פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1237)

למה שלא תפתחי פצל"ש ותשתמשי בו לעת הצורך?

(בשאר הזמן תוכלי לכתוב בניק הרגיל)

וזה אפילו לא עולה כסף

אוטומטית הבן אדם 'נקשר' לפצל"ש שלו, וכבר לא נעים לו לפדח אותו...

א.האדם נקשר לפצל"ש של עצמו רגשית?

ב.אנשים מצליחים לקשר בין האדם לפצל"ש?

א. !

זאת הסיבה שצריך להשתמש בפצל"ש רק בשעת הצורך

(איזה דבילי המשפט נשמע)

ובשאר הזמן להשתמש בניר הר-ג-י-ל!!

ברור שאם משתמשים בפצל"ש לעיתים קרובות מדי אז נקשרים אליו

 

ברצינות,כמה שאלות חסויות כבר יכולות להיות?

אם המנהלים בחרו שלא לעשות אנונימי-בטוח יש לכך סיבה

 

מהפעם השנייה יש קשר...

האמת היא שזה תלוי גם איזה שם בחרת לו.

פלונית,תנסי לתת לפצלש שם ניטרלי

או שם שלא קשור אלייך בגרוש (נניח,"גזר" למישהי שלא סובלת ירקות)

 

משהו כמו:   -(((&&

ככה יש יותר סיכויים להכיר את הבחורה באחד הפצל"שים שלה 

אפשר להגדיר שם משתמש וסיסמא וכל מי שרוצה להיות אנונימי שישתמש בשם הזה

חוץ מזה שכל הטרולים יתפסו על זה טרמפ..

הרבה יותר נזק

לק"י

אני רק משערת שזה נבע מזה שאנשים רעים ניצלו את האנונימי לדברים רעים.

זה מעניין באמת, תענו...

אם זה נקרא פער..

תכלס, קחו הכל בגדר שמועות: ר"מ אצלנו סיפר לנו שאצל אתיופים מקובל שאם מזמינים אותך להתארח וכד' אתה תמיד אומר כן אבל אתה לא חייב לקיים את זה.

הרבה פעמים תמימים, ביישנים, אוהבי אדם, אוהבי מסורת (יהודית), הרבה לא הסתגלו עדיין לשיח המערבי הכוחני.

אמא שלי שהייתה מורה של אתיופים הרבה שנים, מספרת שכמו אצל עליית המרוקאים (כמו שהיא ראתה אצל סבא וסבתא שלה): ההורים מגיעים, קשה להם להסתגל לשפה, לתרבות, לדרכי ההישרדות וההתקדמות בחברה ובמעמד הכלכלי. האבא שהיה מפרנס ומנהיג המשפחה בחו"ל, מובטל, האמא עובדת בניקיון הרבה פעמים ומפרנסת את המשפחה ומבח' האבא זאת קריסת מעמדו וכישלון בתפקידו. הילדים מסתגלים הרבה יותר בקלות והרבה פעמים מתייחסים למשפחתם ותרבותם כנחשלות ומחפשים להיטמע בציבורים אחרים: ש"סניקים, חילונים(עממיים).  

אם אתה רוצה באמת להבין יותר לעומק את ההבדלים, עשה את הניסויים הבאים:

 

ניסוי ראשון: התארח במשך שבוע שלם בבית משפחה אתיופית, של חברים שלך או אני לא יודע מה, ממש עד הסוף - תהיה איתם כמה שניתן בכמה שיותר סיטואציות.

אחרי זה בלה שבוע שלם כזה אצל משפחה מרוקאית סטנדרטית. לאחר מכן בלה שבוע כזה במשפחה אשכנזית, תימנית, עירקאית, אמריקאית וכו'.

 

לאחר מכן, תוך כדי שבמהלך השבועות האלו אתה כותב לעצמך הערות במחברת העבודה - פתח טבלה ובה פרט את השינויים בין העדות בפרמטרים שונים.

