איך העולם בעדם..
כל האתרים חדשות הכי גדולים בעולם מסקרים כמה הם מסכנים.. כמה הילדים שלהם פצועים .. הכי קל להיות עם הצד העני.
רק שכחו להראות איך אותם אזרחים תמימים הגיעו לפה כדי לגלות עוד ילדים או להוביל בכוח לעזה .. וכמה צחקו עלינו .
אישה מעזה הגיעה עדי לחמוד בגדים בתוך הקיבוץ שבצד מונחים אנשים מתים .. ילדות מעזה הגיעו כדי לחפש ילדים ולהגיד תהרגו גם אותם
איזה עולם הפוך לא משנה מה נעשה יהיו נגדנו מתי הם יבינו שהם נזק לעולם.
מתוך הפייסבוק של הרב חיים נבון:
הערה על הסברה ישראלית ומגבלותיה: אנחנו רוצים, כמובן, שההסברה שלנו תהיה הכי טובה בעולם. אבל צריך לדעת שגם אם ההסברה תצטיין ותבריק, את רוב העולם היא לא תצליח לשכנע. למה? כי יהיו העובדות מה שיהיו, אנשים תומכים במי שהם אוהבים, ורוב העולם לא כל כך אוהב אותנו. יש בעולם מעט יהודים והמון מוסלמים, כולל ברוב מדינות המערב - והפוליטיקאים המערביים יודעים זאת, כמובן. אם השר הראשון של סקוטלנד - למעשה, ראש הממשלה - הוא מוסלמי ממוצא פקיסטני, שאשתו ממוצא עזתי, שום סרטון לא ישכנע אותו ואת תומכיו להיות בעדנו. מלבד המוסלמים, הרבה נוצרים עדיין מפרשים את דתם כאנטי-יהודית. נוצרים רבים הם אוהבי ישראל, אך חוששני שאין הם הרוב. בקיצור, נקווה שהמסבירים שלנו יעשו כמיטב יכולתם, אך ההסברה היחידה שתהיה אפקטיבית באמת היא ניצחון צבאי מוחץ: העולם אמנם מרחם על הקורבנות, אך בסופו של דבר מעניק את המקום ליד השולחן למנצחים. בעזרת ה' במהרה.
הם מקבלים מלא כסף. הם פשוט בוחרים להרוג עם זה.
והעולם בעדם לא כי הם בעדם (כי אם הם היו בעדם מזמן היו מטפלים בחמאס וכו' ובכללי בבעיות קשות שיש בעולם) אלא הם פשוט נגדנו. הם אנטישמים.
וואי כל הזמן אחותי הקטנה באה אליי עם עוד שם של מפורסם שתומך בהם (שחקן או זמר בינלאומי) אני מקווה שלא נשבר לה הלב יותר מדי...
זו המציאות הם עיוורים (מרצון?) ואנחנו כבשה קטנה בין 70 זאבים
אבל הכי קשה לי עיוורות של שמאלנים... כי זה מתוכנו זה הכי כואב ופוגע בנו
אֵין פּוֹחֲתִין לְפֵאָה מִשִּׁשִּׁים,
וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:
אֵין לַפֵּאָה שִׁעוּר;
הַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הַשָּׂדֶה,
וּלְפִי רֹב הָעֲנִיִּים, וּלְפִי רֹב הָעֲנָוָה.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הרמב"ם מפרש "רוב הענוה": "יש מי שיקרא ענווה בוי"ו, ופירושו: מה שתענה הארץ, אם זרע רב או מעט. ויש מי שיקרא ענבה בבי"ת, ופירושו: גודל הגרגרים או דקותם, ורוע פריהם. ושני העניינים קרובים זה לזה."
לפי הרמב"ם זה גדר ברוב תבואת השדה.
הר"ש מפרש: "ולפי הענוה, שבזה לא נתנו חכמים שיעור, ולפי ענוותו יוסיף וירבה לעניים, מלשון 'וענותך תרבני' (תהלים יח)."
לפי הר"ש זה גדר בענוותנותו של בעל הבית ונדיבותו.
התפארת ישראל מפרש: "ול"נ שהוא מלשון ולא שקץ ענות עני. ר"ל אם עניות העניים גדול מאד יכול להוסיף ליתן להם יותר מחלק ס'."
לפי התפא"י זה גדר בהצטרכות העניים.
לגבי הפסוק בתהלים שהר"ש מביא, בפשטות זה על הקב"ה כדברי רש"י שם בתהלים: "וענותך תרבני" - "הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי", וכמו שמרחיב הרד"ק "וענותך - דרך משל , כאלו השפלת כבודך להשגיח בי". המדרש רבה (כי תשא מא, ד) אומר: "וענותך תרבני, וכי יש עניו גדול מן הקב"ה".
מעניין שהר"ש דורש את זה על האדם. יכול להיות שהוא מתכוון שהאדם צריך ללכת בדרכי ה' להיות עניו, כמצווה בתורה: "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט) וכמו שמביא הרמב"ם במצוות עשה ח' על פי חז"ל.
אמנם מצינו במדרש שוחר טוב על המזמור בתהלים שזה נדרש על דוד המלך: "וענותך תרבני . זו ענוה, מלמד ששלשתן נמצאו בדוד... ובזכות מה הישועה באה... ורבנן אמרי אף בשביל הענוה, שנאמר וענותך תרבני."
הזוהר חדש כי תשא (עו ע"א) דורש את הפסוק על ענוות משה.
איך זה מתפרש בפסוק על האדם?
הר"י מטראני שם מפרש: "וענותך - שנתת לי, היא תרביני - שבשביל הענוה שהיה לי, עליתי לגדולה זו."
יוצא מהר"י מטראני ש-ה' מעניק ענווה לאדם ןתפקידו הוא לשמר אותה ולהעמיקה בנפש.
הר"ש מפרש שהענוה נותנת לאדם גדלות מבחינת הרחבת הנפש, ואז הוא מוכן להיות נדיב ולתת לאחרים. זה מעניין שלפי דבריו הענוה מושפעת עליו מ-ה' כדי להעניק לבריות. נראה שדוד המלך בזכות שהענוה שלו גרמה לו להתרחבות הנפש ונדיבות כלפי האחר, הוא יכל לבקש בפסוק אחרי זה מ-ה': "תרחיב צעדי תחתי".
המדרש תהלים אומר שהישועה באה על ידי הענווה, לפי הר"ש כשאדם נדיב כלפי האחר, ה' גם נדיב כלפיו ומעניק לו ישועה פרטית. אם זה מדובר על ישועה כללית, אז בגלל שהאדם מנסה לדאוג ולהעניק לאחרים, אז ה' בזכות רצונו מושיע את הכלל כולו.
א. ה' תן לי כח לנדוד את שנתי, משנת הלילה המעייף את עיני.
ב. תן לי כח לפניך באומץ לעבוד, לעמוד על משמר ולא למעוד.
