שרשור חדש
מתי מתחיל גיל ההתבגרות? יכול להיות שבגיל 8?אנונימית באהב"ה
הבת שלי יותר מידי מזכירה לי התנהגות של מתבגרת בזמן האחרון.
צריכה טיפים איך להתנהל מולה, קשה לי...

כמה סיטואציות מהזמן האחרון-
1. בליל שבת לפני הסעודה היא ישבה על הספה ולא הסכימה להצטרף. הזמנתי אותה להצטרף והיא אמרה שהיא לא רוצה להיות איתנו, שאלתי כמה פעמים למה והיא לא רצתה לדבר. בסוף הצלחתי להבין שהיא נעלבה שבעלי כעס עליה קודם.
2. יותר מידי פעמים שאנחנו מנסים להגיד לה משהו והיא מתעצבנת וצועקת עלינו.
3. היא מנסה לבחון אותי עם כל מיני אמירות פרובוקטיביות, שברור שהוא אומרת כי היא יודעת שאלו דברים שמעצבנים אותי (למשל - זרקתי משהו בפח בחוץ וזה נפל החוצה, אז התכופפתי להרים ולזרוק שוב. היא התחילה לשאול 'למה צריך לזרוק לפח? את יכולה להשאיר על הרצפה! זה לא הבית שלנו, מה אכפת לך?').
4. הרבה פעמים שאומרים לה לעשות משהו, היא מתעלמת או אומרת 'לא רוצה'.
5. יותר מידי התנגדויות ללכת לבית הספר, מסבירה לי שוב ושוב שהיא ממש סובלת שם (במציאות היא לא סובלת, אולי קצת משועממת, או בשיעורים אחרים קצת צריכה להתאמץ יותר מידי. לא משהו מעבר לזה).

ועוד מקשה על העניין שלבעלי נורא קשה כשהיא מתעלמת, או עונה 'לא רוצה', או צועקת עלינו. מבחינתו זו חוצפה ממש, והוא כועס עליה בצורה שרק מרחיקה אותה יותר.

צריכה קצת טיפים של אמהות מנוסות...
מתייגת כמה שאשמח לשמוע מהן. אשמח לתגובה מכל מי שיש לה עצה טובה...
@מיואשת******
@דבורית
@אורי8
@תיתי2 (לא זוכרת מה הגילאים אצלך, רק זוכרת שאוהבת לקרוא אותך...)
אוקי, תודה, גם לי חידדתחבובוש


חיתולים רב פעמיים ותחבושות רב פעמיותאם ל3+
אני שוקלת לעבור להשתמש ברב פעמי, אשמח לשמוע דעות בעד/נגד
אם יש מישהי שהתנסתה ויכולה לשתף, אשמח
ואם יש המלצות לחברה מסויימת
האמת שכן!!אוהבת את השבת
אז הבה נפתח את השרשור הגדול ל"טיפים" בחינוך ילדים!מתואמת
כתבתי טיפים במרכאות, כי בניגוד לבית שלנו, שהוא דומם ומורכב מרהיטים וממכונות, הילדים שלנו הם לא מכונות, ויש בהם נשמה...
אז אין אפשרות לקבוע כללים כמסמרות, ואין אפשרות להנדס אותם כפי רצוננו, אבל עדיין אפשר ללמוד רעיונות איך להתנהל איתם ואיך להניע אותם לדברים שהיינו רוצים שיקרה.
זה לא יהיה שרשור של חינוך ילדים במובן העמוק של המילה - חינוך לתורה ומצוות ולמידות טובות - אלא יותר דברים שקשורים בגידול אנשים שיודעים להתנהל גם בעצמם, בעתיד בע"ה.
מסכימות?
ננסה לחלק שוב לקטגוריות. אתן מוזמנות להוסיף!
רק עכשיו ראיתימכחול
איזה ילדה מהממת! תרוו ממנה (ומכל אלה שמחוברים אליה ) הרבה הרבה נחת!
הצילווווווו כולנו חולים🙈🤧 + שאלהמשמעת עצמית
מה נסגר?
אני משבת עד שלישי פגר במיטה. חום גבוה שלא יורד בשום צורה
סיימתי 4 (!!!) חבילות טישו. חלשה כמו סמרטוט עם בעל שלא ממש יודע איך להתמודד עם הסיטואציה ( הבאמת קשוחה) הזו ואשכרה מתעצבן עלי שכבר אין לו כח.
מאתמול בת שנה ובת 6 עם חום גבוה (נורופן נובימול נורופן נובימול)
ועכשיו האיש חושש שנדבק בווירוס ולא מרגיש טוב.

בת 4 - עד כה בסדר ( עושה מה בא לה ועפה על זה שלא צריך ללכת לגן מסתובבת ברחבי הבית עם פיג'מה כל היום ומציעה טישויים לכל המעוניין " אבל מרחוק שאני לא אדבק")
אני כבר יותר טוב חוץ מזה שלא ישנתי אפילו חצי שעה בלילה הנוכחי כי קמתי לסירוגין לשתי החולות.
הזיה.

אז זו היתה קריאת הצילו.
ושאלה: יש מצב שלא כל המשפחה תידבק בכזה ווירוס מגעיל ורציני? איך אפשר להימנע ממגע? הבנות ישנות באותו חדר. האבא מטפל בכולם כשאני לא. איך אפשר למנוע את זה? אפשרי בכלל?

פשוט סיוטטט😢😢😢
וואי איזה קשה זה ילדים חוליםאמא לאוצר❤

וכשאת חולה בכלל..
הלוואי שייגמר כבר מהר!!
וכולם יהיו בריאים!
אלופה אתפרח
באהבה!

תאירו את עיניי🙏 אוכל שבת לילד עקשן💪M-P-4
פעם בכמה שבתות, כשאין לנו אורחים, אני אוהבת שאנחנו מכינים חמין.
הכל בסיר אחד (פחמימות/בשר/ירקות), לא צריך להכין עוד שם דבר נוסף (חוץ מסלטים שגם ככה אני מכינה) קל ופשוט להכנה.

כולם אוהבים חוץ מילד אחד עקשן במיוחד, שמתעקש שהוא לא אוהב (למרות שפעם טעם וכן אהב.) והוא גם לא מסכים לנסות.

בפעמים האחרונות הוספתי גם אורז, בעיקר בשבילו, אבל זה לא מספיק בעיני.

מתלבטת מה נכון לעשות. מצד אחד לא רוצה ללחוץ עליו לאכול משהו 'הוא לא אוהב.
מצד שני לא חושבת שמספיק בארוחת שבת רק סלטים ואורז, רוצה שיאכל גם בשרי.
מצד שלישי לא רואה צורך להוסיף עוד מנת בשר. יש בחמין מספיק בהחלט בשביל כולם.
מצד רביעי, לא נראה לי נכון שרק בגללו לא נכין חמין, במיוחד שכל השאר אוהבים. ולי זה מאוד נוח.

נראלי יש מספיק צדדים להתלבטות לא?! אשמח לשמוע מה דעתכן 😘
אולי אפשר לחמם לו מנה מהערב, או מה שיש במקררמיקי מאוס
מממ מענייןבימבה אדומה
אני חושבת שצריך לכבד את הרגשתו וטעמו. אם הוא לא אוהב, מן הראוי שתמצאי לזה פתרון. בעיניי הבשר מסעודת ליל שבת. לחמם עבורו. או משהו אחר. תמשיכי עם החמין, נשמע מעולה!
שאפשר שש ימים לאכול בריא ובשר וביום השביעי חופש לאמאמיואשת******
גם מלהכין דברים לילדים עקשניים וגם מלהאכיל אותם.
שבת מנוחה
תנוחי
אם הוא אוכל טוב כל השבוע שיאכל אורז
לא יקרה לו כלום.
שחחרי
קורצנו מאותו חומר כנראהאפונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"ב בטבת תשפ"ב 10:31
כל מילה
תכיני מה שאת רוצה ושחררי לו לבחור מה הוא אוכל מתוך מה שיש על השולחן.
אפשר להכין בשקית קוקי-מנסה לעזור

לערבב אורז, תבלינים, שמן, מים וחתיכת עוף (שוק או כנפיים). קושרת ומניחה בסיר של החמין

ובבוקר מוציאה ונותנת לו את המנה שלו. חם, בשרי וטעים.

 

אפשר, במקום האורז לשים חיטה או גריסים. גם יותא טעים.

אני עושה את זה לאחד הילדים שלי שאוהב חיטה והאחרים פחות אוהבים..

 

למה לא?

בכלל לא הרבה עבודה..

 

 

שיאכל אורז וזהו...מתואמת
יש לי גם ילד כזה. בכל אחת מסעודות השבת הוא אוכל רק תפו"א (ואם יש פיצה או בורקס בסעודה שלישית - אז הוא גם אוכל). למזלי הוא מסכים לאכול תפו"א שבושלו בסיר עם עוד דברים (אחרי שטיפה מדוקדקת שלהם בכיור), אז אני לא צריכה להכין לו במיוחד. אם הוא לא היה מסכים - הייתי מכניסה שני תפו"א גדולים לתנור ביחד עם תבניות נוספות, וזה היה האוכל שלו.
זו הבעיה שלו, בסופו של דבר. אני לא יכולה להכריח אותו לאכול מה שהוא לא אוהב (ניסינו בעבר לשכנע, לא עבד). והוא שבע מלחם ומתפו"א וטוב לו והוא שמח... אז זהו זה.