 

הניסוי כמובן לא חייב להיעשות בצורה הזאת של ממש לרבוץ שבוע שלם אצל משפחות - אתה יכול גם לבנות מעין שאלון התנהגותי, חברתי וכו', ולהפיץ אותו בין מגוון רחב של אנשים שיענו עליו (דרך גוגל דוקס זה רעיון מצוין) והם יציינו בתחילת השאלון מאיזו עדה הם. לאחר מכן תוכל לנתח את התוצאות ברמה מסויימת.

 

ניסוי שני: לך לכמה חתונות אתיופיות כצופה מהצד, ולאחר מכן לחתונות של בני עדות אחרות, ונתח לעצמך את ההבדלים. (חשוב להדגיש - עדות שונות אך הגדרה דתית פחות או יותר שווה - כיוון שלא ניתן לערוך השוואה בית משפחה אתיופית דתית לאומית, למשפחה מרוקאית חרדית).

 

ניסוי שלישי: אותו דבר כמו בניסוי שני, רק בחגים וימי שמחה מיוחדים.

 

ב"הצלחה!

 

אגב - גם כאן תוכל להוציא תשובות מעניינות, אם תמקד - תישאל שאלות ספציפיות, כמו השאלון שהזכרתי בניסוי הראשון.

 

כל טוב

אולי באמת תעשי סקר..

(או סמכות רשמית למשהו...)

לא אתיופית..אבל קצת מכירה מקרוב..

דבר ראשון ההלכה שלהם מאד שונה! לדוג'- כשרות שזה לא פשוט בכלל..נראלי שאף אחד לא היה רוצה להיכנס למצב שאולי הוא לא יכול לאכול אצל ההורים השניים.. וגם לדוג' ההלכה שלהם בכל מה שקשור לנידה וכו'..
דבר שני המסורת והמנהגים שלהם שונים מאד מאד מהעדות האחרות שיחסית קרובות אחת לשנייה..
וזה בגלל שהם היו מנותקים משאר עמ''י מאז בית ראשון!! דבר שיצר פער ענק.. ( בין שאר העדות כן היה קשר כלשהו לאורך הגלות..)

למרות שיש הרבה חבר'ה אתיופים שקיבלו על עצמם הלכה ששונה מהמסורת שלהם..

וזה רק אחרי שבכלל יודעים.. לא נעים.. אבל הרבנות הראשית קבעה שהם צריכים לעבור איזשהו גיור והרבה מהאתיופים לא עברו את הגיור הזה.

בתכלס זה לא פשוט בכלל!

|אתיופי|

 

מצטער בפני פותח השרשור שביקש לא להתפזר, אבל יש כאן שיבושים שקשה היה לי לעבור עליהם. העיקרים מודגשים.

 

בקשר להלכה:

בכל הקשור להלכה שהייתה נהוגה בחו"ל, בארץ אין מי שסומך על הקייסים בפסיקת הלכה למעט האתיופים המבוגרים. אצל ההורים אין סיבה שמישהו יתקל בבעיות הלכתיות יותר מאשר משפחה ממוצעת אחרת. הבנים והבנות שהתחנכו במסגרות הדתיות של אולפנות, ישיבות וסמינרים פוסקים על-פי ההלכה המקובלת של שולחן ערוך. ספרדים, על-פי רוב. וזה מקיף את הכשרות, טהרת המשפחה וכל תחום אחר... המשפט המסייג שהוספת על החבר'ה שקיבלו על עצמם הלכה שונה הוא המציאות. מבין הדור הצעיר, דווקא מי שממשיך לנהוג עפ"י אותה מסורת יוצא דופן.

 

בעניין הרבנות הראשית והגיור: לא כולם היו צריכים גיור. מתוך עדה גדולה מאוד היו קבוצות שהיה לגביהן ספק.

 

 

בקיצור, הפער במישור ההלכתי לא כ-ז-ה גדול. אבל אין קשר בין הדברים האלה למנטליות...

