פורום אימהות השלב הבא (עמוד 51)

מנסה לחשוב על רעיונות לא מניסיון:
* לתת בכל פעם לילד אחר להקריא את המשנה, ואולי אפילו לנסות להסביר אותה.
* יש משניות עם איורים לחלק מהמסכתות (של יוני גרשטיין ושל משנאות - זה מה שאני מכירה) - אפשר להשתמש בהן ליתר המחשה.
* הפירוש של קהתי הוא ברור ובהיר יחסית. אולי כדאי להשתמש בו.
* אולי כדאי לקבוע זמן קבוע ללימוד - בארוחת הערב, או לפני השינה. ואם לא מצליחים במהלך השבוע - אולי אפשר "להשלים" כמה משניות בשבת.
* אפשר לנסות להמחיז חלק מהמשניות או להראות צילומים או המחשות של הדברים המדוברים בהן. אבל זה דורש הכנה מראש...

בהצלחה לכם! ותיהנו ותחכימו!
אחכה ביחד איתך לרעיונות נוספים, ונראה אם נחליט ללכת על זה גם...

שנקרא משנת רפאל
אומנם בלי ציורים וכאלו, אבל ממש ברור ובתוך המשניות.... מדהים!

אתמול בערב התיישבתי ללמוד בעצמי, והילדות רצו להצטרף. קראנו את 2 המשניות הראשונות במסכת ברכות, והסברתי במילים שלהן.
הבוקר הן התעוררו מאוד מוקדם (בלי קשר), ואז הגדולה (5) שאלה אם אפשר כבר לקרוא קריאת שמע. שאלתי אם הן זוכרות ממתי אפשר, והשניה (3) אמרה "עד שיעלה עמוד השחר"
הזכרתי את מה שדיברנו על היכולת להבחין בין הצבעים, וניסינו להבדיל בין תכלת ללבן. היה ממש מגניב

אבל אני לא חושבת ללמוד איתן כל יום בצורה מסודרת, נראה לי מוקדם מדי, וגם גדול עלי. אפילו בעצמי לא בטוח בכלל שאצליח להתמיד.

@מתואמת רעיונות ממש טובים! עזרת לי מאד! נס שזה לוקח חמש שנים להספיק ליישם הכל..
אנונימית- נבדוק,נשמע מעניין פרוש ברור על המשנה.
@מכחול רעיון ממש יפה! עשינו את זה היום עם פנסים ושיחקנו בנורות- מעט אור יותר אור ולהבדיל בין צבעים- ממש המחיש לילדים טוב!
מדהים שהבת שלך בגיל כזה כבר הבינה וזכרה בהקשר הנכון!

משתפת ברעיון שעלה לי היום-
חוץ מהלימוד משניות עצמו.
חיפשתי משהו שיחבר את כל הגילאים-
לנצל את זה שלומדים את כל הש"ס משניות,וללכת על המאקרו- ללמוד את מבנה הש"ס ,להבין את מבנה הסדרים, ולשנן את כל המסכתות.ושמות התנאים.
יש לנו דיסק "שירינון" עם השירים האלה.
אבל יש גם באינטרנט- שיר המסכתות באתר "משנת חיים".
בכלל זה אתר מאד מומלץ- גם ללמידה וגם לשינון.

לק"י

תנסי לחפש משניות לילדים או משהו דומה.

בינתיים מצאתי משנת חיים,אבל אין להם על כל המשניות. יש לך המלצות על עוד?

לק"י

לא יודעת אח זה לכל מסכת אבות, או רק לחלק.

הם באמת ממש מוצלחים ( צילדותי כבר שיננו אותם המנגינה הזו)
זה על מסכת אבות,
האתר של משנת חיים זה על עוד מסכתות,אבל לא מקיף הכל.
אשמח לשמוע מכן על עוד שירים לעוד מסכתות.
תודה רבה

אבל עדיין הקטנות (4 ו8) מתקלחות סביב 6 וחצי 7
הבן 11 סביב 8
והבת 19 ובן 17 בשעות שאני כבר ישנה...