(הכי מצחיק היה כשפעם אחת הוא אמר: "איזה מזל שאני לא אשכנזי, כי אחרת לא הייתי יכול לאכול קטניות בפסח!" איזה קטניות אתה אוכל בכלל, חביבי, במבה?...)
אולי הוא בונה על זה שפעם יאהב אורז דיליה


הוא אהב פעם, כשהיה קטן מתואמת
בעיקר *אני* בונה על זה שאי פעם הוא יאהב עוד דברים...
לחמם לו בפלטה אוכל מסעודה ראשונהחדשה ישנה
עונה בתור אחת שלא אוהבת חמיןהיופי שבשקט
לחמם לו את המנה הבשרית מהערב זה מצויין.
אם לא רוצה, גם לשבוע בארוחה אחת על אורז, חלה וסלטים זה בסדר גמור. במיוחד אם לו זה לא מפריע.
אני לפעמים פולה בשר מתוך החמין, יכול להיות שלאכול רק מדבר אחד מהתעורבת הוא כן יסכים.
ובכל מקרה, אין שום סיבה להפסיק להכין לכולם רק בגלל שהוא לא אוהב...
^^^כל מילה.טארקו
אמא לבררניםשחרית*
לבררן התורן מחממת משהו מהמקפיא (תמיד יש לי שניצל או קציצות). אורז יש אצלנו קבוע כי הם אוהבים.
לי ממש אין עניין שיאכלו בשרי .חלה עם סלטים אמורה להשביעאחתפלוס
ואם הוא אוכל גם אורז מספיק בהחלט
מה רע באורז? ישלים את הבשרי ביום אחרחילזון 123
אני לא יודעת אם זה אותו הגילמישהי11
אבל אנחנו אוכלים רק חמין כי לא מניחים בכלל על הפלטה, ובן ה4 לאחרונה מתעקש שלא אוהב והאופציה זה לאכול אוכל מהערב, והוא זורם עם זה
אמא שלינפשי חמדהאחרונה
כשהיא מכינה חמין לשבת בבוקר היא מחממת גם כמה שניצלים בשביל הילדים
אשמח לכל מיני המלצות לפודאקסטים מעניינים שאתם שומעותעלה למעלה
גם לילדים
תודה!
מעניין מה שאת אומרת ! וחשוב...אוהבת את השבת
יש לך המלצה לחומר נגיש בנושא?
איך משנים דימוי עצמי של ילדים?אנונימית באהב"ה
יש לנו ילדה מתוקה, בכיתה ג', שלפעמים גם קצת משגעת אותנו (בתקופה האחרונה יותר מתמיד).
לפעמים כשבעלי כועס, הוא אומר לה מילים שנותנים לה 'כותרת' שלילית (שתלטנית, לא מתחשבת, חצופה).
ואני כל הזמן הייתי אומרת לו כמה צריך להיזהר מזה, וכמה הכותרת שאנחנו נותנים לה זה איך שהיא תראה את עצמה.
ותמיד כשדיברנו הוא קיבל והסכים שצריך לשנות, אבל בפועל זה עדיין ממשיך לפעמים (זה לא קורה בדיבור הרגיל, אבל כמעט בכל פעם שמשהו מכעיס אותו זה הדרך שלו לבטא את הכעס).

והיום אחרי שהיא קצת הוציאה אותי מהכלים, וכעסתי עליה מאוד, ואחר כך ביקשתי סליחה, היא פתאום התחילה להסביר לי כל מיני הסברים על עצמה - שבעצם היא ילדה שתלטנית, והיא 'מלכה', והיא מתנשאת ולא מתחשבת באחרים. אחר כך היא עידנה את זה קצת והסבירה שבעצם יש לה בתוכה שתי 'קופסאות' - אחת עם מידות טובות, ואחת שבה היא שתלטנית ומתנהגת לא יפה, והיא בוחרת כל פעם איך להתנהג. וזה לא יצר הרע שמשתלט עליה אלא שהיא בוחרת להיות כזאת.

היה לי מאוד קשה לשמוע אותה בשיחה הזאת.
קודם כל, כי כמעט כל המילים השליליות שהיא אמרה על עצמה הן מילים שהיא שמעה מבעלי בזמנים שהיא הכעיסה אותו.
וכואב לי שזה איך שהיא רואה את עצמה עכשיו.
ועצוב לי שהיא חושבת שבאמת יש בה צד של רוע.
ואני קצת כועסת על בעלי שלא הצליח לעבוד על עצמו ולשנות את זה, כשאני ידעתי ואמרתי לו תמיד שזה מה שיקרה.

ואני באמת לא יודעת מה לעשות עכשיו.
קודם כל מצד בעלי - כי אני רוצה לדבר איתו אבל מרגישה טעונה מידי ויודעת שאם אני אדבר איתו ככה זה לא יגרום לו להשתנות.
ובכלל אני לא יודעת איך אפשר כן להביא אותו לשינוי.
והוא באמת בעל ואבא מדהים בהמון דברים, ואני באמת אוהבת אותו. אבל בחינוך הילדים אני מרגישה שהזמנים שהוא כועס יכולים להרוס המון. ומפחיד אותי לראות את זה קורה באמת. אחרי שחששתי מזה והזהרתי מזה.

וחוץ מזה - אני דואגת על הבת שלי.
אני לא רוצה שככה היא תראה את עצמה.
ניסיתי תוך כדי השיחה לדבר איתה על זה שלכל תכונה יש צדדים חיוביים ושליליים. שגם אם יש בה תכונה שהיא אוהבת לשלוט, אפשר לקחת את זה למקום חיובי של לתכנן ולארגן דברים (שהיא מחליטה מה יקרה, אבל זה בדברים שעושים טוב לאחרים), שזה משהו שהיא באמת עושה לפעמים (ונתתי גם דוגמאות כדי להראות לה שיש בה את התכונה הזאת באופן חיובי).
זה לא ממש עזר, היא המשיכה להסביר שהיא בוחרת לפעמים להתנהג לפי ה'קופסה' הרעה שבה.
באיזשהו שלב הפסקתי את השיחה באמצע כי הרגשתי שזה כבר מרגיז אותי יותר מידי.
אבל אני באמת בהרבה מחשבות מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו. איך מתקנים לפני שהמצב נהיה גרוע יותר.

(מציינת שכל הקושי קורה רק בבית, בבית ספר הכל מצויין - מעולם לא הפריעה בשיעור, תלמידה שקטה ורגועה).

מי יכולה לכוון אותי קצת?
אויש נשמע ממש קשה ולא נעיםפעם אחת
תיכף יבואו החכמות. בינתיים חיבוק!
כמה נקודותמיואשת******
ממי היא שמעה את זה? נשמע כמו משהו שמישהי לימד אותה, שיש שתי קופסאות והיא בוחרת וכו. הייתי מגששת
להבין ממי היא למדה את הטרמינולוגיה הזו, אולי תגלי שזה המורה או חברה הסבירה לה והיא השאילה את המילים האלו לתוך התיאוריה הזו.
כי את המילים היא שמעה אולי מבעלך אבל מאיפה התיאוריה של הקופסאות?

דבר שני תחכי יום יומיים ותספרי לבעלך על השיחה בראשי פרקים, בלי להאשים אלא כסיפור, ותבקשי ממנו לדבר איתה על זה. תגידי לו שאת לא יודעת איך להוציא לה את זה מהראש ואולי הוא יכול לדבר איתה ולהבין מה לעשות.
מאמינה שכשהוא ישמע אותה מדברת זה יהיה הרבה ייתר טוב מכל מה שאת תסבירי ותדברי.
זה שאלה טובהאנונימית באהב"ה
אני לא יודעת אם היא שמעה על הקופסאות ממישהו. אבל אנסה באמת לשאול אותה.
למרות שיש סיכוי שהיא המציאה את זה. היא ילדה מאוד יצירתית ובהחלט מסוגלת להמציא לעצמה כל מיני דימויים.

לגבי בעלי - זה באמת רעיון.
למרות שאני לא יודעת אם היא תגיד את זה באותו אופן כשהוא ירצה לדבר איתה.
כשהיא דיברה איתי היא היתה במצב רוח קצת מעצבן, ורצתה להראות לי שהיא בעצם 'שתלטנית'.
אם הוא ינסה לשחזר איתה את השיחה כשהיא במצב רוח טוב, אין לי מושג לאיזה כיוון זה יגיע, ומה היא תגיד שם.
אבל אני אחשוב על הכיוון הזה.
מנסה להביןריבוזום

אם היא בעצמה אמרה שיש סט של התנהגויות טובות וסט של התנהגויות לא טובות, והיא בוחרת במה להשתמש, ולפעמים היא בוחרת לא טוב - מה רע בזה? באמת אנחנו לפעמים בוחרים לא טוב. ואם היא בעצמה אומרת שהיא בוחרת בזה, אז היא מבינה שיש לה שליטה, ושהיא יכולה לבחור טוב, וצריכה ללמוד להתגבר ולבחור יותר ויותר בטוב ופחות ופחות ברע.

אם אני מבינה נכון, מציק לך שהיא רואה את ההתנהגויות השליליות ככאלו שנמצאות "בתוכה", אבל היא בעצמה הפרידה, ובמקום לומר שהן היא עצמה, תיארה את עצמה כמי שהמאפיין המשמעותי שלה הוא הבחירה - אולי זו דווקא ראיה בריאה? אני חושבת אולי שלראות את עצמינו כבוחרים זה לא רק טוב יותר מלראות את עצמינו כרעים, אלא גם יותר טוב מלראות את עצמינו כצדיקים וטובים. דימוי חיובי יכול להפוך להרגל, יכול להתנפץ או לעמוד בסימן שאלה, יכול לייאש. דימוי בוחר הוא תמיד נכון, וזו גם אמת מידה שנראית לי מאוד מועילה לשיפור והתקדמות.

מסכימהאפונה
בעיני זה מבט מאד בוגר.
מגיבה לשתיכןאנונימית באהב"ה
קודם כל - תודה על ההתייחסות. בהחלט גרמתן לי לחשוב יותר מה העניין שמפריע לי.
מנסה להסביר - כשהיא אמרה לי את זה, זה היה נשמע שהיא מנסה להסביר לי שמבחינתה זה לגמרי בסדר לבחור מתי להיות ככה ומתי להיות ככה. שהיא לפעמים בוחרת להתנהג בצורה טובה (בכיתה כל הזמן, ולפעמים גם בבית), ולפעמים היא בוחרת להתנהג בצורה מעצבנת ושתלטנית כי זה גם חלק ממה שהיא, וזה לגמרי בסדר מבחינתה, לא משהו שהיא חושבת שצריך להתחרט או להתצטער או להתנצל עליו.