בטוחה שיותר מתימני-אשכנזי-מרוקאי-תוניסאי...... ???

ולא חסר מקרים  שא"א לאכול אצל הורי הצד השני..(לא באותה רמה דתית אם כלל/אוכלים קטניות בפסח/..)

דוקא יש לי מכרות מהעדה האתיופית, בדיבור ביננו- לא מצאתי שום הבדל, לכן גם עניין אותי אם אנשים מכירים הבדלים..

בעניין הניתוק - זה לא מדויק, כי ידוע שהיה קשר ואפי' מעברים של יהודים מתימן ומאתיופיה. וליהודי תימן היה קשר עם השאר וחלקם ג"כ גלו מאז בית 1.

חוצמזה, שבכל הקשור לנושא הגיור יש ככ הרבה דעות ללא בסיס! לפני שמערערים על יהדותו של מישהו צריך לבדוק את זה לפחות ברבנות הראשית, אחרת זה מאוד מאוד פוגע...  תחשבי שהיו אומרים שבגלל שאת לדוג' אשכנזיה והיה שם התבוללות אולי את צריכה לעבור גיור- איך זה מרגיש?

לסיכום, ב"ה שזכינו ואנחנו בא"י וככל שנהיה יותר פתוחים ונקבל אחד את השני יצטמצמו פערי המנטליות בעזר"ה..

 

וזה הנושא האחרון..

אולי האוכל, השפה של ההורים..
ההורים שיותר ביישנים ושמרניים(מאוד נצמדים לדת. אגב, רובם שינו את המסורת/שחיטה/כל דבר אחר הלכתי כי הם לא סומכים על השחיטה של הקייסים(רבנים אתיופים) אבל בכללי רובם כבר דבקים בהלכות של הארץ), ועוד דבר- בד"כ לפחות עד שהבנאדם מרגיש בבית, אסור לו בשום אופן לפנות כלים כי זה תפקיד המארחים ואורח הוא מלך בערך.
בקיצור, כרגע בארץ הפערים מאוד מצטמצמים.. הפערים אם כבר אצל ההורים. אצל הילדים כבר לא. לפחוצ אצל רובם.
עוד שאלות?

אני ארגיש יותר בנח אם אני אעזור לפנות כלים..זו עובדה שאין מה לעשות - כזו אני!!

אז כן, עדיין יש הבדלים..וזה תלוי בחינוך (זה ככה מאז שאני זוכרת את עצמי..)

אצל מי שהגיעו בשנים האחרונות- הם עדיין פחות התאקלמו- רואים הרבה חוצפה! והתעקשות כזו!
ההתאקלמות פה לא פשוטה, ואת החוצפה הישראלית מיד קולטים, ולוקחים אותה בצורה קיצונית.
בעדה האתיופית יש הרבה כבוד למילה, וכבוד בכלל.
אם את אומרת למישו שתעשי משו- מבחינתו זו הבטחה, ואם לא תעשי- אז הדימוי שלך קצת נפגע בעיניו.
אין כזה דבר להגיד 'בעזרת ה' לא מחייב כזה.. אלא מילה זו מילה.
אנשים מופנמים יותר, לא מראים ככ רגשןת.
מדברים הרבה בעזרת העיניים ושפת גוף.
פחות נצמדים לשעון- רגילים לחיות לפי השמש, שעה זה לא בהכרח שעה.
יש שלווה, יכולת איפוק.
כוח פיזי.
פשטות וחמימות.

יש גם הבדלים קוגנטיביים: הלא בזמן שבעולם המערבי משחקים במשחקי קופסה שמפתחים חשיבה מסוימת- באתיופיה הם שיחקו עם הפרות- יצאו למירעה, טיפלו באדמה- ופיתחו חושי הישרדות והבנה של הטבע.

יכןלות וסגנונות החשיבה מתהוות בגיל צעיר..
ומלוות אותנו כל החיים.


