.....
**אנה.
**אנה.
הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלִּי אוֹמְרוֹת הַכֹּל
כָּל מָה שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין
אוֹ שׁוֹכֵחַ.
אִם הָיִינוּ אוֹמְרִים
שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע וְ
וְשׁוֹתְקִים כֻּלָּם
כָּל הָעוֹלָם הָיָה שׁוֹמֵעַ
מָה אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד
וּמָה אַתָּה רוֹצֶה
וְאַתְּ
כָּל מָה שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין
אוֹ שׁוֹכֵחַ.
אִם הָיִינוּ אוֹמְרִים
שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע וְ
וְשׁוֹתְקִים כֻּלָּם
כָּל הָעוֹלָם הָיָה שׁוֹמֵעַ
מָה אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד
וּמָה אַתָּה רוֹצֶה
וְאַתְּ
**אנה.
בָּא לִי רַק לִשְׁתֹּק
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁדִּבּוּר
לֹא מַצְלִיחַ
לְהַעֲבִיר אֶת הַנֶּפֶשׁ
בֶּאֱמֶת.
לִפְעָמִים אֲנִי כָּל כָּךְ מְדַבֶּרֶת
עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי
תּוֹקַעַת בִּי אֶגְרוֹף
וְסוֹתֶמֶת אֶת הַפֶּה שֶׁלִּי
בְּעַצְמָהּ
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁדִּבּוּר
לֹא מַצְלִיחַ
לְהַעֲבִיר אֶת הַנֶּפֶשׁ
בֶּאֱמֶת.
לִפְעָמִים אֲנִי כָּל כָּךְ מְדַבֶּרֶת
עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי
תּוֹקַעַת בִּי אֶגְרוֹף
וְסוֹתֶמֶת אֶת הַפֶּה שֶׁלִּי
בְּעַצְמָהּ
**אנה.
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לִכְתֹּב
סֵפֶר שֶׁל שְׁתִיקוֹת.
אוּלַי כָּךְ אָבִין אוֹתְךָ
וְאוֹתִי
וְאוֹתָךְ.
פַּעַם שָׁאַלְתְּ לָמָּה אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,
הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁאַלְתְּ
וְלִי אֵין כּוֹחַ לְהַסְבִּיר.
אֲנִי פָּשׁוּט לֹא רוֹצָה
לִסְטוֹת מֵהַמַּסְלוּל
לְצַיֵּר קַוִּים עֲקֻמִּים
אוֹ לִשְׂרֹט
אֶת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁלִּי
אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לָהּ לְדַבֵּר
לְבַד
סֵפֶר שֶׁל שְׁתִיקוֹת.
אוּלַי כָּךְ אָבִין אוֹתְךָ
וְאוֹתִי
וְאוֹתָךְ.
פַּעַם שָׁאַלְתְּ לָמָּה אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,
הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁאַלְתְּ
וְלִי אֵין כּוֹחַ לְהַסְבִּיר.
אֲנִי פָּשׁוּט לֹא רוֹצָה
לִסְטוֹת מֵהַמַּסְלוּל
לְצַיֵּר קַוִּים עֲקֻמִּים
אוֹ לִשְׂרֹט
אֶת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁלִּי
אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לָהּ לְדַבֵּר
לְבַד
**אנה.
עוֹד מְעַט לַיְלָה
סוֹפְסוֹף אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ קְצָת שְׁתִיקָה
לִלְכֹּד אוֹתָהּ מַהֵר לִפְנֵי שֶׁתִּבְרַח
לְהַחֲזִיק בַּיָּדַיִם
כִּי הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתָהּ
וּמַעֲדִיפָה לְהִסְתַּתֵּר
סוֹפְסוֹף אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ קְצָת שְׁתִיקָה
לִלְכֹּד אוֹתָהּ מַהֵר לִפְנֵי שֶׁתִּבְרַח
לְהַחֲזִיק בַּיָּדַיִם
כִּי הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתָהּ
וּמַעֲדִיפָה לְהִסְתַּתֵּר
**אנה.
לָמָּה אֵין בָּעוֹלָם קְצָת שְׁתִיקָה.
אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה כֻּלָּם רוֹאִים סְרָטִים
וּמוּזִיקָה
וְשִׁירִים.
הַנֶּפֶשׁ צוֹעֶקֶת וְרוֹצֶה לָצֵאת
אֲבָל כֻּלָּם מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר
וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ
אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה כֻּלָּם רוֹאִים סְרָטִים
וּמוּזִיקָה
וְשִׁירִים.
הַנֶּפֶשׁ צוֹעֶקֶת וְרוֹצֶה לָצֵאת
אֲבָל כֻּלָּם מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר
וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ
**אנה.
הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי צְרִיכָה שְׁתִיקוֹת
כְּדֵי לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת
אֲבָל אֲנִי שָׂמָה מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת
כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ.
אֵין לִי כּוֹחַ לְהִתְעַסֵּק אִתָּהּ
עִם כָּל הַפְּחָדִים וְהַזִּכְרוֹנוֹת
שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת
אוּלַי אִם כָּל הָעוֹלָם יִהְיֶה קְצָת בְּשֶׁקֶט
אֻכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא
צוֹעֶקֶת
כְּדֵי לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת
אֲבָל אֲנִי שָׂמָה מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת
כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ.
אֵין לִי כּוֹחַ לְהִתְעַסֵּק אִתָּהּ
עִם כָּל הַפְּחָדִים וְהַזִּכְרוֹנוֹת
שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת
אוּלַי אִם כָּל הָעוֹלָם יִהְיֶה קְצָת בְּשֶׁקֶט
אֻכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא
צוֹעֶקֶת
**אנה.
לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי
זֶה כּוֹאֵב
בֶּאֱמֶת.
אַתְּ לֹא צְרִיכָה
לְאוֹתֵת לְאַף אֶחָד
שֶׁהִגַּעְתְּ
שֶׁמָּצָאת
שֶׁחָזַרְתְּ.
רַק לִי זֶה אִכְפַּת
לִפְעָמִים
שֶׁאֲנִי אֲנִי
בֶּאֱמֶת
וְשֶׁהַהִיא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹכִי
הִיא לֹא עוֹד שֶׁקֶר
אֶחָד גָּדוֹל
כְּמוֹ הַכֹּל.
אָז אֲנִי שׁוֹתֶקֶת אֵלָיו
לַלְּמַעְלָה
כִּי מִי בִּכְלָל יָכוֹל לְדַבֵּר
וְגַם
אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁאַף אַחַת אַחֶרֶת
תָּזִיז אֶת הַפֶּה שֶׁלִּי
בִּמְקוֹמִי
זֶה כּוֹאֵב
בֶּאֱמֶת.
אַתְּ לֹא צְרִיכָה
לְאוֹתֵת לְאַף אֶחָד
שֶׁהִגַּעְתְּ
שֶׁמָּצָאת
שֶׁחָזַרְתְּ.
רַק לִי זֶה אִכְפַּת
לִפְעָמִים
שֶׁאֲנִי אֲנִי
בֶּאֱמֶת
וְשֶׁהַהִיא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹכִי
הִיא לֹא עוֹד שֶׁקֶר
אֶחָד גָּדוֹל
כְּמוֹ הַכֹּל.
אָז אֲנִי שׁוֹתֶקֶת אֵלָיו
לַלְּמַעְלָה
כִּי מִי בִּכְלָל יָכוֹל לְדַבֵּר
וְגַם
אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁאַף אַחַת אַחֶרֶת
תָּזִיז אֶת הַפֶּה שֶׁלִּי
בִּמְקוֹמִי
**אנה.
יֵשׁ שְׁתִיקָה שֶׁל שְׁקִיעָה
וּשְׁתִיקָה שֶׁל שַׁבָּת
וּשְׁתִיקָה שֶׁל לֵילוֹת
בָּהֶם אֲנִי הָאֲמִתִּית עֵרָה
וְחוֹשֶׁבֶת
וּמַרְגִּישָׁה.
שְׁתִיקָה זֶה כְּשֶׁאֵין מָה לוֹמַר
וְהַמַּבָּטִים מַסְבִּירִים אֶת הַכֹּל
שְׁתִיקָה זֶה
לְבָבוֹת מְחֻבָּרִים
שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ
וְשֶׁלָּךְ
וּשְׁתִיקָה שֶׁל שַׁבָּת
וּשְׁתִיקָה שֶׁל לֵילוֹת
בָּהֶם אֲנִי הָאֲמִתִּית עֵרָה
וְחוֹשֶׁבֶת
וּמַרְגִּישָׁה.
שְׁתִיקָה זֶה כְּשֶׁאֵין מָה לוֹמַר
וְהַמַּבָּטִים מַסְבִּירִים אֶת הַכֹּל
שְׁתִיקָה זֶה
לְבָבוֹת מְחֻבָּרִים
שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ
וְשֶׁלָּךְ
**אנה.
כְּשֶׁנֹּעַם חוֹזֵר הַבַּיְתָה אִמָּא מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ לֶאֱכֹל. הַיּוֹם הִיא הֵכִינָה אֹרֶז וּקְצִיצוֹת שֶׁהוּא אוֹהֵב. נֹעַם אֹכֵל בְּשֶׁקֶט וּמַבִּיט בַּדַּג הַזָּהֹב שֶׁקִּבֵּל לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת. דָּגִי קוֹרְאִים לוֹ. דָּגִי.
לְנֹעַם יֵשׁ שֵׂעַר חֹם וְעֵינַיִם חוּמוֹת וְשֵׂעָר קְצָת מְתֻלְתָּל שֶׁהוּא שׂוֹנֵא. הוּא כָּל כָּךְ הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ תּומֶר מֵהַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, עִם הַשֵּׂעָר הַשָּׁחֹר הַיָּפֶה וְהַחֲלָק. נֹעַם אוֹהֵב לְהַבִּיט בָּעוֹלָם, סְתָם כָּךְ, הוּא גַּם מַרְגִּישׁ קְצָת זָר וְלוֹמֵד מָה זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה בִּכְלָל. דָּגִי מַבִּיט בּוֹ. וְהוּא בּוֹ בַּחֲזָרָה. הַיּוֹם הַמּוֹרָה צָעֲקָה עַל אֲבִישַׁי, שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד נֹעַם, וְנֹעַם כָּל כָּךְ נִבְהַל. הוּא פָּחַד שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת עָלָיו. בָּעוֹלָם שֶׁלּוֹ יֵשׁ רַק כַּמָּה שֶׁמְּבִינִים אוֹתוֹ,כְּמוֹ דָּגִי וְרוּת הַקְּטַנָּה וְהַלֵּגוֹ. יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם טוֹבוֹת לְנֹעַם, וְלֵב שֶׁמֻּנָּח בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן, וְהַרְבֵּה לֵגוֹ וְקַפֶּלּוֹת. אֲבָל מִי שֶׁמֵּבִין אוֹתוֹ הֲכִי הַרְבֵּה זֶה הוּא עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בַּדָּג הוּא מְגַלֶּה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים נִפְלָאִים, וּבַלַּיְלָה לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם הוּא חוֹשֵׁב עַל עוֹלָם שֶׁל חַיּוֹת בְּלִי אֲנָשִׁים. כָּכָה הוּא, מַבִּיט וְשׁוֹתֵק לָעוֹלָם, מִתְבּוֹנֵן מָה בְּעֶצֶם כֻּלָּם בִּכְלָל עוֹשִׂים פֹּה.
