פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 77)

אדמות סקר הן שטחים שמעמדם החוקי נמצא בהליכי הסדרה. אלו קרקעות שאין עליהן רישום בעלות פרטית מוכר ושאינן כלולות באדמות המדינה שנרשמו בימי העות'מאנים והבריטים.

באזורים אלו מתנהל סקר שנועד להסדיר את מעמדן של הקרקעות כאדמות מדינה. הדבר נעשה באמצעות הליך הכולל בחינה של תצלומי אוויר מתקופות שונות על מנת לוודא שהשטח לא עובד או יושב בתקופה כלשהי; סיור מדוקדק בשטח במטרה לגלות עדויות לעיבוד או שימוש אחר בקרקע, שעשוי ללמד על יצירתה של חזקת שימוש במקום; ולבסוף פרסום בסביבה הקרובה על הכוונה להכריז על השטח כאדמות מדינה. בשלב זה מוזמנים בעלי התביעות לפנות לוועדת עררים ולהציג עדויות לכך שמדובר באדמה פרטית.

אם מתברר כי אין על השטח בעלות פרטית כלשהי, מוכרז המקום כאדמות מדינה.

כמובן שהמנהל האזרחי יודע לתקוע תהליכים פשוטים במשך שנים ארוכות כשהוא רוצה.

יש כמה גורמים בירושלים שלא קיימים בערים מעורבות אחרות:

1. כוחות גדולים ששוהים בעיר באופן קבוע, ויכולים להגיב במהירות לאירועים נקודתיים.

2. הפרדה ברורה בין האוכלוסיות השונות (כמעט כל היהודים גרים ברובעים יהודים וכמעט כל הערבים גרים ברובעים ערבים).

3. בירושלים גרים לא מעט ממה שנקרא "נערי גבעות" או "מתנחלים". כמו שראינו בערים אחרות, ברגע שאותם מתנחלים הגיעו להגן על התושבים האלימות פחתה.

דבר נוסף שכדאי לזכור, הוא שהמהומות התחילו דווקא בירושלים, וגם הלינצ'ים הראשונים התרחשו בירושלים. למעשה, רוב התקיפות שקרו בירושלים בתחילת המהומות היו נגד הציבור החרדי, שעדיין חי משום מה בתפיסה שיהודים צריכים לסבול בשקט אנטישמיות.

מעבר לזה , שום דבר שאמרת לא נכון

זה שזה רוב העולם לא אומר שזה לא אנשים אנטישמים. זה פשוט אומר שרוב העולם אנטישמי.

אצלנו פרסו סיבים באופן עצמאי, לא מספיק מאמינים להבטחות האלה, ובצדק.

ואת טועה, עשו את זה אחרי אמירה כזאת של הנדל על סיבים אופטים ביו"ש (היו כבר כמה).

נראה לי שעדיף לחכות לתוצאות מאשר לקפוץ כמוצאי שלל על הכרזות שיוצאות מהממשלה שהפרה הכי הרבה הבטחות בחירות עד היום (ובלי קשר, מגוחך לטעון שפריסת סיבים אופטיים ביו"ש מכסה על כל פשעי הממשלה).

אלו דברים שקורים ברגעים אלו ממש.

ביבי בשנה אחת מפר יותר הבטחות ממה שבנט הפר מאז שנכנס לפוליטיקה ועד היום.

התכוונתי לשאול האם יש מישהו שכבר התחבר לסיבים *בזכות הממשלה החדשה*, שכן אתה טענת שאלה לא דיבורים אלא מעשים.

דוהרת על גבי ההצלחות של הממשלה הקודמת 

זה כך במצב הקורונה, בהסכמי השלום עם האמירויות, בסיבים האופטים.. להמשיך?

זה יועז הנדל ולא ביבי, כך שהוא בעיקר רוכב על גלי ההצלחה של עצמו.

זה לא להגיד שהממשלה תפרוס סיב, הוא בסך הכל אישר הליכים בירוקרטים אבל איזה חברה תסכים להביא סיב אופטי ליו"ש?
בינתיים עושות את זה כל מיני חברות קטנות באמצעות קו עסקי שממנו יוצא סיב או מועצות כמו מועצת שומרון.

לא לשכוח.

פשוט קצת חבל בעיני ללכלך שרשורים רציניים בחדשות כזב.

וכל הנבחנים יכולים להצטרף אליו.

נראה מה יגיד בית המשפט

לא חשבתי שדוקא אתה תתמוך... באיזה זכות הוא לוקח כסף שעבדתי עליו (מה זה משנה שאשתי לא עובדת) ונותן אותו לאחרים??

אבל אם כבר מסבסדים, אז לפחות שיסבסדו אנשים שגם תורמים לכלכה או לפחות מנסים. 

זה צעד קטן בכיוון הנכון. 

בהנחה אז 3+- שנים, צריך לסבסד גם אברכים כפי שמסבסדים סטודנטים למדעי הרוח באוניברסיטאות (בניגוד למה שכתוב במצע של ישראל ביתנו, כל סטודנט באוניברסיטה ממומן ב30,000 בשנה, אני כמובן בעד להוריד את שניהם)

אין בעיה... נסבסד להם לפי 0 ילדים. קניתי. 

מה זה 30,000 שקלים ב-3 שנים בסה"כ? מעון עולה 2500 בחודש בכיף בלי סבסוד. 

זה 30000 שקלים בשנה אחת. 

סטודנט מקבל שליש ממה שמקבל אברך עם ילד אחד. (לרוב, יש להם שניים במעון בו זמנית). 

סגור. 

תן לאברך 30,000 שקלים באופן חד פעמי. קניתי. 

אני גם בעד להוריד את שניהם ולא רק ל"מדעי" הרוח אלא לכלל התארים. 

האמן לי, מי שהולך ללמוד מדעי המחשב או הנדסה, ייקח הלוואה על סך 30,000 שקלים בלי לחשוב פעמיים. 

יש סטודנטים גם לתואר שני ושלישי... ולא הזכרנו את המלגות שמקבלים סטודנטים, שאמנם בשביל רובם צריך לעשות שעות, אבל עדיין הכסף פר שעה שמקבלים הוא גדול מאוד.

רוב הסטודנטים (לפחות הדתיים) עם ילד בגיל מעון.

המאמר הזה מראה את את מה שאני אומר בצורה מדויקת, חוץ מהנקודה של עבודות של בעל תואר למדעי הרוח שלרוב הם בעיקר ללמד ולחקור את הנושא שהוא למד ולא באמת מייצר משהו - כמו תלמיד ישיבה שגדל להיות רב.

