שרשור חדש
שאלה קצת מוזרהאני:))))

אז הייתי בשיעור נהיגה ואספנו תלמידה עכשיו התלמידה הזאת זה תלמיד. כאילו זה בן שלבוש כמו בת ומדבר בלשון נקבה (למרות שכבר תפסתי אותו מדבר בטעות בלשון זכר)(יש לו גם קול של בן ככה שאי אפשר להתבלבל).

עכשיו אני שאלה איך אני אמורה להתייחס אליו? לדבר אליו בלשון נקבה למרות שזה מוזר לי ברמות כי הוא בן וגם זה יכול להראות כאילו אני זורמת ומקבלת את זה או לדבר אליו בלשון זכר ואז כולם יסתכלו עלי מוזר ויכעסו עלי ויתקנו אותי כל פעם וזה יגרום להם אולי גם קצת לשנוא את היהדות.

אז אני די ניסיתי לדבר בלשון שהיא מתאימה ל2 המינים אבל לא תמיד זה אפשרי. ומחר אנחנו גם סוג של אמורים לנסוע ביחד.

זה די מוזר כי נגיד היינו שתי תלמידות והוא ברכב וכזה צחקנו וכולנו התנהגנו כאילו הוא בת ואני לא יודעת אם זה בסדר וגם נגיד שירדתי הוא בטעות נגע בי וביקש סליחה ואני לא ידעתי איך להתייחס לזה.

נ.ב ברור שהלכה למעשה אני הולכת לשאול רב אבל מעניין מה אתם אומרים.

אכן....תות"ח!
הפלאפון שלי חושב שאני אוהב לטייל כל בוקרבינייש פתוח

בשדה התעופה הבינלאומי של ביירות. לא זוכר שהיו לי תקלות כאלה כל בוקר וכל הבוקר.

גם אצליכם זה ככה? יש לזה פתרון?

תוצאה של שיבושים מכוונים שמבצע הצבא. אתה כנראה גרפ.א.
באיזורים שמתאמצים להגן עליהם מפני תקיפות של חיזבאללה.  
מוכרבינייש פתוח
אבל השיבושים האלו היו נראים אחרת בשלבים קודמים של המלחמה 
בחיפה, ואף בדרך לחיפה מדרום, אין קליטת GPS מתחילתפ.א.

המלחמה.  

בשבוע שעבר היו שיבושים קשים גם הרבה דרומה מחיפה. אפילו בנתניה וחדרה.  

מה שמפתיעפשוט אני..
זה שראינו שהשיבושים האלה כלל לא יעילים.


לפי הצהרת דובר צה''ל, הטילים היחידים מאיראן שלא יורטו בהצלחה - נחתו בדיוק במקום שאליו הם נשלחו, דהיינו בסיס חיל האוויר בנבטים.


וכל זה כשהיה ידוע שהטילים בדרך ושיבושי הלוויין היו לכל אורכה ורוחבה של המדינה.

אתה לא יודע אם זה יעיל או לא.נפשי תערוג

זה שכמה טילים מגיעים. לא אומר שזה לא יעיל.

אולי זה היה מיועד נגד כטב"מים

או נגד כטב"מים של חיזבאללה


ברור שלאויב יש דרך לעקוף הגנות

אבל עושים את המאמץ.

נכון שפגעו טילים. אך כנראה השיבושים כנגד כטב״במיםפ.א.
יש כמה סוגים של הנחיה שאינם מבוססים GPSאחו
זה ממש אבל ממש לא קשורבינייש פתוח
טיל בליסטי אינו מונחה GPS והכיוון שלו נעשה על הקרקע.
Welcome to Haifaאחו
או טבריה
לאו דווקאנפשי תערוג
השיבושים מופיעים גם בכל מישור החוף
הכוונה היאאחו
שהם ככה כל הזמן כבר חצי שנה
האמת שאני באמת אצל המשפחה בחיפה בחגבינייש פתוח
חיפה זה 99% נמל התעופה רפיק חרירי ביירותאחו
יציאת מצריםאיתן גיל

פרשת בא נותנת טעם לאכילת מצות בפסח, אבל משום מה השמיט הכתוב את ישיבת בני ישראל בסוכות ביציאתם ממצרים, ורק בפרשת אמור היא מוזכרת בהקשר של מצוות עשה לשבת בסוכה.

מעניין אותי אם מי מפרשני המקרא מטפל בהשמטה לכאורה, כאמור.

עולה שאלה אחרת על מצוות סוכה, המוזכרת ב-״אמור״פ.א.

נשאלת השאלה, מדוע סוכות המוזכרות בספר ויקרא הן המקור למצוות הישיבה בסוכה בחג סוכות?

מדוע לקשר את נוהג הישיבה בסוכות לצורת המגורים שניתנה לעם במדבר. אין אף טקסט הקובע שה' סיפק לבני ישראל סוכות בחג הסוכות. יתרה מכך – העיתוי אינו נכון: המסע מרעמסס לסוכות התרחש בזמן יציאת מצרים, בחודש ניסן, ולא בתשרי, זמן הישיבה בסוכות על פי המסורת.


הרחבות ופירושים בקישור להלן:

איך נקשר חג הסוכות ליציאת מצרים ומדוע?

למה לחשוב שיש קשר בעיתוי?אני77

ה' דאג לנו במשך ארבעים שנה במדבר, וה' קבע שבחג האסיף נחגוג גם זכר לזה שהושיב אותנו בסוכות.

כנראה שמשיקולים כלשהם (שהצעות לשיקולים כאלה אתה יכול למצוא במקומות שונים) הוא ראה את חג האסיף כזמן מתאים לזכרון הזה.

 

(הקישור חסום לי בנטספארק)

 

אני יכול להעתיק לכאן, אני יכול לשלוח רק לך אתפ.א.

המאמר המאוד ארוך.


מוזר שחסום לך.  זה מאתר תורני.  

אין בו שמץ של בעייה שמצדיקה חסימה.  

איך שאתה רוצה. אתה מוזמן לשלוח, אני לא מבטיח לקרואאני77

אני אציין שאני מרגיש שהסוגיה מיושבת לי, ככה שאלא אם תספר לי על חידוש מיוחד שמתחדש שם ועשוי לעניין אותי, כנראה שלא אקרא בעיון, לכל היותר ארפרף לראות אם יש שם משהו מעניין.

 

אני גם באמת לא חושב שסוכות קשור כל כך ליציאת מצרים (מלבד העובדה שכרונולוגית, ה' הושיב את בני ישראל בסוכות אחרי שהוציא אותם מארץ מצרים). מה שאני מבין זה שסוכות קשור באופן כללי לזה שה' מלווה אותנו ודואג לנו (כפי שדאג לנו במדבר), וחג האסיף שהוא זמן של שפע - הוא זמן מתאים לזכור את זה. 