רוצה להסביר עוד משהו - באמת יש לה צד שלפעמים היא רוצה להשתלט, וזה באמת פוגע באחרים.
כשהיא משחקת עם אחותה הקטנה, היא רוצה להחליט מה יהיה במשחק, וכשאחותה מציעה משהו אחר, או לא זורמת עם הרעיונות שלה, היא יכולה לצעוק עליה, להפסיק את המשחק בהפגנתיות, או להכאיב לה.
היא יכולה לתכנן פעילות למשפחה, ואם משהו לא מתאים למישהו בדיוק כמו שהיא תכננה, היא תשבור את הכלים, תתעצבן ותבכה, ולא תהיה מוכנה להתגמש.

כל זה כמובן התנהגות שקיימת אצל ילדים, זה לא שעצם ההתנהגות מטרידה אותי. כמובן שחשוב לי לחנך אותה וללמד אותה איך להתמודד במקרים כאלו, אבל אני מבינה שזה הגיוני שזה יקרה, ושזה חלק מהתפקיד שלנו ללמד אותה להתמודד עם המידה הזו, לכוון אותה לצדדים טובים, וללמוד להתגמש במצבים שצריך.
הבעיה שכזה קורה, כשבעלי מתעצבן מזה הוא מכנה אותה 'שתלטנית', וזה גורם לה לראות את עצמה ככזאת.
וכשהיא הסבירה לי את העניין עם הקופסאות, זה היה כדי להסביר לי למה בכיתה זה לא ככה, ובבית זה הרבה פעמים ככה. כאילו בכיתה היא בוחרת לא להראות את התכונה הזאת, אבל בעצם זה חלק ממנה ובבית היא בוחרת כן להראות את זה, ומבחינתה זה נתון שזה חלק ממנה והיא לא רוצה לשנות את זה, למרות שזה פוגע באחרים.
במחשבה נוספתאנונימית באהב"ה
@ריבוזום אהבתי מאוד איך שתיארת את הדברים - של דימוי עצמי בוחר.
יכול להיות שאני באמת יכולה לקחת את התיאור שלה ולפתח אותו ביחד איתה, לעזור לה לדייק אותו.
מה שהיה חסר לי במה שהיא אמרה זה המשפט שכתבת "היא מבינה שיש לה שליטה, ושהיא יכולה לבחור טוב, וצריכה ללמוד להתגבר ולבחור יותר ויותר בטוב ופחות ופחות ברע." היא לא התייחסה לחלק הזה כרע, ולא חשבה שהיא צריכה להתגבר עליו. וזה בעיקר מה שהפריע לי.
אבל היא היתה במצב רוח קצת מעצבן, היה נשמע שהיא קצת מנסה לעצבן אותי באמירות שלה. אולי אם נפתח את זה כשהיא במצב רוח אחר היא כן תהיה מוכנה לחשוב על זה אחרת.

אני עוד מתלבטת האם להשאיר את האמירה של 'לפעמים אני שתלטנית'. מרגיש לי שגם אם מכניסים פה את ה'לפעמים', זה עדיין לא נכון.
הייתי רוצה שהיא תתייחס לזה כהתנהגות ולא כתכונה. 'לפעמים אני מנסה להשתלט וכועסת כשהדברים לא הולכים כמו שרציתי'.
מה שעוזר לי-לזכור ששלושה שותפים באדםאם מאושרת
כשמשהו מכעיס אותי ונראה לי נורא ואיום שהחצי השני עושה משהו שנראה לא חינוכי בעיני.
אחרי שהכעס שוכך ,אני מזכירה לעצמי שהקב"ה נתן את הנשמה הזו לשנינו. אז ה' בחר לילד את האבא הכי טוב,
( טוב ה' לכל),
והקב"ה שותף ביצירת הילד וגם בגידולו וחינוכו,אז מתפללת לה' שיעזור לגדל אותו.
חשוב לזכור...מאמאיה
תודה על זהאנונימית באהב"ה
באמת נכון. הולכת להתפלל על זה...
אני רק אומר שנראה שבורכת בילדה חכמה עם חכמה רגשית גבוההמתואמת
תטפחי בה את זה. תדגישי כמה טוב שהיא רגישה כל-כך ויודעת לתאר את רגשותיה בצורה חכמה כל-כך. אולי זה יחזק בה את הביטחון בכוחותיה ובכישרונותיה.
לגבי השיחה עם הבעל - אולי את יכולה רק לתאר לו את השיחה איתה? יכול להיות שהוא יבין מעצמו שזה "בגללו", כי כבר דיברתם על זה...
תודה! ממש שימחת אותיאנונימית באהב"ה
זה באמת משהו שכדאי לחזק בה.

ולגבי הבעל - אני חושבת שאת צודקת, שאני לא צריכה להגיד לו שזה באשמתו, והוא יכול להבין לבד. זה באמת פחות פוגע ככה.
עדיין לא ברור לי האם זה יעזור. כי בשכל הוא כבר מזמן מבין שצריך לשנות. במעשה הוא לא מצליח לשנות את ההרגל בזמן הכעס. זו התגובה האוטומטית שלו והוא לא מצליח לשלוט בזה תוך כדי שהוא כועס.
אולי בהנחית הורים יוכלו לעזור בזה?מתואמת
כמובן, תציעי לו שתלכו ביחד להנחית הורים, כדי לדעת איך לעזור לבת שלכם עם מה ששיתפה עכשיו. (כלומר, אל תאמרי לו ישירות שהוא זה שצריך הנחית הורים).
רעיון, תודה.אנונימית באהב"ה
תקראו יחד בספר חינוך ילדים ותנסו ליישם הכל.רויטל.

יש המון ספרים של חינוך ילדים והעיקר שתהיו יחד את ובעלך

יד אחת רק תצליחו,יש ספר של הרב אבנר קווס נקרא ילדנו(יש את זה בהידברות שופס)

גם יש כמה ספרים ממש מיוחדים בחינוך ילדים יש את באתר של ספרי אור החיים

בהצלחה רבה רבה לכם אמן.

 

דווקא נשמע מקום מרגש וטוב יחסי...תיתי2
ילדה עם תובנה רגשית,
שנפגשת במציאות מורכבת (כמו כולם)
היא למדה להבין על עצמה שיש לה צד כזה וצד כזה,
ואפילו מרגישה שיש לה בחירה (מסויימת כנראה, אבל לפחות בחוויה היא בוחרת).
ויש לה אמא נפלאה שמלמדת אותה שגם בשלילי ובמאתגר יש טוב, ונותנת לה חוויה של זוגיות מאוחדת ומכבדת גם כשיש קשיים ואי הסכמות כואבים - בעצם מעבירה לה שדר שאת מקבלת את אבא כפי שהוא, גם כשקשה לו לשלוט בעצמו וכשאת רואה את ההשלכות

וכשהיא מתעקשת איתך על זכותה לבחור להתנהג לפי "הקופסא הרעה" היא מבקשת את אותו הדבר גם עבורה
תקבלי את החלקים הפחות טובים שלי, כפי שהם. כרגע.
אני יכולה לבחור אחרת, אבל אני רוצה להרגיש אהובה גם כשיש לי קושי לשלוט, או חלקים לא מושלמים.

את יודעת שהיא טובה ורוצה להיות טובה
וברגעים שהיא לא מצליחה להיות טובה, מאוד קשה לה, וכשיש ביקורת אז עוד יותר קשה לה לחזור להיות טובה
פשוט כי כשיש מתח נפשי, התכונות שנובעות מחרדה קופצות עוד יותר. שתלטנות, חוסר התחשבות, לא לראות אחרים, חוצפה- חרדה מעצימה.
תהיי גשר עבורה לרדת מעוצמת החרדה, להזכיר לה שהיא אהובה גם עכשיו, גם כשהיא מתנהגת "לא יפה". יהיה הרבה יותר אפקטיבי כך להחזיר אותה לשלוות נפש ולזרימה בבית...


והייתי מציעה לה להחליף את המילה "טובה" ו"רעה" לקופסאות
כי היא לא רעה
לשאול אותה איך היא היתה קוראת להן?
קופסת "הטבע שלי" מול "התגברות"
או "מצב רוח טוב" מול "מצב רוח לא טוב"
באמת מעניין איזה מילים אפשר לתת לקופסאות האלה, שיתנו פרשנות אחרת למה שמתחולל בה.


ועוד הערה קטנה,
אמרת שבבית הספר היא נהדרת ורק בבית מורכב. יופי!
הילדה מביאה אליכם את העולם הפנימי שלה. היא סומכת עליכם, היא מרגישה בטוחה, היא לא זקוקה לצעוק הצילו מחוץ לבית בכל מיני דרכים (לא שזה מעיד על הבית אם ילד צועק את עצמו בחוץ, ממש לא).
היא לא אמורה להיות פרפקט בבית
היא ילדה
היא אמורה להביא ולבטא עולם פנימי סוער, לא מאורגן, נע ונד בין יצרים
בדרך לבניית אישיות . ואיזה פלא את מגדלת, שכבר בכיתה ג היא מזהה את עצמה ומודעת ומתחילה לבנות.