ג. לשמוח בעליצות ביגיעת התורה, לשיר כל היום בשמחה וברננה.
ד. אני נשטף בין פרטי המושגים, קשה לי לעלות מעל הכוכבים.
ה. ה' שאר רוח תשרה עלי, ארקוד לפניך בכל פעמיי.
ו. תן לי דרך ישרה ובטוחה, בלי ספקות ורוב מבוכה.
ז. תמוך אשוריי במעגלותיך, הדרכיני בנתיב עוזיך.
לא יודע כמה אנשים קוראים את התגובות שלי.
אני משתדל להביא המון מקורות לסמוך את דעתי, ואני משתדל לציין את המקור המדוייק.
אני רוצה להודיע לכולם שלא יהיה גניבת דעת והטעיה, שאני לא זוכר את המקורות בעל פה ואני משתמש עם תוכנות כמו פרויקט השו"ת ועוד.
הרעיונות הם מקוריים שלי, אבל אני מתעזר למציאת מקומות מדוייקים של המקורות וכן למצוא מקורות שירחיבו לי ברשת.
אין מילים לתאר את הכאב. את השאלה. אולי סוף סוף יילחמו באמת נגד אפילו דיבור קטן על מסירת שטחים?
משהו יכול אולי להוריד ולשלוח את זה כקובץ ודאו\אודיו?
''ט 'באב - השואה''
טיוטה של לילה.
- הר של אפר.
ערימת עצמות.
ים של מוות.
בשדה הפתוח.
השמים בוכים.
על עולם שאבד
על עולם ששקע,
טבע בערפל.
דם, בכי, כאב,
ודממה.
דממה.
מתוך הר המוות
עיני הילד מביטות,
שקטות, עמוקות.
כואבות. מייסרות.
השאגה בוקעת את הלילה,
בדממה.
חרישית, תובעת,
מבקשת תשובה.
זעקת החדלון,
הכאב פורץ בניגון,
הניגון מתפתל,
עולה.
מבקש, מתחנן.
בתמיהה, בקבלה.
בזעקה,
כוסף, כמה.
צלול, טהור.
משתוקק.
ומבקש.
מבקש. ותובע.
עד מתי?
מחפשת ספרים איכותיים כדוגמת אלו של רותי קפלר, מיה קינן, מלוביצקי, דבורי רנד, לרכישה מיד שניה
גם אוספים מסודרים של מגזין 'בתוך המשפחה' אשמח
054-655-8529
הסיבה *היחידה* שחמאס התעצמו אחרי כל "סבב" קודם זה בגלל שהבריחו אמצעי לחימה דרך מנהרות שהפתח יציאה שלהם במצרים.
אז למה ביבי לא עשה יד אחת עם אל-סיסי שגם לא אוהב את חמאס כדי למצוא את כל היציאות של המנהרות האלו ולחסום אותם???
מדובר על שטח ממש קטן יחסית, ובטח עם כל הAI, הלווינים, אמצעי התצפית וכו' וכו' יכלו למצוא את כל נקודות היציאה.
האם סציומט / אגואיסט הוא סציומת / אגואיסט או שהוא פשוט אדם שנשאר תקוע נפשית בילדות מסיבות
כאלו ואחרות (והתודעה שלו לא התפתחה להבין שיש עוד אנשים וכו' וכו')?
סוציומט.
הוא משתמש עם החברה עצמה לקידום טובותיו האישיות. הוא מראה להם פנים שוחקות ומשחק אותה כנדיב ואדיב, אבל כל מטרתו להשתמש בהם.
יכול להיות אדם מבוגר ומפותח שהוא פשוט אגואיסט. אכפת לו רק לקדם את עצמו.
יש מרכיב גנטי
יש מרכיב התפתחותי (טראומות בעיות כו')
יש מרכיב קוגנטיבי (פילוסופיית חיים או באופן כללי דפוסי חשיבה מסוימים שהתפתחו עם הזמן)
ויש מרכיב בחירי
המילים "מפותח" או "תקוע בילדות" לא אומרות הרבה לדעתי -> יש אנשים מאוד "מפותחים" שכלית לצורך העניין אבל הגישה שלהם לחיים מזיקה. ויכול להיות שהיא לא באמת מזיקה להם אלא לסובבים אותם וזה פשוט לא מעניין אותם מספיק כדי להשתנות. מבחינה תורנית כל מי שלא בקו אחד עם התורה הוא גם "לא מפותח" מספיק.
אימאלה!😨
מאוד אירוני שלבסיס בו מזהים את החללים קוראים שורה.
ממש
"משורה משחרר רק המוות"
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה,
כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ה):
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ,
בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל־לְבָבְךָ" – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ,
בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רַע;
"וּבְכָל־נַפְשְׁךָ" –
אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ;
"וּבְכָל־מְאֹדֶךָ" – בְּכָל מָמוֹנְךָ.
דָּבָר אַחֵר: "בְּכָל־מְאֹדֶךָ" –
בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ,
הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.
לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח,
שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.
לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת
בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו,
וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא,
וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.
כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ,
הָיוּ אוֹמְרִים: "מִן הָעוֹלָם".
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין,
וְאָמְרוּ: אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים:
"מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם".
וְהִתְקִינוּ, שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר (רות ב, ד):
"וְהִנֵּה־בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם,
וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ ה'";
וְאוֹמֵר (שופטים ו, יב):
"ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל";
וְאוֹמֵר (משלי כג, כב*):
"אַל־תָּבוּז כִּי־זָקְנָה אִמֶּךָ";
וְאוֹמֵר (תהלים קיט, קכו):
"עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ".
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
המשנה לומדת את החיוב להודות על הרעה כשם שמברך הטובה מ" 'בְּכָל־מְאֹדֶךָ'– בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ, הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד."
הגמרא בברכות (ס ע"ב) מביאה עוד פסוקים: "אמר ר' אחא משום ר' לוי מאי קרא (תהלים קא, א) חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה רבי שמואל בר נחמני אמר מהכא (תהלים נו, יא) בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר זו מדה טובה באלהים אהלל דבר זו מדת פורענות רבי תנחום אמר מהכא (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא ורבנן אמרי מהכא (איוב א, כא) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך." הירושלמי ברכות (ט, ה) מוסיף לדרשה האחרונה: "כשנתן ברחמים נתן. וכשלקח ברחמים לקח. ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה וכשלקח נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו."
הירושלמי בברכות (ט, ה) אומר: "רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם (תהלים, לב) ואתה מרום לעולם ה'. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם מלך ב"ו יושב ודן כשהוא נותן דימוס (זיכוי במשפט) הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה (הרשעה במשפט) הכל מרננים אחריו. למה ששטף בדינו אבל הקב"ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על עליונה."
