פורום גרושים וגרושות (עמוד 4)

וזה מעצבן כי ההרגשה שהקשר לא נבדק

וראש הממשלה החליטה לא, בלי היכרות בסיסית

עם הפרטים ובלי בחינת האינטרקציה

מי ראש הממשלה?

לא הבנתי

ראש הממשלה

ואתה לא יודע לקבל לא, גם אם אין לך מושג מה הסיבה

בשבילי זאת סיבה להגיד לא. 

על אף שאני נשואה

באופן כללי ההתייחסות שלך לנשים בפורומים השונים מבטאת חוסר אמון גדול בנשים באשר הן נשים.

ייתכן שההתייחסות הזו מושפעת מחויות שליליות מעברך, אבל הן עוברות הלאה בצורה מאוד חזקה כמעט מכל הודעה שלך וסביר להניח שגם בחיים האמיתיים באה לידי ביטוי ומרחיקה נשים.

אני חושבת שכדאי לך לבחור עמדה ברורה:

או א. כל הנשים גרועות ולכן לא כדאי להתחתן

או ב. יש נשים נפלאות וטובות וכדאי להתחתן.

לעניות דעתי החזקה ב2 הדעות בו זמנית נועדה לכישלון.

בהצלחה רבה.

ואם לא יורשה לי, אז לא...

את לא מתמודדת יום יום עם סירוב של נשים

אפילו לשמוע פרטים בסיסיים.

ועם הודעות ה' ישמור.

שהן מרשות לעצמן לשלוח, כמובן בכרטיס הכל טוב.

ובמאיה שהן החליטו, על דעת עצמן בלבד.

בלי לשמוע נתונים בסיסיים, ותכבד, ואתה חייב לכבד.

ואני יכולה להחליט גם בלי להכיר.

ואתה חייב לכבד את הדעה שלי, גם אם אני לא מודעת

לכלום על סמך האינטואיציה שכל חמש דקות משתנה.

ובשניה שהן החליטו שלא, הן מנסות למצוא עילה

להצדיק את ההחלטה ונהיו מומחיות לאתר איזה שהוא

כשל דמיוני אפשרי ולנפח אותו.

אז לא יורשה אני מתמודד יום יום עם סקטור בעייתי.

הגרושות רבות מחזיקות בעצמן בדעות שליליות

ובהכללות.

ולהטיל את ביצוע ההכללות עלי, הוא תכונה נשית

ידועה שאת מחזיקה בה.

של קודם להחליט ואז למצוא למה זה נכון.

וקשה מאוד לבנות ככה קשר

כשאחד מנסה לבנות והשני על ניוטרל ומה שיהיה לא יהיה. וכל האחריות מוטלת על צד אחד בלבד.

והשני יושב רגל על רגל ומחפש סיבות למה לא.

והראיה שעובדתית יוזמות הפירוד ברובן הן הנשים.

על פי נתוני הגעה לבתי הדין ופתיחת תיקים.

את לא צריכה להכחיש את הנתונים.

ואת דרך ההתנהלות היום יומית שאני חווה.

ולכן לא יורשה כי את לא מתמודדת עם הסקטור הבעייתי

ומוציאה מהקשר. ומנסה לקחת לקצוות.

כולם נפלאות / כולן גרועות.

מעין דרך לוגית לברוח מההתמודדות עם מציאות יומיות.

בכלל אין עניין בלהגיע להכרעה בנוגע להכללה של כל הנשים. זה לא נושא ההודעות שלי אף פעם.

נ.ב. יש את זה גם בעבודת ה'

או בערך עצמי של האדם.

נכנס הבלבול ראש הזה.

קרה ככה אז אני כן שוה או לא

גם כאן יש בזבוז אנרגיה מיותר על נסיון להגיע להכרעה

דמיונית , ואם הוחלט שאתה לא שווה

מה זה אומר לגבי הכשלון / ההצלחה הבא?