כי הסוכות הן לא פרט חשוב בסיפור יציאת מצריםאני77

הסוכות קשורות לזה שה' הלך איתנו במדבר ודאג לנו שם, לא ליציאת מצרים כשלעצמה.

על כזה טיעון מנצח באמת שאין לי מה לומראני77

וזה יפה שברור לך שאתה יודע מה כן קשור ומה לא.

 

ואגב, יש מצוות רבות מאד שקשורות ליציאת מצרים ולא נכתבו בפרשה הזו.

בפרשת בא יש שתי מצוות מאד ספציפיות שקשורות לזכירת הנס שנעשה לנו ביציאת מצרים, כשה' הכה כל בכור בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, ולמחרת בבוקר הוציא אותנו משם אחרי תקופה ארוכה מאד של שעבוד קשה ומר.

 

אבל באמת שזה לא התמיהה המרכזית שלי עליך.

התמיהה המרכזית שלי היא על זה שאתה מניח הנחה -סוכות קשור באופן הדוק ליציאת מצרים,

ואתה כל כך בטוח בעוצמת ההנחה שלך שאתה יכול לשאול ממנה על "השמטה" כביכול.

קודם תוכיח שסוכות הוא זכר ליציאת מצרים (ולא באופן עקיף וכללי, אלא באופן ישיר - זכר לאירוע של יציאת מצרים),

אחר כך תוכיח שהיא מרכיב כל כך חשוב בזכרון יציאת מצרים עד שהיא שקולה לחג הפסח ולפדיון בכורות מהבחינה הזו (למשל- תביא מקורות נוספים מהתנ"ך ומחז"ל שכורכים את המצוות הללו יחד כזכרונות שונים לאותו האירוע).

ואז יהיה מה לדבר, לא על "השמטה" (שבשבילה אתה צריך הנחה נוספת, שפשוט אין לך איך לבסס - שברור שאין כאן שום חילוק שבגללו מצוות הסוכות לא נזכרת כאן), אלא על השאלה מה החילוק ולמה במקומות אחרים המצוות הללו כרוכות יחד ושקולות זו לזו בהקשר הנידון ובכל זאת כאן מוזכרות רק שתי המצוות ולא האחרות.

 

הכל קשור וזכר ליציאת מצריםאיתן גיל

ציצית, שבת, לא תתעב מצרי, ועוד, אבל הם לא חלק מהסיפור, בשונה מישיבה בסוכה שהיא חלק מהסיפור עצמו, כאמור, על פי הפסוקים.

אבל אם באת להתנשא עלי, משל תלמיד חכם היית, וגאון בתורה, ואני עם הארץ... אז לא איתי.

סע לשלום.

אני מתנצל אם קיבלת תחושה שאני מנסה להתנשא עליךאני77אחרונה
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך י"ח בניסן תשפ"ד 16:26

או להראות כאילו אני חכם ממך.

 

אני כן חושב שלגופו של ענין זה לא נכון שהישיבה בסוכה היא חלק מהסיפור עצמו, ואני לא רואה לזה שום הוכחה.

גם על מעשה מרים כתוב שזה היה "בדרך בצאתכם ממצרים". זה שהפסוק מזכיר את יציאת מצרים לא אומר שיש כאן קשר מהותי חזק.

 

וכאן אני חוזר לניסוח של שאלתך - היה לי תמוה מאד שעל בסיס ראיות קלושות (ובעיני הן באמת קלושות) לקשר בין סוכות ליציאת מצרים,

אתה מציג את שאלתך כקושיה כל כך חזקה עד כדי תיאור מה שלא מתאים להנחות שלך כ"השמטה".

התמיהה שלי על דבריך אכן היתה כנה, ואני באמת לא מבין על איזה בסיס הקשית את קושייתך, מה שמתעצם לאור העובדה שהצגת אותה בצורה חזקה ובוטה יחסית. הפער הזה די צרם לי.

 

עכשיו קראתי שוב את הדברים ואני מבין שאולי החלק שממנו הבנת שאני בז לך היה החלק הראשון של התגובה שאכן היה קצת ציני, אבל זה היה בגלל  התגובה שלך  - "זה כן", שהיתה לי ממש מוזרה. אם יש לך טיעונים לומר - אז תגיד אותם. הטענה "זה כן", "זה לא", היא טענה קצת מוזרה. אם אני חושב שזה לא, אז כנראה שיש סיבה שאני חושב שזה לא. אם אתה רוצה לשכנע אותי שזה כן - אז תנסה לשכנע, אל תגיד לי "אני צודק".

זה מסתדר מעולה עם הדעה שזה היה ענני הכבוד, כיחסדי הים

הם מוזכרים.

אם זה סוכות ממש, אז לפי ה'מורה נבוכים' אין שאלה, כי זה הכל ביחס לארץ ישראל, זאת אומרת כשתגיעו לארץ ישראל ויהיה לכם מנוחה ונחלה, 7 ימים בשנה תזכרו את העראיות שהיה במדבר. אז זה לא נס או הגנה שהיה במדבר, אלא הפוך.

הדבר שכואב לי, שהייתי צריך לחרוש מלא ספריםחסדי הים
מאוניברסיטת קולומביה.
שואב אבק דייסוןבוריס

מצאנו שמישהו זרק שואב אבק של דייסון דגם ישן יחסית נראה לי  c08 מהאלה שצריך לחבר לחשמל והם לא ניידים.

אחרי ניקיון עובד פצצה.

אבל לא זרקו אותו אם החלקים שלו שמתחברים לראש ויש רק את הראש של הרצפה ושל הספות.

מישהו יודע איפה אני יכול להשיג את הראשים. ואם אני מזמין מעלי אקספרס ראשים של סדרת הV זה יתאים גם לC? 

לא מכיר.נפשי תערוגאחרונה

אני חושב שיש הרבה כאלה שמוסרים/מוכרים יד2 את השואב הזה/חלקיו

אתה יכול לנסוע עם השואב שלך ולראות אם זה מתאים.


 

לדוג'

אבזרים משומשים לדיסון יד שנייה יד2

אני לא מצליח להביןרועישםטוב

אם היום כל כך חם שזה כמו להיות בתנור ואי אפשר להיות בחוץ יותר ממספר דקות ספורות,

אז מה בדיוק יהיה בקיץ האמיתי? עכשיו זה רק אפריל.

