אלא אחריו
נכנסו בתפקיד עובד צה"ל ועברו הכשרה בבסמח...
תודה!
אלא אחריו
נכנסו בתפקיד עובד צה"ל ועברו הכשרה בבסמח...
תודה!
אהה זה בית ספר מקצועות מחשב!
מה היו השעות?
באמת רצו 8 בבוקר עד 8 בערב ואחר כך עוד ים תרגילי בית?
ותר”צים כל שבוע?
(זה כן פגע בזמנו כמובן, אבל זה לא מה שגרם לי לעזוב, מאז ומתמיד היו ויהיו בכל פורום אנשים ותגובות שיבינו אותך / שלא יבינו אותך / שיפרשו אותך בדיוק להיפך ממה שהתכוונת / שיגידו עליך דברים רעים / שיגידו עליך דברים טובים וכן הלאה (: )
וזה היה ידוע כבר תקופה לפני שעזבתי, לא רק בשרשור ההוא שפתחת אלא בכללי היו אנשים שהתחברו והיו אנשים שלא (ואמרו דברים אחרים) וזה בסדר גמור.
אגב, היום אני מתגאה אם יקראו לי דובון אכפת לי, כי באמת אכפת לי!
אז מה אכפת לי שיקראו לי דובון אכפת לי 😅😅 זה אפילו מחמיא 
זוכרת שבתגובה כאן: לאהוב את עצמך כפי שאת בדיוק - זה דבר ראשון - נשואים טריים
התייחסתי לזה גם 
(בעיקר במילים "... ו@פשוט אני שהכיר אותי מכיפה יכול להעיד גם שחלק ממש אמרו שהתגובות שלי גורמות לו לרצות להיות אלים כלפיי או מחרפנות אותו, וחלק אמרו שאני חיה בעולם של דובוני אכפת לי ועוד פנינים
אותי זה היום מצחיק בעיקר, וגם מובן.
אי אפשר שבאמת *כולם* יתחברו אליך, חלק יאהבו, חלק לא, חלק ישנאו - וזה בסדר!")
בקיצור (באירוך
) זו לא הייתה אחת הסיבות כי אנשים שלא מתחברים תמיד יהיו. הסיבות היו בעיקר אלא שכתבתי.
נשואים כבר קרוב לתשע שנים.
אחרי החתונה גרנו במשך שנתיים בישיבה של בעלי באחד הישובים בשומרון, ואז כשהייתי בהריון של הגדול שלנו עברנו לגור בעיר של ההורים שלי לעזרה לאחרי הלידה.
מאז שעברנו בעלי לא אהב את העיר שלנו מה שנקרא לא התחבר בנשמה שלו אבל מפה שלם אנחנו כבר קרוב לשבע שנים פה כשהוא מתחנן פעם בכמה זמן שנחפש מקום אחר לגור בו.
כל המשפחה שלו מהצפון וכבר עכשיו אנחנו רחוקים מהם אז אנחנו מתראים לעיתים רחוקות (את המשפחה שלי אנחנו רואים כמעט פעם בשבועיים לפעמים יותר לפעמים פחות) אז הוא לא רוצה להדרים יותר.
הוא מעדיף לעבור לישוב דתי אבל כל מה שהוא איפושהו שפוי מבחינת מחיר הוא או בשומרון (שאני נורא מפחדת) או באיזה חור שלא ניתן להגיע לעבודה בצורה נורמלית ועוד להספיק לחזור לילדים להוציא אום מהמסגרות.
יש למישהו רעיון על מקום שיכול להתאים לנו?
הישוב בגלל המצב האחרון ואנחנו שומעים על זריקות אבנים בכבישים גם אם זה לא תמיד מגיע לתקשורת
התכוונתי שהם פוחדים לצאת מהיישוב.
אתם לא פוחדים אצלכם? במיוחד לצאת עם ילדים קטנים באוטו?
