פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 78)

שאף פעם אסור לדחוק את ה' לפינה ולעמוד איתו לגבי תאריך .

זו אמונה(לדעתי)

המספרים הללו של שבע ושמונה מבטאים מהויות - ובמציאות שלפנינו אני לא רואה את המהויות האלה מתגשמות, לא פחות לא בסדר שציפיתי לראות אותן.

גם העקרונות של השנים ומה שהיינו מצפים לא בהכרח מסתדר עם התוכנית הא-לוקית.

המלחמה הזו כואבת וקשה לראות שאין לנו שליטה או הבנה במתרחש, בין אם זה בהיבטים מעשיים ובין אם זה בתפיסות רעיוניות על שנים או דרך ההנהגה של הקב"ה בעולמו...

כואב, אבל צריך לעכל שאת התוכנית אנו לא מבינים ומנהיג הבירה לא חייב ללכת בדרך שנראית לנו.

מציע לחשוב על מגילת איכה בהיבט של תפיסה אמונית בעת חורבן, אמנם, המציאות שלנו רחוקה משם כי אנחנו במצב שברור שהתקומה תגיע בקרוב בעזרת ה', ובכל זאת התחושות יובנו.

אבל אם הוא הוריד לנו תורה שבה הוא מראה לנו את דרכי הנהגתו - אז אמורה להיות לנו את היכולת להבין. לא אותו, אבל לפחות לזהות את הדרך שהוא מוליך אותנו בה..

רמב"ם פרק יא הלכה ד מהל' מלכים:

ואם יעמד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. הרי זה בחזקת שהוא משיח. (אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כלו לעבד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד):

כשמשיח בא עדיין יש מלחמות, הוא נלחם אותם, א"כ יש מלחמות בשביעית - אך גם בשמינית.

-הרב נתן פיירמן
 

תקופה מבלבלת עוברת על עם ישראל, מתקפת ענק מטורפת ורצחנית שלא חלמנו ניחתה בהפתעה עם מחיר כבד ביותר רח"ל, 

ומאז העניינים מתגלגלים בקצב ותפניות שלא יאמנו, ועל הדרך מתרחשים דברים מיוחדים במינם לעם ישראל, ריח חריף של גאולה עומד באוויר!!!

במסכת בכורות יש סדרת אגדתות מרבה בר בר חנה, סיפורים לא מובנים בכלל שסודות עמוקים טמונים בהם. באחד הסיפורים מספר רבה כך; 'היינו בספינה, וראינו אי, ירדנו מהספינה לאי והדלקנו מדורה, אבל התברר שהאי לא היה אמיתי, מדובר בדג גדול שעמד במקום הרבה זמן, ועל גבו הצטבר חול שהיה נדמה כאי, ברגע שהאש במדורה נדלקה הדג הרגיש את החום והתהפך, האנשים על גב הדג מיהרו לספינה להנצל, ואלמלי שהיתה הספינה קרובה היינו טובעים' עד כאן הסיפור,

כעת שימו לב לפירוש מרתק במיוחד על סיפור זה שנוגע מאוד מאוד לימים אלו;

ראיתי פעם, (כמדומני בשם רבי חיים וולוז'ין) כך;

לעתיד לבוא, עם ישראל יחזרו לארץ ישראל וישלטו על עם אחר, אבל בשלב מסויים העם הזה יתהפך וילחם בהם, 'כד חם גביה התהפיך'

והמצב יחמיר,

'ואלמלי היתה הספינה קרובה - היינו טובעים'

אלמלי היתה הגאולה קרובה מאוד המצב היה בעייתי אבל - הספינה קרובה במיוחד!!

הגאולה מתקרבת!

'מוצאי שביעית בן דוד בא'

שביעית היתה תשפ"ב, תשפ"ג היתה 'מוצאי שביעית', כעת אנחנו בתשיעית, מה הקשר עכשיו?!

שימו לב לנקודה מרתקת; כשהתורה מדברת על 'הקהל', שזה בשנה שלאחר השמיטה התורה מתבטאת; 'בחג הסוכות במועד שנת השמיטה', מה הקשר לשמיטה - שכבר חלפה?! מתברר שהשביעית ממשיכה בעניין מסויים עד חג הסוכות של השנה השמינית, כך ששנת 'מוצאי שביעית' ממשיכה גם היא עד סיום חג הסוכות של השנה התשיעית, שמחת תורה הוא חלק מחג הסוכות (לעניין תשלומין הוא חלק מהחג) בקיצור; היום האחרון של 'מוצאי שביעית', הוא שמיני עצרת שבו פרצה המלחמה!!🔥🔥

רבינו הגאון מוילנה עסק רבות בענייני קירוב הגאולה, מקובל בשמו שהדרך לקרב הגאולה היא באמצעות עליית יהודים לארץ, ו'אם יהיו שישים ריבוא יהודים בארץ ישראל זה יזרז הגאולה', כעת נעקוב;

שלב ראשון; שנת תש"ח 1948 היו בארץ בסביבות 600 אלף יהודים (שישים ריבוא) באותם ימים קבלנו את השלטון בארץ, לראשונה מזה אלפיים שנה (!), שלב שני; שנת תשכ"ז 1967 כבר היו בארץ שישים ריבוא גברים יהודים, באותה תקופה קבלנו את יהודה ושומרון וירושלים, עזה רמת הגולן וסיני.

כעת מגיעים לשלב השלישי והמשמעותי;

השלב השלישי והמשמעותי מתרחש בתקופה זו;

בשנים האלו אנו מגיעים למצב בו רוב יהודי העולם מתגוררים בארץ ישראל, אני עוקב אחרי הנתונים האלו כל הזמן, לא ברור מתי בדיוק מתרחש השינוי, מתי הגענו (או נגיע אוטוטו) ליותר מחמישים אחוז, אבל זה מתרחש בתקופה הזאת

ומכך שהגיע הזמן לעלות שלב בשלטון היהודים בארץ ישראל, מה יקרה ואיך, רק נביא יכול לדעת, אבל ברור שהשליטה היהודית בארץ הולכת להתרחב משמעותית מאוד!! המלחמה תסתיים בניצחון כל כך מוחץ שאזורים שלימים שכיום אנו לא מדמיינים לגור בהם בכלל, יהפכו למקומות ישוב יהודיים פורחים!!!

ראש השנה הוא יום המסוגל לגאולה, כמו שאמרו חזל 'בניסן נגאלו בתשרי עתידים להגאל', נשים לב לקריאת התורה המיוחדת של ראש השנה; הקריאה נפתחת במילים 'וה' פקד את שרה', פקידה זה עניין הגאולה 'פקוד יפקוד אלוקים אתכם'

(אגב, בתוך המילים 'פקד את שרה' חבויות האותיות 'תשפד') 

המשך הקריאה מוזר ונראה לא קשור; התורה מספרת על גירוש ישמעאל בידי אברהם, 'גרש את בן האמה הזאת', מה זה קשור לראש השנה?!

מתברר שזה קשור, ועוד איך קשור!!

מה הסיפור שם? שרה רואה את ישמעאל מצחק עם יצחק, מספרים חזל שהיה יורה חיצים לכיוונו 'בצחוק', ואז היא מבקשת לגרש אותו!! 

