שרשור חדש
מה דעתכם? נקמה או נחמה?אני הנני כאינני

אסביר את עצמי. מלבד השינוי באות אחת בלבד (קו"ף החליפה את האות חי"ת) יש קשר בין שתי המילים, שתיהן הן תוצאות רצויות ומתבקשות נפשית לאחר שהאדם חווה פגיעה כל שהיא. מצד אחד יש לו כמיהה לנחמה, ומצד שני הוא חפץ בנקמה. למה אלו שני צדדים? ראשית כל כי בד"כ הנחמה באה בזמן שמקבלה הוא פסיבי, בעוד את הנקמה בד"כ האדם קל ופועל באופן אקטיבי. (אולי יש כאן עוד מקום שאלה - מה יותר מספק את האדם? נחמה אקטיבית (שהוא מביאה אותה על עצמו) או נחמה פסיבית? כמו כן יש לשאול על הנקמה).

 

יש כאלה שיגידו שהנקמה מביאה נחמה. נכון, הרבה פעולות יכולות להביא נחמה באופן מסוים - אני מדבר על הנחמה המעולה ביותר, שהיא, להבנתי ולדעתי, החזרת המצב לקדמותו, למצב כזה שכאילו הפגיעה לא קרתה, הכל חזר בדיוק לאיך שהיה מקודם, כאילו הפגיעה לא נחוותה כלל במציאות, כל החסרון שנוצר בעצם הפגיעה ובעקבותיה התבטל והושלם. 

 

אז מה לדעתכם עדיף? נקמה או נחמה? (הייתי רוצה לבקש שתתיחסו לזה שלא מתוך התבוננות אקטואלית - אבל מצד שני אני רוצה לשמוע גם אותה אז... שחקו איך שבא לכם)

 

 

* הערה לשונית, כאמור שתי המילים זהות מלבד אות אחת. להכרתי יש כאן תבנית שנבנית סביב שתי אותיות שורשיות כל פעם: חם או קם. מה העניין שדווקא מילים אלו עומדות ביסוד המושגים הללו? בסתמא הייתי אומר שכאשר אדם מתנחם אז.. זו כמו תחושת חום פנימית כזו, בד"כ אנחנו מתיחסים לחום כדבר מנחם. אולי גם מצד זה שכאשר אדם שבור מדוכא ואבל הוא מאוד קר, לסביבה, לעצמו, למתרחש - היחס והשינוי שבא עם הנחמה מכניס בו קצת חום מהמנחם החיצוני (או מהחימום של הקימה לפעול והעשייה עצמם, החימום הגופני שעל ידי המעשה). לגביי נקמה - כמו שאמרתי, לדעתי הנקמה הכי מסתפק כאשר הנפגע פועל אותה, ממילא יסודה ב'קימה', ביציאה לפעול, אולי גם ממסגרת החיים שלי אל עשיית פעולות שאינני רגיל בהן ואינן מתאימות לי או לסדר חיי הרגיל והטבעי.

לא קראתי בעיון עדייןמבולבלת מאדדדד
לגבי הסוף אבל- קם זה צר. כאילו אויב. יש גם שם קשר לדעתי.
מעניין.אני הנני כאינני

בהחלט נראה ככיוון.

..אני הנני כאינני

@בן מערבא אני מסוקרן מה אתה חושב על העניין. אם תוכל להקדיש לכך כמה רגעים..

בוודאי. בע״ה כשאתפנה.בן מערבא
חלק 1בן מערבא

״ אני מדבר על הנחמה המעולה ביותר, שהיא, להבנתי ולדעתי, החזרת המצב לקדמותו, למצב כזה שכאילו הפגיעה לא קרתה, הכל חזר בדיוק לאיך שהיה מקודם, כאילו הפגיעה לא נחוותה כלל במציאות, כל החסרון שנוצר בעצם הפגיעה ובעקבותיה התבטל והושלם״.


אני לא מקבל את האמירה הזאת. ההגדרה של ׳נחמה׳ להבנתי היא השלמה וקבלה של האדם את המציאות כמות שהיא, מתוך פרספקטיבה / נקודת מבט אחרת. יש מעט מאוד סיטואציות בחיים שבהן המצב חוזר לקדמותו. והמילה נחמה היא לא המילה המתאימה לתיאור רגש האדם במצבים כאלה.


בוא נסתכל בדוגמא. בן אדם הולך ברחוב ומאבד 1000 שקל. כתוצאה מכך הוא מבואס מאוד מאוד.


עכשיו נחשוב על שני תרחישים. תרחיש ראשון: אחרי חיפוש מסוים הוא מוצא את הכסף! איך תתאר את התחושה שלו אז ? תחושת הקלה, מרגוע, שמחה. לא נחמה. מה שהיה היה כלא היה!

תרחיש שני: נביא מתגלה אליו ומגלה לו שעני מרוד שהיה זקוק מאוד לכסף מצא אותו ובאה לו מזה ישועה גדולה. איך תתאר את התחושה של אותו אדם למשמע הדברים ? נחמה. אפילו שאת הכסף הוא לא קיבל בחזרה. 

חלק 2בן מערבא


בנוגע לנקמה. רגש לגיטימי בהחלט שבין בני ישראל התורה אסרה עליו (כמו שהיא אסרה למשל על ריבית) לשם הגברת האחווה והחיבור בין בני ישראל, אבל ביחסים אחרים היא מותרת ואפילו רצויה, ״גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות״!

כמובן שזה לא כדעת אותם תוהים וטועים הרואים עצמם כנעלים וזכים ומתייחסים למושג הזה בסלידה ובמיאוס.


אף פעם לא חשבתי על הקרבה בין נחמה לנקמה, אבל כיוון שהארת את עינינו יש לומר שכאשר הרוע נענש ומשלם על רעתו, יש בכך מימד של נחמה לאדם. 

בקיצור: המסגרת של שניהם זה אות נ' שמסמלת "נוראחסדי הים

תהלות" (הקדמת הזוהר) זאת אומרת דין נורא של ה' ונסיון לתקן שזה כנגד אות ה' (מנחות כט ע"ב)

ה'מ' מסמל את אות השטף להוציא לפועל (ראש מילין)


ח- מסמל פתח לטוב (ספר הבהיר לד)

ק- מסמל את הסטרא אחרא (הקדמת הזוהר)


נחמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו בונים בעצמנו פתח להיכנסות הטוב כדי שכל החיים ימשיכו לזרום ב'נח' ו'חום'.

נקמה- היה מציאות של דין שאנחנו שואפים לתקן אותו. אנחנו קמים ולוקחים את כלים שבד"כ שייכים לס"א ונוקמים בשטף באויבינו.

וואו.. מעניין..אני הנני כאינני

אהבתי שסידרת את זה יפה ובאופן אחיד בסוף.

 

@אילת השחר קצת מה שלא הצלחנו לעשות בשלימות. מה את חושבת? לדעתי חזק..

חלק 3בן מערבא


לגבי ההערה הלשונית. זה נושא שאותי אישית מאוד מעניין, אבל בגלל שאני משתדל להימנע מלבנות מגדלים באוויר, ומצפה לביסוס איתן של אמירות וטענות שאפילו כשלעצמן הן נשמעות מפתות, אז לא אאריך.


בכל אופן, אהבתי את הקישור שלך בין נחמה לנקמה, זה מעניין ואף פעם לא חשבתי על זה. חשבתי על קישור אחר בין שני מילים קרובות מאוד מבחינת יחס האותיות וגם מבחינה תוכנית והיא קנאה ושנאה. 

זה מעניין שהאותיות שפותחות הם האותיות של 'שק'רחסדי הים
תודה על התגובות המחכימות!אני הנני כאינני
נראה לי שאפשר לדייק את המושגיםadvfbאחרונה

להבנתי, נחמה איננה שהמצב חזר לקדמותו, אלא הבנת משמעות/פרשנות מיטבית ביחס לסיטואציה החדשה שהגיעה. נחמה איננה מרפה מהכאב שנגרם.

לעומת זאת, נקמה איננה מצב נתון כמו נחמה אלא פעולה (כפי שדומה למה שמה שהזכרת). נקמה היא פעולה שצריכה להוביל לצדק. לאיזון במציאות לאחר שצד מסויים פגם באיזון.

הצדק הוא שיקוף מסויים של נחמה. אבל הוא לא השיקוף היחידי. גם רחמים יכולים לשקף נחמה מסויימת.

 

...כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך כ"ח בטבת תשפ"ד 05:47

...

אני מסכים.אחו
אני היחיד שחולק ?מתנות באדם
אתם ראיתם ההודעה המקורית או שסתם כותבים?כי קרוב.

יש אחד שהיה עד לא מזמן בפורום ומת במלחמה (לפני כשבוע וחצי), פשוט רציתי פרטים על משהו והסתדרתי.

מצטער על הבלגןאחו

פשוט ראיתי הודעה עם תוכן ריק והעמדתי פנים שהיה כתוב שם משהו כנהוג

אני עדיין חולקמתנות באדם
ת.נ.צ.ב.הבנות רבות עליאחרונה
מי לדעתכם ינצח במלחמה?בינייש פתוח
לי יש עמדה ברורה. שלוש קדימה מהיום חמאס וחיזבאללה בכל גזרה אפשרית מתחלשים באופן הדרגתי עד לפריקה מוחלטת מנשק.
ישראלכי קרוב.

אין מקום להסתפק בזה

ברור שהעוצמה הצבאית של ישראל יכולה למחוץ אותםחושבת בקופסא

ממש בקלות. זאת עובדה שאף אחד לא מפקפק בה, אפילו לא חמאס וחיזבאללה.

השאלה אם באמת נשתמש בה או שנגיע לאיזו הפסקת אש מסכנת שתשאיר את הסטטוס קוו פחות או יותר אותו דבר.

ג'יהאד פושט צורה ולובש צורהחסדי הים
אנחנו הפסדנו כבר, אולי אולי ננצח עכשיוultracrepidam

בצוק איתן לא ניצחנו.

אנחנו מתנהלים רק קצת יותר נכון מאז, אבל לא נראה שיש לנו מטרה של השמדת האויב באופן ממשי.

 

ולכן אם לא יקרה שינוי מהותי, בהנחה שתפיסת המציאות שלי נכונה, אנחנו לא בכיוון של ניצחון.

 

מצד שני, העם מאד רוצה ניצחון. ואולי זה יכריח את ההנהגה לנצח. אולי.

אויבי ישראל. מצטער.בן מערבא

בטווח הקצר לא מאמין שננצח, לטווח הבינוני והארוך אני רואה בכל החושך הזה שורשים של גאולה.

התחלתי לחשוב ככה אחרי שראיתי את מי ביבי החליט לצרף לקבינט המצומצם, את מי שהם חלק מהבעיה, ובוודאי שלא יכולים להיות חלק מהפתרון (גם הוא עצמו חלק מהבעיה), ובהמשך מהתבוננות עקבית במציאות המסקנה שלי רק התחזקה. בטווח הקצר אנחנו מפסידים.


כמובן שיש להגדיר מה זה נצחון - נצחון זאת תבוסה *בעיניים של האויב*, נצחון זאת עקירת כל מחשבת זדון מצד מליוני חיות הטרף שמסביבנו בדבר הרצון לחזור על הזוועה הזאת שוב, עוד שנה, שנתיים, חמש, עשר.