ובקשר לזמן המקלחות - מתחילים להכניס אותם לאמבטיה בערך שעה או אפילו יותר לפני השינה. ובהחלט יש ילדים שצריך לזרז אותם כמה פעמים... (בין אם כי הם רחפנים ובין אם כי הם אוהבים לשחק במים). ויש גם את הוויכוחים הבלתי נגמרים, מי נכנס עכשיו ומי נכנס אחר כך
משתדלת שהגדולים יהיו בסוף, כדי שהקטנים יותר יספיקו לישון בזמן. (ותכל'ס, למתבגרת הבכורה אני בכלל לא אומרת להתקלח... היא כבר אחראית על עצמה בקטע הזה. והיא בדרך כלל לא תרצה להתקלח בשעה מוקדמת מדי...)

מכניסה מוקדם (יחסית) את הקטנים, הגדולים אחריהם לפי סדר ההליכה לשינה.
מזרזת את כל המרחפים שלא יעשו מקלחת ארוכה.

לכל הגילאים. מדליקים בוילר בשעות הצהרים ומתכננים זמנים למקלחות שלכל אחד יש מספיק זמן. וגם יש לי 2 מקלחות אז זה יותר קל.

משתדלת להכניס את הקטן עם אחד האחים (רבים על המתוק הזה....) יש לי 2 שאוהבות למרוח את הזמן, אם אני חולמת - אין מים וגם אין סבון... משתדלת לזרז, את הקטנה לרוב מקלחת בעצמי.
בגדול בחינוך *שלי* (שונה מבעלי....) האחריות על ההיגיינה האישית היא של הילד. אם מישהו מאד עייף/לא מרגיש טוב/נורא עושה עניין - לי לא מזיז דילג על מקלחת. גם לי הרשו. ואני מתקלחת כ-ל יום. בעלי מסוגל להכריח. אני לא. הגדולה לא חופפת כל יום. האחרים כן.
מבחינת מים - אנחנו ירושלמים. והדוד לא גדול. אז הם מוכרחים להתקלח ברצף. מתחילים מקלחות בערך בשש ורבע/וחצי כי הקטן הולך לישון סביב שבע.
כשקשה להם לזוז והם באמצע משהו אני שואלת- 5 דקות יעזרו?/2 דקות? אם הם אומרים שכן, מכוונים טיימר, וכשהוא מצפצף הוא נחשב לפוסק עליון

את 3 הקטנים אני מקלחת לפני ארוחת ערב.
אח"כ 4 הגדולים יותר מתפצלים בין 2 המקלחות - 2 בכל מקלחת ואני מקציבה זמן כדי להזיז אותם.. הם ממש נמרחים ונתקעים שם..

במקרים קיצוניים אני מאיימת שאכבה את היונקרס והם ישארו בלי מים..
לא ממש ביצעתי את זה אף פעם..

כשהבנים הגדולים נמצאים בבית הם מתקלחים בדרך כלל בשעות הרבה יותר מאוחרות..

אבל אני ראיתי שיותר פשוט לי לפצל את המקלחות לזמנים אחרים ביום. מי אמר שכולם צריכים להתקלח בערב? אני מקלחת בבוקר, בצהריים... מתי שמסתדר

מעניין

אני לא בקיאה
רק יודעת שמייד אחרי שלעסתי הייטב
הלכתי לישון

לא רק אצל תינוקות, אם כבר עייפים מדי קשה להרגע ולהרדם.

בנוסף, שמעתי לאחרונה ומעבירה הלאה, שמאוד עוזר להפרשת המלטונין ( = הורמון משרה שינה) הטבעית בגוף, להחשף לאור השמש בבוקר, רצוי מיד כשקמים מהמיטה, אפילו לשתיים שלוש דק', וגם להיות קצת בשמש בשעות אחה"צ כשהשמש קרובה לשקיעה. הכוונה לשמש ישירה-ממש לפתוח את החלון ( הזכוכית מסננת חלק מהאור ) או עדיף, לצאת החוצה/למרפסת.

תנסי את זה כמה ימים ותראי אם יש שינוי...

נראה לי מוקדם מידי...

 

ומה זה אומר להחשף לאור השמש בבוקר? ממש איך שקמים או שבדרך לגן זה מספיק? (אחרי שעה בערך..)

