אני לא כזה יודע למה את מתחברת - לימוד מעמיק עם הרבה עצירה למחשבה או יותר לקרוא ברצף, אם את מעוניינת ללמוד רבע שעה ביום או שעה+
בכל מקרה, אלה ההמלצות שלי:
חסידות
תניא - אפשר ללמוד תניא גם מקריאה פשוטה בהרבה מקרים, יש אמנם חלקים שזה נהיה קשה ומסובך כמו קונטרס אחרון
מה שאני ממליץ עליו בחום זה תניא מבואר של הרב שטיינזלץ (אני זוכר את הכרכים הכתומים אבל נראה לי יצאה מהדורה חדשה מאז של קורן), הוא ממש נכנס לעומק ומסביר כל רעיון בשפה ברורה ונעימה, לרוב אני לא אוהב לקרוא ביאורים על גבי חסידות אבל זה מקרה יוצא מן הכלל. ממש עוזר להבין את הרעיונות היסודיים ולהתחבר ובכללי גם יש הבדל בין ללמוד תניא לבד לבין ללמוד תניא דרך השיטה של חב"ד שהתפתחה עם הזמן, זה קצת שונה כי חב"ד נותנים דגשים מסוימים וגם מסבירים בצורה מסוימת בקיצור מעניין.
ליקוטי מוהר"ן - יש עניינים בליקוטי מוהר"ן שאין בעיה ללמוד אבל לדעתי כדי באמת להבין ליקוטי מוהר"ן צריך המון ידע במדרש וספרים אחרים כי הוא אוהב לחבר בקצרה הרבה מאוד רעיונות ולרוב קשה לעקוב אם לא מכירים לעומק את העניינים, בקיצור לדעתי הרוב לא למתחילים אבל את מוזמנת לנסות, אני חושב שהדרושים הראשונים בספר הם יותר מסובכים כך שכדאי אולי לדלג לאמצע-סוף ששם זה יותר קצר וקולע. אני חושב שדרך מאוד טובה להבין את קו החשיבה שלו זה בעזרת סיפורי מעשיות (שאחריהם לרוב יש ביאור קצר), לשבת הרבה ולחשוב על מה המשמעות הסמלית בכל העניינים, מה העלילה, מה המסר, זה מבוא טוב לדרך החשיבה בהמשך מה גם שיש הרבה רעיונות דומים גם פה וגם שם. אני גם ממליץ אם לומדים את ליקוטי מוהר"ן ללמוד אותו ביחד עם ליקוטי תפילות כי בעצם ליקוטי תפילות זה בקשות המיוסדות על ליקוטי מוהר"ן (כי רבי נחמן היה אומר שמה שלומדים שצריך להתפלל שנזכה לקיים) לכן בהרבה מקומות זה מסביר פחות או יותר מה ה"מסר" מאותו דרוש / תורה
שפת אמת על התורה - השפת אמת בנוי לרוב על מדרש רבה בעיקר על המדרשים הראשונים בפרשה או אלה שנשמעים פחות מובנים. יש לו כמה נושאים שחוזרים על עצמם יחסית (שבת, נקודה פנימית, טבע ופנימיות, אמונה פשוטה) כך שזאת פחות או יותר מערכת מוכלת בתוך עצמה כלומר אין צורך ביותר מדי ידע מקדים כדי להבין לאן הוא חותר. מה גם שרוב הרעיונות חוזרים על עצמם בכל שנה ככה שמה שהוא מקצר בשנה אחת יש הרחבה בשנה אחרת וזה נהיה יותר מובן, רעיונות מאוד מעניינים חלקם יסודיים ברמה שאין כדוגמתה, והכל יחסית בקיצור מבלי ללכת יותר מדי רחוק. יש גם ספר בשם "המדרש לאור השפת אמת" של הרב ראובן רז - מומלץ
יסוד העבודה (לא יסוד ושורש העבודה זה משהו אחר לגמרי) - הספר מתחלק לשניים, בהוצאה האדומה הכרך הראשון זה הספר עצמו, והכרך השני אלה המכתבים, בעוד הספר עצמו הוא די טכני ומסובך (בגדול הוא יותר משמש כתשובה פולמוסית לנפש החיים מאשר חיבור מסודר) המכתבים הם מאוד מומלצים, יש בהם רעיונות פשוטים ועמוקים, עצות מעשיות, בכללי אפשר לקבל מזה הרבה והוא כותב מאוד יפה.
אחרים
רש"ר הירש על התורה - מאוד מומלץ למי שרוצה באמת להבין פרשת שבוע, הוא משתמש בשיטות פרשניות מאוד מעניינות (אטימולוגיה, סימבוליקה), אין עניין שהוא לא מבאר אותו לעומקי עומקים, מאוד מודרני ומאוד שמרני בעת ובעונה אחת. הרבה רעיונות מהפכניים אבל גם כאלו פשוטים שאין להם מספיק במה. הכרך הכי יסודי הוא בראשית לדעתי, לאט לאט זה נעשה יותר טכני ופשטני כי את הרעיונות העיקריים הוא מעביר בהזדמנות הראשונה. באותה הזדמנות גם מומלץ מאוד ספר חורב על המצוות יש שם הסברים מקסימים על כל מצווה גם בסימבוליקה וגם בהלכה ולא ארוך מדי. אני מעדיף את המהדורה הישנה שאפשר למצוא בספריא / היברובוקס
מכתב מאליהו - חלמת פעם ללמוד את דרכה של תנועת המוסר? המכתב מאליהו נע בין תנועת המוסר הקלאסי לבין "נאו-מוסר" שמשלב גם חסידות, נפש החיים, ומקורות עצמאיים גם כן, ואפשר לומר שהוא משהו כמו ספר יסוד בישיבות החרדיות הליטאיות. מסביר הרבה סוגיות קשות במדרש ובגמרא, יש בו הרבה עניינים מאוד יסודיים בעבודת השם (קונטרס החסד, נגיעות, מידת האמת) בלשון נחמדה וקצרה עם הרבה דוגמאות, יש נושאים יותר מעניינים ויש עניינים יותר טכניים לדעתי, יש עניינים שאפשר להסכים איתו ויש עניין שאפשר גם שלא (כמו לגבי ביטחון והשתדלות, היחס לעוה"ז) אבל גם כשלא מסכימים איתו זה טוב לקבל "קונטרה"
מדרש רבה ועין יעקב - כמובן יסוד היסודות של המוסר וההשקפה היהודיים אחרי התנ"ך, לרוב לכל מדרש יש הרבה משמעויות נסתרות וצריך להתעמק הרבה, לשאול את השאלות "מה המדרש הזה מנסה ללמד? לאיזה עניין אחר הוא דומה?" בקיצור אוצר שאין כדוגמתו, אני אישית מתחבר מאוד לאגדות מהתלמוד הירושלמי
בכל אופן, צריך לדעת שלא כל הבנות אותו דבר בעניין הזה (ובעניינים אחרים), ולא להתחיל לחבק בנות זרות, שאין לך מושג מה הן מרגישות בקשר לזה.