יכול להיות שאני מכירה מישהי

אז כנראה שזה לא זה....

תמיד אפשר לנסות, מכיר פערים גדולים יותר ;)

היא לא מעוניינת...

שבשידוכים הרבה יותר קשוחים עם פרמטרים למיניהן, ואז פתאום נתקלים ברחוב ואומרים אה, מזל שנתקלנו

לכן אני משתדל להצמיד את כל העניין שמאחורי המסך ללפני המסך, אם ברחוב הייתי רוצה אותה, אז ק"ו בדרכים לא ישירות.

יוצאים מן הכלל, כמובן מקרים קיצונים כגון לא דתיות בכלל שזאת כבר עבודה קשה מדי לשני הצדדים

אבל לא מתכוונת ללחוץ עליה...

המון בהצלחה!

לא משנה הגדרות, לכל אחד יש אחת שמתאימה רק לו.

אם אתה רוצה, אני יכולה להביא לך בפרטי פרטים של שדכנית שמתעסקת הרבה עם סגנון כזה

של אנשים לא מוגדרים....

תרגישי חופשי לשלוח בפרטי

תראה את ההודעה שלי כאן:

אחד הבאגים במערכת ההיכרויות - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי, תנסה להימנע כמה שיותר בשימוש בהגדרות האלה (וזה באמת אולי החיסרון של אתרים, שדורשים להיצמד להגדרות של אתרים. אפשר לפנות אליהם ולבקש שיוסיפו ממ"ח).

ואתן דוגמה מדבריך:

"למשל דתיה לאומית לא תורנית (למשל לובשת חצי שרוול, כמו הרבה בבנ"ע, בכל זאת לובשת יפה גם אם לא לפי ההלכה)," אתה מגדיר לא תורנית = לא מתלבשת לפי ההלכה. עיין בשו"ת שיח נחום, אבן העזר קז, שבו פוסק הרב רבינוביץ שצורת הלבוש הנ"ל היא בסדר גמור. כך שמי שפוסקת לפיו, היא אכן מתלבשת לפי ההלכה, והאם אז היא זכאית בעיניך לתואר תורנית?

בעיניי, מה שאתה צריך להדגיש בכרטיס שלך זה לא ההגדרות, אלא משמעות של ההגדרות. לכתוב שמבחינה השקפתית אתה נמצא על הציר בין X ל-Y. לא צריך לפרט הודעה ארוכה כמו שכתבת כאן, זה הרבה יותר מידי מידע. אתה יכול לכתוב שאתה לא מרגיש שאתה נכנס לתבניות רגילות, כי... ולפרט מעט. 

ואני חושבת שדי ברור שכל בחורה דת"ל תשאל על שירות צבאי, ואיך אתה מגדיר את עצמך כתורני אם לא למדת בישיבה כלשהי אחרי התיכון. ממה שאתה כותב כאן, יש דברים מסוימים שאתה מעריך בעולם החרדי, ואתה לומד לפעמים בכולל חרדי, והולך לפעמים גם לרבנים חרדים. (האם לא רבים מהדת"ל יחתמו בשתי ידיים על המשפט הזה? למה זה מרתיע לדעתך בנות דת"ל? מה חשוב לך להנכיח בחיים שלך שנחשב חרדי?). ולא ברור לי מה בחורה חרדית תשאל, כי אני פחות מכירה. אבל אל תחליט בשבילן - "מה לי ולה" - אלא תן לה להחליט. 

אני חושבת שהכרטיס אמור לשקף יותר את התכונות שלך שרלוונטיות לזוגיות, נישואין, משפחה ולא לאיזה תנועת נוער הלכת (כותבת על זה הודעה נפרדת). 

אין מקום שבו מסתובבות בנות שמתאימות בדיוק להגדרות שאתה מחפש.

אני אומרת, 

עזוב את ההגדרות האלה.