ואיך אפשר לחיות ככה? פשוט אי אפשר להיות בחוץ

ה' מוריש ומעשירתות"ח!

בעז"ה שיהיה לנו קיץ טוב, ולא יהיה חום כמו עכשיו. במקרה הזה רק תפילות יעזרו (או מצוות וכדו', כמובן). ותסתכל על הטוב: בעז"ה שבזכות החום הזה החמאסניקים שמתחבאים בפירים שלהם ייחנקו וימותו.

אחרי החורף הזהאחו

מצדי שיהיה כל יום ככה

נמאס מהקור

הנה יום בא בוער כתנור 🤌מבקש אמונה
האביב מאופיין בתנודת טמפרטורות, וגם בימי שרבנפשי תערוג
רוב הקיץ יהיה חם. לא כולו יהיה ימי שרב.
פשוט מאודפשוט אני..

הטמפרטורות באביב קיצוניות יותר לעומת הקיץ, יש יותר ימי שרב ויותר ימי גשם.


ויקיפדיה:

שָׁרָב הוא תופעה אקלימית של גלי חום, אשר מופיעים בארץ ישראל ובארצות דרום הים התיכון בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.


שכוייח.

שיא נשבררועישםטובאחרונה
שאלהנטע321

נניח שאתם אחרי גיל 30 במעמד כלכלי בינוני פלוס (נקרא לזה רמה 6 מתוך 10). יש לכם בית טוב, אוטו טוב, אוכל טוב, חופשות

טובות, כל מיני פינוקים וכן הלאה.

וגם החבר/ה הכי טוב שלכם באותו מעמד.

יום אחד, לחבר הכי טוב שלכם מתגלה בעיה בריאותית שבגללה כמעט כל הכסף שלו הולך והוא חייב לרדת למעמד כלכלי נמוך

(מספר 2) - בית לא טוב בשכונה לא טובה, אוכל לא הכי טוב, אין שום פינוקים וכן הלאה.

האם תתנו לחבר הזה חצי מהכסף שלכם (נניח שאתם מצליחים לגרום לו להסכים), ואז שניכם תהיו במעמד כלכלי מינוס (מספר 3-4)?

 

השאלה היא שכך יהיה לכל החיים. כלומר - אחרי שהחבר ירד למעמד 2 הוא לא יצליח לעלות משם. ואם

אתם תתנו לו חצי מהכסף שלכם אז גם אתם תשארו ברמה 3-4 עד סוף החיים.

זו שאלה תיאורטית?חתיך ונקמן
זו שאלה תיאורטית כמובן. והרבה מהנתונים וההנחות לאפ.א.

סבירים.  


מחלה קשה - הרפואה הציבורית בישראל נותנת מענה טוב לכולם.  


אולי עקב המחלה הבן אדם לא יוכל לעבוד ולהתפרנס, וזה יגרום לירידה במעמד הכלכלי שלו.


אדם סביר ונורמלי עובד, יש לו חיסכון פנסיוני - ואם חלילה הגיע למצב רפואי של אובדן כושר עבודה, הביטוח הפנסיוני מתחיל לשלם לו קצבה חודשית בגובה של כ 75% מהשכר המבוטח.  


ואם הוא עצמאי ולא שכיר - אדם נורמלי מבטח את עצמו.  


אדם הזניח את עצמו עד כדי כך שאין לו, אחרי גיל 30, ביטוחים?

רחמנות עליו, אך זו בעיה שלו.   

הרפואה הציבורית בישראל לא נותנת מענה לכולםפשוט אני..

יש הליכים שלא קיימים בארץ כלל,

ויש תרופות או טיפולים שאפשר לקבל בישראל אבל הם מחוץ לסל התרופות.


באופן גס בלי שיש לי נתוני אמת, רק בשביל להעביר את הרעיון,

אפשר להניח ש-95% מהבעיות מכוסות ברפואה הציבורית, עוד 4% מכסים ביטוחים פרטיים, ועוד 1% לא מכוסה כלל (למשל טיפול ניסיוני שקיים רק בארצות הברית לסוג מסוים של סרטן, לדעתי זה לא מכוסה באף פוליסה ואז צריך לשלם מאות אלפי דולרים)

לאאחו
יכול להיות שאעזור לו להסתדר באופן זמני, אבל לא אמכור את הרכב בשביל זה, אלא אם זה עניין של חיים או מוות.
לאאריק מהדרוםאחרונה
שאלה מההגדהיפעת2

בדיינו אומרים -

 

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּינוּ.

 

אבל לא הבנתי, מה מקבלים מזה שנמצאים בהר סיני בלי לקבל את התורה?

מעמד הר סיני היה אירוע מכונן בפני עצמו.פ.א.
מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מכונן, שבו התגלה הקב״ה לבני ישראל בפעם הראשונה באופן כה מוחשי.


עשרת הדיברות נשמעו נאמרים מפי ה׳ בעצמו.


במהלך המעמד כורת הקב״ה ברית עם בני ישראל, על פיה הוא בוחר בהם לעמו והם מתחייבים לשמור את המצוות ואת התורה שקיבלו. בתום המעמד עולה משה להר סיני למשך ארבעים יום, שבסיומם הוא יורד עם לוחות הברית שעליהם חקוקים עשרת הדיברות שנאמרו במעמד.

עמ"י הגיע שם לדרגה גבוהה עוד לפני קבלת התורהברגוע
"כאיש אחד בלב אחד"
לא הלכנו להר סיני כדי לקבל תורה, זה פסוק מפורשאריק מהדרום
הלכנו להר סיני כדי שלא נראה מלחמה וניבהל.
בפשטות ההסבר בפסוק הוא ללמה מסתובבים דרך ים סוףהסטורי
אבל את זה שאמורים לעבוד את האלוקים בהר סיני, ד' אמר למשה כבר בשליחה בפרשת שמות.
שימי לב ללשוןתות"ח!

לא כתוב "קרבנו אל הר סיני", כמו שהיה אפשר תיאורטית לכתוב: "קרבנו מוסרה". כתוב: "קרבנו לפני הר סיני". זאת אומרת, ה' קירב אותנו אליו, וזה היה לפני הר סיני. מהו בדיוק הקירוב הזה? מה שכתבו פה: "אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום", וגם כתוב שהברית נכרתה על דברים שבע"פ, דהיינו, על התורה שבע"פ שקדמה לתורה שבכתב (כך אומר במפורש הרב שרקי, שמסירת התורה שבע"פ קדמה למסירת התורה שבכתב), עליה נכרתה הברית. זה הקשר החי של עם ישראל עם הקב"ה (יש על זה הרחבת דיבורים ברב קוק בהרבה מקומות על הגדולה של התורה שבע"פ, עייני לדוגמא אורות התורה פרק א' פסקה ב').

