פורום נשואים טריים (עמוד 5)

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה

תקציר הורס את הקטע

צריך לקרוא, בנחת, כדי להנות באמת ולא רק להבין מסר קצר ולעניין

ואפשר גם לבקש יפה🤦‍♀️

מתומצתים

ב ביקשתי יפה

לדעתי נגמרו לי תסכים עם דבריי

משפטים מתפרשים שונה

לי זה היה נראה כמו דרישה

נא לשלוח תקציר

לא ממש בקשה🤷‍♀️

כלומר במקומות כגון אלה של לסכם פוסט של אדם אנושי שכתב מתוך מהלך במוחו/ליבו, זה הרבה פעמים מפספס את המהות (ולעיתים גם את האנושיות) של הדברים.

אם הייתי יכולה לכתוב סיכום כאן ספציפית כנראה הייתי כותבת יותר קצר, יש בהחלט פעמים כאלו, אבל בפעם הנוכחית מרגישה שכך הדברים יכולים להתבטא בשלמות.

לא זו הייתה המטרה/המהות/השורש/הסיכום של מה שהתכוונתי להעביר.

לא נראה לי שיכולה לסכם במילה אחת, אבל אם כן היא אולי יותר קרובה ל"התבוננות" מאשר מה שהAI כתב...

ותודה לך על הפידבק 🙏

דווקא במקום הזה של הריחוק / הקושי / הריב / הפער הזוגי

שלנו הוא נחווה כירידה,

אבל אם נביט בו באמת זו ירידה *לעומק*.

כמו הפרפר שנאבק לצאת מהגולם שלו, ונצרך לחבוט שוב ושוב בדפנות הגולם עד שהוא יוצא ונהפך לפרפר יציב וחזק עם כנפיים שמסוגלות לשאת אותו,

וכמו הסיפור הידוע על אדם שריחם על הפרפר שנאבק ורצה לפתוח במקומו את הגולם כדי לחסוך ממנו את כל המאבק הזה אבל בסוף הפרפר יצא חלש ולא יכל לעוף ומת במהרה...

בדומה לזה גם המקומות הקטנים האלה דווקא,

הירידות האלה,

אם רואים אותם כחלק בלתי נפרד מהמסע שלנו, ממש דרך מתמשכת שאנו הולכים בה גם אם היא כרגע בירידה, 

ועוד יותר אם היא כרגע בירדה *לעומק* וחיזוק הכנפיים הזוגיות שלנו לצאת אל העולם חזקים יותר, יציבים יותר, עם מסוגלות וכוחות עמוקים ויקרים.

עצם ההתבוננות הזו יכולה להעניק לנו כוח.

ממש לאמץ ולהשתדל להיות בהכוונת המבט על היכולת שלנו להתחזק יותר דווקא מהירידות,

על כך שהן חלק בלתי נפרד מהחיים,

על כך שיש בתוכן דווקא אוצרות שלא נוכל למצוא בעליות,

ועל כך שזו ממש המשך הדרך עצמה - אנחנו לא עוצרים! אנחנו ממשיכים, מעמיקים,

אנחנו בדרך עצמה! דרך שבמהלכה ועם לימוד נכון שלה אנו מתחזקים יותר ב"ה.

סע רק בדרכים טובות ✨

בארץ ישראל אין דרכים ישרות.

רק בניו יורק הרחובות בנויים כמו דף חשבון...

Yoaview | מהו קטע הכביש הישר הארוך בישראל? https://share.google/CVGv8ekLrwTwWDrwO

דבר ראשון, ההתחלות קשות וזה לרוב ממש תקין ונורמלי שלוקח זמן להסתגל למצב.

אני מבינה את אי הנעימות שלך, והוא הגיוני.

אם את מתייעצת אם אמא שלך, הגיוני שגם הוא יתייעץ עם אמא שלו.

אבל אפשר להחליט שפונים ליעוץ מקצועי או אפילו לדמות אחרת שמקובלת על שניכם ולומדים לפתור את הקשיים ביחד

אדם אחד רואה את חמותו טובעת. מייד מתחיל להתפלל.