כלום. גם לאדם שווה יכול להיות כשלון, ואין אדם לא שווה, פשוט בלבול ראש שאנשים הוגים בו ומבזבזים לעצמם חלקים מהחשיבה, במקום לכרות ביטקוין,

או לעשות משהו מועיל ופרודוקטיבי עם החשיבה.

וכן בשאלה ה' לטובתי או לרעתי.

נגיד שהחלטת שהוא לרעתך, מה הנפק"מ

ממילא אתה תצטרך לעבוד אותו.

או נגיד שהחלטת שהוא לטובתך,

אז זהו לא תחווה יותר קשיים בחיים

את מבינה שהאינטרס להכריע בשאלה נגוע בעצלות

שהבן אדם רוצה חיים קלים ואם ה' אוהב אותו ואיתו,

אז מן נסתם ישלח לו את השידוך.

וגם אם עשה טעות, יארגן לו שידוך אחר.

שזה אחלה פוזיציה, להפחית מאחריות האדם להצלחתו או כשלונו, לא משנה מה תבחר באחד מן הקצוות

אם ה' איתי - הוא ידאג לי ויתקן את הטעוית שלי

אם ה' נגדי - מה שלא אעשה הוא יכשיל

בשתי האפשרויות, האחריות שלי להצלחה או כשלון

היא קטנה

ובשתי האפשרויות - קבעתי איזה נתון אמפירי

בלי להתייחס לעניין שאיתו אני מתמודד

בצורה עניינית.

אז אם את חולקת עלי שקשה להתמודד עם התנהלות הנשעם בסקטור ההכרויות באתרים ובקבוצות הווצאפ

אז באמת לא יורשה לך להביע דעה, בתחום שאת לא מכירה כלל. וההתעקשות להביע דעה, ובלי להתייחס למציאות כן אלא למשוך את הדברים שלי. לכיוון

של הדברים שאת ממילא חושבת, היא היא התכונה הבעייתית שאליה אני מתמרמר.

## בנוגע לאתגרים בהכרויות

את לא מתמודדת יום יום עם סירוב של נשים, אפילו לשמוע פרטים בסיסיים. ועם הודעות "ה' ישמור" שהן מרשות לעצמן לשלוח, כמובן בכרטיס הכל טוב, ובמאיה שהן החליטו על דעת עצמן בלבד. בלי לשמוע נתונים בסיסיים, ותכבד, ואתה חייב לכבד. ואני יכולה להחליט גם בלי להכיר, ואתה חייב לכבד את הדעה שלי גם אם אני לא מודעת לכלום, על סמך האינטואיציה שכל חמש דקות משתנה.

ובשניה שהן החליטו שלא, הן מנסות למצוא עילה להצדיק את ההחלטה ונהיו מומחיות לאתר איזה שהוא כשל דמיוני אפשרי ולנפח אותו.

אז לא יורשה. אני מתמודד יום יום עם סקטור בעייתי. הגרושות רבות מחזיקות בעצמן בדעות שליליות ובהכללות.

ולהטיל את ביצוע ההכללות עלי הוא תכונה נשית ידועה שאת מחזיקה בה - של קודם להחליט ואז למצוא למה זה נכון. וקשה מאוד לבנות ככה קשר כשאחד מנסה לבנות והשני על ניוטרל ומה שיהיה לא יהיה, וכל האחריות מוטלת על צד אחד בלבד. והשני יושב רגל על רגל ומחפש סיבות למה לא.

והראיה שעובדתית יוזמות הפירוד ברובן הן הנשים, על פי נתוני הגעה לבתי הדין ופתיחת תיקים.

את לא צריכה להכחיש את הנתונים ואת דרך ההתנהלות היומיומית שאני חווה.

ולכן לא יורשה, כי את לא מתמודדת עם הסקטור הבעייתי ומוציאה מהקשר ומנסה לקחת לקצוות: כולם נפלאות / כולן גרועות. מעין דרך לוגית לברוח מההתמודדות עם מציאות יומיות.

בכלל אין עניין בלהגיע להכרעה בנוגע להכללה של כל הנשים. זה לא נושא ההודעות שלי אף פעם.