ברגע שמדברים על גאולה, חלק מרכזי מתהליך הגאולה זה גירוש בן האמה, כי לא ירש עם בני עם יצחק, ומתי זה מתרחש? - כשבן האמה זורק חיצים על יצחק, הפלא ופלא!!! ככל שכח החיצים של בן האמה לכיוון יצחק מתגבר כך תהליך הגירוש שלו מתקרב, ובסוף הוא יגורש גירוש מחפיר וסופי

וכעת למשהו מרתק ומפליא מהקבלה, מי שיבין - יבין;

השם הראשון בשם מ"ב הוא שלושת האותיות הראשונות של הא"ב (אנא בכח גדולת) 

השם הקדוש הזה הוא ראשי תיבות של 'גרש את בן' האמה הזאת, 

השם הזה הוא גם ראשי התיבות של... איתמר בן גביר! 

(מה המשמעות של זה? אי אפשר לדעת כרגע, ימים יגידו, כנראה שלכבוד השר יש תפקיד בעניין מתישהו)

אגב, אנחנו מזכירים את השם הזה בתפילה ביוצר אור גם ביום חול (כולם אהובים, ברורים, גיבורים) 

'תיפח רוחם של מחשבי קיצים' (סנהדרין צח) צריך להזהר כשמחשבים תאריך לגאולה. 

נשים לב שאנחנו לא מחשבים תאריך גאולה, אלא עוקבים אחרי תהליך הגאולה. הגאולה היא תהליך מתמשך שאם רק פוקחים עיניים - שמים לב שהיא מתרחשת מול עינינו ממש

מתי התהליך יגיע לשיא בביאת במשיח ובנית בית המקדש?! - 'אחכה לו בכל יום שיבוא'

מצוות ברית מילה היא הקשה שבמצוות, למרות זאת באופן מופלא עם ישראל מקפיד עליה באופן הרחב ביותר, גם הרחוקים ביותר עורכים לבניהם ברית מילה, וזו הזכות שלנו לחזור לארץ ישראל.

הזוהר הקדוש כותב, שכשעם ישראל יחזרו לארץ ימצאו פה את ישמעאל, שגם הם עושים ברית מילה ולכן יש להם גם כן אחיזה מסויימת בארץ, אבל האחיזה שלהם מוגבלת ובשלב מסויים היא מסתיימת, מתי בעצם הכח של ישמעאל מתחיל לרדת?!

אם נעקוב היסטורית, הכח שלהם צמח וצמח, עשרות מדינות עשירות כקורח, נפט בשפע, כח בלתי מוגבל, והגיע לשיאו בימי הנשיא חוסיין אובמה, אפילו נשיא ארצות הברית היה משלהם. ואז זה התחיל להשתנות;

פתאום הנפט יורד מגדולתו, יש פצלי נפט, מכוניות חשמליות, טעינה סולארית מהשמש, בארצות הברית עלה לשלטון הנשיא טראמפ אוהב היהודים, ונראה שישמעאל יורד ויורד. עוד ועוד מדינות ערביות עומדות בתור ליצור קשרים עם ישראל.

ופתאום נראה שהחגיגה היתה מוקדמת מידי;

בבחירות הנשיא טראמפ מפסיד, ביידן מנצח כשהוא מוקף בחבורת אובאמה, ונראה שכוחו של ישמעאל עדיין במתניו, ביידן מתכנן לשחרר כסף לאיראן, מה הולך פה?! 

השבוע התגלה הנשיא ביידן כאוהב ישראל מדהים, ברגע הקשה התייצב בצורה נחרצת ביותר לצידנו, הן בנאומים ואיומים ישירים על האוייב, והן במשלוח נשק וכוחות צבאיים בזריזות שלא תיאמן,

המשמעות היא כפולה; התמיכה עצמה חשובה מאוד, אבל יש פה גם ובעיקר אמירה שמימית - ישמעאל יורד ונופל וזהו!!!

ביום ראשון בצהריים, פרסמתי ממקור מוסמך שהולכים להיות ניסים גלויים והכל הולך להתהפך לטובה, הטלפון כמעט קרס מכמות הבקשות לזיהוי המקור, אבל עמדתי בלחצים בגבורה... הגיע הזמן לבדוק מה השתנה מראשון בצהריים;

בהמשך אותו הערב חלה סופסוף התפנית בשדה הקרב, צהל החל לקבל את השליטה בשטח כשהגירוש הסופי של הישמעאלים הארורים הגיע במהלך יום שני, מאז ועד עכשיו הם סופרים ערימות של הרוגים כשאצלינו ב"ה המצב הרבה יותר טוב. מספרי ההרוגים המטורפים, הם מהטבח של שבת בבוקר בעיקר, כשכל הזמן מפרסמים עוד ועוד. לא מדובר בהתרחשויות חדשות, בנוסף

בנוסף, עם ישראל המדהים שלנו הוכיח שנבואת בלעם 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא' מדוייקת! מכל העולם נוהרים יהודים בכל דרך לבוא לסייע, חיילינו היקרים נלחמים במסירות נפש אמיתית, למרות הסיכון הגבוה, עם אש בעיניים!! 

הגויים רואים ומתפוצצים, ברוסיה השלטון התמודד עם בריחת המונים בעקבות הגיוס, בארץ מתמודדים עם הגעת המונים, כולם מתנדבים כולם מנסים להצטרף לסייע במלחמה, אין עם כזה בעולם!!! וכולם רואים ומקנאים.

חלק גדול מהתגובה הרוסית הקרירה זו פשוט קנאה!!

התרחשו מאז עוד הרבה דברים טובים; האחדות בעם מטורפת, המחשבה הופכת לשפויה, מבינים שאוייב זה אוייב ולא סחבק של 'בני דודים', העם התקומם מאוד נגד הטיפול הרפואי במחבלים עד כדי סיכון רציני ביותר למחבלים הפצועים!

והערב התרחש מאורע שמסמל תפנית משמעותית; איזה בעל פיצה מחווארה עשה פרסום לעסק שלו על חשבון תמונה של שבויה יהודיה.

התוצאה; החבר'ה הגיעו לפרק לו את העסק, צה''ל הצטרף ושלח טרקטור (!) היעוץ המשפטי ניסה להפריע, ואז... ראש הממשלה התערב ודרש לא להתייחס למשפטנים ולהמשיך להרוס...!!! אמיתי!!

מה המשמעות של זה הלאה... ימים יגידו

נקודה מעניינת וחשובה, ראינו את הישמעאלים העזתיים בפעולה, מה יעשו ערביי ישראל והשטחים? סביר מאוד שגם בקרבם יש התארגנות ליום פקודה, אסור לעצום עין בנושא, חובה להתחמש מי שיכול ובמה שאפשר!!
 

בסופו של דבר הם יחטפו ויעופו מפה, אבל צריך שיחטפו מהר וחזק, אסור לסמוך על הנס!! 

בשורות טובות בקרוב

מחלוקת ראשונים כידוע

יש מה שאומרים שבניסן נגאלו ובמיסן עתידים להיגאל

ויש מימד של גאולה גם בסוכות ובתאריכים נוספים

אני חושב שניתנו כל־כך הרבה אפשרויות כדי לומר שכל זמן מסוגל לגאולה

וכמו שכתוב היום אם בקולו תשמעו - אפילו היום או מחר

חוץ משבת מפני טורח ציבור

אבל כאן לא מדובר על תאריך.. מדובר כאן על מהות..

בשמיני עצרת מפסיקים להזכיר "מוריד הטל" ומתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". הארכתי על זה בכתביי, והעיקרון - טל הוא כנגד טל של תחיה, ומזכירים זאת דווקא בקיץ שהוא זמן של גאולה, הגשם, לעומת המטר, מבטא את הסדר העולמי-הטבעי של ירידת הגשם, כלומר - הוא מייצג דבר שלכאורה איננו מושגח. 