כל הסובבים שואלים אותו בתדהמה אם זה מה שיש לו לעשות עכשיו?!

עונה: בוודאי, צריך להתפלל מנחה עם שקיעת החמה...

היא לא חמה אלא חותנת 🤭

יתרו חותן משה,

אשתו של יתרו היא חותנת משה.

חם וחמות הם ההורים של הבעל, לא של האשה.

עדיף באמת מישהי יותר חיצונית, ופחות מעורבת רגשית.

עם חמותך יש לך קשר. אתם באים לבקר, היא באה לבקר, נכדים בעתיד וכו.

ושיתופים כאלו עלולים להשפיע לרעה על הקשר ביניכן.

וגם יש לה מעורבות אישית בעניין.

(לא שזה איזה פשע, כן? פשוט אומרת, היא לא ככ אובייקטיבית, חכמה ונבונה ככל שתהיה בעצות).

בעיניי לגיטימי לבקש שאם הוא משתף מישהו, אז שזה יהיה מישהו שלא באמת קרוב אלייך. חבר טוב? אחלה. הקשר שלך איתו זניח כנראה.

רב מהישיבה? סבבה. כנ"ל.

אבל אמא שלו/אח שלו וכו. אז או לא לשתף, או לשתף בזהירות, כלומר רק בדברים קטנים או חיוביים.

מבחינתי זה לא להגביל אותו מול ההורים שלו, אלא לשמור על נפרדות בין הקשרים. (ב"ה אתם נשואים, וגם ב"ה שיש לו קשר עם אמא שלו. אבל זה שני קשרים נפרדים. לא לערבב)

כמה נקודות:

1. אין דבר שאי אפשר לפתור כמעט בתקשורת מיטיבה וכמה אחד עם השניה.

ללכת לחפש עזרה מבחוץ לא מאפשרת לכם לשהות במורכבות ולהגיע לפיתרון מתוך הכאב.

יש תקשורת מקרבת, לוקח זמן ללמוד את זה. לוקח זמן ללמוד להקשיב לשני מבלי להשליך מה זה אומר עליי ועל מה שאני מרגיש בתוך המערכת. לוקח זמן ללמוד לשים את האגו בצד מבלי לוותר על עצמי והערכים שלי. מה שהכי חשוב זה לא להיבהל! זה טבעי נורמלי וזה משהו שלומדים עם הזמן. זה בלי קשר לעניין החמות.

2. אם כבר לשתף מישהו, צריך לבחור בקפידה, אבל כמה שיותר להמעיט בשיתוף ההורים. למה? לא משנה מי האדם בכלל, להורים יש נטיה פנימית מהותית להצדיק את הילד שלהם. זה לא הוגן להכניס אותם למשוואה. גם אם הם חושבים שהילד שלהם טועה, אם הוא מתרגל לשתף את ההורים בזוגיות שלו נוצרת פה משוואה לא בריאה לאורך זמן, ובסוף בסוף, עלול לקרות משהו גדול ומשמעותי  וכל מה שהצטבר אצל ההורה על בן הזוג על ילדו בתת מודע במשך הזמן מתפרץ.  בין בני זוג עוברים הרבה מים בנהר. יש משברים ויש מריבות אבל לומדים להתקדם משם, בדרך כזו או אחרת. ההורה יזכור לתמיד את הכאב שנוצר בלב של הילד שלו בגלל בן הזוג והרבה פעמים הם פועלים או מדברים מהכאב הצרוב הזה.

זאת אומרת יש פה 2 אספקטים. עצם ה"בריחה" להתייעצות בחוץ, ודבר שני דווקא הדיבור מול ההורים.

חייבת לחדד, אני כן בעד התייעצות מקצועית כלום כל הקצין, כשהתקשורת לא בריאה ופוגענית, ונמצאים בספירלה לא מיטיבה שלא מצליחים להתקדם ממנה.