גם כתבתי את זה בהודעה הפותחת
או קצת יותר ממיליון וחצי קניה
מבחינה דתית והמסגרות
הרבה יותר כיף ביישוב על הר בשומרון (או לא משנה). יש מרחבים, יש חינוך דתי איכותי ויש חברים טובים.
אבל בסוף כמעט כולנו עוברים לגור בעיר. למה?
כי בעיר יש צפיפות של מגורים, וככל שיש יותר אנשים יש גם הרבה יותר שירותים שהעיר יכולה להחזיק.
ואז אנחנו יכולים לקטר על הכל ולחלום, אבל לזה שהעבודה והלימודים והסופר והמכולת והירקן והספר במרחק הליכה אין שום תחליף ואף נוף הרים מדהים לא יפתור את הבעיה של שעתיים בפקקים שרק מחמירים עם הזמן שעובר.
הוא לא אוהב את העיר, כי הוא לא אוהב. אולי פשוט צריך לעבור לצד הפרקטי.
עיר זה מקום יותר פרקטי. בגלל שגרים שם הרבה אנשים אז יש שם יותר מקומות עבודה ויותר שירותים. ואז באים לשם עוד אנשים...
(מקרה קיצון: תל אביב)
זה טבעי לא להתחבר לעיר. אני עברתי לפני כמה שנים מיישוב לעיר גדולה וביום הראשון יצאתי להתאוורר והייתי מדוכא ממש. הכל היה בתים וכבישים. מצד שני - כל מה שאני צריך נמצא פה בהישג יד או ברכיבת קורקינט. בבית אל היה לנו אוטו אחד והניידות בהעדרו הייתה ממש בלתי אפשרית.
צריך קודם כל לשקף שיש בעיה. והסיבה שכולנו שונאים את העיר ובפועל גרים בה היא שהעיר נותנת שירות אחר שאנחנו לא רצים להודות שהוא קיים.
למה אתם תקועים בעיר? זה לא סתם. הבעל שלך רוצה לעזוב בגלל שהוא חולם על מרחבים וזה. אבל אם תנסי לשאול אותו מה הוא מרוויח מהעיר, כדאי שתהיה לכם ביחד תשובה.
בדיוק מה שאת מתארת של "להגיע לעבודה בזמן נורמלי" זה בדיוק הכח של העיר. אבל זה לא אינטואיטיבי.
חייו פשוט עיר אחרת.
כל האחים שלו גרים בישובים למרות שגם הם גרו בעיר בילדותם. הוא פשוט אומר שברור שיש לאיפה שאנחנו גרים יתרונות אבל הוא גם רואה חסרונות. בכל מקום יש גם וגם השאלה אילו יתרונות אנחנו מעדיפים ועם אילו חסרונות אנחנו מעדיפים לחיות
מפעילי מקומות העבודה האלה יודעים כמה יקר לגור בעיר, ומתמחרים את המשכורות של עבודות כאלה שכוללות מגורים (שלא עולים להם הרבה מדי) בהתאמה.
ראיתי כאלה שהציעו 10-15K לחודש לזוג לעבודה שכוללת גם נוכחות במוסד חינוכי בשעות הערב, כלומר יותר ממשרה מלאה. זה מעט ממש.

אבל ממליצה על הסוכנות של נפתלי מוזס
עם הזמן אין ספק שהכל ישתנה לטובה,רק להתחזק בספרים או דרשות
שמדברים על שלום בית, ובשום פנים לא לזלזל רק לדבר לפרגן ולהעריך,
ושוב עם הזמן אין ספק שהכל ישתנה לטובה,וכמובן אני מתייגת את המומחית
פה בפורום
כשבטוחים שמשהו ישתנה והוא בסוף לא משתנה, הכאב גדול פי כמה
עניתי למטה
איפה היית כל הדייטים?
נשמע שהפער די גדול לתפיסתך, אם הוא כ"כ משמעותי אז איך לא שמת לב אליו לפני החתונה?
מן הסתם גם כאשר היה חקלאי חסר השכלה פורמלית, הוא הבין דברים במהירות ואנשים שהכירוהו לא חשבו שהוא לא חכם.