תנסה לתאר קצת מי אתה ומה אתה שואף להיות, ומה פחות או יותר גבולות הגיזרה שאתה מחפש.

ב"ה יש מנעד דתי רחב מאוד, וההגדרות האלה עוזרות לנו לעשות סדר, אבל נשמע שאתה מתעסק יותר מידי בפורמליות במקום להתעסק במהות.

והנה עוד שרשור שאולי יעניין אותך.

https://www.inn.co.il/forum/t1389794#15083692

נ.ב. גם פה מסתובבות חרדיות...

אהבתי שיש את ההלכה הזאת, חיפשתי את זה פעם ולא התכוונתי להגיד ח"ו שהיא לא תורנית, אלו סתם מילים כדי לנסות לתאר משהו ובסוף מה שחשוב זאת הפנימיות.

כתב יפה אותו הדיון שהבאת, בדיוק כמו שחשבתי.

פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן.

ואכן זאת בעיה אצלי שיש לי יותר מדי מחשבות מה להגיד בהתחלה או לא, כדי שזה באמת יזרום והיא לא תרתע לחינם בגלל סטיגמות שונות, וזה מתעצם עוד יותר כשהיא נראית "פחות דוסית" (כמובן שזה לא אומר כלום).

ומה חשוב לי להנכיח בחיים שלי שזה נחשב לחרדי, זאת שאלה טובה והתשובה ארוכה בשביל זה, בגדול קהילה, תרבות וסגנון, אפילו לבוש ובפרט כיפות, מחובר מאד למשל לסגנון של אמריקאים מודרנים יותר.

ולמה אני נוטה לראות את עצמי תורני יותר? זאת גם שאלה טובה, למשל הקפדה על המצוות, כשרות, לימוד תורה וזה.

שירות צבאי אכן מאתגר קצת, וזה שלא עשיתי, זה לא אומר שאני לא בעד שירות צבאי להרבה (לא כולם כמובן).

בסוף תזכרי שאני עובד מול שדכנים, וממש מרגיש שהם עסוקים יותר מדי עם פורמליות ואז אני נגרר לשם בגלל זה, כמו באתרי היכרויות, אם כי טיפה פחות קשוח...

נ.ב: אפשר לכתוב לי בפרטי

זה בסדר גמור לחפש מישהי שנראית דוסית לפי ההגדרות שלך.

אבל תזכור -

אנחנו לא נפגשים עם תבניות, סטיגמות, הגדרות -

אלא עם אדם.

וממה שאני רואה בהודעה הזאת - אולי זה מה שהייתי מדברת עליו, על איך שאתה לא מצליח למצוא את ההגדרה שמתאימה לך.

לא ציפיתי שבאמת תענה על השאלות האלה כאן. אני גם לא מבינה למה אתה מתכוון בחלק מהדברים שכתבת.

העניין לדעתי, הוא שאתה לא ב'מסלול הקלאסי' - לא הדת"ל על גווניו ולא החרדי על גווניו - ואיך אתה מבהיר למי שאתה עומד מולו - ואני ממליצה להרחיב את צורות החיפוש, מעבר לשדכנים ואתרים - איפה פחות או יותר אתה נמצא.

איך הכרטיס שלך יעורר עניין במי שקוראת אותו, שיהיה לה רצון להכיר את האדם שעומד מאחוריו. בעיניי להעמיק בדיונים השקפתיים בכרטיס זה לא הדרך - כי לא על זה מתבססת זוגיות. וגם לא חובה לדבר על זה בדייט ראשון.

"פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן."

מה היתה השאלה שלך בעצם? לי נראה ששיתפת במחשבות שונות...

ואכן כתבת נכון, שאני לא במסלול הקלאסי, לא של זה ולא של זה, וגם לא רואה את עצמי בדיוק ממשיך לכיוון המסלול הקלאסי גרידא.
גם בדייט ראשון לא אוהב להכנס לנושאים השקפתים, בנוסף לכרטיס עצמו שגם שם לא צריך להתעמק, פשוט מרגיש שבאות אליי עם סטיגמות שתופרות עליי, ואז משם מרגיש צורך לשבור להן אותם, שאני לא כזה מפחיד...

