פורום נשואים טריים (עמוד 523)

בקיצור כל הבית !!!

יאלה לעבודה....

מאחורי הספה,

מאחורי המחשב,

מאחורי האוזניים

לפני פסח תמיד שולחים את הילדים לאכול בחוץ

רק שלא נשכח לנקות שם כמו שצריך ולבדוק שלא החביאו את הפיתה בין הצמחים...

פעם מצאנו חמץ באחד החורים של הדלת בבדיקת חמץ.

מצד שני- הוא היה פחות מכזית ובמצב שלא מאמינה שכלב היה מסתכל עליו..

מה עוד?

מתחת למגירות שברצפה (כבר קרה לי שזה היה פתוח והקטן הצליח להכניס לשם דברים מאחורה..)

בעיקרון זה גם תלוי עד כמה אתם ביום יום מקפידים לאכול רק במטבח\פינת אוכל.

כיסים של כל המעילים שהשתמשתם בהם פעם אחת (אבל באותה פעם הכנסתם משו לכיס..)

ובכל התיקים. (היתה שנה שגיליתי אחרי פסח תיק שהתחבא, והיה בו חמץ, אם כי גם הוא לא במצב שכלב היה מתקרב אליו..)

בגדול- אני נגד להתחרפן ולהתחיל להרוג את עצמנו.

מה שבטוח יש שם חמץ או שיש מצב שיהיה לו מגע עם אוכל בפסח- מנקים

מה שסביר שיהיה שם חמץ יותר מכזית- בודקים (אפילו לא צריך לנקות- מספיק להכניס לרשימה לבדיקת חמץ)

מה שלא- רק אם יש לי זמן וכוח.. (ולא, אין לי.)

ולא, במסילות של החלונות או מאחורי האוזניים- זה לא מקום שחמץ מצוי בו , או שילד יכול להשאיר בו את הביסקוויט שלו

שופכים קצת סבון כלים וזה גם לא ראוי לכלבים- וחלאס.

פירורים זה לא חמץ. רק במקומות שיש מצב שיבואו במגע עם אוכל כלשהו- כי חמץ לא בטל בכלום..

בארגזי מיטות.

בשיער של הבובות (או סתם דבוק לבגדים שלהן).

בין הסורגים במיטה (בחלק האופקי/השטוח בין סורג לסורג).

הילדים ממש נהנים כנראה לדחוף לשם דברים, וכבר גיליתי שם חמץ גמור בגודל של יותר מכזית.

עגלה של הילד

כיסא אוכל

מאחורי ולפני המחשב (רוב בני האדם אוכלים תוך כדי שימוש במחשב), במקלדת (אנחנו נגיד מתכננים לקנות חדשה לפסח כי היא שבורה כבר יותר מחודש ואנחנו שורדים איתה כדי לחסוך בנקיון שלה.)

יתכן שנשארו כריכים אבודים..

בין דפי הספרים- בעיקר כאלה שמספרים/ קוראים/ מלמדים מתוכם בשולחן שבת,

ספרי הקריאה של הילדים (אני סוגרת אותם ומחדשת כמה לפסח)

מגירות וסליקים של הילדים .

יש לכם הסקה מרכזית בבית?

תבדקו טוב את הרווח בין ההסקה לקיר (במיוחד במטבח) תגלו שם אוצרות!

מגירות של ארונות, שידות וכו' -

להוציא את המגירות לגמרי ולבדוק בתחתית השידה (מצאתי פעמיים חמץ יותר מכזית)

מעל הארונות!

(השלל - וופלה שלם)

אם יש לכם בימבה עם "בגאז'" - שהמושב נפתח - תופתעו מה מסתתר שם (שאריות משלוחי מנות מפורים)

השיא -

לגלות בליל בדיקת חמץ, אחרי שכל הבית מצוחצח ואנחנו נושמים לרווחה שהגענו לבדיקה בשעה סבירה

(אני אחרי לידה, בעלי ממוטט והעיניים נעצמות)

3 "דג-דגים" נחים בשלווה על הכורסה בסלון.

זעקה גדולה ומרה.... בדיקת כיסים היסטרית... תגלית מרעישה - בחדר הילדים יש עוד! במיטת תינוק, על הרצפה, על ספת הנוער...אחד ה"בחורים" שלי, בן 4, מצא חמץ נטוש איפהשהוא ומילא את כיסיו בכל טוב ארץ מצרים (וכאן מגיעה קריאה נרגשת להורים - אל תשלחו את הילדים להפקיר חמץ בחדר המדרגות...)

התוצאה -

בדיקת חמץ בסביבות 1 בלילה... אחרי קרצוף וניקוי מחדש של כל הדרוש.

דוחסת חתיכות פיתה לתוך תיק יד קטן....  

כשמתחילים להגיד לי:

נקי רק את מה שחייבים-

אני יודעת שאצלי בבית כל פריט שקיים הוא חובה!!

במיוחד באיזור הכיריים והתנור ששם ישנם לעיתים שאריות מהבישולים 

יש משהו מסויים שגרם לזה?

אתה בטוח שמיצת את כל האפשריות בבית?אם לא הצליחו כמה דרכים. תמיד יש עוד דרכים..

הכל נראה זוהר בחוץ, גם אם תמצא אהבה חדשה. מה אתה חושב יהיה אחרי 5 שנים? תמיד כשיש ילדים ומרוץ החיים זה לא כמו ההתאהבות בהתחלה, אם אתה מתגעגע לזה וזה חסר לך, תנסה להחזיר את זה, לחשוב מה היה כשהתחתנם.

הדרך מילוט לחשוב על אהבה בחוץ זה הכי קל.

אני לא מתכוונת ח"ו שאתה כרגע מחפש תוך כדי נשואים, אלא כואב לי הלב שאפילו אתה משתוקק לאהבה חדשה.

אולי הכוונה באהבה חדשה - למשהו רענן

ולא למשהו נחבא ועמום..?

כל מה שאני אומרת . יש לך מה להגיב לי.

אז על טעויות הוא ישלם!! כן כן, הוא ימשיך את חייו ויסבול

מה, עכשיו יאמלל משפחה של אישה וילדים בגלל שעכשיו בא לו אהבה?

והוא לא חשב על כך קודם?

נכון שגם האישה מסכנה כרגע אם התחתן לא מתוך אהבה.

טוב, יש מצב שבכלל היתה אהבה אז הכל מיותר...

אז עדיף שיחיה בלי אהבה כמו 2 שותפים ?!?!?!?

מה את מציעה ?

איך הקשר בינכם ?
איך הקשר האינטימי ביניכם ?

ותמיד תזכור שעדיף לך לתחזק קשר שאתה מכיר עם אישה וילדים וכו' 

מאשר להתחיל פרק ב' 

מה גם שתמיד הGRASS של השכן ממסטל יותר 

כל הכבוד על התגובה המחוכמת.

זה בטח מקדם כל כך את פותח השרשור, מעניק לו תובנות, מחזק אותו ומקדם אותו!

אם אין משהו חכם לכתוב אז שותקים!!!

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ומהמעט שהוא כתב לא יכול להיות לנו מושג.