משמח לשמוע שאתה שואל איך לגדול מזה ואיך להיות במקום שבעצם מעריך את אשתך היקרה.
זה באמת השורש כאן - למצוא איך אתה יכול להעריך אותה. כאדם. כישות נפרדת בפני עצמה.
למצוא את כל המקומות בהם היא טובה, בהם היא ייחודית ומיוחדת.
להגדיל את כל הטוב הזה בעיניך ובעיניה גם.
ובמקומות בהם יש פערים - ללמוד איך לגשר ביניהם ומה עושים עם כל אחד מהם בצורה נפרדת.
אולי תתחיל בלחשוב עם עצמך (אתה יכול גם לכתוב כאן אם תרצה) - מדוע בחרת בה?
מדוע רצית להתחתן והתחתנת דווקא איתה?
מה טוב בה?
מה מיוחד בה?
מה אתה אוהב בה?
מה אתה כן מעריך בה?
על מה אתה יכול להודות לה?
מה היא עזרה לך ללמוד בחיים?
- ולגבי דבריך: "ברוב הנושאים מרגיש שהיא לא מבינה אותי"
צריך לבחון מה זה אומר בעצם.
כתבת שאתם נשואים לא הרבה זמן.
יכול מאוד להיות שהעניין כאן הוא לאו דווקא (או לפחות לא רק) פערי אינטילגנציה כאלה ואחרים, אלא עבודה זוגית של ביחד.
להתרגל ולהיות בשותפות ובהבנה הדדית, לצאת מהמקום שכל אחד חושב בעצמו רק בשם עצמו, ולעבור לתודעה זוגית שבה לוקחים בחשבון גם את הצד השני, נותנים לו ניראות, שכמובן מתחילה מהבנה שורשית של הצד שלו.
אולי גם כאן עבודה של שניכם על ההבנה ההדדית הזו,
מהצד שלך - להסביר את עצמך יותר, למה התכוונת, את הלב שלך, את הלמה שלך (ל' בקמץ) לכל דבר,
ומהצד שלה - ללמוד אותך, בעלה היקר, לאט לאט. וכמובן להכיר גם לך את עצמה לעומק.
זו לגמרי עבודה!
אבל אפשרית ומתוקה מאין כמוה 
- ולגבי מה שכתבת: "כשאנו בין חברים אני חושש שהיא תאמר משו מפגר"
גם כאן צריך לראות בנפרד מה הכוונה.
האם זה יכול לשבת דווקא אצלך על נקודה רגישה מול הסביבה?
כלומר צורך באישור חיצוני או צורך בהערכה מהסביבה וכדומה?
האם בהכרח אם אשתי אומרת משהו זה מעיד עליי?
אם כן, מה זה אומר עליי? מה זה אומר עליי אם אני נשוי לאישה שאמרה כך? מה הסביבה חושבת עליי? עלינו?
או שדווקא אם אני מבין שאנו אנשים נפרדים היא יכולה לומר מה שהיא רוצה והיא נשארת היא ואני נשאר אני?
ומאמינה שיש כאן עוד התבוננות מעמיקה שיכולה להאיר עוד צדדים.
- ולגבי מה שכתבת: "כל דבר שהוא טיפה מרוכב אני צריך לפשט לה או להסביר כמה פעמים"
גם כאן צריך לראות מה נובע מפער באינטילגנציה (וגם שם לראות איך להתקדם מכאן ואיך לקבל כלים לגשר על הפער הזה, ולא רק לזהות אותו שזה שלב טוב אבל רק ראשוני...)
ומה נובע מפערים בהבנה ביניכם, כי אתם פשוט שני בני אדם שונים (ואיש ואישה אז בכלל
)
אם תוכל לתת דוגמא מפורטת למה בדיוק אתה מסביר לה, איך זה נעשה,
מה נאמר שם על ידך, על ידה וכו' - זה יכול לעזור בכיוון התשובה יותר ב"ה.