אם יש רגעים קשים, של התפרצות, של כעס, של ריחוק
אפשר תמיד לבוא ולומר ברגע הראשון שמתאפשר - הקשר שלנו חזק יותר מזה.
גם אם עכשיו היה לנו קשה לתת לך את מה שהיית זקוקה, ולך היה קשה לבטא ולבקש בדרך נעימה,
הקשר ביננו חזק יותר מהרגע הספציפי הזה
ואנחנו אוהבים אותך גם ברגעים האלה וביתר שאת כעת אחרי שנחשפת בפנינו עוד קצת.
וואו, כתבת כל כך מדהים!בארץ אהבתי
רציתי לכתוב גם כמה דברים באותו כיוון, אבל עכשיו קראתי אותך וכתבת פשוט כל כך מדוייק שאין לי מה להוסיף. מצטרפת לכל מילה!
תודה רבה רבה!אנונימית באהב"ה
גם על המילים הטובות, וגם על כל ההמשך. ממש פתחת לי את המחשבה.
כתבת מקסים. נהניתי לקרואמיואשת******
מקסיםמאמאיה
וואי המון זמן לא היית כאן!! ממש חסרת! לי לפחות רקלתשוהנ
כתבת ממש יפהאורוש3
זה בערך מה שעלה לי רק לא מאורגן. איזה ילדה חכמה ומפותחת. מביעה את עצמה רגשית מהמם.
וואו, תגובה אמיתית ומלאה בחכמהבת 30
רוצה שוב להודות לכל מי שהגיבהאנונימית באהב"ה
הערב היתה לי שיחה עם בעלי, שיחה ממש טובה ב"ה, של חשיבה משותפת ביחד על הילדה, על חוזקותיה ועל מה שיש לנו לעזור לה.
בזכותכן הצלחתי לדבר על הדברים ממש בלי שום האשמה, ובעלי גם היה בגישה מאוד מקבלת ועם רצון לשינוי ותיקון.
קיבלנו גם החלטות כלליות על איך להתנהל בכל מיני מצבים מולה, וגם חשבנו על איך להמשיך לפתח איתה את השיחה, להשתמש בדימויים שהיא הביאה אבל לעזור לה לדייק אותם ולהבין יותר איך להשתמש בדימוי הזה לטובה.
עכשיו רק נשאר למצוא זמן לשיחה אישית איתה (איך עושים את זה כשיש עוד קטנים בבית? להשאיר אותה בבית ביום החופשי שלי?).
שוב תודה רבה לכולן!
רק שתדעיבת 30
שהילדה שלך מאוד מיוחדת אם בכיתה ג' היא מדברת בצורה כזו, ועם כל הקושי עכשיו בטח תהנו ממנה מאוד מאוד כשהיא תגדל עוד קצת.
וגם את אמא חכמה ורגישה. אז אולי בעצם היא קיבלה את זה ממך...
להשאיר בבית ביום החופשי זה יכול להיות רעיון טובמתואמת
אם זה לא פוגע בך מדי. יכול להיות שבוקר שלם של תשומת לב יכול לעשות לה טוב...
אבל אפשר גם בשעות הערב, להסתגר איתה במטבח או משהו כזה אחרי שהשאר במיטות.
אפשר לצאת להליכה בערבאפונהאחרונה
או ביום החופשי אפילו חלק מהיום (נניח לשחרר אותה מוקדם או שהיא תגיע ב10)
היי, אפשר בבקשה עזרה?ה' אור לי.

יש לי עבודה (בלימודים) ממש חשובה על חד פעמי

אז אם מישהו יכול לענות על הקישור לשאלון הבא אני ממש אשמח

תודה רבה! 

שאלון כלי חד פעמי

 

עניתיאחתפלוס
עניתיאן אליוט
עניתי בהצלחה oo
גם אני עניתירויטל.


עניתי, בהצלחה!חרות
עניתי. נראה לי תזהי בקלות את השאלון שלי 😅מיקי מאוס
תודה רבה לכולכם!ה' אור לי.אחרונה


סקר האושר הגדולזמני לשליש1
1. כמה את מחשיבה את עצמך מאושרת בדירוג מ 1-10?

2. מה הדבר שהכי גורם לך לאושר?

3. האם את רואה שוני בין האושר שלך היום לאושר בעבר? (בעבר פחות והיום יותר ולהיפך) ומהיכן השוני נובע לדעתך?

4. מה הטיפ שלך לאחרים שיהיו מאושרים?

שיהיה לכם שבוע מאושר
אושר הוא כמו דיאטה/ספורט/זוגיות- צריך לתחזק אותומיואשת******
לכן פחות הגיוני לי לענות על השאלות כמישהו
אלא רק לומר שזה לא משהו שמגיעים אליו בסוך הדרך, אלא צריך לעבוד שיהיה חלק מהחיים שלנו כל הזמן
ולא כל יום מצליחים
ולא כל יום מאושר
אבל כשמבינים שזה דרך חיים ולא נקודה שצריך להגיע אליה, זה עוזר מאד לשנות את הגישה ולחיות נכון
תשובותoo
אני מרגישה רוב הזמן מאושרת, נניח רמה 9
אין דבר ספציפי שגורם לי אושר, אלא דרך חיים, לעשות דברים שעושים לי טוב ברמה יומיומית, להיות במקומות ועם אנשים שעושים לי טוב- וזה בעיקר לדאוג שהבית יהיה מקום שנעים לחיות בו, ותקשורת טובה עם הבעל והילדים, וכנ״ל לגבי מקום העבודה.

הטיפ שלי: לא לצפות מאחרים שיעשו אותך מאושרת, אלא למצוא לבד את הדברים שעושים לך טוב ולדאוג שהם יקרו.
לא כל הדברים בחיים בשליטה שלנו, אבל על הדברים שכן, לקחת אחריות מלאה ולדאוג שיהיו טובים, זה מספיק כדי להיות מאושרים.
בד"כ לא עונה על סקריםשלומית.

אבל ממש אהבתי את הסקר שלך @זמני לשליש1!

באסה שייבשו בינתיים... 

עונה:

1. 9 אפילו 9.5 (מדי פעם צונח..)

2. כשבעלי ואני במקום טוב בזוגיות, שיחות טובות עם חברות.

3. לא רואה שינוי משמעותי, נראה לי היום קצת יותר אבל רוב הזמן אני די מאושרת

4. להאדיר את הטוב שיש בחיים, להתמקד בדברים שהם הכישורים הטבעיים ובהם להשקיע.

כשיש אילוצים בחיים להשקיע את רוב הזמן והאנרגיה בדברים שהם לא הכשרונות הטבעיים למצוא מקומות בהן משקיעים בכישורים הטבעיים ולשאוב מהם סיפוק.

לדאוג גם לדברים קטנים שנותנים אושר רגעי לצד השקעה באושר ארוך טווח שזו עבודת חיים.

גם אני עונה🙂אם_שמחה_הללויהאחרונה
1..כמה את מחשיבה את עצמך מאושרת בדירוג מ 1-10?
בין 8 ל9
2. מה הדבר שהכי גורם לך לאושר? הרבה דברים.
חיים רגועים ופשוטים, לעבור את היום בהודיה, לראות את המשפחה שלי שמחים, לראות את בעלי מצליח, לראות את הטבע, להנחיל סדר ולייפה את הבית ואת עצמי, לארח אנשים , המצוות, זמנים שקטים שלי עם עצמי ולהרגיש קרבת ה'.

3. האם את רואה שוני בין האושר שלך היום לאושר בעבר?
כן, ללא ספק. בעיקר בגלל שחזרתי בתשובה והתחתנתי, שניהם נתנו לי מסגרת. האמונה שהתחזקה עם השנים

4. מה הטיפ שלך לאחרים שיהיו מאושרים?
לחיות בהודיה. לחיות בהווה. לא לצפות מאחרים. לזכור שהכל תלוי בך. לשחרר.להאמין. לא לפחד.
בעקבות הסקר על חד פעמיoo
ובעקבות השינוי שעשיתי בבית לצמצום שימוש בחד פעמי
מסקרן אותי לדעת
האם המס על החד פעמי גרם לכן לעשות שינוי בשימוש?
האם הסיבה היתה כלכלית או אחרת?
האם אתן מרוצות מהשימוש ברב פעמי?
תודה שקראת!אוהבת את השבת
חדפ מתפרק יותר בקלות אבל באמת כל הפלסטיק בעייתי, כמובן להורידה שאפשר ו בצורה מאוזנת...

שמעתי את זה מעוד מקומות שאני מאוד סומכת עליהם, אם זה היה משהו שהייתי שומעת פעם ראשונה באמת הייתי יותר ביקורתית..
מוקדש באהבה לכל האמהות שכאןשקדיה.

אמהות צריכות מפעם לפעם.
שיר וקליפ מרגשים ושמחים בהשראתה ולזכרה של אסתר הורגן הי"ד
שיר ממש מיוחד. עד כדי דמעות. תודהאחתפלוס
הוא מתנגן אצלי בלופ!!!מאוהבת בילדיאחרונה

רציתי להעלות אותו ולא ידעתי איך...

שיר מקסים!וביצוע מהמם!

מעבר עיר עם ילדים בגילאים שונים, מישהי כאן עשתה את זה?ציפיפיצי

שזה כרוך בהחלפת מסגרות, חברים וכו'

מישהי כאן עשתה את זה? אשמח לקרוא איך היה והאם מומלץ בכלל 

עד כמה זה גרם טלטולים לילדים, האם התחרטתם? ובעקבות איזה שיקול עברתם?