פשוט חושבת שצריך לדעת איך לריב נכון, והרבה מזה זה מניסיון שלכם.

שורה תחתונה לדעתי האישית, אם מפריע לך הוא מתייעץ עם חמותך חשוב שתשתפי אותו, יחד עם מציאת פיתרון אמיתי לאיך להתמודד עם ריבים ואתגרים (שיש לכולם, בטח שבהתחלה).

בהצלחה רבה!!

מצטרף לדברים

ומוסיף, טוב ובריא שיש קשר טוב עם ההורים, ממש מבורך.

אבל כל דבר שקשור לזוגיות שלכם מומלץ לא לערב אותם

בקיצור מקווה שהעיקרון מובן...

וגם זה כמובן לא עוזר לסיטואציה בדיוק באותה מידה

יש לו נטיה פנימית מוטית לצד מסויים.
ואוי ואבוי אם הוא אדיש לסיטואציה...

קיצור, לא מומלץ משום כיוון

אשתי מיוזמתה היתה מבקשת מאמא שלי שתדבר איתי ושאתייעץ איתה.

היא ידעה שאחרי זה אני יותר רגוע והרבה יותר פתוח להקשיב לה

אבל כל אחד יעשה מה שטוב לו כמובן

את כל הלב שלך בעניין.

ממש כמו שכתבת כאן.

ורגע להשמיע לו את כל מה שאת מרגישה, חושבת וחווה מול המציאות הזו של שיתוף החמות.

וכמובן לשמוע גם ממנו את הלב שלו בעניין.

וללבן יחד את הדברים מתוך הבנה הדדית ועמוקה, ניראות אחד לשני/ה וכמובן לעצמכם ומציאת פתרונות משותפים.

והכי חשוב - לא להיבהל מעצם הקונפליקט הזה שצץ.

להיפך, זו דרך מצוינת להעמיק אפילו עוד יותר, לבנות רובד נוסף וקומה נוספת בזוגיות שלנו, לגדול.

תמשיכו לשמור על הבסיס הכה חשוב של אהבה הדדית, כבוד הדדי, וממנו תצאו לכל ליבון כזה או אחר.

הידיעה שאתם כאן ביחד. אחד עם השנייה. ולא חלילה אחד נגד השנייה,

וההקשבה הזו לב אל לב -

יש לזה פוטנציאל צמיחה מדהים! אל תוותרו עליו

כדאי לדבר על זה ולמצוא דמות מתאימה (רב, יועץ, חבר מבוגר) שיכול להיות כתובת במקרה הצורך, בלי להיות מעורב רגשית ומשפחתית.

אחרי שבאיזשהו מקום ר"ח אדר פוגש לא כל כך בזמן. כשיש כל מיני מורכביות אלו ואחרות.

(ובכלל, בח"י השנים האחרונות ר"ח אדר הוא תאריך מורכב...)

אבל אם הדין שצריך לשמוח, אז נמצא איך לעשות זאת.

ושתמצא בקלות סיבות ממשיות בשפע לשמוח, ברכה הצלחה וישועה שלמה בכל תחום ותחום ב"ה 🙏

יש ביוטיוב אלפי שיעורים, למה דווקא את זה בחרת לפרסם כאן? מעניין לא פחות מאשר השיעור עצמו. 

לפרסם שיעור של 43 דקות ללא כל טקסט, מתאים יותר לקיר בפייסבוק מאשר לפורום...

לפחות אפשר להביא קטע מהתמלול שלו או דומה לזה.

השיעור הזה הוא שיעור חובה לדעתי.

צריך ללמד אותו לפני שאנשים מתחתנים

ובטח ובטח שגם אחרי החתונה

ועוד יותר כשיש בעיות

בפורום הזה לפעמים ומידי פעם ופעם ב..