שתהיה המון הצלחה ב"ה
שתזכו לראות את הטוב והמעלות אחד של השנייה
ומהחסרונות ללמוד לגדול, להעמיק, לגשר, לפתור ולצמוח יחד 
לא יודעת מה גורם להם לעשות כך,
אבל אם זה עושה *לך* רע - בהחלט כדאי להתרחק.
בכללי מכל מה ומי שפוגע בנו או עושה לנו רע כדאי להתרחק כמה שיותר, וכל מה ומי שעושה לנו טוב - להתקרב 
ובאמת מאכזב ומתסכל שהשקעת ונתת מעצמך כ"כ הרבה ואין את הניראות הזו והכרת הטוב הבסיסית... חיבוק גדול
ואיזה יופי את על הנתינה שלך!
טוב מאוד שאת מודעת לעצמך ולמה שטוב לך וגם למה שפחות.
יכולה להזדהות איתך מאוד מבחינת הזמן הקצר שלא תמיד מצליחים להספיק בו כמה שרוצים, ולא תמיד מרגישים שיצאנו בטוב ואין עוד זמן, פנאי ואפשרות לברר זאת כי הזמן תם. באמת לא פשוט.
מציעה בחום להציף זאת מול המטפלת ולשמוע ממנה מהן האפשרויות.
מאוד חשוב שתרגישי שאת בהחלט ייחודית כפי ולא אחת מ"סרט נע" כפי שכתבת.
ואולי שווה לחשוב על אופציות להגיע למפגש כפול אצלה? או פתרון אחר שתחשבו עליו יחד?
שולחת כוחות ותפילה שב"ה תמצאי את המענה הכי נכון ומיטיב עבורך 🙏❤
וגם לא צריך.
שבי עם עצמך. שבי מול מחשב או מול דף ועט - מה שמרגיש לך נכון.
שבי תכתבי את הדברים בצורה מסודרת. חלק מהצורך שלנו זה להציף "על המטפל" דברים שהם לא מדוייקים ואז האחרון משקיע זמן בלברר אותם ולסנן מהם את הנחוץ מהמיותר, את השורש מהעלים.
אם לפני פגישה עם מטפל תוכלי לפנות עוד שעה-שעה וחצי עם עצמך, תגיעי למטפל קצת יותר מדוייקת ויתבזבז פחות זמן על עצם הפריקה.
וגם, תוכלי יותר להקשיב למטפל במקום לדבר איתו. כלומר לנצל את הזמן שלו שאת משלמת עליו.

אם אתה שכיר במקום עבודה גדול - הטיפול הוא הכי נוח וקל, כי במקומות עבודה גדולים אפשר להגיש את הקבלות למחלקת שכר, והם מטפלים בזיכוי ההחזר במשכורת הקרובה.
אם זה לא המקרה שלך - צריך לטפל בהחזרים באופן אישי מול רשויות מס הכנסה.
הטבה זו ניתנת על כלל ההכנסות שחייבות במס ולא רק על הכנסה מיגיעה אישית (מעבודה).
תודה ששיתפת וכתבת
ותודה לה' הטוב על החסד העצום הזה
שתמשיכו לראות את אור ה' בכל דבר ודבר, וגם באירוע הזה, שתזכי לחוות שמחה שלמה ולהרגיש הכי טוב שיש, עם כל מה שתבחרי ללבוש 
אז יש לי בשבילכם הדרכה שמלמדת בדיוק את זה.
הדרכה חינמית🤩
בנושא:
'איך להישאר עם כסף בכיס למרות הוצאה כספית מפתיעה?😳
הלך המקרר?😱
הרכב טוטאלוס?🤦🏻♂️
מכונת כביסה בפנסיה מוקדמת?😫
רוצה לדעת איך להגן על הכסף שלך,
ולהפוך את הבלתי מתוכנן לבלתי מפתיע?