שיביאו ילד...
ולא שהכותב הוא תינוק

כדאי לבחון מהו התחום הכי בעייתי, אם בתחום התקשורת, לפנות לטיפול זוגי/ייעוץ זוגי, אם בתחום האינטימי כדאי לפנות לטיפול בתחום זה, אם משהו מבני הזוג עובר תקופה קשה או משהו קשה, אז גם טיפול פרטני יכול לעזור. והעיקר, ברב המקרים יש סיכוי לאהבה, במיוחד אם היא הייתה ורק התעמעמה...חבל לוותר ולהתייאש, הייאוש מביא להסתכל החוצה וזה אף פעם לא מקדם לשום מקום. תאמין בעז"ה שיכולים לתקן, והאהבה מפרח נבול, תתמלא במיים וכוחות ותפרח ותהיה לך שושנה רעננה בעז"ה...

המון הצלחה

ואם תפרט יותר יוכלו לכוון אותך יותר.

יש לך מישהו להמליץ לייעוץ זוגי?

אתה יודע שאחרי שמתגרשים כבר יותר קשה למצוא, והגירושין לרוב נתפסים כ"כתם" ואז בכל מקרה צריך להתפשר על משהו.

נגיד שח"ו אתה במצב כזה, האם בתור פרק ב' היית מתחתן עם אישה כמו אשתך, כי צריך להתפשר על משהו? או שלא?

היות שאי אפשר ולא מוסרי להחליף אשה כל כמה שנים

הרי שאין ברירה אלא למצוא את הדרך להחזיר את הרעננות אליכם

כי אם אתה לא יודע לעשות את זה הרי תהיה לך אותה בעיה עם כל אשה אחרת

קצת המלצות

- אם אתה לא הולך לשיעור תורני דע שזה דבר שמאוד תורם לרעננות של הזוגיות

- יועץ זוגי . אפשר ללכת אליו גם לבד אם אשתך לא בקטע

-  יש ספר שקראתי עכשיו ונקרא "לבסוף מוצאים אהבה" מומלץ 

יש לך המלצה של מישהו לייעוץ זוגי?

אם היא לא דוחה אותך, והיא האישה שבחרת להתחתן איתה תזכור טוב טוב למה בחרת דווקא בה!

תשקיע בה, תקנה לה, תצא איתה, תדבר איתה ואל תהיה עסוק תוך כדי בדברים אחרים אלא רק איתה, ותראה כמה הנתינה מקרבת וגורמת לתחושה טובה יותר ולהמונמון אהבה.

הרבה הצלחה וס''ד.

כואב לי לשמוע את כאבך. אבל רק אתה יכול לפתור את הבעיה.

נסה לפתור את הבעיה - טיפול זוגי, ייעוץ, כל מה שיש.

אם לא הולך - תתגרש. הכאב לא יהיה יותר קל בעוד שנה של יאוש! לא ככה?. אז לא כדאי להפסיק לסבול עכשיו? אתה רוצה למצוא את עצמך באותו מצב בעוד 5 שנים? מה יהיה אז קל יותר?.

נשוי מיואש אנחנו מכירים אותך. 

כבר שמעת פה בעבר את כל העצות הללו, כבר ניסית ליצור קשרים אישיים עם נשים למטרות ייעוץ ולא עלתה בידך...

אז למה אתה חוזר שוב?? 

את אהבתך החדשה אתה מדמיין יפה טהורה בלי ילדים מנוזלים סביבה בלי הררי כביסה ברקע בלי טרננינג וריח אקונומיקה בלי רשרוש המים בעת שטיפת הכלים....

ומה יקרה כשאהבתך החדשה כבר לא תהיה כל כך חדשה ואפילו כבר לא כלכ ך זוהרת מרוב מטלות החיים? תחפש עוד אחת אחרת? במקום להתמקד בשטויות תנסה להתמקד באישתך ובאיך להצית את הרעננות איתה

בהצלחה

משו פה לא מריח טוב.. קראתם את ההודעות הקודמות שלו? הוא סוחב את זה כבר 5 שנים

פורום נשואים טריים

פורום הורות

פורום נשואים טריים

פורום נשואים טריים

כנס לכרטיס אישי ותראה שזה (כמעט) מה שכתב..

אני מביא קישור מהאתר המתמחה ב'מתן עזרה דחופה' לנופלים סדרתיים באינטרנט המגובה ברבנים בעיקר מחו"ל (שם תופעת "12 הצעדים" גדולה ומוכרת פי כמה מבארץ).

http://www.gye.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=93&Itemid=22

דבר נוסף - אם תסתכלו בקובץ שחברנו 'יזהר' מביא - רוב הרבנים מדברים בהכחשה למצב של התמכרות או לימוד השיטה או מחשבות על השיטה...

אני לא יודע הרבה על מקורות השיטה, אך, באמת שבמצבי אני לא באמת מעוניין להסביר את השיטה או לנסות לשכנע אדם שמתנגד לשיטה, הדבר היחיד שאני יכול לקדם זה שאני יהיה עוד יום אחד מחובר באמת לאבי שבשמיים בדרך שבה הוא רוצה שאני אלך ולא בדרך שבה אני חושב שכדאי לי ללכת. 

הבנתי שכדי שאעשה את מה שהקב"ה רוצה שאעשה אני צריך לנתק את השכל שלי ולהתחבר אליו דרך פעולות של כניעה בצורה פעלתנית ומעשית ולא בצורה רעיונית או עיונית.

דבר נוסף, יזהר רציתי להודות לך על הבירור האמיתי והנצרך שאתה מעלה מעל גלי הפורום! אני מצדיע לך! תודה.

והלוואי שמתוך הדברים נשאר כולנו מחוברים לקב"ה בדרך הפרטית והאישית שהקב"ה בחר לנו 40 יום קודם יצירתנו...

אלא גם גופם של דברים.

אני לא מחויב לכל מה שרב כלשהו כתב, אני לא הולך על פי הרבנים האלה בשום דבר למה שבתחום הזה אני אקשיב להם?.. זה עניין הלכתי נטו, אם חלילה זה רלוונטי למישהו שישאל את רבותיו

אדם שהולך לשאול רב, בד"כ מתמודד עם מס' דברים שעולים מולו, והוא מחליט לבחור בבחירה המתאימה לו ע"פ ההלכה.

הוא מתמודד, קשה לו, רוצה לדעת ולהחכים, ובעיקר- משנה כפי יכולתו את דרכיו ע"פ הוראת רבו...

לעומת זאת, אדם המתמודד עם קושי מסויים או מס' קשיים ביחד, ומנסה לפתור את בעייתו בד"כ לבד, משום שהוא מונע מתוך פחדים המונעים ממנו את האפשרות הנורמאלית של כל אדם - לשאול ולהתייעץ!!

בד"כ אדם כזה, מניף את ידיו בביטול לדבריך ואומר לך: "יהיה בסדר, הכל לטובה.." ועוד ועוד מטעמים המתובלים יפה.

הוא אדם המתכחש לעצמו ולעוצמת קשייו... 

הוא מנסה בדרכים לא ברורות לחזור על אותם מעשים בדרכים שונות, ובכל פעם לקוות לקבל תוצאה אחרת..

קשה לו להודות בפגמיו, לפעמים הוא מנסה להסתיר את דרכיו מאנשים אחרים, וכל הזמן פוחד מאנשים מסביבו...

בד"כ, הוא פוחד ללכת לרב, ולשאול דברים הקשורים לנושא הזה באופן ספציפי, אלא, על כל דבר חוץ מנק' הקושי האמיתית שלו...

דבר נוסף, אם הוא כבר פונה לאיזה רב או אדם הגדול ממנו, הוא מנסה להיתלות בו בצורה מאוד חולנית, או- מנסה לעשות דברים מוזרים, כמו- הליכה למקווה למעיינות קרים בחורף.. וכו'...