אם להתעמק בדיינואחו
העניין בכל מקרה הוא התועלת האמונית מהנס. סתם לדוגמה, "אלו לא שיקע צרינו בתוכו", איך זה בדיוק היה עוזר? זה היה כמובן מחזה מרהיב אבל איך זה מוסיף מבחינת הישועה?
מה זאת אומרת?תות"ח!

הכרתת הרשעים מן העולם. כפי שהרב זצ"ל אומר באורות המלחמה, שהעולם מתבסם מהכרתת הרשעים: "עת הזמיר הגיע", זמיר עריצים. מלא פסוקים בתהלים על השמחה בהכרתת הרשעים, לדוג': "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נ"ח, א').

אהאחו
כוונתי היא שהיו עוברים בחרבה, אבל הצרים לא היו שוקעים. אז למה כל קריעת ים סוף? (אילו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרינו בתוכו)
אה...תות"ח!

לא ניסחת את זה נכון, לכן התבלבלתי. אה, גם לגבי זה יש לי תשובה: המדרשים מדברים על העניין של: "אז ישיר" שזו מדרגה עתידית (ושירת הים אינה תלוייה רק במות המצרים, היא הודאה על עצם קריעת ים סוף), וכן אמרו חז"ל: "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי"....מלבד זה שקריעת ים סוף גרמה לאמונה בעם ישראל: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". אפילו בלי לראות את מצרים מת על שפת הים, קריעת ים סוף והצלת עם ישראל מידי המצרים זהו נס בפני עצמו (שלפי ענ"ד- כתבתי על זה בפורומים פה לא מזמן, זה פשט את הספק של עם ישראל שאולי עוד יחזרו למצרים ולא ייגאלו באמת), שגרם לחיזוק האמונה בעם.

זה מה שהתכוונתיאחו
גם מבלי תועלת אינסטרומנטלית (קריעת ים סוף ככלי להוציא אותם ממצרים) יש בזה תועלת מהותית עצמית של אמונה ושירה כו' וכך גם מעמד הר סיני שהערך שלו הוא מהותי ובפני עצמו


וכתבתי "אילו *לא* שיקע צרינו בתוכו"

אה, לא שמתי לב למה שכתבת בהתחלהתות"ח!

על התועלת האמונית....

כן, אני יודע, לכן כתבתי "התבלבלתי"....

קראתי בהגדה של הרב דרוקמןkaparalay
שב'דיינו' אין הכוונה שהיינו מוכנים להסתפק רק בזה, אלא שמספיק ''רק'' זה כדי להודות לקב''ה על הטוב שעשה איתנו.
זה הפשט. לא?נפשי תערוג
משערת שלזה התכוון המשוררkaparalay

א. היום משתמשים במונח דיינו בהקשר קצת אחר, אז אולי שווה להסביר בכל זאת.

ב. רציתי להביא מקור(;


והאמת שעכשיו אני חושבת על זה שגם עם הפשט אולי זה עדיין לא מספיק עונה על השאלה.

אז אוסיף בשם הרב זקס (שנראה לי מביא את הרמב''ם) שהמילים קרבנו לפני הר סיני לא מתייחסות למיקום הפיזי והטכני, אלא למאורעות שקרו בהר סיני עד קבלת התורה- התגלות אלוקית לכל עם ישראל.

עצם ההתגלות האלוקית שהייתה בהר סיני, עוד בלי מתן התורה עצמה- יש בה ערך. עד אז, עם ישראל אמנם ראה ניסים, אך יכול היה לטעון (כמו פרעה והחרטומים) שיש כאן איזשהו 'טריק' או תעתוע או מקרה. התגלות אלוקית לעם שלם היא משהו שאי אפשר להתכחש לו, ויש בזה די כדי לבסס אמונה בקרב עם שלם.

ר' אברום שאל את זה. המון תל מידים שלו שואלים בשמועברי אנכי

את השאלה הזאת.

ומתרץ, כך כתוב בהגדה של פסח עם החידושים שלו, חזל אמרו שישראל כשעמדו למרגלות הר סיני כבר אז פסקה זוהמתן. עצם ההתכוננות ללמוד תורה אפילו אם לא לומדים היא כבר מטהרת את האדם.

ובנוסף שהיו כולם כאיש אחד בלב אחד.

 

חק וברוך!!

גם אני שמעתי את זה בשמופתית שלג

מכמה רבנים

דיבור געוואלד

מקום לעבודת ד'הסטוריאחרונה
העבודה אותה ד' אמר למשה שנעשה שם כבר בשליחה הראשונה. בפשטות זה מה שמופיע בסוף פרשת משפטים, שלהרבה דעות זה קודם מתן תורה וזאת העבודה שמשה אמר לפרעה שיוצאים בשבילה - לחוג במדבר.
שמעו, פעם ראשונה שעשיתי הסיבה ממשמבקש אמונה

אמרתי למה שלא ננסה פעם אחת..?

התארגנתי על מקום טוב עם כריות ושכבתי על הצד בכיף כזה ומולי שולחן עם האוכל... זה ממש כיף שתדעו לכם.

 

בדיוק לפני החג מישהו בבית כנסת שאמר שנראה שבימינו דרך חירות זה לשבת יותר מהסיבה

הוא לא יודע מה הוא מדבר 😂 אפילו את ה"שולחן עורך" אכלתי בהסיבה

בשיעור של שבת הגדול, הרב אצלנו בביה״כ התייחס להסבהפ.א.

בשולחן הסדר.  


 

הוא עצמו, כך שיתף, מתלבט בזה.


 

מצד אחד ברור שכך היו נוהגים בעבר, כי לא היו שולחנות וכסאות. היו שרועים על מחצלות, שטיחים ומיטות נמוכות.


 

כמו באיור בקישור.

https://www.daat.ac.il/daat/toshba/psahim/20-2.htm


 

מאידך - מלכים, נשיאים, האנשים הכי מכובדים שאפשר לחשוב עליהם, נוהגים לשבת היום על כסאות, כורסאות, מול שולחן האוכל.  הסבה סימן להיותנו בני חורין כיום.  


 

האפשרות המעשית, כך אצל הרב, וכך גם נוהגים אצלנו - יושבים בכסאות הגינה, כסאות כתר עם משענות בצדדים, עם כריות על הדופן השמאלית של הכסא, וההסבה היא בהטיה שמאלה על המשענת והכרית.  