ביום שאנחנו מפסיקים לדבר על טל תחיה, [שהוא הנחמה הגדולה ביותר, "לעילא מכל נחמתא", המעולה בנחמות היא שהמת שנפטר חוזר לחיים] אנחנו סופגים מכה קשה של הרוגים, פצועים ונעדרים, ולאחר מכן הכל נראה כמתנהל בהסתר גדול - המדינה לא עומדת בקצב, התגובה לא מספיק חריפה בעיני רבים.. כאילו זה "עוד סבב רגיל", עוד גשם שיורד במקרה בלי השגחה.

ומאמר מצויין של ד״ר אבי פיקאר מאוניברסיטת בר-אילן מבטא זאת:

אבי פיקאר

נתניהו, וכל מי שתמך בצעד ההרסני שהוא עשה לפני 12 שנה – צריכים ללכת.

כמו רוב אנשי המילואים, אני כנראה הרבה יותר מנותק מהחדשות, מאשר האזרחים. לכן ייתכן מאד שהדברים שאני אומר עכשיו הם כבר חרושים. ובכל זאת הם על ליבי וחיכיתי לזמן פנוי ולמקלדת נורמלית (לא טלפון) כדי לכתוב אותם. אני כותב את הדברים מדם ליבי.

כמו לפני חמישים שנה, אנחנו נלחמים נגד אוייב שלא כל כך ברורה לנו המטרה שלו (ולכן גם הקונספציה השגויה).

במלחמת יום כיפור, מרבית הישראלים וגם אנשי הצבא חשבו שמטרת הצבא הסורי והמצרי זה להשמיד את ישראל. או לפחות לכבוש את סיני ואת רמת הגולן. אבל בעוד כיבוש רמת הגולן הוא בגדר האפשר (מהגבול הסורי ועד גשרי הירדן מדובר בנסיעה של כשעה, בקצב של טנק – 4 שעות), כיבוש סיני, ביחסי הכוחות הנתונים, לא היה אפשרי כלל. בהיעדר איזון בכוח האווירי, היה ברור שהמצרים לא יכולים לכבוש את סיני. לכן, הניח ראש אמ"ן שהמצרים לא יתחילו במלחמה. אבל המטרה של המצרים לא הייתה כיבוש סיני. המטרה שלהם הייתה כיבוש רצועה צרה לרוחב תעלת סואץ. משהו לא כל כך הגיוני מבחינה צבאית. זה כמו שהאמריקאים היו פולשים לנורמנדי לא כדי לכבוש את אירופה אלא כדי לכבוש את נורמנדי לבדה.

אבל הנשיא סאדאת הניח שעצם כיבוש קו בר לב ישבור משהו ברוח הישראלית ויביא לשינוי שישנה את הקיפאון. לכן הוא יזם מלחמה כוללת על שטח מוגבל מאד. בפיקוד דרום כל הזמן חיפשו את המאמץ העיקרי של המצרים, לאן הם רוצים לפתח את ההתקפה, ולא מצאו. מסיבה פשוטה – לא היה מאמץ עיקרי ולא היה רצון לפתח שום התקפה.

מה הייתה מטרת החמאס? לכבוש את ישראל? די ברור שלא. לגרום לנו לכעוס להם כדי שגם אחרוני השמאלנים יתבטאו בסגנון "למחוק את עזה"? גם זו לא הייתה המטרה.

המטרה של החמאס במבצע הייתה לקיחת "בני ערובה". כל שאר חגיגת ההרג והשריפה, השחיטה והביזה, הברבריות והרוע, היו תוצר לוואי. הצליח להם יותר מדי אז הם שיחררו את היצרים. המטרה הראשונה הייתה לקחת כמה שיותר בני ערובה. כבר בשעות הבוקר של השבת השחורה הודיע סלאח ערורי, מבכירי חמאס "יש בידינו מספר רב של אסירים ישראלים ובהם קצינים בכירים. המערכה עדיין בשיאה. מה שיש לנו בידיים ישחרר את כל האסירים בבתי הכלא של הכיבוש".

מדוע חמאס היה מוכן להקריב כל כך הרבה ולהביא עליו את זעם העולם? כי ישראל לימדה אותו שהנקודה הכי כואבת לנו זה שבויים וחטופים. אם היינו מוכנים לשחרר 1000 אסירים קשים, כולל רוצחים מורשעים, בשביל רב"ט גלעד שליט, די ברור שבשביל עשרות ישראלים, ישראל תשחרר את כל האסירים הביטחונים שבידיה (9000 פחות או יותר).

וכאן צריך לחזור לאותה עיסקה הזויה. רבים הזהירו מפני חזרתם של המשוחררים עצמם לעסוק בטרור ומונים את כל אלה שנרצחו על ידי משוחררי העיסקה (ומכיוון שיחיא סינואר עמד מאחורי "תופאן אל אקצא", ניתן להוסיף גם את כל נרצחי עוטף עזה). זאת, למרות שראש השב"כ דאז, יורם כהן, הבטיח שהנזק שמסוגלים לחולל משוחררי העיסקה זה משהו שישראל יכולה להכיל. אבל הבעיה המרכזית בעיסקת שליט לא הייתה רק שיחרורם של רוצחים, אלא המוטיבציה האדירה שהעסקה הזו נתנה לחטיפות. המוטיבציה האדירה הזו, לחטוף ישראלים, הביאה אותם לנסות ולחטוף גופות של חיילי צה"ל במבצע צוק איתן (והם הצליחו עם שניים, אורון שאול והדר גולדין זכרם לברכה). ובהמשך להחזיק כבני ערובה שני ישראלים שעברו לעזה מרצונם החופשי. די ברור, כל התארגנות שקראה לשחרורם, הביאה את ראשי החמאס לחכך ידיים בהנאה. אולם ישראל לא וויתרה, והחמאס החליט להוציא מבצע שיביא לשחרור כל האסירים.

מאחורי עסקת שליט לא עמדו רק ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק והשב"כ בראשות יורם כהן. מאחורי העסקה המופקרת עמדה לחצה ל התקשורת הפופוליסטית, שלשמחת החמאס דיברה על לשחרר את שליט בכל מחיר, את השדרים שמנו את הימים, את האירגונים שהתגייסו לצעדות מול הממשלה ולא מול החמאס, את הקמפיינים. כל אלה הביאו את ממשלת ישראל לשלם מחיר מטורף, שמעולם לא שולם בעבר.

לפני חמישים שנה היו מאות משפחות של חיילים שלא היה להם מושג מה עלה בגורל יקיריהם. על אף שמדובר היא בחיילים בצה"ל, שיש להם יחידה שנלחמה, לקח לצבא שבועיים להודיע למשפחות על כך שבן משפחתם נעדר. לאף אחד לא היה מושג אם בן משפחתו נפל בשבי או נהרג. המצרים והסורים לא מסרו שום אינפורמציה.

הורי הנעדרים התארגנו והפעילו לחץ על ראש הממשלה גולדה מאיר, אבל גולדה לא הלכה לעיסקה מופרכת. היא ניצלה את העובדה שהארמייה השלישית המכותרת זוכה למים בחסות ישראל, והתנתה את המשך אספקת המים לארמייה המכותרת בעסקת שבויים. וכך, כארבעים יום לאחר נפילתם בשבי המצרי, שוחררו 250 השבויים ממצרים. עשרות השבויים שהיו בידי הסורים שוחררו רק כעבור תשעה חודשים. אבל הם שוחררו תמורת שבויים סורים. לא תמורת רוצחים שהורשעו בבית משפט. אגב, רק כאשר חזרו השבויים, אפשר היה לדעת מה עלה בגורלם של הנעדרים האחרים, והם הוכרזו כחללים. שבועות רבים לאחר שנהרגו. כולל אבא שלי.