עדה מדהימה!
מה שכתבתי למיטב ידיעתי נכון יחסית ל'עולים'.
ותיקים אני פחות מכירה..

(התלבטתי נורא אם לכתוב, אבל יש כאן אנשים שזה מעניין אותם אז זה בשבילם...

המצב המתואר כאן הוא כפי שאני רואה/ חש את המציאות. אני חושב שכיסיתי פה כמעט הכל אז אם למישהו יש השגות או הערות, אשמח אם ידקדק במה שכתבתי לפני כן).

 

 

גם בתוך העדה[1] יש הכרה בכך שמסתכלים עליהם אחרת. המודעות הזאת לסטיגמות שקיימות עליך הרבה פעמים מאד מתסכלת. התגובה (הכמעט אוטומטית) הרבה פעמים מתנדנדת בין:

א. להיות "פחות אתיופי", להתנהג באופן המקובל, לעשות רושם של אדם נורמטיבי. במילים אחרות: להוכיח את עצמך. ואת עצמך אף אחד לא רואה כשברקע נמצאת העדה.

ב. לוותר מראש. להניח מראש שככה בלאו הכי רואים אותנו (ולא "אותי"...), אז אין טעם להוכיח את עצמי. במילים אחרות: לחיות את הסטיגמה. הסטיגמה קובעת גדרים למיהו אתיופי, אתה לוחץ לה יד ומשתף פעולה מתוך ייאוש.

 

אלו לאו דווקא שני סוגי אנשים. יכולים להיות אנשים שצד אחד דומיננטי יותר אצלם או שסיטואציות מסוימות מעוררות אצלם תגובה אחרת.

 

ויש גם שני סוגים של יחס החברה כללית על העדה:

א. היחס התומך. תשומת לב מיוחדת, נבוא לקראתכם, נעצים אתכם. העדפה מתקנת.

ב. היחס המזלזל והמרוחק. לא צריך להרחיב.

 

לכאורה אפשר לחשוב שאלו שני ניגודים, אבל בפועל הם יוצאים מאותה נקודת הנחה: אתם חברה חלשה (או "מוחלשת"), לנו יש יותר אמצעים מכם וכמעט מכל הבחינות אתם בפיגור ביחס אלינו.

חייב לצרף אנקדוטה קטנה להמחשה:

כשהייתי בכיתה י' היה לנו מבחן בביולוגיה. ישבתי מקדימה, הייתה שאלה אחת שקצת התקילה אותי. מתוך מאמץ להיזכר בתשובה (או לכל הפחות לחרטט בביטחון... ) הנחתי את הראש על השולחן. שמה המורה לב, ניגשה ואמרה בלחש שהיא מבינה שאני לא מדבר עברית ושלא לדאוג היא תתחשב בזה כשהיא תתן לי ציון. הובכתי. אמרתי לה "אני מדבר עברית". גם היא הובכה וחזרה למקומה. חבר יותר מאוחר צחק ואמר "למה פשוט לא אמרת 'תודה'? תוספת בציון!". הוא לא הבין שזה פשוט לא שווה את הבושה הזאת, ה"נהמא דכיסופא" הזה.

 

יש כל מיני סיפורים כאלה, לא אלאה אתכם בדוגמאות. אני אומר בהחלטיות שיש כאלה שנהנים מהיחס המועדף הזה ולא אכפת להם להתבייש. (את ההבדלים בין התגובות ראינו למעלה). אבל באותה החלטיות אני אומר שיש הרבה שמתביישים מהיחס המועדף לא פחות מהיחס המפלה. לפעמים אפילו יותר כי ביקורת כזאת יכולה להשמע תמוהה או אפילו כפיות טובה ואז אתה בכלל לא בטוח שתרגיש בנוח להביע אותה. זה יכול להתעצם עוד יותר כשאתה בן למשפחה ותיקה/ צבר ולא עולה. חשבת שכבר עברת את כל המשוכות האלה... אז חשבת...