לְנֹעַם יֵשׁ שֵׂעַר חֹם וְעֵינַיִם חוּמוֹת וְשֵׂעָר קְצָת מְתֻלְתָּל שֶׁהוּא שׂוֹנֵא. הוּא כָּל כָּךְ הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ תּומֶר מֵהַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, עִם הַשֵּׂעָר הַשָּׁחֹר הַיָּפֶה וְהַחֲלָק. נֹעַם אוֹהֵב לְהַבִּיט בָּעוֹלָם, סְתָם כָּךְ, הוּא גַּם מַרְגִּישׁ קְצָת זָר וְלוֹמֵד מָה זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה בִּכְלָל. דָּגִי מַבִּיט בּוֹ. וְהוּא בּוֹ בַּחֲזָרָה. הַיּוֹם הַמּוֹרָה צָעֲקָה עַל אֲבִישַׁי, שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד נֹעַם, וְנֹעַם כָּל כָּךְ נִבְהַל. הוּא פָּחַד שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת עָלָיו. בָּעוֹלָם שֶׁלּוֹ יֵשׁ רַק כַּמָּה שֶׁמְּבִינִים אוֹתוֹ,כְּמוֹ דָּגִי וְרוּת הַקְּטַנָּה וְהַלֵּגוֹ. יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם טוֹבוֹת לְנֹעַם, וְלֵב שֶׁמֻּנָּח בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן, וְהַרְבֵּה לֵגוֹ וְקַפֶּלּוֹת. אֲבָל מִי שֶׁמֵּבִין אוֹתוֹ הֲכִי הַרְבֵּה זֶה הוּא עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בַּדָּג הוּא מְגַלֶּה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים נִפְלָאִים, וּבַלַּיְלָה לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם הוּא חוֹשֵׁב עַל עוֹלָם שֶׁל חַיּוֹת בְּלִי אֲנָשִׁים. כָּכָה הוּא, מַבִּיט וְשׁוֹתֵק לָעוֹלָם, מִתְבּוֹנֵן מָה בְּעֶצֶם כֻּלָּם בִּכְלָל עוֹשִׂים פֹּה.
...רחל יהודייה בדם
כמה עומק יש בדברים שאת כותבת.
את נשמה מלאה בעומק.
זה פשוט סוחף לתוך זה. מיוחד
את נשמה מלאה בעומק.
זה פשוט סוחף לתוך זה. מיוחד
תודה רבהאנה.
זה כל כך כיף התגובות שלך!
,,אני זמנית כאן
וואו.. את גדולה מהחיים..
כתיבה יפה ומיוחדת.
כל הכבוד לך. :-*
כתיבה יפה ומיוחדת.
כל הכבוד לך. :-*
...אנה.
תודה רבה!
❤
❤
...הכתיבההולך דרכים
הכתיבה שלךהולך דרכים
טעויות, סליחההולך דרכים
הכתיבה שלך מרגישה כל כך חייה
כל כך אמתית זה ממש כיף לקרוא את השירים שלך הם נוגעים עמוק
תודה!
תודה רבהאנה.
משמח אותי ממש
יפה ממש!דאק
התחברתי מאוד...
יש בשתיקה משהו מאוד אמיתי ומחובר לבפנים
יש בשתיקה משהו מאוד אמיתי ומחובר לבפנים
תודהאנה.אחרונה
לגמרי..
שבר כליפרצוף כרית
ניסיתי לאסוף
את שברי הכלי שלי
המושלכים
על הרצפה
זו מלאכה כמעט בלתי אפשרית
משום מה,
שברי כלים
של אחרים
אני אוספת ומחברת
צ'יק צ'ק, בקלי קלות
במומחיות ובהצלחה מרובה
במושלמות מפליאה
אך כשניסיתי
לאסוף
ולחבר מחדש
את שברי הכלי שלי,
חתיכה שאספתי מהרצפה במאמץ רב -
בן רגע נשמטה מידי הרועדת,
והתנפצה
שוב
לאלפי רסיסים....
ייאוש,
ולא ידעתי
וכנראה לעולם לא אדע
אם מקור הקושי הוא
משום
שהכלי שלי הוא
פגום או מסובך
או שמא,
משום שזהו הכלי שלי דווקא
לבסוף,
ניחמתי את עצמי,
גם אם רסיס אחד
יחסר בכלי
והפסיפס לא יהא מושלם,
עדיין
מניח
את הדעת...
ונחה דעתי
גם אני
את שברי הכלי שלי
המושלכים
על הרצפה
זו מלאכה כמעט בלתי אפשרית
משום מה,
שברי כלים
של אחרים
אני אוספת ומחברת
צ'יק צ'ק, בקלי קלות
במומחיות ובהצלחה מרובה
במושלמות מפליאה
אך כשניסיתי
לאסוף
ולחבר מחדש
את שברי הכלי שלי,
חתיכה שאספתי מהרצפה במאמץ רב -
בן רגע נשמטה מידי הרועדת,
והתנפצה
שוב
לאלפי רסיסים....
ייאוש,
ולא ידעתי
וכנראה לעולם לא אדע
אם מקור הקושי הוא
משום
שהכלי שלי הוא
פגום או מסובך
או שמא,
משום שזהו הכלי שלי דווקא
לבסוף,
ניחמתי את עצמי,
גם אם רסיס אחד
יחסר בכלי
והפסיפס לא יהא מושלם,
עדיין
מניח
את הדעת...
ונחה דעתי
גם אני
מענייןTsurie
התחברתי
"לב שבור הוא לב שלם"? צריך להבין את העומק של המשפט
"לב שבור הוא לב שלם"? צריך להבין את העומק של המשפט
לאחרונה דווקא הבנתי וירדתי לעומקו של משפט זהפרצוף כרית
אמנם לא קשור לשיר, אך שאלת-
לדעתי הכוונה היא, שלב שבור הוא הדבר הכי אמיתי וכנה ולא מזויף שיש, דהיינו 'שלם'
כלומר, כשמישהו מחיך וצוחק, לעתים זה הצגה
אך כשמישהו בוכה משברון לב, זה בד''כ הכי אמיתי ואותנטי שיש, קשה לזיוף, והכי נוגע ללב
לדעתי הכוונה היא, שלב שבור הוא הדבר הכי אמיתי וכנה ולא מזויף שיש, דהיינו 'שלם'
כלומר, כשמישהו מחיך וצוחק, לעתים זה הצגה
אך כשמישהו בוכה משברון לב, זה בד''כ הכי אמיתי ואותנטי שיש, קשה לזיוף, והכי נוגע ללב
...רחל יהודייה בדם
איך הכתיבה שלך משתכללת
ונהיית נעימה ויפה יותר ויותר.
עמוק ויפה..
ומעורר מחשבה.
אהבתי מאוד
ונהיית נעימה ויפה יותר ויותר.
עמוק ויפה..
ומעורר מחשבה.
אהבתי מאוד
יווו איך ידעתי שתכתבי שאני משתפרת,! סחטין עליך רחל!פרצוף כרית
באמת תודה מכל הלב!
צונזרפרצוף כרית
באמת מרגישים שהכתיבה שלך באה עמוקהולך דרכים
ואמתי וזה ממש כיף לקרוא את זה אבל גם מעציב כי באמת אין יותר שלם מלב שבור אבל צריך לתקן אותו.
בכול אופן נהנתי מאוד לקרוא את זה, תודה
תודה!!!!פרצוף כריתאחרונה
איזה כיף לשמוע! ממש שמחתי על תגובתך!
אכן בעקבות משהו שקרה לי אתמול......
אכן בעקבות משהו שקרה לי אתמול......
היחידהTsurie
הֲיִתָּכֵן שֶׁהִיא הִגִּיעָה,
לִי אוֹתָהּ שָׁלַחְתָּ?
לְפֶתַע בַּחֹשֶׁךְ נִבָּט,
זֹהַר צַח הוֹפִיעָ(ה)?
הַחַיָּה הִיא?
מְסֻכֶּכֶת עוֹר וּבָשָׂר?
הֲאֵין הִיא אִידֵאָה,
בַּשָּׁמָיִם תִּבְחַר?
הֲיוּכַל טוּבְךָ גְּדוֹל,
עוֹד עַל עַבְדָיךְ?
וְקָטָן אֲנִי,
מִמְּעַט חֶסֶד אָשְׁרְךָ.
אַךְ בֵּן אֲנִי,
בֶּן לְעַם רָם.
חֵלֶק עָלוּב אֲנִי,
מִדָּבָר גָּדוֹל מֻשְׁלָם.
וְכָל אָהַבְתִּי,
נֵטֶף הוֹד אַהֲבָתְךָ.
וּלְפוּם מָה דְּאֲשַׁעֵר בְּלִבִּי,
לְפִי כֹּחִי, תְּגַלֶּה זִיו תִּפְאַרְתְּךָ.
יפהפרצוף כרית
אך לא הבנתי הקשר בין 2 החלקים
את שואלת לגבי הבית הראשוןTsurie
עד שלישי איך הם קשורים לרביעי חמישי? אם הבנתי נכון. אז הכוונה להבנה שיש דברים גדולים מאיתנו שאנחנו זוכים להם , שבאמת בתור פרט לא ברור איך זכינו לזה. אבל אני זוכים לזה בגלל שאנחנו קודם כל חלק מעם ישראל.
והבית החמישי זו הכרה עוד יותר גבוהה, שאפילו האהבה היותר גדולה שאנו מרגישים בעולם, זה רק נטף מהאהבה האלוהית. ושהקב"ה בגודלו האינסופי מתגלה לכל אחד ואחד כפי כוחו ולפי מה שמשער בליבו, ומשם מעלה אותו.
