היו בכל מיני שלבים כל מיני פוליטיקאים עולים, שנפלו ונעלמו ואחרים שהיה רושם שגמרו את הקדנציה (למשל, נתניהו בתשנ"ט) - שחזרו בגדול.

גם, לא בטוח שכל כך מהר יהיה 'יורש' ברמה הזאת. כלומר מנהיג בלתי מעורער של גוש שלם במשך שנים. סביר יותר שיהיו כמה, שגם אם מישהו יתפוס, הוא לא יהיה באותו מעמד.

אם יריב לוין יקח את תיק המשפטים
יאזן את מערכת המשפט
הוא היורש של נתניהו
כי אז
עמידתו בראש המחנה הלאומי תתפרש בעיני הבוחרים כאדם שקול שמסוגל גם להביא את המחנה הלאומי להישגים וגם לא להיכנס למלחמת אחים עם השמטל.
בסוף הרוב המכריע של הבוחרים מחפש מנהיג שקול עם ראש על הכתפיים ולא כריזמה.

כמה וכמה פעמים, הוא יצר סביבו אווירה, שלא החזיקה במבחן התוצאה. זה נח לו ונח לכל כלי התקשורת ופוליטיקאי השמאל - ליצור תחושה שהימין= הכי קיצוני.

גם התוצאות בעוד יממה, יתנו לנו תמונה חלקית בלבד. כמובן, כל צד ינסה לטעון שהוא זה שהביא את הרולות, אבל יהיה מאוד קשה לבודד, מי הגיע בגלל בן גביר, מי הגיע בגלל הציונות הדתית, את מי פעילי נעם דווקא שכנעו, כמה אצלהם זו ברירת מחדל, הם ממש סולדים מפלוני ואלמוני, אבל בסופו של דבר הם אחראים וזו הדרך לא להצביע ישירות לביבי.

בסופו של דבר, הבלוק הטכני, מצמצם מאוד את האפשרות לדעת כמה בציבור הצביעו בגלל כל אחד מהגורמים.

אני חושבת שהוא יותר פופולרי מסמוטריץ ונעם, ולדוגמא את נעם אפשר להציג כקיצוניים יותר, הם עוסקים בנושאים מתסיסים יותר, כמו להטב.
השאלה איך זה פתאום קרה, איך הוא הגיע לכזה הרבה מנדטים בסקרים, כשסמוטריץ לא עבר

ותמיד הוא והשמאל ביחד,כל צד מהאנטרסים שלו, דאגו להאדיר אותו הרבה יותר ממה שהוא באמת.

סמוטריץ' לא הספיק כן/לא לעבור בסקרים, כשהרשימה עוד לא התארגנה. הסקרים כל כך רחוק מהבחירות - לא רלוונטיים בכלל.

 

מה אתה מקשקש שטויות של ״בכלל לא בטוח שהוא כל כך פופולרי״ ? 

אנחנו חיים באותה ארץ ?

או שאתה מביט למציאות מבעד לאיזה בועה שמנותקת מעם ישראל או שאתה מכחיש מציאות. 

 

בפורום...

הפער בין הרעש סביבו, לבין התוצאה בקלפי, היה יותר מכל מפלגה אחרת. דווקא תומכי בן גביר, היו מכחישי המציאות.

^^^^ - אקטואליה וחדשות

אני מסכים שיש המון אווירה סביב בן גביר, גם הסברתי אותה - לתקשורת ופוליטקאי השמאל, מאוד נח להדהד אותו ושהוא יצטייר כפנים של הימין. כל פעם שהאווירה הזאת היתה צריכה לעמוד במבחן המציאות, היא התבררה כעשן בלי אש.

 

קודם כל כדאי שתסתכל אתה בעצמך למה שאתה מפנה אותי אליו, לא ביקשת שם ממני שום נתונים, כדאי שתטען לעומתי  ״אבל ברחת״. 

אם כי למעשה אכן ברחתי מהדיון איתך. הגעתי למסקנה שאין לי עניין להשחית את הזמן שלי בויכוח סרק עם מכחישי / מנותקי מציאות.  

