שרשור חדש
לא יודע אם קשור כל כךעזיהו

אני חייב לשתף.

לפני כמה זמן היה לי דייט,דייט של כמה שעות טובות.

בוא נאמר, שהבחורה הזאת נהנתה להתעלל בי באופן קבוע.היא קראה מאמרים באינטרנט וגרמה לי להתאהב בה קשות.העניין הוא, שהיא לא רצתה להיות אתי. היא רק רצתה שאתאהב בה והיא תזרוק אותי לעזאזל.שתוכל להשפיל אותי ואז תרוץ לספר לחברות שלה שאני רודף אחריה.מלא פגישות שהייתי יוצא איתה הייתי בבאסת על.יוצא שמח, חוזר עצוב.לפעמים היא ''צ'יפרה'' אותי ונתנה לי לחזור שמח מדי פעם,כלב טוב!

היא שכנעה אותי שאני רוצה בחורות שאני בכלל לא רוצה ושכנעה אותי לשלוח צד שלישי לומר להן.עכשיו הבחורות האלו חיות בסרט שאני רוצה אותן.היה לה כל כך הרבה ביטחון עצמי עליי כל כך הרבה זמן והחלטתי שהפעם אני משנה את זה.יש לציין שאת הרעיונות לא המצאתי, לפחות את חלקן/רובן(לא בטוח).

אני נפגש עם הבחורה מאחורי הבית שלי, במקום הרגיל.

אני מגיע עם מכנסיים שהם בגד ים, וחולצה ב10 שקל.

הבחורה מגיעה יותר מושקעת ממני. לדעתי זאת היתה על מנת לגרום לי ציפייה להאמין שהולך להיות בינינו משהו הערב ושהדייטים בינינו יימשכו באופן רומנטי.

הבחורה מגיעה ומתחילה לצחוק על המכנסיים שלבשתי, זה פגע בה כמובן.

''מה זה המכנסיים האלו"? היא כולה צוחקת עליי ועוד מתנשאת.(מבחן ראשון שלי אצלה היום,איך אני אתמודד עם זה שצוחקים עליי?)

היא היתה בטוחה שאגיב במשהו כמו ''סתם, לא היה לי מה ללבוש'' אבל מה שאמרתי לה הוא ''התאמתי את הבגדים במיוחד בעבורך''. הביטחון העצמי שלה נפגע!היא נכנסה להלם! ואני ממשיך ואומר ''עשיתי את זה בכדי שתביני שאת לא יכולה להשיג אותי'' והיא עונה:''אני,להשיג אותך?אל תצחיק אותי'' (מוסיפה חיוך מתנשא). ואני עונה לה ''כן,אם את יכולה להשיג אותי'' (מבט שמשדר כולו ביטחון).

התקרבנו,בערך אחרי 20 דקות הפלאפון שלי צלצל.זה היה החבר שתכננתי אתו.

הוספתי חיוך של מאוהב כשאני מדבר אתו בפלאפון, ואמרתי לו ''היי מאמי...מה שלומך?קבענו אצלך הערב, נכון?'' והוא נשמע מחייך בפלאפון(הפלאפון שלי משמיע קול די חזק, הבחורה שמעה את כל השיחה במרחק ממני).

הבחורה פשוט נכנסה לסקרנות מטורפת!התחילה לשאול שאלות שקשורות לנושא.כל היום חפרה לי, ואני מוסיף מסגרת הערכות שליליות ואומר לה ''את אף פעם לא מדברת עם חברות שלך בפלאפון''? הבחורה פשוט השתגעה.החבר שלי, לפני שמסיים את השיחה אומר ''ראית את המתנה שהשארתי לך בתיק הגב''? , אני פותח את תיק הגב שלי , ואני רואה הפתעה.אני יודע מה יש בפנים.תכננו את זה ביחד. ''תפתח את זה רק כשתהיה לבד''. הבחורה התחננה שאפתח ואסתכל מה יש בפנים, היא היתה סקרנית בטירוף!הסתובבנו בשכונה במשך חצי שעה בערך.ואז, שלפתי הפתעה.מתנה ארוזה. נתתי לה לסבול 15 דקות בערך, כשאני אומר לה שזה בשבילה ומוסיף כל מיני מילים יפות "אני מקווה שזה לא יהרוס את הידידות שלנו, וכו' ''.

הבחורה פשוט נכנסה לאטרף וסקרנות מטורפת מה יש בפנים.כשהיא פתחה חיכתה לה איזה במבה בשקל וחצי שהיא אוהבת.(העיקר שהיא לא התאכזבה שזאת לא טבעת נישואין).

אחרי 35 דקות של שיחה, שבה אנחנו קרובים אחד לשנייה, כשהבחורה על סף עילפון...פתאום היא מקבלת שיחה ומשתיקה אותי, כמו שהיא רגילה.דחתה איזה בחור שרצה לצאת איתה, כרגיל.היא אמרה שהיא עם חברות שלה עכשיו וניתקה לו בפנים. גיבורה! במצב רגיל הייתי סותם את הפה שלי וממשיך מאיפה שהיינו אבל לא!התחלתי לרדת עליה במשך שעה שלמה על כל זיוף שקיים בה והיא מנסה להסביר לי למה היא עשתה כך ואני אומר לה שכך היא היתה צריכה לנהוג...היא מנסה להסביר את עצמה בפניי!יופי!אמרתי לה מילים ממש קשות ורציתי לראות מתי היא תחליט ללכת.היא אפילו עשתה את זה.וחזרה אחרי חצי דקה ואמרה ''הייתי חייבת את הסיבוב הזה''(כמובן, כמובן שהיא ציפתה שארדוף אחריה, כרגיל).היא היתה בהלם!

אחרי רבע שעה של ויכוחים באמצע הדייט, התקרבנו.הבחורה ניסתה להסביר לי למה היא עשתה את כל זה ושתמיד התייחסו אליה מגעיל ולכן היא עושה כך וכו'...הבחורה התחילה לבכות,ואז הפלאפון שלי שוב צלצל(הפעם לא תכננתי את זה!) והתחלתי לדבר במשך חצי שעה רצוף בכוונה כשהבחורה מיובשת ובוכה!סיימתי את השיחה ואז התעלמתי ממנה.כאילו היא לא היתה באמצע סיפור קורע לב על כמה מגעיל התייחסו אליה כשהיתה צעירה יותר.הבחורה התפוצצה עליי אחרי 3 דקות ורבה איתי בטירוף ואני טוען ואומר שהיא משוגעת ואין לי מושג על מה היא מדברת!(שוב, הרעיונות האלו לא שלי, קראתי את זה איפשהו!ומאד אהבתי את הרעיונות האלו)

הבחורה החליטה לבחון אותי שוב(לידיעתכם, כל מבחן שאתם עוברים אצל בחורה מגביר את המשיכה שלה כלפיך, יש בנות שבכלל לא יודעות שהן בוחנות, חלקן/רובן עושות את זה באופן לא מודע).

אז, הבחורה החליטה לבחון אותי שוב.היינו קרובים, צוחקים ופתאום היא התרחקה ממני באגרסיביות ואמרה ''שמור מרחק, אל תנסה כלום.חבל שתיפגע''.(ומוסיפה מבט מתנשא).היא ציפתה שאעלב ואלך.במקום זה פתחתי עימות עם הבחורה, של מסגרות הערכה.

''את תמיד מתרגשת כשמתקרבים אלייך''?

והיא עונה ''אני יודעת מה אתה רוצה, לא יצא לך מזה כלום.''.

ואני אומר לה(מילה במילה מהסיפור הגאוני שקראתי) ''את עוד הפעם מדברת אתי סחור סחור בגלל שאת מפחדת להגיד את מה שיש לך בפנים''?

הבחורה פשוט בהלם!אין לה מה להגיד לי!

את הרעיון הגאוני הבא גם לקחתי מהסיפור:

רבתי איתה המון, ואז אמרתי לה ''אני אתן לך עוד דוגמא לכנות''. חיכיתי עשר שניות ואז אמרתי ''אני לא נמשך אלייך.''.אמרתי בטון שקט ונינוח, ועם חיוך!הבחורה פשוט היתה בהלם!לא ידעה מה להגיד לי!היא התחילה לבכות!

פה הייתי כבר צריך ללכת, לא הספקתי את כל מה שרציתי עם הבחורה והיו כאלו שהתפספסו, אבל הרוב עבד!

הבחורה ניסתה לנשק אותי בסוף הפגישה, דחיתי אותה באגרסיביות.הבחורה רוצה אותי ואני דוחה אותה!ניצחתי במשחק!לאחר יום(בסיפור המקורי ההטרדות התחילו לאחר פחות מ10 דקות שהוא יצא מהבית שלה) היא שולחת לי הודעה ''שנצא ביום חמישי''? ועניתי לה ''לא יכול נשמה, הזמינו אותי לנאום איפשהוא ביום חמישי) וניסתה לקבוע אותי כל יום כמה שיותר, וזאת לאחר ימים שלמים שהייתי מנסה לקבוע איתה והיא היתה מסננת כל יום!!!ועד שהיא הואילה בטובה לתת לי את זה, היא היתה קרה והתייחסה אליי כמו לזבל.

קיבלתי את הכבוד שלי בחזרה, וזה מה שרציתי!

ניצחתי במשחק.

זאת היתה הפעם האחרונה שאת משפילה אותי, גורמת לי לשלוח צד שלישי לבחורות אחרות ולומר להן שאני אוהב אותן רק בכדי שיהיה להן אגו עליי, זאת פעם אחרונה אי פעם שאני נפגש אתך או חושב על להיכנס אתך למערכת יחסים רומנטית זוגית!

אספתי את עצמי מהרצפה, סוף סוף!

זה הסיפור.

התלבטתי אם להגיב בכללבעזרתו!

כי אם אתה רוצה לעורר פרובוקציות אז אני קצת עוזרת לך עכשיו.

אבל..

לא כ"כ הבנתי את הפואנטה. מה אתה מנסה להגיד בקטע הזה שהצלחת להראות לבחורה הזאת איזה גבר אתה?

נראלי שלהיות גבר זה לאהוב באמת. לא את עצמך. את מי שמולך.