ההצלחה המטורפת שלהם ב- 7.10 עוררה אצל מיליארדים של מוסלמים ברחבי העולם תשוקה בוערת לדם יהודי ושמה את חייהם של מליוני יהודים ברחבי העולם בסכנת מוות.


אני לא רוצה לרפות ידיים ולא לייאש, הלוואי הלוואי הלוואי שאתם צודקים ולא אני, אבל אני לא חושב שאני סתם ׳פסימי׳ או ׳פחדן׳, אני די רואה בזה מבט מפוכח על המציאות, כמו ריב״ז ערב החורבן שמתבונן במציאות ואומר ״בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולים לעמוד בחילותיו של אספסיאנוס?״.


הסתייגות חשובה - כמובן שלקב״ה דרכים משלו להתערב במציאות לטובתנו אם ירצה. למשל אולי, האפשרות של פיצוץ רציני בין הנוצרים למוסלמים שכבר שותים להם את הדם בקשית באירופה נראית לי עניין של זמן וזה נתון שיכול לשחק מאוד לטובתנו.   

אם נרצה - אין זו אגדההסטורי

ואם מנהיגנו (או הלחץ הציבורי עליהם) לא מספיק ירצו, אז עלולים לסיים שוב באיזה תיקו שבו כל מיני פוליטיקאים במדים או בלי, יסבירו למה זה בעצם ניצחון.


לצערי הרב, אם שר הביטחון ברצינות בונה על זה שתושבים יחזרו כשצריכים להיות בכוננות ריצה לממ"ד - הוא לא בונה על ניצחון.


"הביטי למעלה ביתי על ההר

ההר שהיה כמפלצת

עוד יש תותחים שם ביתי על ההר

אבל הם מאיימים על דמשק"


רק זה ניצחון!

ניצחון טקטי אבל לא אסטרטגיאחו

עזה תהפוך להיות בערך כמו רצועת הביטחון - ארץ מטעני הצד והפיגועים הספורדיים, כנראה עד שיימאס לנו להסתובב שם

אני חושב שלא תהיה מלחמה עם חיזבאללה ההימור שלי הוא שבשלב מסוים שני הצדדים יתקפלו בכנות עצובה זה קצת גדול עלינו להיכנס לבוץ הלבנוני ברמה כזאת

 

אני חושב שיש הרבה שינויים לטובה בעיקר אני מתעניין בשינויים הרוחניים ב"ה רואים התעוררות בקרב העם אבל ברמת הדיפ-סטייט אין שינוי מהותי לצערי

כלומר אתה מציע לבחור בחרפה במקום במלחמההסטורי
כמו שהתנהלנו בעשרות השנים האחרונות. את המלחמה אכן קיבלנו. ללכת בנתיב שאתה מציע יביא אותנו ח"ו לאירועי שמחת תורה האחרון נוספים.
השאלה הייתה מי לדעתי ינצח במלחמהאחו

אני אמרתי את מה שלדעתי יקרה - אשמח להתבדות, אשמח לדעת אם לדעתך יקרה משהו אחר

מה צריך לעשות? לצערי אין לי מספיק ידע צבאי / ניהול כיבוש בשביל להגיד לך

רצועת הביטחון הייתה בעיקר מושמצת בתקשורתמשה

בפועל הם עשו את העבודה פחות או יותר, כמו ציר פילידלפי וכמ ועוד מקומות מושמצים כאלה.

אני לא אומר שלאאחו

עובדות בשטח עכשיו במקום שרצועת הביטחון תהיה רצועת הביטחון, רצועת הביטחון זה מטולה ומנרה ואביבים... אז ברור שהיה לזה ערך

 

מה שאני אומר זה שכל שטח שיש לו אופי של "רצועת ביטחון" (רש"פ, עזה, ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן) בסוף לאט-לאט נוצרות גם בעיות מבצעיות וגם בעיות תודעתיות (שגם משפיעות אחת על השנייה) שמובילות להתקפלות ברמה כזאת או אחרת

 

הבעיה המבצעית היא שאין רצון להשיג שליטה 100% אז מתפשרים על פחות ובגלל שזה הופך להיות ארץ מטעני הצד אז הופכים את זה לישיבה במוצבים ומדי פעם יזימה, ואז פחות יזימה, ואז הוראות פתיחה באש גרועות (אותו דבר כמו ברש"פ), האם זה עדיין עוזר? אין שום ספק, אבל לאט-לאט נזק תודעתי ורוצים להתחפף משם (כמו בעזה שחשבו שעדיף בלי הממשל הצבאי...) ואז באה מכה רצינית שמזכירה למה מלכתחילה נכנסו לזה

לצערי אני מסכיםמשה

גם רצועת הביטחון וגם פילידלפי (ועזה כולה) הושמצו בדיוק מהסיבה שאתה מציג  עכשיו.

לא אופתע אם המלחמה תסתיים בתיקו.איתן גיל

נצחון יהיה רק אם כל רצועת עזה, או לפחות- יותר ממחציתה, תחזור לשליטת ישראל מלא מלא. לא כמו שטחי c ביו"ש, אלא נקיה לחלוטין מישמעאלים.

כנ"ל בגבול עם לבנון.

לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדהבינייש פתוח
מי שחולק על ההנחה שננצחבינייש פתוח

לא רואה את השינויים. אם היינו מדברים במבצעים קודמים על כיבוש מלא וניצחון, ניחא. אבל זה לא המצב.

בצוק איתן הכריזו מראש (באופן אווילי לחלוטין) שלא נכבוש את רצועת עזה.

הצבא הורס לא רק תשתיות צבאיות של החמאס, אלא את התשתיות השלטוניות של חמאס, ופועל בימים אלה בשכונות שלא פעל טרם תכנית ההתנתקות.

אין הקש בגג.

חיילים ירו למוות בבדואים שבאו לגנוב נשק בצאלים, ולא קרה להם כלום.

ביו"ש מי שזורק אבן חוטף כדור בראש בלי אזהרות. הוא ומי ששלח אותו. שכם קלקיליה וטול כרם עוברות ניקוי יסודי מטרור. ברמה יותר גבוהה מחומת מגן שעצרה את פיגועי ההתאבדות.

ואחרון חביב. חיזבאללה הקימו מוצבים בתוך אוהלים בתוך שטח ישראל, ואנחנו הלשנו לאום כמו החנון של הכיתה. אחרי 7 באוקטובר, כל האוהלים של חיזבאללה  הופצצו.

נרדמנו בשמירה, ואחרי 7 באוקטובר התעוררנו.

והנה הנאום החשוב ביותר שממחיש את השינויבינייש פתוח
"למרות ההתנגדות של בתי החולים,אחו

 26 מחבלים שנתפסו חיים מאז מתקפת חמאס טופלו בהם, בחלק מהמקרים לצד לוחמים שנפצעו בעזה."

 

לא צריך יותר מזה

המחבלים האלו נותנים מידע חשוב מאודבינייש פתוח
ארצות הבריתטוב להודות..

היא נותנת מיליארדים והיא המחליטה

לצערנו זה המצב

הם מבקשים נסיגה תמורת חטופים ונגמרה המלחמה

תגדיר ניצחוןנפשי תערוג

מבחינתי כל עוד ישארו פלסטינים בעזה. זה לא ניצחון.

לכן כנראה ישראל לא תנצח.

 

מצד שני. אי אפשר גם להגיד שישראל מפסידה.

 

לכן צריך להגדיר בדיוק מה הוא ניתחון

ניצחון הוא פירוק של חמאס מנשקבינייש פתוח

כמו באינתיפאדת הסכינים שהשבכ אסף נשקים לא חוקיים וגרם לנשק לעלות יקר מאוד.

וכל מה שקשור לירי תמ"ס או rpg, הערבים ביוש יכולים לחלום עליו.

המטרה היא לעשות אותו דבר גם בעזה.

לא מדוייקכי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך א' בשבט תשפ"ד 18:14

זאת אולי שאיפה לכבוש המקום ולא להשאיר בו נכרים, אבל זה לא ממש קשור לשאלה לגבי המלחמה שלנו, אותה שאיפה יש גם לגבי כל יו"ש, ולגבי חצי ממדינת ירדן (בערך חצי) ששייך לנו, וכן כל ארץ לבנון שלנו היא. ולהרבה ראשונים גם הרבה מסוריא המערבית, ואולי אף דרום טורקיה.

 

זאת המטרה הכללית שלנו לכבוש וליישב הכל, אבל לגבי לנצח במלחמה בנתיים, המטרה הראשונה לשלוט שמה, שלב הבא זה ההיתשבות. (אם כי יש ראשונים ששלטון עם מס כמו כיבוש ממש.

אין עניין בהתיישבות בלי ניקוי המקוםנפשי תערוג

לדעתי זה לא נכון להתיישב לפני ניקוי המקום

יש התיישבות ביהודה ושומרון ללא ניקוי מלאבינייש פתוח

מטרור או תמיכה כזאת או אחרת בו.

אבל הפריקה מנשק היא ברמה גבוהה.

המודל של יו"ש הוא בדיוק למה לא כדאי התיישבותנפשי תערוג

ללא ניקוי מלא מטרור.


או שלא עושים התיישבות

או שעושים כמו שצריך.


ואז היינו מוסרים הכל בשנות ה90בינייש פתוח
ולא היינו יכולים להתפלל במערת המכפלה וכפר סבא הייתה הופכת לכפר עזה.
לא אמרתי למסור. חס וחלילהנפשי תערוג

הפוך.


צריך להחזיק בטחונית

אבל כדי להקים התיישבות צריך קודם לפעול למיגור מוחלט של הטרור.

לאבינייש פתוח

ברצועת הביטחון בלבנון לא הקימו התיישבות, וברק הצליח לסגת בקלי קלות.

לעומת גוש קטיף שלקח 3 שנים לעקור והיה צריך 3 החלטות ממשלה ו3 החלטות של הכנסת.

ועכשיו החוק דורש גם משאל עם.

שרוצים לפנותנפשי תערוג

יפנו עם או בלי התיישבות

ראה ערך סיני/גוש קטיף

היתרון שאין התיישבות זה שאין חיכוך בין הצבא לאזרחים.

והנזקים הנפשיים לאזרחים פחותים.


ודבר שני,

רצועת הביטחון אף פעם לא היה שטח ישראלי בשום צורה, בניגוד לסיני/גוש קטיף

ככל שקשה יותר לפנות שטחבינייש פתוח

כך יורדת ההסתברות שזה יקרה.

לכן לא מסרנו את יו"ש.

לגבי גוש קטיף וסיני, אל תשכח שמשהו השתנה ואז והוא החוק שדורש משאל עם.

לא מסרנו את יו"ש לא בגלל שקשה לפנותנפשי תערוג

אלא בגלל שממשלות השמאל לא הצליחו להגיע להסכם שלום שמשרת את האינטרסים של ישראל

וממשלות הימין בכלל לא חשבו לנסות


ועדיין, אם ירצו לפנות,

יצליחו.


לא שאני בעד פינוי של איזה חלק של ישראל

אבל אני בעד למגר טרור לפני ישוב

לא נכוןבינייש פתוח

את רצועת הביטחון בלבנון מסרנו ללא הסכם.

אמנם מסרנו גם את גוש קטיף ללא הסכם אבל זה היה בגלל מיעוט תושבים.