 

השאלה המתבקשת: אבל הרי סטטיסטית אפשר למצוא כל מיני נתונים חריגים אצל האתיופים בכל מיני תחומים?

תשובתי: כן. כשמדובר בטיפול מערכתי אי-אפשר להעלים עין מסקרים והערכות. אבל אני לא נתון סטטיסטי. כשאתם נפגשים איתי, בבקשה תיפגשו איתי.

 

---

[1] אני, אישית, שונא את השימוש במושגים כמו "העדה", "יוצאי אתיופיה", "העולים" וכדו'.
זה נותן תחושה כאילו "אתיופים" זו איזו מילה גסה או משהו לא פוליטיקלי-קורקט, בניגוד

ל"ספרדים", "תימנים" וכו'.

כמה שזה מפתיע- תלוי באיזורים בארץ
יש מקומות שבהם זה באמת כמו שתיארת
אבל יש מקומות שבהם האתיופים הם פשוט אנשים רגילים.
זאת אומרת, כשאני יושבת עם x אני לא יושבת עם תלמידה אתיופית, אני יושבת עם x, בגלל שהיא צריכה עזרה, ובדיוק כמו שהייתי יושבת עם כל אחת אחרת.
בנוגע למה שאמרת על "אתיופים"/"בני העדה" וכו'-
אני יכולה לומר שבאמת יש הרבה שמנסים לכבס מילים, ונראה לי שזה נתפס לא יפה להגיד למישהו אתיופי בגלל שיש מקומות שבהם האנשים עצמם נעלבים מזה.
כשעשיתי שירות היו אנשים שפשוט נעלבו כשקראו להם אתיופים. אז מה, בכח?
למרות שבמחשבה שניה אולי נעלבו רק כשהייתה הרגשה מצד האומר שהוא מרחם או משהו..
כי אני באמת דיברתי חופשי ולא נעלבו ממני..
באמת נקודה למחשבה.
חבל שזה ככה.

"יש מקומות בהם האתיופים הם אנשים רגילים" - מאיזו בחינה? היחס שהם מקבלים? היחס שלהם ליחס של החברה? סוציו-אקונומית?

לא אמרתי שכל יחס לאתיופי מושפע מהמוצא. אמרתי שיש התייחסות כזאת וניסיתי לנתח אותה כמו שאני נפגש איתה. אם את עוזרת למישהי כמו שהיית עוזרת לכל אחת אחרת, לא על אנשים טובים מסוגך דיברנו...

שהם מקבלים, גם מבחינת היחס שלהם ליחס של החברה.

 

זה בדיוק מה שרציתי להגיד-

אני לגמרי לא היחידה!

לדעתי זה תלוי איזור וחברה, ו

הרבה פעמים גם תלוי הרגשה שהצד השני נותן... ז"א היחס ליחס שלך..

בהסתכלות שניה אתה צודק, כנראה שטעיתי.

אין פה חוסר הסכמה.. אולי רק בנקודות קטנות...

 

אני קצת קצת מכירה בנות אתיופיות... 

ואני מנסה לאפיין לעצמי כמה קווים של מנטאליות שמאפיינים או שחזקים יותר בבנות העדה הזו

 

כבוד 

ביישנות

נימוס והכרת תודה

 

צורת החשיבה הדתית היא לא מופשטת אלא מרגישה, הן לא מתפלספות על דברים- הן חיות אותם.... 

(בצד השני- זה מקשה קצת כשיושבים ללמוד משהוא עיוני... אבל בסוף זה מתחבר חזק יותר. ) 

 

 

זה לא קשור למנטליות באופן ישיר, אבל חשבתי שאולי זה יעניין את כותב העבודה. בדיעבד באמת התלבטתי אם זה שייך, אבל ארקתי לעצמי "לא יועיל, לא יזיק".