מרכז💰'תכל'ס כלכלה'💰
מזמין אותך להדרכה פרקטית שבה נדע ליישם:
🔸 מה תכל'ס עלינו לעשות בשביל להיות מוכנים להוצאות כספיות מפתיעות?!
🔸 האם אתם כמשפחה מוכנים
כלכלית להוצאות בלתי צפויות??
📌רישמו לכם ביומן:
יום ראשון
ד' ניסן (26.03.23)
בשעה 20:30 בדיוק!
אוהבים תכל'ס?
⬇️כנסו ושרינו מקום⬇️
http://tachles-kalkala.ravpage.co.il/baltam
אפשר להזמין חברים,
מותר לשתף הלאה 
נתראה,
נחשון ואליאיר 💫
*ההדרכה ללא עלות
ההקלטה בתשלום.
אני לא כאן כדי לפרסם אני כאן כדי לעזור.
אגב, את הקורס בתשלום לא פרסמתי כאן.
רק את מה שבחינם בדיוק כדי לא להיות על טיקט של פרסומת
הפעם אני כן אומר מראש - ההקקלטה תניה ב3תשלום
כמות השטויות...
😅
היות ושנינו בחופש מהעבודה, חשבנו אולי לצאת באופן עצמאי לחופש, חלק לאכול לבד בדירה וחלק בבית חבד באזור (אנחנו לא רוצים טיול מאורגן כי המחירים מתחילים ב 20 א"ש לזוג..)
אז פאפוס למשל,
ארוחת ערב בבית חבד
ליל הסדר בית חבד
שבת כנל
רק לגבי ארוחת בוקר יש קצת בעיה
כי אי אפשר להשתמש שם בגז / שיש וכו'
יש לכם איזה פתרון קסם איך כן אפשר לעשות את זה? או שזה לחלוטין לא אפשרי??
ברגועאמממ הלוואי חחחח
חול יוצא הרבה יותר זול מהארץ.. אם כי גם שם זה הגיע לכ 6000 ש"ח במקרה הכי הכי זול
אבל ב"ה בינתיים הגענו להחלטה שנהנה בחג ראשון בבית כך שכבר יש למה לנקות
ננקה את מה שנספיק - במקביל נשחרר בתקווה שיעבוד.
אתם מכירים אנשים שהתחתנו והולידו ילדים ובשלב מסויים בחיים התחרטו על כך?
(מן הסתם אנשים כאלו לא משתפים בזה אף אחד או רק מעט מאד אנשים)
הרי הרבה אנשים לא מתאימים לזוגיות ולהיות הורים (מבחינה רגשית / נפשית / חוסר בגרות / סיבות אחרות) ומתחתנים בגלל לחצים / חוסר הבנת האחריות / סיבות אחרות, ופתאום בגיל מסויים יכולים למצוא את עצמם עם מספר ילדים כאשר הם מרגישים שהם בכלל לא מתאימים ל"תפקיד".
אבל לא מכירה בכלל.
באמת יש נשים שזה רגיש להן,
אתה מכיר את שלך אני מניחה
בתמורה הוא קנה לה קורס קונדיטוריה ![]()
![]()
קנתה לבעלה מתנה, והוא האדם היחיד שלא יוכל ליהנות מהמתנה הזאת...
דבר איתי באישי
יש שם אחת שאני מכירה וכבר עובדת בזה זמן מה. ובאופן כללי, הכנס ממש מומלץ

שים לב. זה סטלינג רגשי.
הם נותנות דגש על איך האשה מרגישה כשהיא מתלבשת
בנוסף על הנראות.
למישהו ספציפי במצב ספציפי מה לעשות כרגע
זה עולם אחר לחלוטין.
נתתי ידע. הסברתי על מסלולים שונים, כתבתי איזה הטבות מס יש בכל מסלול, מה המגבלות להפקדה...
אף פעם לא כתבתי לאף אחד מה אני ממליץ לעשות עם הידע הזה.
למה? כי זה רק מה27 למרץ (תשקיעי עכשיו תקבלי שבועיים בלי תשואה וגם זה רק לחודש (יעני תשואה לפני מס של 0.33 אחוז בלבד) וזהו
בלי אפשרות להמשיך.