 

אני תמיד אומרת שעד כיתה א אפשר כאלה מעבריםאור123456
אבל ברור לי שאני מקובעת כי אותי העבירו הרבה בתי ספר ואני חושבת שזה היה ממש לא טוב לי.
למה רק עד כיתה א'?ציפיפיצי


יכול להיות שבגלל שעברת כמה בתי ספר? לא נשמע כיףאחתפלוס
מתעניינת דווקא כי אני הולכת להעביר ילדים בגילאי יסודי
כן , ההורים התחזקו והעבירו כל פעם בתי ספראור123456
אותי זה שיגע ( ולא שהיו לי קשיים) נורא התביישתי לראות את החברים מהבתי ספר הקודמים ..
בכלל להתרגל למשהו חדש כל פעם.
לא טרגדיה אבל לא נחמד.
הגדולה שלי ( בת 19) כל פעם שהיא שמעה על משפחות שעוזבות לעיר אחרת ממש הסתכלה על זה כאכזריות של ההורים שזה וודאי לא נכון, אבל ככה ילדים רואים את זה
לפחות הילדים שלי מחכים לזה בחיליון עיניים-ככה כותבים?אחתפלוסאחרונה
אני היחידה שחוששת ולא רוצה לעבור.
ואל תשכחי שאצלכם ההורים שינו קו. אז זה עוד סוג קושי במעבר.
בכל מקרה שולחת לך חיבוק על החוויות שעברת
מכירה מישהיזמני לשליש1
שכל שנתיים עברו דירה, גם הרבה אחרי כיתה א.
ילדים בסוף מסתגלים..
נכון אבל גם משלמים מחיר נפשי.לא מחוברת
או שהופכיםזמני לשליש1
להיות סתגלתנים.. זה לא רק רע בהכרח.
(לי אישית זה לא מתאים, אבל אני בקיצון השני)
הגבתי למטה שההורים שלי כאלה.לא מחוברת
ואני גם הפכתי להיות סתגלתנית.
אבל זה בא עם מחיר. לכולנו לוקח המון זמן להפתח לקשרים רצינים. יש חוסר בטחון, שפשוט אפשר לקום וללכת .
לדעתי לעבור דירה (לא בית, עיר) כל שנתיים זה רע.
אני חושבת שמאוד חשוב שיליד יגדל עם קביעות .
עוקבת. עוד כמה חודשים עוברת דירה לעיר אחרתאחתפלוס
ילדים מגיל 14ומטה.
ה' יעזור. אני בחששות
ממשיכה לעקוב...ציפיפיצי


עברתי דירה כילדה, על גבול הנערה (בגיל 11.5)מתואמת
בהתחלה היה כיף לכולנו. בית גדול יותר, חיי יישוב במקום חיי עיר... אחר-כך לי נהיה קשה חברתית, אבל בדיעבד (אחרי ביקור בעיר מולדתי לשבת אחת) הבנתי שהשינויים, שאותם תליתי בהבדל בין שני המקומות, היו פשוט תלויים בשינוי בגיל. יש הבדל גדול בין ילדים לנוער, וכיוון שהתבגרתי בצורה אחרת מרוב בנות גילי - היה לי קשה.
שורה תחתונה, לא חושבת שצריך להימנע ממעבר כשמרגישים צורך. אם משדרים לילדים את החיוב והכיף שבדבר, ותומכים בהם במהלך השינוי - אפשר לצלוח אותו בשלום ובשמחה.
ההורים שלי עברו מלא פעמים דירה.לא מחוברת
בין המעברים עלינו לארץ. בגיל גדול (12)
והמעבר האחרון שהשפיע היה בגיל 15 ועוד פעם אחרי שהתחתנתי.
שמעי באמת שכל העלייה הייתה שווה רק בשביל להגיע למקום שהגעתי בגיל 15 . יש לי שם חברות לחיים.
אבל יכולה לספר מהצד של הילדים. כולנו אומרים חד וחלק שלא נעשה את זה לילדים שלנו .
אבל זה ממש לא אותו דבר אצל ההורים שלי זה מוגזם לחלוטין.
זה תלוי המון באיך הילדים שלך. הם רגישים מאוד?
חושבת שבכל מקרה אם את חושבת שזה מקום לחיים ויהיה להם יותר טוב שם אז לעבור. זה שווה את בתקופת הסתגלות
היי תודה לכולן. החכמתן אותיציפיפיצי


רציתי להוסיף שאנחנו עברנו דירה כשהייתי בת 12אחתפלוס
. לי היה מאד קשה כי זה היה בפתאומיות, תוך חודש.
מישוב קטן לעיר גדולה.
אבל אחי ואחיותי מתחתי ממש נהנו מהמעבר.
אז אם עוברים צריך לעשות הכנה לפני.
אנחנו קנינו דירה על הנייר כך שכבר שנתיים הילדים יודעים שעוד מעט עוברים. מקווה שזה יקל על העברה.
אנחנו בדיוק שם...שומשומונית
עברנו דירה כשהגדול עלה ל-א. לצערינו לא מוצאים את עצמינו איפה שאנחנו כיום מכל מיני סיבות (כמעט 5 שנים). כרגע בחיפושים של מקום אחר, ואם יסתדר-כנראה שנעבור בקיץ.
בטוחה שהילדים ישלמו מחיר, אבל מקווה שהיתרונות במעבר יגדלו והם ירוויחו את מה שאנחנו רוצים להם ולנו...
אז החששות קיימים, ולא יכולה לעודד. אבל מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולקוות שלא נצטרך לעבור שוב...
התייעצות איך להגיבפעם אחת
הקטן שלי בן הארבע אומר (בחיוך) אני לא אוהב את ××× (הבן שלי שמעליו, בן 8)
הם משחקים ורבים רגיל...
בהתחלה אמרתי לו שזה לא יפה ואנחנו לא מדברים ככה וכו'. אבל כמובן שהוא ממשיך ומחכה לתגובה.להתעלם? מה אומרות?
לשבת איתו בזמן פרטיבימבה אדומה
ולשאול אותו למה הוא אומר אתזה. להיות אוזן קשבת זה חשוב מאוד.
צודקת לגבי האוזן הקשבתפעם אחת
ננסה בעז"ה
אולי לומר: "באמת? איקס דווקא אוהב אותך..."מתואמת
אני אומרת להם ככה כשהם אומרים לי, בפרץ של כעס, שהם לא אוהבים אותי. לפעמים זה "מבלבל" אותם, והם מפסיקים לומר את זה.
בכל אופן, נשמע שהוא אומר את זה כדי להרגיז אותך. אז אולי הדרך הנכונה היא להתעלם...
להתעלם זה בעיה כשהאח שומע ונעלבבארץ אהבתי
אבל אולי אם זה באמת נאמר בשביל התגובה, להפנות את התשובה לאח שאמרו עליו, ולא לאח המעליב. להגיד לו משהו כמו - 'אני רואה שאח שלך כועס עליך ומתבלבל עם המילים שלו. באמת באמת הוא אוהב אותך, אבל לפעמים כשהוא כועס הוא מתבלבל אומר דברים לא נכונים'.

בנוסף - כשהם משחקים ביחד ואת רואה שאת נהנים ביחד, לתמלל להם את האהבה שיש ביניהם - להגיד 'איזה כיף שאתם כל כך אוהבים אחד את השני, איזה כיף לאחים שאוהבים אחד את השני לשחק ביחד'.
ואז אפשר גם כששוב חוזרות האמירות של 'אני לא אוהב אותו' להזכיר את הזמנים שאני ראיתי איך אתם כן אוהבים אחד את השני. 'זוכרים איך שיחקתם בשבת? אני זוכרת איך ראיתי שאתם כל כך אוהבים אחד את השני. אחים הרבה פעמים רבים לפעמים, וכשרבים קצת כועסים ומתבלבלים, אבל באמת אני רואה ויודעת איך אתם אוהבים אחד את השני'.
אם הוא שומע - אז באמת לא נכון להתעלם.מתואמת
אהבתי את ההצעה שלך, לתמלל את האהבה ביניהם כשהיא כן מתקיימת.
באמת מרגיש לי שהוא אומר דווקאפעם אחת
משפט כזה כי זה מפעיל אצלי משהו... הגדול כזה מתוק.משחק איתו,דואג לו,בונה לו דברים שהוא מבקש.
אהבתי את הרעיוון 'לבלבל' אותו.
תודה על התגובות! קוראת הכל
ב"ה שהגדול מתנהג כך! לא מובן מאליו...מתואמת
אוף, היו גם אצלנו לאחרונה אמירות כאלובארץ אהבתי
קודם כל - כאמא זה ממש כואב לשמוע אמירות כאלו. אמר שלי תמיד אמרה שזה שכל כך קשה לנו כהורים לראות את הילדים רבים או פוגעים אחד בשני, זה ממחיש למה הקב"ה כל כך לא אוהב שנאת חינם.

לגבי מה לעשות - אני גם תוהה, נשארת לעקוב...
מה שאני מנסה לעשות, זה לנסות לזהות מה גרם לו להגיד את זה (למשל כעס/עלבון/קנאה), ולנסח את זה בצורה אחרת בשבילו. וכן להדגיש את זה שבתוך משפחה אנחנו אוהבים אחד את השני, גם אם לפעמים רבים.
לדוג':
א': אני לא אוהב את ב'.
אני: אתה כועס על ב'?
א': כן אני לא אוהב אותו.
אני: זה מאוד מעליב להגיד ככה על ב'. אני שומעת שעכשיו אתה כועס עליו. במשפחה אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל מותר גם לכעוס לפעמים.

לא יודעת כמה זה מדוייק, בסוף צריך גם להתאים לסיטואציה ולגיל. הרעיון הוא כן לקבל את הרגש של הילד, לשים גבול של אמירות שלא מתאים להגיד, ולתת לילד חלופה שכן מקובלת.
נכון, זו גם תגובה שאני משתמשת בהמתואמת
לפעמים ילדים חושבים שאם כועסים עליהם זה אומר שלא אוהבים אותם. אז גם כשהם נעלבים ממני ומטיחים בי שאני לא אוהבת אותם, אני מזכירה להם שגם כשאני כועסת עליהם אני אוהבת אותם. וכך גם הפוך - מזכירה להם שאם הם כועסים עליי הם עדיין אוהבים אותי.
ול @סתם אחת - אולי תנסי ליישם את הרעיון של טבלת האהבה שהצעתי בשרשור הטיפים לחינוך ילדים?
תודה!פעם אחת
התחברתי ממש למה שכתבת. במיוחד לפסקה הראשונה! בדיוק ככה אני מרגישה. תודה רבה!
להתעלם ולתקשר את זה לגדולמיואשת******
לשבת עם הגדול ולהסביר שנוא ילד קטן, שאולי הוא קצת מקנא ואולי הוא קצת רוצה צומי, וזה הדרך שלו לקבל את זה ואין שום קשר בין מה שעור אומר למציאות
בטח יש לך דוגמאות לעוד דברים שהוא אומר ״בדווקא״ תביאי לו דוגמא כמו שהוא אומר —- גם את זה הוא אומר כי הוא קצת מקנא בגלל שאתה כזה ילד מיוחד ומקסים, והוא רואה כמה אנחנו מעריכים את ההתנהגות שלך ואת איך שאתה מיוחד, והוא רוצה גם, והוא לא יודע לומר- אני רוצה גם, וזו הצורה שלו לומר את זה.

