פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 11)

נראה שהיא רצתה להחמיא לך

מה זה משנה שהיא שדכנית זה לא אומר שצריך לבחון כל מילה שלה, היא גם בן אדם

לכל שטות..

אבל בעיני זה היה מיותר

שחשבתי שאת מדברת עליה עד שקלטתי שאת מתכוונת לסוג של תספורת

לא המדובבת הרשמית. מי שעשתה קאבר לשיר ממאונה how far i'll go .. (יש מצב שלזה התכוונת אבל לא בטוח)

אני ממש אוהב את הקול שלה. היא הוציאה עכשיו המשך לאלבום האחרון עם 2 שירים בגרסה אקוסטית.. משהו נדיר (בעייני בכל אופן)

היא לא כזו יפה והיא דיברה על זה הרבה..על הקושי להצליח ועל השיפוטיות.

אישית אני התחברתי למראה שלה אבל לאחרונה פחות.. 

 היא גם בחורה מאוד מעניינת מבחינת אישיות!! היא מתבטאת בצורה מעולה..

יצא לפני 3 ימים. גרסה אקוסטית לשיר מהאלבום האחרון.

ממליץ לשמוע עד הסוף להתרשם מהיכולות. 2:37 "מתחיל" להיות ממש יפה.

#לנ"והפךלפורוםמיוזיק

המילה כרת😅

שמקושר למשפחת אצולה (לא יודע אם יש קשר אליה) . ההורים שלה היגרו לקנדה אבל היא איטלקיה.

נ.ב זה לא באמת קארה. זה קיצור...

שם המשפחה האמיתי שלה הוא קאראצ'יולו . היא קיצרה אותו שיתאים ל.. להיותה זמרת.

רק צריך את הסיומת 🤣

מי שעושה kareh חייבת כרת

מאמין שגם אם תקחי על עצמך דירה קטנה תמצאי במהירות שותפה ואז את הוועדה הממיינית. את יכולה לבחור מי הסגנון שיהיה איתך בדירה

הבדידות יכולה להיות מסוכנת לא פחות

לכן לא הייתי ממהר להכריע בין השתיים

יכול להיות שלך יש עולם ערכי אחר ואפשר לדון על כך.

בכללי, חברה מעורבת זאת סיסמא,

כדי להבין את המונח צריך להסביר אותו.

כל עוד לא מסבירים - בסדר, סיסמאות תמיד אפשר להגיד

אבל נראה לי שלא כדאי לנצלש את השרשור

אגב, כמה זוגות *תורניים* אתם מכירים שיצא מדבר כזה? ובכלל? 

ובקשר לשאלה בסיפא- לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת. יכול להיות שתורניים פחות מכירים ככה כי הם פחות נמצאים בחברה מעורבת וחבל שכך ביגלאים האלו.

אם שבא לשם פחות דוס ימשיך את אותה מגמה,

מי שבא לשם דוס ישמור על כך גם שם. אדרבה, זה ישמור לו על השפיות.

לחפש מדרשיה או משהו בסגנון?

אני יודע שיש דבר כזה בעולם החרדי שבו הנשים יוצאות לעבוד

בבקרים ובערב חוזרות לדירת שותפות שאותה הן מתחזקות ובמקביל יש להן שיעורים שם

אין את זה לבנות לאומיות?  

לא יודעת כל-כך אם זה המקום ..

אבל גם אם את בוחרת להישאר בבית או באזור שלך

או לצאת

יש תמיד מקומות ..

מה שקורה אצלי זה שתמיד יש בנות שמתחתנות אבל במקביל אני מגדילה את המעגל ..

מה שאנחנו עושות זה חברןת של חברות ואז בום יש לך חברות חדשות ..

אנחנו קבוצה של איזה 18 בנות שזה המון לנשים בגיל שלי

נגיד אני עושה הפרשת חלה אני מזמינה חברות והן שואלות אותי אם אפשר להביא חברות .. וברור שכן

ואז אנחנו מעגל גדול

יש נשואות ויש רווקות ..

אנחנו נפגשות גם אצל הרווקות וגם אצל הנשואות

אגיד לא פעם שנשים נשואות לפעמים שוכחים אותן

שאני יוצאת ליום לא בהכרח אני אציע למי שנושאה אבל הן מבקשות שוב להזמין אותן..

ברור שהרווקות יותר מבינות מקרוב מה אני עוברת..אבל זה לא סותר שבשאר הנושאים הכל רגיל .

קיצר תזמי ערבים אפילו עם 2 חברות הן יבואו עוד 2 חברות וכבר..

זה לדעתי

בהצלחה

אה עוד משהו חשוב סגנון ..

אני חושבת שאדם שזקוק לחברה .. יכולה להגיד לך עלי זה ממש מחיה אותי .. זה חשוב לי אז אשקיע בזה

מה זה אומר שגם אם עושים משהו שאני פחות אוהבת .. למשל משחק קופסא .. אני אשתתף.. אני יודעת שיש פה שלל דעות והכל טוב פעם אנחנו נכינות משהו במטבח פעם בים פעם בעגלת קפה פעם לומדות תורה

( יש הרבה סגנונות. יש דתלושיות יש דתיות לאומיות יש תורניות על גבול החרדי ויש לייט .. הכי חשוב עין טובה

ככה הרבה יותר קל לעמוד על הגבולות שלך ועל הקבלה של אחת השניה)

יכולה להגיד לך שהיינו באיזה ערב של נשים שבו עלו מלא רבניות .. והבנות הדתלשיות הרגישו לא בנוח והם שיתפו העיקר שאנחנו איתכן..

יש הרבה רגעים מתוקים בתוך זה ..

נניח אנחנו בסופר אחת אוכלת רק כשרות מהודרת אז השניה שלא מקפידה על זה תחפש לה ראשונה ..

אני חושבת שאת קטנה יותר יש פריבילגיה ליצור סגנון בול כמו שלך שגודלים אפשר כבר לדעת להכיל יותר סגנונות

אנחנו יוצאות בשביל אחת בשניה לא דווקא בשביל לעשות וי

אבל ביקשת הערות והכוונות...

בתור בחור "חרד"לי" שעבר את גיל 30 (וגר אצל ההורים), אני חושב שלמרות ריבוי הרווקים והרווקות בימינו קשה למצוא דירות כאלה,

בגלל שרבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד).