לעשות משהו אחרת?

אשמח מאד

אחרים כתבו לך תגובות טובות כאן.

אני חושבת שאין תחליף לאנשים אמיתיים, שמכירים אותך. ו\או אנשי מקצוע.

אנשים שבפניהם תוכל לפרט את הדברים, ולקבל מהם משוב וכלים.

בהצלחה!

קשוח, בע"ה אמצא את האחת בקרוב מאד, וגם את!

כל עניין ההגדרות.

בסופו של יום הגעתי למסקנה שאנשים בטבעי מרגישים צורך לשייך עצמם לקטגוריה מסוימת ולציבור מסוים. אם לא עכשיו, אז בעז"ה בעתיד, חינוך הילדים וכו'. זה טבע עולמנו. ואם אפשר, כדאי להשלים עם המציאות הזו ולמצוא את המקום שלך שמרגיש בו הכי טבעי. 

וכל מה שקשור לעולם הדת"ל לעומת חרדי...לדעתי יש הבדל עצום בהשקפת עולם בין דת"ל לחרדי. גם כאלה "מודרנים" ופתוחים יותר - אם לא יותר. הגיוני מאוד שבחורה שרואה ערך עליון בלקיחת חלק בבניית א"י ויישובה תרצה מישהו שגם כן מיישם צורת חשיבה זו, קרי, עשה צבא. 

לא שאני איזו מבינה גדולה, אבל לעניות דעתי אתה צריך יותר לחדד לעצמך מי אתה וכך לחדד את החיפוש למשהו שקיים.

גם בחינוך יש הבדלים ושימי לב שיש היום גם אצל חרדים מוסדות שממש לאומיים בפועל גם, רק עם כיפוס שחוירס חחח

וואלה לדעתי ההשקפות הדת"ל והחרדית סותרות בשורשיהן. נכון לפעמים בעולם החרדי תראה נגיעות של לאומיות אבל זה בדר"כ בקרב הציבור הפחות הארד-קור, עם רגל אחת בחוץ רק שאין להם את האומץ להוריד את הכיפה השחורה. אולי דומים לך חחח

כיפות יפות וחמודות מאד בעיניי, ויש גם היום צבעוניים יותר על בסיס זה, פופולרי מאמריקה

הייתי שולח 3>

ובנות נמוכות.. אל תשכח את זה בחיים. 

אני רואה בלבול בדברים שאתה עצמך מצפה להם.

אני רואה שאתה בעצמך לא סגור איפה לחפש, מה לחפש, ואיך אתה אמור להציג את עצמך.

הייתי ממליץ לך להתחיל בלחדד קודם איפה אתה עצמך עומד.

אתה לא צריך להכניס את עצמך למשבצת כזו או אחרת, אלא רק להגיד איפה אתה עומד ביחס לכל מיני סוגיות מרכזיות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו למדינה, ולא-חרדי ביחס שלו לחינוך, לעבודה, לקהילה, ולתרבות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו לחינוך ולעבודה, ודתי לאומי ביחס שלו למדינה ולתרבות. 

אדם גם יכול להיות עם עמדות ממוצעות בכל התחומים גם יחד.

(אני אתן פה כמה שאלות לדוגמא, אבל אפשר להרחיב את זה)

האם אתה מאמין שאדם נברא כדי ללמוד תורה והפרנסה היא צורך של בדיעבד, וחזונו של העם היהודי שזה ייעשה על ידי אחרים (גוים למשל)?

מה דעתך על קריאת ספרים שנכתבו על ידי אנשים שאין בהם יראת שמים? מה היחס שלך לסרטים? להליכה לקולנוע?

מה היחס שלך לגיוס לצבא? (לכתחילה? בדיעבד? כמה שיותר קצר? הסדר? ...)