אנשים מתייעצים לגבי קשיים בזוגיות

אז השיעור הזה הוא הפתרון

השיעור של הרב אייל ורד, שכותרתו "לבקר בעולמות אחרים: למה זוגיות מתפרקת ואיך בונים זוגיות עמידה?", עוסק בשורשי המשברים בזוגיות ובכלי המרכזי למניעתם.

​להלן תמצית הרעיונות המרכזיים מהשיעור:

​1. "העיוורון השקט" בזוגיות [04:00]

​הרב משווה את התפרקות הבית למחלות שמתפתחות בשקט, ללא כאב מיידי (כמו חסימת עורקים או גלאוקומה). ברוב המקרים, הבית לא מתפרק בגלל "פיצוץ" אחד גדול, אלא כתוצאה מהצטברות של דפוסים שוחקים, הזנחה וריחוק שנוצרים לאורך שנים, עד שהם חוצים "מסה קריטית".

​2. גרף ההתדרדרות: מפער לשנאה [06:15]

​הרב מציג "גרף" המתאר איך זוגיות של אנשים טובים עלולה לקרוס:

​פער: בין בני זוג יש פערים מובנים (הבדלי אופי, חינוך, תפיסת כסף, גישה לילדים).

​פער לא מטופל: הופך לריחוק.

​ריחוק: הופך לפגיעה.

​פגיעה מצטברת: הופכת לכעס ותסכול, ובסופו של דבר עלולה להגיע לשנאה ופירוק [09:40].

​3. הפער כמנוע לצמיחה [07:30]

​הרעיון המהפכני בשיעור הוא שפער אינו תקלה. הפער הוא המקום שבו האדם נדרש לצאת מעצמו, להתרחב ולגדול. "אשתו של אדם מגדלת אותו", וההתמודדות עם השונה היא תוכנית הגדילה של האדם.

​4. הכלי המעשי: "לבקר בעולם של הזולת" [14:20]

​זהו המסר המרכזי של השיעור. הרב משווה זאת לטיול בחו"ל:

​כשנוסעים למדינה זרה, באים בסקרנות, מנסים להבין את התרבות והנוף ולא מצפים שהכל יהיה כמו בבית.

​בזוגיות, עלינו ללמוד "להחתים דרכון", לשים את עצמנו בצד לרגע, ולצאת לביקור בעולם הפנימי של בן/בת הזוג [18:10].

​הקשבה פעילה: לעיתים קרובות, בן הזוג לא צריך פתרונות או עצות, אלא רק את החוויה שמישהו באמת הקשיב לו והבין את עולמו [23:30].

​5. דוגמאות לתיקון הפער [27:00]

​הרב משתף בסיפור אישי על ליל הסדר, שבו הוא הרגיש שהיה "מדהים", אך אשתו חשה חסר. רק כשהסכים "לעבור לעולם שלה" ולהבין מה חשוב לה (דברי תורה ולא רק שירה), הוא הצליח ליצור קרבה אמיתית ותיקון.

​סיכום [40:40]

​זוגיות עמידה נבנית על ידי המוכנות להשקיע בגישור על פערים ולא בהתבצרות בעמדה של "ככה אני וזהו". היכולת לבקר בהיכלו של השני היא המפתח לזוגיות שמחה וארוכת שנים.

נא לקרוא בלי לדלג. לקח המוווווון זמן לתמצת את זה.

תחשוב על זה

זה יכול להיות סטארט-אפ

ובטח תעשה מזה ארגזים..

אז אני אגיב כמו בפייסבוק..

לא בא לך? תגלול הלאה..

ועכשיו אענה בכל זאת כי אני נחמדה

השיעור הזה לדעתי בסיס לזוגיות

אכן היוטיוב מלא בשיעורים ..

אבל השיעור הזה לדעתי יכול לעזור הרבה.

כי הוא מדבר על משהו מאוד יסודי ובסיסי בבעיות בזוגיות.

שבין גבר לאשה יש פערים

וצריך להתייחס אליהם כאל הזדמנות לצמיחה. ולא כאל תקלה.

בנוסף הוא אומר שצריך לטפל בפערים, כי כשלא מטפלים בהם - ויש פגיעה ועוד פגיעה ועוד פגיעה- בסוף נהיית צלקת.

ואז כבר קשה לגשר על הפערים האלה

לכן כדאי לטפל בהם בזמן.

איך?

על ידי הקשבה אמיתית לצד השני.

ולא על ידי התקבעות בצד שלנו.

אלא לרצות להתקרב לצד השני ולהבין אותו.  מה חשוב לו. מה הוא רוצה. 

האטרקציות העיקריות באילת הן שופניג ופעילויות ים

גם שנורקלינג בשמורת האלמוגים היא חוויה שווה (לא יודעת על החוויה עכשיו בחורף.  תמיד היינו בעונות חמות יותר).

מלון שווה על הטיילת - דן, רויאל ביץ

קצת יותר זול - המלך שלמה. עבר שיפוץ לפני כמה חודשים בחלק מהקומות.  שמעתי מחברים שמאוד ממליצים.  

לא להתקרב למלכת שבא.  נעשה מלון גרוע עם חווות דעת לא טובות.  

שנכתבו עליה כאן בפורום.  

היא במקרה גם מהלת הפורום - @נגמרו לי השמות
 בכרטיס האישי שלה, פרטים מי היא. 

היא מקצועית, מאירה, קשובה וכל כך מדייקת!

קיצור ממליצה בחום😅

ב. הפקקים נוראיים, ביום שישי לפני שבועיים דוב מורל כתב שהוא חיכה שעתיים בין הכיכר הראשונה לכיכר השנייה במג'דל שמס, עד שהסתובב חזרה הביתה כדי לא לאחר לשבּת. אמנם אני לא יודע מתי הוא יצא, אבל הטריק של לצאת בשעה 4 ידוע לכולם ולא תהיו היחידים שחשבו על זה...

כלומר, אם כולם רוצים ליסוע ברכב לאותו יעד הם פשוט לא יגיעו. אין מספיק כביש ואין מספיק חניה. זה נכון בתל אביב עם נתיבי איילון (5 נתיבים פקוקים) וזה נכון גם במג'דל ובחרמון (נתיב אחד לכל צד).

מכיוון שאף אחד לא רוצה ליסוע באוטובוס לחרמון וגם אין העדפה לאוטובוס (נת"צים צהובים), הייתי פשוט לא מנסה.

אבל בדיוק היום חבר שיתף אותי שהם שכרו צימר בנווה אטיב 

מרחק 20 דקות נסיעה מהחרמון

ולמחרת בבוקר, שבת בבוקר, הדרך לקחה להם 5 שעות להגיע לאתר החרמון (מהצימר לאתר החרמון)

זה היה בשבת לפני כשבועיים

לא יודע מה המצב שם בימי שישי

אבל לדעתי, אם אתם מתכננים לעשות את זה בשישי

תכוונו את עצמכם להגיע לאתר לפחות שעה לפני שעת הפתיחה 

מקסימום אם באמת תגיעו מוקדם, תעשו שוקו חם וארוחת בוקר

לק"י

לא פגשתי בהם בעצמי במציאות.

מאמינה שגוגל יודע מה זה

ולא מצאתי ...

לא תחתון אלא מכנס

ככה הילד לא קם בלילה . כי נספג, לא מפריע לו ולא מרטיב את הסדינים וכו

תודה יעל אולי בכל זאת מישהו מכיר ..?

חפש בגוגל תחתוני גמילה לילדים גדולים או מכנסי גמילה (לא נראה לי שיש ממש מכנס).

יש גם לפמפרס ולהאגיס אם הגדול יעלה עליו.

לפעמים ילדים שוכחים להתפנות ביום כי הם עסוקים ואז הגוף מתרגל להתרוקן בלילה.

כדאי לשלוח אותו להתפנות כפעם בשעה וחצי, בעיקר בשעות הבוקר והצהרים המוקדמות. אצלנו זה עזר מאוד.

(אפילו ביקשתי מהמורה, להזכיר לו כשיוצאים להפסקה).

יש מכנסונים של פמפרס, שזה בעצם חיתול בצורה של תחתונים, כלומר לא צריך לחתל אלא לובשים את זה ממש כמו תחתונים רגילים. לדעתי המידה הכי גדולה שלהם, 6, יכולה להתאים עד אמצע היסודי.

זה עונה על מה שכתבת: הכל נספג, הילד לא מתעורר, לא צריך להחליף סדינים.

אבל יש תחתון טיטול.

טיטול שהוא בצורת תחתון.

הכל נשמר בפנים. אין בדרך כלל נזילות

עד גיל 10 בערך אפשר עדיין להשיג בחנויות הפארמים.

לאחר מכן אפשר ללכת לחנויות שמתמחות בפתרונות הרטבה למבוגרים.

ושימוש ביישום Google Photos לגיבוי רציף ושוטף / או לחילופין רק מה שחשוב ומועדף, של התמונות מהמחשב, לענן של גוגל - ענן google one.  

קישור לתעריפים של חבילות שירות לפי הנפח שרוכשים.  

https://one.google.com/about/plans?hl=he&g1_landing_page=0

זה מה שאני עושה.

מגבה כמותך, מחשב, כונן חיצוני וגם ענן גוגל.  

שיעודי לשמירת תמונות וסרטונים? 

גוגל דרייב הוא אומנם כמו תיקייה במחשב לשמירת קבצים - אבל ל Google photos יש ערך מוסף ספציפי לניהול תמונות וסרטונים.  

של התמונות.

זו השאלה בפוסט הפותח.

אם מעתיקים תמונות מהמחשב לגוגל דרייב,  לא נהנים מכל היתרונות של ניהול תמונות.

יכולות שכן נמצאות ב Google photos

למשל - חיפוש תמונות לפי מפתחות חיפוש מגוונים: לפי מיקום, לפי נושא, לפי עונה, לפי שמות של פנים מזוהות:

"ירושלים"

"תל אביב בחורף"

"טיולים ב 2025"

"אברהם ושרה" 

גם באייקונים של הכלים יש אייקון ייעודי לכל יישום

לא דייקתי במונח ואני מתנצלת מעומק הלב.

יש יישומים שונים וכולם תחת גוגל.

היום גוגל תמונות תופס מקום בדרייב ולכן אם רוצים מספיק מקום צריך לקנות תוספת מקום. התכוונתי באופן כללי לגבות בגוגל בענן (הלא הוא גוגל דרייב).

אולי זה באמת היה מבלבל למי שלא מכיר ולכן עדיף לדייק ולכתוב גוגל תמונות.

עד כאן נראה לי שליבנו את הנושא כראוי.

חולק את אותו נפח האחסון המשותף של החשבון.

הנפח הבסיסי הכולל הוא 15GB, וחינמי,

וכל נפח אחסון גדול יותר הוא כבר בתשלום.  

וזו היתה הצעתי המקורית לעיל בתחילת השרשור- קניית נפח אחסון גדול ב Google one.  

Google one הוא המאגד של כלל היישומים של גוגל - מייל, תמונות , דרייב, ועוד..

במקום לשלם?

הטרחה והבלגן באמת שווים את זה?

או בהתאמה בנפחים גדולים יותר?

היה זכור לי שזה חצי מחיר.

לי יש את הרגיל ב-8 ש"ח לחודש. בעלי עשה וצירף אותי בלי קשר למנוי שיש לי וחשבתי משום מה שזה זול יותר. כנראה לא שמתי לב שזה אותו נפח שמתחלק בין כמה אנשים.

הוספת בני משפחה ל-Google One היא דרך מעולה לחלוק את נפח האחסון (ואת ההטבות) בלי לשלם על כל מנוי בנפרד.

חשוב לדעת: כשאתם משתפים מנוי, אף אחד לא יכול לראות את הקבצים האישיים שלכם (ב-Drive, Photos או Gmail), אלא אם בחרתם לשתף אותם ספציפית. כל אחד רואה רק את מה ששייך לו.