אם כרגע ישנות באמת כ 12 שעות אז באמת לא הייתי מקדימה. אין שלב בערב שהן נראות עייפות יותר? אולי בכל זאת שווה לך לנסות להקדים אפילו ברבע שעה ולראות מה קורה...
בת הארבע וחצי שלי כן יכולה להרדם לפני 7 באופן קבוע, אבל היא באמת ילדה שצריכה יחסית הרבה שינה ( לפחות בהשוואה לבן השש שלי שתמיד, מאז שנולד, לא הצטיין בשינה)

לגבי מה שכתבתי על השמש, הכוונה להחשף לשמש ממש כשקמים. לצאת למרפסת או לפחות לפתוח חלון. ממש לכמה דק' ספורות. התאוריה היא שהגוף שלנו' מכוון ' את השעון הפנימי גם לפי הזווית של קרני השמש, כשאלו קרניים שמגיעות משמש שקרובה לזריחה כמה שיותר, הגוף מבין שזה' בוקר ' בצורה ברורה, ומתחיל להפריש מלטונין כך וכך שעות אחר כך (לא זוכרת כמה בדיוק, אולי 12 שעות? ), לקראת הערב. וקרני השמש לקראת שקיעה מחזקות את התהליך.

בנוסף, הבן שלי, שקשה לו להרדם, די זורם ונרדם לפעמים עם מדיטציה שאני משמיעה בפלאפון ( הבת שלי מצד שני לא אוהבת ולפעמים זה אפילו מעצבן אותה כשאני שמה...)

וקמות בסביבות 7 וחצי.

 אנסה לנקדים ברבע שעה.

תודה.

 

נראה אם אצליח לחשוף לשמש...

 

וגם אצל הבנות שלי- אחת אוהבת שירים לפני השינה ואחת רק סיפורים...

בכל אופן - את בהחלט יכולה להתחיל כבר עם הפירות...

אבל תתחילי עם תפוח, אגס, מעט בננה (בננה שלימה תעשה לו עצירות..) . לא פירות הדר

נשמע מלחיץ ניתוח.

בהצלחה!!!

רק יודעת שהומופאתיה (הומופאתיה קלאסית, לא סתם טיפות שנמכרות בבתי מרקחת) כן עוזרת לפתור דברים מהשורש.
בהצלחה ורפואה שלמה!


(ורק מזכירה שהשאלה הזו מתאימה יותר לפורום היריון ולידה, כיוון שהיא עוסקת בתינוק בן שנה )

אחד הילדים נולד ככה ונתנו ללחיצות האלה זמן לעבוד עד גיל חודש.
לאחר מכן (ככה אמרו לנו) זה כבר לא אפקטיבי.
אז לחצנו ולחצנו וזה לא עבד
כי מה שאני הבנתי כלחיצות הם התכוונו לכמעט בוקסים.
בגיל חודש חזרנו לרופא, הוא לחץ בכל הכוח שלו עד ששמענו קנאק.
ב"ה התינוק יצא עם פנס בעין אבל בלי חסימה.

☹
מסכני

בלימודי רבנות ודיינות בנתיים לא הצליחו לקבל דרגה.
התמת ענה להם שבנתיים אי אפשר לחשב את הדרגה שלהם.

לחודשים 9,10, 11, 12 (צירפנו בקשה מפורטת..). עוד לא קיבלנו אבל מאמינה שנקבל דרגה כלשהיא.
עוד לא יודעת מה יהיה בהמשך..

את דואגת לה, רוצה בהתפתחותה ובהתקדמותה, ויש לך סמכות ואת יכולת ה''איום'' (מוסיפה כדי שלא יהיו אי הבנות- לא איום של התעללות. איום כמו- עד שאת לא מסיימת שיעורי בית את לא יכולה ללכת לשחק עם חברה).
כן. זה חלק מהצבת גבולות.
כשהילדה שלך אומרת- למה היא אומרת את זה?
הרי היא יודעת שאת כן יכולה להחליט בשבילה דברים. היא מודעת לזה (ובעיני זו גם הסיבה שהיא אומרת)

תסבירי לה בפשטות ובאמת-
אמא מחליטה עלייך כי אמא דואגת לך ורוצה להקנות לך הרגלי הסתגלות בעולם שאנו חיים בו.
העולם לא מתנהל לפי מה שאנחנו רוצים, אז גם אותה ה''חברה'' אולי כרגע עושה מה שהיא רוצה, אבל כשהיא תגיע לגיל מבוגר יותר זה יתפוצץ לה בפנים.