למרות הדמיון: האברכים אינם סטודנטים לתואר ראשון | דעה, דביר כרמון

העניין, שאם הוא באמת היה אידיאולוג הוא היה מקצץ בקצבאות זקנים ולא מעלה אותם או לפחות נותן מימון גם למכללות שבתכלס שם נמצאים רוב הסטודנטים משכבות החלשות. מימון של סטודנטים באוניברסיטה זה לתת כסף למי ש(לרוב) יש כסף.

העלות היא 30,000 והוא משלם מתוכה 10,000. 

זה אומר 2000 שקלים בחודש - שזה בדיוק הסבסוד למעונות הילדים לזכאים - 2000 שקלים. .

רוב הסטודנטים הם בלי ילדים. 

בתואר הראשון שלי  שהיה עם לא מעט סטודנטים דתיים בבר אילן אני די בטוח יכול לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר הילדים שהיו לחברים שלי לשנתון. (והתחלנו אותו בערך 100 סטודנטים כשמחצית מהם היו דתיים). 

מלגות של גופים פרטיים זה לא רלבנטי. גוף פרטי יכול לעשות עם הכסף שלו מה שהוא רוצה. 

בתואר שני ושלישי, המלגות מגיעות מקרנות מחקר ואין סבסוד גורף לסטודנטים. 

למעשה, שכר הלימוד למי שלא מקבל מלגה הוא גבוה יותר משכר הלימוד בתואר הראשון עד כמה שאני זוכר.

כלומר, לא רלבנטי. 

כלומר, מדובר על 3 שנים (4 אם לומדים הנדסה) בהם סטודנט מקבל סבסוד של 2000 שקלים בחודש כשהרעיון הוא שלפחות חלק גדול מהם ירכשו מקצוע או יהיו בעלי תואר שיאפשר להם למצוא עבודה - וכמעט כולם אח"כ יוצאים לשוק העבודה. 

ולא, אין משרות בשוק שבהם חוקרים "מדעי" הרוח - הם לרוב ימצאו עבודות שיצריכו תואר ראשון כלשהו כדרישת סף וכן יעשו משהו פרודוקטבי. 

אצל האברכים זו דרך חיים. שנים על גבי שנים. 

7 ילדים זה אומר 21 שנים של 2000 שקלים בחודש רק על מעונות היום!

ולא תמיד יש סיום לתקופת האברכות ורובם לא יוצאים בכלל לשוק העבודה ולהיות רב זו לא עבודה. 

כמה מהם יהיו דיינים? מעטים מאוד. כמה רבני שכונות? פרומיל. 

רובם לא יעבדו. 

יש הרבה מאוד בעיות במערכת ה"רווחה" הישראלית שמוטב היה לו היתה דואגת באמת אך ורק למי שנזקק לרווחה בעל כורחו ממש ולא בגלל שהוא בחר להיזדקק לרווחה. 

אני גם חושב שצריכים להפסיק את הסבסוד באוניברסיטאות - אבל זה הרבה פחות דחוף מאשר להפסיק את הסבסוד לאברכים. 

גם מבחינת סכומים וגם מבחינה מוסרית. 

אין בכלל מה להשוות  

אני דיברתי רק על מדעי הרוח ועל סבסוד ל3-4 שנים.

כפי שכל אדם יכול ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה, כך כל אדם יכול להיות תלמיד ליהדות בכולל.

גם לימוד בישיבה הוא "פרודוקטיבי" - נהיים מזה ר"מ בישיבה גבוהה או כל משרה רבנית אחרת.

איפה שאני לומד - אם אני לא טועה (קשה לדעת בגלל הקורונה) יש רוב ואפילו רוב גדול עם ילדים.

אם תסבסד 3-4 שנים בישיבה אברכים שמתחייבים לצאת אח"כ ולעבוד - אז סבבה. אפשר להתייחס לזה אותו הדבר. 

כרגע המצב הוא לא 3-4 שנים ורובם לא הולכים לעבוד בשום שלב. 

השניה שלי נחתך לי חלק ממה שרציתי לכתוב (רק לזמן מוגבל)

רוב מוחלט של מוסדות להשכלה גבוהה בארץ הם לא כאלה. 

מעניין אם אפשר למצוא את הנתון של מספר ילדים ממוצע של סטודנטים לתואר ראשון. 

ילד אחד - מקסימום שניים - במעון ולקבל סבסוד ורק לחלק מהזמן עבור אחד מהם לפחות. 

אברך ממוצע יקבל 3 שנים על כל ילד כשהממוצע הוא שבעה ילדים. 

אין בכלל מה להשוות מבחינת סכומים. 

המדינה משקיעה מאות מיליונים (כנראה אפילו מיליארדים) בהחזקת אנשים עם מקצועות שלא מכסים את ההוצאות של עצמם - שחקנים, במאים, אמנים וכד'. למה לומדי תורה פחות תורמים לחברה?

רוב מוחלט של החרדים לא יושבים בכולל ולומדים כל החיים. הם לומדים כמה שנים אחרי החתונה ועוברים הלאה - לעבוד (מה שאגב מראה שאין ממש בטענות שאי אפשר למצוא עבודה בלי לימודי ליבה בגיל צעיר). עוד דבר שצריך לזכור, הוא שאחוז העובדים (גם בקרב הנשים וגם בקרב הגברים) בחברה החרדית הולך ועולה עם השנים, כתוצאה מתהליכי מודרניזציה והשתלבות בחברה. קצב העלייה בשיעור  התעסוקה הוא 0.25% לשנה¹. גם אם נניח שהיום החברה החרדית לא מסוגלת להחזיק את עצמה, הרי שבעוד 50 שנה שיעור התעסוקה בחברה החרדית ידביק את האוכלוסיה הכללית.

[1] תעסוקת החרדים: תיאור יעדי הממשלה והתפתחות הנתונים בשנים באחרונות, עמוד 5.

"כשנופל לי סוס מהשמיים, אני לא בודק את השיניים שלו". 

לא אכפת לי למה - העיקר שקורה משהו טוב. 

אם מחר עודד פורר יסיר את כל חסמי הייבוא מעל שוק החקלאות - לא יהיה אכפת לי למה הוא עושה את זה - העיקר שיעשה את זה. 

מי שמובטל שיטפל בילדים שלו בזמן הזה...

כשמשהו טוב קורה, אני לא מחפש תירוצים לסיבות שבגללן הוא קורה. 