איך אני יודע לומר את כל התיאור הנ"ל - כי, כנראה שגם אני כזה בדיוק..

עכשיו, 12 הצעדים נועד לאותם אלו, שיראים פחד מוות מהרב שלהם, וקשה להם בצורה אמיתית וכנה לעמוד מול כל פיתוי שהוא שהרב מלכתחילה אוסר את זה עליהם...

פשוט הם בורחים לשם, כי, אין להם דרך אחרת למלא בצורה משמעותית את הרגשת הריקנות שלהם.

אתה הולך לרב שיגיד לך אם יש טריפסים בבצל או לא?

הרב יגיד לך רק אם מותר לאכול טריפסים או לא. אחרי שכבר ידוע לך שאסור - אתה לא צריך רב אלא משקפיים.

אתה לא צריך רבנים כדי שיגידו לך שיסודות נוצריים וכפירה בעיקרי האמונה הם דברים שחובה להתרחק מהם. זה דבר בסיסי ביהדות. השאלה כאן היא שאלה מציאותית: האם הנצרות והכפירה קיימים כאן או לא. בעניין זה, היתרון היחיד של הרבנים הוא שהם מוחזקים כאנשים רציניים ואמיתיים, שמבררים דברים לאשורם, ולכן אם הם אומרים שזה אכן קיים שם - אפשר לסמוך עליהם. אם רב גדול יספר לי שהוא ראה ג'וק בחסה שבסנדביץ' שלי, אני אאמין לו גם אם הוא רחוק מהשקפת עולמי ועולמם של רבותי 180 מעלות.

העניין של קבלה מהגויים - כן או לא, היא שאלה השקפתית שבה באמת עליך להקשיב לרבניך. אבל כאן השאלה היא הרבה יותר בסיסית.

וההמשך: "כאנשים רציניים ואמיתיים, ואפשר לסמוך עליהם" - כאשר אתה כותב רבנים, האם אתה מתכוון גם לרבנים המוכרים בציבור כאנשים שנפלו בדברים רציניים וגדולים וטעו בדרכם, ועדיין, רבים האנשים הסומכים על הלכותיהם...

אינני מפרט את שמות הרבנים - מפאת גדולתם וקודש מעלתם - אבל יש לי כבר מס' שמות בראש שאני חושב עליהם, שכאשר דיברו על נפילתם בדברים שונים, היו כמה שיצאו נגדם בצורות מאוד חריפות באשר לדרכם התורנית...

האם באמת אתה מתכוון בסוף דבריך שתאמין לו, גם אם הוא רחוק מהשקפת-עולמם של רבניך ב-180 מעלות?

יש נפילות שפשוט מפקיעות את תואר התלמיד חכם, ויש שלא.

נראה לי שיש חזקה בסיסית שרב הוא איש רציני ואמיתי ואפשר לסמוך עליו. ככל חזקה, גם זו יכולה ליפול, כשמתגלית ריעותא.

לצערנו בדור הזה את התואר "רב" עונדים גם רבים שאינם ראויים לו, עד שהחזקה כולה מתערערת. אז באמת לא נכון לומר זאת כעניין כולל לכל הרבנים באשר הם. עם זאת, זה ממש לא בהכרח תלוי השקפה. אז כן, אני אאמין לרב שהשקפת עולמו רחוקה מהשקפת רבותי ב-180 מעלות (בתוך גבולות היהדות), בעניינים שתכליתם בירור המציאות.

ההורים שלי מאוד התנגדו לחתונה מהסיבה הזאת בדיוק. "אני אעשה הכל כדי שהיא לא תתחתן איתו" ציטוט של אחד מהורי הצדיקים שיחיו.

 קודם את צריכה לראות אם את שלמה עם האדם שבו בחרת ואם את שלמה עם רעיון החתונה ונישואים. כי ככה את תראי להם הרבה ביטחון- כי הם ידעו 'לאכול' אותך אם תגמגמי.

דבר שני, הולכים לגור במקום שבו השכירות היא נמוכה מאוד, והולכים לקבל על עצמכם אורח חיים שונה ממה שהורגלת אליו- באהבה ובכיף!

היה פה שירשור בנושא - כמה בני זוג מוציאים בתחילת הנישואין שלהם, והמסקנה היא שאפשר להסתדר עם 4000 ש"ח.

ללא עזרה מההורים.

נוסעים בטרמפים, אוכלים פשוט, לא יוצאים למסעדות או סרטים- פשוט רואים בבית ועושים תה בחוץ הכי כיף.

בהצלחה.

אם את רוצה פירוט.. שכירות של קארוון עולה 1000 ארנונה 140 חשמל 130 לחודשיים 40 מים קניות 1000- 700

נסיעות- טרמפים - בעלי,  לנו היה אוטו אז פשוט חסכנו כל פעם קצת בשביל הביטוח והטסט ולא נסענו הרבה איתו רק להורים.

טלפון לא היה לנו שנה כי לא היה צורך. 

שהוא זן ומפנרס לכל מבצי כינים ועד זוג סטודנטים

קביעות עיתים לתורה ושמירת מצוות בורה כמה שיותר טובה עוזרת לזה

איך אפשר לעבוד ,ללמוד,לחיות בזוגיות טובה (ותוסיפו לזה שכל אחד לומד במקום אחר וקצת רחוק ..)

ברור לי שלא מתחתנים עשירים..ואי בטוחה שגם שההורים שלי התחתנו הם לא היו מיליורים..ולאף אחד לא קל בהתחלה,אבל זה החיים ולומדים להסתדר  וכמה שזה יישמע אולי טיפשי אבל אני חושבת שהעיקר זה שיש לנו אחד את השני ושאוהבים ושרוצים ומוכים להתחתן.

איך משכנעים את ההורים??

הרי המצב שלי לא ישתנה גם בעוד חצי שנה

ולא יודעת מה עם ההורים שלי אבל לי אין שאיפה להתחתן בגיל כ"כ מאוחר (אחרי לימודים)

עצות עצות עצות יתקבלו ה=בברכה!!!!!!

מדובר על הורים עקשניים

אבל זו האמת!

ואת יכולה לעבור על שרשורים שונים פה שדיברו על הסתדרות כלכלית בסכומים ממשיים..

זה הכל משמיים!!!

מי שלא תופס את העיקרון הזה - חבל..

"הורים עקשנים"?

הם מתחתנים או את?

אם את מתכוונת להסתמך על עזרתם הכלכלית - אז באמת אינך יכולה להכריח אותם.

אם לא - אז השאלה אם להתחתן היא קודם כל שלך.

ויש להניח שאם תהיה לך דרך סבירה שאת יודעת איך "להסתדר" בה גם באופן בסיסי, אז גם ההורים יסכימו לעזור לארגן חתונה..

כדאי להתחתן ולחיות צריך כסף. בשביל כסף צריך לעבוד. וזה קשה אם שניכם סטודנטים.

אבל, להתחתן זה אחד הדברים החשובים ביותר שתעשי בחיים (ואולי החשוב ביותר...) ולא כדאי לדחות (או חלילה להפסיד) את זה רק בגלל שיקולים כלכליים.

ראשית צריך להאמין בד' שהוא זן ומפרנס לכל, והוא ידאג גם לכם.

שנית, את צריכה לחשב בצורה מסודרת מהן ההוצאות שיש לזוג סטודנטים (מסכימה עם ההערכה שכתובה מעלי, כ-4000 ש"ח, אבל זה מאוד תלוי בהרבה גורמים, ואת צריכה לראות מה מתאים לך.)  לא לשכוח את שכר הלימוד, אם יש...