כבוד מטורף למבוגרים
עדינות
אכפתיות
שאיפה לגדולות


בכללי אנשים מדהימים! הלוואי ואמצא לי אחד כזה

 

סתם אין לי לחחות הקפצתי

 

אבל אנסה לחפש... בכמ אתם ככ משמחים!!

בס"ד

מזל טוב

"ונדמה היה לי
שהארץ שהלכתי עליה
והרחובות שעברתי בהם
וכל העולם כולו
אינם אלא פרוזדור לבית הזה"
ש"י עגנון

יש הרבה פסוקים רלוונטים.. פסוקים של שילוב של השמות שלכם. או משפטים של המהר"ל הרב קוק ועוד מה הכיוון שלכם?

אבל אחרי איזה חצי שנה שלא ראיתי את זה- זה מהמם

ש"י הגדול!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ: {מד} וְעַתָּה לכה נכרתה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: {מה} וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:

 

נהגו לעוות את זה למשהו יותר רומנטי, על הבסיס הזה.

 

 

אין לי כח לחתוך ולגנוז אח"כ את כל ההזמנות שאני מקבל 

 

תחסכו את זה ממני פליייייייייייייזזזזזזזזזזזזז

"אהבה זה להסכים לטעום כל מיני דברים שהיא מוציאה מהמקרר וחושדת שהם מקולקלים"

לקח לי הרבה זמן להבין מה גרם להם לקחת *דווקא* את המשפט הזה...

יצאתי

אל משוש

חתן וכלה

וראיתי כי הם

שוזרים

תקוה עדינה עד מאד

תקוה אמיתית

 

כך בקשתי בחשאי:

יוצר האדם

עשה שיהיה בנינם

בנין עדי עד"

 

וקישור מאתר "כיפה", נראה שיש בו הרבה אוצרות:

http://www.kipa.co.il/wedding/show/22679

 

שיהיה בנין שלם, במהרה בשמחה!

 

 

www.youtube.com/watch?v=mQ08BAViZio

 

זכור לי שיש בו המון מילים יפות וקסומות. המון זמן לא שמעתי אותו.

לפעמים רביעי...

כל אחד ישכח מה שהוא לקח על עצמו 

 

את יכולה לפתוח שרשור ליום השואה אם מאוד בא לך 

תמיד זה היה נפתח יום שישי וכל פעם הקדימו קצת 

 

 

 

אז, ובכן, לרגע נבהלתי ששכחתי את התהילים השבועי. מעילה בתפקיד!!!! מזל שכתבו פה שהיום יום ראשון פיוּ.

אשרייך  קוצ'ינית =) על לקיחת היוזמה.

וכעת, מבררים

 

טוב, אז צריך לרענן נהלים: ממתי לדעתכם, כדאי לפתוח את השרשור?

מתי זה כבר לא מוקדם מדי?

(אמממ, חשבון נפש)

לפני, זה כבר מוקדם מדי

 

זו דעתי האישית

איזו חברה לדבר עימה על עניינים שלא קשורים.

לק"י

ןעיצה פרקטית- עושים משהו אחר.
מתעסקים בכל מיני דברים..

שיהיה בהצלחה!!

כך יכול לטעון רק מי שמעולם לא העיף מבט בשיניהם הטוחנות של הסועדים (דייקא) בחנות שווארמה או פלאפל.

קודם כל בהצלחה רבה!!

לא משנה מה יצא מזה, זה יקדם אותך. ואני חותם על זה בלי 'תעודת נביא'

 

יש לי חבר שסיפר לי שהוא גמר חבילת שוקולד.

אני ישבתי בחדר וניגנתי, נראה לי 'אשת חיל', אבל זה היה מזמן...

הלכתי לישון שעתיים קודם. כן, על חשבון סדר...

 

ומסכים על יעל.

אחרי הטלפון הראשון, הבנתי שגם היא בנאדם, וגם היא לחוצה... לי זה מאוד עזר.

צריך ללמד זכות שכולם מכוונים לטוב, אין כאן הצגה או אודישן.