 

 

 

 

אני אגיד לך מה... להרגשתימבקש אמונה

כשיושבים על כסא בהחלט מרגישים מכובדים, זה אין ספק. אבל זה בתחום המכובד.

 

אבל לשכב על הצד בפנאן עם אוכל ושתיה טובה, זה תחושה כמו שאתה באיזה חופשה...

בבחינת אין מי יאמר לך מה תעשה ואין מי יאמר לך מה תפעל 

זה הרגשה פחות של מכובד,אבל יותר של בן חורין אורגינל

 

 

לשכב על הצד בפנאן… נחמד ונעים, אך לא מאפשר לאכולפ.א.

באופן מנומס עם סכין ומזלג.

היד השמאלית לא פנויה… נשענים עליה.

אז גם צריך לאכול בידיים מתוך קערה מרכזית…

אולי בגלל זה אין דין לאכול ככה ב"שולחן עורך"מבקש אמונה

זה רק אני לקחתי את זה צעד קדימה חח

מעיקר הדין זה במצה וארבע כוסות.. משהו שלא מצריך סכין ומזלג

 

אבל האמת אני אישית אכלתי דג ברוטב עם כף וואלה היה סבבה. 

אם הייתי אוכל משהו שמצריך סכין ומזלג בטח לא היה נוח.  לא ניסיתי אבל משער לעצמי

מעניין שזה מוצג כחידוש, בפשטות זו טענת הראבי"ההסטורי
ושאר הפוסקים לא הסכימו איתו.
פעם היו פורשין שמיכות וכריות ומסביםאיתן גיל

מטעמי צניעות נשים לא היו מסבות, שלא יראה כעין: הגם לכבוש עימי את המלכה בבית.

בינתיים השתנו הזמנים... בספר אגרות משה מאריך בזה.

בבית שלי פורסים הרבה שמיכות, כריות ומפהאחו
ועושים הסבה פרופר, מאוד נוח ונחמד
מגניב. אני רק השנה גיליתי את זהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ט"ו בניסן תשפ"ד 23:41

כל השנים אמרתי איך לעזאזל זה אמור להרגיש כמו בין חורין שאני יושב ועקום הצידה

 

אגב, נוח לך לאכול עם סכין ומזלג ככה? בהקשר לדיון למעלה

זה באמת ממש נחמדאחו

לא יודע אני אישית פשוט לא מבין איך לשבת עקום ככה שעוד שנייה אתה נופל / להישען עם המרפק על משטח קשה, אמור להיות נוח, או דרך חירות. מי שנחמד לו, לבריאות, לפני עשר שנים הצעתי להורים לעשות ליל הסדר על הרצפה עם שטיחים וכריות ולעשות הסבה מחאה והם ממש התלהבו מזה, וזה תפס עד עצם היום הזה.

 

 

לגבי אכילה: בעייתי להשתמש בשני כלים כשאתה בהסבה, אבל ממה שזכור לי השנה, לא נזקקתי לזה, נגיד בגולאש, בסה"כ תופסים תפו"א / חתיכת בשר עם המזלג, אין צורך לשבת ולחתוך. עכ"פ אני חושב שמהבחינה הזאת מעולם לא נתקלתי בבעיה.

 

בכל־מקרה, סופר נוח, סופר כיף, אווירה חגיגית ומיוחדת, הרבה יותר משוחרר, גם אחרי כמה כוסות זה ממש נחמד להיות בחצי שכיבה

וואי שווה!אני:))))אחרונה

אני חושבת שזה יותר נפוץ אצל תימנים.

למה עישון יותר מצוי אצל גברים חרדים? יש בזה חששחסדי הים
גדול של פיקוח נפש, היינו חושבים שיחמירו


עכשיו שמעתי בחור חרדי שואל את החבר שלו על טבק לנרגילה אם כשר לפסח. אמרתי לו לפני פסח, זה פיקוח נפש.


[ברור שזה לא אצל כולם ולא באתי להכפיש, רק לנסות להבין את הסיבה]

חוסר מודעות קיצוניshindov

לא לכל הציבורים ידוע הנזק מסיגריות. ככל הידוע לי, לא רשום על קופסת סיגריות. ההלכה אוסרת את עישון הסיגריה....

מתי יש ברכת כהנים בכותל בחג?אני הנני כאינני

מישהו אמר לי שיהיה מחר ומחרתיים, ואז אמרו לי שיהיה רק מחרתיים. מידע מדויק יותר?

מידע רשמי - יום חמישיאחת מכאן

פסח 2024: זמני ברכת הכהנים - חג הפסח - האתר הרשמי של הכותל המערבי


זמני ברכת הכהנים פסח 2024

ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח - 25/04/2024

י"ז ניסן התשפ"ד 25/04/2024

569,914 צפיות

חג הפסח

עקבו אחרינו בוואטסאפ

במעמד הרבנים הראשיים לישראל ורב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


תפילת שחרית בשעה: 8:45

ברכת כהנים של שחרית בשעה: 9:30

תפילת מוסף בשעה: 10:15

ברכת כהנים של מוסף בשעה: 10:30


תפילה לחזרתם של החטופים, לשלום חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים ולשלום עם ישראל בשעה 10:45


תודה..אני הנני כאינניאחרונה
אז מה נצטרך להתרגל לזההפי

שחטפו לנו תינוקות ונשים וגברים

ואנחנו לא מחזירים אותם?

איך אתם מרגישים ביטחון במדינה הזו

חודש ראשון .. בסדר קשה הלם

שני קשה ניתן למדינה לחשוב

חצי שנה ? קביל?

אנחנו עד כדי אפסים?

מדינת ישראל היא כמו ה'פשוט אני..

יש הבטחה שהיא תגן על עם ישראל ככלל,

אבל אין הבטחה כלפי כל יחיד ויחיד שהוא לא ייפגע.


גם האדם הכי חזק בעולם יכול למות בגלל וירוס קטן שעין לא יכולה לראות,

וגם המדינה הכי חזקה במזרח התיכון יכולה לחטוף מארגוני טרור חלשים.


במילים אחרות:

הנמכת ציפיות למשהו ריאלי היא שלב ראשון בתהליך ההחלמה הלאומי מהטבח.


אחרי שמבינים את כל זה, כל ההסתכלות נראית אחרת.


וכן, זה לא סותר את זה שהמדינה צריכה לעשות הרבה הרבה יותר בשביל להחזיר את החטופים.

התמונות של העזתים מבלים בים השבוע גרמו לי לבעבע מזעם.