וכשתדעי מהי ההערכה להוצאות תנסי לחשוב על מקורות פרנסה אפשריים. זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.

לאחר שתעשי זאת תרווחי שני דברים:

האחד, תרגישי האם את מוכנה נפשית לאחריות של הקמת משפחה (וזה תנאי בסיסי לכך...)

השני, תוכלי לשבת עם ההורכים ולהראות להם את החישובים שלך.

ברוב המקרים, ההורים ישמחו מאוד על גילוי האחריות והבגרות, והתנגדותם תפחת (או אפילו תעלם כליל...)

יתכן אפילו והם יוכלו להציע עזרה מסוגים שונים (אולי ממימון שכר הלימודים, או עזרה בשכירות, הצעה של מקומות עבודה, רעיונות למלגות...)

הרבה הצלחה!

עבודה - אפילו ניקיון

או משהו יותר מסודר ואולי לפרוס לימודים ליותר שנים כדי שתוכלו גם לעבוד וגם ללמוד

או להחליט שקודם אחד מבני הזוג לומד והשני עובד ואחר כך מתחלפים

בשנה ראשונה אפשר להסתדר, אבל אחר כך יבואו ילדים בעזרת ה' וכדאי להיערך

יכול להיות שאתם יכולים להתחיל לחסוך כבר עכשיו - כל סכום קטן שאת מרוויחה שימי בצד וזה יצטבר בסוף 

בקשר להוצאות חתונה - אם אתם במצב שלא יודעים על מה לחיות אז לצמצם אותם ולהשאיר לחיים אחר כך. חבל לזרוק סכומי עתק על כמה שעות ולחסוך על אוכל אחר כך

צלם זה שכירות לחודש. חבל כשבכל פלאפון ואייפון יש מצלמה באיכות לא רעה

תחשבו על מלגות, אם שניכם סטודנטים. זה יכול להכניס 1000 ש"ח לחודש כל אחד. תוסיפו עבודות מזדמנות (אם תעבדו קשה בכיף אפשר להכניס 2-4 אלף בחודש ביחד).

ההורים שלך צודקים. אבל אם אתם באמת רוצים להתחתן- זה אפשרי. תחשבו טוב, טוב ביחד איך אפשר.

אמא בסדר ורוצה שאני אתחתן אבא ממש מקובע על העניין הזה

אני דיי חושבת שזה נובע מזה שניראה לי ההורים שלי די מתחרטים שהם התחתנו בגיל מוקדם ואמא שלי עשתה המון המון ויתורים בגלל ה נישואין בגיל מוקדם(לא עשתה שירות הפסיקה לעבוד לא הלכה ללמוד וכו' כי מיד כבר היו ילדים)

אני התחלתי לצאת עם מישהו בלי לשתף את ההורים..הם יודעעים על ההצעה ורוצים לחכות עד אחרי פסח ולברר ולשקול בנתיים...

איך אפשר לשכנע אותם? בלי לספר להם שאי יוצאת איתו..?

ועד כמה שידוע לי זה מה שעובר לאבא שלי בראש ניראה לי..

ואלי עוד שיקול זה שאני הבת הגדולה והוא פשוט מפחד

קחי את העצות הטובות שנתנו לך פה ותראי מה את יכולה לעשות כבר עכשיו, להתחיל לפרנס את עצמך בלי קשר לחתונה, לבדוק אפשרויות מלגות, לברר פרטים על מחירים כלליים של מחיה...להראות להורים שאת מקשיבה למה שהם אומרים ומתחשבת בדאגות שלהם, שידעו שאת חושבת על זה גם אם התחלת לצאת וגם אם לא.

ב. עובדים קצת במקביל, מהצד.

ג. צריך להרגיע קודם כל את הראש מבפנים. אם תבהילי את עצמך "איך אפשר..בלי להשתגע" אז שם הבעיה..

ד. מחליטים איפה לגור, בשקלול של מקומות הלימודים, עם מקום שמוצא חן בעיניכם ונעים לכם, ושל שכ"ד נמוך יחסית.

ומעבר לכך: ההחלטה אם להתחיל "לצאת" היא שלך. ההורים נותנים עצה - את יכולה להקשיב ולשקול. אבל רק את יודעת בתוכך כמה הדברים משמעותיים לך. זה סובייקטיבי. מה גם שלדחות יותר מידי לא טוב בכל מקרה.

את צריכה להחליט על פרופורציות, מה באמת חשוב לך. ולנסות לראות גם באופן ריאלי איך להסתדר. זה לא סיפור כ"כ נורא כשרוצים ומוכנים קצת להתאמץ. קודם כל לראות כמה חשוב לך וכמה את מוכנה מבחינה פנימית ללכת בכיוון של בניית בית. אם אכן הגיע הזמן - אז על הדברים האחרים חושבים, כשניים במעלה, בישוב הדעת. ואם פוגשים מישהו שנראה מתאים - משוחחים גם על זה.

וצריך להזהר שלא להפסיק את הלימודים רק בגלל קשיי פרנסה.

אז אם אתם אוהבים אחד את השני, תחכו קצת ותתארגנו.

למה לחיות בדחק ובצמצום?

אנחנו לא נוצרנו כדי לחיות בדחק ובצמצום רק כדי להיות נשואים.

אנחנו צריכים להרחיב דעת, ללמוד דברים מועילים, לעבוד בהם ולתרום לכל סביבותינו, להשתכר שכר הגון תמורת עמלנו, לגדל בנוחות את ילדינו ולהיות מאושרים.

כשהמחסור מדפק  בדלת האהבה מתעופפת מהחלון

"אידיאל" לחיות בדוחק וצמצום. וגם לא שלא ללמוד ולהשתכר ולגדל בנוחות ילדים (שזה אגב לאו-דווקא תלוי-כסף. ראיתי עשירים שאינם "בנוחות" עם ילדיהם, וגם להיפך - שמאושרים מאד. כמובן, אין אידיאל ב"מחסור") ולהיות מאושרים.

היא אמרה שהאושר אינו תלוי בזה - והיא צודקת. היא אמרה (מנסיונה - לא באויר) שהאושר של להינשא בלי דחיה כשהגיע הזמן, גדול מזה ואינו תלוי בכך. היא צודקת לדעתי. 

ומי שחשה שאם היה מחסור מתדפק חלילה בדלת - היתה האהבה "מתעופפת", זכותה. אך לא להציג זאת כ"כלל".

כל אחד עם אישיותו, בניינו המשפחתי, וסדרי עדיפויותיו.

ולא רק לחיות בצמצום (ואולי גם באושר) בשוליים.

מישהו צריך להיות מהנדס, רופא, מורה, טייס, אחות, חייל, עורך דין, רב ועוד מיליון דברים אחרים.

אם מקימים בית וחיים מכל הבא ליד קשה מאד להגיע לדברים הללו שאף הם חלק חשוב מאד במציאות שלנו.

(הכוונה ל"חלב ודבש", כן?)

שניכם בעד אותם הדברים-

"בסיס כלכלי מינימלי" בלשונו שווה ל"חיים בצמצום" שאת אומרת.

"לא להפסיק את הלימודים בגלל קשיי פרנסה" דומה מאוד ל-"להיות מאושרים גם אם חיים בצמצום".