 

אה, ואם אתה מלמד אותנו מה בחורות אוהבות?

אז אני יגלה לך שהם לא אוהבות בנים שעפים על עצמם מידי. 

 

חס ושלוםעזיהו
המקרה הזה הוא מקרה קיצוני, בדרך כלל עם בחורות צריך להתנהג לפי המראה שלהן
לפי המראה שלהן אפשר לדעת אם הרבה גברים התחילו איתן,ולפי זה לדעת אם הבחורה מקצוענית בדחיית בחורים
6-10
בחורות שנראות 7, אפשר להיות נחמד וחברותי
בנות שנראות 9 יש להיות מאתגר וחצוף
מה שבאתי לעשות כשעשיתי את התרגיל הזה הוא להחזיר לעצמי את הערך בעיני הבחורה.פרסמתי את זה פה בשביל לפרוק.
אני חושבת שקשר יכול להיות כל כך מהמם וטהורבעזרתו!

אם הוא מגיע ממקום אמיתי

שפשוט אל. אל תגיד דברים כאלה.

תן לנו להישאר בתמימות שלנו.

וברצון האמיתי הזה לאהוב. באמת. בלי פוזה.

זהו שקר.עזיהו

בחורות משתמשות בכל כך הרבה טכניקות מול גברים, ואפילו בלי לדעת!

כגון:

בחורות הופכות את עצמן להיות הפרס דרך דברים קטנים שהיא אומרת, עד שהגבר מרגיש שכל זמן שהוא מדבר איתה הוא חייב להודות לה)

 

זה כל כך לא.בעזרתו!

לפחות הבנות שנמצאות בסביבה שלי. 

קשר אמיתי ונכון מגיע מצד שני הצדדים- ולא איזה משהו תחרותי סמוי מתחת לשטח.

הוא.. פשוט. כל כך פשוט.

ואמיתי. זהו.

חחחחחחחחחעזיהו

יכול להיות שאפילו את עושה את זה, באופן לא מודע.

בחורות הופכות את עצמן להיות הפרס, ומשדרים לנו דרך הטלוויזיה שזה חייב להיות כך ושזהו טבע העולם.

סדרות טלוויזיה דתיות, וסדרות טלוויזיה לא דתיות.

אם אתה חושב שטלוויזיה זה מקום אמיתיבעזרתו!

זה כבר בעיה אחרת.

הם.. כל כך מייצרים לנו מה להרגיש מתי.

איככ. 

קיצור. אין לי מה להגיד. בהצלחה. באמת. מאחלת לך שתזכה להרגיש אהבה אמיתית מה היא.

זה לא מה שכתבתי...עזיהו
עבר עריכה על ידי עזיהו בתאריך כ"א באב תשע"ז 21:02

מה שכתבתי הוא שמשדרים לנו דרך סדרות טלוויזיה שהבחורה היא הפרס וכך צריך להיות.אני אומר שהטלוויזיה גורמת לנו להאמין שהבחורות הן הפרס...בחורות הופכות את עצמן לפרס.

ואם את חושבת שבאמת אין משחקים בין בני זוג...את זאת שחיה באשליות.אבל זה עוד יגיע...תהיי בטוחה.מעניין אם זה יהיה מצד הבחור או מצדך.כנראה שזה יהיה מצדך.

הממ... אני לא אצא בזמן הקרוב כנראה אבל...נחמיה17

אני חייב לומר שהסיפור הזה שלך די מזעזע אותי, באמצע התחלתי רק לרפרף... אני לא יודע אם אתה אדם דתי. אבל לא תיארתי מעולם שככה זה נראה אצל אנשים שיהדות היא בראש כל חייהם.

אני מצטער שאני קראתי את הסיפור הזה לפני שאני נשוי כבר ומקווה שכשאגיע לעולם של דייטים אראה משהו יותר צנוע. משהו יותר טהור.

צר לי שזעזעתי אותך נחמיה,עזיהו

לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך.

זה לא פגע בי סובייקטיבית. זה דבר שראיתי כמזעזע אובייקטיבינחמיה17

לא, לא אישי. אוהב אותך. בנאדם.

אבל הצורה הזו שבה הצגת את עולם הדייטים גורמת לי לרצות לברוח לקיצוניות השניה, ולשוב לראות את הדרך בה מציגים את זה בנוג"ה....

אל תיקח את זה קשה.עזיהו

המקרה הזה הוא מקרה קיצוני.

מוזמן לפרסם בלנ''ונפתלי הדגאחרונה
מסכותבעזרתו!

תביט,

תראה את מה שמעבר.

 

תרגיש,

גם בלי לגעת.

 

תשמע,

גם את מה שלא נאמר.

 

לפני שיהיה מאוחר.

זה.. עמוק. סוקרנתי.לב סדוק


מסכות זה תמיד דבר מסקרן..בעזרתו!

תודה.

וואי ממש מסכימה עם התוכן.אהבת ישראל!!אחרונה

ממש!

 

לפני שיהיה מאוחר.

 

 

תודה רבה על זה!

.....לב סדוק

נפלה

נחבלה

באשמת חטאי האחרים.

 

אחר-

 

קמה

נעמדה

בעקבות דרישות הסובבים.

 

זה לא היא.

 

היא רק

הקרבן.

קרבן עולה ויורד.

 

 

 

אל תהיו פרסים בהערות

אני באמת ישמח להערות..

זה..עמוקפצלשש!

וכתוב טוב

אהבתי את המשחק עם השמות של הקורבנות פה

זה חשיבה מקורית.. חולה על זה

אומייגש!!!לב סדוק

את מוכנה להאמין לי שלא התכוונתי בכלל לאשמת וחטאי???

פתאום את אומרת ושמתי לב..

אני התכוונתי רק לקרבן עולה ויורד..

וואי, לא חשבתי על זה.

זה הרבה יותר יפה ככה

מה את אומרת, אולי להחליף את בעקבות דרישות הסובבים ל"מונחית מדרישות הסובבים" שיהיה כאילו איזכור לקרבנות גם בבית הזה?

או אפילו להגזים ולכתוב:"מונחית כתמיד מדרישות הסובבים"?

תבטיחי😅 אדיררפצלשש!
כןן הייתי הולכת על האופציה השניה
וואי חזק.
יואו עכשיו אני אוהבת את זהלב סדוק

חיכיתי למלא הערות כי לא כזה אהבתי..

אבל עם המשמעות הנוספת כן אהבתי

יש. איזה כייף.פצלשש!

אבל סתם שתדעי כלל בחיים- תאהבי את מה שאת, ומה שאת עושה, בלי קשר לאחרים.

זה קשה. ממש.

זה פשוט היה נראה לי קצת מאולץ..לב סדוק

כאילו הכנסתי את הקרבן עולה ויורד הזה בלי קשר לכלום..

אבל כשקלטתי את האיזכורים בשיר זה היה נראה לי קשור פתאום

תןדה!

מה? זה הקטע שהכי אהבתי בשיר הוא נותן בעיניי את המשמעותפצלשש!

לשיר כולו.

שהיא פשוט משתנה בהתאם לסביבה שלה- עולה, יורדת וכו..

ככה אני הבנתי את זה לפחות

 

הבנת נכון..לב סדוקאחרונה

פשוט היה לי כבר את הבית הראשון כתוב,

החלטתי שאני כותבת על קרבן עולה ויורד וניסיתי לחבר בינהם..

לכן הרגיש לי מאולץ קצת.

 

אבל עכשיו אני אוהבת

--פצלשש!
עבר עריכה על ידי פצלשש! בתאריך י"ח באב תשע"ז 19:41

 

יש, ומילים אינן יורדות לעומקן של הָרְגָשׁוֹת.

הם מתארות אותן באופן די שטחי-

דו מימדי.

 

והרגשות?

יש להם כל כך הרבה מימדים,

לו רק יכלו להעביר למילים את הרגשתן

כי אז,  סביר להניח

המילים היו פותחות את פיהן בתדהמה

ואולי קצת נכנסות לעובי הקורה.

 

והמילים?

לו רק היה להן פה,

אולי היינו נחשפים

או נוגעים

במלוא מובן המילה.

 

 

ובא לי לפרוק קצת אז יש פה עוד כמה מהיום..פצלשש!

 

זה רק בשביל להוציא החוצה. ואם יעזור למישהו על הדרך עוד יותר טוב.

ממש ממש ממש לא חייבים לענות.

זה יותר בשבילי מאשר בשבילכם.

--

 

אתה יודע?

יש נקודה

קטנה ממש

בקושי רואים

בעין רגילה

 

היא מוחבאת

אי שם

 

לא כולם

שמים לב אליה

היא קטנה כזאת

אתה יודע..

 

אבל

היא קיימת

אני בטוחה.

לפעמים היא שולחת לי

נקודות קטנות

של שמחה.

--פצלשש!

יש שירים שפורטים על התווים של הנשמה;

הם מדוייקים כל כך

ועדינים.

 

ויש מנגינות;

שבעצם

לקוחות מעולם אחר,

גבוה יותר.

 

ופתאום-

אדם מרגיש שמיתר אחד זז

וצליל שקט ועמום

בוקע מבפנים.

 

והצליל,

הוא כל כך נעים

ומעורר צמא

לשמוע שוב

את אותה

הפריטה.

--פצלשש!
עבר עריכה על ידי פצלשש! בתאריך י"ח באב תשע"ז 20:54

כדורים מתעופפים

מצד לצד במהירות מסחררת.

כוכבים

כובשים את עינייך

ולא ממהרים לסגת.

 

אי שם,

ניתן להבחין במפרש לבן

באופק.

 

ים;

של מחשבות

ודמיונות

ואהבות

ואכזבות.

 

ואת

טובעת לאיטך

עמוק

מתמכרת למתוק

ולאינסוף.

 

עולם שלם שנמצא

בפנים.

אז רק

תסבירו לי:

איך מ ת ר כ ז י ם  ב ל י מ ו ד י ם?

וזהו נראלי מספיקקפצלשש!

אני רק לוחשת

לכל השירים

שיהיו בשקט,

שישמרו חזק בבטן את מה שיש להם להגיד-

לפעם אחרת.