לאל לך להתרגש מהאמירה שלה, זו רק אמירה שבוחנת את הגבולות שלך...

מעבר לזה שזו לא עברית תקינה,
הנימה בעיניי ומה שמלווה לאמירה הזו, היא סוג של 'חוצפה'
שילד שלא מספיק יודע או מבין את הפטרונות שבה ,
יכול להגיע למסקנה מאד מוטעית לגבי החיים האישיים שלו/ בגבולות המשפחה.
זה מה שמצטייר לי כשקראתי את הסיטואציה שכתבת עליה.

חשוב להסביר לילדה שאין דבר כזה שאמא 'מחליטה עליה', אמא היא לא שוטר או רודן .
אבא ואמא דואגים שלילדים שלהם יהיה הכי טוב והכי נעים גם בבית וגם מחוצה לו.
לכן כשאמא רוצה או מבקשת מהבת שלה לעשות משהו, יש לזה סיבה טובה שלא תמיד צריך לנמק. ילד קטן לא תמיד צריך להיכנס לראש של ההורה, חלק מההיררכיה המשפחתית בעיניי.

וממילא אין פה שום אלמנט של התעללות או עליונות או רודנות או שימוש בילדים כ"עבדים" של קפריזות ההורים.

בעיניי
הבת צריכה להיות בטוחה מעל לכל ספק, שטובתה עומדת בראש מעייניהם של אבא ואמא.
וממילא האהבה הגדולה ההדדית, משמעותה גם ביטויים של הטבה מעשית לבית, להורים, לאחים.

וכן, גם ללמוד להקשיב לאמא זאת מעלה גדולה והכוונה לכישורי חיים, מעבר למציאות כיבוד הורים .




כדאי אולי לברר מה לא נוח לה בבית
ואיך לשפר את היחסים כך שהתקשורת תהיה טובה ונעימה לאורך השנים בעזרת ה'.

וזה ממש בסדר אם בע״ה כשתהיי אמא בעצמך תחליטי דברים אחרים. וזה ממש בסדר גם לא לאהוב תמיד מה שאבא ואמא מחליטים. זה לא תחרות פופולריות פה.
זה בית
עם אבא ואמא
וילדים
והיררכיה משפחתית
שהקבה ברא
וזה הדבר הנכון והטבעי והטוב! לילדים שלנו.
הם צריכים גבולות
הם צריכים שידאגו להם
הם צריכים שהמבוגרים יחליטו
וכשתהיי בטוחה בזה שזה הכי טוב לילדה שלך האמירה הזו רק תשעשע אותך. מקסימום רחמים.
מסכנה ילדה שהורים שלה לא יחליטו לה
לא יחליטו שבחורף היא תתלבש חם ושהיא תאכל אוכל בריא ושתלך לבית הספר.
ילדה שההורים שלה באמת לא מחליטים עליה זו ילדה שלא אוהבים אותה. חס ושלום.
אבא ואמא דואגים לילדים שלהם שיהיה להם הטוב ביותר ובהתאם לכך מנהלים את הבית ומחליטים על צורת ההתנהגות בו בכל תחום. וזה בגלל שהם אוהבים ודואגים.
כל אבא ואמא מחליטים דברים אחרים לילדים שלהם בהתאם לתורת המחשבה החינוך והתנאים. אבל אין באמת כאלו שלא מחליטים (אלא אם כן חס ושלום לא אכפת להם)

ואגב גם התחומים שבהם את משחררת- את מחליטה לשחרר. זו גם החלטה. אל תטעי בזה

היא מאוד אוהבת ומחפשת עצמאות, התחיל בגיל שנתיים ולא עבר עד עכשיו.
לא יודעת עקרונית,
בפועל אני משתדלת למצוא הזדמנויות בהן היא יכולה להחליט, עדיף גם על אחרים אם הם מוכנים. ולהשתמש דווקא במילה "להחליט".
אז לפעמים אני נותנת לה להחליט מה נאכל לארוחת ערב, ולפעמים להחליט איזה בגד אלביש לתינוק, ולפעמים היא מחליטה על עצמה באיזה סדר להכין ש"ב או איפה להניח יצירה שהכינה...