אם יש לך דברים להזכיר לו כהוכחה לכמה הקטן אוהב אותו, למשל אל הוא רץ אליו כשחזר מבית הספר או שאל איפה הןא כשהוא לא היה ודוגמאות כאלו- אז ספרי ותזכירי אותם

לגבי הקטן בשעת מעשה הייתי מתעלמת ובהזדמנויות אחרות אומרת לקטן דווקא כמה שאת אוהבת אותו. זה באמת ביטוי שהיא צורך באהבה וצומי. אז לתת אותם- אבל בזמנים אחרים, לא לקשר לאמירה הזו בכלל.
תודה על התגובה! החכמתיפעם אחת
יכול להיות שלהגיב לקטן ישירות על המילים רק יגרום לו לחזור עלטעמו.. כי טוב ה

זה כי הוא מרוויח ככה עוד תשומת לב.. גם אם כבר לא מרגיש או חושב ככה.

 

אולי כדאי לעזור לו לתת שם למה שהוא מרגיש- אתה כועס עליו כי...? או מציק לך/ קשה לך ש....?

אני יודעת שאתהאוהב אותו בלב, אבל זה עדיין קשה ש....

לא לקבל כאופציה את ה'אני לא אוהב', ולא לחזור על זה. אלא להתייחס למה שמציק לו ולכן הגיב ככה. ובאופן טבעי להשחיל את זה שברור שאתהאוהב. וגם הוא אוהב אותך.

 

ולגדול אפשר להסביר שלקטן עוד קשה להתנסח. ולהסביר מה הוא מרגיש, לכן להכל קורא 'לא אוהב'. אפילו לאמא לפעמים אומרים ככה... כשברור שמתכוונים למשהו אחר ובאמת אוהבים מאד. אז סבלנות, לאט לאט יגדל. ואני יודעת שאתהאוהב אותו מאד.

ובבקשה תשים לב ש... מפריע לו... וכו'

בהצלחה!

תודה רבה!פעם אחת
באמת הארת נקודות חשובות שגם חשבתי עליהן
אז אמר... לא מתרגשתתיתי2
כל עוד נאמר בחיוך

אם לא נאמר בחיוך אז מתמקדת במה קרה. אולי הציק? אולי פגע? וכו' משתתפת בצערו הקונקרטי...

לא מייחסת למילים האלה משמעות של מבוגרים
תודה!פעם אחת
נראה לי הוא אומר את זה בשביל הצומי.
מה הוא מבקש ממך?תיתי2אחרונה
תנסי להגדיר "צומי"
מה הוא מעורר בך ואיזה צורך שלו הוא מציג

ולתת לו

להתעלם מהסימפטום ("אני לא אוהב את אחי") ולהתמקד בחוויה הפנימית
לא יודעת אם יש פתרון או שאני סתם מחפשת עצה טובהמתחדשת11
הכיפה ממש מגרדת ומציקה לבן שלי. הסתכלתי לו בקרקרפת ואני רואה שהוא ממש פצע את עצמו
יש איזשהי דרך להתמודד או שנצטרך לקבל את זה?
אולי יש לו כינים?שחרית*
הן אוהבות מאוד להיות מתחת לכיפה, כי חמים שם.
בדקתי, אין.. פשוט מגרד לו בדיוק מתחת לכיפה וממש פצע את עצמומתחדשת11
כיפה מחומר אחר? לכבס אחרת?אם מאושרת

יש כיפות מהרבה סוגים.

חוט דק/עבה/עבה מאד כותנה/עבה מאד צמר / לבד/בד

אולי לתת לו לבחור מה נראה לו יהיה נעים לו?

כי אם הוא מגרד, אולי כבר התרגל לגרד שם,ובעצמו צריך להפסיק לגרד שם.

 

אולי יעזור לכבס בשמפו ולא באבקת כביסה?

 

בהצלחה!!!

 

אבדוק, רעיון טוב תודה!!מתחדשת11
רק אומרת לך שצריך הרבה אורך רוח עם ההחלמה של הפצעלפניו ברננה!
בתור נערה נפצעתי בקרקפת (מכה מאיזה עץ...) והיה שם גלד שפשוט הציק לי.
לא עמדתי בזה וכל הזמן קילפתי אותו וכמובן פתחתי את הפצע מחדש.
זה ממש מקום שפצעים בו מציקים.
אז גם אם אתם מחליפים לו כיפה,או משהו כזה - תדעי שיכול לקחת הרבה זמן לפתרון...
כן צודקת זה גם מה שמקשה על הפתרוןמתחדשת11
יהיה קשה לעלות על הנוסחה המדויקת
כיפה או הסיכה? יש סיכה?מיואשת******
כי אלרגיה או רגישות למתכת על העור זה ממש נפוץ
לא דוקא אין יש לו כיפה גדולה שיושבת בלי לזוז😉מתחדשת11
לגבי זה..מתחדשת11
שמתי לב השבת שיש עוד מקומות בגוף בהם מגרד לו והוא ממש פצע את עצמו. אולי העור שלו יבש או מגורה? זה משהו שצריך לבדוק או בגלל מזג האויר?
גם אם זה מזג אויר צריך לעזור לורשש

יש חומרים מצוינים, תתיעצי עם רופא עור טוב

חלק מילדי רגישים מאוד ובפרט בעונה זו

להקפיד על בדים טובים שלא מגרים את העור

פחות לחמם את הבית ופשוט להלביש קצת יותר עבה במקום

לקלח בסבון יעודי

למרוח קרם לחות בקביעות כולל על הראש

הכי יקר אבל הכי מועיל זה מוצרים מחברת ליפיקאר 

למה דוקא אותם?מתחדשת11
קרם לחות פשוט, לא יועיל?
נסי תחילה פשוטרשש

רק אומרת שהמוצא האחרון ובמקרה שלנו גם היחיד היה ליפיקאר

כמובן שלא להתחיל מהם

 

בדקת האם זה אטופק דרמטיטיס?באר מרים
אם כן, כדאי לך להיכנס לאתר של "קומי עורי"
תוכלי לפרט יותר, איך מזהים?מתחדשת11
הכי טוב שתקראי באתר של קומי עוריבאר מרים
זה יובש וגירודים בעיקר בקפלים של העור:
מאחורי הברכיים, בקפל שמאחרןי המרפק, בצוואר, מאחורי האזניים וכאלה..

ההתפרצויות באות בגלים.

סימן נוסף (שקצת קשה לזהות אבל הוא סימן מובהק): בפריחות מסוגים אחרים קודם יש פריחה או יובש ורק אחר כך יש גרד. באטופיק דרמטיטיס הגירוד מגיע לפני שרואים סימן חיצוני כלשהוא.
נראה לי שזה פחות הכיון..מתחדשת11
אבל אולי באמת העור שלו מגורה ממזג האויר
יש לי את זה קבוע כשהעונות מתחלפות ובחורף. ממש פוצעת את עצמילא מחוברת
שמן קוקוס הצלה.
ותגידי לו במקום לגרד אז לשפשף. זה מקל מאוד על הגירוד ולא פותח באותו רמה של גירוד אמיתי
ובדקת מה הסיבה?מתחדשת11
גם במשפחה של בעלי יש תופעה דומה ורק בחורף
חושבת שזה יובש . יכול להיות משהו אחר?לא מחוברתאחרונה
רוצה לעבור דירה ולא יודעת לאן. אשמח לשמוע ממכןמ.מ.
היי,
גרים בשומרון ורוצים לעבור דירה. אני די נעולה על הגולן בגלל שאני מחפשת את המרחב, הקהילתיות ואת הנחת אבל בעלי פחות מתלהב בגלל המרחק. אני גם קצת חוששת בגלל שאני עובדת "היי טק" ולא בטוחה שיש שם היצע בעבודות מהתחום וגם כי יש לי ילדים "מיוחדים" ואני צריכה את כל הטיפולים וחוששת שאין שם מענה.

אשמח לשמוע ממכם על המקומות שלכם.
בגדול הקריטריונים הם: בית קרקע (לא בניין), מקום תורני (לא הר המור אבל שיש שיעורי תורה), מקום ידידותי לילדים (מרחבים) , קהילתי וזול (עד 3.5 שכירות לבית 80 מ').
פתוחים לחלוטין על מיקום. נשמח לשמוע גם על צפון, דרום וכו
מוסיפה שיש 4 ילדים בין גילאי9-3 אז צריך להיות מתאים להםמ.מ.
גם אנחנו בחיפושים. אגיב אח"כ, לא פנויה כרגעשלומצ'
יישוב מעורב מתאים?מטילדה
פחות..מ.מ.
למה לעזוב את השומרון?רינת 23
והאם המרחק מהמשפחה לא שיקול מבחינתך?

נראה לי שהמחיר שכתבת לבית קרקע לא ריאלי במקום שיש בו מענה נורמלי לילדים ועבודה בהייטק.
קשה לי הגדרות וספציפית לא התחברתי לישוב שלנומ.מ.
אז יש מלא ישובים אחריםאביול
רוצים קטן או גדול?
לא מכירה את הסגנון שלכם אבל יש מלא.
רבבה, בית אל, כוכב השחר...
תבואי אלינודבורית
יש מכל מה שרשמת אבל לא בית קרקע...
יש דירות קרקע פסטורליות יותר אבל זה לא בית פרטי
אפשר בפרטי אם תרצי פרטים
מאיפה את?מ.מ.
בפרטידבורית
תבדקי טוב את עניין הטיפולים לילדיםאורוש3
בדרום המצב לא טוב. בצפון לא בטוחה. בכל מקרה מענה פחות טוב בהכללה. כשאת בודקת מקום ספציפי תשאלי. בהצלחה
בדיוק מה שרציתי לכתובשלומצ'

מהמעט שאני יודעת מסגרות חנ"מ מעולות יש בירושלים. 

מציעה לחפש ישוב שהוא בסביבה. אלינו לביה"ס מגיעים תלמידים גם מגוש עציון וגם מאזור מודיעין. הסכום שכתבת נשמע לי ריאלי לגמרי לשכירות של 80 מ"ר מחוץ לעיר.