 

חשוב להבהיר. אמנם אני תומך נלהב של עוצמה יהודית, וכמה קולות שלהם ב״ה רשומים על שמי, אבל אני לא מעריץ של בן גביר, וכרגע עד שיוכיח את עצמו אפילו בחצי לפחות ממה שהבטיח הוא אצלי בסימן שאלה, אני גם לא אוהב את הקולות של ההתמתנות אצלו, ומבחינות מסוימות אני מעדיף את אבי מעוז וסמוטריץ והלוואי שמגנטי המנדטים היו הם ולא הוא, אבל מה לעשות שהמציאות היא אחרת, אילולי בן גביר ט היו מדשדשים בקושי במנדט או שניים מעל אחוז החסימה, ולמעשה הוא הפוליטיקאי הכי פופולרי היום אחרי ביבי. עם ישראל כנראה מזהה בהם מידה של התנשאות ואליטיסטיות ולא מתחבר אליהם, ואגב, גם אני חש בריח הלא נעים הזה בפורום המכובד שכאן, ומשתדל למעט לבקר כאן. 

 

הטיעון המגוחך הזה שהשמאל יצר את הדמון הזה שנקרא איתמר בן גביר לצרכיו היא ממש מגוחכת, ויכולה להישמע רק מפי כאלה שמנותקים מהשטח והמציאות. הם באמת מפחדים ממנו. אחרת הם לא היו מפזרים בשכונות *שלהם* פליירים על למה לא להצביע לו, כי הם בניגוד אליך מזהים את הסחף אליו גם במעוזים שלהם. 

 

ובחזרה להתחלה, צריך מידה לא מבוטלת של יוהרה או ניתוק מהמציאות כדי לצאת בהכרזה שלך שהוא לא כל כך פופולרי, והניסיונות שלך לטעון שגם לו יצוייר ובע״ה ט יעברו את הדו ספרתי אי אפשר לשייך זאת בהכרח אליו אלא אולי לסמוטריץ או לאבי מעוז היא בעיקר פתטית, אפילו שאישית הייתי מייחל שהיא תהיה אמיתית. 

 

שוב. אתה יכול לא לאהוב אותו, אתה יכול לחשוד בו ולהתנגד אליו. אבל קודם כל תהיה ישר. 

מי זו העוצמה הערטילאית המדוברת?
אני מקווה שאתה מודע לכך שהמזכירות פורקה, מרזל נושל מכל יכולת הבעת דעה במפלגה, ומיכאל בן ארי הצהיר שאינו מסוגל להצביע לרשימה שאיתמר חבר בה.
אז מי היא אותה עוצמה שאותה אתה מעריץ? אלמוג כהן?

 

בגלל זה בין היתר הוא אצלי בסימן שאלה, מצד שני בנצי גופשטיין שהוא מבחינתי דמות מוערכת מאוד עדיין תומך בו, ויש שם עוד כמה דמויות לצד של הלמה כן. 

 

בכל אופן. אני לא רוצה להיכנס לזה יותר, לא שווה את ההשקעה של הזמן, הסיבה היחידה שהגבתי היתה האמירה המגוחכת ומכחישת המציאות של מר הסטורי שנאמרה בבטחון רב כל כך. לא הצלחתי להתאפק ולהתעלם ממנה. השאר יכול להמשיך גם בלעדי. 

מסכים אתך לגמרי, שהמנדטים של הציונות הדתית, נעים בין 5 ל7. חוסר ההצלחה להכניס בפריימריז, נציגות מספיק משמעותית של הציונות הדתית הבורגנית/ליברלית, פגע ולא אפשר לשכנע חלקים בציבור, שהבית היהודי מיותר לחלוטין והוא יכול להכלל בציונות הדתית, מה שהיה מביא עוד מנדטים וגם יוצר אפקט ווינריות.

אבל לעוצמה, לפני ההתמתנות, כמו אחרי ההתמתנות, יש הרבה מנדטים באוויר. במציאות בקלפי הם לא היו אף פעם שהיא התמודדה לבד. השיא של כל הזמנים, היה כשרבים לא הצביעו בכלל בגלל עוצמה, אלא כי השתכנעו מהקמפיין (היחיד באותה מערכת) שזו הדרך להציל ארבעה מנדטים. במציאות, היה רק חצי מזה אחרי כל הקמפיין.

כמה מהקולות שיגיעו היום יגיעו בסופו של דבר בזכות שיתופו של פלוני/אלמוני, כמה מהם יצביעו למכלול, לא דווקא בגלל פלוני ואצל כמה 'אשר כהן'ים זו תהיה ברירת מחדל, הרע במיעוטו - יהיה קשה מאוד להעריך. אולי במחקר משמעותי, שיפלח את הקולות לפי איזורים ובהשוואה לבחירות קודמות באותן קלפיות, יהיה אפשר להגיע להערכה מקורבת.