מה הכוונה לברך על הרעה? הגמרא בברכות (ס ע"ב) אומרת: "לקבולינהו בשמחה". רש"י מפרש: "לקבולינהו בשמחה - לברך על מדת פורענות בלבב שלם". המאירי מפרש: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כלומר שלא יבעט למה שאירע לו אבל יודה לשם ויצדיק את דינו ויבטח בשם להסיר ממנו מוקשי רעתו".
הרמב"ם (הלכות ברכות י, ג) פוסק: "וחייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש כדרך שמברך על הטובה בשמחה שנאמר ואהבת את יי' אלהיך וגו' ובכל מאדך ובכלל אהבה היתירה שנצטוינו בה שאפילו בעת שייצר לו יודה וישבח בשמחה." זאת אומרת שחייבים לברך בשמחה כפשוטו, וזה חלק ממצות אהבת ה' כמו שהמשנה אומרת.
הטור (רכ"ב) מסביר את הסיבה לשמחה: "וחייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ונפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם הוא טובתם ושמחתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו". זאת אומרת שלפי הטור הסיבה שהאדם יכול לברך בעת הרעה בשמחה זה כי הוא עובד את ה' בקבלת הרעה באהבה בלב שלם.
הרמב"ם בפירוש המשנה מסביר את הסיבה לברך בשמחה כי ה' עושה הכל לטובה: "מה שאמרו: כשם שהוא מברך על הטובה - רוצה לומר, לקבל אותה בשמחה ולב טוב, ולכבוש כעסו, וייטיב נפשו כשיברך 'דיין האמת', כמו שיעשה בשעה שיברך בה 'הטוב והמטיב'. וכמו שהיו אומרין החכמים ברוב דבריהם: 'כל מה דעבדין מן שמיא – לטב'. וזה דבר שכלי אצל בעלי השכל, ואפילו לא הורה הכתוב עליו... ועל כן אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבוא עליו צרה, מפני שאינו יודע סופה."
כבר משמע בגמרא (ברכות ס ע"ב- סא ע"א) כהסבר הרמב"ם כי היא מביאה: "משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא (בדרך) מטא (הגיע) לההיא מתא (לעיר) בעא אושפיזא (רצה להתארח) לא יהבי ליה (לא נתנו לו) אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא (ישן בחוצות העיר) והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא (ונר) אתא זיקא (רוח) כבייה לשרגא (כיבה את הנר) אתא שונרא (חתול) אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא (בא חיל שבה את העיר) אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה".
מזה שהגמרא מציינת את המאמר והסיפור בסוגיא, משמע כרמב"ם שהיכולת לברך בשמחה זה הבטחון שכל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה.
הטור (ר"ל) פוסק: "לעולם יהא אדם רגיל לומר 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' ".
הוא מביא את זה במנותק מחייב אדם לברך הרעה. נראה לפי הטור שזו בעיקר השקפה כללית על החיים, בנוסף לקשר לעת צרה ורעה.
בעצם שאלת הרוע בעולם וייחוסו להקב"ה אומר הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (ג, י) רעיון מכונן שהשקפתו מפרידה לגמרי את הרע מהקב"ה: "ואחר אלו ההקדמות יודע באמת שהשם יתעלה לא יאמר עליו סתם שהוא עושה רע בעצם כלל, ר"ל שיכוין כונה ראשונה לעשות רע, זה לא יתכן, אבל פעולותיו כלם טוב גמור, שהוא אינו עושה רק מציאות וכל מציאות טוב, והרעות כלם העדרים לא תתלה בהם פעולה, רק בצד אשר בארנו, בהמציאו חמר על הטבע הזה אשר הוא עליו, והוא היותו מחובר בו ההעדר לעולם כמו שכבר נודע, ומפני זה הוא סבה לכל הפסד ולכל רע, ולזה כל מה שלא המציא לו השם זה החמר לא יפסד ולא תשיגהו רעה מן הרעות, תהיה אם כן אמתת פעולת השם כולו טוב, אחר שהוא מציאות, ולזה ספר הספר אשר האיר מחשכי העולם, ואמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, עד שמציאות זה החמר השפל לפי מה שהוא עליו, מחבור המחייב למות ולרעות כולם, כל זה ג"כ טוב להתמדת ההויה והמשך המציאות בבא זה אחר סור זה, ולזה פירש ר' מאיר והנה טוב מאד טוב מות, לענין אשר העירונו עליו, וזכור מה שאמרתיו לך בזה הפרק והבינהו, ויתבאר לך כל מה שאמרוהו הנביאים והחכמים שהטוב כלו מפעולת השם בעצם, ולשון בראשית רבה אין דבר רע יורד מלמעלה".
החומר שה' יצר על ידי צמצום לצורך יצירת העולם והאדם, יש בו חסרונות, וגם זה ה' מכוון הכל לטובה.
א. אל מלא רחמים וחמלה, חוס נא על עמך בצרה.
ב. הגן וסכך על כל יחיד ויחיד, מלא אותו כוחות יותר מתמיד.
ג. השגחה מיוחדת על כל פרט מישראל, לרומם את חייו להטיב ולשמחו בגואל.
ד. מצוות גאולה קבעת לרחוק מתורה ביד גוי, הקם נא דבריך לכל מי שבצרה וצוקה אבוי.
ה. בתוך מלחמת הכלל והרבים, לא נשכח מכל יהודי תמים.
ו. כל אבר ואבר ממכלול נשמת האומה, לא יעלם מרוב מהירות וחופזה.
ז..נאהב ונכבד ונירא מחברינו, נשמח את לבבם בכל מאמצינו.
ח. רק כאשר נרגיש ונאהב כל אח כבשרינו, נזכה לגאולה וישועה כללית נפלאה בעמינו.
ולא הבאת את דברי איוב:
"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו." (איוב פרק ב פסוק י)
איך אתה מבין את היחס בין זה לדברים שהבאת?
תודה רבה על כל המסכת והדברים שהבאת
לסוגיא:
"רבי עקיבה אומר אם נאמר בכל נפשך קל וחומר בכל מאודך, מה תלמוד לומר בכל מאודך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך בין במדת הטוב ובין במדת פורענות, וכן דוד אומר +שם /תהלים/ קטז יג+ כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, +שם /תהלים/ קטז ג - ד+ צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא, וכן איוב אומר +איוב א כא+ ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, על מדת הטוב קל וחומר על מדת פורענות מה אשתו אומרת לו +שם /איוב/ ב ט+ עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומת, ומה אמר לה +שם /איוב/ ב י+ כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל".
התנחומא (יתרו טז) גם מקשר את זה לסוגיא: "אבל אתם תהיו נותנים הודיה על הטובה ועל הרעה, שכן דוד אומר (תהלים קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא, וכן איוב אומר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך (איוב א) על מדה טובה ועל מדת פורענות, מה אשתו אומרת לו עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות (שם /איוב ב'/) אמר לה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל (שם /איוב ב'/), וצריך אדם להיות שמח בייסורין יותר מן הטובה שאפילו אדם בטובה כל ימיו לא נמחל לו עבירות שבידו ובמה נמחל לו ביסורין".