ליבי ליבי על המשפחות. חוסר הוודאות שהם חווים הוא הנורא מכל. הדברים שלי לא מופנים אליהם.

אני מבין שהקמפיין לשחרר את החטופים בכל מחיר, הולך ומתעצם, בדיוק כמו הקמפיין לשיחרור גלעד שליט. אנשים באים בהתנדבות לעניין. אני מבין שהיחצ"ן הממונה על ההכפשות מצא שם מקום להתגדר בו. אני מבין שמדובר כרגע בקמפיין שמפנה את זעמו על ממשלת ישראל. זו שוב אותה טעות.

צריך להפעיל כל לחץ אפשרי על החמאס כדי שהם יתחננו שניקח כבר את השבויים (יש ספק גדול אם חיות האדם האלו יעשו משהו בכיוון כי חיי אדם, כולל חייהם של העזתיים, שווים בעיניהם כקליפת השום). וכחברה, שכבר שילמה מחיר עצום, אנחנו צריכים להיות מוכנים לשלם מחיר כואב מאד כדי שמעשים כאלו לא יישנו.

מי שחושב שאנשי החמאס יסכימו לשחרר את הנשים תמורת אסירות החמאס (רוצחות מורשעות), לא מבין, שוב, עם מי יש לנו עסק.

אם נלך שוב לעסקאות מופרכות, אנחנו מזמינים את הפשע המטורף הבא. אנחנו הופכים את חטיפתם של אזרחים ישראלים לדבר המשתלם ביותר בעולם. אנחנו שילמנו מחיר יקר מאד, למעלה מ-1300 נרצחים, על המוטיבציה שעסקת שליט נתנה לאנשי החמאס, ואם לא נדע לגדוע את המעגל הזה עכשיו, אם לא נחליט שאין עסקאות כאלה איתם, אנחנו נשלם שוב את המחיר הזה.

ואח"כ כותב על לגיטימציה בין לאומית..

העובדה שצהל עובד עכשיו לאט היא זאת שנותנת לו את הלגיטימציה.

אפשר לטעון שלא צריך בכלל להתחשב בדעת העולם עלינו, אבל לא לכתוב שצריך לעבוד מהר כדי שהעולם ימשיך עם הלגיטימציה.

הזמן שעובר עכשיו לא סתם מבוזבז, כל הפצצה של חיל האוויר תעזור אח"כ לתמרון הקרקעי. ובנתיים צהל מכין את התוכניות שלו לכניסה קרקעית, וזה לוקח זמן כי עד עכשיו לא היו לצהל תוכניות איך למוטט את חמאס.

תוך כדי פגיעה בהמון חיילים, לבין הפסקה באמצע כשהחמאס עדיין חזק.

כולם מאיימים ולוקחים את האיומים שלהם ברצינות, חוץ מאיתנו שברור לכולם שאנחנו מאיימים איומי סרק.

מצרים מאיימת במלחמה אם נגרום לעזתים לעבור לסיני. ירדן גם מאיימת בכל מיני דברים.

אנחנו לעומת זאת מאיימים שכולם צריכים לעבור תוך 24 שעות לדרום הרצועה, ואחרי 24 שעות לא עושים כלום. אם היו מאמינים לנו, התושבים פשוט היו רצים ונוסעים בהמוניהם ורומסים את אנשי החמאס, חלקם היו נורים (מה שמשחק לטובתנו) פשוט כי אין להם ברירה.

הקבינט מנצל את זה שהחיילים מלאים במוטיבציה ורוצים להיכנס לעזה, ומהתחלה כנראה בנה ובונה על זה יותר מדי.

לכן מהתחלה פמפמו לנו וממשיכים לפמפם שזה יהיה ארוך, חודשים או שנים. המשמעות של זה ברורה.

ברגע שלא הגבנו בהתחלה בשבירת כלים, העולם הבין בתת מודע שמה שהחמאס עשה לא כזה נורא מבחינתנו כמו שאנחנו אומרים. אז כן, הלגיטימציה נדפקה בגלל שלא פעלנו מיד.

אבל "ליתר בטחון" בוא נבדוק את זה שוב.

דו"צ פרסם היום שוב אזהרה לתושבי עזה לעזוב לדרום הרצועה. נראה מה יקרה כשהם לא יעזבו.

בוא נראה גם אם לא נתקפל על התנאי של החזרת חטופים בתמורה להכנסת סיוע הומניטרי.

(אגב, האו"ם אמר שלשום שהדלק בבתי החולים בעזה יספיק רק לעוד 24 שעות. אני מניח שאיכשהו זה לא קרה ולא הולך לקרות).

לדעתי כמו שהשמאל לא מסוגל להבין ראש של ערבים עד שהוא חוטף חזק (וגם אז), ככה הרבה מהימין לא מסוגל להבין ראש של ביבי ובטוח שהוא מחושב ויודע בדיוק מה הוא עושה ואם הוא יפעל מילימטר אחד ימינה מדינת ישראל תהיה מנודה בכל העולם או תושמד.

אין לו בושה

ברמות מפחידות

במצב של מלחמה עדיף את השמאל בשלטון

|לא מאמינה שאני מוציאה את המילים האלה מהפה שלי|

בהחלט הגיע הזמן להחליף את ביבי, אבל באיש ימין אמיתי.

הם כבר יותר טובים ממנו

כל הזמן שהימין בשלטון הוא עושה רק מבצעים מעאפנים ומנסה לשמור על סטטוס קוו עם הערבים בכל מחיר (כולל עסקת שליט, גירוש ימית וגירוש גוש קטיף)

אבל אתה צודק כולם גרועים

לא יהיה פתרון אמיתי עד שיהיה ימין אמיתי, לגמרי

חופשי יותר, עצמאי יותר. הבעיה בשמאל שהם חיים באשליות בגלל שהם חושבים שעמוק בפנים הערבים מחפשים חופש ואהבה והנאות כמוהם ורק צריך לעזור להם להבין את זה.

אבל כשהשמאל כן מחליט להילחם הוא לא רואה בעיניים.

לרוב הימין החילוני יש מנטליות של עבדים שהם לא מוכנים להשתחרר ממנה. הם תמיד מחפשים לרצות אחרים ויודעים בעיקר לצעוק אבל לא ליישם.

ברור שלא רוצים את ביבי.

דבר שני את רוצה להחליף גרוע ביותר גרוע?

מריחת שמנים

לא שמנים רגילים אלא יותר רפואיים שמעורבים עם צמחים

עושים עיסוי איתו על האיבר הפצוע וזה מקל מאד מאד

אני מודעת שעד היום ישנם מקומות כמו תאילנד סין וכו שזה מקובל שם למרוח שמנים על פציעות וזה מקל

אחי סיפר לי שהוא היה בצבא היה לו חבר תאילנדי בפלוגה. יום אחד הם נפצעו קשה באימון והוא הוציא שמן והחל לעסות את הרגל אחי ביקש ממנו שימרח גם לו והוא אמר שתוך שעה נעלם לו כל הכאבים...

תכלס פעם זה היה התרופות 

שמנים ומשחות מצמחים ואני חושבת שזה יותר מועיל מכל הכימקלים של היום 
 

שמן עץ התה ושמן לבנדר - ערכת העזרה ראשונה שלי - מיכל סבון טבעי

שמן מבודד מאוויר ולכן החיידקים יתפחו עליו פחות.