 

תניחו לי;

אני מתחננת.

מבטיחה לכתוב אתכם

אני אומרת.

 

אבל לא עכשיו,

עכשיו

אני צריכה קצת

שקט.

 

והם צוחקים לי בפנים,

ואומרים לי- שירה,

אנחנו הזדמנות שלא חוזרת

את חייבת.

 

ואני?

קרועה בין השירה שבפנים

לזאת שכתובה על הדפים.

וואו.לב סדוק

אני חייבת להגיד שהזדהתי מאוד.

 

והשירים שלך יפים, כרגיל

באמת, הכתיבה והעומק.. מהמם. 

תודה נשמה.פצלשש!
וסתם כי אני סקרנית, למה הכי התחברת?
מדויקנקדימון
אני לראשון ולאחרון.
הם שני צדדים משלימים בעיני..
משלימים?פצלשש!

איך?

משום ש..נקדימון
בראשון יש רתיעה מהן, כי הן חסירות ונמצאות בחוץ,
ואילו באחרון הן אלו שמפגישות אותנו עם מה שבאמת יש בפנים, הן מלאות ונמצאות בפנים.
כמין שני צדדים של המטבע, תחילת מסלול וסופו.
מתלבטת אם ירדתי לסוף דעתךפצלשש!

כי בעיקרון באחרון הבפנים מסמל את השקט שאני מחפשת שם

והם?

הם רוצות רק לצאת החוצה ולהגיד את מה שיש להם

 

 

יענו מאבקפצלשש!

בין שירה שמחפשת קצת שקט

לבין השירים שרוצים לצאת החוצה

זהו.. זאת הייתה כוונתי.

נכוןנקדימון
הבנתי את זה,
אלא שגם הבנתי שהמילים הן טובות ולכן כואבות עד שנדרש שקט. כי הן מבטאות היטב וממילא מעצימות את החוויה בפניםש בעצם הבקשה לשקט היא כמיהה להסחת דעת קלה כדי לנוח.
השיר אצלינקדימון
הוא המילים והמשמעות ולא רק חוויה חסרת מילים. ואולי טעיתי?

אבל מישהי חכמה פעם אמרה לי שהיופי בשירים הוא שכל אחד יכול לקחת את זה למקום אחר..
רגעפצלשש!

בא לי להבין את המשפט הראשון יותר.

והמישהי הזאת עדיין חושבת שכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו. ואם הוא יקח אותנו לכיוון שלו איתו אז בכלל..

זה כל כך נכוןפצלשש!

לא חשבתי על זה. 

וואו.

סוריפצלשש!


אין על מה נקדימון
למרות החשש מעימות,
אני מעדיף מידי לפגוש אי הסכמה
כי זה מחייב להעמיק לעצמי את ההבנה.


(אגב,
איך את מכירה את המישהי ההיא?
סתם.. בדיחה דלה.. )
אבל..פצלשש!

בא לי להבין את המשפט הראשון יותר..

('המילים והמשמעויות ולא רק חוויה חסרת מילים')

לא מספיק הבנתי

כן אני גם אוהבת דיונים וכו.. אחלה בירור.

כוונתינקדימון
זה ניסוח קצת אחר למה שכתבתי בתגובה של ד"ה ׳נכון׳,
שהשיר לא רק משחרר רגש אלא גם הופך חוויה עמומה להבנה, למילה, למשמעות.
לפעמים (או לרוב?) יש רק הדים כאלה שטסים בתוך הנפש, ואי אפשר לתפוס אותן,
וכשהן נהפכות למילים ולשיר אז פתאום דברים מתבהרים ומכינים את השלב הבא של הדים והבנה.
ד"ה חח.. גדולפצלשש!

אממ אצלי זה בדרכ הפוך.

זה מתחיל במילים שהם יוצרות את החוויה..

יש לי כזה מלא מילים בראש ואז לפעמים כשאני מקשיבה להם- אני אומרת להם הי אתם ממש יפות 

אז אני פשוט כותבת אותם

ואם אני לא כותבת אז אני לא רגועה כזה עד שאני לא יוציא אותם החוצה

קיצור הזוי. שבת זה לפעמים סבל בשבילי.

 

מענייןנקדימון
והמילים, מאיפה הן באו?
האם סתם אוצר מילים עשיר או שזו מודעות שמתגברת כשאת מבחינה במילים..
המילה מייצרת את הכאב,
או שהכאב מציץ דרך המילה?
אממפצלשש!

המילים? לפעמים נגיד יוצא לי לחשוב על משהו, נגיד השבוע חשבתי על כמה שמילים לא מבטאות ההרגשות שלך. 

ואז הם פתאום קופצות לי לראש בצורה כזאת מנוסחת יפה, כי הם יודעות שזה מעסיק אותי אז הם כאילו הם מנסות לגרות אותי כזה חח לא יודעת איך להסביר את זה..

וזה הכאב שמציץ דרך המילה..

 

אופ אני נשמעת מוזרהצוחק 

לא נורא..

ממש מוזרה.. ברר..נקדימון
רק לא הבנתי למה זה הפוך ממה שכתבתי.. שכתבת לעיל שזה הפוך אצלך..
על כל פנים, העיקר שאת משתפת איתנו את הכתיבה שלך. אפשר ללמוד מזה המון.
אופ זה רק חודשיים ככה. אולי זה תקופה וזה יעבורפצלשש!

אממ לא יודעת להסביר במילים

חחנקדימון
זה בדיוק מה שניסיתי לתאר בד"ה כוונתי..
הכי התחברתי לשני..לב סדוקאחרונה

השלישי והחמישי גם התחברתי אבל כאילו הבנתי בצורה מסויימת ולקחתי את זה לכיוון אחר.

הראשון לא ירדתי לסוף דעתך

אולי גם ברביעי.

מישהו יודע מה המילה ללגרום לצמח להנץ ניצנים?כדור הארץ


ארכאית זה ׳להנץ׳נקדימון
כלומר זה שפה מיושנת ומאוד לירית, אם משתמשים אז המשלב כולו משתנה.
בפשטות אומרים ׳לפרוח׳ הרי הניצן הוא בדרך להיות פרח, ואז גם מבחינה לשונית יש טווח רחב יותר, הן למעחה והן למטה.
תודהכדור הארץאחרונה


הידעת?! - חשוב לי ממש שתקראו!אהבת ישראל!!

מתמודדי נפש זהו כינוי נפוץ

לאנשים מדהימים שמתמודדים עם מחלות נפשיות.

 

האנשים האלה אנשים באמת מדהימים!

יכולים להחזיק חיים שלמים של אנשים, ואף אחד לא יודע שהם חולים במחלה כרונית.

אף אחד גם לא מנחש!

זה לא דבר שרואים אותו.

אבל כשנמצאים במצב לא טוב וכשיש טריגרים, או אז היא מתפרצת. לפעמים בגדול ולפעמים בקטן.

ובכל מקרה- למתמודד הגיבור, והוא גיבור שבגיבורים! - יש גם משפחה. וגם היא מתמודדת.

מתמודדת עם מחלה נפשית.

 

יש הרבה סוגי מחלות. יש הרבה הרבה מצבים.

וכל אדם הוא אדם. וכל נפש היא נפש. ואצל כל אחד התופעות והתסמינים שונים מאצל השני.

 

גם בהתמודדות המשפחתית.

כל אדם הוא אדם אחר. וכל אחד מגיב אחרת.

הורה לא מגיב כמו אח. ובן זוג לא מגיב כמו הורה.

ואח אחד מגיב שונה מאחיו. ובכל זאת משהו אחד משותף יש.

משהו לא פשוט. משהו מורכב.

התמודדות.

והמון פעמים נוספת על ההתמודדות הזאת, שגם ככה היא לא פשוטה בכלל-

תוספת אחת קטנה במילים אך ענקית בכל מה שמעבר להן.

והמילים הן: מודעות של אחרים ודיבור.

 

כן. ככה.

מודעות. ודיבור.

אנשים לא יותר מדי מודעים. אם בצדק או לא- איני באה לשפוט חלילה. הלוואי וגם אני לא הייתי מודעת מקרוב כל כך למצבים שכאלו.

אבל בפועל אנשים לא מדי מודעים.

או שכן.

וכאן מגיעה אני לדבר הנוסף. לדיבור.

אין דיבור על העניין בשיח ציבורי.

אני לא מדברת על דיבור בערוצי תקשורת, בעיתונות וכו'.

אני מדברת על מודעות לדבר הזה שקוראים לו מחלת נפש.

כשאתה מסנן את הביטוי "חולה נפש" לאיזה אחד שעושה איזה משהו לא רגיל, או סתם כי זה הביטוי שעלה לך לראש- אתה יכול, ואפילו בלי לשים לב, לגרום לכמה אנשים מסביבך להתכווץ. כאילו הם עשו משהו לא בסדר.

 

תאמרו לי אתם-

האם מחלה פיזית כלשהי- תלויה באדם? האם הוא ביקש אותה? האם רצה וייחל שתהיה לו?

התשובה ברורה. לא.

אף אחד לא משתוקק בכל ליבו להיות חולה בשביל החולי. אף אחד.

ומחלה נפשית- האם אותה כן ביקשנו? האם רצינו שתהיה???

ההתמודדות איתה לא פחות מורכבת מהתמודדות עם מחלה פיזית.

אז למה זה כל כך שונה?????

 

למה, אם חלילה יש למישהו דלקת ריאות חריפה ביותר או כל מחלה אחרת- לא תהיה לו בעיה לומר-

"תתפללו לרפאות *********** " ולגמור את העניין גם בלי לפרט,

ואדם שמכיר מישהו במצב לא טוב מבחינת מחלה נפשית- יכול להרגיש לא בנוח ומובך, כשירצה לכתוב שם לרפואה??

 

התמודדות עם מחלה פיזית היא מוכרת יותר.

היא יותר רגילה. יותר נפוצה.

הכל נכון. לצערנו.

 

מחלות נפשיות גם נפוצות.

אינני יודעת כמה. אבל אני יודעת שהם נפוצות.