זה עוד נקודה שגם הערוך והרבינו יונה מדברים עליו, שרע בא לכפר לאדם על עבירות.
יש להעיר שכנראה התלמודים לא הביאו את הפסוק שציינת כי הגמרא בבא בתרא טז ע"א דורשת את סוף הפסוק: "בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא בלבו חטא", אז אחרי ש-ה' פגע בגופו בפרק ב' הוא לא קיבל את הרע בצורה גמורה. רק בהתחלה בפרק א' שאמר את הפסוק: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך" "בכל זאת לא חטא איוב" בכלל כי לא כתוב 'בשפתיו'. אבל בפרק ב בפסוק שהבאת לפי התלמוד זה לא היה קבלת דין בצורה נכונה.
בכלל בספר איוב יש דיון ארוך על הרוע בעולם.
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה ומשיעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן!
כתוב בתהילים בפרק ג', "אני שכבתי ואישנה הקיצותי, כי ה' יסמכני" דוד המלך אומר לה' יתברך, אף על פי שהוא בצרה צרורה, הבן שלו רודף אותו להורגו. והוא בכל זאת הולך לישון ונרדם. כי הוא יודע שה' יתברך איתו, ורק הוא יציל אותו!
ה' נותן לקין אות, לבלתי הרוג אותו כל מוצאו. אבל קין באמת עשה עול גדול מאוד, למה הוא מקבל אות מה' שמגן עליו? אומרת התורה "לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם". "לכן", בשכר שהכיר שהישועה שלו היא מה' יתברך. שרק הוא יכול להציל אותו!
בהפטרה השבת נקרא "אהבתי אותכם אמר ה'" והשאלה היא פשוטה מאוד, למה? הלא מדובר על תחילת בית שני כשהמצב הרוחני של עם ישראל על הפנים, היו נשואים לגויות וכו'. אלא ה' אומר אף על פי כן אהבתי אותכם, למה? ככה!
החתם סופר כותב "וה' יבקש את נרדף" שאפילו כשעם ישראל עושים נגד רצונו של מקום, וחס ושלום נגזרה עליהם גזירה, ה' רוצה להציל את עם ישראל ולכן מגלגל שאומות העולם ירדפו אותם ומצילם וסולח להם שכתוב "וה' יבקש את נרדף".
"קומה ה' הושיעני אלוהי" דוד המלך בתהילים אומר חמש פעמים "קומה ה'" הילקוט בתהילים מביא שה' אומר לדוד, דוד, אפילו תקים אותי פעמים רבות איני קם, ומתי אני קם כשאני רואה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שכתוב "משוד עניים מאנקת אביונים, עתה אקום יאמר ה'"
דוד מייצג את האומה הישראלית,
"רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלוהים סלה" כשרואים שמידת הדין מתגלגלת על עם ישראל (אין ישועתה לו *באלוהים* - מידת הדין) אומרים זהו עכשיו אין להם ישועה אבל ה' הוא האלוהים, בנים אתם לה' אלוהיכם. כשמדובר בעם ישראל, מידת הדין היא בסה"כ תחפושת לחסד. שכתוב בהמשך הפסוק "ואתה ה' מגן בעדי" בעדי - עב' גמ' חסד, די' גמ' דוד.
אומר הרב ליאון ע"ה, דוד - הכוונה לאומה הישראלית. דוד, מלך ישראל חי וקיים!
אומר ה' לעם ישראל תדעו שאני (מלך ישראל) חי וקיים, אני רואה הכל ואני אושיע אתכם!
יהי רצון שה' יתברך יושיעינו בנקמת דם אחינו ואחיותינו השפוך כמים על הארץ מהאויב הצורר ששחט וטבח אנשים נשים ותף, ושבה את אחינו ואחיותינו. נצפה לראות בישועת ה' "אשיב נקם לצרי, ולמשנאי אשלם" כי הם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב"ה (רמב"ן).
*ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו!*
אני גר בדירת שותפים, סך הכל 4 שותפים.
2 שותפים עוזבים עוד מעט ואנחנו מחפשים 2 שותפים במקומם.
הגיעו לבדוק את הדירה 2 אחים.
אז אני מבחינתי חשבתי שהם בסדר, אבל השותף השני שנשאר אמר לי שהוא מתנגד שהם ייכנסו.
הוא אמר שזה לא טוב שנהיה אני והוא (אין לנו היכרות מוקדמת, שנינו ביחד בדירת שותפים בערך חצי שנה) ו-2 אחים
מהבחינה שהשני אחים קרובים וקשורים ומבחינה חברתית זה יהיה כאילו אנחנו (2 השותפים הנוכחיים שנשארים) והם, במקום שנהיה
4 אנשים ביחד באותו מישור מבחינה חברית.
מה אתם חושבים?
יש בזה משהו, השאלה אם זה ממש משמעותי עד כדי כך שלא להכניס אותם?
תודה
אם יש הרבה שמחפשים דירות וסביר שתמצאו בקלות שותפים אחרים, אולי עדיף שלא.
שני אחים, ועוד שבאים יחד לחפש דירה, מאד קשורים זה לזה. במיוחד אם בחברה זרה.. אבל פשוט אפשר לבדוק אם הם חברותיים. אם כן, לא נראלי שיש בכלל בעיה.
זה אם אחד עוזב/ לא מסתדר
השני כנראה ירצה ללכת איתו...
לחפש באותו זמן 2 שותפים במקום אחד .. לא אידאלי לא משתלם.
אלא אם כן הם חותמים בנפרד ואתם לא מכנסים ביחד את הכסף שלהם .. כל אחת אישות נפרדת לחלוטין
ועדיין זה לא אידאלי ..
מנגד לא אידאלי גם להישאר עם דירה ריקה ולשלם על הפער של חוסר בשני דיירים.
תעשו חישוב
א. אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר:
הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן,
וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:
כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,
וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ;
וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הגר"א בשנות אליהו הארוך מקשר בין תלמוד תורה שאין לו שיעור לתלמוד תורה כנגד כולם: "כיון שיוצא בתיבה אחת היינו דאילו לא הוי כתיב והגית ה"א שאינו צריך אלא תיבה א' ולא יותר אף שיש לו פנאי ללמוד לכך נאמר והגית גו' לומר שחייב אדם ללמוד תורה יום ולילה אך אם צריך לעסוק במצוה או בדרך ארץ שהוא ג"כ מצוה אזי הוא פוטר את עצמו בתיבה אחת ונקט התנא הא דאין לת"ת שיעור למטה להורות שצריך האדם מאד מאד לחבב את התורה דבכל תיבה ותיבה שלמד בה הוא מצוה בפ"ע והראיה שיוצא בתיבה אחת מצות לימוד התורה שהיא שקולה נגד כל המצות והכלל בזה שאין מבטלין ת"ת אפילו למצוה אם יכולה להעשות על ידי אחרים והשכל מחייב בזה מפני שכל תיבה ותיבה בפ"ע הוא מצוה גדולה והיא שקולה נגד כולם. א"כ כשלומד למשל דף א' מקיים כמה מאות מצות. וא"כ בודאי יותר טוב לקיים מאה מצות ממצוה אחת".
