פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 9)

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

אבל זה רק מסתיר דברים מהאדם הספציפי הזה

"i don't want to see this"?

או "I'm not interested"?

לזה הכוונה?

(ובאמת לא ידידותי)

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי

לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

לק"י

אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.

וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.

הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

תקשיב לשירים בספרדית........ (כדי לא להיות עצוב...)

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני

שזה יצר רע מיוחד של יום שישי ברגעים האחרונים; אז גם עצבניים יותר (אני למשל...).

יש אנשים מאוד מאורגנים שבשישי בבוקר הולכים לטייל, לקניות..... הלוואי עלי.

אבל שמתי לב שאם למשל אנו נוסעים ואין כמעט מה לעשות לכבוד שבת, אני לא

מרגישה כל כך את המעבר החד המיוחד הזה בין חול לשבת...

אז זה גם וגם. מן הסתם.

2 עונות מעבר של סתיו אביב. סתיו באוקטובר אביב באפריל.

החלוקה ל4 עונות שוות מקורה באירופה.

אמנם חזל דרשו על 6 עונות : קיץ חורף זרע קציר קור וחום. אבל זה דרך דרוש וזה קשור רק לחקלאות לא למזג אוויר.

סתיו זה מילה נרדפת לחורף "הסתו עבר הגשם חלף לו" ובארמית חורף זה סיתווא. אביב זה התקופה בה השעורה מבשילה.

"קיץ וחורף אתה יסדתם".

אז שיהיה חורף נעים וסתיו שפיר!

אם זה לא חורף, זה קיץ.

לפעמים בעיני, להיתקע על אי בודד לכל החיים.....

לקבוצת גרושים-גרושות.

יש שם עוד נשים בסטטוס שלך.

שמעת על "אם הבנים" של מלכה ירום? יוצאים גם לטיולים וחוגגים חגים יחד. אם תרצי, אחפש לך איך לפנות אליהם.

ביוטיוב כמעט להכל יש אפשרות להוסיף כתוביות מתורגמות

אז הדרך הכי טובה להשתפר היא פשוט להשתמש בשפה הזאת. אפשר לשאול ספרים מהספריה\לקרוא חדשות באנגלית Israel News | Israel National News , או לשמוע פודקאסטים או הרצאות של טד (אפשר להוסיף כתוביות בעברית למטה)

צריך קצת סבלנות בהתחלה כמובן, אז זה מעולה למי שממילא יש זמן

יש  להם עיתון באנגלית שמכיל רמות אחדות (באותו עיתון), עם פירושי מילים לכל מאמר.  זה לא דתי, אבל לא נורא. קונבנציונלי כזה.

לכלי AI שבהם אתה יכול לשוחח עם דמות וירטואלית באנגלית, ואתה מקבל ממנה משוב בזמן אמת עם תיקונים נדרשים.

לא יודע אם זה יעיל אבל זה נשמע מעניין ובמחיר נמוך מאוד, אם הייתי צריך לשפר אנגלית אז בוודאי הייתי משתמש בכלי כזה.

יש מורים/ים פיליפינים דרך הזום. לא יקרים.

תכנה חינמית ללימוד שפות. גם אסקימוסית, אם רוצים...

אבל ללא עברית בכלל.  כדאי לנסות אולי.  קל ומאוד ידידותי.

בוודאי שההגדרה להצלחה היא עניין מאוד אישי, אינדיבידואלי, סובייקטיבי, משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם לאורך הזמן עם צבירת חוכמת חיים וניסיון, תלויה מאוד בסביבה, בחברה, בכישורים, בשאיפות, ביכולות האישיות

מה שנראה הצלחה בגיל 18 (להתקבל ליחידה מסוימת או למקצוע נחשק) לא בהכרח ייראה כך בגיל 30 או 50. עם הניסיון, משתנים גם סולם הערכים, נקודת המבט והעדיפויות

יש גיל שהמדד להצלחה יכול להיות תוצאה חיצונית — הישג, פרס, הכרה — ובגעל מבוגר יותר, הצלחה היא תחושת משמעות, איזון, או השפעה טובה על אחרים

זה כלהזמן משתנה

כשאדם משיג את מטרותיו הןא מרגיש מוצלח ומחפש מטרה חדשה?

כל שלב בחיים מזמן אתגרים ויעדים חדשים להשגה.