והעיקר-

"למצוא פתרונות" שאת ממליצה שווה בדיוק לרגע הזה של "תחכו קצת ותתארגנו".

אין פה כוונה לדחות עד סוף הלימודים, אין המלצה להיות מבוססים כלכלית עם יתרה גבוהה ורק אז להתחתן, המלצה פשוטה שיהיה ממה לאכול, לתכנן איפה לעבוד בינתיים, איך לגור, ממה לחיות וכו'. לחשוב קצת, ואז. (לא הבנתי מפותחת השרשור שיש להם חסכונות במיוחד כרגע, או עבודה...)

הרי גם כדי לחיות בצניעות מתחילים ממשהו, גם המינימלי גבוה מ-0, ומינוס לא באמת יכול להמשך עד אינסוף.

יש סכום לזה?למה הכוונה?

ומנסים לשרוד בכל מני דרכים קשות ומתסכלות.

ושאינה תלויה בדבר - בטל דבר לא בטלה אהבה.

כלומר: בוודאי שדוחק כלכלי יכול לגרום לבעיה לפחות אצל חלק מבני האדם.

אך גם המשפט שאני הבאתי - מחז"ל במשנה - הוא מעבר לביטוי.. ואמיתי מאד.

לכן, לא צריך להקצין לאף כיוון. צריך לשול בהתאם לאנשים, אופיים, והנתונים הספציפיים.

אבל צריך להיזהר מאד מ"לזרוק" ביטויים" כמו שכתבת - כי הרבה פעמים, בגלל שאומרים אותך וחיים בתפיסה כזו - היא "גורמת את עצמה"...  הרבה מאד תלוי בתפיסת העולם והמוצקות הערכית מבפנים.

כשנגמרים השעורים בשק

המריבה דופקת בדלת (ב"מ נט.)

שזה יותר מדויק

לא מתבטלת האהבה, רק מתחילים לריב...

יותר "פוטנציאל"..

"דופקת בדלת" - וביד האדם הבחירה אם להכניסה פנימה, או להגביר את הפנימיות על הקושי שמבחוץ..

ההורים שלך ידאגו כי זה התפקיד שלהם... ורק אחרי שתתחתני והם יראו שאתם אחראים ורציניים הם ירדו מזה.

עד אז זה יהיה ככה וצריך לקבל את זה ולהבין אותם. אבל אתם צריכים להיות מוכנים לחיים אחרים ממה שהורגלתם עד עכשיו.

וכמו שתכבו כאן- כן תתחתנו, אבל תכינו את הקרקע. שלפחות תדעו שאתם מביאים את ה 4000 ש"ח בחודש.

שניכם ( אם שניכם סטודנטים אז 2000/2000)או אחד מכם. אבל באמת שתדעו שיש כסף כלשהו כדי לחיות.

בשביל לעבוד בעבודה חלקית לא צריך לדחות חתונה..

רוב הבנות שאני מכירה סיימו לימודים בגיל 22-23. כולל שירות לאומי.

אם יש שנה ד' (ולא תמיד יש) היא לרוב יותר קלה ועם סטאז' שמשכורת בצידו.

בגדול- כן. ההורים שלך צודקים.

כסף לא גדל על העצים, ולתחזק בית זה יקר.

וכן- בעיות בחשבון הבנק יכולות מאד לגרום לבעיות בזוגיות. (ובכללי זה מצב לא טוב ולא בריא נפשית ופיזית)

ולכל מי שהזכיר את השרשור שאמר ש4000 מספיק לזוג צעיר-

א. זוג סטודנטים לא תמיד יכול להשיג באמת 4000.

ב. מדובר על זוג בלי ילדים. ברגע שיש ילד- ההוצאות יכולות לקפוץ בהרבה.

אז מה כן?

קודם כל- אני כן הייתי מחכה לשנה ב' לפחות אם לא לג'. ואז לפחות תצטרכו לשרוד שנה, אולי שנה וחצי. (לרוב, בנות יהיו בשנה ב' בגיל 21-22, גיל לא מאוחר לכל הדעות)

חוצמזה- כן לחשוב מה ואיך. אם את לומדת משהו קליל יותר ויהיו לך יחסית שעות- אז כבר עכשיו לחפש עבודה, יש לך עבודה? תתחילי לחסוך. תראי כמה זה יוצא ואם זה באמת יוכל להחזיק בית.

ואם את לומדת משהו יותר קשה ואין לך שעות- אז לראות אם יש לך אפשרות למלגה או משהו כזה.

אם היית באה ואומרת "יש לי חבר, אנחנו רוצים להתחתן" אז הייתי אומרת לך למצוא פתרונות, להעזר בהורים, לשרוף את הכסף של החתונה (ואז מאיפה יהיה לכם כסף לחסוך? עזבי לדירה, בלתמי"ם, ילדים, מעבר דירה)

אבל את שואלת אם להתחיל לצאת בכלל-

אז לדעתי רק אם יש לך תוכנית מסודרת לאיך תחיו. (הורים, עבודה צדדית, מלגה מספיקה, בעל עשיר)

אחרת זה סתם להכניס את עצמך למקום לא טוב ולא בריא.

ולכל מי שאומר ביטחון בה'- שפע צריך כלים. כסף לא נופל מהשמיים, הוא צריך דרך להגיע. 

מילגה, עובדים במה שרק אפשר, אוכלים הכי זול... מה לעשות... או שדוחים לימודים כדי לעבוד...

אם שני בני הזוג סטודנטים, אחד מהם לפחות יכול לוותר וא. לעבור ללמוד במקום קרוב יותר לשני.

ב. לפעמים אפשר לפרוס את הלימודים על יותר זמן ולעבוד תוך כדי.

ג. מכירה המון אנשים שחיו בטירוף בשנים הראשונות, כי דחסו עבודה במשמרות לילה ןלימודים ביום. (מכירה גם רווקים כאלה שהיו צריכים לממן את עצמם.)

ד. אם כבר יש לך מישהו אז מה השאלה?נראה לי ברור שתמשיכו לצאת. אם עוד אין אז לא בטוח שהוא יהיה סטודנט...

ה. בעיות פרנסה יכולות להיות כל החיים, לא רק כששניכם סטודנטים. צריך לסמוך קצת על הקב"ה.

כלומר: יש, אבל לא מה"בעיה" הזאת....

א. לקחת פרופורציות. העיקר שהתארסתם. מסיבה - חשוב ונחמד, אבל לא קריטי.

ב. תתכנני דברים שנראה לך מתאימים לשניכם. תרשמי. כשאתם מדברים, תגידי לו מה חשבת, תרשמי את ההשגות אם יש, ואת הוספותיו. מן הסתם יעלו לו דברים כשתציעי משהו. לא סיפור..  זה גם שותפות ראויה למצב הזה.

ג. "חליפה" - זו הדאגה האחרונה שלך. מי אומר שירצה חליפה? אולי בכלל עם מדים?....  "מדריך חתנים", רק תזכירי לו אחרי האירוסין שצריך. תסמכי עליו שימצא ויתאם זמנים. אח"כ רק תבררי אם הסתדר לו. אמון בחתן - זה גם "שותפות" טובה..

ד. ו"הכנות לחתונה" - יושבים פעם אחת, כשמגיע, על הכל לפי הסדר. רושמים - ואח"כ כבר פשוט יותר לארגן. דבר אחרי דבר.

יש המון דברים שהגבר הוא שותף בהם- כי הוא חלק מהחיים שלך, ואת משתפת אותו במה שאת עושה, 

אבל דוגרי- זה לא ממש שיא המעניין אותו.... 