האם אתה מרגיש שייכות והזדהות עם המדינה? אתה מרגיש ההיפך?

האם אתה מאמין בציות לגדולי הדור? (ומי הם גדולי הדור בעיניך?)

האם אתה מתחבר לסגנון שבו האדם הפרטי הוא עצמאי וחופשי יותר ואין כל כך מקום לשיפוטיות וביקורת על התנהגות של אחרים, או לסגנון שבו הוא חלק מקהילה שבה כולם מתלבשים אותו דבר ומתאימים את עצמם לקודים חברתיים וערכיים משותפים? (זה בא לי ביטוי למשל גם ביחס לפלאפונים. ברור שהרבה חרדים היו מעדיפים פלאפון חכם יותר, אבל יותר חשוב להם להיות חלק מהקהילה, מאשר להחזיק פלאפון חכם)

האם אתה מחפש לחיות בקהילה חרדית? דתית לאומית? לא אכפת לך?

וכן הלאה...

אחרי שהבהרת לעצמך את השאלות האלה, תחשוב גם מה מכל זה קריטי לך למצוא בבת הזוג, ומה מבחינתך רק בונוס.

לגבי השאלה איך להציג את עצמך, ואיך לחפש מישהי מתאימה -

אני חושב שלא חשוב להביא בכרטיס את כל ההשקפות שלך, זה לא כל כך רלוונטי, אבל כן להביא את הדברים שממש חשובים לך. 

(למשל יצא לי לראות כרטיסים של בחורות שמחפשות מישהו עם "חיבור לעם ישראל" (ובדרך כלל הכוונה היא ליותר פתיחות וכבוד לציבורים אחרים ו/או חיבור למדינה ולצבא.

או כרטיסים שכתוב בהם "מחפשת מישהו שיעבוד ויקבע עיתים לתורה".)

ואני לא חושב שכדאי לך להסתיר דברים על עצמך (כמו שאתה מתאר שאתה עושה מול חרדים מודרניים), אלא להיפך.

בכל מגזר ובכל קהילה יש חריגים.

ממה שאני מבין, אתה מוכן אולי לצאת גם עם מישהי שהיא לא חריגה, אבל כנראה שתמצא עולם עם בסיס משותף יותר עם מישהי שהיא לא הבחורה ה"קלאסית" לא שם ולא שם.

ודווקא בגלל זה, אני חושב שלגיטימי שתחפש גם בקבוצות חרדיות, וכדאי לך להציג את זה שאתה שונה, וככה תמשוך דווקא פניות של בחורות שהן בעצמן לא בטוחות לגבי ההגדרה שלהן, ויש להן ממשקים מסוימים עם העולמות האחרים.

(למשל פעם הציעו לי מישהי מקהילה חרדית של חוזרים בתשובה, שלומדת במכון טל ומחפשת מישהו דתי לאומי...)

יש הרבה אנשים שמסתובבים על התפר. לדעתי שווה לך לנסות לכוון דווקא לשם, ובשביל זה כדאי לך דווקא להציג את המורכבות שבמקום שבו אתה עומד.

ברור שגם יהיו כאלה שיפסלו על זה באופן מיידי. אבל אלה שלא - לענ"ד יש סיכוי גבוה יותר שתמצא איתן עולם משותף.

עם שאלות על התוכן מתמודד יפה, כי זה נותן לי לבטא את המורכבות והיחודיות שלי במקום להיות מרוכז סביב טייטלים למיניהם, ואכן לא מתבייש במה שאני, אלא גאה בזה ב"ה.

אי אפשר באמת לדעת מי קלאסית או לא, וזה משהו שלפעמים מטעה אותי, מחפש פסיכולוג בשביל לטפל בעניין בטחון עצמי וחרדות חברתיות...