רכישת מקצוע שיהיה גם מעניין וגם מקור פרנסה טובה, היכרות לזוגיות ונישואים, רכישת דירה, הולדת ילדים בריאים, גידולם, חינוכם והאתגרים שיש בגידול ילדים, מעבר לבית גדול ומרווח עם הגדלת המשפחה,  במקביל לחיי המשפחה - ניהול קריירה מקצועית / מקור פרנסה שמאפשר קיום ברמת חיים טובה (ותלוי בסוג העיסוק - גם הגעה להישגים, הכרה והוקרה בתחום המקצועי), לדאוג להתפחות הילדים ולסייע להם להגיע ולעמוד על דרך עצמאית משלהם, לחתן את הילדים ולראות בסיפוק את הדור הבא שהולך ומתפתח ובונה משפחות משלו

אולי לעת זקנה אפשר יהיה להתרווח בכורסא, עם כוס משקה ביד, להישען לאחור, ולהסתכל בסיפוק ולהינות מכל מה שהצלחנו להשיג ולהגיע אליו בחיים (ומן הסתם, יהיו גם דברים שפחות ישמחו אותנו ואפילו יגרמו לצער).  

היא השגת יעד

ברור שזה משתנה בין אנשים

אם כי רוב האנשים רוצים אותם דברים ולרוב לא משיגים הרבה מהם

ככל שעוברים השנים אני משיגה יותר יעדים

פעם חשבתי שיש דברים שאני יכולה לעשות ויש שלא

היום אני חושבת שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר שאני באמת רוצה 

דברים מורכבים

כאלה שהיה קשה להשיג אותם

הבנתי שצריך למצוא את הדרך הנכונה

ללמוד מטעויות שוב ושוב

להיות מספיק טובה

כדי להגיע ליעד

אנשים, לגמרי. אבל השוני הוא בהגדרת היעד.

כל הצלחה לדעתי היא תוצאה של יעד שהושג. לפעמים גם כזה שאנחנו מכירים בו בדיעבד

לגבי החלק השני - לגמרי כן. רוב חיי כן. ב"ה.

והגדרת ההצלחה לא השתנתה. היא עדיין השגה של יעד מסוים. אבל היעדים בהחלט השתנו

לחיות את החיים נכון. כאדם. כיהודיה. לא לבזבז את הזמן, להיות טובה יותר, עם לב טוב יותר, לראות

בעין טובה, בלי לשפוט, להגיד מילים טובות למשפחה שלי. לחיות כל יום בצורה מלאה, מאוזנת, לחיות את האדם שאני

להיות בשלום עם עצמי ולעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף ולא צדקני. ולהשלים עם זה.

מה גרם לשינוי? או אה מאיפה להתחיל?

אבל החיים מפתיעים

מצד שני גילתי בי כוחות וחוסן שלא ידעתי שקיימים 

לא מתכננת שנים קדימה

מקסימום כמה חודשים

חיה חיים טובים יותר ממה שחשבתי שיכולה להגיע

המנטרה שלי זה ללמוד מטעויות

ותמיד להיות במגמת שיפור 

הייתי בטוחה שאהיה נשואה+

חשבתי שאעבוד במקצוע אחר לגמרי

חשבתי שיהיה לי אופי אחר

נראלי הסיבה לשינוי זה שהתבגרתי, השתנו לי הסדרי עדיפויות והבנתי שהחיים שטוב לי לחיות זה לא בהכרח החיים הפוטוגנים שחשבתי שיהיו לי🤷🏻‍♀️

ולא את מה שחשבת שצריך "פוטוגני" תלוי סביבה?

חשבתי שיהיו לי חיים פוטוגנים יותר בעיני

זתומרת, דברים שחשבתי אז שהם פוטוגנים ואידאלים ורציתי מאוד שיהיו

והתבגרתי והבנתי שלפעמים יש התנגשויות ולא כל מה שאני רוצה שיהיה לי טוב הוא באמת טוב לי

ואז עדיף לבחור במה שבאמת טוב, גם אם זה לא מה שציירתי לעצמי אי אז..

תכלס חשבתי שיהיו לי חיים הרבה יותר מרשימים וחשבתי שיהיה לי טוב עם החיים האלה

היום החיים שלי פשוטים אבל מעולים

אפילו את עצמי אני לא צריכה להרשים

וטוב לי

קצת סינית אבל אולי מישהו יבין

לא חושבת שתכננתי אי פעם להיות בנאדם מבוגר וכל זה.
אבל ביחס לחלומות של אז? אני חושבת שעצמי של לפני עשור הייתה שמחה לדעת איפה אני היום

אני סטודנט למנהל עסקים

לא סיימתי את התואר

אז הייתי עם ילד אחד

רציתי להיות סמנכל מכירות

גיליתי שאני ממש גרוע במכירות

עזבתי את התחום

היום עובד עצמאי ולומד וגם עובד שכיר ואבא לחמישה

לא מרבה לנשום

עוסק במקצועות טכניים ומתרגל מקצועות טכניים

אז חשבתי שיהיה לי כסא מנהלים מרופד ומלא כסף

היום תפוס לי הגב ואני מנמנם באוטובוסים

ומתלבטת על מי להחיל את הברכה הזו כי יש יותר מידי בחירה 😈

אף אדם שהייתי רוצה להעלים מחיי, ב"ה, אבל הייתי שמחה להעלים את כל שונאי ישראל.