לכן ביו"ש עשינו ההפך בחומת מגן שבו הגברנו את האחיזה הצבאית שלנו ביו"ש

רצועת הביטחון מעולם לא היה שטח ישראלינפשי תערוגאחרונה
לא מסרנו אותה. פשוט הוצאנו את הצבא משם בגלל שיקולים כאלה ואחרים
כמה אבסורדי. ערוץ 7 הימני. 🤨אונמר
נו אין הכוונה שקראת לכולם גם וגם וגםאחו

כל אחד לפי מה שהשבת לו בין באופן ישיר בין ברמז וכמו שאתה רואה היו כאלה שנעלבו

וגם אם עלבתי בך אנא סליחתך

 

בקיצור שיהיה חודש שמח גם לך גם לכל עם ישראל וגם לאותם מאבו גוש שמתגייסים לצבא ולמשטרה

שאלונתמגובלת-


מחפשת ללמוד משהו כל יום, מחפשת הממלצה למה?
מישהי \מישהו שלמד........
ריאלי ללמוד ליקוטי מוהרן לבנות? אם כן , איך? 
תניא?
באלי חסידות ...
תנו המלצות לכל דבר ולא דווקא חסידות, תודה!!!!

יש את התוכנית של הרב ראובן ששוןרץ-הולך

חוברות שמגיעות אחת לחודשיים בעלות של 10 ש"ח עם לימוד יומי באמונה של נושאים יסודיים. 

והאר עינינו - מלאה הארץ דעה

דברים שלמדתי בעברעשב לימון

תנ"ך

חת"ת- חומש תהילים ותניא

מסילת ישרים

ליקוטי תפילות (זה היה פחות מתאים)

 

ליקוטי מוהר"ן זה ריאלי אבל לא יודעת איך

תודה.מגובלת-

אם אי פעם תדעי איך, תעדכני אותי....

למטהאחו

אני לא כזה יודע למה את מתחברת - לימוד מעמיק עם הרבה עצירה למחשבה או יותר לקרוא ברצף, אם את מעוניינת ללמוד רבע שעה ביום או שעה+

 

בכל מקרה, אלה ההמלצות שלי:

 

חסידות

 

תניא - אפשר ללמוד תניא גם מקריאה פשוטה בהרבה מקרים, יש אמנם חלקים שזה נהיה קשה ומסובך כמו קונטרס אחרון

מה שאני ממליץ עליו בחום זה תניא מבואר של הרב שטיינזלץ (אני זוכר את הכרכים הכתומים אבל נראה לי יצאה מהדורה חדשה מאז של קורן), הוא ממש נכנס לעומק ומסביר כל רעיון בשפה ברורה ונעימה, לרוב אני לא אוהב לקרוא ביאורים על גבי חסידות אבל זה מקרה יוצא מן הכלל. ממש עוזר להבין את הרעיונות היסודיים ולהתחבר ובכללי גם יש הבדל בין ללמוד תניא לבד לבין ללמוד תניא דרך השיטה של חב"ד שהתפתחה עם הזמן, זה קצת שונה כי חב"ד נותנים דגשים מסוימים וגם מסבירים בצורה מסוימת בקיצור מעניין.

 

ליקוטי מוהר"ן - יש עניינים בליקוטי מוהר"ן שאין בעיה ללמוד אבל לדעתי כדי באמת להבין ליקוטי מוהר"ן צריך המון ידע במדרש וספרים אחרים כי הוא אוהב לחבר בקצרה הרבה מאוד רעיונות ולרוב קשה לעקוב אם לא מכירים לעומק את העניינים, בקיצור לדעתי הרוב לא למתחילים אבל את מוזמנת לנסות, אני חושב שהדרושים הראשונים בספר הם יותר מסובכים כך שכדאי אולי לדלג לאמצע-סוף ששם זה יותר קצר וקולע. אני חושב שדרך מאוד טובה להבין את קו החשיבה שלו זה בעזרת סיפורי מעשיות (שאחריהם לרוב יש ביאור קצר), לשבת הרבה ולחשוב על מה המשמעות הסמלית בכל העניינים, מה העלילה, מה המסר, זה מבוא טוב לדרך החשיבה בהמשך מה גם שיש הרבה רעיונות דומים גם פה וגם שם. אני גם ממליץ אם לומדים את ליקוטי מוהר"ן ללמוד אותו ביחד עם ליקוטי תפילות כי בעצם ליקוטי תפילות זה בקשות המיוסדות על ליקוטי מוהר"ן (כי רבי נחמן היה אומר שמה שלומדים שצריך להתפלל שנזכה לקיים) לכן בהרבה מקומות זה מסביר פחות או יותר מה ה"מסר" מאותו דרוש / תורה

 

שפת אמת על התורה - השפת אמת בנוי לרוב על מדרש רבה בעיקר על המדרשים הראשונים בפרשה או אלה שנשמעים פחות מובנים. יש לו כמה נושאים שחוזרים על עצמם יחסית (שבת, נקודה פנימית, טבע ופנימיות, אמונה פשוטה) כך שזאת פחות או יותר מערכת מוכלת בתוך עצמה כלומר אין צורך ביותר מדי ידע מקדים כדי להבין לאן הוא חותר. מה גם שרוב הרעיונות חוזרים על עצמם בכל שנה ככה שמה שהוא מקצר בשנה אחת יש הרחבה בשנה אחרת וזה נהיה יותר מובן, רעיונות מאוד מעניינים חלקם יסודיים ברמה שאין כדוגמתה, והכל יחסית בקיצור מבלי ללכת יותר מדי רחוק. יש גם ספר בשם "המדרש לאור השפת אמת" של הרב ראובן רז - מומלץ

 

יסוד העבודה (לא יסוד ושורש העבודה זה משהו אחר לגמרי) - הספר מתחלק לשניים, בהוצאה האדומה הכרך הראשון זה הספר עצמו, והכרך השני אלה המכתבים, בעוד הספר עצמו הוא די טכני ומסובך (בגדול הוא יותר משמש כתשובה פולמוסית לנפש החיים מאשר חיבור מסודר) המכתבים הם מאוד מומלצים, יש בהם רעיונות פשוטים ועמוקים, עצות מעשיות, בכללי אפשר לקבל מזה הרבה והוא כותב מאוד יפה.

 

אחרים

 

רש"ר הירש על התורה - מאוד מומלץ למי שרוצה באמת להבין פרשת שבוע, הוא משתמש בשיטות פרשניות מאוד מעניינות (אטימולוגיה, סימבוליקה), אין עניין שהוא לא מבאר אותו לעומקי עומקים, מאוד מודרני ומאוד שמרני בעת ובעונה אחת. הרבה רעיונות מהפכניים אבל גם כאלו פשוטים שאין להם מספיק במה. הכרך הכי יסודי הוא בראשית לדעתי, לאט לאט זה נעשה יותר טכני ופשטני כי את הרעיונות העיקריים הוא מעביר בהזדמנות הראשונה. באותה הזדמנות גם מומלץ מאוד ספר חורב על המצוות יש שם הסברים מקסימים על כל מצווה גם בסימבוליקה וגם בהלכה ולא ארוך מדי. אני מעדיף את המהדורה הישנה שאפשר למצוא בספריא / היברובוקס

 

מכתב מאליהו - חלמת פעם ללמוד את דרכה של תנועת המוסר? המכתב מאליהו נע בין תנועת המוסר הקלאסי לבין "נאו-מוסר" שמשלב גם חסידות, נפש החיים, ומקורות עצמאיים גם כן, ואפשר לומר שהוא משהו כמו ספר יסוד בישיבות החרדיות הליטאיות. מסביר הרבה סוגיות קשות במדרש ובגמרא, יש בו הרבה עניינים מאוד יסודיים בעבודת השם (קונטרס החסד, נגיעות, מידת האמת) בלשון נחמדה וקצרה עם הרבה דוגמאות, יש נושאים יותר מעניינים ויש עניינים יותר טכניים לדעתי, יש עניינים שאפשר להסכים איתו ויש עניין שאפשר גם שלא (כמו לגבי ביטחון והשתדלות, היחס לעוה"ז) אבל גם כשלא מסכימים איתו זה טוב לקבל "קונטרה"

 

מדרש רבה ועין יעקב - כמובן יסוד היסודות של המוסר וההשקפה היהודיים אחרי התנ"ך, לרוב לכל מדרש יש הרבה משמעויות נסתרות וצריך להתעמק הרבה, לשאול את השאלות "מה המדרש הזה מנסה ללמד? לאיזה עניין אחר הוא דומה?" בקיצור אוצר שאין כדוגמתו, אני אישית מתחבר מאוד לאגדות מהתלמוד הירושלמי

וואי ממש תודה על הפירוט!מגובלת-

נראלי אלך על תניא ובהמשך על השאר😅...
הגדרת יפה את מכתב מאליהו (בתור חרדית!) 
יש לך רעיון לביאור טוב לתניא? משהו שקל להשיג (שיש אולי באוצר החוכמה, הכי פשוט) או לא יודעת......
תודההההה!!!!

יש 'שיעורים בספר התניא'עשב לימון

ויש ביאור של הרב שטיינזלץ

בדיוק ראיתי פרסום לקבוצת וואצפ של הלכה יומיתילדה של אבא

אם רלונטי תפני אלי בפרטי ואשלח לך את הקישור

 

דרך ה' לרמח"ל זה יסודות האמונה בשפה ברורה וקולחת.חסדי הים

לגבי חסידות זה תלוי ברמה שלך. הרבה ספרי חסידות הם עמוקים וקשה להבין.

ליקוטי מוהר"ן זה מאוד קשה. אולי תתחילי מספר המידות.

אולי שם משמואל על פרשת השבוע. אבל זה גם קצת קשה.


בכללי כדאי לך ללמוד עם חברותא וקביעת זמן.


בהצלחה!

פרשת שבוע עם פירוש הרמב"ןנוגע, לא נוגעאחרונה
השיעור היומי של הרב שרקי על ספר דברים. כל שיעור עשר דקות, יש ביוטיוב (עכשיו הוא בפרשת עקב. כדאי לשמוע מהתחלת הספר).
בלבוש או"ח תרפ"ה משמע שכל ענין שובבי"ם (ת"ת) התחילחסדי הים

בעיקר משנת העיבור.

מלבד רמת הפשט שהוא מביא שם ומלבד הקבלה שהאר"י מביא בשער רוח הקודש כ"ז והשל"ה בהקדמה לפרשת 'שמות'.


אחד העניינים היסודיים זה תיקון הדעות והמחשבות שהם העיבור לדיבור ומעשים שהם הלידה.

צריך לחשוב ולתקן בימינו האם הדעות והמחשבות שלי הם קדושות וחיוביות.

קדושות שהם לרצון ה' ולהוליד קדושה וטהרה בעולם.

חיוביות, שהם על בסיס האמונה ש-ה' יכול להטיב לך ולעולם ויש תקווה שהדיבורים והמעשים שלך יצרו עולמות טובים ונאים לך ולעולם.

המחשבה קשורה גם ל'ראש' חודש שבט שהוא 'ראש' השנהחסדי הים

לאילנות לדעת בית שמאי- והחודש כנגד 'אשר'- אותיות 'ראש'.

ואומר הבני יששכר: "אשר בחלקו השמן זית המסוגל לחכמה".

יישר כחנוגע, לא נוגעאחרונה
מה טוענים בחב"ד הקשר בין מנהרות חמאס לסיפור מנהרתחסדי הים

770? אני שואל על הקשר הרוחני?

בין ההסבר של אלו שחפרו ובין אלו שהתנגדו.

חייב להיות קשר רוחני ביניהם, אם הסיפור מתפוצץ עכשיו.

