לילד בן 7 פלוס כואבות העיניים אחרי ראיית סרט/ קריאת ספר,
חשבתי לקחת אותו לרופא עיניים.
אני צודקת או שכדאי לבדוק דברים אחרים?
חוץ מזה ברוך השם הכל טוב איתו..
והאם יש למישהי המלצה לרופא עיניים טוב בכללית?
).התינוקת שלי בת השנה וארבע חטפה במעון וירוס שבא לידי ביטוי בחום ואפטות נוראיות!! בפה.
היא ממש ממש סובלת.
ניסיתי את המשחה של שפיצר, וניסיתי אקמול, ואפילו חלב אם (אני מניקה את אחותה הקטנה) - בינתיים כלום לא עזר...
יש עוד פתרונות?
מתחדשת11
מתואמת
. הלוואי)שמה לב שיש משהו שמפריע לה
ובמקום להתמקד רק בהתנהגות - את מנסה לבדוק מה השורש ואיך לעזור לה.
אין לי הרבה נסיון אבל נשמע כמו שכתבו שכדאי להתחיל אבחון - רופא ילדים דבר ראשון.
במקביל - אפילו כדי לקבל כלים עד שיהיה אבחון ותור מסודר אולי כדאי לדבר עם מרפאה בעיסוק? וכל מיני כלים של הדרכת הורים?
לנסות להביא לה למודעות ולהציע תחליפים - אני רואה שאת ממש רוצה לקשקש - על המחברת אי אפשר, אבל בואי קחי עיתון ותקשקשי עליו.
את צריכה להחזיק משהו תוך כדי הש"ב? את השמלה לא מרימים, בואי תחזיקי כרית או שמיכה או משהו נעים שלא מפריע.
להעלות לה למודעות את הצרכים שלה ואת הצרכים של הסביבה.
לגבי התארגנות - כתבו פה הרבה. אני רק מוסיפה שעל כל דבר קטן שהיא כן עושה לעודד ולפרגן הרבה (בלב יש תחושה כזו, זה ברור מאליו שהיא אמורה להתלבש לבד, למה לפרגן לה על זה? אבל א. בשבילה זה מאתגר יותר, אז מה שהיא מצליחה לעשות - לעודד. ב. עידוד ופרגון וראית הטוב שלה אפילו הדברים הקטנים יעודדו אותה להמשיך, יעלו לה למודעות שזו דרך שכדאי ללכת בה כי היא משמחת ונעימה.)
בהצלחה! נשמע מאתגר אבל ברור שאת יכולה, את אמא שלה.. 
שאפשר להגיד לה "אני שמחה שהתחתנתי עם אבא, כי בזכות זה יש לי אותך".
כי בסוף מה שהיה זה הדבר הכי מדויק עבורך, והמסע שהיית צריכה לעבור. וגם אם צריך בסוף להיפרד, אפשר לשמוח במה שהיה.
(אבל אם לא מתאים לך- כמובן אל תקחי. תודה לה' לא הייתי במקום שלך אז אולי אני בכלל לא בכיוון).

) זה גם חלק מניהול אנרגיות 


זה שונה מטבע הדברים כי זה לא אחות, אבל אנחנו משתפים אחד את השני די הרבה ואני יודעת שיכולה לסמוך עליו שיעזור לי כשצריך, ולמזלי גם אשתו חמודה
מרגישה שמאז שהוא התחתן הוא למד איך לדאוג לאשה, ומאז הוא רגיש אלי יותר.
(שלא לדבר על הבן המתוק שלהם
)
אצלנו האחים מעצמם מתקשרים אחד לשני לאחל מזל טוב ביום הולדת, ובצד של בעלי חמותי לחוצה על זה ומנדנדת לכולם להתקשר כשיש יום הולדת והם מעצמם לא יתקשרו).שילדים גם בודקים את הקשר שלך עם אחיות שלך, איך את מגיבה אליהן, כמה את עוזרת להן
האם את כל הזמן מתלוננת ומדברת עליהן וכו'
זה מאוד מאוד משפיע

), ובעלי בא ממשפחה עם מעט ילדים ואין ביניהם כמעט קשר...
זה הגיוני שאמא לילדים תעלם להם סתם ככה באמצע החיים ליומיים?אולי להוסיף לעצמך טיפול מפנק בספא? למה לא בעצם בית מלון? בהרבה מקומות בארץ בתי מלון נמצאים קרוב לצירי תנועה ותחבורה ציבורית..
אנונימית באהב"השלום רב!
אני מחפשת מישהי שסובלת ומכירה מקרוב או מכירה מישהי אחרת שסובלת מבעייה של חולשה חזקה בגפיים תחתונות (רגליים). למישהי בת 40+ שזה קרה לה פתאום מהקורונה, ומתמודדת עם זה כאמא לילדים במצב לא פשוט.
היא חיפשה קבוצת תמיכה וביקשה שאשאל פה. היא תשמח מאוד אם מישהי אפילו בודדת שסובלת מבעיה זו תסכים לשוחח איתה, גם לחיזוק וגם למתן טיפים ואפשרויות לטיפולים מועילים בעניין.
"איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".
תודה רבה ותזכו למצוות.
ובריאות שלמה לכולם!
תוספת קטנה לבעיה הנ"ל. שחולשת השרירים החזקה ברגליים מהווה קושי חמור בהליכה וביציבה.
תודה!
בוודאי שעשתה את כל הבדיקות שרק יכולות להיות,
עברה ייעוץ של הרב פירר, ואפילו שלחה אליו שוב את כל המסמכים והבדיקות, ונראה מה יגיד.
כרגע לא נראה שיש איזה פתרון כזה מהיר או משהו שידוע לה.
הולכת להידרותרפיה. לא הסתדרה בפיזיותרפיה מכל מיני סיבות - הטיפול לא צלח. צריכה פעילות הדרגתית ומשחררת.
שמעה שיש אולי דבר כזה קבוצות תמיכה סגורות של כמה שמדברות ביניהן.
ומחפשת גם מישהי כזאת שמתאימה לה שגם מתמודדת עם דבר כזה. שתסכים לדבר איתה אפילו פעם אחת, לשמוע ממנה על ההתמודדות - זה מחזק, והשיתוף מקל, וגם אולי מכל מלמדי השכלתי - אולי יש להיא טיפים ודברים להקלת ההתמודדות מכל הבחינות.
היא חרדית ואין לה מחשב ובוודאי לא חיבור לאינטרנט בבית, אני מנסה לעזור לה.
בריאות שלמה לכולם ותזכו למצוות.

תהילה 3>
מתואמת
אבל אז אני מזכירה.. " אני מבינה שאתה מאוד רוצה אבל אתה זוכר מה קרה כשנפגשת עם א' ואחכ יצאת לב' וכמה זה היה קשה/ מעייף? "
, אלא מה... גם אני הרבה פעמים חושבת שייצא לי קצר ובסוף...שיבחרו להן חומרי יצירה ולעשות איתן בבית?


בהתחלה היה עוגיות ובורקסים שתיה וקפה למי שהגיעה רעב.
ופטפטו קשקשו היה מוזיקה וקפצצו.
אחר כך עשינו סדנא והיה את הדרשה (שלי. הסבתות פחות התלהבו)
ואז הוצאתי את האוכל החם והסלטים
ואז רקדו והגשנו קינוח.
ואז נשאר לי כל הבלאגן באהבה.
תדאגי שיהיה לך מי שיסדר