אותי

זקוקים לך!

אמא תהיה קצת עצובה וזהו

אתה (או את?) יודע מי הכי זקוק לך?

הקב"ה!

כי את התפקיד שלך, רק אתה יכול למלא. מי ימלא אם לא תהיה? יהיה בעולם   ח   ו   ר!

אז אנא, תעשה טובה, תיתן  ע כ ש י ו    חיבוק חם וגדול לעצמך....נו...כן. ככה. עם שתי ידיים

חזק חזק עד לגב, ותגיד לעצמך שוב ושוב ושוב:  א  ני   א  ני    א  נ  י

א ו ה ב   א ו ת י!

שמעת?

אוי ואבוי לך אם לא!!!!!

ואחר כך תגיד: הקב"ה אוהב אותי. אני אוהב אותי. ואפשר לתקן!

ואחר כך לך ותקנה לעצמך משהו שאתה אוהב. תן משהו טוב לעצמך. זה לא יפה ככה להתעלל בעצמך, בנשמתך היפה

שמישהו (הקב"ה) החליט להורידה לעולם הזה, לבדיוק המשפחה שלך, העיר שלך, האיפה שאתה.

מה זה?!!!!

חיבקת? עכשיו עוד הפעם!

שלוש פעמים ביום! (רצוי יותר אם אפשר)!  לא פחות!

אנחנו, כולנו, אוהבים אותך. כן, אתה או את נשמה הקשורה לנשמות כולנו. אז אל תעליב אותנו בבקשה עם אמרות כאלה שאמרת!

אני באמת מרגיש כמו חור שחור שמהלך בעולם. ואף אחד לא שם לב.

בעלי שלח לי את זה בדיוק אתמול אז....🤣

אבל מרגיש לי לא נעים

לא נורא עבר לי

תלוי מה הכוונה ב"להעלים"....... אם לא אשמע ממנו לעולם........

אבל לא הייתי מעלימה אף אחד. הייתי אומרת למלאך:  נא להעלים את עצמך, בראש ובראשונה,

ולא להציע עצות "מלאכיות" כאלה יותר....בסדר?   כל טוב לך!

אם הם בחיי, סימן שהם נחוצים לי ואולי גם אני להם....

אבל אחרי מחשבה של חצי שניה, זה לא בוער לי. למדתי לחיות למרות שהוא קיים כאן. 

אבל למה רק אחד?!

חושבת שכולנו נופלים מדי פעם לבורות שלנו....אפשר לשהות שם כמה זמן, אבל לנסות בכל זאת לרחרח אם אפשר כבר לצאת

( ולו כדי לראות את הגבעול התינוקי והמבטיח שצומח על שפת הבור.. איך לא הבחנתי בו קודם?)

יש מקומות שבטעות החשיבו את הספר כספר קודש.

זה במוכר היום כ"ספר חשבון הנפש"?

הספר שהפניתי אליו מהווה להבנתי (ממה שמעתי, לא קראתי את הספר) חשבון נפש של צעדים וממילא יכול לתת כיוון לעצמך של חשבון נפש בנושא עבודה אישית על דברים שהיית רוצה לעשות.

יש כרטיסי שיח טיפוליים למשל 

פעם ראיתי ספר שכתבה מישהי שמשתמשת בכרטיסים כאלה (שהיא עצמה יצרה) ונשמע מעניין מאד, אבל יש גםגורם מטפל, לא יודע אם זה לעבודה אישית

יש זוגיים שלא באמת קשורים לזוגיות אלא להכרת העצמי... אז למשל תעשה את זה להיכרות בין היצר הטוב והיצר הרע, הנפש האלוקית והנפש הבהמית...

יש עוד המון סוגים לדעתי, אני לא מתעסק בתחום אבל יש. מה שכן זה בדרך כלל או לשיח בין שני אנשים, אז לא בטוח מה ה"עצמי" כאן. 