אני לא מכירה ספציפית ישובים תורניים, אבל מניחה שיש- אולי מצפה יריחו?

כיספיןתות סגול
מה עם מעלה אפרים?פלא הבריאה
התחילה להיווצר שם קהילה תורנית חדשה. וגם בשאר יישובי הבקעה. משכיות, חמדת וכו'
כוכב השחר. ויש גם המון ישובים בשומרון שמתאים להגדרה.
אולי כוכב השחר?בארץ אהבתי
לא מכירה בעצמי, אבל ידוע לי כמקום די תורני, יחסית קרוב לירושלים (יתרון מבחינת מסגרות לילדים מיוחדים). לא יודעת לגבי מחירים, אבל שווה לבדוק, לא חושבת שזה ישוב יקר.
זה נהיה ישוב יקר כשאר הישוביםggg

הידעתן שעכשיו בשומרון בונים כמעט רק בנייני קומות ומחירי הדירות מרקיעי שחקים? עצבני בוכה

כלכך עצוב שהופכים את כל הישובים לערים קטנות. הלכה הכפריות הנינוחה של הישובים כמו אלו שאני וחברותי גדלנו בהם.

 

מצד אחד מסכימה איתךאביול
מצד שני המטרה של היישובים האלו זה לגדול ולהתפתח. אם נישאר בכפריות הנעימה והקטנה נישאר קטנים ואז מה עשינו בזה?
בדיוק...בימבה אדומה
המטרה היא ליישב עוד מקומות לא מיושבים וכך גם נהנים מהשטח המטורף של א"י וגם מכל בוגי ההתיישבויות
כן רק שביהודה ושומרוןעלה למעלה
יש המון המון שטח שחבל שלא מיישבים אותו
ובנתיים מי שמיישב אותו זה הערבים...
זה נכוןאביול
הבעיה היותר גדולה היאבארץ אהבתי
שהמון מהשטח רשום על שם כל מיני ערבים שעבדאללה (מלך ירדן) פעם חילק להם את האדמות, ומדינת ישראל אף פעם לא הפקיעה את השטח מהם ולקחה עליו בעלות, אז בפועל יש המון אדמות שאי אפשר ליישב כי זה לא חוקי.
בפריפריה יהיה לך קושי משמעותי עם טיפולים והייטקתיתי2אחרונה
בצפון הקרוב יש יותר נגישות להייטק וגם יחסית קרבה למרכז מבחינת טיפולים במידה וחסר.
אבל לא מכירה ישובים כמו שציינת.
בדרום יש יותר ישובים מתאימים, את תשלמי בנסיעות לעבודה ונסיעות לטיפולים פרא רפואיים ורפואיים.
היי בנות. אני רוצה להכיר לכן משהו חדש.חרותיק
אני עוברת כרגע קורס של הנחיית הורים.
אמא מאמנת. של אפרת לקט.
(לא כדי להנחות בעצמי, אלא כדי להשתפר כאמא)

ושמתי לב שבשרשורים פה-
אין אזכור של השיטה הזו.

ונכון, שהיא לא דתיה.
אבל התכנים שלה ממש לא מושפעים מזה.
להיפך, יש בזה המון חיבור למה שאני חווה מהדרך היהודית לחנך.

אני אספר קצת על הרעיון.

ההורים, הם סוג של מאמנים.
במקום לחנך את הילד על ידי אמירה של מה כן ומה לא,
הם מאפשרים לילד לחוות ולטעות ולהצליח בכוחות עצמו.
כך שהלמידה נחווית בצורה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית.

הסמכות של ההורה נבנית מכך שהוא מקור החום והביטחון,
ועם זאת, הוא מציב את הגבולות שמתאימים למשפחה ולילד הספציפי.

אני עוד לא סיימתי את הקורס,
אבל מרגישה כאילו נתתי לעצמי את מתנת חיי.
וכמו שאתן רואות,
כל כך אוהבת את השיטה,
שאני ממליצה עליה בחום. מכל הלב.

תגגלו את השם הזה. אמא מאמנת.
לא הבנתיoo
את מנחת הורים ואת עושה קורס ללמוד שיטה חדשה? השיטות שאת מנחה לא עוזרות לך בתור אמא?
אני מנחת הורים לגילאי 0-3חרותיקאחרונה
ב"ה הילדים שלי גדלו מעבר לזה.
ונתקלתי במצבים שלא ידעתי איך להתמודד איתם

ואני לומדת עוד, בשביל להיות אמא טובה יותר,
ובשביל להבין את הילדים שלי טוב יותר.

באופן טבעי זה משםיע גם על העבודה שלי,
אבל זה לא ממש מכוון.
מקסים. אם בא לך מדי פעם לשתף רעיונות זה יהיה נחמד.סופלה מוקה


איך מלמדים ילדים שהמיטה שלהם היא לא מקום אחסון?מתואמת
יש לכל אחד מהם מקום אחסון משלו (ממגירה ועד שולחן כתיבה שלם), ובכל זאת בסוף השבוע, כשאני מחליפה מצעים, אני צריכה לרוקן מהמיטות שלהם גם: ספרים, טישויים משומשים, דברי לימוד, משחקים, ציורים, צבעים, יצירות מותחלות, בובות, נגנים/פלאפונים בגדים שנלבשו ולפעמים אפילו כלי אוכל ומאכלים בעצמם (אף שאני לא מרשה לאכול בחדרים).
אין לי מושג איך יש להם מקום לישון ככה... וזה פשוט משגע אותי! מיטה נועדה בשביל לישון וזהו, לא? מקסימום בובה לישון איתה או ספר כדי לקרוא לפני השינה, שגם אותו אמורים להניח בצד לפני שנרדמים. והמיטות נורא מתלכלכות ככה!
קניתי להם סלסילות קטנות כאלה שנתלות על המיטה, בשביל להניח בהן דברים כמו ספרים, אבל במקרה הטוב הן מועמסות בשטויות ובמקרה הפחות טוב הן הופכות למיטות לבובות וכמובן מוצאות ממקומן...
אז יש לכן רעיונות איך אפשר לעזור להם לשנות את ההתנהלות הזו? לפחות הגדולה הראתה היום נכונות להשתנות בנושא הזה, אז אולי נתחיל בה...
בשמחה! מקווה שילך לכן טוב...בארץ אהבתי
מה שלומך אהובה?!לפניו ברננה!
@דבורית
חושבת עלייך 😘
הרבה יותר טובדבורית
ממש תודה איזו מהממת את!!
ריגשת ♥️
שמחה לשמוע!! ❤️😘לפניו ברננה!
שימשיך להשתפר!! מתואמת
יש ❤️מכחול
איזה אהובות ♥️דבורית
וואי בדיוק רציתי גם לפתוח שרשור כזה❣אמא לאוצר❤
איזה כיף לשמוע🤍
חושבת עלייך..
הלוואי וימשיך כך❤אחתפלוסאחרונה
אמא ושלושה ילדים חוזרים הביתה לאחר יום הלימודיםמתואמת
וכך נשמע השיח ביניהם:

"אמא, היום - "
"היה יום הולדת - "
"ולא רציתי - "
"לשבת ליד חנה - "
"כי היה לו עוגה ממש מיוחדת - "
"לשחק עם פנינה - "
"וזה ממש כיף לי במקום החדש - "
"כי היא הייתה בצורת רכבת - "
"והיא לקחה לי את הרכבת - "
"ואז בהפסקה עשינו רכבת בתור לנטילת ידיים - "
"ואלקנה אמר לי לשטוף ידיים אחרי העוגה - "
"ואני לא רציתי שפנינה תשפוך עליי מים - "
"ואז חנה כיבדה אותי מהבקבוק שלה, כי היה לה מיץ, לא מים - "
"ואלקנה אמר שאמא שלו שמה בעוגה מיץ - "
"ואני בכלל רציתי שתשימי לי מיץ בבקבוק - "
"ואחר-כך כל השיעור פטפטנו - "
"ואלקנה אמר שהוא יחלק גם פרסים לכל הילדים - "
"ופנינה לקחה לי את כל הפרסים שהגננת חילקה - "
"ילדים! יש לי אמנם שתי אוזניים, אבל אפילו שניים מכם אני לא יכולה לשמוע ביחד! ספרו לי אחד-אחד!"

מה נאמר - כנראה אחד הכישורים שאימהות צריכות לרכוש הוא פיצול קשב...
😂😂😂משמעת עצמית
את גאונה!!
קורעתתת! כתבת מעולה! מזדההטליה כ
חחחחחחחחחחחחחדיליה

טוב!!

מוכר! אצלי זה בדרך כלל בבוקר כשיוצאים מהבית....

מזל שאצלנו בבוקר הם עייפים מכדי לפטפט הרבה מתואמת
בולללל!! חחחחחדשה ישנה
יפה! גם רק עם שנייםריבוזום
היו לי מצבים כאלה באמת... ואז נזכרתי (ועכשיו שוב) בסיפור של ג'יימס הריוט באחד מספריו - הוא מתאר משפחה של לקוחות (בוגרים) שהיו מפטפטים בו זמנית ואיזה מאמץ אדירים זה היה להקשיב לפטפוטי הקריקט של הבן, חדשות הכפר של האשה ועסקי החווה של האיש
באמת היום זה קרה רק עם שנייםמתואמת
כשהשלישית ייבבה ממשהו לא ברור...
(והשיחה שהבאתי פה היא רק דוגמה, כן? בפועל נושאי הדיבורים אצלנו היום היו שונים...)
ולפעמים זה קורה גם סתם ככה באמצע היום או בסופו, ואז כמות המדברים בבת אחת היא כפולה
בולאבןישראל
כולם מגיעים כמו איזה סופה ומתחילים לדבר ולספר הכל ביחד....
😂😂דבורית
ואי אני לא מפסיקה לצחוק!שקדיה.
כתבת את מציאות חיינו!
רק עכשיו אני קולטתחדשה ישנה
חנה, פנינה, אלקנה....😅
כן, זה חלק מההמצאה מתואמתאחרונה
גם מאותה משפחה וגם מתחרז...
כמה עלה לכם אירוע בר/בת מצווה באולם?סבב נוסף
אשמח לשמוע חישוב גס, האירוע עצמו לא כולל תפילין, ביגוד, תזמורת או צלם

כמה עולה בערך אולם, קייטרינג?
אם משנה- הולכים על קייטרינג חלבי
יש מגוון רחב מאוד מאודאורי8
מציעה לבדק אולמות, וקיטרינגים ולהשוות מחירים.
יש הבדלים בין אזורים בארץ/ איזה אולם/ הכל כלול או שאתה שוכר אולם וקיטרינג עם או בלי מלצרים בנפרד.
מנסה להזכראורי8
נראה לי שהאולם עלה לנו 100 למנה, כולל הכל, אולם, מלצרים עריכה, הכל.
זה אולם קטן בעיר שלנו. נראה לי שעכשיו הם לוקחים 110.
מס המוזמנים השתנה בין הבר/ בת מצוות שעשינו סביבות ה 100-120.