מציע לך לחשוב ולהתבונן בנקודה הזו, ואולי תגלי שהתחושה שהגיע הזמן לצאת מהבית לדירה נחלשת קצת וממילא הבעיה נפתרת מכיוון בלתי צפוי.

אני ממש לא מזלזל בצורך להגדיל את מעגל החברות הרווקות, אבל לא בטוח שזו הדרך היחידה. כמובן, הפתרון האמתי לבעיית הבדידות נמצא במקום אחר

לא ממש מסכים עם ההכרזה:

רבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד)

המשתמע שזה אכן רצון ה'. אני לא ממש בטוח שזה כך. הרבה יותר טוב לאדם, בדרך כלל, לפתח עצמאות ולנהל בעצמו את כל ענייני חייו.

יכולים להיות מקרים ומצבים רבים שבהם יש יתרון להישאר בבית ההורים או שהיתרונות והחסרונות שקולים. אבל מפריע לי המשתמע שזה דווקא רצון ה'

או המשפחה בה נולדת או זו שהקמת.

שלבי ביניים אינם רצויים ויוצרים אידאליזציה לחיי רווקות.

ערבבת כאן בין "יותר טוב" לבין "רצון ה'",

באופן שמשתמע ממנו שאתה חושב שטוב יותר לאדם לנהוג אחרת מרצון ה'.

אז נכון "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו", אבל זה לא אומר שמי שלא מצליח להגיע לעול אשה "בזמן", מוטב לו להישאר תחת הסינר של אמו.

באותה מידה אני יכול לצטט מאותה פרשה - "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ". זה הסדר.

עוזבים את אבא ואמא כשמוצאים אישה.

אני באמת מופתע שצריך להסביר שהמשפחה היא המצב האידאלי ולא ביצות של רווקים.

אתה נביא? 

באמת בדקת שבכל המקרים זה יוצר אידיאליזציה? באופן אישי מכיר המון מקרים שממשיכים לחפש ולא נראה שזה מזיז להם. אם כבר לטובה זה פועל הרבה. כי כשאדם יותר טוב לו אז ממילא הוא יצא בצורה הרבה יותר טובה.

אין שום מצווה בתורה לגור בבית אצל ההורים. לא מבין מאיפה הגעת לזה.

אפילו לא הבאת טענה, רק אמרת "הרבנים אומרים". איזה רבנים בכלל התייחסו לזה? מה טענות שלהם?

לא יודע מאיפה הוצאת את הטענות שלך.

הסברתי שמצב האידאלי הוא משפחה ולא ביצות של רווקים.

אני באמת מופתע שצריך להסביר את זה, אבל ברור שזו האינטואיציה ברוב הציבור התורני.

לכן קשה לפותחת השרשור למצוא דירה כלבבה.

איפה ערבבתי בין שני הדברים, ואם ערבבתי למה משתמע הפוך?

ולפסקה הראשונה - אני ממש לא חושב שזה נכון.

ר' עקיבא עזב את אשתו ל24 שנים. באופן כללי היה מקובל במשך דורות שאנשים לומדים תורה רחוק ממשפחתם, וכך נהגו בני גד ובני ראובן כשיצאו לכבוש את הארץ...

בקיצור, התורה דורשת מאדם להקים משפחה, אבל לא להישאר במטבח של אמא אם הוא לא הקים משפחה.

רצון ה' לפי הבנתי הוא שאדם יהיה פעיל ויעשה דברים מועילים, ולא יגביל את עצמו לחסות ההורים שלו. נכון בוודאות לגבי גבר, וכנראה גם לגבי אשה.

זה לא סותר את הצורך והחיוב להקים משפחה.

והנה מה שחושב הרמב"ם על מי שמתחתן מיד אחרי שעזב את בית הוריו:

"קל וחומר יהיה הענין במי שאין לו חכמה כלל ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודיות אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאל שאלה משאלות האלהית שהם צפונות בדרשות אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ ויקצר שכלו להבין דבר מהם."

הקדמת הרמב"ם למשנה ט"ז:ל"ד

יש דברים שהם רק לבנות ויש דברים כמו סעודות שבת ועוד דברים שזה גם עם הבנים של הכפר. הסגנון הוא יחסית תורני, אמנם יש מנעד אבל יש שם עוד בנות תורניות וגם בנים תורניים. אני כרגע בחיפוש שותפות לדירה כדי להצטרף לשם. או בשכונה אחרת בירושלים, אם לא יסתדר שם.. 

יש גם את כנפי רוח שזה קהילה תורנית ירושלמית לצעירים- הם עושים לפעמים אירועים כמו ארוחות בחג, טיול בחוה"מ, אירוע בפורים.. ויש גם אירועים קטנים יותר ויוזמות ביומיום כמו התנדבות וכו'.. לאירועים שלהם מגיעים גם רווקים שלא גרים בירושלים.

אני גם בסביבות גיל 30 וגם מתאים לי סגנון תורני (פתוח יותר מחרד"לי, אבל אולי ההבדל לא כזה גדול) וממש מבינה אותך. אני לא נמצאת הרבה בפורום, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם תרצי..

גם אני מרגישה ככה.

גם בהקשר של תחום מסויים שמצד אחד אני רוצה להיות טובה בו מספיק אבל עוד לא הגעתי לשם ומצד שני מצפה שבעלי כבר יהיה שם. וזאת שאלה שאני גם שואלת את עצמי , איך להכניס לעצמי לראש שאני 'ראויה'? ונכון בכלל לצפות לדבר כזה? 

זה באמת קשה לשנות תודעה

זה לנסות להתקדם לכיוון שאני מצפה ממנו להיות, ואז אולי אהיה 'ראויה'.

ככה אני מוכיחה לעצמי שאני באמת רוצה את הדבר הזה בכל ליבי ומאודי, ועושה מאמץ בשביל זה.

ואז כשאתקרב לשם אחרי הדרך הקשה אוכל לומר לעצמי שאני 'ראויה' (דווקא בגלל המסע שעברתי).

אבל פתרון מיידי לעכשיו- אין לי, אולי אני באמת לא ראויה כרגע..

וגם לגביך.. מעלה הנקודה למחשבה, ראוי לדרוש מישהי ברמה תורנית חזקה משלך? 

של מישהו שהמרדף לזוגיות אחרי הבחורה התורנית אף פעם לא נגמר

לכן לחשוב על כמה קריטריונים חשובים לך בדת ובהם לא להתפשר ..