מעניין אותו כי זה מה שמעניין ומעסיק אותך - כמו בכל החיים 

לא נראה לי הכי בוער לו איזה צבע מפיות, איזה סידור פרחים, או איזה עוגות יהיו - באירוסין או בחתונה.

שילבש חולצה לבנה ויבוא... הוא רק צריך לדעת מתי ואיפה - ולעשות בלב ובנפש את כל המחשבות וההתרגשויות והקשרים והשיח- שהוא לא טכני ולא פרקטי וזה מה שבונה את הבית  

את תסגרי דברים לבד, או עם עזרה- מאימהות\ אחיות\ גיסות\ חברות\ \\\ 

למעט אולי הקיטל בחופה.

מדריך חתנים, בניגוד למדריכת כלות, זה לא חובה שיהיה אם כי מאוד מאוד רצוי (אם את רוצה יש לי המלצה על אחד מעולה) ואם החתונה מספיק חשובה לו ולמדריך הם ימצאו זמן בסופ״שים ובחופשות, זה אפשרי בהחלט.

לגבי השאר- יש לך אחלה תירוץ לסדר לעצמך את חתונת חלומותיך בדיוק איך שתמיד דמיינת בלי שהפרטנר יתערב

לק"י

ותחלקו ביניכם את המשימות לפי היכולות והזמן.

בהצלחה! ותהנו מהתקופה הזאת!!

הוא לא באמת צריך להיות מעורב בזה. זה המחיר של העובדה שהוא בצבא... (אם יש לו משהו שחשוב לו- כדאי שיגיד לך מראש).

לגבי החתונה- אם זה אחרי הטירונות זה הרבה יותר טוב. יהיה לכם יותר זמן טלפוני לתאם דברים. (ודווקא טוב שבשבת לא תוכלו לקבוע דברים כדי שיהיה לכם זמן שהוא נטו לעצמכם ולא להכנות.)

מדריך חתנים- ממש כדאי. ואם זה חשוב- הוא ימצא לזה זמן.

ממליצה לעשות רשימה של כל הדברים שחשובים לעשות לפני החתונה (למצוא מקום מגורים, מכשירי חשמל קריטיים (מכונת כביסה פחות חשובה ממקרר), מזרונים (חדר שינה פחות קריטי)). עוד דבר- תחשבו איזה דברים חשובים לכם בחתונה (אכפת לכם מי התזמורת, או הצלם או כל דבר שממש משנה לכם). מה שלא- תני לאנשים אחרים לעשות (לדוגמא, חמותי בחרה את כל התפאורה של החתונה שלנו, כי לא היה אכפת לנו והיא ממש שמחה ונהנתה מזה).

יש הרבה דברים שאפשר לסגור בטלפון- להתקשר לבעלי דירות, לברר תאריכים ואולמות, חברת חשמל ועירייה וכדו'. ארוסך יכול לעזור טלפונית.

דברים שכדאי לסגור לפני או מייד אחרי החתונה כי בעלך חייל:

הנחה של 50% בחשבון חשמל (שהחשבון יהיה על שמו)

לא משלמים ארנונה על 70 מ"ר ראשונים בדירה בבעלותכם/ שכורה על שמכם. כדאי לתקתק את זה מול העירייה (חוזה, תעודת נישואין, ת"ז חדש לך)

תשמ"ש- אם אתם זכאיים, כדאי להכין את הטפסים כמה שיותר מוקדם. גם ככה זה לוקח שנה... 

התחתנתי לפני חודש עם בעלי שנמצא כרגע בקורס קצינים. מוזמנת בשמחה לשיחה אישית אם את צריכה עוד דברים!

דבר ראשון- לא להילחץ! לעבוד מסודר, זה הכי חשוב. יש אתרים ורשימות שונות באינטרנט עם משימות לחתונה- למצוא את ההכי מפורטת ולעבוד אתה. זה חוסך המון כאב ראש.

דבר שני וחשוב- בניגוד למה שאמרו לפני, לדעתי מדריך חתנים טוב זה קריטי!! במיוחד לבחור בצבא (ועוד יותר אם הוא לא הסדרניק, אלא רק מתחיל עכשיו שלוש שנים...) אפשר למצוא אפילו מדריך חתנים שהיה איש קבע בעברו ומבין... דברי איתי אם מעניין אתכם.

לגבי האירוסין- אפשר להסתפק במסיבה פשוטה ונחמדה שלא דורשת כלום מהחתן. אצלנו האירוסין היו במוצ"ש באולם קטן בישוב, כל אחות/ גיסה הכינה פשטידה/פסטה/סלט, קצת לקנות לחמניות ושתיה וחד"פ וזהו. אפשר לדאוג לרמקולים עם מוזיקה טובה (יש לי אחלה מחרוזות עם שירי חתונה) כדי לרקוד. כל מה שהחתן צריך לעשות זה להתקלח, ללבוש חולצה לבנה ומכנסים חגיגיים ולהכין ד"ת קצר. באמת שלא כדאי לקחת את זה יותר כבד מזה....

לגבי החתונה- כמו שכבר אמרו, את באמת יכולה לעשות הרבה מהסידורים לבד ולעדכן אותו. תחשבי מראש לפי הרשימה, במה ממש חשוב שהוא יהיה (לראות אולם, אולי תזמורת (למרות שתמיד אפשר לבקש מהם לשלוח קטעים/יוטיוב/המלצות), לראות בית, בגדים בשבילו..., הרשמה לנישואים) ואז תנסו לבקש יום סידורים ולעשות באותו יום כמה שיותר דברים. אנשים ממש נחמדים ומסכימים להתגמש אם מסבירים להם שהוא בצבא.

יש באמת הרבה דברים שאת יכולה לסגור לבד- צלם, תזמורת, מכשירי חשמל, ריהוט וכו'. על דברים שמתכננים לקנות  (כמו מכשירי חשמל) אפשר להסתכל ביחד באינטרנט על דגמים ובפועל את תגיעי לחנות ותבצעי רכישה. 

אני לא יודעת אם ארוסך הוא מאלה שרוצים לדעת כל דבר או שמבחינתו תחליטי לבד, בכל מקרה המלצה קטנה, גם בשבילך, היא פשוט לתקשר בהודעות- סגרת תפריט? תשלחי לו! מצאת ספה שווה ביד2? תשלחי לו! ככה כשתגיעו לדבר בערב יהיה לו איזה מושג מה עבר עלייך היום. ואל תתבאסי לראות את כל ההודעות שלך ברצף בלי הודעה ממנו... תחשבי רק כמה הם ישמחו אותו 

חשוב מאוד שתהיה לך חברה/אמא שתוכל לעזור לך בכל השוטף והקניות. זה הזמן לקחת חברות לקניות וסידורים ולהנות מזה ממש!

לגבי שבתות- תנצלו את זה שאתם לא יכולים לדבר על החתונה כדי לדבר על מה שחשוב באמת. אפשר ללמוד ביחד משהו על מהות הנישואין, לדעתי משדרג את הקשר.

באמת שזה פרויקט הרבה פחות קשה ממה שנראה. ההמלצה הכי טובה- אל תשתגעי. לא צריך לבדוק ארבע תזמורות ושישה אולמות. תבררו טוב, תשמעי המלצות ותבדקי אחד שניים וזהו. תחסכי מעצמך...

ואם בא לך, יש בכיפה פורום חמוד לנשות צבא. מוזמנת לשאול גם שם.