ויש גם שמנים אתריים שאכן מועילים גם מבחינה רפואית

אבל בפסוק כתוב ש"לא רוככה בשמן" ואין ספק ששמן מרכך את העור.

א. ארנבות חפרפרות מתחבאות בפחד ורעד במנהרות, ה' תשמידם בכליון חרוץ במורג בעל פיפיות.

ב. תדוק אותם לחתיכות עד לעפר, תזרם כמו דוה אל סופם המר.

ג. רוח תשאם וסערה תפיץ אותם, יאבדו מארצינו הקדושה לדראון עולם.

ד. נרחץ פעמינו בזוב דמם של רשעים, ירצו כדם זבח על מזבח בעזרה לפנים.

ה. עוד מעט ואין רשע, נביט על מקומם מלרע.

ו. נשמח בנקיון העולם הטהור, נגיל בישועת ה' מלא אור.

גם אני ככה עם הפס'

הרגיש לי אכזריות, וגם לא הבנתי מה הטעם בנקמה זה לא שאתה נהנה מזה. עכשיו אני יותר מבינה... מה המשמעות של להחזיר את הכבוד... עדיין יש לי הרבה מה להעמיק  וללמוד בזה

ולגמרי, אני ראיתי סרטונים איך מאמנים אותם להיות שאהידים לשנוא ולרצוח יהודים- כבר מגיל הגן! ולהבין שחייב להרוג שם את כל מי שנגוע באידיאולוגיה הרעילה הזאת 

והרב שמואל אליהו אמר שאין אכזריות גדולה מלרחם על אכזרים. זה לא מוסריות!

יש לנו בעיה שאנחנו רגשיים היום וקשה לנו ללכת לאור השכל במקום לאור הרגש.

קשה לנו להכריע מה טוב ומה רע, 'אולי הכל עניין של דעה סובייקטיבית?'

וקשה לנו לקבל קיום של רוע בעולם, כל דבר מזעזע בעיננו. כאילו אנחנו יותר מוסריים מאלוקים ואנחנו נקבע מה מוסרי.

(לכן קשה לנו להתמודד עם אתגרים בחיים היום והנפש שלנו חלשה יותר מפעם... זה נראה לנו לא צודק, סתם סבל חסר משמעות... טוב סטיתי מהנושא)

לגבי השימוש באכזריות, אני למדתי מזה שאולי שכחתי משהו חשוב... אני לא בטוחה שאצליח להסביר אותו בלי שישמע פשטני אבל:

שיש מעבר למה שאנחנו רואים. שהעולם הזה הוא לא מה שאנחנו רואים אלא הוא יצוג לעולם רוחני.

אולי בעיניים אני מסתכלת ורואה בן אדם צלם אנוש זה לא עושה לי חשק לפגוע בו, אבל צריך להתייחס למהות. 

כשאני רואה מחבל אני לא צריכה ללכת שולל אחרי העיניים שלי ולרחם אני צריכה לראות מהות: המהות היא רוע, ורוע צריך לחסל. בלי עכבות.

סליחה על החפירה תודה על הבמה ולילה טוב

נ.ב באיזשהו מקום משמח שצריכים לשכנע אותנו בצורך להרוג מאשר הפוך.

אבל אני קצת חולקת על ההסתכלות.

אכזריות ורחמנות זה עניין של הסתכלות. כמו שכשחותכים אברים לאדם בניתוח זה נראה אכזרי אבל כולם יסכימו שזו רחמנות אז גם במקרה הזה אני לא חושבת שלהרוג מחבלים זה אכזריות.ממש לא. תתנו לי בכיף להרוג. זה מצווה וזה מעשה טוב. כי מחבל הוא רע ואנחנו לא רוצים רוע בעולם. הרוע זה לא להרוג את המחבל אלא להשאיר אותו חי.

אני חושבת שהבעיה שלנו היום זה לא רגישות אלא בלבול במה זה רע וטוב. 

אני חושבת שגם הרגישות זה אישיו אבל היא נובעת מהבלבול לגבי רע וטוב.

באופי שלי אני לא סובל קונפליקטים, ואני לא אוהב לשאוף גבוה. ביחס לקונפליקטים אני מעדיף כמה שפחות רעש, כמה שפחות בלגן, כמה שיותר מו"מ, כמה שפחות התנגשות ישירה (ככה זה בכל מערכות היחסים שלי עם אנשים). ולגבי שאיפות אני אוהב להישאר מציאותי גם אם זה אומר להיות over-שמרן.

זה מסוג האירועים שמעמידים במבחן את אופני ההתמודדות הכי בסיסיים שלי עם המציאות. אין כזה דבר שקט תעשייתי. יש כוחות ממשיים של רוע שאו שנלחמים נגדם ומנצחים אותם או שמפסידים נגדם. והשאיפה יכולה להיות רק הבסה מוחלטת של הרוע, לא דיפלומטיה פרגמטית, לא פשרות, לא de-escalation. פשוט לירות ולפוצץ ולא להסתכל אחורה. יש אנשים שזה בא להם טבעי (לרוב אני גם לא מסתדר איתם בגלל זה) אבל עבורי זה פשוט משהו כל-כך חדש, מערכת של מושגים שלא הכרתי, ולומר את האמת היו לי כל-מיני סיטואציות בחיים שאני מתחרט שלא פעלתי בצורה הזאת (וכך גם בטח חצי מהמדינה כרגע).

רש"ר הירש דברים ז': הכתוב מזהיר שוב ושוב שלא לגלות כל רחמים כלפי האוכלוסייה הכנענית. מכאן אנו למדים שלהיות חסר־רחמים אינו מתאים לאופיו ולתכליתו של העם היהודי. נטיית העם היהודי היא, ותמיד צריכה להיות, לגלות רחמים כלפי כל יצור חי, והעם היהודי צריך לראות את הדרך חסרת־הרחמים בה נהגו בכנענים כדבר היוצא מן הכלל, שצוּוה במפורש על ידי ה׳, והיה צורך השעה. [...] מלמדנו שהרחמים עליהם יביאו בוודאות למפלת ישראל – כפי שבאמת קרה.

אני חושב אבל שלאמיתו של דבר, זה לא שאנחנו באמת נוכל (או אמורים לרצות להיות יכולים) להגיע לרמה כזאת כמו בפסוק (הגם שמצד מידת הדין זה כנראה מתבקש). המאירי אומר על אותו מזמור בתהילים שהוא התגשם על-ידי המדים כמו בישעיהו י"ג, אז ב"ה במקרה ההוא הקב"ה נתן את העבודה השחורה למי שנהנה לעשות אותה, אלא שבמציאות שלנו אין מי שיעשה במקומנו את העבודה השחורה, ואין מה לעשות אלא לשחרר את הדוב השכול לנתוש ולנתוץ כדי לבנות ולנטוע, או לתת לעולם למות עם אותה נאיביות הרסנית.

ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יי בגלגל:
 

רלב"ג:

ויאמר אגג אכן סר מר המות. ידמה שאגג היה ירא כשהגישוהו לפני שמואל אסור ונקשר בכבלי ברזל וכאשר ראה שמואל והיתה צורתו מוכחת על גודל חסידותו ורחמנותו אמר באמת סר מרירות המות כי נפלתי ביד מי שראוי שירחם עלי וכאשר הבין שמואל מדבריו שהוא היה חושב שינצל על יד שמואל אמר לו אין הענין כן כמו שאתה חושב אבל תדע כי מות תמות מיתה אכזרית וזה ראוי לך מדה כנגד מדה כאשר שכלה נשים חרבך כשהרגת בעליהן כן תשכל מנשים אמך במותך:

וזה מאוד מעניין, בפסוק עצמו יש אינספור נקודות בלתי רגילות, ראשית הנאום הדרמטי, שנית השיסוף (hewing) הסימבולי הבלתי-רגיל, הביטוי "לפני יי בגלגל" שרומז למקום שבו המליכו את שאול, מצד שני מתייחס גם למזבח הגדול שהיה בגלגל (לפני יי לעתים מאוד קרובות הכוונה סמוך למזבח) או גם כפשוטו.

האיש זק״א (שאגב. ראיתי ברוטר שהוא התמוטט אתמול ופונה לבית חולים) תיאר שהם נכנסו לבית של משפחה אחת עם אבא אמא וילדה בת 7 בערך. קשרו להם את הידיים מאחורה. עקרו לאבא עין, חתכו לאמא שד, חתכו לילדה כמה אצבעות. כלומר הם עינו אותם אחד למול השני. ורק בסוף הם עשו טובה וגאלו אותם מהיסורים האלה עם כדור בראש.

המחשבה על הסיטואציה הזאת מנקרת לי בראש ואוכלת אותי. יסורי איוב מתגמדים לעומת הזוועה הזאת.

ראיתי קצת תמונות. לא יותר מדי, אבל ראיתי. להעלות חמה לנקום נקם, רציתי לדעת. אבל העדות הזאת שלו היא וואו. וואו. וואו. 

לפחות לא בעולם המערבי.

העולם המערבי קוצר עכשיו את הפירות של החלטות מאוד, מאוד קשות שהתקבלו במלחה"ע השנייה (וגם מרשה לעצמו לצקצק ולבקר) במלחמה מול הרוע, ונהנה מהפריווילגיה לשקוע לנרטיביזציה ו"לכל אחד יש הצד שלו בסיפור" ו"בלתי מעורבים" כשאין לו הצורך להכניע רוע אמיתי, כי אין צורך להסתכל לרוע בעיניים. אפשר להתעלם, להסיט מבט, לא לשמוע כשהוא דופק בדלת, עד שהוא שובר אותה.

אותן עדויות עבורי, הזויות ככל שתהיינה, הן דווקא תופעה כמעט בנאלית מבחינה היסטורית. יצא לי לעסוק המון בתחום הג'נוסייד וככה בדיוק זה נראה. אלה אותן עדויות מהטבח היפני ב-Nanjing, רצח העם ברואנדה והשואה הארמנית. אלה גם אותם תהליכים מקדימים - סמויים אמנם, לפחות לישראלי המצוי, שחי מעבר לגדר הביטחון, ואינו דובר ערבית. (ובאמת ככל שחופרים עמוק יותר בתחום הג'נוסייד אפשר לראות שעם כל כמה שזאת אמירה הזויה אפשר לומר שברוב המקרים הנאצים "בררו מיתה יפה" בהשוואה לדברים הרבה, הרבה יותר הזויים שהם פשוט נורמה אוניברסלית של הרוע כנראה)

התודעה הזאת שנאצים שאובים מפלנטה אחרת, שזה לא יכול לקרות שוב, שהקיצונים לא מייצגים את הרוב, שזה לא יפה להשוות, זאת בדיוק השאננות הצ'מברליינית כשהביא את פתק השלום מהיטלר

במובן מסוים זאת חכמת הבדיעבד, אבל החכמה הרלוונטית שאפשר להפיק מההיסטוריה זה שחושך לא מגרשים במקלות אלא בפצצות. את רצח העם ברואנדה (גם כן קונפליקט שנוצר כתוצאה מדמוקרטיזציה של המון משולהב על-ידי רעיונות פוסט-קולוניאליים) לא מנע לא הסכם ארושה, לא האו"ם, אלא סיים אותו ה-RPF בפצצות ותת-מקלעים (והרבה), הרס מוחלט של כל מה שקשור לג'נוסייד באופן הכי אכזרי שאפשר מבלי לאבד צלם אנוש, משפטי שדה והוצאות להורג, וכמה עשורים של דיקטטורה נאורה מה שנקרא. וכששואלים את פול קגמה "למה ככה חזק", התשובה היא שבעיות אפריקניות פותרים בדרכים אפריקניות. והאמת אני בספק אם יש לדרג המדיני איזשהו ידע לגבי איך פותרים קונפליקטים ג'נוסיידליים גם בטווח קצר וגם לטווח ארוך (שזה אפשרי - אם ארה"ב הצליחו לשכנע את היפנים שהקיסר הוא לא אלוהים אז נראה לי שאפשר לשכנע גם את הפלסטינים שאין להם צורך במדינה), הגם שעכשיו הם יודעים קצת מה קורה כשלא פותרים אותם (אני מקווה)

התמונה של מלחמה שיש לרבים בראש זה מלחמת ויאטנם או עיראק, מלחמה הרחק מהבית סביב אינטרסים פוליטיים שבה נהרגים אינסוף חיילים ואזרחים תמימים ובסוף לא יוצא מזה כלום, זאת פשוט האסוציאציה והתודעה, אפילו לא "רוע הכרחי" אלא משהו שאפשר לפתור גם בדרכים אלטרנטיביות,

כשאומרים "מלחמת האור בבני החושך" הכוונה היא שלא רק שאמורים להיות מוכנים להילחם כמו בעלות הברית במלחה"ע ה-II אלא להתגאות בזה ולדעת שעושים את הדבר הנכון

טוב זהו לבינתיים זה ה-rant שלי

איך רוע כזה יכול להיות קיים.

ביחד עם חיסול המחבלים, חייבים לסלק מפה את כל העזתים. בין היתר כדי לעזור לכל הנפגעים נפשית להשתקם מעט. שידעו שהרע כבר לא פה.

לשאוף להיות אדם מוסרי, כמו שביארתי בשרשור אחר.

מצד הרגש, אנחנו רחמנים בני רחמנים, וזה קשה לכן שאול נכשל במחיית עמלק, ואני מאוד מזדהה אם דברי הרלב"ג בתועלויות על שמואל לפני ששיסף את אגג שציטט כבר @אחו, ואני מאמין שהייתי מצליח כמו שמואל, אבל זו התמודדות.

אפילו הסברה עולמית בסיסית של "תושבי עזה לא באמת חפים מפשע" לא קיימת.

ואפילו לא שוללים אזרחות ומגרשים מהמדינה את כל אלו שהביעו תמיכה במעשי החמאס.

דווקא נראה שבמלחמה שהיא לא עם עמלק או 7 עממין, די מוסכם הלכתית שלא הורגים אישה או קטן. (כל עוד לא מפריע למטרות המלחמה. ואצ"ל..)