סיפור מפגר, בחייט'

חבורה של יצורים חסרי גבולות שמצאו להם מקום לפרוק בו עול.

 

אין לי מושג מה קורה בחב"ד אבל לא חושבת שמישהו ימצא קשר מעבר לזה שהטיפשים האלה הצליחו להכעיס ולהכאיב לכל מי שהמקום יקר וקדוש לו.

 

זה גם חילול ה' נורא. במיוחד שהמשטרה הגיעה והתערבהחסדי הים
יש סרטון על איזה שוטר (לא יודע אם יהודי או גוי) שאומר להם זה לא צורה.


רוב חב"ד מתנגד להתנהגות.

אין מביאים ראיה מן השוטיםאחו
לא הבנתי בכללאריק מהדרום
לא ברור בכלל
עוד ויכוח משיחיסטים-רגילים?משה

שיהיה

לאט'

אלה פורקי עול, כולם מתנערים מהם, גם המשיחיסטים.

 

סיפור הזויפונקציה

בתור חבדניקית אני די מתביישת, ממש חילול ה' לעיני גויים.

הטענה של הבחורים שעשו את זה שצריך להרחיב את המבנה כי בתשרי וי' שבט הזאל הגדול לא מכיל את כל המתפללים.

הטענה נכונה, אבל היא לא מצדיקה את הביזיון שהיה שם אתמול. היה לי ממש קשה לצפות בסרטונים משם.


בכלל המעשים של הבחורים האלה הזויים, כל מיני סיפורים שאני שומעת מבני משפחה שהיו ב770 לאחרונה.


יכול להיות שבאמת יש קשר רוחני בגלל התזמון. רק לי חבל שזה מה שההזויים האלו עושים במקום להוסיף בטוב למען עם ישראל.

בתור אקס חב"דניק, לא זכור לי שהיו בחוריםדי שרוט
מהסוג הזה. זה כנראה משהו חדש.
דווקא זכור לי שהיו סיפורים בתשס''זפונקציה

אבל הייתי קטנה אז, לא יודעת מה היה שם בדיוק (אולי אתה תדע להגיד לי).

בכל אופן ככל שהזמן עובר אז הקומץ הזה מקצין את עצמו יותר ויותר.

לא כל האנשים שם בכלל חבדניקים במקור אלא יש שם גם כל מיני שנתפסו לרעיון כל שהוא ובטוחים שהם מבינים יותר מכולם ולכן מותר להם לעשות הכל כדי לקיים את הרעיון שלהם.

הם לא בוחלים באלימות וונדליזם (כמו שראו בסרטון).

אם זה מנחם, אצל הליטאים האלימות יותר קשה 😉די שרוט
אני יצאתי רישמית מחב"ד בתשס"א, אז לא יודע לגבי ס"ז.
ליטאים וחב"דניקים מתנחמים ב'מנחם' שונהחסדי הים
לכל קבוצה.
אשכרה זה לעומת זהראשיתך
זה לעומת זהראשיתך

רוצים לראות את ההרחבה המתוכננת? צפו בסרטון 

 

 

בזכות המשוגעים לדברראשיתךאחרונה
לממש את בקשת הרבי להרחבת 770, הדבר סוף סוף ייצא לפועל.


כל דבר שרוצים לקדם עושים במחתרת, כי יש כוחות ס"א שמשאירים דברים על קפאונם (בטח מוכר לכם פה בארץ), ולאחר מכן מגיעה ההסדרה. התוהו קודם לתיקון, וסוף סוף זה יתממש בכלים דתיקון.


אע"פ שיש שופרי התיפייפות אין סופיים והשאלת מושגי אמת, והשקר לובש בגדים של אמת, עוצמות האמת הורידו לעולם את הזרע שינביט את המימוש.


הנושא עלה, הסברתי. כל טיעון מתייפייף - מיותר, קראתי הכל בכל. 

היום לפני 14 שנים

זוהו שיגורים לעבר תל אביב, בת ים, חולון, ראשל"צ..-משה ר-
האם אתם חושבים שעבודה שמשלמת שכר לפי תוצאת הנפקהחסדי הים

או לפחות מתגמלת על פי תוצאות, העובדים יהיו יותר יעילים, מאשר עובדים בעבודה שמשלמים להם רק שכר לפי שעה או זמן מסויים ולא לפי תוצאת הנפקה?

(אני מבין שזה מורכב ותלוי לפי סוג עבודה, רק שואל בכלליות)

המתכונת הראויה היא שילוב של: שכר הוגן על עבודהזמירות

'רגילה', תוספת, בונוס, על תפוקות גבוהות מהרגיל, על מאמץ ותפוקה מעבר לנורמה,

וגם סוג של סנקציות על חוסר תפקוד וחוסר יעילות.

 

 

לשלם שכר רק על פי תפוקות, יכול להביא למצבים פוגעניים בעובדים - למשל הסיפורים המוכרים על ההתעמרות בעובדי המשלוחים באמזון.

מניח שיהיו יותר יעילים אבל העבודה תהיה לחוצה יותרארץ השוקולד
צריך גם לראות איך ברמת הקבוצה זה לא פוגע.
תלויאחו

ראשית אפשר לחלק את העבודות ל-scalable ולאלה שאינן

 

scalable - ייצור, מכירות, בקיצור יש פקטור כמותי

אלה שאינן - אבטחה, רפואה, ייעוץ

 

כמובן באלה שאינן לא רלוונטי

 

באלה שכן: אני חושב שזה נוגע לשאלה מה התרומה של העובד הממוצע ביחס לתפוקה הכללית + כמה אפשר למקסם. אם יש לך עובד אחד חשוב אז זה יותר הגיוני להתעסק ב-micromanagement בעניין הזה כי אפשר גם לקבל פידבק. אבל לעשות הנדסת תעשייה וניהול בקנה מידה ממש גדול זה יכול להיות מאוד מאוד מאוד בעייתי ע"ע אמזון או חברות גדולות אחרות כי יצרת עובד ממש יעיל שנשחק תוך חצי שנה כי רצית למקסם אותו

 

קצת מורכב בפועל יש בזה המון פקטורים, ממה שיצא לי להתעסק קצת בניהול עובדים קשה להתייחס לנושא בגישה מספרית, אני אישית מעדיף עובד עם פחות תפוקה אבל תכונות כמו נאמנות, הוגנות, שיהיה נחמד ללקוחות או לצוות ולא אנטיפת שיוריד לכולם את החשק לחיות

רק להעיר שברפואה יש מדד של תפוקה שזה בריאותחסדי הים

החולה.

גם ייעוץ אם זה מועיל או לא וכמה.


נכון שזה קשה יותר למדוד, אבל יש תפוקה.

יש תפוקה אבל לא באמת אפשר למדודאחואחרונה

אתה לא יכול למדוד "בכמה החולה הבריא" (אף אחד לא משלם לרופא רק אחרי שווידאנו שהגענו לגיל 80...)

או "כמה כסף הייעוץ הזה הכניס"

או כמה שווה יצירת אומנות מסוימת

 

גם במקצועות הרפואיים נניח אחות בבית חולים זה לא משנה כמה חולים היא ריפאה מה שמשנה זה שהיא שם ועושה את העבודה, גם אם היא תטפל בחולה אחד ביום היא צריכה להיות שם

מי מבין במשפטים?רועישםטוב

בגצ עשה היום משהו מטורף ו"פסק" שהם יכולים לבטל חוקי יסוד.

כלומר - הם יכולים בעצם לעשות מה שבא להם, והכנסת מתחתם.

השאלה שלי היא - האם יש דרך לבטל את השגעון הזה או שככה זה יהיה

עכשיו למאות שנים הבאות?

האם למשל הרכב אחר של שופטים יכול לבטל את זה שבגצ יכול לבטל חוקי יסוד?

אין מה מה לבטלברגוע

כל הרכב שופטים יכול לקבוע משהו אחר, הם לא מחוייבים לשום דבר

בוודאי שיש דרךהסטורי
פשוט מאוד - במדינה דמוקרטית כל רשויות השלטון, שואבות את סמכותן, ממה שהחוק שנקבע בפרלמנט (או בחוקה) נותן להם. ממילא - מה שהחוק מאפשר להם יש להם סמכות לעשות ומה שהחוק לא מאפשר להם - אין להם סמכות.


ממילא, היות שאין שום מקור בחוקי הכנסת, שנותן לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד (ואגב, גם לא חוקים בכלל) - ההחלטה שניתנה היום ניתנה בחוסר סמכות וממילא אינה מחייבת.


ביום שהכנסת והממשלה, על שלל הזרועות הביצועיות יודיעו, שהן קשובות להחלטות בגץ, רק כשהן מבוססות על החוקים הקיימים ולא מצייתים לקביעות שבג"ץ קבע בחוסר סמכות - הקביעות הללו יהיו חסרות משמעות.


צריך רק אומץ!

בהשקפה יהודית הרשות השופטת היא המחוקקת.חסדי הים

אין התחשבות בדעת העם לקביעת חוקים או משפט.

זה נעשה בידי הזקנים התלמידי החכמים.


התורה מעודדת שהרשות השופטת היא תחוקק.

ההבדל היחיד זה שהסנהדרין צריכים להיות צדיקים ותלמידי חכמים.


אז כל הדבורים של הדתיים על התערבות הרשות המחוקקת בדעת העם, זה כי הם בורים בחוקי התורה או שהם חושבים בצורה תועלתנית מה יועיל יותר בימינו, שאני יכול להבין את זה.


אבל במהות ההתנגדות היחידה לפי התורה, זה אם הם צדיקים ותלמידי חכמים או לא.

לא מדוייקכי קרוב.

יש דיני מלוכה ויש דיני סנהדרין.

יש דינים שהמלך יכול לקבוע בלי הסנ'.

למשל למלחמת מצוה סגי במלך ולמלחמת רשות ניתן לדייק שהמלך קובע, אלא שצריך הסכמת הסנה'..

1. המלך אין לו סמכות לקבוע חוקים, אלא לשפוטחסדי הים

ולהנהיג את העם לפי סדר מדיני המצטרך לצורך השעה כדרשות הר"ן י"א. חוקים קבועים רק ביד הסנהדרין.

2. לפי ההלכה הפשוטה מהגמרא והרמב"ם למנות מלך צריך נביא וסנהדרין, לא רצון העם.

3. גם אם נידחק שצריך גם את רצון העם שזה לא פשטות ההלכה, הסנהדרין יכול להטיל וטו. בנוסף, כשהעם כבר בחר מלך זה עובר לבן שלו ולא תלוי ברצון העם לשנות.

4. הכנסת לא דומה למלך.

הרב קוק והרב הרצוג פסקו אחרתכי קרוב.

אין משהו שמבין כמוהם בדינים אלו.

יש כמה וכמה ספרים שדנו בנושא, שכיום יש לה דין מלך, לכל דבר.

בכל מקרה זה דיון אחר.

 

לעצם הדיון, ברור שזה לא נכון. תפתח תנ"ך תראה המון פסוקים המעידים שמשה רבינו יהושע, דוד שלמה ועוד ועוד מלכים היו שופטים את העם ולשם זה שמו אותם בין היתר..

ועי' פרק ב בהלכות רוצח ופרק ג  בהלכות מלכים מה הכח יש ביד המלך בדינים.

האור שמח שמה מחלק בין דברים השייכים למדינה שמלך דן, לבין דברים שלא קשורים כמו גניבה של אדם פרטי שלזה דווקא מלך. אם כי מוכיחים מהירו' (פ"ו סנה') שגם בדינים פרטיים יכול המלך לדון.