קצת חפרתי, מקווה ששרדת...

בהצלחה רבה רבה!!!! יש לכם שליחות מדהימה, תיהנו ממנה! מוזמנת לאישי למה שתרצי.

תשלימי עם העובדה שיש דברים שאת תעשי בשבילו/ חבר יעשה בשבילו.

אצלנו לדוג' זה היה כל הקטע של מציאת הכתובות להזמנות ואישורי השתתפות. תנו לחבר טוב להיות אחראי על זה. אפשר אחד מכל מעגל (מהישיבה, מהתיכונית, מהסניף וכו'), ככה תחסכו לעצמכם הרבה כאב ראש.

ועוד דבר- שילך עכשיו לדבר עם המפקד שלו ויבדוק מתי הוא יוכל לקבל ימי סידורים. ההכשרה בטירונות- אימון מתקדם די מובנית והוא יכול לנסות לשריין מעכשיו ימי חופש כדי שתתאמו כבר עם ספקים (אולם, צלם, תזמורת, חנויות ריהוט וחשמל) לשבת איתם. העיקר- לשמוח בכל דבר שהוא שותף בו ולא להתבאס ממה שלא.

אולי איזה תמונה של אשת חיל..

אשמח לקחת איזה רעיון מפה גם.. 

בהצלחה

ושיהיה בהצלחה גם לך!!

זה קשה משחשבתי 

תמונה שלכם מהחתונה עם ההורים של בעלך עם מסגרת מכובדת (יש מסגרות ב"הצורפים" מכסף)

היא אוהבת ללמוד?

אם כן אולי ספר על פסח - הלכה\אגדה או אפילו ספר לא לפסח - פ"ש \ חומש עם מפרשים וכו' 

אנשים שאוהבים את זה מאוד מאוד נהנים

זר פרחים.

שנה שעברה היינו אצל ההורים של בעלי בליל הסדר והבאנו זר פרחים יפה, חמותי מאוד שמחה.

לחמותי ממש קשה להביא דברים כי פשוט יש לה הכל. ויכולה לקנות לעצמה כל דבר שרוצה.

אבל היא נורא אוהבת עבודות יד מקוריות ופרחים. אז אני משתדלת להביא לה אחד מ2 הדברים הנ"ל.

צריך להכיר (אפשר לשאול את בעלך אם הוא יודע.) ולחשוב מה ישמח אותה.

בכל מקרה פתק החלפה מהחנות, יכול להועיל...

מתנה זה דבר תלוי אישיות..

יש חמות שתשמח לקבל בושם ויש חמות שתקבל זאת כביקורת על הריח שלה..

יש חמות שתשמח לתכשיט או בגד, יש כאלו שלא יבינו מה הטעם..

לחמותי יש גינה מדהימה שהיא מטפחת, היא גם מתעסקת בתפירה הרבה ויש לה אקווריום שהיא מטפחת

אז אני יודעת שאלו נושאים שידברו אליה..

מה חמותך אוהבת? במה היא מתעסקת?

אם יש לך גיסות - אולי להתייעץ איתן יהיה יותר יעיל מלהתייעץ עם הבעל..

או שאולי הן יוכלו לגשש בשבילך מה היא היתה קונה לעצמה, לו לא היתה עסוקה במשפחה כל הזמן.

תתיעצי עם בעלך/גיסים/גיסות..

היא אוהבת צמחים? אם כן - בואי לאישי. יש לי רעיון יפה ומקורי ממש שראיתי אצל מישהי שמתעסקת בנושא.

לאמא מטפחת בושם...

טלמון, נריה, נווה צוף, עטרת, דולב, חשמונאים

שלא יחפרו לכם!!!

אם כן, אז הא' של מצוות עשה זה לעזוב את בית ההורים ולשכור אפילו חדר! העיקר לבד!!! היום לא מתאים בכלל לחיות בחמולות!! וזה עלול להביא את כל הבעיות הללו בדיוק!

(ואסור לשכוח שבעל המאה הוא בעל הדעה...)

נכון זה עולה כסף, אבל אין ברירה. התחתנתם ואתם חייבים ליצור לכם את הקן הפרטי שלכם.

בהצלחה רבה!!

אולי להזמין את הורים לשבת אליכם

להיפגש באמצע שבוע, לדבר בסקייפ

מניסיון הלא מוצלח שלי בנושא אין הרבה מה לעשות חוץ מלנסות לעקוף את הנושא

מה שמפריע להם באמת זה לא שבת אלא שלא עושים מה שהם אומרים

נשמע שאתה בעל מקסים, מבין ודואג לאשתך.

כל הכבוד.

אז ככה,

המצב כיום שמשפחתך לא מכבדת ואף מזלזלת בכם. 

לא רלוונטי שתשהו אצלם בשבת.

אתם לא חייבים הסברים. הם יודעים לבד שאתם לא באים בגלל שאתם דתיים. אז לא צריך לענות להם.

תכבד את הוריך כפי שאתה מצווה. תבואו פעם ב שבועיים או יותר ביום חול. בחול המועד תשתדלו לבוא. אולי תזמינו אותם.

אבל- אם הם אומרים משו לא מתאים, תבליגו. אל תענו. ואז תעשו את השיקול שלכם אם להמשיך לבוא או לא.

תכבדו אתם אותם והם יכבדו אתכם. (מקווה..)

תדברו בעדינות, אל תחפרו ותתעמקו בנושאי מחלוקת. ואם הם מציקים, תחייכו וזהו. כנ"ל לגבי האחות הגדולה.

תמנעו ממריבות.

זה קשה. אבל שווה להיום חכמים ולא צודקים.

בהצלחה.

ב"ה זכית באישה הכי נכונה לך וזו המשפחה שלך! אם תקבל שהמצב כמו שהוא כרגע תשחרר את המאבק ותחיה בשלום יותר בע"ה!!!

גביע לקידוש

ספר שאוהב

שעון חדש

משקפי שמש

וואוצ'ר לטיפול כלשהו

...

ואם אפשר גם נוף לים- עוד יותר טוב 

אם הוא גבר גבר כזה - כרטיס למשחק כדורגל\כדורסל עם חברים 

אם הוא חובב קריאה - ספרים כמובן 

אם הוא חובב מוזיקה - דיסק 

פשוט וקל.

חיים מתוסבכים ?

לפום חורפיה שבשתיה 

אנשים מחפשים על מה לפסול מרוב שיש שפע 

כי הוא תלמיד של הרב X ולא של הרב Y

כי השיער שלה בלונד ולא שטני 

כי הוא דוס ולמד במכינה X ולא בהסדר Y 

בחייאת 

למישהוא שהוא גב-גבר אבל לא אוהב לראות משחקים? מה נותנים לו מתנה????? 

בסוף קניתי משהו מאוד מאוד מקורי! אחרי שכבר ממש התייאשתי והתאכזבתי שלא מצאתי כולם מהרעיונות..

יודעים מה קניתי?

ערסל ישיבה!! גדול יפה כזה.

קיצור בסוף הוא אמר.. חח "עם כזה מכתב לא היית צריכה בכלל לתת כלום"..

או קבר, ולהגיד לו שעד שלא משתמש במתנה את לא קונה לו חדשה..

אופירה הכהן קלנר.

היא היתה מדריכת כלות שלי ואני ממש מרוצה.

אישה מדהימה עם גישה טיפולית [שזה משמעותי לכלה בזמנים ונושאים רגישים],

וגם ממש אהבתי את הגישה שלה לחיי זוגיות.