## בנוגע לעבודת ה' וערך עצמי

נ.ב. יש את זה גם בעבודת ה', או בערך עצמי של האדם.

נכנס הבלבול ראש הזה: קרה ככה אז אני כן שוה או לא? גם כאן יש בזבוז אנרגיה מיותר על נסיון להגיע להכרעה דמיונית, ואם הוחלט שאתה לא שווה - מה זה אומר לגבי הכשלון/ההצלחה הבא?

כלום. גם לאדם שווה יכול להיות כשלון, ואין אדם לא שווה. פשוט בלבול ראש שאנשים הוגים בו ומבזבזים לעצמם חלקים מהחשיבה, במקום לכרות ביטקוין או לעשות משהו מועיל ופרודוקטיבי עם החשיבה.

וכן בשאלה: ה' לטובתי או לרעתי?

נגיד שהחלטת שהוא לרעתך, מה הנפק"מ? ממילא אתה תצטרך לעבוד אותו.

או נגיד שהחלטת שהוא לטובתך - אז זהו, לא תחווה יותר קשיים בחיים.

את מבינה שהאינטרס להכריע בשאלה נגוע בעצלות? שהבן אדם רוצה חיים קלים, ואם ה' אוהב אותו ואיתו, אז מן הסתם ישלח לו את השידוך, וגם אם עשה טעות יארגן לו שידוך אחר. שזה אחלה פוזיציה להפחית מאחריות האדם להצלחתו או כשלונו, לא משנה מה תבחר באחד מן הקצוות.

אם ה' איתי - הוא ידאג לי ויתקן את הטעויות שלي.

אם ה' נגדי - מה שלא אעשה הוא יכשיל.

בשתי האפשרויות, האחריות שלי להצלחה או כשלון היא קטנה.

ובשתי האפשרויות - קבעתי איזה נתון אמפירי בלי להתייחס לעניין שאיתו אני מתמודד בצורה עניינית.

## סיכום

אז אם את חולקת עלי שקשה להתמודד עם התנהלות הנשים בסקטור ההכרויות באתרים ובקבוצות הווצאפ - אז באמת לא יורשה לך להביע דעה בתחום שאת לא מכירה כלל.

וההתעקשות להביע דעה בלי להתייחס למציאות כן, אלא למשוך את הדברים שלי לכיוון של הדברים שאת ממילא חושבת - היא היא התכונה הבעייתית שאליה אני מתמרמר.

עם מה שאתה מתמודד והתגובה שלי היא רק על סמך קריאה של ההודעות שלך בפורום.

ייתכן שכל הבעיות שאתה פוגש קשורות לנשים סביבך, שכולן  (או רובן הגדול) סתם פוסלות וממציאות סיבות.

וייתכן שחלק מהבעיות נובעות גם מהתנהלות שלך.

הבחירה בידיים שלך אם להתמרמר או לבדוק איך אפשר להתקדם.

וכמובן שאתה יכול לבחור גם לא להקשיב לשום דבר שאומרים לך, כי בסוף החיים הם שלך,  ואחרי הקריאה בפורום כל אחד הולך לחיות את חייו.

פשוט רוב הנשים שאני מכירה לא דומות לתיאורים שלך ומכאן התגובה שלי נובעת.

קיצור, תעשה כחכמתך ושיהיה בהצלחה בע"ה

וזו הבקשה הכי מכובדת שיש

ואין קשר לזה שישנה מלחמה.

וכי בגלל שיש מלחמה,

יהיה אפשר לחמוס ממנו את גידול ילדיו?

נשמע שאת רוצה בלעדיות על איפה הם יהיו

בכל רגע נתון. ומדובר ברצון לשלוט בחיים של אנשים אחרים.

ואין לך להתמרמר על זה שהוא הגיש בקשה

הוא לא אמור לציית רק למה שקבעת ולא להתלונן.

בפרט כשהאינטרס הכלכלי של הגרושות

באופן כללי להחזיק בילדים גם בניגוד לטובתם

ולרצונם הוא ברור בדורנו

ואם יש משהו שאני עושה הכי טוב, זה לפרגן לו מול הילדים גם כשהוא מוציא לי ת'נשמה .