אתה אומר שלא יכלו לעשות יותר כדי להחזיר אותם?חדשכאן
היו צריכים לגמור את כל מי שההשתף בחגיגותהפי

על לזרוק על ילדים דברים ולשמוח שמולך עומדת בחורה שנאסה 

אין להם זכות קיום צריך למחוק אותם

ולא אכפת לי להתגייס לצבא ולעשות את זה בעצמי 

מודה שהייתי תמימה לא הבנתי כמה הם אכזרים

 

לא כולם מספיק מאמינים בצדקת הדרךחדשכאן
ובצדקתנו
החכמה האמיתית כיום היא לא להסתכל רק על העזתיםכְּקֶדֶם

בתור מחבלים. (מה שברור לעין כל שכולם שם כאלה משתפי פעולה למינהם)

הבעיה שגם כאן ממש מול הבית אנחנו גרים עם מחבלים. כן כן הקופאיות בסופר ואפילו חלק מהרופאים בסופו של יום לכולם מטרה אחת זהה עם דרכי פעולה שונות.

אין שלום איתם ולא יהיה. ולצערי נסבול עוד הרבה עד שכולנו נבין אתזה ואז נתאחד

זאת בדיחה, נכון?פשוט אני..
בהחלט לאחדשכאן

בעצם התכוונתי שלא יכלו להשתדל יותר

כתבתי 15 שורות. באיזו שורה הפסקת לקרוא?פשוט אני..
חח קראתי הכלחדשכאן
אני לא הצלחתי ליישב את הסתירה (אצלי) בין הרישא והסייפא שלך


ובלי קשר, אני בהחלט מחבב אותך 😂

אם כך היית צריך לנסח את השאלה אחרת 😝פשוט אני..
אין סתירה:


מצד אחד, המדינה חייבת לעשות הרבה יותר בשביל לשחרר את החטופים.


מצד שני, גם לעשות הרבה יותר לא מבטיח שכולם ישובו בשלום, וגם אם המדינה תעשה בדיוק מה שצריך בכל נושא ונושא זה לא מבטיח שלא יהיו הרוגים וחטופים וזוועות.


מה שנקרא לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. כלומר זה שלא תוכל אף פעם להגיע לתוצאה מושלמת, לא אומר שצריך לוותר מראש.

אני לא יודעת מה עושיםהפי

אני יודעת מה לא עושים ..

וכרגע עשו ממנו בדיחה ולא אחת מצחיקה 

אני מעדיף שננצחארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:18

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:17

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:16

ושלא יהיה אינטרס לאויבים לחטוף שוב, על פני שחרור חטופים כעת ועידוד אויבים לעשות זאת שוב חס ושלום.


 

זה כואב נורא, אבל מבין האופציות הגרועות זו האופציה הגרועה פחות. ולכן לא מדובר באפסים, אלא בדילמה קשה מאוד שרוב הציבור בישראל חושב שזו האופציה הפחות גרועה. (רוב הציבור = כתשעים אחוז בסקרים של עשרות אלפי משיבים באבו עלי אקספרס ועמית סגל בטלגרם, הם מוטים טיפה ימינה מבחינת קהל אבל זה אולי יסתכם ב80% בסוף ולא 90 אבל כנראה קרוב יותר ל90.)


 

זה לדעתי רוח הדברים בפסיקות של חז"ל:

א. אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם.

ב. לא דוחים נפש מפני נפש.


 

אישית, יש שלושה דברים שמדאיגים אותי לאורך זמן:

1. תפיסות מוסריות נחמדות מדי כלפי האויב, כמו חוף הים בעזה השבוע, השאלות כלפי היחס למחבלי הנוח'בה בכלא.

2. מגזר שלא אכפת לו ולא מוכן לתת כתף במלחמה וזה שהממשלה לא מתקנת את המעוות. יפה מאוד לדבר על רצון לנצח אויב, אבל כשרבע מהקואליציה לא מוכנה לשאת במחיר הניצחון (ויש מחיר לצערנו) יש פה בעיה מוסרית וציבורית עצומה. (זה לא רק עניין של הקואליציה, זה עניין ציבורי, הקואליציה פשוט ממחישה שקבלת ההחלטות מושפעת מהעיוות הזה)

אגב, זה לא חדש, כבר דבורה הנביאה בשירתה קיללה קבוצות שסירבו להשתתף במלחמה של עמנו מול האויבים, כי היא הבינה שעם הניצחון צריך לזכור מי סרב להיות חלק וקיללה אותם לדיראון עולם, גם אנחנו צריכים להפנים את הלקח והלוואי לפני הניצחון.

3. חשש שלא נבחר לנצח ונתעדף דברים בשל רגש. (זה רק חשש)

למה אתה מגביל אותנוהפי

וכל פעם חוזר על עסקה? מי דיבר על עסקה

אני מדברת על להחזיר בצורות יצירתיות

ולא לקבל את זה שהם שם .

 

אף אחד לא מקבל את זה שהם שם ומתעלםארץ השוקולד
זה פשוט קשה ולכן קרו מבצעים בודדים עד כה
התחושות מתקהות עם הזמןחדשכאן
נכוןהפי
מעולם לא הרגשתי ביטחון מהמדינה הזאתחציליםאחרונה
ובגלל זה מעולם לא פחדתי
טלי גוטליב טוענת שלא יהיה תקיפה באיראןרועישםטוב

טלי גוטליב טוענת שלא יהיה תקיפה באיראן ושביבי ימסמס את זה

 

 

 

תכלס בסוף היא צדקהכְּקֶדֶם
אם אפשר לקרוא למה שעשינו "תקיפה"
היום, לראשונה בחיי, הכנתי סעודת אִפְטַארפשוט אני..
סבתא שלי הייתה אצלנו בשבת, ביחד עם העובדת הזרה שעוזרת לטפל בה.


רצה הגורל, והעוזרת היא מוסלמית אוזבקיסטנית. מוסלמית אדוקה.


מסתבר שאצל המוסלמים במולדתה, הדת נראית לגמרי אחרת מאיך שאנחנו מכירים את האסלאם (טוב, היהודים הבוכרים הגיעו משם ולכן הם דווקא מכירים היטב).


דת שבה מכבדים את כולם, דת שבה יש חילונים ודתיים שחיים ביחד באחווה (כולל בתוך אותן המשפחות), אין דבר כזה ג'יאהד או רצח על כבוד המשפחה או רצח בכלל.


אין אפילו ערך אחד משותף לתושבי אוזבקיסטן ולתושבי עזה. הם אפילו לא מאמינים באותו האל. האל של האוזבקים הוא טוב ורחום, ולא אל שרוצה לראות את חסידיו רוצחים אנשים חפים מפשע.