להלן השלבים לביצוע הפעולה:

1. יצירת קבוצה משפחתית (אם עדיין אין כזו)

כדי לשתף את Google One, אתם צריכים להיות ה"מנהלים" של קבוצה משפחתית ב-Google.

* היכנסו לאתר families.google או לאפליקציית Google One.

* לחצו על "התחלה" (Get Started) ופעלו לפי ההוראות ליצירת הקבוצה.

2. הזמנת בני המשפחה

אתם יכולים להוסיף עד 5 בני משפחה נוספים (סה"כ 6 משתמשים):

* פתחו את אפליקציית Google One בטלפון (או היכנסו לאתר במחשב).

* הקישו על התפריט (שלושה קווים) ובחרו ב-הגדרות (Settings).

* בחרו ב-ניהול הגדרות משפחה (Manage family settings).

* לחצו על ניהול קבוצה משפחתית והזמינו את בני המשפחה באמצעות כתובת ה-Gmail שלהם.

* בני המשפחה יקבלו אימייל – הם חייבים לאשר את ההזמנה כדי להצטרף.

3. הפעלת שיתוף האחסון

לאחר שהם הצטרפו, עליכם לוודא שהשיתוף פעיל:

* תחת "הגדרות משפחה" בתוך Google One, ודאו שהמתג "שיתוף Google One עם המשפחה" מופעל.

דברים שחשוב לזכור:

* ניצול נפח האחסון: קודם כל, כל משתמש מנצל את ה-15GB החינמיים שלו. רק כשהם נגמרים, הוא מתחיל "למשוך" מהנפח המשותף של המנוי.

* חשבונות עבודה: אי אפשר לצרף לקבוצה משפחתית חשבונות Google Workspace (חשבונות של עבודה או לימודים). רק חשבונות Gmail פרטיים.

* מיקום: כל בני המשפחה חייבים להיות רשומים באותה מדינה ב-Google Play.

בעבר עשיתי את זה.  פתחתי 10 חשבונות רצופים

nane1@gmail.co

….

nane10@gmail.co

אבל מהר מאוד איבדתי את השליטה.  לא ידעתי איפה נמצא מה, מבין החשבונות.

צריך לנהל בנפרד פנקסנות של תיעוד מה מאוחסן באיזה חשבון.  

לרוב אוניברסיטאות נותנות אחסון בענן כלשהו של טרה. שזה מלא מלא.

ונראה לי בשביל תמונות משפחתיות שווה לשלם על גיבוי טוב.

מה גם שבגוגל יש עוד שימושים (מייל, דרייב לקבצים וכו) אז זה יעיל גם לדברים אחרים על הדרך. 

כי אחסון כזה, גם אם חינמי לעת עתה, הוא לא לתמיד.  מסיימים לימודים באקדמיה, או עובדים מקומות עבודה, ואז מה? איך מעבירים עשרות GB לאחסון אחר?

(אפשר עם דיסק נייד, אבל טרחה גדולה). 

לקחת אחסון בS3 (עולה בערך 5 יורו לחודש לטרה ב-BackBlaze, עשירית מגוגל) ולזרוק עליו מה שאת רוצה. צריך קליינט סטייל winscp או דומה לו ופשוט לזרוק את כל הקבצים לשרת.

אפשרות שניה - יש כלים שיודעים לגבות את כל המחשב. KopiaUI נחמד למטרה הזו. אפשר להתקין אותו על המחשב ושיגבה גם את שאר המסמכים ולא רק את התמונות.

גילוי נאות: אנח משתמש בשני סוגי הפתרונות. לא רק בשביל הבית (והמשרד בבית...) אלא גם לצרכי העסק. ערוץ 7 משתמש בS3 ויש לנו גיבוי של כמה טרות שעולה סכום זניח כל כך שרק עכשיו נזכרתי להגיש אותו להוצאות של 2025.