את אמא שלה ואת מחליטה עליה. כן, את מחליטה.

יש היום יותר מידי בלבול בנושא של הורים מול ילדים, פער המעמדות משתנה, נותנים לילד לבחור בכל דבר. נותנים לדעה של הילד במה ומקום, שזה סבבה והכל, אבל יש גבול שזה כבר מוגזם.
אם נלך למקורות היהודיים, נראה שבתורה יש הרבה התייחסות של מחויבות *הילד כלפי ההורה*-

כבד את אביך...
איש אמו ואביו תראו..
מכה אביו ואמו מות יומת
מקלל... וכו'..

מצד שני- מחויבות הורה כלפי הילד מועטת, ומה שכן כתוב על המחויבות של ההורים כלפי הילדים זה דווקא בנושא של מוסר לילד, כתוב-
"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר."
כלומר, התורה אומרת לנו- הקב''ה לא יעניש אותנו אם הילדים שלנו יצאו לא טובים, אבל כן תעניש אותנו אם לא נחנך אותם ומחייבת אותנו לא להתעלם ממעשים רעים שלהם. כן, גם אם זה 'כואב' להם (לאו דווקא במובן הפיזי של המילה), יש לנו מחוייבות לגעור בהם, להעניש, לכעוס, להעיר... נכון שזה לא פוליטיקלי קורקט, אבל זו תורתנו.(ספר משלי).
החלק השני של הפסוק אומר-ואוהבו שיחרו מוסר, לתת לילדים שלנו מוסר.

אז זו הקדמה בשבילך , לתת לך גב וכח. תזכרי את התפקיד שלך בתור הורה , תזכרי את המחוייבות שלך כלפי הבת שלך. ומשם שיהיה לך בטחון בעצמך יהיה לך יותר קל. לא לפחד מהמילים ''מחליטה עלייך'', להגיד את האמת כמו שהיא.'' ילדתי האהובה, אבא ואני מחליטים עלייך ודואגים לך שיהיה לך טוב. זה מתוך אהבה. אם לא היה אכפת לנו ממך היית עושה מה שבא לך, היית משתמשת בשכל של ילדה בת 8 שהוא לא תמיד יודע מה נכון ומה טוב, נכון שאת חכמה אבל ההורים יודעים יותר טוב מה נכון בשבילך ואוהבים אותך מאוד. ''

קודם כל הכי חשוב שיהיה לנו ברור בעצמנו שזה נכון להחליט. אם אנחנו לא בטוחים בעצמנו, השדר עובר לילדים ואז הכל יותר קשה...

מה הבעיה שאת כאמא, מחליטה על הבת שלך?
ממתי לא טוב שהורים מחליטים על הילדים שלהם?

עוד משהו שאני אומרת לבת שלי כשהיא מדברת בסגנון - 'כשאת תהיי אמא, את תהיי זו שתחליטי. עכשיו זה התור שלי'. אני כן משקפת לה שיש דברים שבהם היא יכולה להחליט, אבל ברור שיש מקום שבו ההורים מחליטים.
וכשהיא ממש חושבת שאני מחליטה לא טוב, אני אומרת לה שהיא יכולה לכתוב במחברת את כל הדברים שהיא חושבת שצריך לעשות אחרת, וכשהיא תהיה אמא עוד 20 שנה, נפתח את המחברת ביחד ונסתכל - במה היא עדיין חושבת שטעיתי (והיא תוכל לעשות אחרת עם הילדים שלה), ובמה היא מסכימה איתי ומבינה את מה שהחלטתי עליה... (בינתיים נראה לי שהיא לא התחילה מחברת כזאת, אבל כשאני אומרת לה את זה, זה יותר את הוויכוחים...)

בלי שמישהו הציע לי את הרעיון.
כתבתי שם הרבה שטויות, אבל היו גם דברים נכונים

זה מעניין לראות את הדברים מנקודת מבט של ילדה. לפעמים אני מצטערת שאני לא עשיתי את זה...
(אני רק זוכרת משהו שחשבתי לעצמי כילדה שאני אעשה אחרת כשאהיה גדולה, ואז חשבתי לעצמי שאולי אני אכתוב לי במחברת כדי לא לשכוח אבל בסוף לא עשיתי את זה. את אותו דבר שחשבתי עליו אני זוכרת ומשתדלת ליישם, אבל לא דברים אחרים...)

תקשיבי, את גאון. אני נהנית לקרוא אותך, יש לך חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה שמונעת כ''כ הרבה עניינים!

(גם אצלנו יש הרבה עניינים, לא תמיד אני מצליחה לחשוב ככה ולפתור כל דבר. משתפת פה בהצלחות...😏)

היא רוצה להחליט על הכל 🙂
ותאמת לא מרגישה שאני כופה עליה יותר מידי..היא ילדה די זורמת ב"ה

ליום שהיא תהיה חמות

ב"ה זכיתי בחמות מהממת.
אבל עם כל סיפורי החמיות פה בפורום, אפשר להוציא חוברת הדרכה נהדרת...

היא רושמת שם הרבה דברים טובים
וגם דברים אחרים שהיו יכולים להיות לה נחמדים

לא צריך לזה שום מחברת, זה דברים שנכתבים בדם על קירות ליבנו....

סתם. עושים טעויות חדשות מה נראה לך?

קודם כל גיל 8 זה לא מתבגרת , יש לה עוד זמן. לא צריך לבגר אותם כלכך מהר. . תנו להם להיות ילדים. מלבד זאת בגיל 4 כבר מתחילים להגיד משפטים כמו 'את לא מחליטה עליי'.
אני אומרת לילדים שלי שזה התפקיד שלי להחליט בשבילם דברים מסויימים. אני אמא שלהם ורוצה בטובתם ויש לי ניסיון בתור מבוגרת מה טוב בשביל ילדים בגילם. יש דברים שאני מראה להם שהם מחליטים בעצמם כמו לאיזה חבר ללכת, במה לשחק, מה ללבוש בבוקר (בגבולות מסויימים כמובן) וכו'. וגם אפשר להגיד מה יקרה אם אמא לא תחליט על הילדים שלה, ומה יקרה אם אמא תרצה גם להחליט לעשות מה שבא לה כמו לקרוא ספר במקום להכין אוכל, כמו לישון במקום ללכת לעבודה וכו'...
יש מחוייבויות לכל אחד בבית, המחוייבות של ההורים זה להוביל את הילדים ולחנך ולדאוג להם, המחוייבות של הילדים היא להקשיב ולעשות מה שמוטל עליהם.
אני אישית לא קשוחה, אם ילד אומר שהוא לא רוצה לעשות משהו, אני מנסה להקשיב אם זה לגיטימי לא לעשות את זה בכלל, או לדחות ליותר מאוחר, אני מנסה להבין גם את נקודת המבט שלהם. לפעמים אני נותנת את מרחב הבחירה בין כמה מטלות שצריך לעשות ואז יש הרגשה יותר טובה של חופש בחירה, לפעמים אני שואלת למשל : מתי את נכנסת למקלחת? כדי להזכיר שהגיע הזמן אבל היא יכולה להגיד 'עוד כמה דק' כשאגמור את הפרק בספר' לדוג' וזה בסדר מבחינתי.
אני גדלתי בבית מאוד חנוק מבחינת חובות ומשמעת ויש לי ולאחיי הרבה משקעים מזה, לכן אני מנסה לחנך בצורה יותר פתוחה, יש מקום גם לדעה ולרצון של הילד אבל בכל זאת אנחנו ההורים צריכים להוביל ולהראות מה הדרך הנכונה.
כמבינים את הכל עם עצמינו קל יותר לפנות בצורה הנכונה לילדים. בהצלחה

כי אני חסרת אחריות 🙈

יש לאמא שלי. קנתה בכל בו.

היא לא ממש מרוצה, כי הוא לא מאד יציב.

ואי אפשר לתלות בגדדים ארוכים. (נגיד מצעים או מגבות- מכסה את הקומה למטה)

אבל בכ''ז נהרס מידי מהר

תחפשי להסמנה באנטרנט

יש כאלה שהמתקן תכלת/כחול והברזלים לבן
יש בצבעי כסף/מתכת
האם המתקן עצמו מתפרק או רק הברזלים שעליהם תולים כביסה?

יש לנו את הכחול לבן, הזמנו באיזה אתר באינטרנט ולפני זה היה לנו מאושר עד.
הוא באמת לא מתאים למצעים.
אנחנו תולים עליו יותר מגבות ובגדים.
היתרון שלו - הוא על גלגלים..