אלא אם נאמר שזה הוראת שעה כמו שתירץ הרב ישראלי..

 

לא לחינם אומרים דינא דמלכותא דינא, ולא דינא דדדינים דינא (אלא הפקר בי"ד..).

 

 

הספרי מפורש מביא לימוד שיש לשמור חוקי המלך, עי' במרגליות הים לגבי הסוגיא של המלך דן וכו' שמביא אותו.

 

הרדב"ז לומד דיני מיסים נפרשיית המלך!! (תחילת פרק ד). וכעי"ז במאירי לגבי הסוגיא הנ"ל.

 

ואין כאן המקום להאריך בזה, סתם כתבתי דוגמית קטנה. אפשר לקרא ספריפ של המכונים שעוסקים בזה שהאריכו בזה (למשל בספר של הרב אלימלך יש מעל 350 עמודים בנושא..)

בוודאי שאין להם דין מלך ישראל שצריך נביאחסדי הים

וסנהדרין למנות אותו.

גם מלך לא יכול לחדש חוקים מעצמו. משה היה חלק מהסנהדרין. דוד ושלמה התייעצו עם הסנהדרין. זה גמרות מפורשות.

הם יכולים לשפוט ולתקן דברים לצורך המלכות, אבל לא חוקים מהותיים לדורות.


לגבי דינא דמלכותא דינא אין להם:

1. הרא"ש, הרשב"א והר"ן סוברים שזה לא חל בארץ ישראל.

2. זה נאמר במצב ניטרלי של דיני ממונות או לפי החתם סופר תקנות אחרות, אבל ברגע שזה גוף יהודי שמחוקק חוקים שהם נגד התורה ממש, אין להם שום דין מלכות ומצוה לבזותם כחו"מ רמ"א ח, א.

יש מלא חוקים בכנסת שהם בסתירה למצוות דאורייתא ודרבנן.

כדאי ללמוד הספרים שציינתי לעיל, וספרי מכון כתרכי קרוב.

ומכון המשפט והארץ, יעשה לך קצת סדר

רק מעיר שיש רבנים נוספים שמבינים בענייןארץ השוקולד

לא נכנס לדיון.

הרב גורן, הרב ישראלי למשל

נכוןכי קרוב.

הרב ישראלי גם סובר ככה מבחינה עקרונית, יש לו כמה הבדלים לא מהותיים.

לגבי הרב גורן, בספר הביוגרפיה שלו כתבו שהוא שינה דעתו בזה..

 

מ"מ לכל היותר אפשר לומר שיש להסתפק בדבר, ולא לומר חד דלא כרב קוק והרב הרצוג והצי"א (וכן הרב פרנאק) ועוד. כאילו הם כמאן דליתא.

לא יודע מה הם אמרו בנושאארץ השוקולד
רק רציתי לומר שאי אפשר לציין שאין מישהו שמבין בתחום כמו הרב קוק והרב הרצוג כשיש אותם
לא רק תועלתניתטיפות של אור
הרבה רבנים מסבירים שהמודל הזה מתאים רק לחברה שיש בה הסכמה רחבה על ערכי הליבה. ולכן מדינת הלכה תהיה רלוונטית דווקא כש-90% מהעם ירצה בה. ודווקא בגלל זה הם מרגישים שהפעילות של בג"ץ לא הוגנת - כי הוא עושה בדיוק ההיפך, וכופה עמדה ערכית של צד אחד בחברה הישראלית


(הרב ישראלי לימד שכפייה על המצוות שייכת כבר במישור העקרוני רק לחברה שמחוייבת להלכה. ומשם בארה)

בערךאחו

הרשות המחוקקת בדמוקרטיות מודרניות חולשת על שני תפקידים בעזרת החקיקה (כלומר "תקנה מחייבת"), הא' הוא ניהול מדיני והב' הוא חוקים כלליים יותר כמו עונשין ממונות כו'

אז למשל א' זה לקבוע בחוק שבלו על הדלק יעמוד על כך וכך, שיטור, עם אילו מדינות לכונן יחסים דיפלומטיים או לחתום הסכמי סחר

ובב' למעשה יש מצד אחד עונשי התורה כו' ומצד שני כמובן יכולות להיות גם תקנות מיוחדות לפי העניין למשל הוצאה להורג ע"י מלך בלי סנהדרין, נקרא לזה ג'

 

בשלטון תורני התורה עצמה היא הרשות המחוקקת בכל הנוגע לב', אם הרשות המחוקקת (נניח פרלמנט או סנהדרין) מחליטה משהו נגד התורה באופן מובהק (כמו במסכת הוריות) אף-אחד לא אמור לשמוע לה

בכל הנוגע לא' וג' אין "דין תורה" אלא אולי הדרכה כללית של התורה ובשביל זה אפשר להשתמש במלך / שבעת טובי העיר / פרלמנט / ממשל טכנוקרטי - מה שיותר מתאים לפי העניין

 

כאשר כל פעולה של אותה רשות אמורה להיות תחת ביקורת שיפוטית של הסנהדרין (גדולה או קטנה)

 

רש"ר הירש שמות י"ח

 

בדברים (א, יג) אומר משה: ״הבו [פירוש ״תנו״] לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם״ (עיין פירוש שם). יש להניח אפוא שכל האנשים העומדים להתמנות, הוצעו על ידי העם עצמו, ואילו משה רק אישר ומינה אותם. אם כך היה, הרי שתהליך הבחירה כפי שתיארנו אותו, נראה מתאים אף יותר. תחילה, כל אלף בחרו מתוך עצמם את הטוב והמוכשר ביותר. לאחר מכן עשו זאת כל מאה, וכן הלאה, עד לגוף הבחירה הקטן ביותר – עשרה. נמצא, שהיו ארבע דרגות של מומחיות ומהימנות, שכל אחת עולה על הבאה אחריה. וכשם שתחת משה היו ארבע רמות שפיטה, שכל אחת עולה על הבאה אחריה, כך גם בדורות מאוחרים יותר, בימי המדינה היהודית, היו ארבע דרגות של בתי דינים תחת הסנהדרין הגדולה אשר עמדה במקום משה. בית דין של שלושה דיינים ישב בכל קהילה; בית דין של עשרים ושלושה ישב בכל עיר גדולה; שני בתי דינים של עשרים ושלושה ישבו בירושלים, אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה; ובית דין הגדול של שבעים ואחד ישב בלשכת הגזית (עיין סנהדרין פח. וכשם שכאן נבחרו הדיינים הראשונים של ישראל על ידי העם ומתוך העם, כך גם על פי הלכה, דיין צריך להיות ״מומחה לרבים״ (שם ה.), היינו מאושר על ידי נציגי העם. הייתה גם אפשרות לערעור מבית דין נמוך לבית דין שעליו, עד לסנהדרין הגדולה. אך לא בעלי הדין היו המערערים, אלא חברי בית הדין הנמוך עצמם היו פונים אל בית הדין שמעליהם, אם היו בספק. וכפי שנאמר בדומה לכך כאן: ״כל הדבר הגדל יביאו אליך״ – על הדיינים עצמם להביא אליך ענינים שקשה להם להכריע בהם – ויש להניח שתחילה היה עליהם להביא את הענין לבית הדין שמעליהם לפני שיביאוהו אל משה.

אבל זה שונה מבחירות דמוקרטיות. יש רשימת תכונותחסדי הים

שאדם צריך לעמוד בהם, ואם לא, הוא לא שייך לתפקיד.

גם פחות נראה לי שהיה קמפיין בחירות וכדומה, אלא בחרו את מי שמתאים לתפקיד.


זה לא כמו היום, שאין רשימת תכונות, ואפילו טיפש ונלוז יכול להיבחר.

נכון בזה אתה צודקאחואחרונה
מכיוון שהשאלה כאן היא למי יש כחארץ השוקולד
גורמי כח יכולים להשתנות עם הזמן.
איך מקבלים הסמכה לרבנית? אם היא מתחתנת עם רבחסדי הים

היא ישר הופכת לרבנית?

"ואקרב אל הנביאה". הרבה פרשנים שםעברי אנכי

כותבים שאעפ שלא ידוע שהיא הייתה נביאה, ממ

כל מקום אשת חבר כחבר. גם בזה.

 


 

לא תמיד אשתו של הרב היא חכמה או מספיק כריזמטית כדי להעביר שיעורים. בסוף זאת ה"עבודה" של בעלה, לא שלה... אבל את הקשיים שעוברים בבית של תלמידי חכמים גם היא עוברת, הם אחד ומחליטים יחד, והני נשי במאי זכיין.. סוף כל סוף יש לזוג הרבני הזה הרבה במשותף. וכן, היא ראויה להערכה.

לפי רש"י והעמק דבר שאתה עליה רוח הקודש. לפיחסדי הים
הראשונים האחרים זה רק כינוי המתייחס. לא מהותי.


אין לי בעיה עם הכינוי. השאלה מתי הכינוי יש בו תוכן.

תוכל להגיד איפה מופיע פעמיים בתנ"ך המילה ואקרב?שיקשוק
לא הבנתי. ציטטתי כבר את ההעמק דבר ממוציאחסדי הים

שם רע שמצטט את ישעיהו שאנחנו דנים בו.

אז אלו שתי הפעמים.


אבל זה רק בדיוק לשון 'ואקרב'. יש גם את לשון קריבה בשאר המקרא כגון בעריות וזה עיקר הנושא של ההעמק דבר- 'קריבה' בכלליות בתנ"ך.

נכון..שיקשוק

אבל אני מנסה להבין איך כל זה קשור למה שטוענים הנוצרים..

זה מקרה?

אתה שואל איך נהיית רבנית או איך מקבלת את הכינוי?עשב לימון
את יכולה לענות על שתיהם.חסדי הים
אז ככהעשב לימון

אישה שנהיית רבנית- זו מישהי שמעבירה שיעורים לנשים ומורת הלכה/ דרך כלשהי

 

ויש קיצור דרך לקבל את הכינוי- שהבעל שלה נהיה רב, או שהיא הדתיה היחידה בסביבה

 

יש גם שאלה הפוכה- האם מישהו נהיה רב כשהוא מתחתן עם רבנית?

יהודיה פשוטכי קרוב.

זכור לי כי ראיתי שהמקדש אישה על מנת שהוא "רב", אזי י"א שאם יהודי מקודשת, ויש שאמרו יהודי כשר.

לא זוכר המקור, אבל זוכר שזה נמצא בספר הברית (אולי לגבי ההלכה של מוהל כשר).

 

יש גם סיפור של הרב אוירבעך לגבי כינוי רב..

במסורת ישראל רבנית זאת אשת הרבהסטורי
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך כ"ו בטבת תשפ"ד 19:27

מטבע הדברים, בחלק מהמקרים זה גם נתן לה מעמד, אבל ממש לא מחייב. בקריית משה בזמנו, הודגש ההבדל אצל מרנן ורבנן, שבעוד הרבנית אליהו היתה (ועד היום) שם דבר מצד עצמה, הרבנית שפירא ז"ל, רק שמרה שהרב יאכל ויישן ולא יציקו לו מידי...


 

היום העתיקו את המושג לנשים שמלמדות תורה (או מובילות כנסים...) מצד עצמן, בלי קשר לזהות הבעל, אבל זו ממש לא מסורת ישראל.


