אחרי שחשבתי קצת על הדברים הגעתי למסקנה שוודאי אין הדברים כמו שכתבתי, וחוזר אני בחלק מהדברים שכתבתי, כדי שבאמת יוסבר מדוע גם הרצון לא נגזר.
רבי חסדאי קרשקש יודה לרמב"ם שמבחינה מציאותית המציאות אינה מחוייבת, ואפילו אם ימציאו רובוט מאוד משוכלל הוא לא יוכל לחזות את העתיד בצורה מדוייקת, כיוון שעדיין יהיו הרבה משתנים שתלויים בבחירות בני-אדם שהוא לא יוכל לחזות אותן, ובאופן טבעי הן לא ניתנות לחזיון. אלא מה? יש עוד נתון שמשחק והוא, הגלגול הא-לוקי. יש מציאות נתונה טבעית שיכולה לבוא בכל מיני אופנים, והרצון של האדם לגמרי נתון לו האם להיות צדיק או רשע, אלא שה' לא נותן לאף דבר לצאת אל הפועל במציאות כשהוא נגד התכנית הא-לוקית. דהיינו, דבר שאין בו אף נקודת אמת, ומנותק לגמרי מן הא-לוקות, לא תהיה לו אחיזה במציאות כלל ולא יצא אל הפועל, "לשקר אין רגליים".
אדם שבנקודת הרצון שלו רשע, ה' לא ייתן לו להוציא אל הפועל דברים שהם רעים בעצם והם נגד התכנית הא-לוקית, וכל דבר שהוא יעשה יעזור לתכנית הא-לוקית ויקדם את הגאולה. ואפילו יכולים להיות מצבים קיצוניים שבו ה' גם ממש יגרום לאדם רשע לעשות משהו שכביכול לא קשור לרצון שלו, ופתאום תתעורר לו נק' רצון מהנשמה שלו שה' העיר אותה ותגרום לו לעשות משהו טוב. ומצינו כבר אנשים רשעים שפתאום הרהרו תשובה וחזרו בתשובה. לכאורה, אם הם נמצאים בנק' הרצון שלהם עמוק ברע, איך פתאום הם יכולים להגיע לנקודה הופכית שלא קשורה אליהם כביכול? אלא וודאי שה' עורר להם נק' רצון, "אתערותא דלעילא", "תשובה פתאומית" בלשונו של הרב קוק, איזה מן הבזק כזה שפתאום מרים את האדם למקום אחר, לעולם אחר (שבאמת הוא לא מנותק ממנו לגמרי אלא שייך בנק' פנימית לשם....), וגורם לו להרהר בתשובה. וכן יכולים להיות צדיקים שבמקרים קיצוניים יעשו משהו כנגד טבעם הטוב, כמו מה שכתוב במדרש שמלאך הממונה על התאווה הוא שגרם ליהודה להיות עם תמר, וזה כי היה צריך לגלגל את הולדת המשיח. הדוגמאות הקיצוניות האלו מראות לנו שכל דבר שיוצא אל הפועל במציאות, בין טוב ובין רע, בסופו של דבר, "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד", הכל בשביל התכנית הא-לוקית והופעת שם ה' בעולם בצורה שלימה, ובשביל זה צריך גם שיהיו כוחות שונים במציאות שיגרמו לטוב לא להירדם ולהיות הרבה יותר מחודד ובהיר, ולא לשכוח ולהזניח את תפקידו.
כתוב: "ה' מגלגל זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב". אדם שעכשיו עשה מעשה רע, על מה הוא נענש? לפי רבי חסדאי, לא ניתן להעניש אותו על המעשה, שהרי המעשה הוא מעשה שמגולגל ע"י ה', והוא בוודאי טוב ומקדם את הגאולה, ולכן לא יכול להיות שעל המעשה הוא נענש, אלא וודאי הוא נענש על נק' הרצון, שמכיוון שבנק' הרצון הוא רשע, אז גם גרמו לו להוציא אל הפועל דווקא מעשה כזה ולא מעשה אחר. (ולא קשה ממה שכתוב שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, שאמנם הענישה היא על הרצון של האדם, אך הסיבה שבגללה אפשר לחייב אותו היא המעשה שהוא עשה, וזה מה שהוא נתפס עליו ובגללו אפשר לחייב אותו על הרצון. וכמו בסוגיית זה נהנה וזה לא חסר, במקרה שנגיד אדם שעזב את ביתו ולא שוהה בו, וגם לא תכנן להשכיר אותו בזמן הזה, ואז בא אדם אחר ובמקום לשלם על מלון דר באותו בית, שהאדם פטור, אלא אם כן חיסר משהו ואפילו פרוטה, שאז חייב על כל ההנאה, שזה לפחות דמי המקום המינימלי שהיה חוסך לו. החיוב הוא על ההנאה, שאם החיוב היה על ההיזק, הוא היה משלם רק פרוטה ולא את תשלום כל ההנאה, אך הסיבה שאפשר לתפוס אותו ולחייב אותו על אותה הנאה מבלי שזה יהיה מידת סדום, זה רק כשחיסר. או שנאמר שרק רצון גדול היה יוצא אל הפועל....).
וכמו שאמרנו את הדוגמא מיהודה, רואים שיכול להיות מעשה שהוא רע, אך וודאי שיהודה לא חייב עליו, כיוון שפה בנק' הרצון שלו הוא לא היה שם, הוא לא רצה לחטוא, ובעל כרחו נגרם לו הדבר משום שהמעשה היה נצרך בשביל הופעת הגאולה, וכן מעשה טוב שהרשע עשה, לא שהוא יקבל שכר על זה, כיוון שלא השתנה בנק' הרצון שלו, אלא רק היה כלי ביד ה' כדי לעשות מעשה מסויים. רואים שהנק' היא לא המעשה שהוא מגולגל אלא הרצון ששם נמצאת נק' הבחירה של האדם.
וזה גם קשור לסוגייה של הכבדת לב פרעה שמופיעה בפרשה שעברה. פרעה מצידו היה רשע ולא רצה לשחרר את עם ישראל, ועל זה הוא נענש, ואע"פ שהגלות נגזרה בידי ה', "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע-מאות שנה", ויש הרבה הסברים למה גלות מצרים נצרכת ומה היא באה לתקן בעם ישראל (מומלץ ממש לשמוע את השיעור של הרב ראובן ששון על הפרשה שעברה, הוא מסביר ממש מדהים את הכל, פשוט להתמוגג....), אבל זה לא משנה, לפי רבי חסדאי הענישה היא לא במעשה, אלא ברצון, והמצרים היו רשעים כ"כ שלכן התגלגל על ידם לשעבד את עם ישראל, וגם אם לא הייתה להם בחירה בדבר ונגזר כבר שהם יעשו את זה ולא יכולים לשנות את הגזירה שדווקא הם ישעבדו ולא אחרים, היו יכולים לעשות את זה נגד רצונם, אך נהנו מסבל ישראל ורצו לשעבדם ברשעותם, ולכן נענשו.