לפי הגר"א כל תיבה היא מצווה בפני עצמה וזה השיעור המינימלי שיוצא בה לקיים מצוות תלמוד תורה.
הגמרא במנחות (צט ע"ב) אומרת: "א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות (יהושע א, ח) לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש".
משמע בהתחלת הגמרא שצריך לפחות פרק אחד לצאת ידי המצווה שחרית וערבית. השאלה מה הכוונה פרק? הגמרא אומרת אחרי זה יוצאים בקריאת שמע. בפשטות הכוונה שיוצאים בפרשיות השונות של קריאת שמע, שהם כמה פרקים.
בגמרא נדרים ח ע"א יכול להיות גם משמע שצריך לפחות פרק אחד שחרית וערבית: "ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועה... כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית משום הכי חייל שבועה עליה". מזה שהגמרא אומרת בהתחלה אשכים ואשנה פרק זה, ואז הגמרא מדברת על שפוטר נפשו בקריאת שמע, משמע קצת שהקריאת שמע תחליף את הפרק.
המשנת אליעזר יג אומר: "אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית, קיים מצוות לא ימוש. ר' שמעון בן יוחי אומ', אפילו לא קרא אלא שני פיסוקין שחרית ושני פיסוקין ערבית, קיים לא ימוש."
משמע מכאן שמספיק שני פסוקים. כנראה מספיק הפסוק הראשון של קריאת שמע וברוך שם כבודו לעולם ועד שהוא נחשב כפסוק (הוא לא בדיוק פסוק ומופיע לראשונה במשנה יומא ג, ח ובפסחים נו ע"א לענין אמירתו בקריאת שמע אבל הוא מבוסס על הפסוק בתהלים עב, יט: "וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן").
הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א, ח) פוסק: "חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה." העבודת המלך מציין שהרמב"ם אומר 'לקבוע' על פי הגמרא בשבת (לא ע"א) ששואלים את האדם האם קבעת עתים לתורה. הגר"א כבר ציין את המקור הזה על דברי הרמב"ם המובאים בשולחן ערוך.
יכול להיות שהגמרא נתנה דוגמא של פרק כי בפרק אדם קובע את עצמו והוא מקיים בזה קביעת עתים, אבל מצד עצם מצוות תלמוד תורה הגר"א צודק שמספיקה תיבה אחת.
אמנם כמו שציינו במשנת רבי אליעזר משמע שצריך לפחות שני פסוקים.
השולחן ערוך (יו"ד רמו, א) מביא את הרמב"ם, והרמ"א מוסיף: "ובשעת הדחק, אפילו לא קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית, לא ימושו מפיך קרינן ביה".
א. אלהי נתת בקרבי תורה חדשה, נובעת מאמת פנימית חזקה.
ב. יגיעה אחר יגיעה למצוא מקורות, לצרף משפטים תיבות ואותיות.
ג. לברר נפה אחרי נפה תנ"ך וחז"ל, להביט במרחב הכללי מעל.
ד. לייקר דברי מדרשים והלכה, לרומם את דבריך בכל הדרה.
ה. להידבק בגדולי הדורות הנפלאים, לחדור לתוך תורתם במים עמוקים.
ו. סברא ישרה הענקת לי בחסדיך, לדרוש אמת וזכות בכל חידותיך.
ז. דל אני ממעשים ומידות, פחות אני מכל הבריות.
ח. שפל ונאלח נבזה וחדל אישים, מטיפה סרוחה עפר ואפר מקטני הקטנים.
ט. אותי בחרת אמרתי הנני שלחני, להפיץ תורת אמת חסד ונחמה משחני.
י. תן לי כח לקיים שליחותך, להפיץ מעיינות התורה לכבודך.
יא. להסיר קוצים דעות רעות ועיוותים, לשמח את עמך ברוב ניחומים.
יב. לרדות מדבש מתיקות התורה אל פיהם, להמשיך את לבבם אחריך בשגעון מאווייהם.
יג. האור החיים חכם הארץ ידע את הסוד, שכדי להידבק בתורה צריך להשתגע מאוד.
יד. כמו הנביא כן השגת התורה, ביטול החושים ודבקות גמורה באורה.
טו. התורה דכלה בה ובה תחזי, הפוך בה הפוך בה סיב ובלי.
טז. מתוכה רוח הקודש נובע, להשיג השגות עליונות להיוודע.
יז. ה' תן לי כח לעסוק בה עוד ועוד, מלא את קרביי וכליותיי מכל סוד.
היי,
יש לי סמארטפון שהכל בו עובד מעולה, אבל גירסת האנדרואיד שלו ישנה (ואי אפשר לעדכן אותה יותר) ואני כבר לא יכולה להפעיל עליו
כל מיני אפליקציות אז קניתי חדש.
השאלה היא האם לשים את הישן באיזה מגירה וזהו או שיש לו אולי שימושים שיכולה עדיין להשתמש בו?
אפשר להריץ עליו משחקים. אפשר לתרום אותו לחיילים ששלהם בדיוק נהרס.
אם זה דגם מוכר אולי אפשר להתקין עליו רום לא רשמי מעודכן אבל זה עבודה קשה.
לא באמת אכפת להם מזכויות אדם. הם פשוט אנטישמים במסווה או שלא במסווה
הם אומרים שכל הטבח שהיה בשמחת תורה זה באשמת הדיכוי של ישראל.
אחת מהדירקטריון זאת Judith Butler שהבאתי בשרשור אחר את ההרס העצום העולמי של המחקרים שלה בענין מגדר וטרנסג'נדריות.
אפילו יש סרטון מההפגנה היום שחזנית מתפללת חזרת הש"ץ ואומרת שם ה' ברבים בצורה של זכר ונקבה.
גם השואה היתה כי אנחנו שולטים בעולם...מובן..
לא הבנתי איך קשור.
נחזור אחורה מספר שבועות ונדמיין מצב כזה -
כל ה-10 שנים האחרונות היו הונאה, ובאמת חמאס כל הזמן הזה בנה יכולת לשיגור 40,000 טילים בבת אחת.
לפני מספר שבועות במפתיע חמאס שיגר את כל ה-40,000 טילים בבת אחת.
כתוצאה מזה מתו נניח 500,000 אנשים ונפצעו מיליון.