בן גביר על מסלול בנט/כהנא - אקטואליה וחדשות

בתמצית, לענ"ד זה בסדר גמור, שאדם מתוך בירור ועיון משנה את דעותיו. זכותך לתמוך בדעותיו הקודמות ולא בחדשות או דווקא בחדשות ולא בקודמות (אצלי זה מורכב, יש נושאים ויש).

אבל אצל בן גביר (בדומה לבנט ויותר מובהק - מתן כהנא), הפרגמטיות של אתמול, היא הדעות של היום. אילוץ מסויים, כמו להוריד תמונה כדי להחליק בגרון של אנשים מסויימים, הופך אחרי שנתיים לאידיאולוגיה בלי שערך בירור מחודש. חולשה הופכת לאידיאולוגיה - זה מדרון מאוד מסוכן, בלי תלות במה דעתי האישית על נקודה ספציפית, אין לדעת איפה יעצור.

והעובדה שהוא יודע איך להתחבר עם מסורתיים וחילונים, בשונה מאנשי עוצמה יהודית לפניו.

מעניין מה יצא בבחירות.

כנראה לקח לאנשים זמן להתפקח מאוסלו.

באופן כללי אופוזיציה היא לוחמנית ומי שיותר לוחמני - מתחזק. הוא היה הכי לוחמני בה.

בקואליציה הפופולריות שלו עשויה להתפורר מהר מאוד.

בגלל אחוז החסימה

הכח של הציונות הדתית הקלאסית הוא 4-6 מנדטים.

בן גביר הביא קהל מסורתי ודתיים מזרחיים שמעולם לא הרגישו משויכים לציונות הדתית האשכנזית.

אז סמוטריץ בהחלט נהנה מהצלחתו של בן גביר

שבאופן קבוע, דתיים לאומיים קלסיים יותר וקלסיים פחות - מצביעים לכל המפלגות, מכל מיני סיבות ועם כל מיני הסברים. זה היה נכון תמיד ובשנים האחרונות זה גם מאורגן, כשיש נציגים בולטים ומטות מיוחדים בכל מיני מפלגות.

פשוט שחלק מההתחזקות היא בזכות הפופולריות של בן גביר (אגב, יהיה מאוד מורכב לשמור עליה, כשלא יהיה עומר בר לב לצעוק עליו. המבחן האמתי של בן גביר רק מתחיל). חלק היא גם בזכות התכניות הסדורות של הציונות הדתית, שמראות לציבור שיש על מי לסמוך. חלק הם מצביעי ימינה לשעבר, שלא הצביעו לשקד, או כי התאכזבו מהתנהלותה בשנה וחצי האחרונות, או כי לא רצו לזרוק את הקולות לפח. חלק נוסף בהתחזקות, הוא המאמצים הגדולים להוציא מצביעים,שבבחירות קודמות נשארו בבית. בנקודה הזאת, כולם עבדו עליה קשה, אבל אני חושב שבמיוחד צריך להודות לפעילי נעם, שעובדים מאוד במרץ ובמאמץ, בלי פרופורציה למה שהם מקבלים (ואני כותב את זה, למרות שהייתי מעדיף לא לראות את מעוז ברשימה...).

איפה פעילי נעם עבדו? מה הם עשו? איך התבטאה ההשקעה שלהם יותר משאר המפלגות?

מפלגת נעם: משוכנעים שנביא להצבעה רבע מיליון איש מהמחנה הלאומי | ערוץ ７

בן גביר שיכור ניצחון, אבל לא כ"כ בצדק - אקטואליה וחדשות

ואם הוא היה רץ בנפרד עכשיו יכול להיות שהוא לא היה עובר  (קלוש אבל קיים)

בן גביר הוא בעל בייס קטן משל תקומה (מנדט מול שנים-שנים וחצי) אבל עם פוטנציאל גדול להביא ציבור מתנדנד גדול, בעיקר צעירים חילונים, מסורתיים וחרדים שלעולם לא יצביעו למרכזניק או כל קוקניק אחר שגר בקונכייתו מוקף בוילונות עבים של ניתוק, התנשאות וקהילתיות.

זה היה המצב גם עם הרב כהנא לפני 40 שנה בערך. אותו קהל היעד פחות או יותר.

מדובר באנשים שחלקם עוברים בין מפלגה למפלגה כל בחירות, או מצביעים למפלגות סחף אופנתיות. כך שבן גביר יכול לעמוד על 30,000 קולות ויכול להיות גם 300,000, ואף אחת מהתוצאות לא מפתיעה.

להקשיב לסמוטריצ'אים לא הייתי ממליץ. הם אנשים מנותקים מהמציאות ומהעובדות באופן רדיקלי. אנשים ששכחו שסמוטריץ בחר בבנט בכל הזדמנות אפשרית, ובחר לרוץ עם בן גביר רק מחוסר ברירה. לזכותו יאמר, כי הוא הזוי פחות מחסידיו - הוא לכל הפחות יודע שאין לו כל אפשרות לעבור את אחוז החסימה לבדו - לעולם. בניגוד לבן גביר, שעבורו זה הימור שמתבסס על הלכי רוח שאינם ניתנים תמיד לחיזוי, אבל סיכוי תמיד יש.

שטויות. בדיוק הפוך. בצלאל העדיף את בן גביר - אקטואליה וחדשות

 

אני מתחיל לחשוב שאתה סתם טרול שבא להציק לחברי הפורום.

כל פעם שלסמוטריץ היתה בחירה בין בנט לבן גביר (היינו, כאשר בנט רצה בסמוטריץ)

סמוטריץ בחר בבנט וזרק את בן גביר.

עובדה.

השקר שלך פה הוא גרוע כמעט כמו השקר ההזוי שהפופולריות האדירה של סמוטריץ הננס הביאה 14 מנדטים ובן גביר רק רכב על הצלחתו האדירה של הכוכב הנ"ל...LOL

אתה עוד לא ענית לשאלתי -

ספר לי: מי הם רבני תקומה?

עם כל מיני סאלטות לאחור ופירואטים על זה עשה ככה וההוא שתה לו והחתול הסיאמי שאכל לסמוטריץ הננס את שיעורי הבית. זה מביך.

רבני תקומה, כולם יודעים מי הם. כנראה שגם אתה.

אם השרים יתחילו להתעלם מהפסיקות של בית המשפט מה יגידו אזובי הקיר.

פסקת ההתגברות נותנת כבוד לבית המשפט ומסמנת את גבולות הגזרה שלו בלי ליצור אנרכיה.

עד לרגע זה, לא שמעתי מאנשי מפלגת הציונות הדתית מה הדרישות שלהם. כל מה שפורסם בתקשורת, זה ספינים, פרשנויות והערכות של כל מיני 'גורמים'.

מי שאמרו בקולם שהם דורשים את פסקת ההתגברות, אלו אנשי ג'. מבחינתם העניין פשוט, אין להם עניין לשלוט במדינה או להשפיע על יחסי הכחות בין מערכות השלטון - מעניין אותם לסיים את סאגת הגיוס. נקודה.

למפלגת הציונות הדתית, יש תכנית סדורה לאיזון מערכת המשפט, מוזמן לקרוא אותה. היא נכתבה ע"י אנשים שהמקצוע שלהם הוא ההתמודדות עם בג"ץ, בשונה מהביביסטית התורנית. מה ממנה הם יעמידו כתנאי סף ומה ישאירו לשלב ב' - שאלה של הערכת יכולת הביצוע כעת ובהמשך.

בעצם הציונות הדתית מקדיחה את תבשילם של ג'... כי אם לא יסתפקו בפסקת ההתגברות, ויעלו דרישות הזויות כמו להזיז את משחקי הכדורגל משבת, אז לא תהיה לנתניהו ברירה אלא לפנות לשמאל תוך נטישת שותפיו הטבעיים לאנחות.. הפטור מגיוס לא יוסדר.. הסאגה לא תגמר..

לנתניהו אין תוכנית סדורה להסדרת בית המשפט.
לכן עדיף להתייצב בחזית אחת עם ג' ולא להחמיץ את השעה

בטח אחרי הקלטת של סמוטריץ,
יותר סיכוי שיקבלו אוצר ובט"פ.

הוא יכו לדרוש מה שהוא רוצה, או שלא תהיה ממשלה.

ליברמן קיבל את הביטחון עם 5, בנט קיבל עם 3, וגנץ עם 8, אז למה שמנהיג הרשימה השלישית בגודלה עם 14 מנדטים, לא יקבל?

א. אין 14 מנדטים, כי עוצמה יהודית (ואולי גם נעם) מתפצלת, ובן גביר גם ירצה לקבל שר בכיר.
ב. כמו שאני מכיר את נתניהו, הוא לא יתן לסמוטריץ להיות שר ביטחון. ולדעתי סמוטריץ יסתפק באוצר או משפטים.

ואלו יהיו מלכודת.

למשל, כשנתניהו הכניס את סמוטריץ' לממשלה הזמנית, הוא הציע לו את בטחון הפנים. סמוטריץ' בחכמתו לא לקח את התיק. הוא הבין שיוכל להשפיע מעט (במיוחד שלא היתה אז כנסת מתפקדת), אבל כל מיני צעדים (אכיפת חוק על פעילי ימין) יזקפו בציבור לחובתו, למרות שלא באמת תהיה לו השפעה עליהם.

לענ"ד כדאי להתחיל ממקומות שיש בהם תכנית סדורה, למשל משפטים. בתנאי שמגיעים עם נתניהו להבנות מראש, שהוא מאפשר את הרפורמות (לפחות את חלקן).

שנית - משרד הדתות. כמובן, גם ש"ס לא תוותר בקלות. צריך לצאת מנקודת הנחה, שהרבה מהביקורות שהושמעו בשנים האחרונות, אכן נכונות. ההתנהלות החרדית במשרד וברבנות, אכן גרמה הרבה נזקים והרבה חילול השם. הפתרונות של צהר/בית הלל/מתן כהנא - גרמו יותר נזק מתועלת, אבל הם יכולים לעורר לכך שצריך תיקון בדרך בריאה תוך שיתוף אמתי של הרבנות והרבנים עצמם. לראות איך מגיעים להבנות.

גם משרד החינוך, חשוב מאוד. הנזקים החינוכיים שגרמו שורת השרים האחרונה - בעיקר פירון עם האידיאולוגיות המנותקות שלו, בנט שלא באמת עניין אותו, אבל רצה למצוא חן בעייני האליטות ועל כולם, הד"ר הפופוליסטית הנוכחית - הם נזקים לדורות.

אגב, השאלה אינה רק אילו משרדים, אלא גם איזה וועדות מקבלים בכנסת ובגדול, מה דורשים מהקואליציה להכניס בעדיפות גבוהה לסדר היום.

ובכלל - הליכוד, מאז המהפך בתשל"ז, נהג בעודף ממלכתיות. השלטון הרשמי התחלף, אבל כמעט כל בעלי התפקידים הבכירים במערכת המשפט, בתקשורת, בפקידות הגבוהה ועוד - שלכל אלו יש השפעה מאוד משמעותית על המדיניות - נשארו בתפקידם. לא רק שנשארו, אלא במהלכים מתוחכמים ובכסות 'מקצועית', הלכו ושאבו לעצמם יותר ויותר סמכויות, שאמורות להיות בידי העם על ידי נציגיהם הנבחרים.

אחת הדרישות המהותיות במו"מ, צריכה להיות התחלת מהלך של החלפה משמעותית בתפקידים בכירים רבים. בלי זה, איזה משרדים שיקבלו - כמעט לא ישנו.

למי ש'לא נעים' עם זה - הקואליציה הנוכחית שברה כל שיא של דורסנות וסטנדרט כפול. אין סיכוי לעבור אותם...

הם מחזיקים את ראש הממשלה הנבחר תחת איום של מאסר...
למרות זאת כל שר שלא שייך לליכוד יוכל לחולל שינויים, ולכן לא הצבעתי לליכוד

5 שרים על כ - 14 חברי כנסת זה מיותר, עדיף לדרוש שתהיה ממשלה של 18-20 שרים ולקבל בהתאם לכך (על פחות שרים אני אפילו לא מעז לחלום).
רפורמת הכשרות היא בגדול טובה וצריך להמשיך איתה.

הדבר הראשון שהייתי עושה אחרי ריסון בג"ץ זה ביטול סעיף הנכד בחוק השבות רטרואקטיבית.

ואז גם את הסודנים, האריתראים ושות' הייתי בועט מכאן.

עבור אנשים שעלו לארץ וגרים בה עשרות שנים בהסתמך על החוק הקיים, אבל מכאן ולהבא יש לחסום את הפרצה.

לסודנים אין קשר לחוק השבות, וניתן לגרש אותם מהארץ באופן מידי.

השינויים העיקריים שיש לעשות בתחום המשפטי הינם בחקיקה, ובתחום זה ליו"ר ועדת חוקה יש יכולת לא פחות גדולה משר המשפטים לחוקק, במיוחד עבור השינוי העיקרי של פסקת התגברות לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמו שנעשה בחוק-יסוד: חופש העיסוק ב-1993.

גילוי נאות:
א. למדתי אצלו הלכה, הוא תלמיד חכם גדול מאוד ומונח גם במציאות בשאלות מאוד מורכבות. בעל זכויות עצומות על כל מהפכת החינוך התורני בציבור הדתי לאומי. מה שהתחיל בהקמת רשתות נעם וצביה וכל מה שהתפתח באופן ישיר ועקיף מהן.

ב. גם בעבר וגם היום, לא הצלחתי להבין את חשבונותיו הפוליטיים.

לפי דעתי האסטרטגיה כאן מול שקד היתה - אקטואליה וחדשות

כבוד לתלמידי חכמים.

איך ציטוטים מדויקים של הרב איתן איזמן, מבזים את הרב איתן איזמן?

 

אסור גם כשהוא אמת - הבנת?

אתה טוען שהרב איזמן עשה משהו רע? למה אתה לא דן אותו לכף זכות?

אולי, למשל, חייזרים מיקום מקביל משתילים במוחו מסרים סותרים, והוא בכלל לא עשה שום דבר רע?

וכדי לא להשאיר את הפורום מרמס רק לחוטאים בעטם:
אנחנו מכבדים ומוקירים ואוהבים את תלמידי החכמים בישראל, גם כאשר חלק ממעשיהם לא מוצאים חן בעינינו, וגם את אלה שהם מיעוט ואין הלכה כמותם.

אגב - גם באחת הפעמים הקודמות קמיל פוקס יצא מדויק מאוד;

בסבב ב' חילק נכון את כל המנדטים למעט שניים.

מה שהכי חשוב זאת תמונת הגושים, לא כמה כל מפלגה קיבלה בדיוק. ובזה הוא היה כמו האחרים.

מתוך דבריו: כ-8-9 מנדטים מתוך ה-14 של הצה"ד הם צ"ד. 4 מנדטים עברו מימינה.
3-4 מנדטים עברו מהליכוד. מנדט אחד של צעירים שהצביעו לראשונה וקצת חרדים.
עמית סגל ושלמה פילבר במהדורת בחירות מסכמת: ״המשימה של לפיד היתה בלתי אפשרית״

תחילת דקה 42. ממליץ להאזין בעניין זה עד דקה 44.

להספיד את המפד"ל זה מאוחר מדי, עדיין יש להם מוסדות ויש להם כסף ואפילו רבנים מטעם.

הציבור שוכח מהר. עובדה שאחרי המהלך הבזוי מראש והכושל בסבב א', היה בכלל מצב (גם אם אילוץ בגלל שבן גביר טיפס על עצים), שהיא תעמוד בראש בסבב ב'.

סמוטריץ *תמיד* העדיף ללכת עם בנט שקד על פני בן גביר, ורק כשזרקו אותו הוא בלית ברירה הלך עם בן גביר. גם הפעם הוא עשה זאת מחוסר ברירה ולא מתוך שיקול עצמי.

נקווה שבעתיד יחזור בתשובה ויתחיל להבין שאין שום מקום לא לשקד ולא למפד"ל, אבל זה באמת תלוי רק בו.

 

במקומך, במקום להפיץ תעמולה לאנשים שלא משפיעים על כלום, הייתי מנסה להשפיע על סמוטריץ ועל רבני תקומה.

כשיצאו לסבב ב', סמוטריץ' התחנן לשותפים מסבב א' למנף את ההצלחה ולהמשיך על פי הסיכומים שכבר הושגו. אפילו הציעו לבן גביר שדרוג. ככה היה אפשר להתחיל מסע בחירות מייד ובנט ושקד כבר היו הסטוריה...

בן גביר היה עסוק בלמרוח את הזמן, לריב עם הרב פרץ על קונסטלציות שהוא ידע שאינן אפשריות וברגע הכמעט אחרון, בחוסר ברירה סמוטריץ' נאלץ לסגור עם בנט ושקד.

המזל היחיד שלו, הוא שבאותן בחירות שהוא שרף לשווא 2 מנדטים, גם השמאל לא הצליח להקים ממשלה. אחרת הוא היה זכור בציבור, יחד עם התחיה, הרב לוינגר ומזרחי - שבגללן למרות שהימין קיבל יותר קולות, השמאל שלט והביא עלינו את אסון אוסלו.

עד שבן גביר לא השאיר לו ברירה.

בסבב א' יכל לקבל 4,8. התעקש על 4,7 ובצלאל נאלץ לסגור קודם עם הבית היהודי. איתמר הסתפק ב-5,8.

היית כאן בחודשים האחרונים? - אקטואליה וחדשות

בסבב ב' בצלאל היה מוכן לתת לו 4,8 אבל הוא התעקש שוב על 4,7 ובצלאל נאלץ לחזור לבנט.

בסבב ג' הרב רפי היה מוכן לתת לו 3,6 כדי למחוק את בצלאל שנאלץ - שוב - לחזור לבנט.

בסבב ד' בצלאל כבר היה בעמדת כוח מול הבית היהודי ובנט לא היה אופציה אחרי שהחליט לחבור לשמאל.

איתמר היה מרוסק על חצי מנדט, ואלמלא טיפס הבית היהודי על עצים גבוהים יותר מאיתמר, איתמר היה נמחק עוד יותר (-יש רשימה דת"ל בלי בנט).

בכל זאת בצלאל היה מוכן לתת לו 3,6 כמו שנתן לו הרב רפי, אבל בסכלותו הוא חתם עם נעם ונותר עם 1.

בסבב ה' בצלאל היה מוכן לתת לו 3 מ-8 והתפשר למען האחדות על 3 מ-7, כמו שאיתמר דרש.

אף אחד מהם לא האמין שיקבלו יותר מ-7/8.

 

עם האגו שיש עכשיו לבן גביר ותומכיו שטוענים שהוא הביא את רוב הקולות,

נצטרך ללחוץ *עליו* שיהיה מוכן לרוץ עם בצלאל באותו הרכב רשימה,

ולא ידרוש את הראשות ויציע לבצלאל את המקום השני...

 

אגב - ספר לי: מי הם רבני תקומה?

 

@הסטורי, נראה שיש כאן נרטיב שיקרי אחר שתצטרך להתמודד איתו...

כי לי לא.

ציינתי עובדה חצובה באבן: כל אימת שבנט היה מוכן לרוץ עם סמוטריץ, סמוטריץ העדיף את בנט על פני בן גביר.

זה לא קשור לשיקולי מקומות וכו'. זה פשוט קשור לעובדה שסמוטריץ, למרות כל המעלות שלו, הוא עדיין "מזרחניק" קלאסי שילך עם המפד"ל, בנט, כהנא, שקד, מימ"ד ומה לא לפני שישקול אפשרות לחבור לאחד "לא משלנו" כמו בן גביר.

בדיוק מסיבה זו, שנקרא לה מעתה "מזרחניקיות" (כי המגיב למטה קיבל אפילפסיה מהביטוי "קוקניקיזם"), אתה גם חושף את גודל המגלומניה האשלייתית של אותה הקבוצה שעדיין מאמינה שסמוטריץ ואנשי תקומה הביאו 14 מנדטים מאיזה 20 מנדטים נסתרים של הציונות הדתית שכנראה ירדו ישר מהרכבת של הוגוורטס, ולא בן גביר שהביא 10% בערים חילוניות למהדרין, ממצביעים חילוניים למהדרין, מה שלא עשה לא בנט ובטח ובטח שלא אף משופם ליברלי ו"מתחבר" מהמפד"ל ההיסטורית.

מהמגלומניה האשלייתית הזו אני אישית מפחד, ולכן אין ספק שהסכנה הגדולה ביותר כרגע היא סמוטריץ שעלול להחזיר את שקד, וגם את חגית משה ותועבותיה - בגלל החשש הממשי שהוא אשכרה מאמין בשטויות המביכות שאתה משרבט כאן מבלי שמערכת האתר תקרוס לתוך עצמה כחור שחור מרוב כלימה.