אבל מי שיודע עד כמה- כנראה זה הרבה אנשים שפשוט בודקים סטטיסטית.

ולא את זה אני מחפשת.

דיברתי על דיבור.

אני לא מחפשת אנשים שידברו על מחלות נפשיות כל חייהם.

אני גם לא מחפשת אנשים שיחפשו ויבלשו אחרי אנשים, כדי לדעת מה יש ואם אולי זה גם משהו נפשי.

ממש לא!

אני רוצה דבר אחד-

שתהיו קצת יותר מודעים.

שלא תסתכלו מוזר על אנשים, אם יגידו את צמד המילים "מחלת נפש".

אני לא מצפה לידע בכל התחומים הקטנים שבתוך הנושאים האלה.

אני רק רוצה שיהיה קצת יותר דיבור.

 

יודעים מה זה קבוצת תמיכה?

יש מקומות מדהימים שמרכזים אנשים עם רקע דומה, מתמודדים גם הם עם מחלה נפשית- הם / המשפחות. והדבר הזה מקל ועושה נפלאות.

אשריהם. מעריכה אותם מאוד. שימשיכו את המענה המצוין שהם נותנים.

 

אבל הלוואי שהשיח היה פתוח קצת יותר בציבור שאינו מכיר את הפרטים.

שתהיה מעט יותר הכלה לדבר "המוזר" הזה.

שלא נרגיש לפעמים כמו עוף מוזר בחברת אנשים.

 

כולם מכירים את הסיסמא "לקבל את השונה".

תמיד יש אנשים ששונים ממנו. תמיד. כל אחד הוא שונה.

וגם בנושא הזה.

כל דבר הוא שונה. וכל אחד הוא שונה.

וגם אדם חולה הוא שונה. גם אם המחלה שלו היא לא פיזית אלא נפשית.

וכן, גם המשפחה של המתמודד עצמו, ושאר האנשים הקרובים אליו מתמודדים עם משהו שונה.

 

הלוואי וננסה ובע"ה גם נצליח- להכיל קצת יותר.

זו עבודה שלנו.

אם לא נשנה את זה - זה לא ישתנה!

 

וכדי להוריד את זה לפסים מעשיים יותר יש לי בקשה אחת, התחלה מצוינת-

תנסו להפחית ולא להשתמש בביטוי "חולה נפש" כביטוי.

זה יעזור. תאמינו לי.

ואם אדם אחד ירגיש יותר בנוח ולא יתכווץ לו הלב למשמע ביטוי כזה בטון מזלזל- אדע שטוב שכבר כתבתי.

 

ברור שאני אשמח לשינוי גדול יותר.

לשינוי מהותי. שינוי מורגש.

אבל גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד.

וגם אווירה, צורת דיבור והרגשה-

מתחילה באדם אחד. בהכלה אחת. במילה אחת יותר או פחות.

האווירה עצמה, וגם רגש של אדם אחר,

גם זה תלוי-

בי.

 

הצעד הראשון שלי- הוא לכתוב את זה. מה הצעד שלכם?

 

 

 

 

 

 

 

פורום יקר.

אומנם ארוך, אך אשמח מאוד לתגובות!

אפילו רק שקראתם.

וכן. הייתי צריכה גם אומץ כדי לא ללכת לפתוח פצלש ולכתוב ממנו.

תעזרו לי לשמור את השרשור הזה למעלה.

לטובת חברה בריאה יותר וכזאת שמרגישה טוב יותר עם כלל התמודדויותיה.

בעצם זה לטובת כולנו.

מעריכה אתכם ממש!

אני.

קראתי. מרגשנקדימון
ההבדל הגדול מאוד בין חולי בגוף לבין חולי בנפש, הוא שהגוף אחרי הכל הוא רק חיצוני לנו בעוד שהנפש היא היא האדם.
כאשר אדם חולה בצד הרוחני דהיינו המופשט שבו, זה בעצם חיסרון בהופעה של האדם, כלומר יש פה פחות מהאדם הזה מולנו.
ולהיפגש עם אדם שמתקשה להיות אדם שלם זה מעורר אצלנו רחמים והמון עצב, (יש פה דמיון ואותה שאלה ביחס לאנשים עם מוגבלויות אחרות), ובעולם האכזרי בחוץ איפה שמחפשים תועלת כלכלית הרי שמישהו כזה מהווה מעמסה והוא מושא לבוז.

באמת יש פעמים שהחולי אינו באמת חולי אלא קושי בלי כלים, ואז אדם צריך שיתנו לו כלים. אבל החלוקה הזו אצל בני אדם באמת לא קיימת.

ככלל את צודקת מאוד שהחברה צריכה לעבור שינוי ביחס לכל המערכת החבויה הזו, אבל באמת בשורש צריך לברר מה יוצר אצל בני אדם את הרתיעה ממפגש עם הקשיים/חוליים האלו. לא פשוט בכלל.
זה מצריך בירור מעמיק לאורך תקופה.

מ"מ זה מה שככה קצת מסתובב לי בראש ביחס לנושא הזה. יישר כח לך.

(נ.ב.
אולי זה שרשור שמתאים יותר לפורומים אחרים, אולי נסיו"פ..)
תודה רבה.אהבת ישראל!!

היטבת לדייק בפסקה הראשונה ובכלל.

תודה רבה לך!

ואני חושבת שבכללי להיחשף לקשיים לא פשוטים ומורכבים- זה אף פעם לא נחמד. ככל שהדבר יותר מעורפל ולא ברור- כנרה שיותר מרתיע אנשים... זה מאוד טבעי והגיוני, בתור רתיעה ראשונית.

אבל לפעמים הרתיעה הראשונית לא עוזרת...

ובכל אופן. באמת מעניין מה הגורם לרתיעה הזאת. לזו שמעבר לזה שיש כאן אדם שונה ממני.

אז תודה לך שהראת את עיני נקודה הזאת.

 

ובכלל שינוי של יחס, גם בדברים נקודתיים- הרי שהוא כבר שינוי. ולדעתי כל שינוי בכיוון שעליו כתבתי- יהיה ברוך ויוסיף לכולנו.

 

 

 

(ואתה צודק. התחלתי שם וחשבתי אח"כ להניח גם כאן. זה נמצא גם בעוד מקומות. תודה אבל)

כתבת מאוד יפה! מחזקת אותך ומאחלתאורה אורה

בס"ד

לכולנו יותר רגישות, הבנה וקבלה וכמובן בריאות שלמה לכל עמ"י.

יישר כוח על האומץ והגבורה להעלות נושא חשוב כזה!

 

 

אמן.אהבת ישראל!!אחרונה

בהחלט דורש אומץ

תודה רבה!

כל מילה בסלעמשלימה..

וואו. מסכימה עם כל מילה. כל מילה בסלע.

כל הכבוד. שאפו ענק,

אין לי מה להוסיף ולהעיר,

אמרת את הכל.

 

פעם.לעבדך באמת!

הוא היה אחר,

איש.

היה אדם,

רגיש.

ויעברו הימים,

ויעש הנער-

עלם.

ויעמוד,

ידרוך בתלם.

דמעותיה ידעו,

אך שפתיה-

אודם,

ופיה,

לא יסגיר.

 

צריך עזרהכוסף

לא יודע אם זה הכי קשור לפה, אבל בכל זאת

במזמן האחרון התחלתי להתחבר לדמות של אצ"ג, אני רוצה לקרוא שירים ומאמרים עליו

בקיצר אשמח אם תתנו לי קישורים כאלה, שוכל לקרוא

כן תודה. עם יש לך עוד חומר עליו אשמחכוסףאחרונה


אופ. אני יודעת שחפרתי, אבל.. הייתי חייבת.פצלשש!

אני פשוט בנסיעות בימים האחרונים. אז יש לי יותר זמן להקשיב למחשבות שלי..

אה, ובא לי להגיד שכמו בכל שיר יש חלק אמת וחלק דימיון. אז אל תיבהלו.

--

 

הנפש שלה,

היא חרסינה דקה ושבירה.

יש לה פיסולים מדוייקים,

עשויים מלאכת מחשבת.

 

בנפש שלה,

לא כולם יכולים לגעת.

צריך להיזהר שהיא לא תישרט

או תיפול ותישבר.

 

ופעם איש אחד לא זהיר,

נדהם מהעדינות של החרסינה

והוא התקרב יותר מידי בלי להודיע

והחרסינה העדינה והשבירה

התנפצה לכל עבר על המדרכה.

 

ועכשיו היא יושבת ומחכה לאומן

שיבוא וידביק אותה,

בחזרה.

ו..פצלשש!

אני יודעת שזה נשמע בקטע הבלחי

אבל זה ממש לא הכוונה.

 לא בבית השלישי ולא ברביעי.

אהבתיהפואנטה
שישמע בלחי מה רע בזה
תוודהפצלשש!

אין עם זה בעיה. 

סתם כי זה לא מה שהתכוונתי.

אבל את בכייף יכולה לקחת את זה לכיוון הזה.

אהבתי.עזיהו


וואו. העלת לי דמעות.מתנחלת גאה!

זה יפהיפה. מדוייק ומרעיד.

 

מעניין אותי לדעת על מה כתבת את זה.

איי איי...עד כדי כך?עזיהו


כן. עד כדי כך. בכיתי.מתנחלת גאה!


אה הבנתי,את מהבנות הרגישות ביותר האלועזיהו

פעם יצאתי עם מישהי כזאת.

שאלה לי אלייך,איך את חיה עם זה ביומיום?נניח,סתם,את נמצאת באיזה מקום ופתאום איזה משהו גורם לך לבכות...את לא מרגישה מובכת?אנשים אחרים לא מופתעים?מרגישים רגשות אשמה בגלל שהם חושבים שאולי הם הסיבה לכך שאת בוכה?זה מעניין אותי...

הי מה רע בבנות רגישות?פצלשש!

זה מהמם. זה מחובר לעצמך.

זה שמישהי רגישה ממש לא אומר שהיא תבכה ליד מלא אנשים.

 

אל תשליך לפי מקרים שנתקלת בהם..

היי,עזיהו

הבחורה בכתה בגלל שרשור...