נניח סתם דוגמא .. הלכה כיסוי ראש מלא לשון הרע

לא יודעת לא להיתפס זה רק דוגמה שכל אחד יתן את הקריטריונים שבהם זה גבול אדום

מישהו אחר יכול לרצות .. שתמיד שמרה נגיעה .. שלא היה לה חבר באולפנה/ סניף , שהולכת לשיעורי תורה ויש לה הרבה ידע תורני .

וגם קראתי במקום אחר שבחור פסל הרבה בנות על כך שלא היו תורניות מספיק .. בסוף הוא מצא מישהי אבל הוא לא היה ברמה התורנית שלה ..

בסוף בגלל שהיה ממש מבוגר אחרי 40 התחתן עם מישהי והיה בתחושה שהיא לא דתייה לו מספיק ..

בקיצור

הכל טוב ויפה אבל צריך לדעת להגדיר לך איפה הגבול

כי אפשר להיכנס ללופ

מה שכן צריך לשים לב בזוגיות שהיא שמחה שאתה תורני ומעלה אותך למעלה 

אני יודע מה אני מחפש וזה לא מושלם או אוטופי אבל אני לא רוצה להיות במקום נפשי שכשאפגש עם בחורה כזו ירוצו מחשבות היא לא מסתכלת עליי או מחשבות כמו היא לא שמה עליי..

וטוב שאתה מודע לזה ורוצה להגיע אחרת למפגש.

קודם כל המחשבות על מה היא חושבת הן מחשבות ריצוי וכדאי לך לברר מה יש שם שגורם לך לרצות. ומעבר נשמע שאתה צריך לעבור ריפוי ביחס שלך לעבר, אם הוא גורם לך לחוסר בטחון סימן שאתה לא שלם איתו, שאתה לא שלם *עם מי שאתה* עם סיפור החיים שלך.

אני מאמין שכשתעבור מולו תהליך ריפוי יהיה לך הרבה יותר קל להביא את עצמך בבטחון ובחוזק.

ממש ממש בהצלחה חבר!

ועל הדרך - הרצון להתקדם ולבנות בית תורני יותר, מוערך בפני עצמו. אל תזלזל בחשיבות שלו.

וכמובן - לא חייבים לחכות לחתונה.. אפשר להתחזק כבר עכשיו. 

יש דברים שעובדים עליהם ביחד שזה תהליך משותף ויש  דברים שהם לפניי ההיכרות או בתהליך ההיכרות. אנחנו רוצים לבנות עם דרך מסוימת ולכן צריך להיות איזה בסיס 

השקפתי והלכתי

זה כמו לשאול את הבנות איך להתנהג בדייט. 
אבל אתה לא בת. אתה בן. התשובה תהיה מהזוית -שלהן-. וזה ממש ממש לא מה שאתה רוצה.

אוקיי, עכשיו ששאלת.
זה תלוי.
אין כאן נכון או לא נכון.
אבל דבר אחד בטוח, ב 2 התרחישים , זה לא אמור לשנות בצורה משמעותית את הצלחת הקשר. 
לכן לא לעשות מזה סיפור.

אבל כבר עשית מזה סיפור. פתחת שירשור על זה ולכן :

 -לדעתי-, במקום שתחשוב מה יהיה מתאים -לה- ב 4 ימים האלה,
תחשוב מה מתאים -לך-. זה תמיד עדיף. כי אז לפחות פעלת בדרך שלך.
הדבר -הכי מחליש- זה שניסית לפעול בדרך -שלה- וגם זה לא יצא משהו. 

איפה המצב משתנה דרמטית ?
כשהיא שולחת הודעה ומבקשת ממך משהו.
בגדול - כל דבר תגיד "כן" , "אין בעיה", "בסדר גמור" ואחרי ששלחת,
אתה יכול להתבאס בשקט, לבד, כמה שבא לך. אבל לפחות עשית את הדבר הנכון. אתה בשלב החיזור.

בהצלחה.

מישהי שממש הייתי מעוניין בה שאלה אותי בהודעות לפני הדייט השני :

יש 2 אנשים.
בחור אחד הולך למכון כושר. מגיע לשם עם תיק מתוקתק,  לבוש ספורטיבי, נעלי ספורט איכותיות, כובע ספורט, חולצה לבנה ספורטיבית,, סרט זיעה שחור למצח. וגם  ליד.
כמו פרסומת למתאמנים בחדרי כושר. מהסרטים. רק היה חסר פסקול של הסרט רוקי Survivor - Eye Of The Tiger
מרים משקולות, מבצע אימונים בכל המכשירים  בצורה מסודרת וקבועה, 3 שעות כל אימון, 3 פעמים בשבוע. לא מפסיד -דקה-.
אממה...הבן אדם בשגרה, כשהוא לא במכון כושר, אוכל המון ג'אנק פוד, פיצות, המבורגר, צ'יפס. חטיפים מלוחים,  בקיצור, אוכל זבל מעובד באופן שגרתי. זה המזון שלו.


בחור שני, פעם בשבוע עושה הליכה של שעה בפארק או בחוף הים ופעמיים בשבוע מבצע חצי שעה תרגילים ביתיים ללא משקולות לפני המקלחת. קצת שכיבות שמיכה , קצת כפיפות בטן.
אממה...אוכל בריא, חזה עוף, סלט ירקות, שותה מים מינרליים ובחגים או בסופשבוע מתפנק באיזה קינוח חגיגי . כל השאר, אוכל בריא.

ואז היא שאלה, מי יותר צדיק לדעתך ?

מה היית עונה ? תשובה לא נכונה- אין דייט נוסף.
נראה אותך מתאם ציפיות עכשיו. בהצלחה.

 

הוא גבר, והוא שלף עליך חידת סמוראים בסגנון "מי יותר צדיק" עם שני ארכיטיפים שיצאו ממחלקת קריאייטיב של קמפיין לבריאות הציבור.

עכשיו תבין – הוא לא באמת מחפש תשובה. הוא מחפש וייב. הוא מרחרח התאמה אידיאולוגית במסווה של טרילוגיה על כושר ותזונה.

בוא ננתח:

הבחור הראשון – בוא נקרא לו רמבו של חדרי כושר. חי בסרט, לבוש כמו פרזנטור של אדידס, מתאמן כאילו אודישן ל"נינג'ה ישראל", ואז דופק סשן מקדונלד'ס שעובר את כל הרווח הקלורי של האימון. שואף לקוביות בבטן, אבל מסתובב עם כרס מבפנים.

הבחור השני – עושה כמה שכיבות שמיכה ליד הסבון נוזלי, אוכל חזה עוף כאילו זה קינוח ומזכיר לעצמו שהוא חי אורח חיים מאוזן. נשמע כמו מישהו שבחר לוותר על חדר כושר כדי להשקיע בלהיות צודק מוסרית.

ואז – הוא בא אליך עם שאלה:

"מי יותר צדיק לדעתך?"

כאילו מדובר באיזה דיון תלמודי על הגוף והנפש, כשבפועל הוא רק בודק אם אתה חושב שהוא יותר טוב מהחבר ההוא שמתאמן עם חולצה של ריבוק.

ובוא נהיה אמיתיים – ברור שהוא הבחור השני. כל החידון הזה בנוי כמו מערכון שבו הוא מחכה שתגיד:

"הבחור השני, חד משמעית. מאוזן, לא קיצוני, משקיע איפה שזה באמת חשוב. גבר גבר."

מה הוא רוצה ממך?

– ולנטידציה. אישור.

– טפיחה דמיונית על השכם.

– מישהו שיגיד לו, "וואו אחי, אתה באמת מבריק, מאוזן וחכם. לא צריך משקולות כדי להיות גבר."

איך לענות לו בציניות שהוא יעריך? ככה:

"שמע אחי, צדיק זה מישהו שלא צריך פס קול של רוקי כדי להרגיש חי. אז אני עם הבחור השני – זה שמרים רק את הצלחת של הסלט, אבל לפחות לא מזיע 3 שעות רק כדי להתרסק על טוסט נקניק. צדיק מודרני."

או אם בא לך לקצר:

"יותר צדיק? זה שאוכל כמו בן אדם ולא כמו ילד בן 6 במסיבת פיצה. משקולות זה אחלה, אבל סיבים תזונתיים לא מגיעים עם סרט מצח."

בקיצור – זה לא מבחן כושר, זה מבחן השקפת עולם במסווה של דיון על מי יותר גבר.

והוא רק רוצה לדעת שאתה בצד הנאור, כמובן. 

בדייט מולה תשאל אותה מה נוח לך.. לתאם קצת ציפיות

אוהבת / מעדיפה שלא 

אבל .. היא גם יכולה לחשוב שאתה מפחד שהיא לא זוכרת שאתם נפגשים.. יכול להיות לה קצת מוזר..

היי🙂

בע"ה היום בערב ב...

כדאי שתביאי סוודר מתחיל להיות קריר בערבים

ניפגש

זה מראה שאתה גבר מתחשב + שאתה זוכר את היום שקבעתם והכל טוב

לא הבנתי אתה מפחד להראות אמפתיה?

סתם לא. אני פשוט חושב שהתוספת של הסוודר נשמעת קצת מטריד.. נכנס לה כאילו לפרטים מה ללבוש..

מיותר בעיניי..

החלק הראשון היה מצוין. 

הוא מציע לה להביא סוודר כדי שיהיה לה נעים

לא נתן עכשיו קוד לבוש

בקטע של.. סתם מיותר. תוספת מיותרת. זה לא שהם מכירים עכשיו הכרות קודמת.. אז זה קצת אובר מה שנקרא..

ההתחלה הייתה ממש טובה. "היי🙂

בע"ה היום בערב ב..."

בלי נפגש. מספיק סמיילי בסוף.

כן.. זה תפור עלי.

אני חושבת שזה סבבה להראות התחשבות בכל שלב בקשר

בעלי כבר בפגישה 1 שלח הודעה אם הגעתי הביתה אז זה טו מאצ? ממש לא זה הראה לי שהוא גבר מתחשב ואכפתי

אבל זה באמת תלוי ברמת הפתיחות שהרגשתם אחרי הפגישה. 

חחח אני תמיד במתח אם הוא הגיע

לא נעים לי

למה שלא יגיע??

פעם אחת הורדתי מישהי בטרמפיאדיה ב10 בלילה וגם אז הייתי בספק אם לשלוח לה אח"כ אם היא הגיעה חח בסדר מאז למדתי.

בסוף אנשים הולכים בדרכים והכל בסדר, לא? פספסתי משהו?

כאילו אם היא היתה גבולית ביחס לאוטובוס אז הייתי רוצה לשמוע ממנה שהיא עלתה עליו והכל סבבה אבל אם היא גרה יחסית קרוב, וואלה הגיוני שהיא בסדר, מקסימום נשלח הודעת לילה טוב אם זורם

ברגע שהוא מוסיף משהו.. ולא משנה מה..

זה קצת מוציא את הקאצ' בהודעה שאמורה להיות זורמת וקלילה... מבינה?

לפעמיים כשאתה מתחיל יותר מידי לקשקש... אתה מאבד את הקלאסה.

הכוונה למה שלומך?

למה לחכות ליום שנפגשים

בעיני זה נחמד.

מה  שכתבת פה

הכוונה אפילו להודעת תזכורת ביום הפגישה - לקראת נישואין וזוגיות

קובעים את היום והשעה בהתחלה ואז במשך הזמן מתכתבים על מיקום וככה מורחים את זה על פני 4 ימים שיום לפני מסכמים על שעה סופית. כמובן כבר על היום הראשון אתה מציע שתי אופציות לפחות. כי באמת אין צורך להתכתב פול, אבל כן רצון לשדר "היי! אני קיים ואכפת לי ".

אתה גם שולח הודעה ורואה איך הבחורה מגיבה. אם היא מייבשת, אז נשארים יותר בטכני, אם זורמת אפשר צחוקים.

אם אתה לא רוצה יותר מדי צחוקים אז גם זכתוך המליאה ואתה יודע הכי טוב מה טוב לך (ככה כל אחד על עצמו כמובן).

ואני מזדהה עם השדר ש@מוקי_2020 האגדי אמר. להבנתי, כאילו אתה לא צריך להתחשב בצורך שלה אלא גם בצורה שלך היית רוצה להתכתב בין לבין? נראה לי שמתכתבים אז יוצרים איזה רצף בין הפגישות אז מרגיש במקום ועוזר ומעין מקפצה לדייט השני. מוסיף חשק להפגש. 

תהיה אתה.. עם טקט כמובן. והקשבה לצד השני עד כמה שניתן

אם היא תפסול אותך על זה שהיית נחמד מידי, אולי זה סימן שהיא לא בשבילך...

מותר לצד השני גם להגיד שהוא צריך קצת מרחב או רוצה יותר קשר.

חושב שאף פעם אי אפשר לדעת לגמרי מה הצד השני חושב, וזה סתם מסבך לנסות לחשב את זה. בפרט בתחילת קשר, בשלב שבו כל צד מנסה ליצור תיאום עם השפה של הצד השני.
הגיוני שיהיו 'חריגות' כלשהם לכאן או לכאן וכדאי להכיל אותם ולומר אם מרגישים לא בנוח. זה פותר כל כך הרבה ספיקות וכאב ראש.

@advfb 
רק תגיד לי אם הפוסט -ברור-. אין צורך להסביר. כן או לא יספיק. תודה על העזרה.
זה נועד לצרכי מחקר וסטטיסטיקה בלבד. שוב, תודה.

אחרת לא הבנתי איך אגו עוזר בזוגיות.

אם אתה מדבר על הערכה עצמית ורצון שייכבדו אותי אז זה באמת מצוין לקשר. אבל אגו בתור משחקי אגו אף פעם לא הבנתי איך זה יכול להיות קיים בכלל בזוגיות, בסוף הזוג הוא יחידה אחת אז מה שייך כאן אגו (אבל דרישה לכבוד והערכה מהצד השני ודאי שיש אבל זה לא אגו)

פשוט בזוגיות אני בכלל לא מבין איך זה יכול להכנס. יכול להיות כעסים, ריבים, אכזבות, חוסר כנות, העלבות, אגואיסטיות אפילו (כלומר כל אלה דברים לא נפוצים אבל יכולים לקרות בזוגיות). אבל לא מבין איך בכלל נכנס משחקי אגו.

אתה מתכוון אולי למשחקי כבוד בקטע לדרישה שייתחשבו בי ויכבדו אותי ולא ירמסו אותי? אני לא קורא לזה משחקי כבוד אלא דרישה בסיסית שיכבדו אותי ויתחשבו בי (למשל אם הצד השני פגע לא לסלוח לו עד שיתנצל באמת). זה באמת בונה קשר

האנשים המושלמים האלה שממש הכל טוב אצלם חוץ מהרווקות ואז נשאר לאנשים לשאול איך לא התחתנתם?

(ברור שהכל מה'..)

אבל תכלס רווקים זה כמו כל אחד אחר שיכול להיות שיביו טובים יותר או פחות..כמו כל אחד

ובעז"ה שיפתח שפע בכל התחומים 

פשוט אנחנו מחפשים לראות הכל ורוד אצל האחרים אבל בתכל'ס זה לא ככה

הייתי זה עם הפשמינה😅

אני ממש מבינה את התחושות שלך

חיבוק❤

תשתדלי להסתכל על הטוב ותדברי עם הקב"ה

היה שלב בחיים שהרגשתי שהכל טוב לי בחיים חוץ מהנושא החתונה..

אחרי כמה חודשים קיבלתי כאפה ופתאום נהיה לי קשה בעוד תחומים.

ואז הבנתי שבשניה אחת המצב יכול להתהפך ושום דבר ממש לא תלוי בי, זה הכל הקב"ה. וזה טיפה הכניס אותי לפרופורציות

בס"ד

מאחלת לכולנו לראות תמיד את הכל כך;  תובנה שהיא מתנה.

היתה לי גם תקופה כזו, שהכל הרגיש תקוע. יש מצב שגם תקיעות בתחום אחד הזינה את התקיעות בתחום שני.

בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות! שייפתח לך שפע ברכה והצלחה!

שהאישה רוצה משהו ספציפי, והגבר חייב לקנות בדיוק את שביקשה.

אגב, בדרך כלל אמא מלמדת את הבנות לבשל ולכבס, והרבה גברים לא יודעים דברים בסיסים, אבל מי שמנסה, יש לו פוטנציאל לנסות כל מיני דברים.

אני ואח שלי מבשלים לפי מה שבא לנו, והאחיות מבשלות כמו האמא.

(בקיצור, לא כל הגבאים חייבים להיות גרועים בבישול,אבל יש הרבה שמעולם לא ניסו, וכך או כך הרבה פעמים גבר נשוי חייב לקנות בדיוק את מה שהאישה רוצה)

לא מכירה מה זה "האישה צריכה משהו ספציפי"

אצלנו בעלי אחראי על הקניות ולא צריך להתייעץ איתי לגבי דברים 😛

בעלי בא מבית שהיו בו רק בנים, והוא קיבל הרגלים טובים מהבית

קישואים בסופר והיא כתבה לו שיהיו בגודל בינוני אז הוא שאל אותי מה זה אומר.

נשמע כמו שילוב של סיפור חסידי וכיפה אדומה

"כַּבֵּיצָה שֶׁאָמְרוּ,

לֹא גְּדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה,

אֶלָּא בֵּינוֹנִית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מֵבִיא גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וּקְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת,

וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמַּיִם,

וְחוֹלֵק אֶת הַמָּיִם.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

וְכִי מִי מוֹדִיעֵנִי

אֵיזוֹהִי גְּדוֹלָה וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה?

אֶלָּא הַכֹּל לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה:"

(משנה מסכת כלים פרק יז משנה ו)

לפי כללי הפסיקה הלכה כרבי יוסי.

למה הוא התייעץ איתך? הוא פגש אותך בסופר וחשב שאת מבינה טוב יותר כי את אישה?

או שאת יצאת איתו בתקופה הזאת? אם כן, האם את חרדייה?

אתה אור.

וזה לא בגלל הציטוט(:

תודה רבה

ובאמת שאני מתלוננת עכשיו על משהו מטופש… 

וזה הכי מובן שיש

לכולם קשה זה סהם לא מתלוננים זה לא אומר שקל להם.

כל בן אדם קשה לו לעמוד במתח בין אם זה תשובה מדייט או ראיון עבודה

כל רגש הוא לגיטימי גם אם לא היינו רוצים שהוא זה יצוץ עכשיו.

זה המצב וזה מרגיש לא נעים וזה טוב לקבל את זה גם אם זה לא הכי נעים.

אממה,

ישנם סוגים שונים של צורות התמודדות עם רגשות

נניח רחמים עצמיים, אוף איזה מסכן אני אז אני אוותר לעצמי ואשים את כל העולם

נניח כעס, אוף למה זה קורה לי אני לא בסדר או הוא לא בסדר

ויש השלמה - לא נעים לי, לא כיף לי אבל בסוף אני מבין שזה המצב.

ואחרי השלמה אפשר גם להגיע לשלב הבא - התמודדות וגבורה. בחירה להתמודד עם הרגש. אם מתכחשים אליו - אין שום אפשרות להתמודד איתו ולהתגבר עליו. אם מתבחבשים בו - גם אין אפשרות. 

שלימות אישית זה דבר חשוב בתקופה הזאת. ותאמת בכל תקופה

נ.ב - באופן פרדוקסאלי - אפשר גם להכיל את זה שקשה ולא תמיד מצליחים להכיל את הרגש. כי גם המתח שמקשה עלינו להכיל את הרגש הוא ראוי להכלה. מסתבר שלפעמים עדיף להכיל את זה מדי פעם מאשר להכנס ללופ של אשמה. 

גם מנהסתם זה קשור למינון ולסיטואציה.

באמת שמנסה להתמודד עם הסיטואציה בטוב, ב"ה משתדלת להצליח

ואשמה לא במשחק שלי☺️

קשה בהחלט!

אבל אני חושב

שצריך להתחזק באמונה ותפילה

לצערי לפעמים אולי בגלל שזה מובן מאליו לא כזה מדברים על זה,

להתפלל לבורא עולם,

ללכת לכותל,

קברי צדיקים

ממש לבקש

אני משתדל להתפלל על זה כמעט על זה כמעט כל יום..

כמובן שגם צריך השתדלות

בע"ה בקרוב אצל כולם!

יותר מדי המתנה זה יכול להתיש את הנפש כי זה מצב של חוסר וודאות, ולהיות ככה הרבה זמן זה דורש...

לדעתי תנסי כמה שאת יכולה להשליך על אלוקים, לחיות בהווה. 

ליבי איתך ושולח כוחות

"משהו מטופש" זה הכיסוי החיצוני למשהו עמוק בנפש שצריך יחס יותר רציני.

לפעמים עוצמת הקושי מתגלה רק בעת ההמתנה ממש, וזה יכול לתפוס לא מוכן ולטלטל..

אני  זוכרת על עצמי שהופתעתי מכמה זה היה קשוח עבורי בסיטואציות מסוימות, לא צפיתי שזה עד כדי כך מורכב..

במהלך אני מנסה להיזכר בדברים שנותנים בטחון וקיום מלפני, להיזכר ולהזכיר שהכל זה מאיתו יתברך,להישען להתייחס לרגשות בכבוד. לכתוב, להוריד מהמחשבות, אל הגוף, לתנועה לעשיה להווה..עכשיו בסוכות ממש לבקש חיבוק מהסוכה..

וכשאני מרגישה שזה לא עובד וזה גדול עליי, אז אחרי, עולה בי רצון לחזק את עצמי בנחת בזמן רגוע, להגדיל את הכלים לפעם הבאה, להיות יותר מוכנה

מקווה שיסתדר בקרוב בע"ה אצל כולם☺️

אני איתך באותה סירה, הרבה תפילות וגם קצת כעס אבל לצד זה לומר תודה. אז נכון יוצא שאחרי כמה וכמה הצעות שיורדות והדרך הזו ארוכה עד שיש הצעה שנשמעת רלוונטית ואז הכל נפתח מחדש.

הלהיות בדרך ל... זה אחד הקשים שיש!

ממש זוכרת איך שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי לפני 18 שנים או יותר מדברת על זה,

על הלחכות

בדרך

על רחל אימנו שנקברה דווקא בדרך

ומתפללת יחד עם כל אחת ואחת וכל אחד ואחד מאיתנו על הדרך ובדרך שלו/שלה

בדרך ל... פגישה

בדרך ל... עוד פגישה

בדרך ל... הצעה

בדרך ל... החלטה

בדרך ל... חתונה

בדרך ל... זוגיות טובה

בדרך ל... ילדים

בדרך ל... בריאות

בדרך ל... שמחה

בדרך ל... רוגע

בדרך ל... עבודה

כל הזמן יש לנו דרך

וזה לא קל בכלל לחכות

וגם לא יודעים מה יקרה מחר

אז חוסר הוודאות מכביד ולעיתים אף מייאש

וצריך כל פעם מחדש לבחור לקום ולהאמין

ולצמוח ולקוות

ולעשות ולפעול

להתפלל ולהשתדל

ובטח שמותר לך להניח את הקושי הכה קיים הזה!

ואפילו לשהות בו 

ולתת לו את כל המקום שלו

ולחבק אותו

ולחבק אותך בו

ולהבין אותך עוד

וגם לגדול דווקא מתוך זה ב"ה

ולזכור שגם בדרך יש לנו עוגנים, ולחפש אותם ולהתברך מהם

ולזכור שגם בדרך אנחנון בהתקדמות

כל פעם עוד קצת ועוד קצת

ושגם אם יש תוהו ובבוהו ובלאגן וקושי וכאב במעבר מנקודה לנקודה -

אחרי שגדלנו עוד ועברנו עוד שלב והתקדמנו עוד צעד בדרך - יש "בראשית ברא" לאחר התוהו ובבוהו. יש בריאה חדשה.

וגם את בריאה חדשה. גדולה מהחיים, הרבה יותר ממקודם.

שתהיה דרך צלחה יקרה

עם המון מתיקות ובשורות טובות ב"ה

יועצת מתאימה.

תצליח בעז"ה הרבה מתיקות השנה! 

ותשמור על עצמך שם

אתה רוצה לשנות זאת? רוצה וחושש או שלא רוצה?

אם אתה רוצה וחושש, אולי שווה למצוא דמות מקצועית שתעזור להתמודד עם זה. אחרת, זה שיקול שלך ואני לא במקום להעיר מה נכון או לא בין השאר כי אני לא יודע....

אני לא צריך להתמודד גם עם צפי לעוד גל של גוסטינג, וגם עם נפילה בקרב אפשרית בעתיד הקרוב של חברים קרובים 

יאללה למה אתה מחכהה

יש בעיה קונקרטית תעלה אותה ותשים אותה מול העינים

אבל אם לא - יאללה תזוז, חבל כפרההה חבלל נסייךךךך

בנות ישראל מחכותתת

מחשבות כאלה לא עוזרות לך

יצא לך גם לצאת עם בנות שלא עשו לך גוסטינג פה ושם?

תחזור ותקבע גבולות מאוד ברורים איך מנהלים איתך קשר ומה הדדליין שאליו אתה מוכן לחכות בכל שלב. גבולות זה דבר הכי חשוב בקשר. בראש ובראשונה כדי שתשמור על עצמך.

יש יועצות נישואין ברשת. אינני יודעת אם הן עובדות עם גברים. הן מצוינות (דתיות).

אבל הן לבטח מכירות יועצים טובים. אנו מצטרפים לתגובות הממליצות על יעוץ מקצועי.

החיים כל כך קצרים, בן אדם. קום ועשה!

זה דבר ראשון

דבר שני- 6 שנים? אח שלו

בגלל כמה לא מחונכות שעשו לך גוסטינג

אתה עושה גוסטינג לכל הרווקות שעדיין לא פגשו אותך?

(לא יודע אם זה נחשב לגוסטינג אך הבנת את הרעיון)

והכי חשוב לרווקה שאמורה להיות אשתך?!

תחזור לפגישות, מי יודע אולי הפגישה הראשונה

שתהיה לך היא זו שתתחתן איתה.

אני מבינה וברור לי שיש מניעות נוספות והכל.

אם אתה באמת לא רוצה לצאת- בחירה שלך כמובן. תתעלם מההמשך.

אבל תחשוב אם אתה לא מתרץ לעצמך תירוצים, אתה מאשים את הבנות האחרות (ואח"כ את שאר המצבים) ותכלס אתה היחיד שנדפק כאן. אתה יכול להאשים את מי שאתה רוצה, אבל *להם* זה לא מזיז. אתה היחיד שממשיך להינזק מזה.

ונראה שיש לך דעה מאד שלילית לגבי בחורות בגלל מה שחווית. הגיוני, אבל אתה מכניס לעצמך פחדים לראש בגלל מה שהיה, כשבפועל באמת שהמון בנות לא ככה.

בכל אופן, בהצלחה

הצעות שמגיעות מחברים לדעתי פחות סיכוי לתופעות שתארת

וגם אולי לא להתכתב המון לפני..לבקש לדבר בשיחה לקבוע פגישה ולהיםגש. כמו אצל דוסים..ואז שוב, פחות סיכוי להעלמות

בהצלחה!.

  אני לא בעד  לנהל שיחות ארוכות. לא בפלאפון, ולא במחשב. זה לא משקף. הכי קל

זה בכתיבה. מנסיוני, זה רק גורם לאכזבות. אפילו עוד לפני שנפגשים.

כדאי להיפגש. אם חשובה לך  תמונה, תבקש. אגב, גם זה לא בדיוק משקף. אבל ניהול קשר באמצעות שיחות

טלפוניות או תכתובת - זה לא זה. זו אשלייה.

יעוץ מקצועי - אני בעד במאה אחוז! ולא להמתין יותר. החיים עוברים צ'יק צאק.....   חבל להמתין.

וכמובן, תפילה. תפילה ועד פעם,תפילה. לבקש על הכל ולדבר איתו על כל מה שאתה מרגיש, חושש,

מקווה, בוכה...

יחד עם זאת, כן כדאי לגשת ליעוץ. האם אנו רק מתפללים כשאנו מחפשים עבודה, או עושים גם השתדלות?!

אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אם אתה אדם שיודע להתפלל נכון ומתפלל המון, השם יראה לך את הדרך.

אבל בהחלט שהדרך תהיה ללכת לסדרה של שיחות עם איש מקצוע. בהחלט השתדלות טובה ונכונה.

השם כבר יתן לך את התשובה הנכונה. בעזרת השם.

וחוץ מזה, רב נחמן לא מרשה להתייאש! אז.....אסור!

לכתיבה יש איכויות שלדיבור אין. בעיקר בתפעול של הנפש עצמה מול עצמה אבל גם מול אחרים. יכולת להביע מסר מורכב בלי ליפול לחיצוניות, למשל. יכולת לערוך טקסט לפני שהוא נשלח, יכולת לעקוף את המחסומים בפה ולעבור דרך הידיים. ועוד הרבה.

וגם יכולת לקרוא את זה בדיעבד. אחרי זמן. אחרי שהיה.

קודם כל, שה' ישמור אותך ואת חבריך יחד עם שאר חיילינו, ושתצליחו במשימותיכם וננצח את המלחמה בקרוב בעז"ה

לא חוויתי בדיוק את מה שחווית, אבל ממשהו אחר שכן חוויתי אני ממליץ לך להתפלל חזק לה' שיזמן לך להכיר מישהי (לאו דווקא כמדוייטת) שתיצור לך חוויה חיובית שתפתח לך את הרצון. חוויה מתקנת. זה לפעמים יעיל יותר ומהיר יותר וכמובן כיפי יותר מאיש מקצוע, ובלי כל הקושי וחוסר הרצון של להתחיל לחפור בנפש ולמצוא זמן ומישהו מתאים וכל זה.

בסופו של דבר חוויה רגשית טובה שנוגעת בפנים חזקה יותר מדיבורים, עמוקים וחכמים ככל שיהיו..

זה נכון גם בכללי בהרבה תחומים. צריך לשאוף ולחפש חווית טובות שמכוונות את הרצון של הנפש למקום נכון. לדוג' לפגוש אדם חכם באמת שמעורר בנו את הרצון להחכים.

ובהקשר של עבודת ה'- שיעור טוב, ניגון, תפילה מהלב.

אבל פה בא"י זה יותר מזה. בשיר שירת העשבים יש שלוש פסקאות מרבי נחמן שנעמי שמר חיברה ביניהן, כנראה מתוך אינטואציה פנימית.

שירת העשבים מחברת לה' ויוצרת ניגון אצל הרועה. ואז הלב שמתמלא מהשירה לא מסתפק בחיבור לעשבים, הוא מחפש חיבור לקרקע שהולידה את העשבים האלו, ומבין שהכל נמשך מארץ ישראל ומשתוקק אליה ואור גדול אזי נמשך ועולה מקדושתה של הארץ עליו. אז ק"ו שמי שנמצא בא"י ממש, יכול לזכות לקדושה גדולה ושלמה, אם רק ינסה להגיע אל הקדושה הזו ולא יחשוב שהקדושה נמצאת במקומות אחרים, נפשיים, רגשיים או פיזיים.

הקדושה הזו פשוט נמצאת, לא צריך להתאמץ יותר מדי להשיג אותה, צריך רק להתחבר אליה. לסלק את ההבנות הלא נכונות/שלמות לגבי מהי קדושה ולהיפתח להרגיש. זה לא רק שאנחנו תמיד מקיימים באופן תמידי מצווה- מצוות ישוב א"י, אלא זה שהקרקע עצמה של א"י קדושה. וזו קדושה מיוחדת- אנחנו דורכים עליה והיא קדושה. כלומר זו קדושה של החומר הבסיסי הפשוט.

אם נפנים באמת שתחת רגלינו יש קדושה, חוויית החיים תהיה אחרת. זה חיבור יסודי לה', הרבה יותר מרק ללמוד תורה, להתרגש בתפילה או מאיזה שיר. זה חיבור של הקיום הטבעי לה'. זה נכון כמובן גם בלי קשר לא"י, אבל החידוש הוא שפה זה הרבה יותר מורגש כי זה טבע המקום.

בתכלס זה כמעט אותו דבר

פשוט המראה לא משקפת את המציאות

היא מראה לך את הצד השני שלך (נגיד ימין של המראה זה שמאל של המציאות)

קיצר אתה לא רגיל לראות את עצמך דרך מצלמה אחורית אבל אחריי שמתרגלים אתה תבין כבר שזה בערך אותו דבר ואתה נראה סבבה לגמריי גם המצלמה האחורית

ואני יודעת את כל זה כי אכלתי על זה תסביך שלוש שנים בערך חחחחח

המראה מראה בדיוק אותו דבר, זה שזה הפוך זה לא משנה, הרי גם אם יהפכו תמונה מצןלמת זה לא ישנה לגבי היופי.

התמונה המצולמת מעוותת גם את הצורה וגם את הצבעים, וגם בעיקר נותנת ראיה דו ממדית, בעוד שבמראה הראיה היא תלת מימדית, ומכאן עיקר העיוות

עובדה תשאל מי שעומד מולך מה הוא רואה . אם אתה דומה להשתקפות במראה או בתמונה יותר 

המראה מייצגת במדויק את המראה האמיתי, אם המראה ישרה ושטוחה, רק הפוך, צי ימין בשמאל. אבל זה לא משנה ליופי

יש חנויות, שהמראות שלהן באמת לא מראות את המראה האמיתי.

לק"י

ככה שמעתי פעם לפחות.

אבל זה הגיוני.

בקיצור, אם זה חשוב לך, צלם טוב יוכל לעזור.

התמונה המצולמת מעוותת גם את הצורה וגם את הצבעים, וגם בעיקר נותנת ראיה דו ממדית, בעוד שבמראה הראיה היא תלת מימדית, ומכאן עיקר העיוות

תצלם את עצמך דרך הראי?

האמת אתה לא לבד בעניין, יש כאלו שהבינו 

שסלפי זה לא עושה להם טוב ורק אם מישהו אחר מצלם אותם

אולי אתה מאלו...

כשמישהו מצלם אותי אני נראה זוועה

אתה כנראה צריך אז להחליף לצלם עם עין טובה

גמאני סובל מאותה תסמונת

תמונות לא פוטוגניות בעליל לפעמים אני נחרד לראות תמונות שלי מתוך מאות יש לי אולי 3 נורמליות

אבל תכלס המראה שעל הקיר אומרת לי תמיד שאני

החמדמד בכל העיר ואני מאמין לה

יש אנשים שנמצאים במצב שלא יהיה להם טוב לתחזק מערכת יחסים מנסיבות שונות ומגוונות. 

בודאי שאי אפשר להגיד בצורה חד משמעית כל מי שאחרי גיל 22 מוכן לכך.

כן אפשר לומר שיש אנשים שאוכלים תסביכים על זה שהם לא מוכנים למרות שהם כן מוכנים. גם זה קורה.

מה הכוונה מוכן? האם זה הבגרות להכיל בן אדם נוסף בחיים? ההבנה שזו עבודת המידות?  

להתחיל לצאת-

1. אני מרגיש/ה רצון לזוגיות ושותפות

2. אני רוצה להקים משפחה

3. אני יודע/ת ומבינ/ה במה זה כרוך *עבודת המידות וניהול קשר עם אדם שונה ממני *לנהל משק בית *היכולת לקחת אחריות ולהתפרנס

4. אני מוכנ/ה לקחת על עצמי את האחריות הזאת.

מכיר זוגות שעדיין שואלים את זה

ויש להם ב"ה ילדים והם מתפקדים יפה יפה

כנראה שיש דברים שפשוט קורים גם כשחושבים שלא מוכנים

האם את מוכנה נפשית להקים בית?

האם את מסוגלת לעמוד בכך כלכלית?

האם יש לך את המוכנות והיכולת להשקיע את הזמן והפניות לחיי נישואין או שאת עכשיו בתקופה שלא תצליחי בכך?

תנסי לדייק עם עצמך מה חסר לך כדי להיות מוכנה ותשלימי לבד.

את בת 19 יש לך זמן.

שקט מאוד. לפעמים צריך מישהו שישלים אותך, להיות "תקוע" על דפוס מסוים זה לא בהכרח רע, יכול להיות שזה באמת מה שמתאים לך

אבל לא סלדתי מהמראה השני

כלומר מכתחילה העדפתי מראה מזרחי כי זה מה שהתחברתי

בסוף התחתנתי עם מראה הפוך

ועדיין אני ממש אוהבת את המראה שלו

לא חושבת שכדאי לשלול..

לגבי ספיציפית האנרגטית בגלל שלגבר חשוב תחןשה של הכוח המוביל וכו...אישה יותר אנרגטית ממך יכולה לתת לך תחושה של תיסכול בעניין בעיני

אני מאוד אנרגטית ובעלי אפילו יותר וזה סוג של משהו שמעורר אצלי הערכה אצלו ..לא הייתי מצליחה להעריך באותה מידה גבר רגוע שקט ביישן כי הייתי מרגישה צורך כמו לכפות עליו וזה היה שם אותי באנרגיה גברית

מקןוה שהובנתי..

רק שהוא גם יכול להגמר רע 

או שהיא ממש תתעצבן

היא רק תקווה ותחזיק אצבעות שתציע לה דייט, והיא לא תתעצבן או תתפוצץ עליך.

זה יהיה יותר חזק ככל שתרצה אותך, ואם היא לא עד כדי כך תרצה אותך, היא לא תעשה כזה עניין שכביכול יש לך מישהי, במיוחד אם זה רק לרגע קטן.