והבית החמישי זו הכרה עוד יותר גבוהה, שאפילו האהבה היותר גדולה שאנו מרגישים בעולם, זה רק נטף מהאהבה האלוהית. ושהקב"ה בגודלו האינסופי מתגלה לכל אחד ואחד כפי כוחו ולפי מה שמשער בליבו, ומשם מעלה אותו.
יפה ועמוק!!!פרצוף כרית
תודה רבה!!Tsurieאחרונה
...רחל יהודייה בדם
אהבתי מאוד את הכתיבה..
זה מעניין מאוד..
זה מעניין מאוד..
תודה רבה!!Tsurie
אהבת חינם או סתם אהבההולך דרכים
כשהחץ נכנס ישר ללב,
שורט, קורע, פוצע את האוהב.
כורע נופל מבקש יד לעזרה,
אך איש אינו שם לב לצרה.
כשהמילה משתחררת ממיתר הצרות,
כשחוד הכאב החסר רחמים.
משפיל את החבר התמים,
למטה אל בית החולים.
כשפה האדם משחרר לטרף,
כשהפצע מתפשט והורג ללא הרף.
כשעיני הרוצח מלאות בדם,
והצעיר המסכן נמוג ונעלם.
זה הכל בצחוק
שוב נשמע התירוץ
אך בשביל אלפי אנשים
זה היה סוף המירוץ.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה מלא בעומק.
ויפה מאוד
אהבתי מאוד, תמשיך לכתוב
ויפה מאוד
אהבתי מאוד, תמשיך לכתוב
...רחל יהודייה בדם
כשהתום נראה חלש
פתאום, נתעב
אך
דופק הוא בחלון
לועג לפרפרים
כמו בריקוד אהבה
קר, מת
מרחפים באוויר,
אש בעיניים.
תום נשרף.
🔹
פתאום, נתעב
אך
דופק הוא בחלון
לועג לפרפרים
כמו בריקוד אהבה
קר, מת
מרחפים באוויר,
אש בעיניים.
תום נשרף.
🔹
נוגע ללבפרצוף כרית
איך שלפעמים החיים קשים
וכל החלומות התמימים והתקוות מתנפצות, מרגש ועצוב מאד
וכל החלומות התמימים והתקוות מתנפצות, מרגש ועצוב מאד
תודה לך..רחל יהודייה בדם
אוליTsurie
התום מתחבא,
והוא רק נותן לחשוב ששרפנו אותו,
כדי שלא שוב ננסה? 
התחברתי מאוד לתום,
לפני שהוא נשרף =)
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה לך על התגובה..
על כולה.
על כולה.
ט באבאורה אורה
וְחָשַׁבְתִּי כַּמָּה יָפָה הַשְּׁתִיקָה
מוּל הַכְּאֵב הַצּוֹעֵק
בִּלְבָבוֹת הַמְּהַלְּכִים
אֶל עֵבֶר בֵּית הַכְּנֶסֶת
בְּדוּמִיַּת הַתַּדְהֵמָה
וְהַפַּחַד
עַל גֶּשֶׁר צָר מְאוֹד
בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא בֵּין הַצֵּל לָאוֹר
בֵּין הַחַיִּים לַמָּוֶת
בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן
וְהוּא כָּל כָּךְ רֵיק
וּבוֹ זְמַנִּית כֹּל כָּךְ מָלֵא
בְּחֹסֶר
אוֹן הַצְּמִיחָה שֶׁאָמַרְתָּ אַתָּה
אֶרֶץ מֻבְטַחַת
עַכְשָׁו רַק סְדָקִים סְדָקִים
בֵּינֵיהֶם אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים חֲרֵדִים
עַכְשָׁו רַק עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
וּמַבָּט מְבֻלְבָּל שֶׁל
קְשִׁישָׁה בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים-
מְגַדֶּלֶת נְכָדֶיהָ הַיְּתוֹמִים
וּצְעִירָה בּוֹדְדָה בַּמִּרְפֶּסֶת
מִתְבּוֹנֶנֶת עֲלֵיהֶם
וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לָתֵת מָקוֹם לִכְאֵב שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם
בְּלִי תְּשׁוּבָה
וּבְלִי מְנַחֵם -
אֵין
לָהּ
מוּל הַכְּאֵב הַצּוֹעֵק
בִּלְבָבוֹת הַמְּהַלְּכִים
אֶל עֵבֶר בֵּית הַכְּנֶסֶת
בְּדוּמִיַּת הַתַּדְהֵמָה
וְהַפַּחַד
עַל גֶּשֶׁר צָר מְאוֹד
בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא בֵּין הַצֵּל לָאוֹר
בֵּין הַחַיִּים לַמָּוֶת
בֵּין הַשְּׁפִיּוּת לַשִּׁגָּעוֹן
וְהוּא כָּל כָּךְ רֵיק
וּבוֹ זְמַנִּית כֹּל כָּךְ מָלֵא
בְּחֹסֶר
אוֹן הַצְּמִיחָה שֶׁאָמַרְתָּ אַתָּה
אֶרֶץ מֻבְטַחַת
עַכְשָׁו רַק סְדָקִים סְדָקִים
בֵּינֵיהֶם אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים חֲרֵדִים
עַכְשָׁו רַק עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
וּמַבָּט מְבֻלְבָּל שֶׁל
קְשִׁישָׁה בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים-
מְגַדֶּלֶת נְכָדֶיהָ הַיְּתוֹמִים
וּצְעִירָה בּוֹדְדָה בַּמִּרְפֶּסֶת
מִתְבּוֹנֶנֶת עֲלֵיהֶם
וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לָתֵת מָקוֹם לִכְאֵב שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם
בְּלִי תְּשׁוּבָה
וּבְלִי מְנַחֵם -
אֵין
לָהּ
וואו.רק הפעם.
כל שורה זה וואו.
וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לָתֵת מָקוֹם לִכְאֵב שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם
בְּלִי תְּשׁוּבָה
וּבְלִי מְנַחֵם -
אֵין
לָהּ
אבאלה.
וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לָתֵת מָקוֹם לִכְאֵב שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם
בְּלִי תְּשׁוּבָה
וּבְלִי מְנַחֵם -
אֵין
לָהּ
אבאלה.
...רחל יהודייה בדם
נוגע..
כתיבה יפה ומעניינת
כתיבה יפה ומעניינת
תודה! מרגש. זה באמת נכתב מתוך חיבור לחלק כואבאורה אורהאחרונה
3 סוגי תקשורת שאני מכיר. (סתם הרהורים, לא מתכנן כתיבה..)מים זכים
עם הידיים..
ליטופים, מכות, וכד', תקשורת מוגבלת, מוגבלת למה שרוצים להביע.. כעס באגרוף כף היד, אהבה בליטוף, עצבים במכות, וכו'.
אפשר לבטא אולי הכל, אבל הכל מוגבל, מוגבל לאותה תנועה שעשית כשרצית להביע את רצונך.
עם הפה. - ה' ברא לנו פה, בפה אפשר לדבר, את כל המילים שבעולם, שמביעות הכל (כמעט..) אפשר להעוות אותו להוצאת לשון, בצורה חביבה, או בצורה מלעיגה, אפשר לעשות בו הרבה דברים, כמעט הכל, אבל הכל מוגבל, למילה, או לתנועה שבה השתמשת כשרצית להביע את רצונך.
ולכן, רגש עמוק, לא יוכל להתבטאות בשפת הידיים\פה, כי הם גופניות מדי, גשמיות מדי, מוגבלות מדי.
יש שפה שלישית. השפה הטהורה.
שפת העיניים..
מבט, מבט אחד, נקי וטהור. מבט עמוק, מבט שלא מוגבל, מבט מתוך קשר נפשי עמוק.
מבט שמביע הכל, את כל המילים, השירים, הגוונים.
גם אתם יודעים לדבר בשפה הזאת?
(מבאס, אבל הייתי באמצע לכתוב את החלק של ''השפה השלישית'', ומשהו היה צריך את המחשב, עכשיו הלך לי ההמשך מהראש.. אולי יעלה לי בהמשך..)
...רחל יהודייה בדם
זה מעניין מאוד.
אהבתי
אהבתי
תודה..מים זכים
אהבתי את הקטענראה.לאחרונה
...אני ועצמי:)
אהבתי..
תודה רבה.. כיף לקבל משוב.מים זכים
מקורילחייך
ואני שואלת.. לא כדי לקנטר ח"ו.. מה יעשה מי שלא מסתכל בעיניים?
לצערינו יש הרבה אנשים שנשארים ברמה נמוכה של המציאות...תות"ח!
ולא מתעלים לרמה הנדרשת מבני האדם בכלל ובמיוחד מעם ישראל...
פשוט חבל, אין מילים אחרות...
והבאסה היותר גדולה שלא רק הם נדפקים מזה, אלא זה גם גורע משאר העם שכן מסתכלים בעיניים, כי כאשר האפקט הוא קבוצתי זה הרבה יותר חזק ורק מי שלא הוא מוזר, אבל בימינו המצב הוא ההיפך, ומי שמוזר זה מי שמסתכל לאנשים בעיניים, לצערינו...
@מים זכים, אהבתי ממש...!!
אשריך...!
שנזכה להגיע לרמה הזאת...!
והדרוּש הזה כבר ידוע ודרשו אותו רבותינו האחרונים בתקופת הקורונה, על זה שהמסיכות גרמו לאנשים להסתכל בעיניים של אנשים,...(יש אחרים שאומרים שזה דווקא גורע וזה חיסרון כדי להביא אחר כך למצב יותר טוב...אבל אני מעדיף לנקוט כשיטה הראשונה, זה הרבה יותר הגיוני לדעתי...אבל גם השנייה הגיונית, לא פוסל...).
וואו, לפי דעתי יש כ"כ הרבה דברים ועניינים על העין וכ"כ מעט דברים שכתבו עליה, באמת זה אחד הדברים המופלאים...
ניראה לי יש משהו עילאי דווקא בעצימת העינייםנופת צוף
כשלא רואים. וגם יש משהו עילאי וחיבור גדול ועצום ועמוק ופנימי דווקא במגע. זה לא מדוייק להפוך אתזה לרבדים.
לעניות דעתי בכל אחד מסוגי התקשורת יש פן עמוק ופן שיטחי וחיצוני יותר
...תות"ח!
לפי דעתי יש פה שני עניינים...
מצד אחד עצימת עיניים, זה דבר מאוד גדול...
מדוע...?
על אותו רעיון של שתיקה לעומת דיבור...
טוב, לא מספיק ברור לי העניין של עצימת עיניים...