ואניב החלט מבקר את ביבי, אבל מי שעושה כמותו לא יכול לבוא אליו בטענות.

אגב, זה לא רק המקרה הזה, זה כל ההתנהלות הדבילית של להכשיר כל שרץ ב"גם ביבי", אז רגע, למה באתם? 

או כמו שאמר ידידה מאיר המוכשר: "אם כל מה שיש לכם להציע לי זה ביבי מעלי אקספרס, אז לא תודה, אני אעדיף כבר את המקורי".

אני שמח לראות שלחץ ציבורי עוזר. אנחנו נלמד להבא ונמשיך לפעול.

אם כל מי שלוחץ היה צריך לאכול כובע כשהלחצים שלו עזרו, מה הועילו חכמים בתקנתם.

ומי יודע, אוי אם נלחץ מספיק אז גם את חאן אל אחמר יפנו. אדרבה.

עברתי - אמנם לא על הכל - על השרשור שהבאת, ואני פשוט מסכים איתך לגמרי ומחזק את ידך. גם בשרשור הזה. חזק וברוך

אבל רוב או לפחות כמות לא מבוטלת מהציבור החרדי הם אברכים בכולל (ובטח הצעירים יותר שם שעוד נשארים כמה שנים בכולל בהתחלה- שהם גם הנפגעים העיקריים כמו שאראה לקמן).

אבל נהיה מאד מקובל שם שהאשה עובדת (לא נכנס לסו' האם זה מנהג טוב או לא אבל ככה זה שם) והבעל מביא מלגה מהכולל וככה הם מתפרנסים *בכוחות עצמם* ('הקצבת ילדים' לא יכולה להספיק בכלל בפני עצמה- בזכות נתניהו כשר אוצר. שלדעתי על המהלך הזה החרדים הודו לו בסוף.
ו'מעונות היום המסובסדים' עדיין עולה המון כסף בסופו של דבר בגלל שיש כמה ילדים, כך שמסתמכים בעיקר על עצמם ואולי גם גמ"חים והורים בהתחלה לא מספיק מכיר איך זה עובד שם)

ובהתחלה כמובן האשה עובדת במשכורת נמוכה עד שעולה המשכורת שלה עם הזמן.

ומה שליברמן עשה בפועל זה לגרום לאשה הזאת- שבעלה אברך כולל בדרך כלל בשלב זה של החיים שלהם- זה להשאר בבית עם הילדים (כנראה שלרוב ככל האברכים זה לא יגרום לצאת לעבוד 'הגזירות נגד התורה' של ליברמן כהגדרתם- ושוב לא נכנס אם הם צודקים או לא זה מה שיקרה פשוט) כי כבר לא ישתלם לה לעבוד כשכל הכסף הולך למעון והוא ישאיר את כל המשפחות הצעירות האלה מחוץ למעגל העבודה.

אז מה שיקרה בפועל זה א- שהרבה מעונות יום יסגרו מחוסר כדאיות כלכלית ב- יחזיר נשים חרדיות להיות עקרות בית.

כך שאם ליברמן רוצה להכניס אצבע בעין לחרדים הוא בהחלט הצליח. אם הוא רוצה לייעל את כלכלת ישראל הוא יכשל בענק.

יש עוד מה להרחיב ולפתח כמה נקודות אבל מספיק לבינתיים

ופחות לנקודה שרצית לציין. ותודה שהגבת בכ"ז.

בכללי שתדע שאני מעריך את צורת החשיבה שלך. (וגם אותך בכללי על הדרך שעברת) (חח עד כאן פינת הפידוח...)

לגופו של דיון- רציתי לומר שלדעתי, ככלל, הציבור החרדי שני ההורים לרוב עובדים, ועם זאת הרבה מאד משפחות צעירות דווקא, שיותר נפגעות מהעניין, שם הבעל בכולל והאשה עובדת.

כך יוצא שבאמת רוב הציבור שם ההורים עובדים, ואם זאת ציבור לא מבוטל יכול להכנס למעגל העוני. כך שהטיעון של הח"כים (שרוב הציבור עובדים, ואלפי משפחות ייפגעו) נכון על שני צדדיו למרות שזה נראה סותר.

"מצד אחד אתה כותב שהם מתפרנסים בכוחות עצמם, מצד שני אתה כותב שהם לא יכולים להסתדר בלי סבסוד מעונות מהמדינה." מצד אחד אתה כותב שבזכות המשכורת של האשה הם שורדים, מצד שני אתה אומר שזה יגרום לנשים לא לעבוד (ואז מה? הם ישדדו בנק? לא סביר).
 

- כי זוג חרדי צעיר מתפרנסים בשנים הראשונות 'על הקשקש', עד שהאשה מרוויחה יותר והבעל יוצא לעבוד (ללמד או אחרי שלומד מקצוע) ואם אתה מעלה את המחיר של המעון אז השכר מינימום (אפילו במשרה מליאה כ"ש בחצי משרה) של האשה והמלגה כבר לא יוכלו להחזיק ילדים במעון. וזה 1400 כפול 2-4 ילדים. אז היא תאלץ להשאר עם הילדים בבית כדי לחסוך 2600*2 או 4. (או שהבעל יצא לעבוד. דבר פחות סביר לדעתי כמו שארחיב עוד קצת גם בהמשך ב"אז יכול להיות")

ובנוסף תחשוב- עד עכשיו הם שילמו 900*2 או כפול 4 אז הם יאמרו ש'מה פתאום שנהיה פראיירים' (תסכים שזה ההרגשה גם אם לא 'חייבים' להם שום דבר?).

אז יכול להיות שאם זו תהיה המדיניות בהסכמה רחבה שלא תשתנה בממשלה הבאה הם יאלצו בסוף לעשות כמו החרדים בחוץ לארץ אבל כרגע הם פשוט 'יקחו שנורקל' ויעברו את זה.

וכאן נכנס העניין המהותי- בשונה ממדינות הOECD וראיה 'קרה' של רווח-תועלת- לא ראוי לאפשר במדינת היהודים למי שרוצה ללמוד תורה סיבסוד קטן בהתחלה וקצבת ילדים לא ענקית עד שיעמדו על הרגליים? לא מדובר במלגות ענק או אפילו לא סתם להחשיבם כמו חיילים שמכירים בתרומתם ה'לא כספית' אלא הערכית. מדובר בסכומים הרבה יותר סימליים ורווח מאד גדול שאפילו חילוני מסורתי ראוי להכיר בו ולאפשר זאת לא כך?