 

אגב, בגלל זה, הקונסרבטיביות משתמשות בתואר 'רבה' למנהיגות הרוחניות שלהן, בדיוק בטענה הזו - שרבנית זו אשת הרב ולא רב בלשון נקבה.


 

נ.ב.

אם כבר תשאל, למה במקומות מסויימים לכל נשוי קוראים 'הרב'. מספרים שכשהנהיגו בישיבה, עוד אצל הרב צבי יהודה, לקרוא בברית לכל בן של אברך: "ויקרא שמו בישראל פלוני בן הרב פלוני", הרב שילת שם פתק עם ציטוט מהרמב"ם, ש"לא מצינו בשום מקום שנשים סומכות..."

מסורת היא דבר שמתפתח, מתעדכן, וגם משתנה עם הדורותפ.א.

ומנהגים טובים שהפכו למקובלים ונפוצים  - אפשר בהחלט להכליל אותם תחת המטריה הרחבה של מסורת ישראל.


יש מנהגים ישנים מדורי דורות ויש מנהגים חדשים, שהתקבלו ונכנסו לחיינו בעקבות שינויים באורח חיים.  

במסורת ישראל שלפני דורות רבים לא היו מדרשות תורניות לבנות, לא היו מכללות ברמה תורנית גבוהה לנשים, לא היו כנסים תורנים המוניים של נשים…


כיום, כשיוצא לי (אשכנזים, משני הצדדים) להשתתף באירועי אירוסין וחתונות במשפחה המורחבת, ויש אצלנו מכל וכל - חרדים ליטאים וחרדים חסידיים (ויז׳ניץ) ודתיים לאומיים (בני עקיבא) - לכל משפחה מאלו וזרם יש את המסורות והמנהגים, והם שונים אלו מאלו.

רבות היום המשפחות המעורבות בקשרי נישואים של אשכנזים עם עדות המזרח.  

לעדות המזרח יש מסורות יפות משלהם, והחיבורים העדתיים מוסיפים גוונים חדשים למסורות המוכרות.


כך שצריך להתייחס למסורת ישראל כמשהו דינמי ומשתנה ולא קבוע ושמרני.  

אהבתי את דבריך פהארץ השוקולד

ומסכים בגדול, אם כי חושב שיש במסורת כמובן משקל גדול גם למה שנהגו אבותינו ואימותינו. (לא בטוח שאתה חולק)

מה שאתה מתאר, זה ההפך ממסורת...הסטוריאחרונה
כלומר יכולה להיות מסורת קהילה זאת ומסורת קהילה אחרת, אבל דבר שאף אחד לא העלה על דעתו בדור הקודם (כמו לקרוא 'רבנית' למי שאינה אשת רב) - מסורת זה לא.


אכן, ציינתי בעצמי, שהיום מקובל אחרת.

איזה טוב ה'- "טוב להודות לה'"יעל מהדרום
לק"י


חגגנו יומולדת לבת השש.


שבוע טוב ומבורך!!

יאו דיהפיאחרונה
אני לא עומדת בזה יותר
מישהו יודע אם האתר הזה הוא זיוף?מחפש אמת

נראה אמיתי מצד שני מידי טוב בשביל להאמין

Men Running - On Running

חוץ מהתמונות מה נראה אמיתי?פ.א.
אין כתובת, אין פרטי יצירת קשר מלבד מייל, אין שירות לקוחות…


יש הכל, תגלול ללמטהמחפש אמת

יש להם תשלום דרך פייפאל

אבל כנראה זה אתר סיני 

תאיר את עיני איפה יש פרטים על יצירת קשר, שירותפ.א.אחרונה
לקוחות, כתובת, טלפון?


חוץ מכתובת מייל, לא ראיתי פרטים שיכולים להעיד על רצינות בית העסק.   

תתפללו לרפואת עוז בן רבקה שנפגע קשה בג'נין 🙏בינייש פתוח
חשוב להתפלל לרפואת כל החיילים ובמיוחד עליו, המשפחה איבדה גם את אבא שלו בפיגוע לפני 20 שנה בקריית ארבע.
נקרע הלב😥תילי חורבות
לרוב זה לא יחס של 1:1כי קרוב.
אולי...תילי חורבותאחרונה
כסף. בגדול פריקה. אבל אפשר ומומלץ להגיב!דג כחול

זכיתי ללמוד בישיבה 6 שנים. 2 מתוכם בצהל. מודה לה' על התקופה בישיבה. לא הייתי מוותר אפילו לא על שנה אחת מהזמן שלמדתי.


לא עבדתי בתקופת הישיבה.

חסכתי כסף מהמשכורת הצבאית + המענק שחרור והפקדון.

בגלל שהייתי לוחם אז אני זכאי למלגת ממדים ללימודים ככה שההוצאות שלי הם על המעונות ולא על שכר לימוד.

אחרי הישיבה לא עבדתי אלא התחלתי תואר ועובד כעת במשרת סטודנט שזה לא הרבה שעות בגלל שיש גם תואר לצלוח וגם לא שכר גבוה לשעה.

(באבטחה יש יותר כסף אבל אישית לא יכול לעבוד באבטחה..)


הכל טוב ונפלא ברוך הוא וברוך שמו ובטח בימים כאלו אני מבין כמה מבחינה אישית החיים שלי תותים. (מה שלא מעיד על קישור גדול לעמ"י אבל זו כבר בעיה אחרת..)


אבל אני רואה שיש משהו שטיפה מציק לי... אני התחלתי תואר בגיל 24 אסיים אותו בגיל 27 ועד אז מסתמן שיהיה לי מעט כסף בעוש..


זאת תחושה לא פשוטה לגלות שאתה בן 25 כבר עברו איזה 8 שנים מהשמינית.. אתה לא ילד.. ועדיין (יחסית..) אין לך כמעט כסף והכנסות.. עכשיו שאני רווק עוד ניחא אבל עם מה תממן חתונה? עם מה תתחיל את החיים? עם מה תשלם שכירות?

אני מכיר הרבה אברכים שלמדו בישיבה גבוהה,אני77

ובמשך הרבה שנים הם בקושי עבדו, אם בכלל.

מסתדרים איכשהו.

בדרך כלל זה כרוך בזה שחיים קצת בצמצום בהתחלה. 

בדרך כלל חלק מהכסף מביאה האשה ש"התחילה את החיים קודם", ושמעריכה את הלימודים של בעלה בישיבה (גם אם זה לימודים לשעבר) ושמחה בזה.

עצהמקשיב_בסבלנות
תלוי מה התואר ומה רמת השכר שם. אני מקווה שבסיומו זה יאפשר עליה עקבית בשכר לאורך השנים.


העניין הוא שלרוב השכר עולה כפונקציה של ידע ונסיון, או במילים אחרות, אנשים ישלמו לך טוב ככל שתתן מענה טוב לבעיות שלהם שעולות להם הרבה כסף.


ככל שתהיה "פותר בעיות" יותר טוב, תתוגמל בהתאם (כמובן ככל שתכיר בערכך ותדרוש יותר, יעלה הסיכוי שגם תקבל יותר).


לכן הייתי מציע למצוא תחומים בהם התועלת שאתה יכול לתת כיום מהמקום הנוכחי שלך היא גדולה מספיק כדי לדרוש שכר גבוה במשרה חלקית, תוך כדי שאתה משלים את התואר.


לדוגמה: אולי אתה ממש טוב בלהסביר, ולכן יכול להיות שתהיה ממש תותח בשיעורים פרטיים בנושאים מסוימים ותוכל לדרוש שכר גבוה לשעה בהתאם. ואם לא מיד אז אחרי כמה שבועות שיש לך "קבלות" להציג.


דוגמה נוספת: אולי אתה ממש טוב בתחום הטכנולוגי ויכול לעזור לאנשים למשל בתחזוקת אתר אינטרנט. עם בטחון עצמי וקצת משא ומתן, אפשר למשל ליצור חוזה תמיכה חודשי שבו אתה מתוגמל בסכום קבוע מדי חודש ואתה "בכוננות" אבל משלמים לך בין אם לא עשית כלום ובין אם עבדת הרבה "שעות נוספות".


ואם חשקה נפשך להיות דווקא שכיר במשרה חלקית, אולי שווה לשקול להאט את הקצב של הלימודים קצת, ובשעות היום לעבוד במשרת סטודנט שבה אתה צובר נסיון רלוונטי. למשל אם אתה לומד משפטים או כלכלה ועובד במשרד עו"ד או רו"ח או ביטוח או בנק וכד', זה גם מקדם אותך מקצועית תוך כדי הלימודים. ואותו הדבר גם במשרות טכנולוגיה, תוך כדי הלימודים אם אתה עובד ומכיר את השוק, זה יתרון גדול כשתסיים את התואר, תוכל להציג נסיון מעשי ותהיה לך יותר יכולת "לפתור בעיות" שזה תכלס מה שמעסיקים מחפשים.

כן אין מה לעשותאחו

סטודנטים הם לא עשירים לרוב גם אין פתרון קסם. זאת צפרדע שצריך לבלוע אם רוצים לסיים את התואר. אחותי עשתה הסבה מקצועית ממש ארוכה והייתה צריכה למלצר המון ולחיות יחסית בצמצום עד שסיימה, אחרי שמצאה עבודה במקצוע החדש הכסף התחיל לזרום.


לשמחתך יש לך קצת מזומנים + הכסף מהפיקדון (אולי היה יכול להיות רעיון טוב לטחון קצת עבודה לפני תחילת התואר אבל מה שהיה היה)


בע"ה אחרי שתסיים תוכל לעבוד במקצוע גם יש כל־מיני משרות סטודנטים ממשלתיות שיכולות לתת כסף / ניסיון וכיו"ב


אל תרגיש שאתה מתחיל מאוחר, כל אחד והקצב שלו ב"ה תוחלת החיים בארץ 80+

+ כמה לדעתך אנשים מסיימים את התואר בגיל 24 / 25 ועדיין מתחרבשים ומחפשים את עצמם או נכנסים למינוס מפזיזות? בקיצור מצבך סבבה

מסתדרים איכשהו עם מה שישאחת,

מקסימום תתחתן ברבנות ותגור בדירת חדר וחצי בהתחלה.

מה קרה? אסון?

אחד האחי שלי התחתן ברבנות (פרק ב אמנם) היה דווקא ממש נחמד חסך לכולם את כאב הראש ומהצד

השני אח אחר התחתן לפני פחות משנה בחתונה מושקעת.. וכל פעם שרואים את סרט החתונה אומר לאישתו שהיא כבר לא נראית אותו דבר..

רואה? שווה להתחתן ברבנות ולחסוך את ההוצאות.

זה איום ונוראאריק מהדרום

ואתה גם תצטרך לצאת לפנסיה הרבה יותר מאוחר ואת כל זה לא מספרים לך בישיבה.

צריך לספר את זה לנערים בישיבה התיכונית, גם לבנות באולפנה צריך להבהיר שבשנים הראשונות הן יהיו עיקר הפרנסה בבית או שיתחתנו מאוחר או עם מבוגר.

זה עיוות קשה בציונות הדתית.