וברור שיש משהו גדול במגע, אך מגע לפי דעתי זה רובד פחות עמוק ופנימי, פחות נשמתי...
כתוב בתנ"ך: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"...
זאת אומרת, הגבול הכי פנימי שהאדם יכול להגיע אליו, המבט הכי פנימי שהוא יכול להגיע אליו זה המבט לעיניים, למעלה מזה זה רק מבט ישר ללב, וזה שמור כבר לריבונו של עולם...
העיניים מבטאות את נשמתינו...
שימי לב, אם נכסה את העיניים, לא תהיה תקשורת כלל...
לא רק בגלל הסיבה הטכנית שאי אפשר לראות אחד את השני, אלא התקשורת והבעות הפנים חסרות בלי העיניים, זה דבר מרכזי בשפת הגוף...
ע"י מבט לעיניים אפשר לראות את הנשמה של הבן אדם, אם מסתכלים במשקפיים הנכונות ומסתכלים מספיק עמוק...
בקיצור, לגבי עצימת עיניים לא מספיק בטוח, אבל לגבי מגע לעומת עיניים אני די בטוח מהטעמים הנ"ל...
זה יפה המקורותנופת צוף
עדיין לדעתי יש חיבור עמוק ופנימי שקורה במגע ויש הסתכלות שיטחית וחיצונית עם העיניים. אלו שתי כוחות במציאות שאנחנו יכולים לנתב אותם לאן שבוחרים
(ואם בכל זאת אז אומרים שהריח הוא הכי גבוה;). בזה הוא לא נגע בכלל..)
תות"ח!
נכון, ברור, את צודקת לגמרי, ברור שמגע זה משהו שמבטא חיבור עמוק ופנימי הרבה פעמים ואפשר להסתכל בהסתכלות חיצונית, אך גם מגע יכול להיות מגע חיצוני ולא אמיתי ועין יכולה להיות דבר קדוש, באופן כללי אם מסווגים את זה אז העין היא יותר נשמתית...
ובאמת אני מבין למה את נוטה להגיד שעין יותר פחותה, כיוון שהרבה פעמים העין מטעה ויש הסתכלות חיצונית לא אמיתית וכו'...ודווקא מגע הרבה פעמים זה דבר פשוט, אך לפי דעתי זה בדיוק ההיפך, שכן כמו הפה, שהוא מאוד נשמתי ולא נאריך בחשיבותו והוא מבטא את נשמתו של האדם ע"י המילים וכו'..., דווקא בו יש סכנה רוחנית גדולה, ולכן יש את ספר "החפץ חיים" ו"שמירת הלשון" ששניהם עוסקים בחשיבות השמירה על הפה שלנו, ואחד מהנימוקים שם שהוא חוזר עליהם בספר "שמירת הלשון" (או "החפץ חיים", לא זוכר כבר...😅) שפה שאנחנו משתמשים בו לקדושה ולתפילה ולכו'...איך נוכל להתפלל ולבקש לפניו דברים כשפינו מנובל ודיברנו לשון הרע, בבחינת "אין קטיגור נעשה סניגור" וכו'...רואים משם את גדולת וקדושת הפה, ובד בבד את הסכנה הרוחנית מנגד, שזה בא ביחד...
כך גם בעיניים, העיניים זה יכול להיות דבר מאוד מטעה, אך זה בד בבד עם הפוטנציאל הרוחני האדיר שגלום בעין ובחורי ישראל גם מגלים את אותו פוטניציאל, זה דבר מאוד רוחני ומאוד עמוק, וכגודל הדבר כך גודל ההשחתה והקלקול שיכול להיגרם אם חלילה יקחו את זה למקום ההפוך....
נכון, את צודקת לגבי הריח...
בזה הוא לא נגע כלל, אהבתי...
נופת צוף
נכון ממש יפה.
תכלס, בשורש כל הדברים במציאות, בעומק בעומק הכל אחד. אז אי אפשר לתהות מה יותר עמוק ממה
אפשר לומר שבהסתכלות שלנו כמות האור באותו דבר יותר מצומצמת. אבל תכלס בהכל הנקודה הפנימית והעמוקה היא אחת
זהו בסוף כח היצירה שה' נתן לנו הוא בעיקר בידיים(האמת גם בקול ואפילו בריאה(בדרגת רשב"י;). אבל...;))
....תות"ח!
תודה....
נכון, יפה מאוד...
אגב, על פי שיעור ששמעתי של הרב שרקי השמיעה יותר עליונה מן הראייה מבחינה מסויימת, אך יש ראייה עליונה שנקראת חזון, שזו ראייה פנימית, והיא יותר עליונה...(אך נראה לי הוא אומר שזה לא בדיוק יותר עליון אלא שמכיוון שהראייה מטעה אז השמיעה עדיפה, וצריך לשים דגש על השמיעה, אך אולי עדיין הראייה עליונה יותר, לא מספיק בטוח...)
וואו איזה פלפולים..מים זכיםאחרונה
אני כותב כתיבה פשוטה..
לא התכוונתי לכל הפלפולים האלה
אתגר כתיבה?little prince
משהו לעורר קצת את הנפש0 שהתייבשה?
וואי אני חייבת להגידאנה.
שזה פשוט מהמם לראות איך כל אחד לקח את זה לכיוון שלו!
ואנשים אתם מוכשריםם
אני לומדת ממכם מלא
אז תודה לכולכם❤❤
ול @ילדה של אבא על הרעיון לאתגר❤
ואנשים אתם מוכשריםם
אני לומדת ממכם מלא
אז תודה לכולכם❤❤
ול @ילדה של אבא על הרעיון לאתגר❤
...רחל יהודייה בדם
היכולה השמש
להפוך לחושך הלילה
ולקחת את האוויר.
להשאיר אותך ריק. חסר נשימה
חסר אור
היכולים הכוכבים
להפוך לנקודות אופל
שליחי השטן,
ולהכאיב לאט. לאט
השמדה איטית. ומתה.
היא יכולה,
הם יכולים.
והחושך, האם הוא
יכול להפוך
לאור.
להחזיר נשימה.
להפוך לחושך הלילה
ולקחת את האוויר.
להשאיר אותך ריק. חסר נשימה
חסר אור
היכולים הכוכבים
להפוך לנקודות אופל
שליחי השטן,
ולהכאיב לאט. לאט
השמדה איטית. ומתה.
היא יכולה,
הם יכולים.
והחושך, האם הוא
יכול להפוך
לאור.
להחזיר נשימה.
,,אני זמנית כאן
זה מיוחד. את כותבת טוב.
ההתחלה והאמצע כואבים.
והסוף עם נקודת מבט אופטימית, שמחפשת תקווה.
ככה הרגשתי.
:-*.
יש הרבה מה לחשוב בהקשר של השיר הזה..
ההתחלה והאמצע כואבים.
והסוף עם נקודת מבט אופטימית, שמחפשת תקווה.
ככה הרגשתי.
:-*.
יש הרבה מה לחשוב בהקשר של השיר הזה..
...רחל יהודייה בדם
תודה לך..
לא רע בכלל הניתוח שלך
לא רע בכלל הניתוח שלך
וואו...תות"ח!
אהבתי שהשיר נכתב בלשון תמיהה, כאילו זה משאיר את ההחלטה בידי הקורא, האם זה כך, או האם זה כך, ולתת דגש על סימן השאלה, משהו אפור ומעורפל כזה, זה יפה.
רק התאכזבתי אישית מהמילים "היא יכולה הם יכולים", שזו כבר קביעה פסימית כזאת, קצת הרס לי את השיר, ודווקא בסוף, שזה היה אופטימי לא הייתה קביעה...
הסבר...🥺?
סליחה על ההערה הנוקבת....
...רחל יהודייה בדם
תודה רבה קודם כל..
כתבתי בהשפעה מסתם חוויה אישית..
הקביעה הייתה באמת פסימית כזו,
ומלכתחילה השיר די היה אמור להיגמר כאן
אבל
אז החלטתי להוסיף את הבית האחרון כמשהו יותר אופטימי, וחושב שמשאיר,לי אישית איזשהו הד של חשיבה..
והכל טוב,תרגיש בנוח להעיר
כתבתי בהשפעה מסתם חוויה אישית..
הקביעה הייתה באמת פסימית כזו,
ומלכתחילה השיר די היה אמור להיגמר כאן
אבל
אז החלטתי להוסיף את הבית האחרון כמשהו יותר אופטימי, וחושב שמשאיר,לי אישית איזשהו הד של חשיבה..
והכל טוב,תרגיש בנוח להעיר
אה, הבנתי...תות"ח!
אם כך, מחילה שלא הבנתי...
וכל הכבוד שהצלחת להוסיף את השורה הזאת, הרבה פעמים אנחנו שקועים ברגשות העצובים שלנו, שהכל בסדר לבטא אותם וכך צריך, אך צריך קצת להתעלות מעל ההרגשה ולהבין שיש מישהו שמסדר הכל, וגם אם הכל נראה שחור הקב"ה מסובב שיהיה לטובה, וזה ממש קשה ולא פשוט לעשות את זה, אשרייך שהצלחת...!
...רחל יהודייה בדם
תודה.. גם על דברי האמונה..
באמת תודה על התגובה.
ולגביי, יש בי משהו שלא נותן לי לסיים שירים
ברע. בדרך כלל.
באמת תודה על התגובה.
ולגביי, יש בי משהו שלא נותן לי לסיים שירים
ברע. בדרך כלל.
בשמחה...!תות"ח!
אשרייך...!
זה מראה שיש לך אמונה חזקה, לפי דעתי...
שאת לא מסוגלת להיות עד כדי כך פסימית זה אומר שכל ההתבטאות, גם אם הייתה כואבת מאוד, הייתה רק כדי להוציא את הכאב החוצה, כמו שצריך, אך באמת את מאמינה שיהיה טוב וזה מראה על מבט אופטימי ועין טובה, מה שמאוד מתאים לך...
או שאפילו הייתי אומר שבהתחלה כשהתחלת לכתוב שיר רצית לסיים ברע, אבל אחרי שסיימת לכתוב וזה כתוב לך מול העיניים והרגש הרע כבר יצא החוצה ואת יותר רגועה, את מבינה שאת חייבת להשלים משפט טוב...
אני אישית תשעה באב האחרון היה לי ממש קשה להתחבר לחורבן, כנראה אני חולה במחלה שהרב שרקי חולה בה: "אופטמיות יתר"...
...רחל יהודייה בדם
אולי.. לא יודעת לגביי..