ספציפית על הפסוק הזה יש מדרש:

...בת בבל. אמר לה הקב"ה (תהלים קלז ח) אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. מהו לנו. אמר להם הקב"ה לי ולהם גמלת יחד ולא לישראל גמלת בלבד כל הרעות אלא לי ולהם גמלת. לכך נאמר (שם ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע. אמר הקב"ה עתיד אני בעצמי לנפץ את עולליך כשם שבעולם הזה נפצת את עוללי. ולא שמענו שבחרבן הבית נפצו את עולליהם של ישראל שמענו שיצאו בקולרין ששרפו את הבית ושכבו עם הנשים. ושנפצו העוללים לא שמענו. אלא כך אמר הקב"ה כשם שעשו כך אני עושה להם (נחום ג ט-י) פוט ולובים היו בעזרתך. גם היא לגולה וגו'. (שם יא) גם את תשתכרי וגו'. לכך נאמר אשרי שיאחז וגו'. אמר הקב"ה כשם שנפצת את עוללי שהמליכוני תחלה עליהם ואמרו (שמות טו יח) ה' ימלוך וגו'. שנאמר (תהלים ח ג) מפי עוללים ויונקים וגו'. לכך נאמר אשרי שיאחז וגו'. לא פחות ולא יותר. בנוהג שבעולם אם יכה אדם בנו של אפרכוס או של מלך נוטלין את ראשו ושורפין אותו או צולבין אותו. אבל הקב"ה אינו כן אלא (ישעיה נט יח) כעל גמולות כעל ישלם. לכך נאמר את גמולך וגו'. וכן יש בספר ירמיהו (איכה ג סד) תשיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם. וכתיב (תהלים כח ד) תן להם כפעלם וגו' כמעשה וגו'. וכתיב (שם י ב) יתפשו במזימות זו חשבו. מהו חשבו אמרו לכו ונכחידם מגוי וגו'. אתה כן עשה להם שנאמר (איכה ג סו) תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'. אמר הקב"ה וכן אני עושה להם שנאמר (עובדיה א יח) לא יהיה שריד לבית עשו וגו'...

ככה שנראה שגם אם תכננת, הקב''ה יקדים אותך..

אמר רבי אסי ארבעה קבין מוח נמצאו על אבן אחת עולא אמר תשעת קבין 

אמר רב כהנא ואיתימא שילא בר מרי מאי קראה (תהלים קלז, ח) בת בבל השדודה אשרי שישלם לך וגו' אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע:

שופטי בג"ץ ממשיכי דרכו של אהרון ברק. נציגי ה"דת" ההומנית חילונית.

הרבה אנשים, ממגוון מקצועות, התפכחו.

אבל אפילו אחד משופטי בג"ץ לא שמעתי מתפכח. מכה על חטא. מבקש סליחה על כל הרע שנגרם בגללו, ובפרט מתושבי העוטף שברובם תמכו בו ובסוף נפגעו (עוד יותר) בגללו.

כמה שחצנות יש בשופטים האלה, כמה אכזריות, כמה אדישות לכאב של אחרים.

נקווה ונתפלל שכמו שיש עכשיו אחדות במלחמה מול האויבים מבחוץ, ככה תהיה אחדות אח"כ בסילוק האויבים מבית.

הרב שמואל אליהו: "לתקן את החרפה המוסרית שקשרה את ידי הלוחמים והטייסים"

א. בעת הצרה שמתהדקת סביבנו, נביט מרחוק להיכל קדשנו.

ב. נשתוקק בכל לב אל המקדש, נביט אל מקום קדשך בלב נרעש.

ג. האויבים אומרים נירשה לנו נאות יעקב, מחללים את מקום הקודש בחץ מכאוב.

ד. שועלים שעירים של הבית הכסא, דורסים את מקום השכינה עד לאין מרפא.

ה. מתי נקום נדרוש את השכינה, נבקש בכל עוז את מעונה.

ו. כל טמא יסור ממנו, כל זר יתרחק מנהו.

ז. נעלה בשמחה לרגל בעליצות, נרקוד בששון וברננה ברוב התחברות.

הוא נפטר בערך בשנת רע"ה.

לפי סדר הדורות גם זה טעות אבל שיהיה...

תגיד לו את זה..אם לא לו אז למי? הוא היחיד שבאמת יכול לעזור לך. כל השאר זה רק שליחים וצינורות. תפנה למקור

אני בטוחה שהוא מחכה לך!

https://www.gov.il/he/departments/news/emergency-callcenter

*3080

אולם, ברור הדבר שאין לנו לסמוך רק על כך שהקב"ה מעריך אותנו מול רשעת הגויים, אלא צריכים אנו תמיד תפילות ותחנונים לפני ה' יתברך.

אולם, למדנו בגמרא (ברכות לב'): "מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה, שנאמר (איכה ג'): 'גם כי אזעק וַאֲשַׁוֵּעַ, שָׂתַם תפלתִי'". 
ומדוע ננעלו שערי תפילה?

מביאה הגמרא את הפסוק (איכה ג') "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה". דהיינו, שערי התפילה בשמים ננעלו, מכיוון שעוונותינו הם מסך/ענן, המונע "מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" לעלות השמים.

אם כך, מה נעשה אנו כדי שתפילתנו תבקע את המסך/הענן, ותעלה מעלה מעלה לפני ה' יתברך?

התשובה היא, כפי שאומר ה"חתם סופר": "את קַשְׁתִּי נתתי בענן" – קַשְׁתִּי ראשי תיבות: קְ דוּשָּׁתִי שְׁ מִי  תּ וֹרָתִי יְ מִינִי.

הכוונה כאן היא על מה שאנו אומרים בסוף תפילת העמידה: "עֲשֵׂה לְמַעַן  שְׁ מֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְ מִינֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּ וֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְ דֻשָּׁתֶךָ". (ראשי תיבות קַשְׁתִּי). ומה המיוחד בתפילה זו?

אלא, אמרו חז"ל ("הטור"): "כל הזריז לומר ארבע דברים הללו – 'עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ' (ראשי תיבות קַשְׁתִּי) – זוכה ומקבל פני שכינה".

כלומר, אמת שבעת החורבן ננעלו שערי תפלה, אבל כל המתפלל למען שמו יתברך, למען כבוד תורתו ולמען כבוד קדושתו – מובטח לו שתפילתו תפרוץ כל ענן ומסך, ותפילתו תעלה מעלה מעלה עד כסא הכבוד. (וזוהי עצה נפלאה).

ה"בני יששכר" אומר, שכאשר האדם מתפלל בשביל עצמו (חיים, פרנסה, בריאות וכו'), יכול להיות שתפילתו לא תעלה כלל לשמים, מחמת המקטרגים והמשטינים המעכבים את תפילתו. אבל, כאשר האדם מתפלל, לא על צרכיו שלו – אלא לכבוד שמים, למען קַשְׁתִּי – ראשי תיבות קדושתי(=קדושת ה' יתברך), שמי(=שמו יתברך), תורתי(=תורתו), ימיני(=ימינו) – הנה כל צבא מרום מסנגרים עליו, שראויה תפילתו לעלות לפני שוכן מרומים, וממילא תפילתו מגיעה חיש עד לכסא כבוד.

וזאת, כפי שרמז הנביא נחמיה (ט'): "וְאֶת זַעֲ קָ תָם שָׁ מַעְ תָּ  עַל יַ ם סוּף...וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם" ( קַשְׁתִּי בדילוג 2 אותיות). לומר, שהמתפלל לכבוד שמים, נבקעים לו שערי שמים כמו בקריעת ים סוף...

אחים יקרים! בימים אלו של מלחמה קשה בחמאס, הבה נתפלל מעומק הלב רק למען שמו, תורתו וקדושתו יתברך, כדי לבקוע רקיעים, ולהשמיד את קן הנחשים בעזה.

שאז בוודאי יתקיים הכתוב (תהילים צב'): "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' יֹאבֵדוּ... וַ תַּ בֵּט  עֵ י נִי  בְּ שׁ וּרָי  בַּ קָּ מִים עָלַי מְרֵעִים". (כל אות שניה קַשְׁתִּי). בזכות תפילת קַשְׁתִּי (ראשי תיבות: קדושתי שמי תורתי ימיני) יתקיים הכתוב: "כי הנה אֹיְבֶיךָ ה' כי הנה אֹיְבֶיךָ יאבדו".

וצריך לדעת, שאנו עומדים לפני גאולת ישראל המלאה, שאז בוודאי נראה כיצד מתקיימים דברי הנביא ברשעי אומות העולם ("וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו...ממלכה בממלכה") – שתבוא בזכות תפילותינו (תפילת קַשְׁתִּי) לפני בורא עולמים, אמן!

לעילוי נשמות כל הנרצחים הי"ד!

מאת: אריאל שולדמן

כתבתי למטה בהודעה השניה מי הכותב של זה

באמת, מיוחד.

גם זה מיוחד-

במיוחד בשבילך אבל לכולם...! חזק ביותר ממליצה לקרוא - צעירים מעל עשרים

סתם לא אכפת לי אם תקרא או לא אבל אני סקרנית אם זה הניח את דעתך כי הוא מתייחס ישירות למה ששאלת 

אשמח לתגובתך

(אתה יכול לקרוא רק עד הקטע הרלוונטי לא חייב הכל חח)

למאוחר יותר..

אה... יש לי מה להשיג. יש שם כמה דברים שגרמו לי לתמוה מי האיש (באמת מי זה? הוא תלמיד חכם? מה הוא עושה בחייו?) נגיד מאיפה הוא המציא את הראשי תיבות "גרש את בן" (האמה) כאשר אין צירוף מילים כזה בתורה, זה כמו סתם לבחור מילים שיתאימי לי לראשי תיבות..

אבל הרעיון על מוצאי שביעית מעניין.. לקחתי. ומעניין איפה הגר"ח מולאז'ין כת' את מה שהוא הביא.. אשמח לקרוא בפנים.

כן הוא תלמיד חכם (מלמד דף יומי בין היתר)

ממ... אני לא יודעת, אבל גם אם המילים לא באות ברצף הן באותו פסוק: "...גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק"

באמת שאלה מעניינת. 

יותר התחברתי לסגנון של אריאל שולדמן (גם אותו לא הכרתי לפני), יותר תואם את הסגנון שלי, את התורה שאני מוכן "להכניס"..

רש"ר הירש על דברים כ"ד י"ז מסביר את לא דרשינן טעמא דקרא באותו אופן

א. אלהי כאישון בת עין שמרינו, תחופף על על עמך תסוככנו.

ב. גשם נדבות תניף בברכתך, תריק עלינו שפע מנדבת ידך.

ג. ה' תן לנו שפע רב של פרנסה, האכילנו לחם והנחילנו נחלה רחבה.

ד. תחיה את העניים המבקשים כלכלה, הענק להם ברוב טובך וידך המלאה.

ה. אפס כי לא יהיה בך אביון, לא יהיה מבקש דבר ללא חסיון.

ו. רק מחנך וממתנתך הראויה והמיוחדת, ללא בקשה מבשר ודם ללא תועלת.

גם לפי איך שבתי החולים מסודרים אין סיכוי שהם לא חלק ממערכת מנהרות.

אגב בתי חולים זוכים להגנה תחת החוק הבינ"ל *רק* אם אין בהם *שום* נוכחות צבאית כולל שמירה. ברגע שיש שם אנשי צבא (לא כולל פצועים) / אמל"ח כו' זאת מטרה צבאית לכל דבר ועניין ויש רק חובה להשתדל למזער פגיעה באזרחים. (IHL 506, 509, 512). אי־אפשר לקחת משאית טילים לשים עליה שלט של הצלב האדום ולהגיד שזה מוגן.

אולי תבוא להתנדב קצת יעשה טוב 

מוריד מלא לחץ תוך כדי עשייה ..

הנפש שלנו לא יכולה להכיל אירוע כזה מורכב

בסוף יהיה טוב

עמ"י חוזר בתשובה לא צריך להיות בפאניקה "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר"

חווית פעם לידה?? לא!

מאיפה הדוגמא הזאת??? חחח

אבל צריך גם הרבה אמונה,

הגאולה קרובה

מתוך הפייסבוק של הרב חיים נבון:

הערה על הסברה ישראלית ומגבלותיה: אנחנו רוצים, כמובן, שההסברה שלנו תהיה הכי טובה בעולם. אבל צריך לדעת שגם אם ההסברה תצטיין ותבריק, את רוב העולם היא לא תצליח לשכנע. למה? כי יהיו העובדות מה שיהיו, אנשים תומכים במי שהם אוהבים, ורוב העולם לא כל כך אוהב אותנו. יש בעולם מעט יהודים והמון מוסלמים, כולל ברוב מדינות המערב - והפוליטיקאים המערביים יודעים זאת, כמובן. אם השר הראשון של סקוטלנד - למעשה, ראש הממשלה - הוא מוסלמי ממוצא פקיסטני, שאשתו ממוצא עזתי, שום סרטון לא ישכנע אותו ואת תומכיו להיות בעדנו. מלבד המוסלמים, הרבה נוצרים עדיין מפרשים את דתם כאנטי-יהודית. נוצרים רבים הם אוהבי ישראל, אך חוששני שאין הם הרוב. בקיצור, נקווה שהמסבירים שלנו יעשו כמיטב יכולתם, אך ההסברה היחידה שתהיה אפקטיבית באמת היא ניצחון צבאי מוחץ: העולם אמנם מרחם על הקורבנות, אך בסופו של דבר מעניק את המקום ליד השולחן למנצחים. בעזרת ה' במהרה.

הם מקבלים מלא כסף. הם פשוט בוחרים להרוג עם זה.

והעולם בעדם לא כי הם בעדם (כי אם הם היו בעדם מזמן היו מטפלים בחמאס וכו' ובכללי בבעיות קשות שיש בעולם) אלא הם פשוט נגדנו. הם אנטישמים. 

וואי כל הזמן אחותי הקטנה באה אליי עם עוד שם של מפורסם שתומך בהם (שחקן או זמר בינלאומי) אני מקווה שלא נשבר לה הלב יותר מדי...

זו המציאות הם עיוורים (מרצון?) ואנחנו כבשה קטנה בין 70 זאבים

אבל הכי קשה לי עיוורות של שמאלנים... כי זה מתוכנו זה הכי כואב ופוגע בנו

א. ה' תן לי כח לנדוד את שנתי, משנת הלילה המעייף את עיני.

ב. תן לי כח לפניך באומץ לעבוד, לעמוד על משמר ולא למעוד.

ג. לשמוח בעליצות ביגיעת התורה, לשיר כל היום בשמחה וברננה.

ד. אני נשטף בין פרטי המושגים, קשה לי לעלות מעל הכוכבים.

ה. ה' שאר רוח תשרה עלי, ארקוד לפניך בכל פעמיי.

ו. תן לי דרך ישרה ובטוחה, בלי ספקות ורוב מבוכה.

ז. תמוך אשוריי במעגלותיך, הדרכיני בנתיב עוזיך. 

לא יודע כמה אנשים קוראים את התגובות שלי.

אני משתדל להביא המון מקורות לסמוך את דעתי, ואני משתדל לציין את המקור המדוייק.

אני רוצה להודיע לכולם שלא יהיה גניבת דעת והטעיה, שאני לא זוכר את המקורות בעל פה ואני משתמש עם תוכנות כמו פרויקט השו"ת ועוד.

הרעיונות הם מקוריים שלי, אבל אני מתעזר למציאת מקומות מדוייקים של המקורות וכן למצוא מקורות שירחיבו לי ברשת.