לא מוזר שלבנות קשה להיפגש עם מישהו שהן לא מבינות ממנו הרבה, בטח אם מדובר בחרדים, ובטח בענייני השקפה,

ומן הסתם אתה לא מחפש מישהי שמתוסבכת בענייני השקפה ("טרם החלטתי" קלאסי), רק קצת יותר פתיחות לת"ח ולמגזרים אחרים.

כשתהיה מחובר לבית מדרש\ת"ח מסוים, ולא משנה איזה גוון אתה תוסיף על זה, זה יתן עליך יותר רקע ויגרום לה ליותר בהירות. אבל קודם כל ויותר חשוב- אותך זה יכוון יותר ויסדר לך את הראש. במקום לפרוץ לעצמך דרך שהיא לא יודעת מה תהיה אחריתה, ואולי גם אתה.

במגזר החרדי אכן מקובל לפרט בכרטיס עצמו רקע של חיידרים וישיבות, פחות במגזר הדתי לאומי.

גם להביא מיליון טלפונים לבירורים מכל העולם זה מאד מקובל במגזר החרדי

בהתחלה כן ניסיתי להגדיר את עצמי כשייכת למגזר מסויים, ולהעלים כאילו את הצד של המגזר השני

אבל מתישהו הבנתי שזה לא נכון לי. 

אני רוצה להתחתן עם מישהו שלא משנה מה המגזר שלו, שיקבל את המגזר השני גם. כי זה חלק ממני, ואני חלק ממנו.

נכון שבהתחלה קשה, ומרגישים שאולי מפסידים מישהו שיכול היה להיות בעלי, אבל אני לא רוצה להתנצל על למה אני שייכת גם למגזר השני, או להתחיל לתרץ. אתה מכבד את שני המגזרים גם אם שייך לאחד מהם? מתאים לי. אתה לא כזה? אז לא. וברגע ששחררתי נהיה יותר קל.

תחשוב גם אתה אם לא עדיף לך דווקא לא להסתיר. כלומר, חרדי/דתי לאומי באיזשהו מקום זו בעיקר הגדרה חברתית וקוד לבוש. כלומר, יש הרבה חרדים שהם ציונים גם, גם אם לא כמו דתיים לאומיים, ויש דתל שבהרבה דברים הם כמו חרדים. אני אישית מכירה הרבה בנות ששייכות למגזר מסויים אבל מקבלות לגמרי את שניהם.

שוב, הדרך שלי לא נכונה לכולם. ולפעמים זה יוצר גם יותר בלאגן. אבל רציתי לתת את נקודת המבט הזו על הנושא 

בהצלחה!

אני עם הזמן ועכשיו מרגיש עוד יותר את איבוד הקשר עם הצד החרדי ככל שאני מסתובב אצלם, כי בסוף מרגיש שזאת לא החברה שלי, רק מחובר ולא באמת שם...

הרקע שלי ברובו דתי לאומי בכל מקרה

עונה בפרטי

האמת שאני מבין אותך. בדרך כלל לאנשים כמוך שהם הכל וקצת מכל דבר קשה להסביר מה בדיוק אתה רוצה אבל מצד שני אתה יכול להסתדר עם כולם.

היופי בעולם שלנו שיש הכל מהכל רק צריך סבלנות ואורך רוח

ולהנות מהרגע 

לפעמים אני מסבך, וזה הרבה יותר פשוט.
בסוף נראה שהרקע שהכי קובע ובעל השפעה רבה, זה עם מה שגדלים בו בעיקר בילדות, שרובו דתי לאומי ועד הגבול של החרדים

מדוקדקת וכו

ממליץ להישאר בהגדרה מגזרית חברתית במקום בו גדלת

הדור מספיק בלול הכל מהכל ככה שזה לא קריטי 

תבנה את ביתך תשקיע בו, ותו לא 

לכל סיר יש מכסה . בהצלחה 

כדאי שיעבוד קצת על ענווה. בלי זה יתקשה למצוא מישהי.

ולמה בגוף שלישי? חחחח

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה