פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 11)

תקופה מעולה לפיקניק

בעצם, אולי הפתרון הפשוט הוא להביא את כל חומרי הגלם לניצול מקסימלי, לארגן מראש שתי קופסאות ומה שלא אוכלים לקחת הביתה (או הכל לישיבה/חברים).

אפילו הייתי אומר להכין הכל מראש להכין שקית\קופסה שמעורבב בה תערובת יבשה של כל המצרכים של הפנקייק וכל שנותר הוא להוסיף את המרכיבים הרטובים ולערבב.

או לשקשוקה להביא הכל קצוץ ומוכן מראש בקופסה ורק נותר לבשל..

ומניסיון אישי, אל תביא דברים מיותרים. תביא בדיוק מה שצריך, כולל נייר כסף כדי לחסות את המחבת אחרי ששמת את כל הדברים.

אם אתה מתקשה, תעזר בAI הוא מביא מתכון פשוט ואומר לך בדיוק מה המצרכים ומה צריך להביא.

לא ממליץ לחתוך סלט ביחד אלא להביא סלט מוכן, הופך את העסק ליותר פשוט.

הקלאס באמת זה שקשוקה/חביתות/פנקייקים.

אבל אם אתם רוצים דברים מגניבים יותר אפשר- מרק, לחם מטוגן, שניצלים/פרגיות, קציצות ירק, פסטה בסיר אחד..

אפשר גם טונה מעושנת עם קרקרים וסלט חתוך.

אני ובעלי באחד הדייטים שלנו הכנו מרק בחורף הקר של ירושלים והיה נדירר!!! זה פשוט להביא ירקות, בקבוק גדול של מים, ומעט תבלינים- סטו(:

אם אתם רוצים להתפנק אפשר גם להכין קוסקוס בקופסא עם מים רותחים ואז יש לכם מרק עם קוסקוס 😁

אלא אם כן אתם מעדיפים להביא תנור על גלגלים ביחד עם הגנרטור שיפעיל אותו.

ממליץ על עוגות ופאי.

בעיות, ואהבה גופנית שטחית מזמינה אלפי בעיות.

"על כל פשעים תכסה אהבה". כשיש אהבה נשמתית מטורפת כל התיאומים הגופניים מתגמדים למזעריים.

זוגות לומדים לחיות ביחד. להכיל, לוותר, לבוא לקראת, התנהגויות גם משתנות עם השנים.  

שאדם רוצה אותו דבר 80 שנה

אבל אין כזה בנאדם

כל אחד עובר שינויים נפשיים ופיזיולוגים שמשפיעים על כל התחומים

וגם ספציפית בנושא מגע זוגי

ככה שגם האדם עצמו לא יודע מה הוא ירצה כל החיים

בין אם הוא התנסה לפני החתונה ובין אם לא

וכנ"ל לכל נושא אחר

לכן מה שחשוב הוא לאו דווקא התאמה בנושא מגע או בכל נושא אחר

אלא

היכולת להתמודד עם פערים בצורה טובה 

מורכב

מתכונות מולדות

הכוונה הורית

וחוויות ילדות

עם השנים רוב האנשים מנתבים את התכונות המולדות לכיוונים שונים

מתנערים מחלק או מרוב ההכוונה ההורית

ועושים חוויה מתקנת לחוויות הילדות

בגילאים שמתחתנים זו רק ההתחלה/ אמצע של עיצוב האדם הבוגר

לכן בהכרח יהיו שינויים משמעותיים 

האם יש אמת.

כי אם מישהו יבוא ויטען

התחתנתי. אבל בא לא נגזים.

לא צריך לגעת כל כך.

פעם ב.. אולי.

זה יהיה מצער.

ואכן אלו דברים שקורים.

וגם כל אחד היה רוצה שהשני ירצה

ולא שיעשה טובה.

אכן יש בעיות בחינוך לפתיחות בתחום.

וגם יש הפרשי רצונות, שחלקם תלויים בעניינים ביולוגים.

שאלה חזקה.

פשוט מתכוננים למסע זוגי.

מודעים שיכולים להיות פערים.

ומקווים שלא יהיו..

גם יש דברים שאתה נהנה מההבדל

שאתה אוהב גם את התכונה של השני.

בקשר גם ליחס למגע.

חלק מהקטע בזוגיות זה גם להכיל אדם עם

רצונות וצרכים שונים.

לאו דווקא למצוא מישהו שאתם על אותו תדר בכל תחום

ואם לא אז לכוון אותו לתדר הנכון.

אענה לך מזוית הראיה שלי -

שאלת איך ההלכה והרבנים מתמודדים עם זה.

העניין שהשאלה מתבססת על הנחת יסוד שההלכה והרבנים נועדו לעשות מטרה כלשהי שלא מסתדרת עם הרגשה לא נעימה ביחס למגע או חוסר מגע.

אני רוצה לענות לך בכך שאני הופך את הנחת היסוד הזאת. 

המטרה שלנו לקיים את ההלכה. 

זה לא משנה אם זה נוח או לא נוח, מתאים לי לא מתאים וכו'.

זאת ההנחת היסוד.

מפה אפשר לשאול - איך אני חווה את ההלכה בחוויה טובה אם יש פעמים שהיא יכולה להיות לא נוחה לי? - זאת שאלה שאני יותר מקבל ועליה אני אענה בהקשר הספיציפי שהבאת.

מגע הוא אספקט מסויים מתוך מערכת יחסית זוגית.

דתיים ששומרים נגיעה לא מתנסים בצד התקשורת האינטגרלי והמשמעותי הזה לפי החתונה, לפי הוא כורתים את ברית הנישואין.

עניינים שטיפה מרככים את הקושי -

א. גם זוגות חילוניים שלא שומרים נגיעה יכולים להתקל בקשיים שונים ביחס לתחום והם ימשיכו את הזוגיות, למרות הקשיים.

ב. המגע מאוד תלוי במנטליות ובאופי של המשתתפים במערכת יחסים, אם הרובד של האופי התאים, סביר להניח שגם הצורך במגע וסגנון המגע נגזר מהאופי.

ג. אפשר לעשות עם זה משא ומתן ולנסות להגיע לעמק השווה אלא אם כן יש בעיה קיצונית.

ד. יש מורכבויות יותר גדולות בחיים בכלל ובקשר זוגי בפרט.

כמו שאמרו כאן, הרבה אנשים ונשים משתנים במהלך החיים גם ככה, אחרי לידות וכו'.

ולא ראינו שהשיטה החילונית לבדוק הכול קודם מצליחה יותר בלשון המעטה.

ממליץ על ספרו של הרב ניר מנוסי שנקרא "הבוקר שאחרי", פה יש סקירה קצרה שלו בכנסת

מדהים אותי כל פעם מחדש לראות עד כמה השמאל הקיצוני הפרוגרסיבי הרס והורס את העולם.

כל דבר הם עושים הפוך. במקום שהצד הבהמי שלנו ישרת את הצד האנושי, הם לוקחים את הצד האנושי (חכמה, רגש) ומשתמשים בו כדי להצדיק נתינת פורקן לצד הבהמי.

במקום להתנגד למהגרים המוסלמים שהורסים כל מקום אליו הם מגיעים, הם תומכים בהם.

במקום לשים את הזוגיות והמשפחה במרכז, הם רואים אותם רק כמימוש עצמי. ולכן המציאו כל מיני הזיות כמו זוגיות פתוחה או פוליאמוריה.

הם משחקים אותה מוסריים, אבל הם אנשים אכזריים ומוכנים להקריב אנשים חפים מפשע בשביל המטרות שלהם.

החברות שלהם היא בערבון מוגבל. ברגע שמישהו מהם משנה את דעותיו הם מנתקים את הקשרים איתו. גם את מי שעדיין בצד שלהם אבל מסכן אותם, מבחינתם לזרוק לכלבים (כמו ששקמה ברסלר ייחלה שהפצ"רית אכן התאבדה).

והם עשירים, ושולטים בתקשורת, בחינוך ובתרבות, והורסים לאנשים הנורמלים את הראש כבר מגיל צעיר.

שמעתי כל מיני הסברים למה הם כאלה. לדעתי שום הסבר לא מספק. זה כאילו שהם בעלי חיים שבטעות נולדו בגוף של בני אדם ומחפשים כל דרך לממש את האני הפנימי שלהם, תוך כדי שהם משפילים אליו גם את הצד האנושי.

זו שאלה שאלתית

אכן קשה לדעת כאלו לדברם מראש ואפילו לא חושבים על זה בהרבה מקרים
אבל קשר זוגי כולל גם קשר אינטימי כחלק אינטגרלי, אם יש פערים ביניהם בנושא צריך לבדוק את סיבת ההימנעות, לפעמים היא טכנית (עייפות, מצב רוח וכיו"ב) ולפעמים היא עמוקה יותר ודורשת טיפול רגשי וכדו', כל עוד הדבר לא מטופל, כמובן הצד השני - היוזם יותר - צריך להיות רגיש לשני. אם מתברר שזה טבעו של הנמנע, זה אכן בעייתי אינני יודע מה לומר, צריך לשאול מומחים ממני. על פניו צריך להשלים עם זה ולהגביר את הקשר האינטימי לא רק בחוש המישוש.

מומלץ מאד בהקשר הזה הספר "פשוט לרצות" של ד"ר מיכל פרינס.
 

ממילא, אם אני צודק, אז זה מדהו שאפשר לגלות לפני החתונה.

קיימים לפעמים פערים משמעותיים מאוד לשני הכיוונים בין אהבת המגע והחיבוקים בהקשר של חברים ומשפחה לבין אהבת המגע וכו' בהקשר הזוגי.

האם אתה טיפוס רגיש תחושתית, האם אתה אוהב מגע, בין משפחה, חברים… חיבוקים נפוצים בין חברים (ובמיוחד חברות) עד כמה שידוע לי)

וכן, סביר שהשני יבין גם לגבי מגע מעבר לרגיל בין חברים ויענה ברמז גם. בין אם זו תשובה של "אני מאד אוהב מגע" ובין אם "קשה לי עם מגע"

גם אליו הפניתי את השאלה, והוא ענה עליה בשיעורו השבועי בסדרת "שלום אהלך" (זוהי סדרת שיעורים על זוגיות ומיניות וכו' שקהל-היעד העיקרי שלה הוא חרדים).

מצו"ב לינק לשיעור שלום בחילך 10.mp4

הוא מתחיל לדבר על זה כ23 דקות אחרי ההתחלה.

ממליץ בחום לשמוע את כל השיעור (ואת כל השיעורים שלו...)

קבוצת "שלום אהלך" - לקבלת פרטי השיעור מדי יום שלישי 22:00

שלום אהלך מחזור ו

.

.

1. גם אם נתעלם לרגע מההלכה, זה לא שיש אפשרות אחרת. אצל חילונים לא בודקים חודשיים התאמה פנימית ורק אז נוגעים (ממה שאני שומע זה להיפך. קודם נוגעים ואז בודקים לעומק התאמה פנימית).

2. ספציפית לגבי חיבוק- זה מגע מהסוג שאפשר להרגיש אם אתה רוצה בו גם בהקשר הזוגי.

3. אני מניח שגם אם יש פערים, ברוב המקרים הם ברי גישור אצל שניים שאוהבים זה את זו ורוצים בטובת השני.

4. משהו עקרוני יותר- הגמ' בקידושין כט: אומרת שככל שאתה מתחתן צעיר יותר יהיו לך פחות הרהורי עבירה אחרי הנישואין.

ולמה זה ככה? אחרי שהאדם התחתן, מה זה כבר משנה באיזה גיל הוא התחתן?

כי בהתחלה (בילדות) יש משיכה רגשית בין המינים, והמשיכה המינית באה בגיל מאוחר יותר (נערות). ככל שיש למשיכה המינית פחות שנים בפני עצמה, כלומר לא בתוך מסגרת זוגית- הנפש של האדם פחות נשחקת בהקשר הזה, והרגש והמיניות מחוברים חזק יותר. וממילא הוא גם יותר אוהב את אשתו ויותר מחובר אליה, וכמו שאומרת הגמ' בסנהדרין כב. "לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים".

ואם ניקח את זה למציאות שלנו (בד"כ אנחנו, הבנים, לא יכולים להתחתן אפילו בגיל המקסימלי שהגמ' ציינה, 20)- ההפרדה רבת השנים שיש בין הצורך הרגשי למיני, יוצרת אוטומטית תפיסה מסויימת על מגע (וזה עוד בלי להיכנס להשפעה של תת התרבות החילונית) ואפילו על אהבה. אין לי נסיון בזה, אבל נראה לי שבהתחלת חיי הנישואין כשיש אהבה חזקה (גם אם לא עמוקה כמו של זוג ותיק) לא מרגישים את זה, אבל עם השנים כן. ולכן הצד שבשלב כלשהו פחות רוצה מגע מכל סיבה שלא תהיה, לא רואה בזה כ"כ חסרון (ונראה לי שהצד השני, למרות שקשה לו, מבין אותו).

מה מיוחד בספל תה? אלא אם כן הכנתם אותו ביחד ..

אולי אם היא אוהבת ציור אז עפרונות ציור בלוקי ציור/ צבעים יפים ..

אם היא אוהבת אוכל מסוים תוסיף גם אותו ..

אולי פקל קפה 

או תקנה לה סדנה של הכנה של משהו ותלכו ביחד

או

לקראת מה המתנה?

כי אם זה ליום הולדת ותביא לה צעיף אז זה לא מספיק

כי יש צעיפים בכל חור . אני ספציפית אתמול קניתי 4

אני חושבת שכמעט כל בחורה שמחה בתכשיט מיוחד 

פשוט לא הזה הרגיל שקונים בקניון ..

אמ

אני קיבלתי מתנה ממש ממש מרגשת שזה סוג של יומן הגשמה / חזון ויש שם גם מטרות וגם חיזוקים 

וגם קיבלתי מלא מדבקות ממש חמודות כאלה וגם מגנטים כאלה 

וגם תמונות כאלה של אמונה נגיד הרפו ודעו כי אני ה'

או אם יש משפט שהיא אוהבת אז לחרוט אותו 

תוספת חריטה

( אם בחרת בזה תעשה את זה הכי עדין בעולם שלא יראה גברי)

קיצר אם היו מביאים לי עפרונות ציור 

וגם יומן מגשימה 

וגם תכשיט קטן חרוט

כל זה היה ממש ממש משמח אותי 

למרות שגם בושם משמח אותי פשוט ממש אחד ספציפית

למרות שיש לי כבר 3 סגור אז אולי לא

גם קיבלתי שמיכה ממש כיפית לחורף וגם כוס אבל לא ענקית לשתיה חמה לto go.

וגם נעלי בית וגם עוגיות

קיצר

אה גם יש כאלה מחברות עם חריטה

בעצם תקשיב עזוב הכל תקנה לה סידור!!!! עם חריטה של השם שלה ושם משפחה

אולי תתייעץ עם אחותה?

לק"י

אם הם יתחתנו והיא תקבל את שם המשפחה שלו, זה יהיה פחות קשור. בעיני עדיף רק שם פרטי.

ולגבי תכשיט- זה ממש טעם אישי. אז הייתי נותנת כזה שאפשר להחליף, ולא ייחודי שאי אפשר (ייחודי שאפשר זה גם רעיון).

וסליחה שאני רק "מערערת" על הרעיונות שלך. אני לא טובה בבחירת מתנות לאנשים בוגרים. לעצמי אני לא יודעת מה לקנות😅

את לא מערערת אני פשוט אומרת מניסיון

מה בנות איכותיות אהבו

שאוהבת תכשיטים רגילים. דווקא משהו מאוד מיוחד וספציפי נראה לי יש יותר סיכון שלא תאהב. קנקן תה וכדו' גם פחות התחברתי... כנ"ל אגרטל, אלא אם היא גרה בדירה שלה ומטפחת אותה... אבל רווקה שגרה אצל ההורים לא נראה לי יהיה לה מה לעשות עם אגרטל או קנקן.

ואתם זה שמישהו השקיע בלחשוב על מתנה ולקנות אותה, זה כבר ממש משמח!

התכוונתי מה נשים שאני מכירה אהבו ..

לא אמרתי שמי שלא לא איכותית

לגבי המתנה נכון משמח המאמץ

דווקא בגלל זה חשוב לבדוק מה אוהבים ולא לקנות סתם

סתכל פה

שרשרת לב האהבה שלי מתנות לאישה יום הולדת חג המולד ילדה תכשיטי אופנה עם קופסה דרופשיפינג - AliExpress 36

אם עדיין אין בטחון של שני הצדדים בקשר,

לדעתי נכון לתת רק משהו מתכלה, כמו מזון,

או משהו בסכום נמוך יותר, סמלי יותר. 

אם נניח אתה קונה תכשיט ב-250 ש"ח, ואתם נפרדים עוד שבועיים, מה קורה אז? האם תצפה שהיא תחזיר לך אותו?

בעיקרון יש ודאות והדדיות מאוד גדולה. יוצאים כבר חודש או קצת יותר, נפגשנו 5 פעמים ועוד כמה שיחות טלפון. ברגע שבו אני מקבל אור ירוק אני מציע לה נישואין... אבל צריך סבלנות, לכן רוצה לשמח אותה.

אולי באמת פרחים בתוך אגרטל עם ברכה

אם אתה רושם צריך סבלנות

הכוונה שאתה מרגיש שממנה היא צריכה עוד זמן.

לכן אני חושבת שדווקא מתנה לא תעזור פה, ואולי מקומה לא פה.

אני מבינה שאתה רוצה להראות לה שאתה בעניין ואתה חושב עליה אבל המתנה האמיתית , בטח מתי שצריך סבלנות או זמן או בכללי זה:

הקשבה אמיתית ( להתענין בה באמת שאלת אותה משהו חכה לתשובה תגיב לפי ההקשר תפתח את השיחה תראה לאן היא רוצה לקחת את השיחה,רוגע ( תשרה עליה רוגע) וסבלנות וביטחון ( לא אימפולסיביות )

את זה הכי צריך אתה תראה שברגע שתעניק לה את זה השמיים הם הגבול.

תסתכל לה בעיניים תהיה איתה תקשיב

אם גברים היו יודעים את זה ..

זהו כולם היו מתחתנים וזה היה חוסך הרבה באלגן בנישואין .

אני חוזרת

שיחה ( רגשית) - שנותנת לה ביטחון רגשי להיות בדיוק מי שהיא 

( שים לב שאתה לא מבוטל את התחושות שלה לא מכניס ציניות ולא בורח מה הקשר  , לא לפחד מהשיתוף שלה ולא לתת לה טיפים או חלילה להעלם ולחזור.היא משתפת תהיה שם בקשב וקבלה והכלה.)

יציבות : לא לערער אותה במה שהיא חושבת אומרת עושה .. יש הערכה .

וגם יציבות מצדך מה שאתה אומר אתה מקיים ובכללי אתה חי ביציבות ולא באימפולסביות.

מגיב מתוך מקום בוגר ולא כל מילה / מעשה מדליק אותך .

מרחב לנשום : להיות עדין איתה רך.. לא ללחוץ

וזהו אין לי כוח לחפור תעשו את זה כבר עולם ומלאו

או כוס תרמית נגיד

אתם בשלב התחלתי אז לא מתנה כמו תכשיט לדעתי. משהו קטן יותר שיראה שחשבת עליה

מצד אחד אתה אומר שיש וודאיות בקשר (מצידך)

מצד שני זה כולה דייט חמישי…

אם אתה רוצה להביא משהו בכל אופן, תביא משהו קטן חמוד מתכלה. ותדאג שהיא לא תרגיש שאתה לוחץ עליה או מתחנף אליה (אין בעיה לחזר. יש בעיה להתחנף, והגבול דק) וגם במכתב שיהיה שם (בבקשה תכתוב בעצמך ולא בai כי מזהים בשניה. המכתב זה מה שמראה שהשקיעו מחשבה כי אשכרה ישבו לנסח) תדאג שהוא יהיה קליל ואל תיפול עליה עם "אני כבר מחכה שתהי אשתי"

לדעתי יותר מתאים וחמוד (תלוי בדייטים שלכם ובה כמובן) אם תביא לה עוגיות ש*אתה* מכין, עוגה לשבת… משהו שיהיה לה כיף כזה אבל בקליל

זה שלב מאד מוקדם ורק ילחיץ אותה. לחץ לא מביא לנישואין ואם במקרה כן זה בסיס מאד רעוע לנישואין ועלול לגרום בהמשך לגירושין.

עכשיו זה הזמן לתת לה את הזמן שלה בנחת בלי להלחיץ בכלום ואם אתה ממש רוצה לתת משהו אז רק דברים שמתכלים, כמו שוקולד או עוגיות שהיא אוהבת.

חבל לעשות טעויות שאחרים נפלו בהם.

אם צריך סבלנות זה עד הסוף, לא לנסות להחיש את הקץ עם מתנות למיניהן..

בקיצור, אם אתה באמת אוהב אותה ורוצה להמשיך לחיות איתה את חייך תאזר באמת בסבלנות ואל תקנה עכשיו שום מתנה, מקסימום שוקולד או משהו דומה.

תוסיף מכתב- בו תשקיע, זה משהו שאם הקשר בעז"ה יתקדם יהיה לו המון ערך, אבל אם חס וחלילה לא- אז לא נורא שהוא ילך לפח...

אם תביא משהו לא מתכלה זה יכול ליצור לחץ ולהרחיק במקום לקרב, במיוחד אם היא עדיין לא שם

זה שדייט חמישי זה -מקסימום- דובי חמוד מאוד. תקציב 250 שקל בטוח יש  כאלה ממש שווים (אבל גם ב 150 שקל יספיק נראה לי)

כזה שהיא תשים בחדר ותזכר בך מדי פעם בין הדייטים. הכוונה דובי מאוד איכותי וקטן (לא גדול-ענק).

אם אתה מתעקש לדעת איזה דובי ..אז כלבלב חמוד.

כי..אתה יודע. זה השלב בזוגיות שבו קודם עושים מה שהיא רוצה. אח"כ חושבים.

לדוגמא אתם בירושלים  כרגע

השעה 21:00 - כרגע יצאתם מסרט.

היא : "כמה זמן לא הייתי בחיפה ? בוא נסע לחיפה עכשיו ? איך בא לי"

אתה : אין בעיה.

היא : בטוח ? בא לך ?

אתה : בא לך עכשיו לנסוע לשם ? אם כן, יאללה בואי.

היא : טוב נראה אולי בשבוע הבא.

^ דוגמא ל "עושים מה שהיא רוצה".

אם דובי לא מתאים לך, אז הייתי הולך על בושם (איכותי ).

ואם העניין כבר "סגור" בינכם...

אז תכשיט גם מתנה יפה. כל תכשיט. עדיף ללכת איתה ביחד לחנות שתבחר מה שבא לה, כשהיא יודעת את התקציב.

דבר אחד בטוח - במידה ורשמת שם "קנקן תה" - לא. ולא משהו מהמשפחה של קנקן תה. גם אם היא "הטיפוס" של קנקן תה - לא.

בהצלחה.

להכין לה בעצמך סימניה לספר (אפשר להוסיף לזה תערובת תה, או אפילו לואיזה מיובשת פשוט)

מנגנת על גיטרה? אפשר להכין לה מפרט (לא זוכרת איך קוראים לזה, הדבר הקטן שפורטים איתו), ולצייר עליו

אפשר גם משהו אכיל (ערכה להכנת שוקו חם)

כלומר, משהו שאולי דרש ממך הרבה זמן השקעה, אבל מבחינה כספית זה בקטנה

אני הייתי מרגישה מאוד לא בנוח עם הוצאת כסף ניכרת בשלב כזה. 

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

לחיות אותם, לחיות בהם.

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד בתנועה הזו של פנימה ורק אז החוצה.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

ותודה

תודה.

קראתי השבוע ראיון שהיה פעם עם ארוסתו דאז. הוא באמת אדם מיוחד.

אגב, יוצא לפי מה שהוא מסביר שה' אומר לנו- תעבדו כדי שהציוייים שלי יתאימו לעולמכם הדתי ככה שתתענגו מהם.

אמנם הרמח"ל אומר שמקום העונג זה בעולם הבא, אבל אפשר לקחת את זה גם לעולם הזה כמו שהדר עשה, בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא.

תוכל בבקשה להרחיב על המילים האחרונות: "בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא"?

אשמח לשמוע עוד הרחבה והעמקה, נשמע חזק

עולם הנשמות (רמב"ם).

אבל הדעה הרווחת היא שעולם הבא זה פה בעוה"ז אחרי שהוא תוקן (ואחרי תחיית המתים). זה לא סותר שגם עולם הנשמות נקרא עוה"ב. אבל המשמעות המרכזית של השם היא כנ"ל.

ובעומק, עולם "הבא" נקרא כך לא רק כי הוא אחרי העוה"ז הרגיל, אלא כי הוא הולך ובא אלינו (כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה).

כלומר זה תהליך הדרגתי, שאנחנו בונים ובונים אותו (גם כשיש ירידות הן לצורך בניין). אנחנו מתקדמים ומקדמים את העולם לעבר עוה"ב. לא רק בזה שאנחנו צוברים יותר מצוות וקדושה ואז בבום יקרה איזה משהו גדול, אלא באופן מהותי ועצמי יותר- אנחנו מתקנים את העולם (מכל הבחינות האפשרויות) ומביאים אותו למצבו השלם.

לדוג'- היום הרבה מהמוזיקה המיינסטרימית היא דתית/אמונית. זה כבר לא ז'אנר מסויים- "שירים דתיים", אלא זה חלק אינטגרלי מהעולם התרבותי. זה מראה שהנפש של האדם המסורתי/חילוני הממוצע שצורך את זה נמצאת במקום גבוה יותר ממה שהיה האדם הממוצע לפני כן. זה מעיד על שינוי פנימי.

אז אם האדם נברא כדי להתענג על ה', והעונג הוא חשיפת הנפש כדברי הדר הי"ד, והעונג צריך להיות גם כאן בעוה"ז כי הוא חלק מעוה"ב שהולך ובא ואלו לא שני דברים נפרדים, זה אומר שאדם צריך להיות בדרגה שהוא מרגיש שהתורה על כלל ציוויה משקפת את חשיפת הנפש והגילוי העצמי שלו שגורמים לו לעונג.

לדוג'- אדם שעבד עם עצמו והוא לא רוצה לדבר או לשמוע לשון הרע. הוא שמח ומתענג מזה שהנפש שלו שם, שהוא חשף את נפשו עד למקום שלא רוצה בזה. אז עכשיו האיסורים של התורה בעניין מתאימים לעולמו והוא מתענג מהם.

תודה רבה על הפירוט 🙏 

קראתי כמה פעמים, ממש מחכים, מלמד ועמוק. 

שתי שאלות בבקשה:

1. האם תוכל לכתוב גם את המקורות לדברים הללו? או שהם בעצם לימוד שהוא רק שלך?

(בעיקר על משמעות עולם הבא)

2. האם אפשר לצטט את התגובה הזו שלך בשמך גם בפורומים של נשו"ט והו"ל (כתבתי גם שם את הפוסט הזה עם שינוי קל )?

אלו בהחלט דברים שכדאי לקרוא ולהתחזק מהם.

2. כמובן.. זכות היא לי

1. יש רב צעיר בשם הרב דניאל כהן (נראה לי שהוא מוכר בעיקר באולפנות, מדרשות והסדר, ולא בגילאים מבוגרים יותר. נחשפתי אליו דרך אחותי. יש לו כשרון הסברה מעולה לתורת הרב קוק והוא ממש מוריד אותה לפרטי המציאות ופרטי המצוות). ממנו שמעתי את זה. הוא הביא בקבוצת הווצאפ שלו צילום של המקורות (אני לא יודע מאיפה הוא צילם, אם מספר שלו או של מישהו אחר).

(וצירפתי את דבריך גם בפורום הו"ל )

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.

איזו עמקות!!

לתחושתי אלה מילים שמתאימות לדורות

ממש עומק ואוצר אמיתי במילותיו שמתאימות לדורות!

אדם עצום וקדוש הי"ד. שיהיה הלימוד לזכותו לעילוי נשמתו ושיהיה מליץ יושר על כולנו ב"ה 🙏

האחרונה דווקא בכל אחד ואחת משורדי השבי הקדושים האלה הי"ו.

אחד אחד

אחת אחת

כמה אור יש בהם

כמה אור הם מפיצים

במקום לחזק אותם, הם מחזקים אותנו

כל אחד, בכל מקום שהוא, שמחובר ליהודי שבו, שמחובר לאבא שבשמים שממנו ובידו הכל,

שנלחם על יהדותו ואמונתו, שנתחם על אחדות עמו, ששרד בכוח אמונתו ועמו, מהותו ונשמתו.

מתוך הגיהנום הכי נורא

להגיע ככה, להאיר ככה,

לזעוק "שמע ישראל",

למצוא את האור העצום שבתוכם, בתוך הנשמה שלהם

והם פשוט מנצנצים.

כמה אמונה הם מלמדים.

וכמה כוח יש ליהודי.

שה' הטוב ישמור עליהם וישלח להם רפואת הגוף והנפש ורק מתיקות שלמה ועצומה מעתה ועד עולם 🙏

ושנזכה ללמוד מהם ולהתחבר גם לכוח העצום שיש בכל אחד ואחת מאיתנו, ממשיכי דרכם של אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב,

אנשים בשר ודם עם נשמה אלוקית אינסופית, עם כוח על, עם יכולת לתקן עולם! 

אני הקטן

ואני הקטנה

יכולים להזיז הרים וגבעות

ולהשפיע

כל אחד ממקומו הוא.

כמה כוח יש בך!!!

זה עצום!

תראה אותו

תראי אותו

הוא שם

בתוכך

רוצה לצאת ולהאיר באורו הייחודי והגדול ❤️✨

הנה השנקל שלי-

אני מרגישה שאני חייבת שיהיה בסיס לבית שאני אקים, והבסיס הזה זה התורה. בסיס שיחזיק את הבית יציב, ויוסיף לו אור ושמחה וקדושה

לימוד תורה מעלה אותנו קומה אחת למעלה

נותן מבט אמוני על החיים

שומר אותנו שפויים

ואני רוצה את זה בבית שלי

נכון שאפשר להתחתן גם עם מישהו שקובע עיתים לתורה, אבל אני מחפשת את הקביעות, הבסיס היציב לבנות איתו

אח''כ יהיה מה שיהיה, פחות קריטי. אבל ההתחלה קריטית ביותר

אני נשואה לאברך וחיה בקהילה שרובה אברכים, אבל זה ממש שונה בין מי שנשאר עוד שנה - שנתיים - שלוש למי שנשאר חמש - שש ויותר.

לי היה חשוב שבשנים הראשונות הישיבה תהיה חלק משמעותי החיים שלנו והלימוד יהיה חלק עיקרי בבית שלנו. הרצון הזה יכול להתממש גם אם בעלי היה סטודנט או עובד, אבל הרבה יותר קל לממש אותו כשעיקר הזמן שלו מוקדם לתורה והחברה שלנו היא חברה שזה העיקר שלה.

אנחנו לא נשאר כאן לאורך ימים שונים ולכל אנחנו משתדלים מאוד להקדיש את השנים האלו להתמלאות מהגודל הזה ולביסוס הבית שלנו על הערכים האלו.

כן זה מפריע לי( כי לי לא נעים לאכול כשהשארתי בלאגן),  אבל לא ברמה שאעיר, אם ככה נוח לו והוא מפנה אח"כ מה הבעיה?

מאמינה שזה אומר שהבן אדם לא הכי מסודר(זה לא ממש מפריע לי, נראלי)

לא הייתי מורידה על זה אבל זה כן קצת מבאס, קצת, לא הרבה.

1. כן

2. אומר המון, בסוף הבית הוא של האישה "וכל ביתא דילה"

3.לא, הערות אף פעם לא מועילות.

4. אין לדעת מראש ולהתחיל לחשבן חשבונות שמים..אם התחתנת איתה ככה צריך לקרות, האם זה באסה קצת? כן.

לאמא שלה מכתב תלונה חריף

במילים אחרות, מחזיר לשולח!

בנימה רצינית, אם כבר אכלתם ארוחת ערב מאיפה בא הבולמוס הזה?

וכמה כבר בלאגן אפשר וצריך לעשות מ-2 פרוסות וגבנ"צ?

אני חושב שצריך לבדוק אם היא בהריון או במאנץ' חשאי...

בצהריים. אחרי מקלחת גשם שקיבלתי מנסיעה באופניים

למרות שכל האפלקציות הגאוניות של מזג האויר אמרו

"הגשם יחל רק ב 14:00" והשעה היתה 10:00,

חזרתי בסערה הביתה,

חתכתי פרוסות קצת עבות של חלה טעימה מאוד

ושמתי  גבינה צהובה, מלוחה, קצת שמן זית( במקום חמאה),

קצת זעתר, 2-3 זיתים שחורים. שמתי בטוסטר -אובן ובינתיים התקלחתי זריז.

ישבתי לאכול תוך כדי...קריאת ספר (מותאם למגזר, אבל הכוונה משהו בנטפליקס) ,

אני חוזר למטבח וזה מה שאני רואה (תמונה מצורפת).

הייתי בשוק. פשוט חוצפה שאני בעצמי,

קודם אוכל ואח"כ מנקה ומסדר הכל. לדעתי זה אומר משהו וחבל. חבל מאוד.

כמובן שניקיתי מיד בסיום הארוחה אבל עדיין הרגשתי  טומאה והתקלחתי 5 פעמים אח"כ.

ולרדת על ניקים אחרים על הדרך

אם יש משהו בעייתי, עדיף לדווח באישי.

ומחכים זה לזה לאכול (אא"כ אחד לא בבית או מאוד עסוק וכו').

מה שתארת ממש לא אישו.

במובן של - 

אדם שמגדיר את עצמו "תורני יותר", בהגדרה לא ילך למקום לימוד מעורב.

ככל הידוע לי, אין מקום לימוד שבו מתרכזים דווקא פנויים ופנויות.

יש מסגרות שונות בהם אפשר למצוא שיעורים שמיועדים לצעירים , למשל, בפתח תקווה:

https://www.facebook.com/p/%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-61550348040412/?locale=he_IL

יש גם בבר אילן שיעורים בערבים.

בירושלים יש כל מיני מסגרות בכל מיני סגנונות.

וראי את השרשור הזה:

שאלה לדוסים שכאן - לקראת נישואין וזוגיות

וכאן גם יש קישור לקבוצת וואטסאפ:

https://www.inn.co.il/forum/t1414348#15414635

ומתוך מעגלי ההיכרות שלי, אני לא מכירה זוגות שנפגשו במקומות כנ"ל (מקומות של שיעורי תורה שלא הוגדרו כפו"פ). זה לא אומר שאין. זה אומר שאני לא מכירה. כן מכירה כאלו שנפגשו בלימודים באוניברסיטה, או באירועים שיועדו לפנויים ופנויות במטרה להכיר.

לא מכירה את הרב הנ"ל.

ובכלל,,פ

לא מכירה מסגרת של *שיעורים* שמיועד לפו"פ בגלאים כאלה.

אני יותר רואה פרסומים לשבתונים, ערבים שונים וכו' - לא משהו קבוע ומתמשך.

"עת לכל חפץ" 

השלב של ההתפתחות האישית והנפרדת הוא חשוב מאין כמותו

בעזרת ה' שתזכה עם כל המליאות שלך לפגוש בבוא העת מישהי עם מליאות אחרת ומתוך כל העושר תהיה הפרייה משוגעת

פתאום נפתחים "נתיבים" חדשים בחיים..

זה לא דווקא זוגיות, אבל הנתיבים החדשים הם אלה שבסופו של דבר יכולים להוביל לזוגיות.

לדוגמא....

אם תחליט שאתה פעם בשבוע  הולך ברוורס...בטיילת ליד חוף הים או מסביב למעיין

(יש ספורט כזה  ויש הולכים ברוורס גם בישראל)

זה מה שבא לך ..

ללכת לאחור...זה עושה לך כיף, זה מושך תשומת לב, -זה מה שבא לך לעשות-.

ואז ביום ראשון אתה עושה הליכה ברוורס ו..נפצע

כי למרות שכולנו סימנו לך עם הידיים "תזהר עמוד" לא ראית אותו..

ואז אתה מוצא את עצמך בבית חולים, מכיר את אשתך לעתיד בקפיטריה.  הנתיב החדש הוביל לזוגיות.

אותי...זה מרגש. רק תשים קסדה.