אמנם צריך לקפל אותם בצורה מיוחדת ולהפוך שצד אחד יבש כדי שהצד השני יתייבש.
תכח'ס, אם יש למישהו לינק למתקן גבוהה טוב אשמח

שנקרא kincare

הוא עושה קשרים נוראיים שגם המרכך שמגיע איתו לא משחרר
ולא באמת עזר לכינים.

מי שהמליצה לי משתמשת לבת עם שיער מתולתל ואמרה שבכל מגיפות הכינים בגן הבת שלה לא נדבקה.

אבל ניסיתי אותו בעצמי כמה פעמים בחיי וכל פעם קיללתי את זה שניסיתי שוב

לא ניסיתי בעצמי..
אחרי מקלחת.. או בבוקר

תראי איזה פלא, בבוקר תשטפי עם מעט מים שלא יהיה ריח.

שפריץ אחד על המברשת בבוקר, לסרק את הפאות. אמור לעשות את העבודה

לטפטף שמן רוזמרין מאחורי האזניים (משהו כמו 3 טיפות בכל צד)

או שמפו של דר פישר סרקל עם רוזמרין מאז אני לא רואה כינים

אנחנו גם עם סרקל ואין כינים (וכן דיווחו שיש בגן. אבל אני לא יודעת אם זה בגלל זה דווקא)

בהצלחה!

שאפשר לקבל החזר מהקופה על יעוץ שינה...

וגם אם לא, מנסיון, זה שווה כל אגורה!!!!!! זה פשוט לקבל את החיים חזרה. אין לי משהו אחר לומר.

תשלחי לי הודעה, ונתאם זמן לשיחה..

050-4655755

חוסר שינה וחוסר מים זה מדכא מאד
תנסי להשלים שינה בשעות היום או ללכת לישון בשעות הערב המוקדמות, וגם לגבי המים לנסות למצוא פתרונות.

לפעמים המלחמה במחשבות קשות, מחמירה אותן, צריך לתת להן מקום, להבין שיש ימים קשים עם מחשבות קשות מוצדקות, ורק פתרון של הדברים הפיזים שגורמים למחשבות הללו, יכול להביא לשיפור ההרגשה.

לעשות תורנויות.

חוסר בשינה זה שורש כל הרע.
לגמרי מסכימה.
בעיניי זה הדבר הכי מערער שיש.
תזכרי שזה זה. פשוט חסר לי שינה לכן אני מרגישה מיואשת.
לי עזר שהזכרתי לעצמי שאני לא מטורפת ולא דכאונית והנישואין שלי לא מתפרקים. אני פשוט ע י י פ ה !!!

אוף אוף
שיהיה קצת יותר קל😑

חיבוקי🤗

זה קשה אובייקטיבית. להוריד את הראש ולתת לגל לעבור. לא לשפוט את עצמך בחומרה.
הלוואי שיסתדר מהר הכל.

לוקחים ימי מחלה מהעבודה. עושים תורנות בלילה בני הזוג כל אחד ישן שעתיים ואז קם לשמור ומתחלפים (אטמי אוזניים אם יש צורך)
מבקשים מהילדים הגדולים לשמור שעתיים בצהרים והולכים לישון.
חייבים לישון. פשוט חייבים.
ואם את לא לוקחת בי12 אז דחוף להתחיל , מחסור בבי12 גורם להרגשה של דיכאון אחד לאחד כולל מחשבות שונות ודכדוך קשה.

אחד נכנס לישון ממש מוקדם וישן לפחות 4 שעות ברצף.
השני נשאר ער עד ממש מאוחר ואז ישן ברצף עד הבוקר לפחות 4 שעות..
בשיטה הזאת הרבה פעמים מצליחים לישון גם יותר מ4 שעות אם פתאום יש קצת שקט בין ה"משמרות"..