אני די בטוח שאם היא תראה איזה סרטון על השואה היא תתחיל לבכות...ומתי אמרתי שזה רע?אל תשליכי לפי מקרים שנתקלת בהם!צוחק

חחפצלשש!

זה לא בגלל שירשור.

שירים זה דבר שנוגע עמוק. 

אני גם יכולה לבכות מדברים שנוגעים בי ואני ממש לא מתביישת בזה.

נפש רגישה זה טוב.

 

אבל אני לא אבכה ליד כולם.פצלשש!

חח הורג אותי כשבנים נבהלים מבכי של בנותצוחק

עזיהו לא מתדרדר כזה נמוך...עזיהו

צוחק

אתה לא נבהל?פצלשש!

כי כל כך אין ממה. זה כזה נשי. לפעמים אנחנו אפילו לא יודעות להסביר למה אנחנו בוכות. חח

 

 

את מבינהעזיהו

שזה יהיה מפתיע,שאם אני ואת נשב ביחד,ופתאום תתחילי לבכות בגלל איזה שיר ששמעת...אני פשוט אכנס ללחץ...אני אאמין שזה בגללי.ארגיש רגשות אשמה...

אני גבר מושך,לא פסיכולוג.

חח האמת לא יצא לי עדיין לבכות למישהו..פצלשש!

אבלאבל זה עוד יקרה חח

ואני בדרכ לא בוכה משירים, אני אבכה מדברים קשים שעוברים עלי\חברות טובות שלי. 

פיגועים וכו ל"ע.

 

מאמינה שבעז"ה אחרי שאשתך תבכה לך כמה פעמים כבר לא תיכנס ללחץ, ותבין שהנפש שלנו פשוט בנויה אחרת.

ידוע לי שבנות הן עם רגישעזיהו

רוצה שאספר לך משהו?

תן לי לנחש..פצלשש!

לך בכו כברצוחק

יש לך עוד 2 ניחושים עזיהו


אתה גם רגיש?פצלשש!


שכחתי מה רציתי לומרעזיהו

סתם,

לא,אני לא רגיש.כאילו קצת...בוא נאמר שאני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שבכיתי(ולא רוצה שזה יקרה בקרוב בעזרת השם,או בזמן הרחוק).

ניחוש אחרון

נראלי בפנים בפנים כולם רגישיםפצלשש!

השאלה עד כמה הם מראים את זה.

 

אויאוי. למה אתה עושה את זה לעצמך?

זה כזה משחרר. השם.

לא מבינה אותכם אחינו הבנים.

 

אבל לפחות אתה כותב, זה גם משחרר.

 

נוו אין לי ניחוש.. 

תגיד

חחחחחחחחעזיהו

''גם גברים בוכים בלילה'' ??

איך את יודעת שאני כותב?

נראלי פירסמת פה כמה פעמים לא?פצלשש!

גם גברים. כן. תתפלא. חח

 

ואופ אני סקרנית בעיקרון. אז או שתגיד או שתגיד

 

מעריצהעזיהו

צוחק

נראה לי התעללתי בך מספיק חחחחחח

ובכן

אני אפרוק ממך עתה את עול הסקרנות

אוקיי

אני מספר

הנה זה בא...

אני יכול להרגיש חזק רגשות של אחרים...כולל גם של בנות.לא מתרגש מבנות שמתחילות לבכות פתאום...זה לא מלחיץ אותי,ברוך השם...כשהייתי ילד קטן,הייתי רואה סדרה ממש מרגשת ובכיתי בה המון,התבגרתי,ונהייתי פחות רגיש,ברוך השם...

גרמת לי לחשוף צד שחבוי בי,לפיכך - אני מאתגר אותך עכשיו, להיזכר בפעם האחרונה שבכית.(ואם תגידי משהו בסגנון כמו ''אתמול כי אחותי ישבה שעתיים על המחשב וזה היה התור שלי) אז תיזכרי בפעם שלפני כן חחח

לא קשור מעריצה חח זה נתפס בעיןפצלשש!

או. וואו באמת התעללת, אבל אני התחלתי עם זה בניחושים.

 

חח יש לי מחשב אז באסה..

אבל אממ בכיתי שבוע שעבר. שכנים שלנו מתחת אז האמא נהייתה זוג עם מישהי אחרת מאיפה שאני גרה. והיא עברה דירה. והם עכשיו בתהליכי גירושין והאבא נשאר לבד פתאום.

ויש להם חמישה ילדים פיצים הגדולים בני ארבע. והם אפילו לא מבינים את המשמעות של זה.

זהו, נשבר לי הלב לא עמדתי בכאב הזה של לראות משפחה שמתפרקת לך מול העיניים.

ובא לי להיות מציקה רגעפצלשש!

ולהגיד שאם אתה מצליח להרגיש הרגשות של מישהו, חזק

זה אומר שגם אתה רגיש.

 

חחחחחחחעזיהו

כתבתי כבר שאני לא רגיש,יש לי תפיסת עולם חזקה,ברוך השם.

את מפוטרת צוחק.

מעריך אותך שאת מרגישה את סבלו של האדם האחר...של הזולת...אני מרוצה ממך,ברוך השם.

 

חח סבבה לא מתווכחתפצלשש!

מה מרוצה מה?

מרוצה ממךעזיהו


בטח ''לא מעריצה'' (אין צורך להכחיש,אהמ,אהמ)עזיהו

שנייה,בלבלת אותי.

''האמא נהייתה זוג עם מישהי''? האמא נמשכת לבנות?פעם קראתי על מקרה כזה בלנ''ו(מישהי כתבה משהו על איזה גבר שבא אליה לייעוץ מפני שאשתו החליטה לעזוב מפני שהיא הבינה שהיא נמשכת לנשים).

מרחם על האבא,אני לא יודע אם הוא יותר מופתע,יותר מובך,יותר עצוב,יותר כועס...אוי.נורא.

בכלל,הילדים גם מסכנים.

ממ לא שידוע לי לפחות שאני מעריצהפצלשש!

נמשכת לבנות ל"ע. בדיוק.

אני גם מרחמת על האבא. אין מה להגיד.

למרות שבעיניי יש לו גם חלק בזה(בסיפור הזה ספיציפית, לא מדברת על כל הסיפורים של נשים שנמשכות לבנות)  אם היה לה מספיק חום ואהבה ממנו היא לא הייתה מחפשת את זה במקום אחר.

 

השם. זהו רק גאולה. אי אפשר כבר להכיל את הבלבול הזה.

לא ציפיתי שתודיעזיהו

קורץ

רגע,למה לאבא יש חלק בזה?מה הוא בדיוק עשה?האשה נמשכת לבנות.מה הוא יכול לעשות?בחורות פועלות על פי הרגש שלהן.רגשות בלבד היא סיבה בפני עצמה.לכן אני גם לא מנסה לשכנע בחורות באופן שכלי,כי זה פשוט לא יעזור...(כנראה לרוב).

עזוב..פצלשש!

סיפור מורכב קצת 

נכון שהיצירות שלי גורמות לך לבכות ?עזיהו


ממש לא מהבנות הרגישות.מתנחלת גאה!

@עזיהו

 

אני בכלל לא בוכה ביום יום. בכלל לא.

הסיבה שבכיתי מהשרשור הזה זה שהוא בידיוק נגע לי בנקודה.

בנקודה רגישה מאוד! מאוד! 

אם אתה רוצה תבוא לפרטי בשמחה ואני אסביר לך. פה זה לא המקום.

אני בטוחה שאם גם לך היה את הנקודה הזאתי הייתה בוכה מהשירשור הזה כמו תינוק אפילו שאתה גבר.

יאללה לפרטי עזיהואחרונה


וואו.פצלשש!

יש לך נפש רגישה כנראה. 

או שבדיוק נגעתי לך בנקודה..

או שזה בכלל לא סותר..

וואי. ריגשת אותי.

 

אממ ההתחלה נראלי ברורה.

איש זה דימוי לכל מיני דברים שהרסו\ הורסים לי את הנפש.

יצה"ר אם תרצי.

והאומן פשיטא, לא? 

הקב"ה.

לבד -אור אש-
קם בבוקר , לבד.
מודה על עצם החיים , על נשמה שנפחת בי.
לבד.
מתפלל , קורא אלייך , מבקש עולם טוב יותר.
לבד.
לומד את דברי תורתך הקדושה ומתמלא אור.
לבד.
מתעלה במחשבות על נצחיותך ועל עולמך אשר בראת.
לבד.
נושא ונותן , מבטא את כוחותי שנטעת בי לעובדה ולשומרה. לבד.
נפגש עם חברים , שמח וצוחק איתם.
לבד.
נותן לאחר.
לבד.
מתכנס שוב אליי , מנסה לתקן את מידותיי.
לבד.
על משכבי , עוצם עייני ומכריז אחדותך.
מצפה בכל ליבי להשראת שכינתך במקדשך.
מייחל , מתי אבוא ואראה.
לבד.
ואתה אמרת , שלא טוב שאהיה לבד.
השכינה לא שורה בליבי.
אנא , עשה שלא אהיה יותר לבד.
הגעגוע העיוור קשה לי מכל , בואי כלה ונצעק אותו עד שנמצא את הדרך חזרה.
-חסר כותרת-עוד יהודי

@פצלשש! - השיר האחרון שהעלית הזכיר לי...

 

 

ולפעמים התחושה אחת בלבד היא:

מותר – אסור, ואסור הלוואי ויותר.

ושמיים בדמעתם כמו מיחו

אף תבל זעקה לאמת שתוחזר

 

ואני? לאיטו מטשטש ההבדל

בין אסור למציאות, בין רצון למותר

וואו.פצלשש!

איזה תיאור מדויק מותר-אסור.

והשתמשת פה בהרבה משמעויות נכון?

זה מסוג הדברים שאני צריכה לקרוא כמה פעמים.

אשרייך.

 

אהמ כן.עוד יהודי

ה'מותר' הראשון הוא כמשמעו, מותר מכבלים.

השני הוא במובן הסטנדרטי, של דבר שמותר לעשות.

(זה מה שהתכוונת ב'הרבה משמעויות'?)