לנו עלה בסביבות 25 אלף עם 170 מוזמניםאור123456
לדעתי זה ממש הרבה..באר מרים
לנו בבר מצווה האחרונה שעוד היתה לפני הקורונה היו גם כ 170 מוזמנים, אבל כל האירוע ביחד לא עבר את ה 8000 כולל הכל.
וואו נשמע ממש ממש זולסבב נוסף
😵5+
אנחנו לא זוכרים בדיוקמתואמת
אבל בעלי אומר שלא יותר מ-5000. אני חושבת שגם לא יותר מ-3000. (האולם עצמו עלה 900, את זה אנחנו זוכרים. הזמנו אוכל חלבי - לא ממש קייטרינג - די מושקע, בכמות של כ-70 אנשים. בפועל היו פחות אנשים - משפחה קטנה, וזה היה בלי החברות).
צלם ותזמורת, אגב, לא היו. יש לי אח נגן, אז הוא ניגן. (יש לי גם אחות צלמת, אבל היא לא הייתה אז בארץ. אז כל אחד מבני המשפחה צילם קצת בפלאפון, ונאגרו כמה תמונות נחמדות).
השקענו עוד כסף בחומרים ליצירה (משהו כמו 200 ש"ח כמדומני), ובמזכרת (זה היה משהו גרנדיוזי, אז הסכום היה כמה אלפים. אבל זה היה מעבר למזכרת ספציפית לבת המצווה).
מעניין. נשמע זולסבב נוסף
אולם באמת הפעם מצאנו מקום יפה וזול, אבל קייטרינג איכותי, גם בלי שירותי עריכה ובלי חד פעמי ושתיה עולה כ3000 ל50 מוזמנים

וזה בלי עיצוב, ברכונים, הגברה וכו
אני באמת לא זוכרת בדיוק כמה עלהמתואמת
אולי גם לנו זה עלה כ-3000 בסופו של דבר...
אבל עשינו כמו בופה - כל אחד לקח לעצמו - וערכנו ועיצבנו בעצמנו בעזרת שכנה מקסימה ומוכשרת, שיש לה גמ"ח כזה של מפות יפות ועיצובים. באמת שלא צריך יותר מזה... (גם תזמורת או נגן לא צריך - אם כי אח שלי ישמח להתפרנס - אפשר לשים מוזיקה מטייפ, בעיניי...)
בבר מצווה הכי חשוב להשקיע בתפילין ובלמידת הפרשה (אם הוא לא יודע טעמים בעצמו, אז לקחת מישהו שילמד אותו). כל השאר זניח ואפשר לעשות כמה שאפשר בעצמכם...
קייטרינג ללא אולםאמא יקרה לי*

עלה 79 ש"ח למנה, מנה מכובדת כולל דגים סלטים עיקריות, קינוח, חד"פ, שתיה (מהסוג הפשוט).

אולם ביכנ"ס 1000 ש"ח.

 

עם הבא בתור שינינו קונספט והזמנו את כולם לשבת עליה לתורה, בלי אולם.

היה מושלם!! כולם באו באוירת נופשולא הפסיקו לברך אותנו. מנה לסועד לשבת עלתה 120 ש"ח (בבוקר ללא דג)

החתן עלה לתורה במניין מצומצם ומשפחתי מה שהקל עליו את הלחץ מהקריאה בתורה והרוויח 3 סעודות לכבודו,

כולן גדושות בדב"ת וחידונים ושימחו אותו עד הגג.

הצימר+ קייטרינג עלה כ13,000 ש"ח.

מבחינתנו זה לא רחוק מלעשות באולם+ להוציא על שבת חתן (נחסך לנו קידוש גדול והזמנת חלק מהמשפחה)

כמה אורחים הזמנתם לשבת?חילזון 123
כ40. משפחה קרובה בלבדאמא יקרה לי*


חלומי...כתר הרימון
אבל המשפחה שלנו ממש גדולה. כולם בשבת זה חלום רחוק
(טוב, גם חגיגת בר המצווה רחוקה בהחלט.)
יש מקומות בעלויות מפתיעות, שווה לבדוק.אמא יקרה לי*

אנחנו הופתענו לגלות שההבדל בין אולם עם נגן וצלם ובהפחתת עלויות שבת חתן רגילה, ביישוב

יצא ממש דומה...

נגן וצלם יש לנו במשפחהכתר הרימון
והמשפחה באמת גדולה ב''ה. 10 ו11 אחים משני הצדדים.
אבל הבכור שלי בן... 7 (ומיד אח''כ עוד כמה בנים). אז נחכה עם זה

אבל חוץ מזה, מה עשיתם בערב בר המצווה עצמו? ומה עם חברים?
אם זה כמה בנים אז בכלל כדאי להתחיל לחסוך...אמא יקרה לי*אחרונה

בערב בר המצווה חגגנו רק המשפחה הגרעינית, עם סבים סבתות.

עשינו התוועדות בניגונים ושירים, החתן היה אחראי על דברי התורה והסיפורים וגם הכנו ארוחה חלבית מפנקת.

ת'אמת, הייתי מסתפקת בזה, היה מקסים! 

 

וחברים הזמנו לסעודה שלישית שבת אח"כ...

גם אנחנו עשינו ככהאור לציון
ללא אולם. רק שבת.
בערך באותו מחיר אולי טיפה יותר. ואילו היה צלם עד לשבת
עלה לנו עשר עם מאה מוזמניםמיואשת******
אולם פלוס קייטרינג. האולם היה אלפיים והאוכל 80 למנה.
תודה לכולןסבב נוסף
אז אסביר. אירוע קודם עלה לנו הון...
היו חילוקי דעות ביני לבעלי שרצה מאוד מאוד מאוד להשקיע. ויצא לנו לדעתי 20 אלף ל50 מוזמנים

רק האולם בלי קייטרינג עלה 3000. זה היה רגע לפני סגר ולא היו אופציות. הקייטרינג גם עלה מאוד יקר ולבעלי היה חשוב להשקיע בזה ואחרי קצת וויכוחים הבנתי למה ככ חשוב לו, ונתתי לו.
לקחתי גם מעצבת וכו הכל עלה יקר

הפעם מצאנו ב"ה אולם ממש זול, עיצובים מזמינה מעלי, יש עיצובי בלונים בגרושים וכו. אבל הקייטרינג עדיין נשמע לי יקר. רק הקייטרינג אם זה עם מלצרים עריכה וכו באיזור 7000 ל50 מוזמנים.
לבעלי ממש חשוב האיכות ושנגיע רגועים ולא נערוך בעצמנו או נתרוצץ לקנות שתיה וכו

עדיין לעומת האירוע הקודם ייצא לנו חצי מחיר בינתיים. אולי נצליח לקצץ עוד
יש קייטרינג ממש טובים שאת לא צריכה לעשות כלוםמיואשת******
עם מלצרים עריכה ושתיה. מאה שח לאדם זה מחיר מכובד שאמור לכלול את כל זה
ממליצה לברר קצת על עוד כמה בטח גם פה יש המלצות של בנות
אני מכירה באיסור ירושלים קייטרינג ב 60 לאדםבאר מרים
שכוללים עריכה והגשה ופינוי..

מניחה שמנות יותר משודרגות יעלה יותר אבל הרבה פחות ממה שאת אמרת..
אנחנו לא מהאיזור שכתבת, אבל תודה. נבררסבב נוסף
חלבי או בשרי?רינת 23
יכולה לפרט קצת על המנות וכדו׳?
בצד של בעלי אנשים די ״פנסים״ ואנחנו מתלבטים אם מנה ב-100 תספיק בשבילם (כן כן אני יודעת שלא אמורה לרצות אותם אבל זה מטד מאד חשוב לבעלי…)
אנחנו לא פנסיים מיואשת******
היה מכובד מאד אבל לא פנסי
מה זה פנסי?נפש חיה.
נראה לי שהכוונה ל-fancyבארץ אהבתי
אחת המילים באנגלית שאין לה תרגום טוב לעברית.
קצת כמו מפואר, אבל לא בדיוק.
מהודר אוליחילזון 123
זה באמת קצת יותר טובבארץ אהבתי
עדיין באנגלית זה נשמע יותר חיובי ופחות כבד מאשר בעברית.
מפונפן 😁מיואשת******
חחח… הגדרה מצוינת!רינת 23
יצירות לעשרה בטבתנעמי28
בטח יש כאן אימהות יצירתיות
מחפשת רעיונות ליצירות מושקעות, יש לי 2 רעיונות אבל צריכה עוד.
ראיתי רעיון על חומות ירושלים מאבני פסיפס ואולי להכין עוגיות לבנות בצורת ריבועים ולסדר אותן בצורת חומות ירושלים.
צריכה רעיון נוסף למלאכה / משחק / פעילות 🙏🏼
גילאי 4-8, אין להם כל כך רקע על היום הזה
ציור באיפוראחרונה בתור
ראיתי סדנה שעשו אתמול בשדרות, ציירו את בית המקדש בעזרת איפור. על קנבס.
תודה לך!!נעמי28אחרונה
אהבתי את הרעיון, בסוף לא היה צורך אבל שומרת לי לפעם הבאה!!