למעשה, רוב המוסלמים בעולם אינם ערבים. אז נכון שיש גם הרבה מוסלמים לא ערבים שהם רשעים גמורים (אהמממ פרס), אבל באופן כללי יש הבדל גדול בין האיסלם הערבי לבין האיסלם של עמים אחרים.


אז מיד בצאת השבת ולפני ההליכה לבית הכנסת, עמדתי מול הגריל והכנתי למטפלת המסורה קבבים, נקניקיות מרכז, פרגיות, וביחד עם חלה וחומוס - הגשתי לה את סעודת האפטאר הראשונה בחיים שלי.


הלוואי שזה היה יותר נורמלי. הלוואי שהיינו בעולם שבו יהודי שמכין סעודת סוף צום למוסלמי זה דבר נורמלי, והמוסלמי יכבד ויעריך את הדת של שכניו ולא יעלה בדעתו לפגוע בהם.


אולי זה עוד יקרה. לא בדור שלנו, אבל יקרה. הרי לאורך ההיסטוריה הנוצרים היו הרבה יותר גרועים מהמוסלמים, והנה היום חסדי ה' גם הנוצרים הכי אדוקים לא מעלים בדעתם לרצוח עמים שלמים באשמת כפירה. כמו שזה היה נראה מופרך למי שחי באירופה לפני 500 שנה, כך גם לנו נראה מופרך שהאיסלאם ישנה פניו.


הלוואי שזה עוד יקרה.


פורים שמח!

משהו התחדש לי לאחרונה וסותר את טענתךבינייש פתוח

הגרמנים עשו ג'נוסייד 35 שנה לפני השואה

רצח העם של ההררו והנאמה – ויקיפדיה

ואגב זה גם סותר את הטענה שהם למדו מהטורקים ממה שביצעו לארמנים, הרי הגרמנים עצמם הקדימו אותם באותם המעשים.

האמריקאים מטילים סנקציות על הגדוד החרדי נצח יהודה.איתן גיל

באין נצח יהודה יתגייסו החרדים מן הסתם לקומנדו של גלי צהל ולעיתון במחנה.

אכן נצחון ענק לגפני ולגולדקנופ שמלאכתם נעשית בידי אחרים.

לא הבנתי חחח משהו פה מוזר מאד!!!רועישםטוב

אם ישראל לעולם (או לפחות הרבה שנים קדימה) לא תודה שתקפה, ואיראן לעולם (או לפחות הרבה שנים קדימה)

לא תגיד מה הותקף, אז זה אומר בעצם שגם אנחנו (האזרחים הפשוטים) לעולם לא נדע מה בעצם הותקף?

כל היום מדברים בערוצי החדשות בארץ ובעולם על התקיפה, אבל ההיפופוטם / דינוזאור ענק שבחדר הוא

שאף אחד בכלל לא יודע מה הותקף ולכן כל המלל בעצם חסר את עצם העניין - מה הותקף ומה היה הנזק

ובלי לדעת את זה אז אי אפשר באמת להבין האם התגובה הישראלית הייתה טובה / לא טובה או מספיקה / לא מספיקה וכו'.

מדינת ישראל עושה הרבה דברים שלעולם לא נשמע עליהםלכאורהאחרונה

כדי לשמור על בטחון המדינה

 

למה זה כל כך מוזר?

אני מקשיב לתכנית משודרת- שאלות ותשובות בהלכות שבתאיתן גיל

כמעט לכל שאלה, התשובה היא- לאשכנזים אסור, ולספרדים מותר.

או להיפך.

לא שלא ידעתי, ועדיין מעניין.

אולי כמו הכיתוב ״לאוכלי קטניות״, ואז בעיון מדוקדקאחת מכאן

במרכיבים, אין באמת קטניות.  

 

וגם- אומרים שבגלל הקטניות, עדות המזרח מתחילים סליחות בר״ח אלול, ולא רק שבוע לפני ר״ה כמו האשכנזים.  

מחכים למשיח שיעשה לנו סדר.איתן גיל
לדעתי, המשיח ישאיר את המנהגים הנפרדים של העדות 🙂אחת מכאן
אם בצאת בני ישראל ממצרים השאירו את החלוקה לשבטים, דורות רבים אחרי שיעקב אבינו ומשפחתו ירדו למצרים - אפשר להניח שגם בימות המשיח נמשיך להיות כעין שבטים שבטים …
אנחנו נצא להפגנות. <צ>איתן גילאחרונה
אכן, יש לזה כמה הסברים לדעתיארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:29

1. הייתה תופעה של פוסקים מסוימים להחמיר בדברים מתוך חוסר ידיעה כמו קלי בישול שהיו ראשונים שאמרו שהם לא יודעים מה כלול ולכן כללו כמעט הכל חוץ ממה שבגמרא מופיע שלא.

הדוגמא הזו הייתה בפוסקי אשכנז.


 

2. יש מחלוקות פוסקים שבמקרה הרב עובדיה הקל והמשנה ברורה החמיר, ומשום מה מקובל שזה פסיקה לאשכנזים וספרדים, למרות שהרב עובדיה לפעמים הקל בגלל פוסקי אשכנז.


 

3. יש טענות על פסיקות נגד לרחוב שהובילו להחמרות באשכנז, אני לא יודע כמה זה שכיח 

ראיתי בגהה. מה דעתכם?בינייש פתוח

 

למטה כתוב: אחדות עכשיו

 

 

דעתי היאפשוט אני..
שאתה חייב לנקות את עדשת המצלמה
ואולי זה אובך?בינייש פתוחאחרונה
נכון בגדול אבל יש משהו יפה ונכון לדעתי שכתב יהודהארץ השוקולד
מי מבין במיסיםיונתן12345

הציעו לי 2 עבודות אבטחה, באחת ארויח 6930 ובשניה 8800.

מישהו יכול להגיד לי כמה ירד לי במיסים על כל אחד?

אני פשוט מנסה להבין האם כדאי לי העבודה השניה (שהיא יותר קשה מהראשונה)

או שהמיסים על הסכום הזה כבר יורידו את זה בהרבה שכבר יהיה לי עדיף

העבודה הראשונה.

תודה רבה

קישור לחישוב פשוט ומיידיתדהר
מחשבון ברוטו נטו - מחשבון שכר פשוט כולל הפרשות פנסיה והשתלמות 2024


- בהנחה שאתה רווק (משפיע על נקודות הזיכוי) ולא גר ביישוב מזכה הנחה במס הכנסה. 