חחח זה מעניין.. אם זה באמת כשלעצמו או מכסה על משהו. בכל אופן,זה מעורר מחשבה
חחח זה מעניין.. אם זה באמת כשלעצמו או מכסה על משהו. בכל אופן,זה מעורר מחשבה
מצטנעת כרגיל...תות"ח!
אני אישית ממש אוהב את השם רחל, ומתחבר ממש לדמות שלה, כי זו כ"כ מסירות נפש למסור את הסימנים ועוד לתת לאחותה הרגשה טובה כאילו היא בעלת הבית והיא, זו שבאמת עשתה לאחותה טובה, זה מפליא אותי כל פעם מחדש.
ואז בזכות זה, בזכות המעשה הטוב העצום הזה, שלא היה רגעי, אלא היא המשיכה לשתוק במשך כל חייה, ולא פצתה פה על כך שהיא זו שעשתה לה טובה, הקב"ה בזכותה ריחם על עם ישראל למרות ששאר האבות והגדולים ניסו, אבל בזכות המעשה הטוב המיוחד הזה הקב"ה שעה לבכייה של רחל...
לפני שהקב"ה לקח ממני את המתנה, כפי שכתבתי בפורומים בעבר, הייתי תמיד בוכה בשיר הזה, אחד השירים המרגשים, השיר "כה אמר ה' נהי בכי תמרורים וכו'...", שיר מצמרר. כיום רק מצטמרר ומתחבר...
בכל אופן, שם מיוחד קיבלת...
ממה ששמעתי ממישהו, זה שם מיוחד אבל שם של אתגר, דהיינו מי שרוצה חיים שקטים וטובים שיתנהלו על מי מנוחות זה לא השם, השם רחל זה שם של מישהו אתגרי, שעושה את המעשה הטוב והנכון למרות הכל, ואולי בגלל זה החיים לא תמיד גומלים איתו חסד בגלל זה.
אני לא חושב שזה מכסה על משהו, אבל לא התבוננתי בזה יותר מדי, תודה על ההארה, אחשוב על כך באמת.
...רחל יהודייה בדם
תודה על התגובה.. ועל ההשקעה.
מעורר מחשבה..
ובכיף.
מעורר מחשבה..
ובכיף.
תות"ח!
בשמחה...!
תודה.
מענייןרץ-הולך
הזוהר אומר שלישיבה של המשיח מתקבל רק מי שיודע להפוך חושך לאור
...רחל יהודייה בדם
מעניין מאוד..
לא שמעתי על זה אף פעם
לא שמעתי על זה אף פעם
הנהרץ-הולך
אולם כבר לימדנו רבינו הגר"א לדעת כי בעקבות משיח מכל צרה יוצאת ישועה, וכי 'עת צרה ליעקב וממנה (= מתוכה ממש ומכוחה) יושע'. ועל כן אמרו בזוהר ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר: מאן דלא הפיך מרירא למתיקא, וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא".
מתוך השיעור הזה:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/16401
מתוך השיעור הזה:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/16401
תודה..רחל יהודייה בדם
היה מעניין ונוגע לקרוא
פששש סחטין רחל!!!!פרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
תודה
סחטיין על מה?
סחטיין על מה?
חחח לא הגבתי לך על השיר שכתבת?!פרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
חחח כע כע
שיר נוגע, אין ספק, מעורר מחשבהפרצוף כרית
חחחח אהבתי ההיפוך מרע לטוב בסוף.... והלשון גבוהה ועשירהפרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
תודה רבה.
זה לא בדיוק היפוך מטוב לרע
אבל כן יש כיוון מסוים כזה
שנותן מקום גם לצד הטוב
זה לא בדיוק היפוך מטוב לרע
אבל כן יש כיוון מסוים כזה
שנותן מקום גם לצד הטוב
נכון, האמת קראתי ברפרוף, כעת יותר ביישוב הדעת:פרצוף כרית
זה נכון שלעתים טוב יכול להפוך לרע במחשבה שניה
וכן להפך - מה שנדמה כרע - בסוף הכי בונה ומצמיח בחיים
וזה קשה, שהדברים אינם כפשוטם,
ש'ממתק' הוא לא בריא והמאכל הבריא לעתים לא טעים, כמשל כמובן....
הלשון כתובה מאד יפה, כמו פליאה,/תמיהה כזו.... מהמם!!!!!
וכן להפך - מה שנדמה כרע - בסוף הכי בונה ומצמיח בחיים
וזה קשה, שהדברים אינם כפשוטם,
ש'ממתק' הוא לא בריא והמאכל הבריא לעתים לא טעים, כמשל כמובן....
הלשון כתובה מאד יפה, כמו פליאה,/תמיהה כזו.... מהמם!!!!!
תודה רבה..רחל יהודייה בדם
וואואנה.
איזה שיר מיוחד, נגע בי..
קראתי כמה פעמים.
זה מיוחד איך את כותבת הרבה על אור וחושך וכל פעם זה נוגע מחדש
קראתי כמה פעמים.
זה מיוחד איך את כותבת הרבה על אור וחושך וכל פעם זה נוגע מחדש
תודה רבה לך..רחל יהודייה בדםאחרונה
אשכרה...!! השיר הראשון שכתבתי בחיים...!תות"ח!
זה היה כחלק מעבודה בספרות (הערכה חלופית...)
אז מסתבר שיש דברים טובים שיצאו מבגרויות...
קבלו אותו (רק מי שקרא את "בואי הרוח" יבין):
אחי אין מילים אתה כישרונייימאן דאמר
🙈🙈מזכיר לי שלא כתבתי לך מכתב פרידה
תות"ח!
וואו, תודה...!
יאללה, אני מחכה לאימייל...
...רחל יהודייה בדם
חמוד מאוד כשיר ראשון, וגם מעבר
חחח אני לא אעלה שיר ראשון
למה זה יהיה פדיחות אש...
אחיות שלי מספיק זוכרות מילה במילה וצוחקות עליי
חחח אני לא אעלה שיר ראשון
למה זה יהיה פדיחות אש...
אחיות שלי מספיק זוכרות מילה במילה וצוחקות עליי
תודה רבה...!!תות"ח!
וואלה...
סקרנת...
...רחל יהודייה בדם
בכיף
חחח אוי ואבוי 💆
חחח אוי ואבוי 💆
ואוו שלי השיר הרשאון שאני זוכרת אותו...הכול לטובה!
הוא ממש יפה!
אבל בוטח כתבתי מלפני שאני לא זוכרת...
אני אחפש אותו ואשלח אותו...
אני גם כתבתי שיר בשביל ספרותחושבת בקופסאאחרונה
את מי שהכרתי
בזמן הזה, במקום הזה, ובסיבה הזאת
איני מגנה.
רק אומר שאת מי שהכרתי
בזמן אחר, במקום אחר ובסיבה אחרת
אני משבח.
ולמה נועד לי להכיר כך את בעל השבח ואת הראשון?
אלוקים יודע.
תנחשו בשביל איזה נושא.
וואו...תות"ח!
פשוט מדהים אותי, אני עכשיו נטרף...
אשכרה עכשיו סבתא שלי הראתה לי אלבום של מלא שירים שהיא כתבה והוציאה אותם לאור ומכרה אותם ביריד (דהיינו, שירים עם איורים שמאייר מקצועי עשה לה, קוראים לו ג'קי ירחי...)...
בקיצור, מגניב של החיים...!!
וגם היא הלחינה איזה שיר וכמעט הוציאה אותו לאור...
ופשוט לכל המשפחה שלי יש כשרון כתיבה, שזה לא יאמן...
אבל כל אחד והסגנון שלו בכתיבה, לא כולם על אותה סקאלה...
קיצור, ב"ה....!!!
...רחל יהודייה בדם
יפה..
זה באמת מעניין לראות איך זה לאורך הדורות..
ולנשום לרווחה כשאתה מבין שאתה לא מאומץ😅
שהרי הנה, יש כמה כאלו...
זה באמת מעניין לראות איך זה לאורך הדורות..
ולנשום לרווחה כשאתה מבין שאתה לא מאומץ😅
שהרי הנה, יש כמה כאלו...
תות"ח!
צחקתי בקול, מאומץ...
כן, ב"ה...
מרגיש כאילו אני ממשיך את המסורת בסגנון שלי, שזו ההרגשה הכי נעלה שיש....(ופה גם רואים את זה בחוש, שזה מצד אחד אתה ממשיך את המסורת ומצד שני זה בסגנון המיוחד שלך....)
...רחל יהודייה בדם
יפה..
ב"ה. באמת אחד מהדברים היפים זה מצד אחד לשמר ולהמשיך משהו קודם, מסורת או יצירה
ומצד שני להביא את עצמך.
זה מיוחד לאדם להצליח ליצור את עצמו כשילוב של שניהם.
ב"ה. באמת אחד מהדברים היפים זה מצד אחד לשמר ולהמשיך משהו קודם, מסורת או יצירה
ומצד שני להביא את עצמך.
זה מיוחד לאדם להצליח ליצור את עצמו כשילוב של שניהם.
אכן...תות"ח!
"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"...
הרבה פעמים אבות מתאכזבים שהילדים לא "הם-copy", אך זו לא תפיסה נכונה, הכל בסדר, לכל ילד יש נשמה מיוחדת ולעיתים קצת שונה ולכן הדרך קצת שונה, כמו שנאמר: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם וכו'..."...
החוכמה הגדולה היא להנהיג דרך חינוכית בדרך שתתאים לילד גם אם היא לא הדרך שמתאימה לך בדיוק, וצריך בשביל זה חוכמה גדולה...
ב"ה זכיתי לשילוב כזה בעוד משהו, לא רק בכתיבה...
יא באמת???אלפיניסטית
איזה מגניב!!! ממש הוצאה לאור?
מעניין לקרוא ולראות איך היא כותבת ומה ההבדלים במשפחה..
גם סבתא שלי וסבא שלי כתבו
באמת מרגיע לדעת שאני לא מאומצת (או שבחרו אותי בקפידה..)
כן...!!תות"ח!
נכון חזק...?!
וגיליתי את זה רק עכשיו אשכרה...!
אכן...
את האמת, חלק מהמשפחה שלי די מפורסמים (לא בדיוק סלבים שכולם מכירים, אבל בוא נגיד שיש סיכוי גדול שהאבות שלכם או האמהות שלכם יכירו...)...
מגניב, באמת מנחם...
אתם יודעים מה ממש הגניב אותי בסיפור...?תות"ח!
על המסע לכתיבת השירים של סבתא שלי...?
היא תיארה לי על אנשים שהלכה להגהה ולניקוד וכו'...