ו@הכל משמים, אני לא מפרסם לעצמי... ברור שאפשר. זו מחמאה בשבילי....

כןן ואני הלכתי עם זה יותר רחוק אפילופצלשש!


מה? מעניין...עוד יהודי

בדיוק היום דיברתי עם אמא שלי על פרשנויות שלא התכוונו אליהם לשירים...

זה באמת מענייןפצלשש!אחרונה

אסור- מלשון לסור..

חשבתי שהמותר השני זה מלשון מיותר

והאסור כאילו כבול אמרת את זה כבר..נראלי

 

בלי כנפייםבעזרתו!

פַּרְפַּר בְּלִי כְּנָפַיִם
כָּלוּא.
מְנַסֶּה לַשָּׁוְא 
לִהְיוֹת הוּא.

 

וְהָאֵיךְ אֶפְשָׁר לַפַּרְפַּר בְּלִי הַכְּנָפַיִם?

--פצלשש!

אי של שפיות;

בתוך האי שפיות הזאת,

זה מה שצריך

פשוט.

 

אי מוקף בהרבה ים

ואיזה דקל

אם אפשר.

 

ונשוט לשם

רק שנינו.

לבד;

אבל ביחד.

 

ואולי

בעצם,

היא

השפיות.

איזה יופינקדימון
המשחק מילים נהדר.
תוודהפצלשש!
מ ע ו ל ה.כתם דיו
כיפי ממש. מושלם ומדוייק!
העלית חיוך..
משחק מילים נהדר ומפתיע!עוד יהודי

הזכיר לי את השיר "אי" של זלדה...

אגב, אם יורשה לי להעיר,

בשורה השניה צ"ל "אי השפיות", ולא "האי שפיות"...

אבל ממש ממש מדהים. 

חלום רחוק של שפיות....

יפה.ממש אהבתי.mp3
תוודה.פצלשש!

@עוד יהודי- כתבתי את זה בכוונה במן סלנג כזה שיבינו את הכוונה השניה..

ולא מכירה את השיר של זלדה אבל פירגנת 

עברית תקינהנקדימון

אם את רוצה שזה יהיה גם תקין מבחינה לשונית, אז את רק צריכה להוסיף מקף: "האי-שפיות".
זה הופך את זה לצמד מילים במקום למילים צמודות.
 

מיקרופוןאני הייתי כאן בפינת הלשון, נתראה בפעם הבאה.

חח וואלה?פצלשש!

לא ידעתי..

חידשת לי. 

והווו משחקי מילים❤הפואנטה
עבר עריכה על ידי זאת עם השם בתאריך י"ז באב תשע"ז 16:12
אנלא יודעת אם ראוי לשאול..אבל אפשר לשתף אתזה?
בטח. חופשי ממש.פצלשש!


תודדה!הפואנטהאחרונה
--פצלשש!
עבר עריכה על ידי פצלשש! בתאריך ט"ז באב תשע"ז 19:20

הַכֹּל מֻתָּר;
פָּרוּץ
נָפְלָה הַגָּדֵר.

 

הַכֹּל מֻתָּר;
פָּרוּם
אֵין תֶּפֶר שֶׁמְּחַבֵּר.

 

וְאֵיפֹה הַמַּחַט?
וְאַיֵּה הַשּׁוֹמֵר?



כרגיל. מדויקנקדימון
נראה שהעולם שלך מאוד עמוק ובריא.
נתפשר על עמוקפצלשש!

בריא זה קצת רחוק לי כרגע

וואו, זה יפה. כרגיללב סדוק

גם הניקוד יפה.(אהבתי במיוחד שזה מתר ולא מותר)

מעניין אותי אם זה בכוונה ואיפה המחט ואח"כ איה השומר..

ולא להפך.

וואי הדו משמעות של המילה מותר- מהממת.

 

באמת מהממם.

אפשר לשמור לי?

תודה!פצלשש!אחרונה

אממ כן זה בכוונה.. את השאלות המהותיות שומרים לסוף..

ואחכ גם שמתי לב שזה מסתדר עם הצליל הסופי של הבתים.. אז בכלל היה לי כייפ.

 

ועלית עלי עם הדו משמעות.. יפה!

 

שמרי

 

ציפור אחוזת קסם.כתם דיו
כַּאֲשֶׁר הַגּוּף הָרַךְ

מָט לִנְפֹּל

וְהוּא מְגַלֶּה חֶרְדָּתוֹ מִפְּנֵי הַקֵּץ

לַנְּשָׁמָה,

מַצְמִיחַ עֵץ הַשִּׁגְרָה הַנָּמוּךְ

שֶׁאָבָק אֲכָלוֹ

עָלִים יְרֻקִּים פִּתְאֹם.

כִּי מֵרֵיחַ הָאַיִן יַפְרִיחַ

הָדוּר נָאֶה

וּבְצַמַּרְתוֹ צִפּוֹר

אֲחוּזַת קֶסֶם.

(זלדה)

השיר הזה.
ממש ממש מזמן, למדנו אותו בשיעור ספרות בתיכון. לא מזמן נתקלתי בו והיה נראה לי שהמורה שלמדה אותנו די טעתה בהבנה של השיר. אני לא זוכרת מה בדיוק היא אמרה, אבל היא ייחסה את הסופיות בשיר לשחיקה של השיגרה. ואז שהנשמה מחיה את האדם.


יש הבדל פשוט ומעניין בין חומר לרוח. ההתכלות של החומר מול ההתעצמות של הרוח. אם נסתכל שניה על שני ''תפקידים''- דוגמן, שזה לגמרי ייצוג חומרי.
ורב, שהתפקיד שלו לגמרי רוחני.
פה ההבדל ממש בולט- התפקיד של הדוגמן נחלש ודועך עם הזמן, המשמעות שלו נאבדת והוא נשאר בלי כלום (מצד התפקיד, כן?)
התפקיד של הרב מתעצם. הוא מחכים, לומד, מעמיק, נהיה לו זקן לבן😜...
עכשיו עזבו את הרב והדוגמן. תראו איזה הבדל יש בין אדם שהמיקוד שלו בעולם הרוח מול אדם שהמיקוד שלו בעולם החומר. וגם באותו אדם- איך העושר הרוחני הוא קצת ביחס הפוך להיחלשות הגשמית.

מה אתם אומרים, השיר הזה מדבר על אדם עם עולם רוחני עשיר שהגוף שלו נחלש ומתכלה?
...

והשאלה הכי חשובה- מי זאת הציפור?
המשוררת?
אולי איזה שיא של רוחניות? (מעל העץ- עלים ירוקים. ומעליהם- ציפור..)
אחר?

אחלה אתגר!אהבת ישראל!!

לא ראתי אותו לעומק. רפרפתי.

ממליצה לתייג מכאן ומשאר התיוגים בהמשך השירשור, ולשלוח קישור למנהלים-כדי שיוסיפו אותו לרשימת אתגרים.

 

בע"ה כשיהיה זמן אעשה. תודה!

זה לא אתגרכתם דיו
מחילה. אז?אהבת ישראל!!

וואי זה מעניין אותי.. אני אחשוב, אבל זה קשהלב סדוק


חשבתי וחקרתי קצת.לב סדוק

איך את רואה בעצם את התחזקות העולם הרוחני בשיר?

כאילו עץ השגרה זה העולם הרוחני, ובד"כ אבק אוכל אותו והוא נמוך- בזוי ואולי לא מורגש כ"כ, ואז כשנחלש הגוף הוא מלבלב?

אני צודקת?

וואי זה חזק אם כן..

 

לגבי הציפור- נראה לי אכן שיא של רוחניות.

קצת לא הסתדר לי:

"כי מריח האין יפריח

הדור נאה"

ולכן אני לא כ"כ יןדעת לגבי הציפור.

אבל כן, לפי ההמשך נשמע כמין שיא של רוחניות.

לא בדיוק אבל בערךכתם דיו
''עץ השגרה הנמוך שאבק אכלו'' הוא ממש כמו שזה נשמע- שחיקה של השגרה, היחלשות, כנראה בפן הגשמי- לפי ההתחלה כי זה כשהגוף מט לנפול.
(אפשר לומר שהעץ זה הבנאדם, התיאור של שגרה, אבק, מט לנפול- זה המצב הפיזי הירוד שלו.)

ומתוך השחיקה והרפיון האלה- צומחים פתאום עלים ירוקים שהם הרוחניות. ''מריח האין יפריח הדור נאה'' זה משחק מילים יפהפה
בפשטות צומח על העץ גם פרי- הדור ונאה (אולי פרי הדר ריחני)
בעומק ''הדור נאה'' זה כינוי של ה' (מידיד נפש) ולכן ''יצמיח הדור נאה'' זה שה' בא ומצמיח ומפריח את העץ. מה שנראה לנו תהליך ביולוגי כזה, זה פשוט יד ה' שתומכת ומצמיחה ומלווה.

נראה שה''ובצמרתו..'' מדבר על העץ, לא על ההדור נאה...
אבל תחשבי שיש פה איזו דמות (הציפור) שמתבוננת על התהליך מהצד, והיא אחוזת קסם ממה שהיא רואה. ממש מתאים שזו המשוררת...
וואו, זה עמוק ויפה.לב סדוקאחרונה

יכול להיות באמת שזו המשוררת.

זה יכול להיות גם מדרגה רוחנית-

כביכול הציפור היא האדם אחרי שהוא מגיע לצמרת.

וה"אחוזת קסם" זה כאילו המדרגה הרוחנית.

אם הבנת..(:

זה יכול להיות שתיהם לדעתי.

 

(אני דווקא חושבת שגם מה שהמורה אמרה יש מצב שזה נכון. אני לא יודעת מה היא אמרה אבל יש ניתוח שמדבר על השגרה והוא נכון בעיני, אם כי שטחי ביחס לניתוח שהצעת)

אחרי מרתון עקבי וקבוע של יונתן בלומנפלדנחמיה17

אחרי מרתון עקבי וקבוע של יונתן בלומנפלד

אני עמוק עמוק נטוע והאמת קצת מפחד

כמו אחרי  הרבה זמן של חרוזים

שבפנים משהו מזיזים

עכשיו בלי משקל

בשביל כל הפוחזים

אני תוהה לעצמי קצת על משקל

נכון אני פספסתי את הסדנא של אלון

ונכון שזה טבעי שאני סתם כישלון

במשקל.