האם גם אזזזזזז ביבי היה מושך ומושך, אומר רגע רגע רגע, הומניטרי הומניטרי הומניטרי הומניטרי, ביידן ביידן ביידן ביידן ביידן, מה יגידו מה יגידו מה יגידו מה יגידו, לאט-לאט, לאט-לאט, לאט-לאט, הכל מהאויר חיל האויר כירורגי, ביטולי תקיפות בגלל "אזרחים חפים מפשע", 13 יום אל תוך מה שקרה ועדיין הכל מהאויר ויש שיגורי טילים כלפינו והתקפות נוספות וכו' וכו' וכו'
כאילו - מה צריך לקרות כדי שביבי יתעורר ויעשה מכה ****מהירה****, ****נחושהההההה**** וניצחת בבת אחת ובמהירות?????????? (כמו למשל מה שכתוב אחרי הכוכבית למטה שהעתקתי מפוסט מאתמול).
גם חצי מיליון הרוגים ומיליון פצועים היה נראה כמו עכשיו שהכל נמרחחחחח וכל הלגיטימציה והמומנטום נראה שכבר הלכו???
* (מאתמול)
12 יום!!!!!! כפול 2 ממלחמת ששת הימים!!!!
ועדיין ביבי רק מפציץ מהאויר??
למה הוא מחככככהההההההההההההההההההההההההההההה??????????
כל מה שהיה עד עכשיו וכפול ויותר יכלו לעשות ב-24 שעות הראשונות.
היה אפשר על השעה הראשונה ביום הראשון להתחיל להפציץ שורה אחרי שורה מצפון לדרום, מהפחד כולם כבר היו בורחים דרומה.
להכניס חיילים אחרי ש*הכל* מופצץ לוודא עם אמצעים שלא נשאר שום מחבל, הכל כמובן בלי שום סיכון הכי קטן שיש שחייל ייפצע.
וכבר ביום השלישי-רביעי כל הרצועה הייתה כבושה עם חיילים, טנקים וכו' בגבול החדש.
כנראה כבר שכחת איפה היינו ב-24 שעות הראשונות. אף אחד לא הבין מה קורה.
לא היה ברור כמה מחבלים יש וכמה הרוגים יש. כולם היו בהלם. מראשי המדינה, דרך מפקדי הצבא ועד האזרחים.
לקח זמן לגייס מילואים והצבא היה עסוק בעיקר בניקוי העוטף ממחבלים.
ק"ו שהעולם לא ידע במה מדובר ולא היה מבין מה פתאום אתה מוחק את עזה.
בקיצור, עכשיו אתה חכם גדול לומר שהיו צריכים לנצל את השעות הראשונות בהן עסקו בדברים אחרים.
בזמן אמת אף אחד לא היה ערוך לזה, אבל האויבים שלך היו ערוכים,
כשלך לא היה מספיק מודיעין כדי לדעת אם אולי בכלל מתכננים לך מלכודת מצפון כשאתה מלקק פצעים בדרום.
מדיניות חוץ וביטחון לא מנהלים מהרגע להרגע מהבטן.
כעת שמתי לב לכך שציינת שכבר כתבת את השורות האחרונות אתמול בתוספת על "הלחצים והבעיות מהעולם" וכו'. 🤦♂️
הערבים גמורים סופית. לא מבינים שהם עשו את הטעות הגדולה של החיים שלהם. הם רצחו אותנו באמצע שמחת תורה.
יום השמחה הכי גדולה ויום הקירבה הכי אישית של הקב"ה וישראל, יום שעליו נאמר "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ" (זוהר סד,א). ובגמרא: "משל למלך שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך" (סוכה נה).
ובכך הערבים עברו על השבועה "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
ופירש רש"י: בנות ירושלים הם הגוים, אני משביעה אתכם שדמכם יהיה הפקר כאייל השדה, אם תערערו את האהבה בין ישראל לה' בעוד שהיא נחפצת, כלומר בעת שהיא בעיצומה.
ואין יום שבו האהבה כ"כ מתעוררת, כמו שמחת תורה. אפילו יום כיפור שונה, כי יש בו גם דין ויראה.
ברשעותם הערבים קטעו וערערו שמחה יקרה זו, ובכך נחרץ דינם ואין שום תקומה למפלתם ללא ספק, להם ולכל מי שתומך בהם ויעז להצרף לצידם, כי עברו על שבועת מוות, ושבועת ה' לא מתבטלת בשום טצדקי שבעולם.
בע"ה, נזכה לראות ש"חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה". אנחנו מבכים על כך שהממשלה לא עושה די הצורך - צריך להאמין שזה בהשגחה אלקית, וה' עוד יראה את נחת זרועו ויוסיף כהנה וכהנה. זו נקמה שלו, יש צד שאנחנו צריכים לקחת בה חלק, אבל בלב אנחנו צריכים להשאיר לו הרבה מקום. זה ברור שמה שהיה ומה שהולך פה זה מעל הטבע, מעל הסדר הרגיל של המציאות - הקב"ה מבשר שזה ממנו, ואנחנו צריכים לקבל את זה ולהאמין שהוא יתן מכת מחץ, המלך ינקום, לא (רק) המלכה.
בחור שנרצח במסיבה בנובה והמשפחה שלו לא מתפללים עליו, הוא היה עם חברה שלי בצבא (היא חוזרת בתשובה) ובא לה בחלום היום
קוראים לו ליאור בן גלינה
תודה💗🙏
מי שקשה לו ילמד אבות.
גם חשוב להגיד את השם לפי האותיות במזמור קי"ט.
אמא שלי בקשר עם המשפחה של שני אחים ממארגני המסיבה שנהרגו. (לא מצליח למצוא את השמות שלהם מכל המידע בפלאפון. אולי משפחת פרץ) היא הדפיסה בבית דפוס בשביל המשפחה לבקשתם את אותיות השמות שלהם בתהלים קי"ט כדי שהמשפחה תגיד.
אם המשפחה מאזור ירושלים, אז יכול להיות שאמא שלי תוכל לסייע למשפחה בדרכים יותר חומריות. היא עוסקת בענין כבר לפני ומקושרת לכמה ארגונים. כמובן שזה תלוי במצב המשפחה ובפניות שלה.
אממ אני לא מכירה אותם אישית.. איזה סוג סיוע?
היא עסקה בזה גם לפני כל הסיפור הזה.
זה סיוע של ביקורים. הבאת מתנות לילדים. אם צריכים עזרה כספית או ארגונית לחוגים או לצרכים בסיסיים אחרים.
יש לה מקורות כספיים מחו"ל, וגם אבא שלי תומך.
היא תמיד מאוד עסוקה ובמיוחד עכשיו, אז לא יודע מה רמת הפניות והיכולת שלה.
היא בעיקר עוסקת עם משפחות מירושלים ולפעמים ביו"ש, וגם במקרים מסויימים מעבר.
ממש חסדים כמו השם שלך חחח
מה באמת הכוונה חסדי הים?
יש בזה משמעות אישית וקבלית.
בפשטות מצומצמת ולא מדוייקת, זאת השאיפה להמשיך שפע של חסדים מאת ה' לתוך עולם סוער בכאוס.
הרמוניהאז גם אם הוא אשכנזי, אפשר ללכת לפי הספרדים (אם היא לא תגלה מה שם האבא).
חילוק מנהגים כדברייך, אבל היו מקומות באשכנז שנהגו להזכיר שם האם.
לפי דעתי מה שהכי נכון מבחינת המקורות של חז"ל בתפילה פרטית, גם בהזכרת נשמות, צריך להגיד שם האמא כדברי הגמרא בשבת והזוהר.
רק ביזכור בבית הכנסת אז האשכנזים נהגו להגיד שם האב כי במעמדים ציבוריים או רשמיים יותר, נהגו האשכנזים לכנות בשם האב.
אני מתכוון שזה לא קריטי בענין התפילות. בענין שטרות ובמיוחד גיטין וכתובות, זה חשוב לשאול פוסק בכל מקרה.
מה שלומכם
שלומי טוב ב"ה
איך את?
הרמוניהחחחח אני שואלת שאלה שאני לא יודעת בעצמי מה לענות עליה
באשה מהכותל שניסתה לעזור לי לקבל קבלה בצניעות בשביל שהיא תעביר את השם שלי לברכה לרבי דוד אבוחצירא
אני ממש רציתי ברכה אבל לא מצאתי קבלה כמו שהיא רצתה
לפחות קיבלתי הרצאה בצניעות
ידעת שה' מזווג צנועה לצדיק?
וידעת שהשכר של מי שלא מרבה שיחה עם גבר זר זה שהיא זוכה לחזק אחרות?
הנשים האלה בכותל שמנסות לזכות אחרות בכל מיני דברים בתהילים בברכות מדהימות אותי... והן לא ביטלו את השגרה שלהן אפילו בזמנים כאלו.
(אני לא עוקבת אחרי הפורום הזה, אבל ההודעה שלך קפצה לי כשחיפשתי משהו, ולא יכולתי לעבור על זה בשתיקה).
ממש קשה לי עם אנשים שמציגים את היהדות בצורה כזאת, כאילו הקב"ה הוא כספומט.
אם רק תעשי X, אז יקרה לך Y.
אם תתחזקי בצניעות -> יהיה לך בעל צדיק.
אני מכירה נשים צנועות שנשואות לאנשים שאינם צדיקים, ולהפך. (ואפילו זוגות בהם האישה לקחה על עצמה עוד ועוד בענייני צניעות, בעוד הגבר בכלל לא שומר תו"מ יותר...)
מה שכן,
סביר להניח שאדם שומר הלכה יחפש מישהי שגם שומרת על ההלכה.
אני יכולה לתת לך רשימה ארוכה של נשים שאינן לבושות בצניעות (לפי ההלכה בציבור הדת"ל), מדברות עם גברים זרים - וזוכות לחזק עשרות אלפי נשים אחרות.
לצערי, ישנן קבוצות מסוימות שמרימות דגל ענק של צניעות - ולפי רבותיי, דרכם אינה ההלכה - ואני פוגשת אותם בעיקר בכותל.
אני לא יודעת אם אליהן התכוונת, אבל אותי לימדו שהן טועות ומטעות. (וממתי היא שומרת הסף של הרב?! לא שמענו על כך שלרב יש דרישות קבלה למי שבא לבקש ממנו ברכה. אמנם ידוע שהוא לא מקבל נשים, אבל את יכולה ליסוע לרב ולבקש ברכה עבורך מהשמש (אפשר בפתק), או לשלוח יחד עם מישהו אחר בקשה.)
אני לא אומרת שאין מה להתחזק בצניעות גם בציבור שלנו, אבל השאלה היא מהי השאיפה, מהי הדרך האידיאלית לחיות בה.
היחס שלהן אל כיסוי הגוף ואל שיח עם גבר זר מבחינתי שגוי ביסודו, והתוספת של איומים רוחניים\הבטחות לשפע רוחני רק מוזילות בעיני את הטענות שלהן, ולא משקפות כלל את היהדות.
אני מתלבשת צנוע כי כך ההלכה דורשת ממני. אני לא נמנעת משיחה עם גברים, אלא דואגת שהתוכן והמעטפת יהיו נכונים.
ואני לא מחפשת תמורה לכך. שלא על מנת לקבל פרס.
בעיני צריך לדעת מה עיקר הדין, מה הידור, ומה זה טעות.
אם אני בוחרת להדר זה לא כדי להכפיף את הקב"ה לרצוני - אלא להתקרב יותר לשכינה.
יש הרבה מה לכתוב על הנושא, וכתבתי על זה בפורום לנ"ו בעבר.
את המצוות לא על מנת לקבל שכר.
גם חשבונות שמיים הרבה פעמים מורכבים ונשגבים מאיתנו.
מצד שני התורה וחז"ל כן מבטיחים בכמה מקומות שכר ממשי על מעשים מסויימים. במיוחד חז"ל בכמה מקומות מבטיחים שכר מסויים על מעשה מסויים.
המקור לדברי האשה בכותל זה רש"י על פי הגמרא במסכת סוטה ב ע"א שמזמינים אשה צנועה לצדיק.
זה מדבר על זיווג שני מכח המעשים, ולא על זיווג ראשון משורש הנשמה. בלי להיכנס לעומק מה ההבדל בין זיווג ראשון לזיווג שני, האר"י אומר שרוב הנשמות היום מקבלים בחינת זיווג שני, לכן יש מקום לדברי האשה בכותל.
נכון, שזה מתחשב גם בצניעות פנימית "הצנע לכת עם ה' אלוקיך".
לפי הזוהר משמע שזה מכלול המעשים לא רק צניעות. בנוסף, כמו שאמרתי יש עוד חשבונות שמיים.
גם יש להעיר, שיכולה להיות אשה שהייתה צנועה בשעת הזיווג וסטתה מזה בבחירה החופשית שלה, וכן הפוך.
אני מסכים שהרטוריקה של כמה מנשים בכותל זה לא הכי מוצלח, אבל לפעמים יש ברעיונות שלהן מן האמת.
מה קשה לך איתן, זה מעצבן שבאים לשכנע מישהו לקחת עליו עול מצוות כשכל מה שנשענים עליו זה "הבטחות". זה באמת לא הבסיס. אבל המזל שיש לי כבר את הבסיס הזה אז זה בא בתור חיזוק בשבילי ולא שאני לוקחת את זה ככה כמו שזה.
לא ראיתי את מה שהיא אמרה כהסתכלות על ה' ככספומט. אני לא מבינה מה הבעיה להגיד שה' באופן כללי עושה כך... כמו "שלוחי מצווה אינם נזוקים" אנחנו מאמינים בזה למרות שיכולים להיות מקרים שראינו שלוחי מצווה שקרה להם משהו, כי אנחנו יודעים שלה' יש עוד חשבונות מסביב.
כנל לגבי המשפט שאת מכירה נשים לא צנועות שמחזקות נשים אחרות- כמה שהמציאות תראה סותרת אני עדיין מאמינה שזה נכון רק שיש עוד גורמים במשוואה.