אבל כשהיא שלחה את השירים לג'קי ירחי שיאייר לה, הוא אמר שאין לו רעיון אפילו מאיפה להתחיל, כי זה סגנון מיוחד ולא-רגיל, ואז היא אמרה שכשהיא כתבה את השירים היא עשתה איורים קלים, אז היא צילמה ושלחה לו את האיורים, ופתאום זה פתח לו ואחרי שעתיים (!!) הוא מצלצל אליה שהוא סיים.
ושתבינו, האיורים שלו מטורפים וזו הייתה כמות של שירים, הכל הוא סיים בשעתיים...!
ועוד שירים שהוא אמר שאין לו שמץ מאיפה להתחיל איתם....!
אני למדתי מזה המון על מה אפשר ללמוד מהנפש של המשורר על השיר, ואיך זה היינו הך. לפעמים אנחנו שוכחים את זה. לטוב ולרע.
ואוו זה כול כך נכון שאפשר ללמוד על אדם ככההכול לטובה!אחרונה
כול כך הרבה...
אני חיפשתי אנשים במשפחתי שאוהבים לכותב ויש לי אח אחד וזוהו..
וסבא רבה רבה..
וואלה לא בוטחה שזה תורשתי...
הגיג בנוגע לשירהרץ-הולך
יש משהו עמוק בשירה שהוא מעין נבואה. לא סתם כל הנביאים התנבאו בצורה פיוטית כזאת, גם כל מאמרי האגדה של חז"ל הם בנויים מרמזים.
בקיצור שיר יכול לקחת את כל המחשבות הכי עמוקות ולבטא אותן בכמה מילים קצרות, משהו שאחרת היה לוקח הרבה מילים לכתוב.
בקיצור שיר יכול לקחת את כל המחשבות הכי עמוקות ולבטא אותן בכמה מילים קצרות, משהו שאחרת היה לוקח הרבה מילים לכתוב.
מעניין..רחל יהודייה בדם
יפהפרצוף כרית
בפעם האשונה ששמעתי את זה חשבתי שזו הגזמהבין הבור למיםאחרונה
היום אני כבר אחרי כמה פעמים שממש יצא לי לחוש את זה
(ממקומי הפשוט,)
מסכימה ומזדהה
יפה
(ממקומי הפשוט,)
מסכימה ומזדהה
יפה
דחוף...!!תות"ח!
חרוז למילה "מערבית" שקשור למשהו שלילי ורע...
רעיונות מישהו...?
...רחל יהודייה בדם
תרמית.. חרוז חלש אבל.
אכזריתרץ-הולך
בסוף הסתדרתי, תודה לכולםתות"ח!
ולעוד מישהו שענה לי באישי, תודה רבה גם...
שובביתפרצוף כרית
שובבית זה קונטציה חיוביתנופת צוף
(אולי קרבית אבל זה גם דו משמעות)
סתווית, חלבית, שרביתפרצוף כרית
אגבנופת צוף
@תות"ח! מצאתי אחלה אתר למציאת חרוזים
חרוז למילה בית | חרוזים - חרוז לבית
תודה רבה...!תות"ח!אחרונה
מרשה לי רק להסתכלהחיים תותים????
מחפש תחליף,
כל מה שאותי מציף,
רודף אחר תשובות,
בימים ובלילות, במקומות
שאמרת לי אסור להיכנס,
הלב לא מוכן שוב להידרס,
אני יכול לרוץ עד סוף העולם,
להבין נגד מי אני נלחם,
והסקרנות הזאת הרגה,
לקחה שבוי מהמלחמה,
ואתה מרשה לי רק להסתכל,
אם תתקרב זה מחשמל,
ואתה לא מסכים לי לגעת,
לפעמים יותר טוב לא לדעת,
בסוף לא הקשבתי לך,
נכנסתי לשביל ללא מוצא,
וכמה שהייתי משלם,
לו תבטיח שהכל יעלם,
פשוט לגמרי לשכוח,
מאש הנשמה אי אפשר לברוח,
אלוהים תן כח,
לעצמי לסלוח,
לחזור לרגע להתחלה,
לא טראנסים לא רעש לא צעקה,
אין יותר מתחכם מפשוט,
תמימות אהבה ילדות.
וואורץ-הולך
לא יודע למה, אבל משהו בשיר הזה נגע בי עמוק.
יש בשיר הזה עוצמה גדולה.
יש בשיר הזה עוצמה גדולה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
וואו מלא בכמיהה ותום.
נוגע וטהור.
הסוף אהבתי ממש
נוגע וטהור.
הסוף אהבתי ממש
בית תפילה יקרא.רק הפעם.
בוקר מלא בעננים מלא ביונים מלא בענפי זית ירוק של שלום.
זה מרגיש כאילו הן תלשו את כל ענפי עצי הזית הארצישראלים בשביל לבטא את השלום שפתאום שורר בעולם הפרטי שלי.
לא קנאה
ולא שנאה
ולא תחרות,גם לא צעקות,גם לא חרדות,גם לא פחדים.
לא כלום.פשוט הכל.
את יודעת איך פורשים זוג כפות ידיים לצדדים ומחבקים את השמים?
הנה,ככה,תראי:
משחררים מהדק הלב את הידיים,מרפים ככה את הכל. נושמים.מחבקים בשקט.
לאט לאט,יותר פותחים את המעבר לאלוקים.
אל תפחדי.לא עוד את של פעם.
אט אט,היום,את את של היום.
האש הטובה הזאת שדולקת באח בסלון,מזכירה לכולנו שבחורף אמיתי,הכי טוב להיות בבית.
כנראה הייתי צריכה כמה וכמה חורפים וזלעפות כדי להיות בטוחה במאה אחוז שבאמת הכי טוב בבית ובשביל להיות בבית,צריך שיהיה בית.
אלוקים שלח לי את רפאל ואת חנה ואת אור ואת הכלבה יאנה שמלמדים אותי מהו בית אמיתי,מהו חורף אמיתי ומרק וחלב חם בתוך ספל זהב עם כמה עוגיות קפה ורגליים עטופות בצמר.
הוא גם שלח לי מעילים בשבילם,כפפות ושמיכות חמות רקומות עם שמם המלא,כדי שבכל פעם כשאתגעגע והם ישנו,אצטנף בשמיכות ואזכר כמה הילדים שלי הם ילדים וכמה הם חורף וכמה הם טובים לי וכמה הם שלי.
בבית,יש מקום להכל.
אפילו לגורטאות של רפאל ולחומרי היצירה הכי זניחים בשוק.
מה ששוה בחוץ שקל או שניים או פחות,שווה אצלי ללב או יותר מיזה.
כן,בעצם הרבה יותר מיזה.
שוקו אני מכינה עם כפית שוקולית,חצי כוס מים חמים,מעט חלב ושלוש מילות אהבה שקטות קטנות,משהו נגיד כמו תפילות.
המילים האלו קדושות לי יותר מנעילה של כיפורים.
הן פותחות לי.הן תפילות פתיחה ללב רדום.
הבית שלי זה מקום החלומות של הילדים,מקום התפילות.
פעם,כשכתבתי עמודים שלמים עם דיו כחול של פיילוט,למדתי להאמין בתפילות.
אתה לא צריך להיות עם שטריימל מפרווה אמיתית של שועל ולהמר כל השבוע על הדג הכי משובח לשבוד שבת בשביל להיקרא אחד שהספיק ללמוד את החיים האמיתיים ולמד את תפילת החלומות.
מספיק שיש לך ילד או שניים שלושה ואתה לומד להגיד איתם אהבה, חלומות,תפילות,שוקו.
מספיק שאתה לומד לחבק אותם בוקר בוקר,צהרים וערב ולילה לפני שהם הולכים לישון ואתה מתפנה להתאוורר עם הכוכבים.
זה מספיק.
הכל נראה לי פתאום חסר משמעות לעומת הלבבות הדופקים בקצב הגאולתי הזה,שיש לי בבית.
איך בכיתי פעם על הוילון באמבטיה שהפך לצבעוני מוזר בגלל שהמים היו רותחים מידי.
איך בכיתי על הגדר שנשרפה ועל הזכוכית השבורה שנותרה שבורה כי אף אחד לא טרח לתקן,אולי כי האמינו שאין יותר שלם משולחן זכוכית שבור.לפחות האמינו,נו.
איך בכיתי על אבא.אמא.שורה שלימה של ילדים.איך בכיתי על נתק,על לב,על כאב.על כאב לב.
איך בכיתי על חוסר משמעות.על חוסר.איך פעם בכיתי.איך פעם,איך חייתי.פעם.
רק לרגע ואני מרגישה ויודעת ונושמת את התפילות הקטנות בבית שלומדות ומלמדות אף אותי להתפלל ולגדול ולהיפתח עוד לעולם הטהור הזה,לעולם של הבית שלי בחורף נקי לפנות ערב.
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל הילדים.
@להיות בשמחה!!!
זה מרגיש כאילו הן תלשו את כל ענפי עצי הזית הארצישראלים בשביל לבטא את השלום שפתאום שורר בעולם הפרטי שלי.
לא קנאה
ולא שנאה
ולא תחרות,גם לא צעקות,גם לא חרדות,גם לא פחדים.
לא כלום.פשוט הכל.
את יודעת איך פורשים זוג כפות ידיים לצדדים ומחבקים את השמים?
הנה,ככה,תראי:
משחררים מהדק הלב את הידיים,מרפים ככה את הכל. נושמים.מחבקים בשקט.
לאט לאט,יותר פותחים את המעבר לאלוקים.
אל תפחדי.לא עוד את של פעם.
אט אט,היום,את את של היום.
האש הטובה הזאת שדולקת באח בסלון,מזכירה לכולנו שבחורף אמיתי,הכי טוב להיות בבית.
כנראה הייתי צריכה כמה וכמה חורפים וזלעפות כדי להיות בטוחה במאה אחוז שבאמת הכי טוב בבית ובשביל להיות בבית,צריך שיהיה בית.
אלוקים שלח לי את רפאל ואת חנה ואת אור ואת הכלבה יאנה שמלמדים אותי מהו בית אמיתי,מהו חורף אמיתי ומרק וחלב חם בתוך ספל זהב עם כמה עוגיות קפה ורגליים עטופות בצמר.
הוא גם שלח לי מעילים בשבילם,כפפות ושמיכות חמות רקומות עם שמם המלא,כדי שבכל פעם כשאתגעגע והם ישנו,אצטנף בשמיכות ואזכר כמה הילדים שלי הם ילדים וכמה הם חורף וכמה הם טובים לי וכמה הם שלי.
בבית,יש מקום להכל.
אפילו לגורטאות של רפאל ולחומרי היצירה הכי זניחים בשוק.
מה ששוה בחוץ שקל או שניים או פחות,שווה אצלי ללב או יותר מיזה.