אני יודעת שאפשר להגיע אליה דרך בנין שלם ואפשר לבד.

העלות 800 ש"ח, והיא מחייבת לעשות 8 מפגשים ואחד אחרי החתונה.

אם תרצי את המספר שלה תשלחי לי בפרטי.

כי היא מבינה שיש חומר ויש זמן שצריך לעשות אותו

ואי אפשר לדלג או למרוח או משהוא

וגם טוב מאוד שהיא מודעת שחייבים לעשות פגישה אחרי, וחייבים לחייב את זה כי אחרת החיים יזרמו הלאה.... 

זאת אומרת לא פחות

הבעיה לצערנו של הרבה חתנים וכלות שהם לא מודעים מספיק למה שהמדריך חתנים והמדריכה עושים בשבילם והם עסוקים בתכנונים שלהם לחתונה במקום להבין שההדרכה היא אחד ההכנות היותר חשובות

ולכן לפעמים כדאי לחייב - כי כשאתה לוקח אחריות על חתן או כלה גם הם צריכים לקחת!

גילוי נאות הכותב מדריך חתנים     

וחוצמיזה שאף מדריכת כלות לא תדלג על נושאים. בהנחה שהיא מדריכה טובה כמובן.

וכן זה מספיק 8 פגישות ואחד אחרי

אמנם גרה בבית חג"י אבל עולה לפגישות בירושלים.

פרטים באישי

ללכת לרב אלא רק בעלי הלך.

אבל אני יודעת מחברות שאם ממש היה דוחק כמו בעל בחו"ל/מילואים אז הן הלכו.

היום פחות

הרב מנשה קליין בשו"ת משנה הלכות מעורר על זה שעדיף שהאשה תשאל ולא הבעל, כדי שהבעל לא יראה את השאלות (זה עלול להגעיל אותו)

אצלינו כשאשה שואלת היא עוקפת כל התור...

אפשר להציע לו רעיונות

ואם זכור לי טוב, הוא אומר גם שיש פחד שזה יגרה את הבעל 

אולי גם את הבעיה הזאת מעטפה תפתור?

כמובן עדיף שהבעל.

אני שואלת באמת כדי לדעת: למה? האם יש לכך מקורות?

אני מתכוונת שברור שמבחינת ההרגשה, אני מעדיפה שבעלי ילך לרב, אבל אין כאן חשש שהבעל יתבלבל (לפעמים מראים כמה כתמים או שמראים את העדים של כמה ימים) ויספק לרב מידע קריטי שגוי (והרי שפונים לרב צריך גם להגיד לו באיזה יום נמצאים בשבע נקיים, לאיזה יום שיייך כל עד וכו' וכו').

זה נורא להכנס לבית הוראה כשבתור אולי תפגשי את השכן, הבעל של החברה , גיסך וכו.

אין הרבה מה לדעת, אומרים את היום של הבדיקה , אחרי לידה וכו'.

גם אם הבעל לא יכול באותו היום אלא למחרת, ממשיכים את הבדיקות כרגיל ומקיסמום זה לא טוב מפסיקים, אם טוב ממשיכים.

וגם אם את לפני הפסק ועומדת להיות שקיעה ולא יודעת אם לעשות , מקסימום עושים, ואם למחרת הרב אמר שזה לא טוב, אז עושים שוב ואם לא ממשיכים. כדי לא להפסיד ימים.

כותבים על כל מעטפה את היום אם יש כמה לבדיקה.

אפשר ככה ואפשר ככה.

תלוי מי האשה. תלוי מי הרב.

ויש כאלה שנותנות לרבנית והיא מעבירה לרב. 

[זכורני שהייתי פעם אצל הרב אליהו זצ"ל, וכשנכנס הביתה היתה שם מעטפה ליד הדלת. ואמר לי שזה בדיקה שמישהי משאירה ואח"כ מתקשרת לשאול את ההלכה. אם כי כנראה זה פשוט כי לא היה בבית אז]

"נעימות" זה דבר אישי [כמובן, אחרי שמביאים בחשבון שזה לצורך בירור הלכה. כמו, להבדיל, שלעיתים מוסרים גם בדיקות למעבדה בקופ"ח. אבל מותר לכל אדם להרגיש לפי מה שהוא]

שלפעמים יש פרטים שהם מאד חשובים, שלפעמים יש דברים קטנים לכאורה שהם מהותיים ויכולים לשנות את כל התמונה.

אני מאמינה שהכי טוב- שהאשה (וגם הבעל) ילמדו טוב טוב את ההלכות- לפי הרב שלהם- ויכירו אותן לעומק.

קודם כל- זה מסנן הרבה מאד שאלות. כי הם יכולים לפסוק לעצמם בכל מה שהוא נטו הלכתי ולא מראה\עניין מורכב.

מעבר לזה- ככה יודעים יותר טוב מה לשאול את הרב ומה להגיד. רב לא יכול לשאול את כל השאלות שבעולם..

ברמה העקרונית- זה התפקיד של האשה "וספרה לה" 

ברמה המעשית- שכל זוג יחליט מה שטוב ונוח לו.

אצל הרב אליהו היו משאירים בתוך מעטפה ובצד החיצוני היה מס' טלפון.

בצורה כזו, על השרוך של העד רושמים את מספר היום ובדיקת ערב או בוקר.

הרב היה מתקשר אומר את התשובה ושואל שאלות אם היה צריך, והכל אנונימי.

לפי מה שאני זוכרת, הרב אליהו העדיף אנונימי כדי לשמור על צניעות וקדושה של המשפחה גם ממנו.

תוך 2ימי עסקים שזה יוצא יום שני או מקסימום (לטענתם) ביום שלישי בבוקר

העניין שיום שלישי זה כבר חודש חדש שלא יחייבו אותי סתם 

עכשיו קיץ ואין גשם. נסי להפעיל את המכונה בלי זה ולראות מה קירה 

באחת מהפסקות החשמל שהיו.

כדאי להחליף אותו. 

מכונה יכולה להחזיק עד 10 שנים , לא חבל?

בכ"א תודה.

נווה דניאל.

אולי אפרת יש אזורים חזקים יותר.

בת עין- תלוי הסגנון שלכם...

כרמי צור...

מכירה היטב...יש שם משפחות תורניות אבל האווירה הכללית לא. ישוב נחמד מאוד, מגוון ונעים, אבל תורני לא.

נראה לי באיזור ה1000 לחודש (לא יודעת אולי עלה..)

באלון שבות יש את גבעת החי"ש, לא יודעת מחירים אבל מן הסתם יותר יקר מכרמי צור.

בת עין לא יודעת אם יש קראונים אבל מן הסתם יש יח"ד וזה דוקא לא כזה רחוק- יש המון טרמפים ואפילו תח"צ.

נוה דניאל לא יודעת על קראונים- אבל יש יח"ד של 3 חד' באיזור ה2000, צריך לחפש טוב.

לגבי ההגדרה "תורני"

זה תלוי למה אתם מגדירים.

(מה שאני מגדירה כתורני- אני רואה פה הגדרות אחרות.. )

מאוד קרוב לירושלים ואני מכירה שם חבר'ה תורניים

לא יודעת מה הסגנון של היישוב בכללי, חוץ מזה שהוא מאוד צעיר וקטן

יש בגוש ציבור דתי תורני גדול.

עשהאל ישוב קהילתי תורני בהר חברון ישוב חדש שמחפש אנשים אידיאליסטים...