אני חושב ששנאה תמיד מורידה מהכוח. רק בזכות שהלכו בשלום ובלי מריבות בסופו של דבר, הצליחו.
אם ילכו בדרך שאתה מדבר, וימשיכו לשנוא ולצעוק ולהאשים כל מי שלא מוצא חן בעיניך (לדוגמא, כי צבע העור שלו חיוור מדי) נפסיד שוב. פירוד מחליש.

נ.ב.
נכון, אני לא מתייחס לכל הטענות, וייתכן שחלקן נכונות. אני מתייחס רק לשנאה שמקלקלת הכול, והיא גורם משמעותי מאוד בהצלחה של המחנה.

אתה מאשים אותי בגזענות נגד אשכנזים, כשלא כתבתי שום מילה שאפילו לא מתייחסת לזה ברמז, ועוד מתרעם על "שנאה"...

גרעין תורני יש בערים גדולות לא?
למה קיבוץ שמאלני מחפש דתיים???

מוזמן לחפש סרטונים ומידע עליהם ביוטיוב יש שם כמה

גוש קטיף קמה לתחייה.

אני מקוה שידכאו את אירגוני הטרור בעזה ביד ברזל כראוי מול אירגוני טרור ולא ישארו רק עם סיסמאות קלושות על דין אשקלון וכו'...

פרשנות מצערת על תוצאות הבחירות - אקטואליה וחדשות

אם החששות יתממשו, הם כמובן לא יצליחו לעשות כלום. לצערינו הd.n.a של הליכוד, הוא לדבר ימין לפני הבחירות, אבל להחמיץ כל הזדמנות משמעותית לשנות כשיש את הכח.

אם השמאל יעמוד בסירובו ונתניהו יאלץ לקיים את הבטחותיו מלפני הבחירות... אפשר באמת להצליח בצורה משמעותית. לא יודע אם 80% בוודאי לא ברגע אחד, אבל להתחיל תהליכים אפשר בהחלט.

אגב, גם לחלק מהדברים תהיה השפעה. למשל, מספיק שיתחילו בנושאים היותר פשוטים מהתוכנית המשפטית, כדי שהגורמים המשפטיים והייעוציים, יבינו, שדווקא אם הם רוצים להשאר בתפקידיהם, הם צריכים למתן את האקטביזים שלהם. (תהליך הפוך ממה שקרה עד היום. חסידי בג"ץ טוענים שהוא ביטל 'רק' x חוקים, ממש לא הרבה. הם רק לא מספרים שזה הספיק כדי שהיועמ"שים ימנעו חוקים דומים, שהח"כים לא יטרחו לחוקק וכד'.).

והן יכולות להיגרר יומיים נוספים. השאלה הגדולה היא בל"ד. כמו שבפעם הקודמת השאלה היתה רע"מ.

אף אחד לא באמת יודע. מעבר בל"ד ישנה את כל התמונה. - אקטואליה וחדשות

לעומת הרוטציה של נתניהו-גנץ, בנט-לפיד

בנט הרס את הדמוקרטיה. אין שום סיבה לאפשר לטירוף הזה להמשיך.

אמנם הגענו למציאות מקולקלת שבה כל אחד אפילו עם 6 מנדטים רוצה ראשות ממשלה, אבל ראש ממשלה צריך להיות האדם שעומד בראש המפלגה בעלת הכי הרבה מנדטים.

תיאורטית, הוא, כמו כל שאר השותפים יוכלו לדרוש. בדיוק כמו בנט, שפיתח אובססיה לתפקיד רה"מ וממילא דרש ודרש.

אבל בהבנה, שיש לנו אחריות על המדינה שצריכה לתפקד - צריך ראש ממשלה מנוסה פוליטית (הרבה יותר מקדנציה אחת באופוזיציה) וצריך ראש ממשלה, שיש לו אחיזה בקואליציה. אחיזה זה מספר משמעותי של שרים, של ראשי וועדות, של חברים בוועדות ועוד בשאר התפקידים.

בנט, אחרי חלוקת התפקידים הנדיבה והממשלה המנופחת - ראש ממשלה, שני שרים, סגן שר ויו"ר וועדה, מתוך שישה חברי כנסת סה"כ - היה מראשי המפלגות הכי חלשים, בקואליציה אותה הוא אמור להוביל. ממילא, הוא היה ראש ממשלה מבחינה טיקסית, אבל כח להוביל - לא היה לו וכל שר ניהל מדיניות עצמאית ועשה מה שבא לו.