בקשר לברכה מהרב אז בגלל המצב מנסים להרבות בקבלות ובעיקר בצניעות שזה מאוד חשוב, והיא מקורבת לרב והוא אמר שמי שקיבלו על עצמן אז היא תעביר לו את השמות והוא יתפלל עליהן/ יברך אותן. צניעות זה באמת חשוב זה לא סתם שומרת הלכה... יש הרבה שומרות הלכה שבצניעות הן לא מהדרות בוא נאמר, אז הן יקבלו שומר הלכה אבל "צדיק" זה רמה מעל.
יבש לי
שתהיו בריאים
וכנראה יוסיפו 2-3 קילומטרים DMZ לפני הגדר וקצת מוקשים
מה זה?
זה או מוות או גרוע בהרבה ממוות. איחלתי לה את האופציה הפחות גרועה
האמונה שכל עוד חיים אפשר לקום, היא יסודית ובסיסית. ולכן חיים הם יקרים כל כך. גם אחרי שעוברים דבר גרוע ממוות אפשר לקום. גם מי ששואל את נפשו למות, בדרך כלל טוב שלא מקבל את מה שביקש.
הנביא אומר ״ וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי״ ועל זה כידוע דורשת הגמרא כל המאוחר בפסוק זה קשה מחברו. אז כן. לצערי. אני מקווה שהיא מתה כמה שיותר מוקדם
זה לא אומר שהמבחן התוצאה עדיף לשרוד.
זה אומר שהסבל הוא קשה יותר
(גם חז"ל אומרים שאילו היו מענים את חנניה מישאל ועזריה, הם לא היו עומדים בנסיון. כלומר זה יותר קשה ממוות. אבל זה לא אומר שהמוות עדיף)
וליתר דיוק: יצר אותה ואז התלונן שאנחנו לא ערוכים לקראתה.
(אגב - רוב ככל ההתרעות שלו היו בכלל על הצפון. מעניין מה היתה דעתו על הבריחה מלבנון).
אני מחפש אנשים שמבינים מול מי אנחנו עומדים ואיך להתייחס אליו.
לא אנשים שיודעים לספר כמה הרמה של צה"ל נמוכה.
אחרת נגיע לעימות הבא יותר מוכנים במקום למנוע אותו.
אני רוצה צבא שמונע עימותים. לא צבא שערוך לקראתם.
שטעה כשתמך בה?
הלך להחתים עצומה שקוראת להקים את ההתיישבות בעזה מחדש?
מה בדיוק הוא עזב?
וזה לא הדבר הנכון להתחיל לצעוק ברחובות "אמרנו לכם"
אחרת אפשר לסגור את הצבא כי פעם הם היו שמאלנים
אם היו ממשים את המשך השלטון הבטחוני שם.
לא מבחינת ישובים.
מבחינה בטחונית נטו. השמירה על התושבים שם הקשתה על הצבא מאוד.
הוצאת התושבים היתה צעד בטחוני הגיוני (ואפשר לחלוק עליו. גם אני חולק עליו)
אבל הוצאת הצבא זה הבעיה הבטחונית.
ובכל מקרה, עיקר מטרת ההתנתקות לא היתה לעקור יישובים אלא "להיפטר" צבאית מעזה, כך שהטענה הזו מגוחכת.
אם כבר, היו מעדיפים, לו היה אפשרי, להוציא את הצבא ולהשאיר את היישובים.
תחליט אם אתה רוצה אותו בקבינט:
“אם צה"ל ייכנס לתוך עזה, ייהרגו עוד ועוד אזרחים עזתים וזה ייצור מהומות ביהודה ושומרון ויגיע לעורף הישראלי...
במלחמה בתוך עזה יש בעיות כבדות. מי שדורש לכבוש את עזה לא מבין שיש שם בתים ממולכדים, ים של פצצות ונ"ט ומטעני צד, הרוגים ופצועים לכוחותינו כאשר 40 אלף המחבלים בורחים לתוך המנהרות. ונניח שנכבוש אותם, מה נעשה שם? הרי כל לילה יפרצו לנו לטנקים ויזנבו בנו. לכן מי שתובע את כיבוש עזה לא מבין על מה הוא מדבר...
הקבוצה הקיצונית שמכהנת היום בממשלה מתעסקת עם יהודה ושומרון ושולחת לקבר יוסף שמירה של יחידות שחסרות בעזה, ולא מקדישה מחשבה לגליל ולנגב, שהמשילות בו אבדה לגמרי".
"חמור יותר מיום כיפור, המודיעין קרס": תרחישי האימה של אלוף בריק | מיוחד ל"מעריב"
ואיני מעורה בהשקפותיו
במיוחד שזה פרסום משלשום באתר שאיני גולש בו
אבל אם כך הצדק איתך ודעתו אינה רלוונטית למערכה הנוכחית
הגבתי לבן מערבא ושמתי לך קישור לתגובה.
טענת שהוא "מודה ועוזב".
שאלתי אותך אם ראית שהודה ועזב.
ענית שעובר תהליך התפכחות.
הוכחתי לך שלא הודה, לא עזב ולא התפכח.
עדיין נמצא בצד של הבעיה, אלא שכמו שכתבתי, אחרי שהוא יצר אותה,
הוא ידע לצעוק שאנחנו לא ערוכים להתמודד איתה...
בעיני גם הוא חלק מהבעיה ולא מהפתרון. - צעירים מעל עשרים
אדם כזה לא צריך להכניס למוקד קבלת ההחלטות.
ככל שזכור לי שמעתי ראיון איתו ממש בהתחלה וקיבלתי רושם אחר לכן כתבתי את מה שכתבתי
אבל אם כך הם הדברים אכן אתה צודק
לא ראיתי שזאת לא הייתה תגובה אליי עמך הסליחה
אבל הבנתי שהוא בעיקר זועם על כך שלא הקשיבו לו ולא נערכו כראוי לפתור את הבעיות שהוא יצר.
אולי גם נהנה שכולם אומרים עכשיו כמה הוא צדק.
לא הרבה יותר מזה.
אז לדעתי הוא (עדיין) בצד של הבעיה, אין לו שום הבנה מה צריך לעשות עכשיו,
את ה"סחורה" שיש לו למכור כולם יודעים היום להשיג לבד, ומוטב שישב בשקט.
את הראיונות צריך לערוך עם אלו שהזהירו לאן תוביל ההתנתקות,
ובידי נציגיהם במערכת הפוליטית צריך להפקיד את ניהול המערכה.
אחרת נמצא את עצמנו שוב באותו המקום, ר"ל.
ואם כבר הגעתי עד לכאן -
דוגמה לאחד הפליירים שחילקנו כנערים לפני הגירוש:
דוגמה לראיונות עם אחד האנשים הנכונים:
בכל מקרה, לצרף את בריק לקבינט זה לא פתרון.
כבר עדיף ליברמן...
@בן מערבא, עדיין?
אתה לא יכול להילחם בעם. היה לחץ ציבורי אדיר מכל הכיוונים לממשלת אחדות.