יש גם מחשבונים שמתחשבים בכל הגורמיםפשוט אני..
יהודי יקרפשוט אני..אחרונה

א. תמיד, אבל תמיד, אם שכר הברוטו שלך יגדל, אז גם הנטו שלך יגדל. אין מצב כזה שבו גידול בשכר יגרום לזה שבסוף תראה פחות כסף בחשבון הבנק.


ב. המס המקסימלי בישראל הוא 50%. זה אומר שגם במצב ''הכי גרוע'' (שהוא למעשה המצב הכי טוב..) אתה עדיין מרוויח בנטו חצי מכל שקל נוסף בברוטו.


ג. החיים הם לא רק נטו. מתוך השכר מפרישים לך לקרן פנסיה, אולי גם לקרן השתלמות. זה עוד עשרות אחוזים שאתה מרוויח מכל שקל, והם פטורים ממס.

זה בעצם אומר בחישוב גס שאם המעסיק מוסיף לך עוד 1,000 לברוטו, ההפרשות שלך לפנסיה יגדלו בעוד 20%, ואם יש לך קרן השתלמות אז תוסיף עוד 10%. כן כן, פטורים ממס.


ד. ברמות השכר שאתה מדבר עליהן כמעט ואין מס הכנסה, וגם ביטוח לאומי לוקח סכומים זעומים.


ה. מנכלים שמרוויחים מיליונים בשנה, אף פעם לא יגידו ''לא'' לעוד תוספת במשכורת, למרות שחמישים אחוזים יגיעו למדינה.

וכשאני אומר ''לא יגידו לא'' אני עדין, הם כמובן עושים הכל בשביל להגדיל את שכרם, ותאמין לי שלא חסר להם דבר בחיים ולכן עוד 100 אלף ש''ח בשנה לא ישנו כלל את רמת החיים שלהם.


אז אתה, שמרוויח כל כך מעט, שכמעט כל תוספת במשכורת תגיע ישירות אליך ולא למדינה, שכל תוספת ולו הקטנה ביותר תשדרג משמעותית את רמת חייך, יכול לוותר על עלייה בשכר רק בגלל המיסים?

פנייה קדושה לרווקיםפשוט אני..

ידעתם שאתם משלמים סכומי כסף בכל חודש, ולא מקבלים דבר בתמורה?

ידעתם שבעזרת טופס פשוט תוכלו להגדיל את קרן הפנסיה שלכם?

אם לא, זה הזמן לדעת

 

בקצרה:

כל עובד בישראל מחזיק בקרן פנסיה, אליה המעסיק (אם הוא שכיר) והוא מפקידים כסף בכל חודש.

 

את רוב הכסף חברת הפנסיה משקיעה באפיקים כאלה ואחרים עבורכם,

חלק מהכסף הולך לחברת הפנסיה עצמה והוא לא יחזור אליכם (דמי ניהול),

חלק מהכסף משמש כתשלום עבור ביטוח נכות,

וחלק מהכסף משמש כתשלום עבור ביטוח שארים.

 

מה זה אותו ביטוח שארים?

 

במקרה שהחוסך ימות לפני גיל פנסיה, ביטוח השארים דואג לאשתו של המבוטח* לכל ימי חייה, וכן לילדיו שעוד לא הגיעו 21, לקצבה חודשית.

האשה תקבל 60% מהשכר החודשי שלו לכל ימי חייה, והילדים יקבלו 40% מהשכר שלו (עד גיל 21).

 

ומה קורה אם החוסך נפטר כשאין לו אשה וילדים?

ובכן, מאוד פשוט:

כלום.

 

כספי הביטוח לא יגיעו לאף אדם בעולם, וחברת הפנסיה הרוויחה.

 

אם כך אתם בוודאי שואלים, למה שתשלמו על זה? למה שבכל חודש קרן הפנסיה שלכם תיקח כסף מתוך החיסכון שלכם, אם היא לא תתן לכם דבר בתמורה לתשלום הזה, אפילו במקרה של מוות ח"ו?

והתשובה היא: כי אתם פראיירים.

 

בקיצור,

תתקשרו לחברת הפנסיה ותבטלו את הביטוח הזה, הוא לא רלוונטי אליכם ולא ניתן לקבוע בו מוטבים אחרים שהם לא האשה והילדים (אי אפשר למשל לקבוע שההורים או החבר הכי טוב יקבלו את הקצבה, וזאת בשונה מביטוח חיים פרטי שבו אפשר לבחור את מי שרוצים).

 

שלוש נקודות חשובות:

*אם אחרי החתונה תרצו לחדש את הביטוח אבל אז מצבכם הבריאותי יהיה רע, חברת הביטוח יכולה לעשות בעיות. תמורת סכום סמלי חברת הביטוח לא תעשה לכם בעיות, צריך לבקש זאת במעמד הבקשה לבטל את הביטוח. אתם בעצם צריכים לשלם לחברת הביטוח כדי שהיא תבטל את תקופת האכשרה כאשר תתחתנו, כך שגם אם מצבכם הבריאותי יהיה לא טוב - היא תהיה חייבת לקבל אתכם לביטוח.

*אם ההורים שלכם תלויים בכם למחייתם כי הם נכים, אז אל תבטלו את הביטוח. במקרים מסוימים הביטוח משלם קצבה להורים של המבוטח, אבל כאמור זה רק אם ההורים נכים והבן שלהם היה זה שפרנס אותם בחייו.

*אני סתם אדם אנונימי מהאינטרנט, ככל הידוע לכם אני יכול להיות סוכן ביון איראני. אל תעשו שום דבר על סמך הדברים שאני כותב כאן, זו דעתי האישית בלבד והיא מסתמכת על הידע המאוד מאוד דל שלי. מוזמנים לקרוא בעצמכם ולהתייעץ עם איש מקצוע לפני שאתם מקבלים החלטה.

 

*נכתב בלשון זכר אך כמובן תקף גם לבעל של המבטוחת וכו'.

 

שכוייח וכל טוב!

הערה חשובה ונכונהארץ השוקולד

נראה לי שצריך לחדש מדי שנתיים

👍אמרלדאחרונה
תודה 
בסוף כל העולם הזה זה משחק מנטלי. אם אתה מחזיקחסדי הים
חזק בשכל ישר שמשפיע על הרגש, ניצחת את החיים.
זה לא כזה פשוטתות"ח!אחרונה

צריך גם לא לכבות את הרגש, או יותר נכון, להופיע אותו בצורה נכונה, להיפגש איתו בצורה נכונה: בזמן הנכון ובאופן הנכון.

אבל אתה צודק עקרונית. רק היה חשוב לי לחדד