אני אחרי שעתיים עם ילד חולה ובוכה על הידיים לא מסוגלת יותר וחייבת שיחליפו אותי, במיוחד אם זה כמה ימים ברצף
אבל זה הכל תלוי סיטואציה. העיקר זה התורנות

קטנטנים חולים זה סיוט, סיוט, סיוט! רק מאחלת לך שתקופה הזאת תחלוף מהר . שיהיה יותר קל אבל גם שמח. גם חשבתי על תורנות עם בעל, אולי ילדים גדולים אם יש.
לגבי מים, אולי אפשר להתקלח אצל חברים או לעשות כביסה? לא כולם ביחד כמובן ולא כל הכביסה, רק מי שדחוף לו.

לכל אחת שכתבה
אני קוראת כל אחת
זה עוזר להרגיש נורמלית ולסדר את הראש
באמת תקופה לא פשוטה וזה כבר די ארוך הסיפור הזה

האטרקציה שלנו בחורף

2 כובות מלח
2 כובות קמח
כוס מים
2-4 כפות שמן

אני מוסיפה צבעי מאכל לכל גוש בצק (מחלקת לאדום צהוב כחול)
מערוך, מזלג, סכין פלסטיק, קורצנים וזהוווו חגיגההה



אני ממש מתאפקת לא להעלות תמונות של היצירות מופת שלנו

לאויר

ואז לא מתקשה.

אפשר לותר על השמן ואז לאפות בתנור על חום נמוך וזה מתקשה.

שמעתי שיש מרפאת אכילה בשניידר, בטח יש בעוד מקומות. זה לא נשמע תקין שאתם כל הזמן עסוקים באוכל שלה (אני מבינה שאתם דואגים לה, אבל זה הופך לעניין התנהגותי כי זאת דרך שלה להפעיל אתכם).

ולגבי זה שלא מדברת - הייתם בהתפתחות הילד/ קלינאית תקשורת? כי גם את זה כדאי מאוד לבדוק

בהצלחה ❤️

טיפת חלב אמרו שמצידם הכל תקין?
אצלי אף פעם לא היתה בעיה כזו...עם אף אחד מהילדים
מציעה להתיעץ עם טיפת חלב, ואם צריך - לבקש לעבור אבחון בהתפתחות הילד (בקופת חולים) לוודא שהכל בסדר, ואם לא - לקבל עזרה ולקדם אותה במה שצריך
והכי חשוב, לא להלחץ, זה לא באשמתכם, יש ילדים שצריך להכריח אותם לאכול - מכירה כמה כאלה

אף ילד לא צריך להכריח לאכול. זה יוצר בדרך כלל מלחמה סביב נושא האוכל, מה שממש לא מומלץ אם את אמא לילד בררן.

אבל מסכימה בהחלט עם שאר הדברים שכתבת וממליצה ללכת לרופא ילדים להמשך בירור.

שיפנה אתכם למרפאה להתפתחות הילד ולדיאטנית. כמה שיותר מהר...
(מהניסיון שלי עדיף לא לשאול בטיפת חלב, כי הם עלולים להלחיץ אפילו יותר ממה שצריך...)
בהצלחה!

לפעמים זה יכול להיות בגלל אנמיה.
ולגבי זה שהיא לא מדברת - בדקת האם יש לה נוזלים באוזניים?
כדאי לעשות אבחון בהתפתחות הילד ולהתחיל לטפל כמה שיותר מהר.

הגדולה שלי שקלה לא הרבה יותר ממנה בגילה. ובררנית באוכל.

מה שצריך לבדוק זה שהמשקל תואם לגובה. בטיפת חלב תמיד היו מרגיעים אותי שהיא אומנם באחוזון נמוך במשקל אבל זה פרופורציונלי לגובה שלה. (גם אחוזון הגובה היה נמוך).

אם ביצעת בדיקות דם והן תקינות והתייעצת עם הרופא והוא לא מודאג, אז אולי גם המתוקה שלך פשוט לא אכלנית גדולה.

 

מה שכן אנחנו במעקב גובה אצל אנדוקרינולוג.

 

אה, ועד היום אוכלת כמו ציפור. (חוץ ממתקים כמובן, שלזה יש לה תיאבון בלתי נגמר וחוץ מבצהרון, שם היא לפעמים מבקשת גם תוספת)...

לחפש בקופה שלך

שנה שעברה קניתי. ונהרס לי ממש מהר.

לעומת זאת של הקטן שלי החזיק יפה ממש

לפני חודש והן די נהרסו.. :/
נראה משופשף

תכל'ס, לא נשארו מידות😲