אז הוא רוצה עכשו משמורת מלאה.

וזה יהיה סבב שלישי שהוא מגיש את הבקשה הזו- אחרי פעמיים שבית הדין אמר לו להרפות.

אז אני לא חומסת ממנו את גידול ילדיו.

אני לא מקבלת ממנו שקל מזונות או השתתפות הוצאות בגידול הילדים (כן, אני משלמת הכל)

והוא יכול להתקשר לטלפון של הילדים (שאני קניתי ומממנת את הקו) מתי שהוא רק רוצה.

אין מה להתיחס... מה את אמורה להגיב?

מה את משיבה על הטענות שהעליתי.

מה את מספרת לעצמך?

איך ניתן מבחינה מוסרית להפריד מילדים את אביהם

משיקולים כלכליים?

במיוחד לא על ההקשר הכלכלי 

שלא קשור להודעה הפותחת בכלל

בתקווה להבנה.

מילים ללא משמעות מבחינתי.

תמשיכי ככה עם האמת שלך, אל תתיאשי.

נשמע באמת שהפותחת היא במקרה שעדיין נדיר יחסית של משמורת משותפת ללא מזונות בכלל, ושלאבא זה לא מספיק.

אבל מבין גם את הכאב של @אדם פרו+ כי יש כל כך הרבה מקרים שונים (בלשון המעטה), אז הוא הניח שגם כאן זה ככה...

שהמקרה של הפותחת שונה

מה שהבנתי שהמצב שלה בחיים השתנה

וכרגע היא שמחה שהילדים יהיו גם אצל האב

כלומר לפי דעתי הגיוני מאוד שבשלב

של אחרי הנישואין היה נסיון מצידה לקבוע מי יראה את מי ומתי ולכפות על המשפחה את עמדתה באמצעות תרגילי חוק.

את זה הבנתי מהסגנון המסתלבט.

ועל הסגנון החוצפני והשתלטני התמרמרתי.

עכשיו אני מבין שאכן יתכן שזה מקרה נדיר

יחיד מסוגו. בעצם אני לא מבין כלום.

כי מה סתם האבא מנסה לבקש משמורת מלאה?

אני מניח שמדובר בסוג של נקמה על דברים שנעשו לו.

או שאכן יש לו ממצאים התומכים בכך.

מה הוא סתם בא בלי כלום ואומר שהילדים יהיו אצלי בעיקר וזהו?

אי אפשר להבין את המקרה של פותחת השרשור

מהנתונים שהוזכרו. וגם הן לא צריכות שום אישור ממני

וגם לא מהאלוקים, הם קובעות וזהו.

לא ממש מעניין אותם חוקי תורה ומוסר

וצער הילדים ובן הזוג

ועל זה המחאה

רק הפסקה האחרונה...

תשמעו

גם אם אתם כואבים זה לא נכון בשום מקום להשליך מהמקרה שלכם על אחרים

בפרט אם אתם רוצים שהפורום הזה יחזיק

או שאתם רוצים להתבודד עם הכאבים שלכם.

שפתאום ביום אחד נהפכנו לאויב

וגם אסור לנו לפי שיתכן להתמרמר

אז על מי נתמרמר?

הכל יפול על הקשר שלנו עם המציאות?

מה המציאות אשמה בהתנהלות הבוגדנית הזו.

לפי המוסר בני זוג צריכים לשאוף להשאר ביחד

ולהשקיע בביחד.

ולא שהאשה אומרת, מה שיהיה יהיה,

והגבר הוא היחיד שישקיע בביחד.

והוא היחיד שמחוייב להצלחת הקשר.

מה זה, אני רוצה שותפה שקולה,

שגם היא משקיעה. מי הכניס לכם לראש

שאת ירח שרק מגיב לשמש וכל הדימויים הלא

שייכים לעניין מעולם הקבלה, שמדבר בכלל על

קשר בין המציאות לברואים