אם סתם משהו למעקב התפתחות אישי - יש לוחות מעקב שונים למעקב אחרי התפתחות בלימוד תורה, קיום מצוות, עבודת המידות. אם זה הכוונה וזה חשוב לך אני יכול לחפש פרטים

מהסוג של ההיכרות עם העצמי, כמו שתיארת.

להעמקה שלי מול עצמי. 

לא זוכרת איך הוא נקרא

מוכרים אותו בדברי שיר ושות'

לואיס היי

קטי ביירון

אקארט טולה

רן וובר

מרים אדהאן

חובת האדם בעולמו (המחבר אינו מציין את שמו - שיטה לעבודה עצמית - מצויין)

עלי שור, הרב וולבה

אפשר לחפש באינטרנט, וגם להקשיב לשיעורים שם.

למשל, אתר "התבוננות פנימית" - ד"ר יחיאל הררי. מומלץ מאוד.

מאמינה שיש חומר רב נוסף 

שלושת הראשונים לא ממש בסגנון שהתכוונתי אליו

הספר שאינני זוכרת ממש מכוון לעבודת מידות

צעד צעד

לאור ספירת העומר, הוא כל יום מציג את אחד הספירותנאו שילוביהן, ומציע תרגול אישי.

בהתאמה לזמננו - כדי להגיע לדירה טובה וכלים נאים, נדרשת פרנסה טובה

בשאיפה להגיע למימוש השאיפות האלו

אני יכול לפרוש בשיא!

חסכת לי לענות 😂

להוכיח שום דבר

מרגישה נצחון מעשייה נכונה ומתחושות טובות

אף פעם זה לא נצחון סופי

תמיד יהיה את מחר ואת האתגר הבא

אבל כשרוב הימים והעשייה היא טובה זה נצחון

כפי שמישהו כתב כאן:

לא שלמות. השתלמות.

הִלֵּל אוֹמֵר:

אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר,

וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ,

וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ,

וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע.

וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה,

שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה:

מה שכן אפשר לנצח נצחונות קטנים כל פעם..

לא יודע מה אני רוצה להוכיח. אבל אני בעיקר עסוק באם אני רוצה להוכיח לי או לאחרים.

סליחה על התמהוניות חחח

למטרה הקרובה ולא לכל החיים

כי בענייני לנ"ו יכול להיות שיש לי תשובה- פשטות...

מכירה את המעשה מחכם ותם של רבי נחמן?

אבל זה לא אומר שלא צריך להיות שאיפות ומטרות...

הפשטות היא עבודה בפני עצמה.. זה לא רק לחכות שתישא אותי הרוח. אלא זה בעיקר ביטחון בה' שמוביל אותי לאן שצריך.

לעומת ההתחכמות המדומה הזאת- שמתסבכת את החיים בכל תחום..

אז מה אני חושבת.... 

זה בוודאי נכון. יחד עם זאת, לפעמים נראה לי שלאנשים עם אופי מסוים העבודה היא קצת שונה. כי המטרה היא להגיע לאיזון בכל המידות, נכון? אז יש אנשים שביטחון אמיתי בה' עבורם יהיה דווקא ההשקעה וה"התחכמות"... כמו שיש אנשים שהם יותר מדי שפלי רוח..ואז למרות שכל הזמן מדגישים את החשיבות של ענווה, בשבילם העבודה היא בכיוון ההפוך. כנ"ל אנשים פזרנים, שיכולים להיראות כאילו הם נדיבים אבל בעצם הם מוותרים על עצמם מתוך רכות לב. 

לא יודעת אם זה נכון, אבל נראה לי כך... מה אתה חושב?

דיברתי על מה אני מרגיש שיגרום לי לנצח את המשחק. כמו ששאלת למעלה (רק בעניין לנ"ו)

מסכים איתך. אבל בכל עבודות המשקל האלה צריך יד על הלב. לפעמים סתם היצר הרע רוצה לקרר.. מנסיון חחח

גדלים להיות אנשים טובים שמקימים משפחות בריאות ושמחות

זה מספיק בשבילי

סתם. אממ.. אם יש משהו שאני מרגיש .... כן. יש משהו.

להתחתן עם מישהי מסוימת... 🤣 דמיינתי שאני אומר לבורא עולם "אוקי, אני כבר עשיתי את שלי בעולם הזה..." ויש המשך אבל זה לא... לא לפומבי. וד"ל !!

האמת שעכשיו אני נזכר שהמשפט היה יותר קלאסי "אוקי ה' אני מוכן" (בלי המשך)

זה באמת משפט גרוע .. אבל זה בסדר אמרתי אותו רק בלב.