עיוות קשה ללמוד תורה?אחו

א' לא יודע מה קשור יציאה לפנסיה בסוף כולם יוצאים באותו גיל, או שממשיכים לעבוד בגלל כסף או שעמום (מכיר אנשים שחזרו מהפנסיה), או אם יש ערימה של כסף יוצאים מוקדם

אם המטרה זה לפרוש מוקדם אפשר גם לעבוד במשטרה ולצאת בגיל 57 או בכל ארגון דומה

 

אבל לומר שהכל תלוי רק בזה שבמקום לסיים תואר בגיל 25 (הלא ממילא חיילים משוחררים ברגיל יוצאים לעבוד / טיול בחו"ל) מסיימים ב־27 וזהו כל גורלם נחרץ – אתמהה

מכיר מישהו עם תואר ראשון וניסיון מקצועי ויותר מבוגר ממני שעבד באותו תפקיד כמוני (ואני בקושי עם קצת לימודי תעודה) והרווחתי יותר ממנו, בהרבה תפקידים זאת שאלה של יכולות אישיות וכיו"ב

 

תואר זה רק חלק קטן ולא בהכרח משמעותי מסך הכסף שאדם עושה בחיים

חלק גדול מהתארים לא נותנים ערימה של כסף וגם אלו שכן זה תלוי מאוד מה האינדיבידואל עושה איתם ואפשר גם לעשות הרבה כסף בלי תואר, תלוי ברצון במזל וביכולות

וכמובן לא לדבר על הוצאות לא צפויות או "עובדות החיים" AKA בריאות / גירושים ל"ע...

 

גם כמו שהזכרתי את אחותי, היא עשתה הכל "לפי הספר" והתחילה תואר מוקדם כו' בסוף כמה שלא עבדה בו לא הצליחה להרוויח כסף, עשתה חישוב מסלול מחדש בגיל 28 כולל שנה בהודו ומה לא ועכשיו אפשר לומר שהיא טחונה

 

אני באמת לא מבין מה אתה מציע או איזו בעיה אתה רואה, זה די מובן מאליו שאי־אפשר ללמוד תואר עד שמסיימים הסדר = מסיימים תואר בערך בזה הגיל, אין בזה שום חידוש

וגם בעיה מיוחדת אין בזה ב"ה שוק העבודה הישראלי לא כזה ריגידי־דטרמיניסטי

ההבדל הוא לרוב שנה שנתיים.. לזה נקרא עיוות?אנונימי 14

חילוני את ה3 שנים אחרי השמינית מבלה בצהל. שנה לאחר מכן מטיל וחוסך כסף.

בתחילת השנה החמישית נרשם ללימודים.

הסדרניק  אם עשה מסלול קלאסי של חמש שנים..

לרוב מתחיל לימודים בתחילת השנה השישית אחרי יב או השביעית אם למד עוד קצת..  גם אתה וגם פותח השרשור נסחפתם..

זה שיש גם חילונים סתומים זה בעיה אחרת.אריק מהדרום
קוראת פה ורציתי להבין.. מה הכוונה סתומים?מתיעצת28

אם הם עשו 3 שנים שירות חובה ואחרי שנת עבודה/טיול התחילו ללמוד מה "סתום" בזה?

איזו עוד ברירה יש להם? 

שהם מרחו את זה מעבר לשלוש שנות שירותאריק מהדרום
ובזבזו זמן יקר על טיולים ועל תארים שלא מוסיפים להם כלום למשכורת ויצטרכו לחיות בצמצום גדול מאוד בערוב שנותיהם, או לצבור נכסים כמו משוגעים בשנות העבודה שלהם כדי לתקן.
לדעתי יש להם דרך אחרת לתקן את זהמשה

היום יש עניין של הארכת חיים בכלים רפואיים.  לאט לאט נהיה גם לחץ בכיוון ההפוך של מי שבריאותו לא שפירה פשוט לסיים את זה. אנחנו כיהודים נגד אבל זה גם קצת יעזור להם. ואפשרות שניה כמובן זה שהם יפלו על הציבור ואז כולנו נשלם את זה כמיסים.

 

בעולם החרדי אגב - טכנית הם יכולים יותר לעזור להורים כי הם יותר ילדים אבל כלכלית שם יהיה עוד יותר קשוח.

האפשרוצ השניה בפועל תקרה בין אם נרצה ובין אם לאואריק מהדרום
בסביבות שנת 2040
נכוןמשה

בתקופת הקורונה היה התפרצות קורונה בבית אבות של ההסתדרות בב"ש. המחשבה היחידה שלי הייתה שמדינת ישראל חסכה מליונים על פנסיה תקציבית.  מעניין איך זה נראה בגרפים תמותת הזקנים בקורונה מול הפנסיה התקציבית.

 

למעשהאריק מהדרום
זה קורה כבר היום בפנסיות תקציביות
תואר יכול להיות גם בזבוז זמןמשה
מדעי המגדר או (כלכלית) עבודה סוציאלית למשל.


יש שוק וחוקי כלכלה וצריך להתחשב בהם.

החוקים לא כאלה נוקשים לפחות לא בעניין הזהאחו

ולבני תורה עדיף ללמוד כמה שנים טובות כדי להתחיל את החיים עם בסיס תורני בסיסי לפחות

מי שמעניין אותו רק כסף מוזמן לעשות כרצונו אם הוא חושב שזה מה שיביא לו כסף

מי שמעניין אותו רק כסף?אריק מהדרום

ומה לגבי מי שמעניין אותו לפרוש בכבוד? אז בוא אספר לך מה האנשים שמזלזלים בכסף לא מספרים לך, בגלל העיקרון של ריבית דריבית בפנסיה צוברת 45 אחוז מהפנסיה שלך תהיה מה שצברת בעשור של בין 20 ל30, אבל אתה לא תלמד על עיקרון ריבית דריבית בפנסיה צוברת ואם תלמד על ריבית זה בדרך כלל יהיה משהו שלילי.

מה שאומר שאם לא תרצה פנסיה שהיא חצי תצטרך לעבוד כנגד השנים שישבת בישיבה, מה שעוד לא מספרים לך שבשנים הללו אתה צפוי לבלות הרבה בקופת חולים )במקרה הטוב( כי בשנים הללו הגוף מתפרק.

יכול להיות גם שאת השמשכנתא שלך תצטרך למרוח אל תוך הפנסיה שלך.

אם תהיה לך משכנתא.

ואני שואל-בצרפת היינו לומדים תורה כל כך הרבה שנים? בטוניס היינו? בארה"ב היינו? לא.

אז למה לאמץ דווקא את המודל הליטאי? תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא, זה בגלל שאנחנו אנדרדוג של ליטאים, אנחנו גם אנדרדוג של חסידים, שסניקים, וחילונים, תמיד היינו אנדרדוג וזה למה הציבור שלנו נראה כמו שהוא נראה.

מש"לultracrepidam

התשובה שלך מציגה הכל רק במונחים של כסף. לפרוש בכבוד = עם יותר כסף.

הצלחה, בתגובה שלך, נמדדת בכסף. הכל נמדד בכסף. "תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא".

 

השוואה לצרפת וטוניס לא רלוונטית. אני לא יודע מה היה המצב שם ואם המצב שם היה טוב. אנחנו מכירים סיפורים ואנקדוטות אבל אין לנו מידע כולל והערכה לגבי הסיטואציה השלמה.

 

בנוסף, האדם המודרני משקיע יותר ביצירת כסף מאשר האדם לפני מאות שנים, כאשר במקביל, לימוד התורה נעשה יותר ויותר מורכב בגלל התפתחות של דעות (בדיוק כמו שהרפואה נעשתה יותר מורכבת, פסיכולוגיה, פילוסופיה, משפט, אומנות, בערך כל תחום ידע).

אני לא אומר שיש לי פתרון, אבל אני כן אומר שמותר לכבד את מי שסולם הערכים שלו מדרג לימוד תורה גבוה הרבה יותר מהצלחה כלכלית

אני לא מלין על מי שסולם הערכים שלו אחרתאריק מהדרום

אני פשוט לא חושב שלימוד תורה חייב להתבצע דווקא מתוך שתיית כוסות קפה שנים על חשבון משלם המיסים מכספים קואליציונים זה הכל, ללמוד תורה גם אני חושב שחשוב, אז אני לומד בבית כמו שעשו בכמעט כל הגלויות כולל העניות )טוניס( וכולל העשירות )ארהב(.

ואני לא מסתכל על ליטא במונחים של כסף, פשוט איפה כל עולם התורה המפואר של ליטא עכשיו? נמחק, נמוג, מת.

נשארה מדינה עלובה שחוה אלברשטיין כותבת על קבצניה, זה מה שנשאר ממנה.

וגם ככה עולם הישיבות לא מצליח להפוך את תלמידיו להשאר דתיים, כמה אחוזי דתלשיות יש? 50 אחוז? אז מה עשיתם בזה?

אני קורא לכל מי שרוצה ללכת לישיבה לענות לעצמו על השאלה למה הוא רוצה את זה והאם הוא מודע למחיר, בדרך כלל הוא לא מודע והרוב הולכים מכח האינרציה או כי זה מה שמצופה מהם מהרב בישיבה התיכונית או משלל סיבות אידיוטיות )כי יש אחלה חבר'ה( )כי שידוך( )כי צריך לעשות כושר לפני הסיירת( שצריך לעמוד על ההחלטה הכלכלית הזאת גם כן.

כמה באו כדי להיות תלמידי חכמים וכמה באו כדי להצתופף בכנפי הרב, להערכתי מעט מאוד.

החישוב שלך מטעהברגוע

מי שמתחיל לעבוד 4-5 שנים יותר מאוחר אכן תהיה לו פנסיה יותר נמוכה, אבל ממש לא חצי.

גם מי שיעבוד "רק" 40 שנה יוכל לצבור פנסיה מאוד יפה.


מי שיתחיל לעבוד בגיל 18 יצבור הרבה יותר ממי שיתחיל  בגיל 22, זה אומר שצריך לנסות לקבל פטור מצהל בגלל זה?

ואני לא מבין למה להסתכל רחוק על צרפת או ליטה.. תראה מה הרמה התורנית של מי שהתגייס מייד אחרי התיכון לעומת מי שלמד בישיבה כמה שנים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל)

ממש כמעט חציאריק מהדרום

תבדוק מחשבון ריבית דריבית בגוגל.

לגבי הפטור מצהל זה נידון רבות בממשלה, בינתיים ירד מהפרק בגלל הטבח אבל בגדול התשובה היתה חיובית לקיצור השירות בצהל.

לגבי אלה שהתגייסו וכו, הנני להודיעך שמה שלא עשה צהל עשתה האקדמיה, הביינישים חוזרים בשאלה באיחור פשוט הישיבות לא מספקות את הסחורה בעניין זה כלל, להפך.

בדקתיברגוע

בהנחת ריבית של 7%

מי שמפריש 2,500 כל חודש למשך 45 שנים יצבור עם הריבית 8,844,000

מי שמפריש 40 שנים יצבור 6,179,000 

יפה, זה המוןאריק מהדרום

ואם הוא ימרח עד גיל 30?

אבל לא חציברגוע

ואפשר לחיות מצוין עם פנסיה של 6 מיליון (כמובן שיש גם דמי ניהול, אבל מצד שני גם ההפרשות שלו יעלו עם השנים).

ומה הקשר ימרח? גם חילונים יכולים להמרח, זה לא הנושא.

 

ד"א חישבתי הפרש של 5 שנים, אבל מי שבישיבת הסדר ולא "מאריך" ההפרש הוא שנתיים וקצת.

10 שנים זה בערך 45 אחוזאריק מהדרום

גם חילונים יכולים להמרח בהחלט אבל אצלינו יש נורמה כאילו בלי עוררין שחייבים לדחות שירות ואם זו ישיבה גבוהה אז לפעמים הרבה יותר וכמו הפותח יש גם אלה שבוחרים בלימודי תואר ולאו דווקא אחד מתגמל כדברי משה, ואנשים לא מודעים לעומק הנזק.

פנסיה צוברת זה הנזק המרכזי אבל הוא לא היחיד.

הנורמה היא להתחיל תואר שנתיים/שלוש אחרי חילוניםברגוע

כמה כבר נשארים בישיבה עד גיל 32 (10 שנים אחרי שחילוני מסיים צבא)? וברוב גדול של המקרים מדובר בכאלה שעשו תואר בהוראה תוך כדי הישיבה או שעושים דיינות.

האמת שגם בעולם החילוני יש את אותו נזקמשה

זה תרבות מערבית שהדוסים רק עם וריאציה קטנה שלה.  הבעיה העמוקה קיימת גם במגזר החילוני וגם הם הולכים לחטוף על זה בגדול. 3 שנים צבא חצי שנת טיול 3-4 שנות תואר שלא תמיד הוא מועיל למשהו.

 

וכו'.

כלכלית, נכוןמשה
יש ערך עצום של לימוד תורה112233445566

ויש חוסר ידע עצום של לומדי תורה שחבל עליו (לא משווה בכלל לחילונים שמנסיוני מורחים את הזמן הרבה יותר! זוג צעיר דוס בשנות ה25 חושב על קניית דירה, לומד את העולם הכלכלי שלו, וגם אם הבעל אברך- אם יש להם את הידע הם מתחילים כבר לייצב עולם כלכלי והריבית דריבית תעבוד בשבילם לעומת וחילוני ממוצע שבגיל 25 רק מתחיל תואר)

 

לדעתי יש ערך עצום בלימוד התורה, וכדאי ליידע את לומדי התורה ובכללי ללמד תיכוניסטים בארץ קצת על כלכלה....

אם ביינישים ידעו את הפוטנציאל של ריבית דריבית לחיוב הם יוכלו להתאמץ לחסוך מעט בחודש ולהנות ממנו בעתיד.. או לפתוח לעצמם קרן פנסיה כדי להתחיל להפריש מיום העבודה הראשון... וכו' וכו'...

חלק מחינוך ההורים לילדים, בפרט בשנות ההתבגרותפ.א.
ובמיוחד עם היציאה להיכרויות ושידוכים - התנהלות כלכלית נכונה.  


איך להשקיע ולחסוך כסף פנוי, דמי ניהול ותשואות בהשקעות, פתיחת קרן פנסיה - כדי להגיע למשרה הראשונה כשכיר עם קרן פנסיה קיימת ואז המעסיק חייב להפקיד מייד ולא רק לאחר חצי שנה, כאשר לעובד החדש לא היתה קרן פנסיה לפני כן.  

נכוןמשה
כשתגיע לגשרחתולה ג'ינג'ית

תעבור אותו

תקופות של קושי כלכלי כל אחד עובר בשלב כלשהו. זה לא פשוט, אבל נושמים עמוק, ולומדים לחיות עם זה.

פשוט תתקדם בלימודים ובעבודה ותתחתן בשלב שתוכלארץ השוקולד

להחזיק משפחה.

ואל תדאג, זה יבוא

הייתי במצב דומה לך ואני חושב שהיה לי סכום מכובד כבר אחרי פחות משנה של עבודה אחר כך.


אתה מעלה נקודות נכונות

בכ"מ שלא ידאג..ברגועאחרונה
אני התחתנתי לפני שהתחלתי תואר, וגם אני חי טוב ב"ה.. וכמוני עוד רבים 
יש כאן אתדי שרוטאחרונה

@פשוט אני..


סליחה, הייתי חייב. זה ממש הרמה להנחתה.


רוע אמיתי: שליחת חיילים למות ולהפצעמנחםמנחםמנחם

 

לבחורה שראתה אותי אתמול לחוצהמבולבלת מאדדדד
ובאה לתת לי חיבוק- תדעי ששימחת אותי ממש. ושהיה טוב
במילים אחרות, היא ראתה אותך לחוצהבן מערבא
ועשתה אותך עוד יותר לחוצה! אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם?
למה עשתה אותי יותר לחוצה?מבולבלת מאדדדד
זה היה ממש חמוד מצידה


אין לי מושג מי זו. וכנראה אף פעם לא אדע. אבל על הסיכוי שאולי היא פה- כתבתי

משה

(לחצה פיזית, כן)

אההההההה🙈🙈🙈מבולבלת מאדדדד
לקח לי זמן... תודה על ההסבר😅
איזה פיספוסבנות רבות עלי
בחורה זרה נתנה לך חיבוק במקום ציבורי??בינייש פתוח
כי ראתה שאת לא במצב רוח טוב?
כןמבולבלת מאדדדד

ראתה שאני יושבת קצת לחוצה ובאה נתנה לי חיבוק. היה מדהים מצידה. ממש.

 

אגב היו לי עוד מקרים על אותו עיקרון, של חיבוק של בחורה זרה.

הדבר המיוחד עם בנות (אחד מהם) הוא כמה אנחנו יכולות להיות חברות טובות בשניה שאנחנו נפגשות. בלי להכיר בכלל. וגם אם לא נהיות חברות, אנחנו מתנהגות יחד כמו חברות הכי טובות.

שמחה שלך זה היה טובמתואמת

אבל לא כל הבנות ככה...

אם מישהי זרה הייתה נותנת לי חיבוק - במקרה הטוב הייתי הודפת אותה מעליי. במקרה הגרוע - לא יודעת מה הייתי עושה בעצם... אבל הייתי כועסת מאוד, ומרגישה פגיעה בפרטיות.

טוב, גם חיבוקים עם חברות אני לא מחבבת, אז אולי זו אני המוזרה... בכל אופן, צריך לדעת שלא כל הבנות אותו דבר בעניין הזה (ובעניינים אחרים), ולא להתחיל לחבק בנות זרות, שאין לך מושג מה הן מרגישות בקשר לזה.


סליחה שאני משביתת שמחות 🙊

חח האמת שלא ממש הסברתי מה היה שםמבולבלת מאדדדד

היא ראתה אותי וראתה שחוצה אז איחלה בהצלחה, ואז אמרתי תודה כזה וחיבקנו אחת את השניה.

וכן, אני טיפוס חם שמחבק חברות

באמת נשמע קצת אחרת מתואמת
אני אישית גם במקרה הזה הייתי מעדיפה להסתפק באיחול ההצלחה, אבל שוב - יכול להיות שאני החריגה...
כמוך זה הרגילכי קרוב.

רוב האנשים לא ירצו שסתם אדם זר יחבק אותם.

זה גם נשמע סתם מזויף ומוזר.

אתה גבר... צריך שנשים יענו פה מה הרגיל אצלן...מתואמת
דיברתי בכלליכי קרוב.
אני חושבת שזה תלוי באישיות של האדם עצמוחושבת בקופסא

יש בנים שהם מאוד חבקנים, ויש בנות שמעדיפות לשמור נגיעה ללא הבדלי גזע דת ומין. זה לא קשור לבנים- בנות.

חחח באתי לענותספסלים

אני מאוד חבקנית עם חברות ומשפחה

אבל אם מישהי זרה הייתה מחבקת אותי, הייתי מרגישה מאוד לא בנוח.. זו פלישה בוטה למרחב האישי, אני חושבת שזה היה מטריד אותי😅

לגיטימי לגמרי להרגיש ככה!!מבולבלת מאדדדד

אני פעם לא אהבתי להתחבק עם חברות בכלל. אולי עכשיו אני מפצה על זה

 

אבל חיבוק מחברה זה משהו שעושה לי מאד מאד טוב. מרגיע אותי...

אם היה אפשר לקבל חיבוק מאנשים רנדומלים ברחוב הייתי עושה את זה😅

חיבוק אחד שווה אלף מילים..נוגע, לא נוגע
ההשפעה ההורמונלית של חיבוק מרגיעה ומשחררת לחצים 
איזה קטעספסלים

מה אני אגיד לך, שתהיי בריאה😅

מוכנה בכיף לחבק אותך אם אראה אותך ברחוב מתישהו, רק תלכי עם שלט שנדע שזו את😌

לגמרי איתךפה לקצת
אוי ואבוי אם מישהי זרה הייתה מרשה לעצמה לחבק אותי בלי לבקש רשות
זה לא היה בלי רשותמבולבלת מאדדדד

התנסחתי נראלי לא נכון... היא אמרה בהצלחה ושמחתי מזה וחיבקנו אחת את השניה. אני שמחתי בזה.

 

אבל כן, יש כאלו שהיו לוקחות את זה בצורה אחרת לגמרי מנהסתם...

לדעתי כל עוד את לא מפרידהנוגע, לא נוגע
בין מתחבקות זרות זה לא נחשב השבתת שמחות
מגניב..נוגע, לא נוגע
כמו שחבר אמר לי פעם- אתה נוסע עם חבר שלך לאיזה מקום אחרי רבע שעה כבר אין לכם על מה לדבר. אשתך נוסעת עם מישהי שהיא לא מכירה...
שוב עניין של אישיות, לא מיןחושבת בקופסא
לגמרי.פה לקצת
לי אחרי 3 דקות כבר אין מה לדבר עם מי שאני לא  מכירה
זה נכון לגבי כל תכונהנוגע, לא נוגעאחרונה

הכוונה היא שזה רווח יותר אצל נשים.

הוא תיאר את זה בצורה מוקצנת כמובן, אבל העקרון

העיקר כשאני עשיתי אותו דבר, הוציאו לי צו הרחקהדי שרוט
כפויי טובה
יצאת בזולנפשי תערוג

במקרים שאני מכיר אם היית נותן חיבוק סתם ככה לבחורה אקראית, היית מסיים את הערב בתחנת משטרה

ואם לגבר אקראי, בית חולים.


מי דיבר על בחורה?דיברתי על השימפנזה בגן חיות התנכידי שרוט
הוא צודק, יצאת בזולמבולבלת מאדדדד
היית עלול לצאת גם עם ביס ביד וקרע בחולצה...
ג'ו רוגן הוא לא קונספירטור ככל שידוע לי. אז מה זה?די שרוט
מישהו שמע על זה משהו?


הוא מציג ובעיקר שומע הרבה קונספירציות בפודקאסטחסדי הים
שלו.
אה כן? אז הוא קונספירטור?די שרוט
חשבתי שהוא מקפיד על fact-cheking
הוא לא מקפיד. הוא בעיקר נותן לדובר לדברחסדי הים

ומתלהב איתו.

הוא כן מנסה להביא אנשים רציניים, אבל הם מעלים קונספירציות שהוא נמשך אחריהן.

תראה למשל את הסרטונים שלו על הפירמידות.

הסרטון הזה בברור נעשה בAIחושבת בקופסא

תראה את התמונות המעוותות האלו והעובדה שאין שום התאמה בין התמונה של הדובר לבין הקול שלו. כל התגובות של הסרטון הזה מלאות באנשים שאומרים שזה AI, גם הסרטון לא הועלה בשום ערוץ רשמי של ג'ו רוגן.

אין לי מושג לגבי האמינות של ג'ו רוגן עצמו, השמאל מתייחס אליו כמו מאמין בעליונות לבנה- גזען- קונספירולוג- משוגע, שזה לא ממש עוזר כי ככה הם מתייחסים לכל מי שלא מסכים איתם, אבל זה לא אומר  שהם טועים אוטומטית

אהה אז זה אפילו לא ג'ו רוגן. וואלה. נפלתי חזק.די שרוטאחרונה