לגבי המעונות אני לא כלכלן. אבל נראלי המציאות כיום זה שמעונות יום זה לא מאד נחשב, ומי שיש לו כסף מעדיף מטפלת פרטית. כך שאותם שיש להם כסף- שניהם עובדים- לא ילכו לשם. ומי שלא עובד- גם יחפש מטפלת פרטית שתעלה פחות ממעון לא מסובסד (סביבות ה1800) כך שלא יהיה ביקוש למעונות.

זה דעתי אני לא כלכלן ולא מכיר בפנים את הציבור החרדי אבל אני חושב שככה הולך שם. אם יש השגות למישהו שבאמת מכיר אשמח לשמוע...

אז נראה שמה שיקרה, לפחות בהתחלה, זה שהרבה נשים צעירות ישארו בבית ומיעוט יישברו על ההתחלה וגם הבעל יצא ללמוד.

ב- פה באמת נכנס העניין המהותי. [ועיין גם ג.     וגם אצטט עצמי במחילה-"לפחות בהתחלה, [מה שיקרה] זה שהרבה נשים צעירות ישארו בבית " "אז יכול להיות שאם זו תהיה המדיניות בהסכמה רחבה"- וזה לא המצב. אז נגיד שנה שנתיים האברכים ישרדו איכשהו. עד שחלקם יאלצו באמת לעבוד ואז זה יהיה קרוב מאד לנפילת הממשלה להערכתי. והמצב יחזור לקדמותו- האברכים יחזרו לכולל מהשנה ראשונה/שניה של לימודי התואר שלהם או מעבודה כפקיד וכדו' שגם לא ימשוך אותם יותר מדי להשאר שם.. אז בפועל זה יותר לתקוע להם אצבע בעין מאשר 'יעילות עתידית']- זה בסוגריים, כי מה שמחזיק את הצד הפרקטי זה הנכונות של הצד המהותי- שגם אם העם לא מאד מבין למה לסבסד מעונות לילדי אברכים, הוא מספיק שם כדי שבממשלה הבאה שר האוצר החדש יבטל את פעולת קודמו. ובטח אם החרדים יפעלו בהסברה נכונה...

ג-אדגיש שוב, גם כדי להתמודד עם הציטוט הנכון כ"כ של הרמב"ם שליברמן הביא- שכמובן הם *יפרנסו את עצמם בהמשך* *וגם עכשיו* מדובר בסיבסוד שולי לא במלגות ענק וכדו'.

ואשמח לשמוע דעתך גם על שאר הפסקאות...

"הילד השלישי לא צריך לאוכל וכו'"... 

אבל כשמקצצים בסבסוד שנקבע לפי מספר הילדים - פתאום זו "פגיעה בחרדים"... 

אני מניח שאם מפלגת הציונות הדתית תהפוך למפלגה פתוחה ודמוקרטית באמת, יוגב יצטרף אליה ולא יתעקש להסתדר בעצמו. אבל כרגע אין לנו כמעט שום מידע בנושא, למעט הבטחה לפריימריז שנשמעה פה כבר איזה עשרים פעם בשנתיים האחרונות.

במרכז המפלגה.  בצלאל לא יו"ר מפלגה בה הוא קובע הכל.

זה לא ימינה ולא הבית היהודי כמו שהתנהל בשנים האחרונות.

יש לו מרכז שהוא צריך להגיע איתו להסכמות.

לא כל דבר צריך להתפרסם מידית בתקשורת.

יש תהליכים שעובדים עליהם ולוקחים זמן.

אבל עובדות לא עניינו מעולם את תומכי עוצמה ושות', אז בשבילכם:

איחוד בימין: בן גביר בשיחות להצטרף לפריימריז בציונות הדתית- סרוגים

לא אמרתי שבצלאל סתם מדבר דיבורים באוויר. טענתך שההליכים מתקדמים להם לאיטם אבל עוד לא בשלים מספיק כדי להציג אותם לציבור הגיונית בהחלט, אבל אני רק אמרתי ש*לנו* אין עדיין שום מידע בנושא, מעבר להבטחות שהובטחו.

היה כינוס מרכז, התקבלה הסכמה עקרונית למפקד פריימריז. נקבעו לוחות זמנים.

יש וועדה שתפקידה להכין אותם והיא עובדת. כל זה פורסם, אבל עובדות זה פחות...

המפד"ל של פעם. הוא מנסה להקים אותה לתחיה. אין קשר למיקומים.

אין להם סיכוי... סתם יבזבזו קולות

אם לא תתקנו אותי

פעמים רבות אנשים שהם חילונים, אבל יודעים מה הם עושים בחיים, מפתחים עמוד שדרה חזק הרבה יותר מאנשים שהם שומרי מצוות, אבל מפקפקים בצדקת דרכם ופוזלים כל הזמן לצד החילוני או הרפורמי.

כך גם כאן. יש לנו את שיקלי החילוני, שלא מתבלבל ומבין שהקמת ממשלה עם מרצ והערבים זה רעיון אבסורדי, ומהצד השני יש את בנט, אורבך ושות', שהצליחו לשכנע אפילו את עצמם שהגאולה האמיתית היא להקים ממשלה עם השמאל הקיצוני והערבים.

הנני סבור כעת, כפי שהייתי סבור אז, שהוא בעל רגש פטריוטי אמיתי, ציוני נלהב ועמוק. לחלוטין. אין ספק.

עם זאת, סבור הייתי אז, ועודני, שעמדותיו הדתיות הינן שמאלה שמאלה, נעוצות היטב בשמאל הפרוגרסיבי.

נכון, קשה לעכל דבר כזה כי בד"כ זה הולך ביחד, אבל אף אחד לא אמר שלא תיתכן אופציה כזו.

לכן, אין איך להגדיר את המשפט הבא שלך מלבד כשל טוטאלי: "היו כאן כאלו בפורום שקודם הבחירות סימנו אותו כנקודה החלשה בימינה, מצד עמדותיו הדתיות, וטענו שלכן מסוכן להצביע לימינה. בנתיים מתברר לעת עתה שדוקא אלו שכביכול הם בשר מבשרה של הציונות הדתית כמו סילמן ואורבך, איכזבו בגדול, ולא עמדו בלחץ."

פשוט אין בדל קשר בין "עמדותיו הדתיות" עליהם ביקרנו אותו. לבין עמדותיו הציוניות שבהן הוא אכן איכותי.