ועדיין

גם חריזה ומשקל  זה נשמע ממש לא קל

וכשרוצים שפה  קולחת אז לפעמים

לפעמים מדלגים על חריזות ומפנימים

שצורה של שיר זה דבר נורא קשה

ולחיות בתוכה בלי להרגיש  מנושה

זה דבר לא קל.

משקל.

 

ואז אני מבין שגם אם שרים טוב קשה להאמין

שמי ששר שר את האמת שלו בפנים

כי קשה לשמור על חריזות ומשקלים וניגונים.

וסבא שלי שאני מעריץ הוא פרופסור לפיוט
והאמינו לי זה לא דבר פשוט

ומשקל וחריזה אצלו זה עבודה

אצלו זה חלק מחייו ואני קצת מאוהב

אבל משקל מסובך בערבית של האלחריזי

גם נאי מתעניין בפיוט

ואותי מפתיע כל  פעם מחדש איך זה נראה

ואיך המרגש

לראות דברי ה' בחריזות קצובות

שמעבירים מסר מתורת אבות

על משקל שלא מרפה בעת תורה

שבעל פה.

ולכן היום לא כל כך מאמינים

ששיר טוב יצא אמיתי מבפנים

יש צליל של חוסר כנות ואין חוסר צליל של כנות

ולכן בצורה קצת אינפנטילית מפגרת

אוהבים דוקא שירה מדוברת

משהו קולח בלי גבולות מיותרים

אבל נשאר נחמד באוזן קצת כמו שאר השירים

ומשחקי המילים ממש אוהבים

כמו מילים שממפצלות או ביטויים דומים

והאמת לא נעים אבל ההומור של "הפתעה"

בא במין דרך מוזרה

במין, דרך מוזרה...

 

וסתם שוב מעצבנת אותי  תרבות המערב

איך אוהבים שמדברים על היחס לשרברב

אבל דברים גבוהים על חורבן ועל מקדש-

עזוב אותנו זה לא דבר חדש

 

אז צריך איזה מישהו שיכניס בתוך התנאים החדשים

דברים אמיתיים נוגעים ללב דברים מרגשים

 

אחרי מרתון עקבי וקבוע של יונתן בלומנפלד

אני מרגיש קצת שיש את זה...

אבל עדיין חסר לי שירים עמוקים

היום רק צליל של שקט צלילים די מתוקים 

יושבים בדד וזה נחמד שתרבות השירה המדוברת

היא תרבות שבה שותקים

כי רוב העולם היום רק מדברים וצוחקים

בווצאפ ובשאר ויראציות שונות

 

ונשמה שהיא רוח ממלא לא נשמעת

סתם לשון מדברת גדולות

שימו לב אל הנשמה

וקטפו בידכם מלילות

שימו לב אל הנשמה

 

אז אולי עדיף בינתיים להנהן בראש בשקט וללחוש

עוד תגיע עת בה נשיר

אבל בינתיים

נשתוק לרגע אחד מתוק

ונזמר את הדממה

 

שימו לב אל

 

איזה יפה!לב סדוקאחרונה

אהבתי במיוחד את הסיום.

ואת?נחמיה17

כשהסתכלת בעיניי דומם

והסטתי את מבטי ממך

איך הסתכלת בי אז?

 

כשהורמת בשתי ידיי

ושמחתי שאת חלק ממני

ושיש לי אותך

שמחת גם את?

 

כשהבטתי בך ארוכות

בלי הפסק למשך שעות

הבטת בי בחזרה?

 

וכשחזרתי אחרי ההפסקה

ששנינו קבענו כדי לחשוב על הקשר

גם את חייכת כשנפגשנו שוב?

 

כשכל יום מחדש הסתכלתי וברחתי

וחזרתי ואמרתי

מהיום לעד. מהיום לעד.

האמנת לי?

 

אני מרגיש שאני  לא יודע

והלואי שאוכל לצעוק לך שוב

וכשארים אותך פעם הבאה

אדע שאת איתי

 

ואדע תמיד שאת תמיד

מביטה בחזרה.

ואדע שלא תבכי שאני מנצל אותך

 

אבל עכשיו-

עכשיו אני לא יודע.

את אבל יודעת.

 

ולכן כשנחזור.

בעזרת ה'

אומר בפה מלא מול כולם

הדרן עלך. הדרן עלך.

 

ואני בטוח שאת תעני לי

ואהיה לך לפה לומר

הדרך עלן.

 

 

 

 

 

יפה ביותרירא שמים!
כשראיתי מי הכותב ידעתי במי מדובר..
שועשעתי. כתיבה יפה.לב סדוק


נ ה ד רכתם דיו
נהניתי מאוד מאוד.
כתיבה כיפית וקולחת,
רעיון מתוק מדבש!
התגובות פה לא אקראיות, על זה אתה מרוויח אותן ביושר

פעם הבאה- גם שיר וגם חרוזים בבקשה!
שיר של בית מדרשנקדימון
מצוין. מסר שעובר מעולה.
אני מכור לשירים שיוצאים מבית המדרש...חולות
זה יפה..
על הכתב עת 'בר' שמעת?
הייתי מכניס את זה לשם...
מהמם ממש !חיפושיתאחרונה


הרבה פעמים אני קודם לוחץ שרשור חדש ואז חושב מה לכתוב...נחמיה17

אחרי שבקשתי מעצמי. פשוט כי אין מי שיבקש במקומי.

בקשתי לכתוב ולהביע

בקשתי לדבר ולהשמיע

לדבר שוטף וסוד גם להבליע

וחותם אחד של צורי להטמיע

 

כמובן ששוב ועוד פעם נזכרתי. שיש כל כך הרבה שירים שעדיין עוד לא שרתי.

ושלא לדבר על צורה ומשקל

ושלא לדבר על שלהבין יהיה קל

ושלא לדבר על חריזה מתאימה

ושלא לדבר על שורתי המדהימה

שלא לדבר על אפשרות אחרת

שעוד חשבתי לעצמי על שירה מדוברת

 

נכון זה טרנד שסוחף את העולם

זה זה עוד משהו שמדברים עליו כולם. פואטרי סלאם.

 

ונכון שיש לי עשרים שניות ולברוח

אבל אני אולי עוד אספיק קצת לצרוח

 

זוכרים את הצעקה שלא נגמר לי מה לשיר

הצעקה עכשיו היא שלא התחלתי להפשיר

פעם בכמה זמן מתפשט כעץ נשיר

ופעם בכמה זמן אומר משהו לא כשיר

 

ועדיין אני סך הכל בן אדם מאוד נחמד

מתפלא לעצמו איך מחזיק עוד מעמד

מראה כאילו לאמת הוא רק נצמד

זה שקר שהולך הוא לאט ילמד

 

ונכון שהשיר הזה עדיין לא הולחן

ונכון שמנגינה שלי לא תעבור את המבחן

ונכון שתחיה ושמשה שבכשרון ניחן

אולי לא הבינו את הרצון להיות מעל השולחן

 

או יותר שומר עליי לא להיות משוגע כתרנגול

כמו שאמר זמר יקר בשיר המעלות

אותו זמר שידע קצת לשיר על החולות

איך להיות פתוח ולשמור על הגבולות

לא קופצים בעירום מתחת לשולחן מבהלות

 

אבל אני חפרתי על דבר אחד ויש עוד המון מה לומר

אז אני לא זן נכחד אבל לצעוק וללחוש בלי טעם מר

 

זה מותר? זה אפשר?

 

 

אחרי שבקשתי ודרשתי קצת יותר מעצמי . כי אין מישהו אחר שיעשה זאת במקומי.

את מבכי הפשי בשעות הלילה הקטנות אולי לא אגיד בקול רם

אבל לשתוק שתיקות מתונות לדבר על צליל שקצת צרם

 

זה מותר? זה אפשר?

 

אני עוד לוחש.

אני

 

עוד

 

 

 

שר.

אין באמת חוקיות למתי מגיבים פה אה?...נחמיה17

אין באמת ממש חוקיותנקדימון
אבל כשזה עמוס מאוד וארוך, אז וודאי עוד יותר קשה להתייחס. והכותרת וודאי לא ממש קורצת.
סליחה.
אולי תנסה לעדן את ההגשה, להכניס אוויר בין השורות, שיהיה מקום לחשוב ולהרהר..
ושוב, סליחה.
דווקא יש חוקיות.כתם דיו
כמו שהבהרת בכותרת ואפשר גם לראות בתוכן, לא בדיוק יצרת פה יצירה. שפכת הגיגים על המקלדת. אמנם עשית את זה בכישרון מסויים, אבל זה עדיין לא יצירה. לצורך העניין אפשר להשוות את זה לשירבוט שמישהו מוכשר יעלה לפורום ציור.

אבל
שפיכת ההגיגים הזו היא שלב א' בלכתוב שיר.
כתבת פה כמה רעיונות מעניינים שלדעתי יכולים להתחלק לכמה שירים/ קטעים שונים.
וגם יש פה הרבה כיוונים יפים למשקלים וחריזה (יפה לך על השליפה!)

החזרה על ''זה מותר? זה אפשר?'' יכולה להיות ממש יפה. והחריזה שלה עם ''אני עוד לוחש, אני עוד שר'' גם מעולה.
אני רואה דוקא בזה את כל היופי.נחמיה17

זה מבטא קצת את המילים "כתיבה חופשית" כמו שהובהר בכותרת (של הפורום!)

 

אני משתפך קצת על המקלדת בלי יותר מדי כובד.

אני רואה כן מהלך אחד רציף בכל הכתיבה ודוקא הסגנון הזורם והמעט משתנה שלה- זה מה שיפה בעיניי.

בקלילות

בזרימה.

אחלהכתם דיו
אז מה אתה מצפה שיגיבו?
כשאני מגיבה מבחינתי זה פידבק על עבודה של מישהו. הוא ניסה לדייק, לקלוע, לתמצת, ולעשות את זה בצורה יפה ומסוגננת. אז אני מתפעלת מההצלחה ו/או מעירה על דברים שיכלו להיות מדוייקים יותר וכו'.
(תנסו לקרואאת זה כשירה מדוברת)נחמיה17


נחמיה זה ממש יפה.חולותאחרונה
שירה מדוברת עדיין לא נכנסה פה למיינסטירים...
אבל אני אהבתי את כל המשחקים...
ככה זה כשגדלים. ארוך קצתפצלשש!
לפעמים אדם מרגיש כמו רבקה בשעתה.
שני אנשים שחיים בתוכך- אחד נושם ובועט קודש, והשני מכף רגל ועד ראש, חול.

לפחות הדס הרגישה ככה. היא הולכת עם התחושה הזאת הרבה זמן.
זה כואב. צובט. בועט. כבד, והיד עוד נטויה.
וביננו? מה שהכי ביאס אותה שזה לא מסתכם בתשעה חודשים.

סוכות זה החג שלה. תמיד הטריד אותה השילוב של ארבעת המינים. היא בעצמה שילוב כזה, עם ריח ובלי טעם.
אבל בזמן האחרון, גם הריח כבר לא מה שהיה פעם.
היא לא יודעת להצביע על נקודה מסוימת, משהו אחרי האורות של האולפנא.

אתמול היה לה ממש קשה להרדם.
היא ניסתה לעשות קצת סדר בראש. מה היא? מה המטרות שלה? השאיפות. ועוד כל מיני שאלות שהדס שאלה את עצמה בשישית, אבל עכשיו היא צריכה לענות עליהם לעצמה שוב, ממקום יותר בוגר.

היא נזכרה בחצי חיוך במשפט 'אדם נמצא במקום שמחשבותיו נמצאות', שואלת בקול את מחשבותיה איפה אתן נמצאות? נדמה לה שאפילו הן התבלבלו מהשאלה.

אחר כך, בנסיעה הביתה היא הייתה ממש מהורהרת, כדרכן של נסיעות ארוכות. היא הסתכלה על הנוף המתחלף בחלון ושקעה שוב במחשבות.

בבית, היא ישבה עם אמא לכוס קפה. הם קשקשו ביחד על הילדים וכמה שהללי גדלה.
ואז אמא שאלה- 'הדסי מה קרה?'
והדס אמרה שהיא מרגישה בזמן האחרון שהמצפן שלה לא מכוון.

'קצת הטשטשו לי הגבולות, נצבעו באדום בהיר יותר.
דברים שהיו פעם דגל שחור- היום הם כבר האזור שחייה שלי.
ואני בכלל חשבתי שזה נגמר בגיל ההתבגרות, ושהדרך חיים שלי ברורה פחות או יותר.'

היא תלתה באמה מבט מתוסכל, והיא- הנהנה בראשה וחיכתה שהדס תמשיך.

'פתאום.. הקודש הוא לא כל כך המרכז בחיים שלי, כאילו כל האידאלים, והאש בעיניים, נשארו אי שם בשישית.
פתאום אני יכולה למצוא את עצמי בהתלבטויות שקצת מפתיעות אותי'
היא הפסיקה קצת. נותנת לדמעות ללטף את לחייה בחופשיות.

'זה הולך איתי כל היום המחשבות האלה. זה קם איתי בבוקר. ומטפס בגרון בארוחת בוקר.
ונותן לי יד כשאני חוצה את הכביש. וקודח בראש כשאני מנסה לישון. זה לא עוזב אותי'

אמא הביטה בה באהבה, לוגמת את השלוק האחרון של הקפה, שהספיק להתקרר בינתיים.

'ככה זה הדסי. זה פשוט ככה. אין לי איזה מילת קסם שתפתור לך הכל.
זה עוד שלב בחיים שאנחנו עוברים. זה שלב הכרחי. זה הבקיעה מהביצה. זה המעבר בין העולם המוגן והבטוח לבין ההוא שבחוץ. ככה זה כשגדלים.'

הדס חייכה קצת מבעד לדמעות.
ככה זה כשגדלים.
אופ יצא לי קצת פשרני כזה הסופ😓פצלשש!
נשנה בהזדמנות
זה יפה. דווקא אהבתי את הסוף. ממש יפה.לב סדוק


ממפצלשש!
יש לי דם קווניקי, בשביל הסוף הזה.

אבל תודה!
חחחלב סדוק

ראיתי שהתגובה שלי יצאה קצת סתמית.. אבל שיא האהבתי!!

זה יפה.

וקצת מפחידחצי חיוך

תודה! ממש.פצלשש!

למה מפחיד?

 

ואני אהבתי את ההתחלה, כי הדס זה ממש אני לפעמים

אבל התשובה של האמא עיצבנה אותי.

 

מפחיד שזה יהיה לי..לב סדוק

כאילו אומרים לך:

עוד חמש שש שנים העבודה שלך עכשיו סוגשל תרד לטמיון.. זה קצת מפחיד.

דווקא אני אהבתי את התשובה של האמא.

התשובה כאילו מרגיעה שהכל טוב מצד אחד, מצד שני לא פותרת את כל הבעיות.

המקום של אמא קצת, בעיני..

כאילו- יש לך חברות לפתור את הבעיות.

אבל בינתיים אל תפחדי.

כנראה כל אחד וסוג התשובות שמתאימות לו

אוו נשמה אל תפחדי. די לצרה בשעתה.פצלשש!

וגם כל אחד עובר תהליכים שונים בחיים. זה לא מחייב שאצלך זה יראה ככה. 

פשוט צריך לדעת שהעליות והירידות האלה קיימות, ולא להיתקע בהם.

וכן, כל אחד מתאימה לו תשובה אחרת ברור.

זה נגיד התשובה שמתאימה לי..פצלשש!

אמא הביטה בה באהבה, לוגמת את השלוק האחרון של הקפה, שהספיק להתקרר בינתיים.

'זה פשוט כאבי גדילה הדסי. זה כמו העץ בתקופה של השלכת. זה כמו הים בתקופה של השפל.

זה קשה. צריך להזכיר לעץ שזה רק תקופה שהחורף עובר בסוף. יש כאלה שפשוט מחליטים להישאר בחורף בכל העונות, וזה טעות.

יש כאלה שנשארים בשפל ומשלימים איתו וזה טעות. הם שוכחים קצת מה זה הים בגאות. מה זה העץ בפריחה.

תחשבי על זה הדסי.

ותחליטי, שאלו רק כאבי גדילה.'

וואו. זה באמת יפה. בעיני יותר מהקודםלב סדוק


דם קווניקי?נקדימון
עד מתי יהיה זה לנו למוקש? שלח את האנשים!
(הנימה אמורה להיות מבודחת.. )
אכן דם קווניקיפצלשש!
גדלתי במצפה וכו
פששנקדימוןאחרונה
אז ממש דם לתפארת..
בדיוק במקוםנקדימון
סתם שוטטתי עכשיו כי רצות מחשבות,
וזה קלע בול..
יש. תודה.פצלשש!
אתגר חדש_{פיראטי}_-גאולה-"בעתה אחישנה"אחיתופל

ב"ה
אם ירצה ה' השנה לא נצום את תשעה באב וחשבתי על זה קצת
השיח שלנו מלא יותר מדי בהפנמה והכלה של הרעיון שהשנה אנחנו נצום

זה מעיד לעניות דעתי על אמונה ולא על ציפייה בגאולה
אז עלה לי רעיון שרשור שהוא ההפך הגמור לאתגר האחרון שהיה אתגר שבועי על י"ז בתמוז ושלושת השבועות - פרוזה וכתיבה חופשית

אני רוצה שננסה לחשוב על הגאולה ולהביע פה שכן אם רק נמשיך לקוות שכל רגע נגאל נהיה זכאים לכך
 "אמרו בילקוט תהילים רמז תשלו: אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי".
יש כל כך הרבה מדרשים על מה שהיה ועל מה שיהיה ואפשר פשוט סתם כך לחלום על העתיד או להתרפק על העבר בלי להסתמך ולשאוב השראה מן מדרשים וסיפורים
בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" אני

מקפיצה את האתגר.אהבת ישראל!!

גם אם באיחור

כדאיי לתייג את מי שביקשו..

לא יודע מי ביקשאחיתופל
רק לומר שראיתי. ונמצאת בתקופה עמוסה..כמו צמח בר
אז מקפיצה לבנתיים. ואכתוב אח"כ..
יבוא יוםענני-יה

בס"ד

פעם אמא סיפרה לי

על שלושה פיגועים ביום

על רצף של טילים

ושאסור ללכת ברחוב.

 

על החושך שאפילו לא ראו

על פירות שנכנסים ביד קפוצה

על גופים שלא היו

על מוות וירידה

 

בלי מקדש בלי קדשים

בלי לעלות בשלושת הרגלים,

תגידו איך ההורים שלנו היו חיים?

 

לא באמת מתחרז

ממש שיר ברגע

אשמח שתשימו לבכם ועיניכם הטובים

אני אהבתי. את ההסתכלות וכו. שנזכה.פצלשש!אחרונה

ובעיניי חרוזים זה לא תמיד מה שנותן את היופי לשיר

ת'שובה מ'משמש ו'בא ז'מנהנחמיה17
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ז 13:46

ניצוץ אחד של אש זרה כאילו כיבה רשפי אש

וכאילו נסתמה דרך טהרה, וכאילו לא ניתן להתקדש.

איה ניצוץ בית יוסף? נר איש וביתו, וכי אש תשרף?

ואילו בחוסר עת לסתור, עת לבנות אכולת אש, באש תזקף

ואיך אני אעיז לפצות פה בבכיות דמע מכבות במרה

ולהתחנן לאבי, ומדרוש בל ארפה- "שלם ישלם המבעיר את הבערה"

 

(פִסקתי)

גם עשֹה תעשה וגם יֹכֹל תוכל.!נפש חיה.


היי זה יפה....נחמיה17


זה מהממם.לב סדוקאחרונה

החרוזים כאלה יפים.

תאמת שלא הבנתי לגמרי את הרעיון..

אני עוד אקרא ואנסה להבין.