כסף לטווח כזה לא משקיעים בסיכון גבוה. באמת שלא יש אפשרויות אחרות כמו מק''מ וקרן כספית או אפילו פקדונות טובים יותר.
קשה לתת מענה ספציפי בלי להכיר את המאפיינים הספציפיים שלכם (אני עושה את זה בתשלום, ויש לי גם קורסים וסדנאות איך לתכנן נכון חסכונות והשקעות. הקורס הדיגיטלי מושק ממש עוד שבועיים ואני מתרגש מזה ממש!!!)
בגדול אני מאמין שכשיש סכום כסף גדול הדבר הנכון ביותר הוא או ללמוד לעומק מה עושים או ללכת לייעוץ מקיף ולא לטיפים כאלו ואחרים.
אני מחזיק המון מטיפים ולמדתי בעצמי הרבה מטיפים כאלו עד שלמדתי את העניין באופן מסודר יותר.
אבל הבעיה הגדולה בטיפים היא שהם מבלבלים. יש המון, והם סותרים אחד את השני. לא אחד לא נכון אלא כי הם מתייחסים למצבים וסיטואציות שונות.
בסופו של יום צריך חשיבה מסודרת, ארוכת טווח שלוקחת בחשבון את כל המשתנים שלכם, את סיבולת הסיכון שלכם, את ההכנסות והוצאות שלכם, את היעדים והתכניות שלכם.
עכשיו, אפשר בהחלט לבד.
ואפשר לעשות את זה עם מישהו שילווה את התהליך, יפשט אותו ויתן פרספקטיבה.
אני מאמין בלנסות לבד. אגב, מכיר המון משפחות שהצליחו!!!
אני לא מאמין בלנסות לבד לנצח (יעני לאורך זמן בלתי מוגבל)
אם לא מצליחים שווה לשלם על זה.
הדבר הכי חשוב עבורכם כרגע הוא להתמקד בכם. לא בטיפים.
מה המטרות שלכם לכסף, מה הסיבות להוציא אותו עכשיו מה סיבולת הסיכון שלכם ובכללי להבין איך לקחת כל טיפ ולהתאים אותו למצב שלכם.
יבואו כאן אנשים ויגידו תשאירו בקופת גמל, ברור שלטווח ארוך זה שווה, אבל... יש לכם טוח ארוך?
יגידו אנשים תעבירו לפקדון בנקאי - שיהיה בטוח. אבל וודאי לכם שביטחון משמעותי יותר מתשואה, נראה מההודעה שלך שאתם רוצים ביטחון, נזילות ומשהו סולידי... אם זה המצב קופ''ג מנייתית היא לא המקום הנכון.
אבל האם זה מה שאתם רוצים? או שזה מה שחמיך אמר ועכשיו אתם מודים שטעיתם כי יש תחושה של אמרתי לכם...
אולי בכלל נכון לשים את הכסף נזיל כדי לממן חלקית את תקופת הלימודים שלך ושל בעלך במקביל ואז זה סיפור אחר?
אולי לא רוצים להתפתות לגעת בכסף בתקופה הזו ומעדיפים פיקדון נעול לכמה שנים?
הכל קיים, תבררו עם עצמכם מה הצרכים האמיתיים והמדוייקים שלכם.
ואז יהיה לכם הרבה יותר קל.
בכל אופן אם אתם מחפשים משהו בטוח סולידי ומניב מציע לגגל מק''מ וקרן כספית
גם פקדונות רבים היום אטרקטיביים יחסית
סתם, ההונאה היא על ריבית של 4% לחודש כשבפועל נותנים לך להפקיד שם לחודש וחצי ונותנים ריבית רק על חודש
אבל. לכמה זמן? זה נעול?
זה בשלוף
אשמח להמלצות על טיפול זוגי בירושלים מנסיון
וגם על טיפול מיני מי שמכיר