כן,בעצם הרבה יותר מיזה.
שוקו אני מכינה עם כפית שוקולית,חצי כוס מים חמים,מעט חלב ושלוש מילות אהבה שקטות קטנות,משהו נגיד כמו תפילות.
המילים האלו קדושות לי יותר מנעילה של כיפורים.
הן פותחות לי.הן תפילות פתיחה ללב רדום.
הבית שלי זה מקום החלומות של הילדים,מקום התפילות.
פעם,כשכתבתי עמודים שלמים עם דיו כחול של פיילוט,למדתי להאמין בתפילות.
אתה לא צריך להיות עם שטריימל מפרווה אמיתית של שועל ולהמר כל השבוע על הדג הכי משובח לשבוד שבת בשביל להיקרא אחד שהספיק ללמוד את החיים האמיתיים ולמד את תפילת החלומות.
מספיק שיש לך ילד או שניים שלושה ואתה לומד להגיד איתם אהבה, חלומות,תפילות,שוקו.
מספיק שאתה לומד לחבק אותם בוקר בוקר,צהרים וערב ולילה לפני שהם הולכים לישון ואתה מתפנה להתאוורר עם הכוכבים.
זה מספיק.
הכל נראה לי פתאום חסר משמעות לעומת הלבבות הדופקים בקצב הגאולתי הזה,שיש לי בבית.
איך בכיתי פעם על הוילון באמבטיה שהפך לצבעוני מוזר בגלל שהמים היו רותחים מידי.
איך בכיתי על הגדר שנשרפה ועל הזכוכית השבורה שנותרה שבורה כי אף אחד לא טרח לתקן,אולי כי האמינו שאין יותר שלם משולחן זכוכית שבור.לפחות האמינו,נו.
איך בכיתי על אבא.אמא.שורה שלימה של ילדים.איך בכיתי על נתק,על לב,על כאב.על כאב לב.
איך בכיתי על חוסר משמעות.על חוסר.איך פעם בכיתי.איך פעם,איך חייתי.פעם.
רק לרגע ואני מרגישה ויודעת ונושמת את התפילות הקטנות בבית שלומדות ומלמדות אף אותי להתפלל ולגדול ולהיפתח עוד לעולם הטהור הזה,לעולם של הבית שלי בחורף נקי לפנות ערב.
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל הילדים.
@להיות בשמחה!!!
..אהבה.
את אשה מופלאה מאד ואני גאה שאת חברה שלי ואני שמחה בך מאד מאד והלוואי שהכל כבר יתגשם והלוואי שאני אדע להתפלל כמוך.
אוהבת אותך ילדה טהורה.
אוהבת אותך ילדה טהורה.
לב אלייך י'יוצאת לשידוכים🐸❤רק הפעם.
..להיות בשמחה!!!
הלוואי שאת יודעת כמה את פלא גדול.
כמה גאונות, זה לא יאמן.
המילים שלך מלטפות.
אני מאמינה לך, למילים האלה שאת אומרת, לדברים האלה ששומעים בשקט.
פלא גדול. אני אוהבת מאד. תודה שאת קיימת, תודה שנתת לי לקרוא ולשמוע
כמה גאונות, זה לא יאמן.
המילים שלך מלטפות.
אני מאמינה לך, למילים האלה שאת אומרת, לדברים האלה ששומעים בשקט.
פלא גדול. אני אוהבת מאד. תודה שאת קיימת, תודה שנתת לי לקרוא ולשמוע
..רק הפעם.
המ,הלואי...משתדלים(;
תודה.הלואי שגם אני יאמין.
גם אני.❤
תודה.הלואי שגם אני יאמין.
גם אני.❤
..רחל יהודייה בדם
וואו.
יפה עדין ונוגע
טוב לראותך כאן.
יפה עדין ונוגע
טוב לראותך כאן.
תודה💜רק הפעם.
איזה יופיאנה.
אהבתי מאוד
את כותבת מהמם
את כותבת מהמם
תודה רבה,שימח שקראתרק הפעם.אחרונה
על אלה אני בוכייהרץ-הולך
איכה ישב אדם
ישב לבטח בארצו
ישב לא על חרבו
עד שביתו נמלא דם
איכה מאדם נתפרד
עם אחד בעבר
והיום הוא מפוזר
כל אחד בודד
ישב לבטח בארצו
ישב לא על חרבו
עד שביתו נמלא דם
איכה מאדם נתפרד
עם אחד בעבר
והיום הוא מפוזר
כל אחד בודד
פירושרץ-הולך
"אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"
המעלה של עם ישראל היא אחדות, נשמה אחת בגופים מחולקים. בית המקדש הוא המקום שסימל את זה יותר מכל, זה היה מקום שבו יש כהן גדול אחד שמקריב קרבן תמיד אחד במקום אחד בשביל עם אחד.
עם ישראל האדם ישב בארצו לבטח עד שנתגלעה שנאת חינם ולשון הרע שכל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שפך דם, הפירוד הוא שגרם לחורבן המקדש.
המעלה של עם ישראל היא אחדות, נשמה אחת בגופים מחולקים. בית המקדש הוא המקום שסימל את זה יותר מכל, זה היה מקום שבו יש כהן גדול אחד שמקריב קרבן תמיד אחד במקום אחד בשביל עם אחד.
עם ישראל האדם ישב בארצו לבטח עד שנתגלעה שנאת חינם ולשון הרע שכל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שפך דם, הפירוד הוא שגרם לחורבן המקדש.
והנה קישור לשיר שלא יוצא לי מהראש עכשיורץ-הולך
...רחל יהודייה בדם
מאוד מאוד אהבתי.
הכתיבה, התוכן.
הכתיבה, התוכן.
,,אני זמנית כאןאחרונה
נוקב.
תודה על המסר.
תודה על המסר.
הלם קרבתורם דם
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
עִם רְסִיסֵי חַיִּים
אַל תְּפוֹצְצוּ לוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה
וְתַשְׁאִירוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מִקּוֹלוֹת הַפְּצוּעִים, הַצְּעָקוֹת,
וְהַמֵּתִים בַּתְּעָלוֹת
אַל תַּחְזִירוּ אוֹתָנוּ לְשָׁם
לָמוּת שׁוּב בְּיַחַד אִתָּם
תִּהְיוּ חֲכָמִים וְתַקְשִׁיבוּ גַּם לָנוּ
הַפְּצוּעִים שֶׁקּוֹלָם נָדַם
כִּי אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם
בְּסֻגְ'עִיָּה אוֹ לְבָנוֹן
וְנִשְׁמָתֵנוּ לָעַד תְּדַמֵּם
אֶת מַשְׁבְּרֵי הַשִּׁגָּעוֹן
אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ הַכֹּל
שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בְּשַׁלְוָה
אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ
לִצְרֹחַ אֶל הַדְּמָמָה
בְּבַקָּשָׁה תִּהְיוּ רְגִישִׁים
בְּבַקָּשָׁה תַּרְגִּישׁוּ גַּם אוֹתָנוּ
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ מֵתִים
נוֹשְׂאִים אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ
אַל תַּהַרְסוּ לָנוּ אֶת שִׂמְחַת הַחַג
אַל תִּפְתְּחוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת וְהַפְּצָעִים
תְּנוּ לוֹ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
לְלֹא רַעֲמֵי הַנַּפָּצִים
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
עִם רְסִיסֵי חַיִּים
אַל תְּפוֹצְצוּ לוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה
וְתַשְׁאִירוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מִקּוֹלוֹת הַפְּצוּעִים, הַצְּעָקוֹת,
וְהַמֵּתִים בַּתְּעָלוֹת
אַל תַּחְזִירוּ אוֹתָנוּ לְשָׁם
לָמוּת שׁוּב בְּיַחַד אִתָּם
תִּהְיוּ חֲכָמִים וְתַקְשִׁיבוּ גַּם לָנוּ
הַפְּצוּעִים שֶׁקּוֹלָם נָדַם
כִּי אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם
בְּסֻגְ'עִיָּה אוֹ לְבָנוֹן
וְנִשְׁמָתֵנוּ לָעַד תְּדַמֵּם
אֶת מַשְׁבְּרֵי הַשִּׁגָּעוֹן
אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ הַכֹּל
שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בְּשַׁלְוָה
אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ
לִצְרֹחַ אֶל הַדְּמָמָה
בְּבַקָּשָׁה תִּהְיוּ רְגִישִׁים
בְּבַקָּשָׁה תַּרְגִּישׁוּ גַּם אוֹתָנוּ
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ מֵתִים
נוֹשְׂאִים אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ
אַל תַּהַרְסוּ לָנוּ אֶת שִׂמְחַת הַחַג
אַל תִּפְתְּחוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת וְהַפְּצָעִים
תְּנוּ לוֹ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
לְלֹא רַעֲמֵי הַנַּפָּצִים
...רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד.
אנחנו כל כך צריכים לחשוב על זה.
אנחנו כל כך צריכים לחשוב על זה.
..אנה.
תודה על התזכורת כמה זה חשוב
כתיבה מאוד נוגעת
כתיבה מאוד נוגעת
תודה.תורם דם
בדיוק חשבתי עלייך...
..אנה.
חח למה?
נכנסתי לניק הקודםתורם דםאחרונה
את האחרונה שהגיבה...
עשב לימון
אולי אתה קורא לזה הטרלה. אבל זו מציאות כואבת.
אין ספק שהלם קרב הוא אחד הדברים הכואבים והמפריעים לשגרת החיים. אבל בכל זאת, יש עוד כמה דברים. אני מכירה אנשים שעברו בחיים דברים אחרים, והיו במצב שהמון דברים בחיים הזכירו להם את האסונות. אם זה התרמה טלפונית של ארגון חסד, או פרסומת של ילד חולה. כן. אפשר לקחת את הקושי ולבקש בקול רם שיתחשבו. ואפשר להשלים עם זה שכל קושי הוא קושי, ואין אחד יותר מהשני.
עוד דבר, הלם קרב הוא דבר קשה. והעלאתו למודעות צריכה לחייב- לדעתי- את כולם. את כל מי שיש לו טלפון עם מצלמה, את כל מי שמצלם אירוע שמתרחש, ואת כל מי שמעלה לרשת סרטונים ותמונות מזוויעים. זה לא מצחיק לראות אוטו עולה באש. ואני מאד מקווה שהאנושות לא הולכת ומידרדרת לכיוון העיתונות הקטנה והמזעזעת את הנפש.
חוץ מכל זה, בנימה אופטימית אומר שאני מאמינה שהנפש היא גמישה. והיא יכולה להירפא. הזמן משפיע, והעבודה הפנימית. זה לוקח זמן. אבל זה יבוא. ועד אז נכיל ונחבק כמה שנוכל.