(אם כי, במאמר המוסגר, בחשיבה לטווח ארוך - כבר למדנו על בשרנו שמי שאינו מגיע מבית המדרש - בסוף אינו מחזיק מעמד בעצמו) 

תקפו מבנים ריקים, וזה גם בממשלה הקודמת עשו.

הם לא הסדירו את אביתר. הם מתפנים מרצון, ואז *אולי* יעשו סקר קרקע, ואז *אולי* זה יעלה לדיון בממשלה, ואז *אולי* יאשרו להקים שם יישוב. עמונה פונתה אחרי שהיה פסק דין חלוט של בג"ץ לפנות. כך גם יהיה באביתר אם יוגש בג"ץ.

הממשלה הזו רעה כי היא נסמכת על תומכי טרור ערבים, ממשלת מיעוט לא לגיטימית על הרוב היהודי הגדול של מדינת ישראל.

"חלול השם שאין כמוהו, חלול שם שמים וחלול שם כבוד עם ישראל ומדינת ישראל. כל מי שיש לו איזה מגע ויחס לטרגיקומדיה מזעזעת זו, יש לו דין מחלל השם, שאין לו כפרה ותיקון"

הבעיה העיקרית כרגע לדעתי היא הכירסום בענייני יהדות.

מלבד זאת כיון שחברים בממשלה גם רע"ם ומרץ אי אפשר לדעת איזה אתנן הם קיבלו בתמורה - ויתכן שבסוף נברר, שבמשמרת הזו הנגב כולו ניתן לאויבים שלנו וכדומה.

בפן הבטחוני, מבצע שומר החומות, יצר משוואה חדשה לגמרי. בפעם הראשונה מאז מבצע עופרת יצוקה, הצלחנו להגיע למצב שישראל נענית לתחנונים של חמאס להפסקת אש, ולא מפסיקה את הלחימה באופן חד צדדי אחרי לחץ בין לאומי. המצב הנדיר הזה אפשר לישראל להגיע מעמדת כח ברורה, ולשנות את המשוואה לפיה "כל עוד זה רק העוטף הכל בסדר". לפתע פתאום אפשר לתקוף בעזה בתגובה לשיגורי בלונים, דבר שלפני כמה חודשים היה נחשב לתוקפנות חריגה (כי זו אכן תגובה חריגה יחסית למקובל אז), נחשב היום לתגובה טבעית ומתבקשת.

צריך לזכור: את מבצע שומר החומות לא ניהל בנט, אלא נתניהו וגנץ. יותר מזה, הרכב הממשלה לא מאד משמעותי לפעולות כמו תקיפה בעזה בתגובה לתקיפה על העוטף, שהיא מסוג ההחלטות ששר הביטחון מחליט עליהן בעצמו ולא מגיעות לאישור הממשלה כלל (וכדאי לזכור ששר הביטחון נותר אותו שר). המבחן האמיתי יהיה כאשר הממשלה תידרש לאשר פתיחה במבצע כולל, בסגנון שומר החומות. האם ניצן הורוביץ, עיסאווי פריג' ומירב מיכאלי יסכימו להצביע בעד מבצע כזה?

מי שיצר את המציאות הזו, שמאפשרת לממשלה להגן על המדינה באדיקות מפני אויבים מבחוץ, היה נתניהו. כמו עם החיסונים, בנט ממנף כעת את ההישגים המרשימים של נתניהו ולוקח את הקרדיט לעצמו.

אבל חוץ מהפן הבטחוני, יש עוד צרות רבות בממשלה השמאל-ערבים שקמה לנו. כמו שכתב חיובי, הממשלה עתידה לפרק ולפגוע בכל דבר שקדוש ליהדות ובכל ערך לאומי חשוב. דגלי ה"גאווה", הכנסת גופים אולטרא ליברליים לתחום הכשרות, מינוי דיינים שערכי ההלכה פחות חשובים להם מערכי המודרנה, תח"צ בשבת ועוד כהנה וכהנה מעשים חמורים שניתן לקרוא מפורטים בפירוש בהסכמים הקואליציוניים.

ממשלה כזו, גם אם בתחום מסוים מאד היא לא יותר גרועה מהממשלה הקודמת, צריך לדאוג לפרק בהקדם.

דוגמה: מאמר ששלחתי לערוץ ומשום מה לא פורסם - אקטואליה וחדשות

אין זה שורש המאבק

בעלון "עולם קטן" כותבים על זה כמעט כל שבוע. ראי שם.

מבינים לפה - אקטואליה וחדשות

הלוואי שאני טועה, אבל זה הצפי שלי לעתידו של היישוב אביתר>> - אקטואליה וחדשות

אז הנה המתווה המלא שלא נותן שום דבר לתושבי אביתר>> - אקטואליה וחדשות

אז הנה מאמר ניתוח של בר סמכא קצת יותר ממני - - אקטואליה וחדשות

כרגע, לא עבר מספיק זמן כדי לשפוט. 

יכול להיות שהיא תהיה איומה ויכול להיות שהיא תהיה טובה. 

דווקא עם ליברמן באוצר והחרדים באופוזיציה, יש סיכוי שמשהו יזוז כאן לכיוון טוב. (למשל, התפרסם שהאוצר רוצה להפוך את מכון התקנים לגורם מפקח ולהכיר בתקנים של האיחוד האירופי והאמריקאי מבלי לחייב בבדיקה נוספת - שזה יהיה יותר מכל מה שביבי עשה עבור הכלכלה הישראלית מאז 2009 מבחינת יוקר המחיה). 

מהרגע שהוא הודח בוודאי שמצב הימין ישתפר

לקרן לעידוד פעולות טרור בלוד, רמלה, חיפה, ועכו.

מה אתה מקשקש?

מה מסתתר בתוך תוכנית החומש החדשה למגזר הערבי

א)אני לא רואה פה הסכם של 53 מיליארד

בטח תאמר 40 מיליארד שקל הפרש ביני ובינך מה הוא?

ב) זו רק הצעה של מתווה לא כתוב שם שזה אושר. 

next lie please

מדובר על שהשרה גילה גמליאל , מהליכוד , בנתה תוכנית חדשה , כדי להמשיך את מתווה 922 שאושר ותוקצב על ידי ביבי כבר בשנת 2016.

כן כן בהחלט טיעון חזק של בנטיסטים 

אין ספק בכלל שביבי וממשלת ביבי עשו הרבה דברים טובים וחשובים וזה אחד מהם.

מי שאינו ילד מטומטם ומטורלל שאין כאן פלוס ומינוס. יש במדיניות ממשלתית תהליכים, חלק חיוביים , חלק שליליים וחלק , קשה לשפוט בלי פרספקטיבה ארוכת טווח.

תןכנית 922 , שפקעה בשנה שעברה , הייתה תוכנית חשובה וטובה , טוב שהשרה גמליאל חידשה וטוב שהממשלה החדשה מתכוונת להמשיך בתוכניתה של השרה גמליאל.

עדיין , טובת המדינה חייבה את סילוקה של ממשלת החסינות של ביבי והממשלה החדשה שקמה לא אמורה לבטל את כל מפעלי הממשלה הקודמת , אלא לשקול כל מקרה לגופו

לא משנה אילו הצגות הם יעשו עם הפצצת דיונות חול או בניינים ריקים

ממשלה שמההתחלה ממנת את אויבנו על סך 53 מיליארד (לסבר את האוזן הסכום שנותנים לחרדים בשנה הוא פחות מ1 מיליארד)

היא ממשלת זדון חילול השם גדול מאוד לשתף פעולה עם רוצחים 

וזה מבלי לגעת בעינייני היהדות שגם יש אינספור מרעין בישין..

לערבים נתנו הרבה פחות וגם זה בתוכניות חומש, שחלק גדול מההיקף שלהן הוא פיתוח תשתיות , שעובר דרך מכרזים ממשלתיים , שבסופו של דבר מפרנסים בעיקר יהודים

הפטנט של משרד האוצר: כמה כסף יקבלו הישיבות ב-2020

יש הבדל לא קטן בין 800 מליון שקל ל24 מיליארד אני מקווה שתבין את זה יום אחד

Next

תקציב הישיבות של 800 מיליון ש״ח הוא זרזיף קטנטן בים הכסף שהם סוחטים.

גם כשאתה לא מאמין עד לאן הממשלה הזו תידרדר היא מדרדרת עוד ועוד. פשוט אין גבול. שום דבר כבר לא יפתיע אותי.
ועמיחי שיקלי באמת יצא גבר. גם ערכי וגם והגיוני ואחראי. היה לו קשה להצביע אוטומטית נגד, אך לבסוף כשהוא ראה את העיוות המוסרי ואת החוק המחורר שהוגש לבסוף, הוא הסכים. אשריו ואשרי חלקו.

אכן קנה את עולמו

חוצמזה, ששוב מדובר בדמגוגיה בשקל. ביבי תיאם עם טיבי שיצביע נגד? לא.

לא הייתה שום ברית. כל אחד התנגד מסיבותיו הוא. כמו שצריך ואמור להיות.

כן ירבו

כדי להשמיד יהודים אתה מוכן לתמוך בשונאיך

או, אם נרצה: למען טיבי אתה מוכן לתמוך בביבי

כמה טוחי עיניים אתם מסוגלים להיות. פלאי הבריאה.

מצד שני, ראינו הלילה, ולא בפעם הראשונה, שאין לבנט ושקד שום ערך שהם לא יוותרו עליו כדי להישאר בשלטון, אז אין שום סיבה שהם לא ייכנעו גם לביידן בעניינים שונים.

מכניסים אותי לדיכאון עמוק ולחרדה גדולה מאוד.

הנה למשל דברים שכתב טאוב בבלוג שלו, ופורסם גם בעיתון "הארץ" (מייקל דוראן וגדי טאוב, הארץ, 27.05.2021.):
 

"מדיניות הפייסנות המסוכנת של ביידן".

במהלך מבצע "שומר החומות" הביע ממשל ג'ו ביידן תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. הוא גם בלם החלטות במועצת הביטחון של האו"ם שהיו עלולות להפריע לישראל להשיג את יעדיה הצבאיים. דבקותו בקו זה לאורך כל המבצע אינה דבר של מה בכך. אבל גם מי שנותן לממשל ביידן את מלוא הקרדיט המגיע לו בעניין זה, אסור לו לעצום עיניים מול האיום הרחב יותר שהאסטרטגיה שלו במזרח התיכון מציבה בפני ישראל. ממשל ביידן מתכוון להשלים את ההיערכות מחדש ביחס לאיראן, שאותה החל ברק אובמה. ההשלכות של מדיניות זו מסכנות את ישראל לאין שיעור יותר מכל איום שחמאס עלול להציב בפניה.
כשמדברים על ההיערכות מחדש של ממשל אובמה ביחס לאיראן, עולה על הדעת מיד הסכם הגרעין. אבל הסכם הגרעין הוא רק מרכיב אחד מתוך פרויקט רחב של יצירת סדר חדש במזרח התיכון. ורק כאשר לוקחים בחשבון את מלוא היומרה של פרויקט זה ניתן להבין לאשורם את מהלכי הממשל הנוכחי.

ראשית, ראוי לזכור שעם כל ההבדלים ביניהם, קו של המשכיות מחבר בין מדיניותם המזרח־תיכונית של שלושת הממשלים האחרונים בארה"ב, ממשלי אובמה, טראמפ וביידן. שלושתם שאפו לצמצם את המחויבויות הצבאיות של ארצות הברית באזור. יש רק שתי דרכים להשגת מטרה זו: הראשונה היא בלימה מולטי־לטרלית של איראן. זו הגישה שאימץ ממשל טראמפ, לפיה ארה"ב הנהיגה קואליציה שמטרתה לבלום את מימוש השאיפה האיראנית להגמוניה באזור, בד בבד עם פעולה אגרסיבית שמטרתה הספציפית למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. על פי גישה זו, את הוואקום שנוצר עקב הקטנת מעורבותה הצבאית הישירה באזור, ארה"ב תמלא על ידי חיזוק בעלות בריתה, ועידודן לעבוד יחד למען המטרה המשותפת. בחזון זה ארה"ב מעבירה אחריות למדינות ידידותיות לה ותומכת בהן.
הדרך השנייה היא פייסנות כלפי איראן. זה המודל שאובמה אימץ ושאליו חוזר עתה ממשל ביידן. תמציתה של עמדה זו באה לידי ביטוי באמירה המפורסמת של ביידן בהקשר הסורי ב–2014: "הבעיה הכי גדולה שלנו היא בעלי בריתנו". במלים אחרות, בעלי הברית של ארה"ב, ובמיוחד ישראל וסעודיה, גוררים אותה להסתבכויות מיותרות בקונפליקטים עם טהראן ומוסקווה.
בבסיס המדיניות הפייסנית עומדות ההנחות הבאות: שלמוסקווה ולטהראן יש אינטרסים בסיסיים משותפים; שבתנאים מסוימים הן ייאותו לשתף פעולה עם וושינגטון; ושדיפלומטיה היא דרך אפקטיבית יותר מאמצעי כפייה ומחבלה, כדי לשכנע את איראן להימנע מפיתוח נשק גרעיני. לפי תפישה זו על ארה"ב לרסן את בעלות בריתה — סעודיה וישראל — ולהושיט יד לטהראן מעל לראשן.
אובמה בדק את המודל הזה לראשונה בסוריה בין 2012 ל–2016. ב–2012 הוא הזהיר את נשיא סוריה, בשאר אל־אסד, שאם ישתמש בנשק כימי הוא יחצה קו אדום ויביא על עצמו תקיפה אמריקאית. שנה אחר כך אסד חצה את הקו האדום שאובמה שירטט, אבל אובמה לא מימש את איומו. בכך נתן דחיפה משמעותית לשיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן, שהתגייסו יחדיו להגן על כיסאו המתנדנד של אסד. מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין סייע לאובמה למחוק את הקו האדום שלו על ידי העמדת פנים — שאמריקה היתה שותפה לה — כאילו הוא, פוטין, מנצח על השמדת מאגר הנשק הכימי של אסד. בפועל הושמדו רק מאגרי הנשק שאסד הצהיר על קיומם באופן רשמי. ב–2017 אסד השתמש שוב בנשק כימי, ובכך הוכיח כי שמר על היכולות הכימיות של צבאו, דבר שחשף את טענותיו של אובמה בדבר הסרת האיום הכימי כריקות.
הסכם הגרעין עם איראן הוא ניסיון להחיל את העקרונות שיושמו לגבי הנשק הכימי של אסד על תוכנית הגרעין של טהראן. שהרי ההסכם מציב מגבלות חלקיות מאוד על תוכנית הגרעין האיראנית, וגם זאת רק עד 2030. אבל כפי שטען ביחס לתוכנית הנשק הכימי של אסד, כך טען אובמה לגבי הסכם הגרעין עם איראן, שהוא חוסם לצמיתות את דרכה לנשק גרעיני. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ראוי להזכיר, לא במקרה נמנעה מסיווג תוכנית הגרעין של איראן כתוכנית אזרחית לצרכי שלום. ואכן, בחינה מקרוב של התוכנית חושפת כי אלמנטים ממנה, כמו הבונקר התת־קרקעי באתר בפורדו, מיועדים לשימוש צבאי בתוכנית הגרעין. "הגודל והמבנה של מתקן זה", אמר אובמה ב–2009, "אינם מתיישבים עם תוכנית למטרות שלום". ולמרות זאת, ב–2015 הסכם הגרעין הותיר על כנו את האתר בפורדו כאילו שהדבר מתיישב עם הרטוריקה של הממשל על אודות ההסכם.
הרעיון שההסכם "ימנע מאיראן כל דרך לפתח נשק גרעיני", כדברי אובמה, היה עיקר טענותיהם של המסנגרים עליו. אבל אפילו אובמה הודה ברגע של היסח הדעת, שההסכם מתיר לאיראן להתקדם, באופן כזה, שב–2028 כבר יהיו ברשותה "צנטריפוגות מתקדמות שיעשירו אורניום באופן מהיר למדי, כך שבאותה נקודה, זמן הפריצה יתכווץ עד לאפס כמעט". המונח "זמן פריצה" מתייחס לזמן שיידרש לאיראן כדי לייצר פצצה מרגע שתחליט לעשות זאת.
החורים בהסכם הגרעין בולטים כל כך, שממשל ביידן כלל אינו טורח להסתיר אותם. במקום זאת, הוא טוען שהוא פועל לקידום הסכם "ארוך יותר וחזק יותר". אלא שטענה זו אינה אלה תחבולת הסחה. שכן ממשל ביידן אינו מתעקש לשאת ולתת על הסכם טוב יותר עכשיו. הוא מבקש לחזור להסכם הקודם, ורק אחר כך לדרוש שיפורים. במלים אחרות, הוא חוזר להסכם שמבטיח לשחרר את תוכנית הגרעין האיראנית מכל מגבלה עד 2030, ובכך שומט כל תמריץ או ענישה שהיו עשויים לעודד אותה להכפיף עצמה להסכם "ארוך יותר וחזק יותר".

ממשל ביידן נוהג בחוסר יושר דומה גם ביחס לכוונות שהוא טוען שיש לו, להגביל את כוחן של המיליציות הפרו־איראניות ברחבי העולם הערבי. גם כאן, עיון מדוקדק בהסכם הגרעין הנוכחי מאפשר להבין את המצב לאשורו. ההסכם מסיר מעל איראן כל סנקציה כלכלית, כולל סנקציות שהטיל עליה הקונגרס בתגובה לתמיכתה בטרור, להלבנת כספים על ידה, לפגיעותיה בזכויות אדם, ולתוכנית הטילים הבליסטיים שלה. במקביל לביטול הסנקציות, שהן המכשיר הלא־צבאי העיקרי לריסון איראן, ארה"ב מפעילה לחץ על בעלות בריתה לחדול ממאמציהן הצבאיים לבלימת התפשטות כוחה של טהראן.

רק לפני זמן לא רב השווה יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, את המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, להיטלר. בחודש האחרון חל שינוי דרמטי בטון דיבורו: "אנחנו עובדים יחד עם שותפינו באזור כדי להתגבר על חילוקי הדעות עם איראן", הוא אמר בראיון טלוויזיוני באפריל. בן סלמאן הכריז על פתיחה בדיאלוג עם איראן שמטרתו להפחית את המתחים. "אנחנו שואפים לאיראן משגשגת", אמר.

התמתנותו הפתאומית של בן סלמאן היא תולדה ישירה של לחצים מהבית הלבן. מרגע שביידן החל לכהן כנשיא היה לו מסר ברור לסעודים: הפסיקו את המלחמה בתימן והפחיתו את המתח עם איראן. בין השורות היה גם מסר שלישי, מובלע, אבל תקיף לא פחות: אל לסעודיה לשתף פעולה עם ישראל בניסיון להכשיל את הסכם הגרעין.

מסרים אלה הם מהפכה כוללת במדיניות האמריקאית באזור, שישראל עדיין אינה מפנימה את משמעותה. המשבר הפוליטי והחוקתי החריף שישראל שרויה בו מסיח את דעתה, והיא מוסיפה לכן להניח, כמו מכוח אינרציה — ולגמרי בטעות — שארה"ב עדיין שואפת לבלום את איראן. עד כדי כך טחו עיניה של ישראל מראות, שאך בקושי הבחינה בלחץ המופעל עליה מוושינגטון, כשם שהוא מופעל על סעודיה — לחץ גובר והולך להימנע משיבוש המאמץ האמריקאי להפוך את איראן לשותפה מרכזית ב"ייצוב" של תימן, עיראק וסוריה.

ההיערכות מחדש של ביידן כלפי איראן מציבה לפיכך דילמה קשה לפתחה של ישראל. היא יכולה להשלים עם המדיניות האמריקאית, ובכך להסיר כל מכשול, אמריקאי או ישראלי, העומד בדרכה של איראן להשתמש במיליארדי הדולרים שהיא תקבל כתוצאה מהסרת הסנקציות כדי לבנות את כוחה בעיראק, בתימן, בלבנון ומקומות אחרים. לחלופין, ישראל יכולה להמשיך לחבל במתקנים גרעיניים באיראן ולתקוף מיליציות בסוריה, אבל להסתכן בפגיעה משמעותית ביחסיה עם ארצות הברית.
דומה שישראלים רבים טרם הפנימו את ההשלכות כבדות המשקל של כל אחת מן הבחירות האלה. חלקים חשובים בממסד הביטחוני הישראלי ממשיכים להאמין במס השפתיים של ממשל ביידן על אודות בלימת איראן, ולהיאחז בתמיכה שהעניק לישראל מטעמים טקטיים במהלך "שומר החומות", כאילו ביטאה מחויבות בעלת משקל לביטחון ישראל בעתיד. אנשי ממשל ביידן מעודדים זאת. הם מפעילים בערוצים רבים את השפעתם הגדולה על הממסד הביטחוני של ישראל כדי לעבות את מסך הרטוריקה המטעה סביב החזרה להסכם. אבל אסור לנו לטעות: תוכניותיו של ממשל ביידן עומדות בסתירה מהותית לאינטרס הישראלי, והן כוללות הערכה־מחדש רדיקלית של הבריתות של ארה"ב עם ישראל וסעודיה. עצימת עיניים לא תועיל כאן. היא רק תאלץ את ישראל להתמודד עם הסכנה האיראנית אחרי, לא לפני, שאיראן תהפוך למעצמה גרעינית.

אז האמריקאים

החוק האזרחות הוא "הוראת שעה" - כלומר, חוק שחייבים לחדש אותו בכל תקופה מסוימת אחרת הוא בטל. 

במקרה של חוק האזרחות מדובר על פרק זמן של שנה. 

חידוש החוק מצריך את אישור הממשלה ואת אישור הכנסת. 

למה הוא הוראת שעה? 

כי בג"ץ "רמז" שאם הוא לא יהיה הוראת שעה, הוא עשוי לבטל אותו כיוון שהוא סותר את "חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו". (למרות שלא ברור שבג"ץ אכן יעשה זאת. היו שופטים בבג"ץ - ולא דווקא שמרנים או ימניים אלא שופטים כמו חשין וגורניס - שהתבטאו בעד החוק וקבעו שהוא לא סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). 

עכשיו, האופוזיציה רוצה להעביר חוק יסוד ההגירה - שהוא גם חוק יסוד (מה שבתיאוריה יקשה על בג"ץ להצדיק את ביטולו) וגם יהיה קבוע. 

השאלה היא למה הם לא עשו את זה כשהם היו בקואליציה עד היום? למה הליכוד של ביבי לא עשה את זה מאז 2009 - כשהיו להם קואליציות "ימין על מלא" ורוב ימני מוצק בכנסת? 

אולי הם פשוט עבדו על החוק הזה במשך 12 שנים כדי שהוא יהיה ממש-ממש טוב... 

הוא חוק שמונע מפלסטינים להתאחד עם משפחותיהם שנמצאות בארץ החוק כבר קיים והקואליציה רצתה להאריך אותו בשנה כמובן שמנסור עבאס מתנגד לחוק כזה ולכן נרקמו איתו כל מיני דילים האופוזיציה לא רצתה להצביע עם הקואליציה אז היא העלתה את חוק ההגירה שהוא יותר רחב ובעצם מייתר את חוק האזרחות אם אתה רוצה שאני אסביר לך גם מה קרה במליאה תגיד 

https://www.inn.co.il/news/497840

העוקבים אחריו מעידים שהוא הפך לשופר של בנט. בערוץ 12 הוא עדיין מככב כסמן הימני, וככזה שמביא "אקשן". הבעיה עם בנט מתחילה להיות הרבה יותר מורכבת משחשבנו.

צריך לנקד את זה: "כן, כבר אז לא תמכתי בבנט, לא היתה לי טיפת אמון בו ופעלתי נגדו ככל שיכולתי

(בניגוד למה שהעלילו עלי כמה מחברי הפורום בשנתיים האחרונות)." ?

מה שלא ברור זה מה אמורה להביעה התגובה שלך בעניין "להעיף את ביבי", איך זה קשור?

ובדרך להכרזה על יישוב חדש בשומרון. פותח השרשור כותב שכבר אז הוא התנגד לבנט, אבל הפרסומות שהוא הביא רק מחזקים אותו, אז ניסיתי להבין מה הפואנטה?

בינתיים תושבי אביתר פונו ולא נראה שיחזרו כ"כ מהר לבתיהם (אם הבתים יוותרו בכלל על תילם).

הסברתי למה במקום אחר - הלוואי שאני טועה, אבל זה הצפי שלי לעתידו של היישוב אביתר>> - אקטואליה וחדשות

הרי מבחינתך כל דבר בעולם הוא הזדמנות לכתוב משהו נגד בנט ושות'.

פתאום אתה לא מבין איך זה קשור למשהו?!

אבל ההתיישבות זקוקה לימין בכללו כשפריפריה צריכה לרוב גם לה עוזרים  

החרדלניקים נשארים בימין בעוד הזרם המרכזי והלייטים חוזרים מאמצים את משנת המפדלניקים הישנים ואת הברית ההיסטורית עם מפא''י של פעם.

כהנא, סילמן, ואורבך קרובים יותר למרב מיכאלי מאשר אל סמוטריץ'.

הסיפור הוא לא הברית ההיסטורית אלא מימד.

במקום להתפלל צועקים הסמוטריצ'ים על הבנטים וגם להיפך, והרב לא מצליח להשתלט על המהומות. מתי כבר יקום מכסאו המבוגר האחראי וירגיע את הרוחות ואת הסכינאים.

אין שום שינוי משמעותי