זהו בינתיים. תודה על ההקשבה
מה הקשר להטרלה?תורם דם
פעם שעברה, כתבתי ומחקתי. וקראת לזה הטרלהעשב לימון
ישמצב... מי זוכר...תורם דם
קטע לתשעה באב טריחיים ורגש
ים דם. מפיל סלעי ענק. שוצף גואה. שורף, מתלקח, משחיר.
וזה כואב כי יש אמת. גדולה מכל האמיתות. יסוד היסודות. מקור האהבות. זה כואב כי יש אור. זה כואב כי הוא לא יחזור. זה עובר את גבול הכאב. זה מוחק את הלב. ומתוך ים המוות, צומח, גהנום.
והנה הכאב שלי, שם בקצה. זו עוד טיפה אחת.
ופתאום פה היא חלק מים שלם. שנגמרו לו הדמעות. והמילים. והצרחות.
זה הסיטרא אחרא בכבודו ובעצמו.
זה מלאך המוות.
זה בכי ללא סוף.
זו אבלות ללא אור.
רק עקיבא צוחק,
ללא הגיון.
משיגעון.
מנסה לנחם,
את היגון.
וזה כואב כי יש אמת. גדולה מכל האמיתות. יסוד היסודות. מקור האהבות. זה כואב כי יש אור. זה כואב כי הוא לא יחזור. זה עובר את גבול הכאב. זה מוחק את הלב. ומתוך ים המוות, צומח, גהנום.
והנה הכאב שלי, שם בקצה. זו עוד טיפה אחת.
ופתאום פה היא חלק מים שלם. שנגמרו לו הדמעות. והמילים. והצרחות.
זה הסיטרא אחרא בכבודו ובעצמו.
זה מלאך המוות.
זה בכי ללא סוף.
זו אבלות ללא אור.
רק עקיבא צוחק,
ללא הגיון.
משיגעון.
מנסה לנחם,
את היגון.
ועוד אחדחיים ורגש
אדום. דם. אנושיות נמחקת. רגישות מותכת. גהינום. פה. בקודש הקודשים. ניגודים כואבים. פיזית. זו תורה וזה שכרה?? חיים שכאלו למה?
כתום. היגיון נמחק. רגישות מוצתת. תמימות מודחת.
דור נמחק. דור דעה.
יפה שעה אחת קודם.
ועכשיו ברגע זה. שועלים מהלכים בו. בבית. ביסוד. בתקווה. במקור האהבה. והוא מלחך בחושך.
שחור. משחור. יממה עוברת.
אפור כאילו כלום. משמעות נמחקת.
יום אחרי, וכלום.
נשרף הבית.
נשרפה האהבה.
נשאר הצום.
פעם בשנה.
כתום. היגיון נמחק. רגישות מוצתת. תמימות מודחת.
דור נמחק. דור דעה.
יפה שעה אחת קודם.
ועכשיו ברגע זה. שועלים מהלכים בו. בבית. ביסוד. בתקווה. במקור האהבה. והוא מלחך בחושך.
שחור. משחור. יממה עוברת.
אפור כאילו כלום. משמעות נמחקת.
יום אחרי, וכלום.
נשרף הבית.
נשרפה האהבה.
נשאר הצום.
פעם בשנה.
...רחל יהודייה בדם
וואו. כתיבה שורפת.
שרף בפנים.
שרף בפנים.
לגמריי...חיים ורגש
אני עדיין לא מצליחה להבין איך אנחנו שנה שלמה(אני לפחות) לא מתעסקת בזהות שלי, ביהדות, בבית המקדש...פעם בשנה שקולטים כמה חומר וערכים יש לי עוד ללמוד ולדעת בתור יהודיה
...רחל יהודייה בדם
את כתבת?
כן בטחחיים ורגש
..רחל יהודייה בדם
זה טוב מאוד.. מאוד אהבתי
תודהה!חיים ורגשאחרונה
מָהֵם הָרְגָעִים הַמְּיֻחָדִים בְּיוֹתֵר עֲבוּר כָל אָדָם?בין הבור למים
אוּלַי הֲבָנָה מִתְנוֹצֶצֶת,
בְּעֹמֶק הַלַּיְל הַשָּׁחֹר.
חִיּוּךְ מְנַחֵם מֵאוֹר הַיָּרֵחַ,
עֶצֶב חָשׂוּף מוּל מַבָּטְךָ הַבּוֹטֵחַ.
צִיּוּץ צִפּוֹרִים וְרוּחַ רוֹקֶדֶת,
שִׁירַת הֶעָלִים כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת.
בְּדִידוּת אוֹ חֶבְרָה וּשְׁלֵמוּת שֶׁל הַלֵּב,
דִּבּוּר אוֹ שְׁתִיקָה וְגוּף מִתְקָרֵב.
תָּו רוֹדֵף תָּו וּצְלִיל מְלַטֵּף,
פֶּרַח כָּחֹל שֶׁהָאֹשֶׁר קוֹטֵף.
לִמּוּד אוֹ בֵּרוּר מַעֲמִיק וְחוֹדֵר,
שְׁבָרִים וּקְלִפּוֹת שֶׁהַלֵּב מְשַׁחְרֵר.
חַיָּל בָּאֹפֶק מִבֵּין עֲצֵי זַיִת,
שׁוֹמֵר מֵרָחוֹק, גַּעֲגוּעַ לבָּיִת.
יָם וּמִדְבַּר, שָׂדוֹת וְהָרִים,
עָצְמָתוֹ שֶׁל הַטֶּבַע וְקִרְבַת אֱלֹהִים.
מֵהֶם הָרְגָעִים
הַמְּיֻחָדִים בְּיוֹתֵר
עֲבוּר כָּל אָדָם?
הַבֵּט וּרְאֵה,
הֵם כָּל הָעוֹלָם.
כתיבה יפה, והתוכן - אכן הפשטות זה החיים!פרצוף כרית
תודה, נשאלתי את השאלה הזו היום, ועניתי בשיר (:בין הבור למים
מאד נכון, צריך להוריד ציפיות ופשוט לשמוח!!!פרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ועדינה,מלאה בעומק עדינות ויופי.
אהבתי מאוד. קסם.
אהבתי מאוד. קסם.
אהבתישמש בחורף
באמת כתיבה עדינה. היא נוגעת עמוק. זה מהמם!
אוי זה מדהים. מיליון לייקיםה' אור לי.
איזה מהמםאנה.
מוכשרת
הי תודה רבה כולם ☘️בין הבור למים
איזו כתיבהדאק
כיף לקרוא אותך!
תודה!בין הבור למיםאחרונה
ט באבילד טבע
דרכי ציון אבלות לקראתי
פורש ידי על כל מחמדיה
מלטף
והיא, ממקום גילה
כאילו כל הדרה עזב
לוחשת אליי
לך
דמעתה על לחייה
והיא נוגה
אני הגבר ראה יופיך
ועתה מתגולל
באבק אבניך
נשבע, עוד אבנך
ואת
טבועה בארץ לא לך
אין לך מנחם
כי גדול כים שברך
בתולת בת ציון
הורידי כנחל דמעתך
תשתפכנה אבני הקודש
כי אם מאוס נמאסנו
ישיבנו ה' אליו
ונשובה
פורש ידי על כל מחמדיה
מלטף
והיא, ממקום גילה
כאילו כל הדרה עזב
לוחשת אליי
לך
דמעתה על לחייה
והיא נוגה
אני הגבר ראה יופיך
ועתה מתגולל
באבק אבניך
נשבע, עוד אבנך
ואת
טבועה בארץ לא לך
אין לך מנחם
כי גדול כים שברך
בתולת בת ציון
הורידי כנחל דמעתך
תשתפכנה אבני הקודש
כי אם מאוס נמאסנו
ישיבנו ה' אליו
ונשובה
...רחל יהודייה בדם
נוגע ללב
כתיבה יפה
כתיבה יפה
ואוו זה חדור עומק ללבהכול לטובה!
מדהים מדהיםבין הבור למיםאחרונה
תודה
לך א-לי תשוקתישקוף כמו דמעה
תשובתנו אל אבינו בוראנו שייכת תמיד. שולח עכשיו כי רואה שפעיל כאן.. סגנון אחר סיפורי-ציורי
''השיבנו ה' אליך ונשובה''
צל עצי ברושים מתכופפים לדמות שעולה בין הסלעים
תחת פסיעותיו עלים נפרכים ומתפוררים אל הרוח שנושבת,
והרוח..
איזה רוח!
פניו מפיקות רוך, עיניו בורקות בשלל צבעים,
טהרה שפוכה על דמותו וכמו שכינה אופפת קומתו הצרה,
האיש עצר במעלה השביל
הרים מבטו אל השמיים העמוקים הנראים בכחלילותם
אנחה נשמעה מגרונו, אחריה צעקה פילחה את חלל העולם
אבא!!
הד הצעקה כמו שיחק בתחרות עם צללי השמש השוקעת, הצובעת את ההרים בגוון אש בוער
אבא!!
חיות נסו והשתתקו
דממה שררה בעולם אל מול הלב הרוגש והגועש
אבא!!
הדמות התקפלה לתוך עצמה, בכי זך כתינוק לאמו התגלגל בחוצות יהודה
בן המתחטא לפני אביו
אב הרוצה בבנו
גם חומת האש שליחכה את חומות הברזל דעכה
גם חומות הברזל נמסו
מלאכים נבהלו
והשמיים נפתחו
ואראה מראות אלו-הים
לא רק מלך בהוד מלכותו
גם בן החבוק באב יולדו
ואהבה
נסוכה על פניהם.
התחברתיהכול לטובה!
..רחל יהודייה בדם
זה כזה עדין וטהור.
וכתיבה עדינה ומעניינת
התחברתי מאוד
וכתיבה עדינה ומעניינת
התחברתי מאוד
וואו...תות"ח!
וביום כיפור כשאנחנו תוקעים בשופר אנחנו מנסים להזכיר לקב"ה את עקידת יצחק, אירוע שמסמל את שיא התמימות, שמגולמת ביצחק אבינו...
אנשים הרבה פעמים חושבים שדווקא התמימות זה לא דבר טוב וזה שלב תחתון ולא אמיתי, אך זה באמת שיא הטוהר והשלימות, ודווקא זה מראה על הרצון האמיתי והטהור של האדם, ולא כל הקליפות החיצוניות...(מצד שני, יש לאדם אחריות מליאה על מעשיו, כמובן...).
ואו, אין מיליםבין הבור למיםאחרונה
מרגש