בסך הכל שני אנשים בודקים האם מתאים להם להיות ביחד כל החיים או לא. זהו.

אפשר, ורצוי, לעשות את זה מה-זה בזרימה...

 

תשתחררי, תתפרקי.

 

ושוב בהצלחה רבה!!

תבשרי לנו בשורות טובות בקרוב בע"ה!

חח..

לפעמים את צודקת....
אני צריך פחות לסנן ... ויותר להתמקד בדברים החשובים כמו צניעות ומידות טובות..

בס"ד

http://bit.ly/1jKQc3I

 

בסוף לא היה כזה נורא. הם באמת לא טורפים ;)
בעז"ה שנזכה לשמוע בשורות טובות מכולם!

לפעמים מסונן ולפעמים לא...

אני לא תמיד באותו מקום.

היה לי פרוץ ועברתי למסונן

לונורא בחרתי את ההכי קרוב.. טוב האמת שלי זה קל יותר... אבל רצו נראה לי פשוט תשובות חד משמעיות..

אינטרנט לא מסונן בנוקיה C2 (כאילו כמה כבר אפשר לגלוש דרכו.. ) ואינטרנט מסונן בבית

ועצובות משהו.

 

עניתי גם.

הסקר פורסם במקום  נוסף חוץ מערוץ 7?

 

והאם אפשר לראות פילוח של התשובות למי מגדר?

אני לא יודע אם עוד אנשים פרסמו אך הוא מיועד לציבור הדתי

ולא מכיפה.

 

נערך לבקשת המחבר

 

תעשי שם סקר על מי מתלבשת שם לפי ההלכה-תקבלי תשובות מגוונות

 

מי שומר נגיעה-תקבלי תגובות מגוונות.

 

אז גם בנושא הזה-אני פחות מזדעזע אם אנשים נופלים לתהומות הללו. 

 

 

אפשר למצוא שני היתרים לספר לשון הרע כאן:

א. להגדיר באופן מאוד מצומצם את המושג 'עמך' - שעמך בתורה ובמצוות.

ב. אפי תלתא - דבר שנפוץ ברבים "לית ביה משום לישנא בישא" [ב"ב לט, ערכין טז ועוד].

 

למעשה:

א. הרצי"ה מאוד הצטער שהח"ח הזכיר את הדין הזה בספרו, וראיתי גם פעם בשם החזו"א שראוי מאוד להחמיר בזה. וכל זה מדובר באנשים שפרקו לגמרי עול מצוות, ק"ו אם חלקם קצת לייטים לטעמך...

ב. הח"ח עצמו אמר לא לסמוך על זה, כי רבים הפרטים וכו'.

 

וחוץ מזה (והמוסר הוא לעצמי...)

למה לדבר רע על יהודים? גם הם בנים של הקב"ה! גם אם לא תמיד הם נוהגים מנהג בנים.

ורובם של האנשים הלייטים, שם ובכלל, הם כמעט אנוסים, חלקם אולי תינוקות שנשבו. מסכנים..

 

כותב שורות אלה עסוק בימי בין הזמנים להוציא כמה שיותר נוער מה'ציבור' הזה.

לא הייתי צריך להשתמש בביטוי "לא יראי שמיים" (ואשמח אם ייערך),ואני לא מתיימר לקבוע מי כך ומי אחרת. זו הייתה פליטת קולמוס (ה' עדי שלא מדובר ביותר מזה)

 

כוונתי הייתה שלא כל הגולשים שם מחיבים את עצמם להלכה ב100 אחוז. ואני עדיין חושב שהיה צריך לציין את הדברים.

 

זה בערך מה שהרב יהושע שפירא אומר על המצב...

 

בסמינריון אחד שהעברתי, אמרתי לאחד החבר'ה שכבר נמאס לי לדבר על זה, שזה מתיש אותי וכו'.

אז הוא אמר באדישות משהו כמו: 'כן, כולם נופלים בזה...'.

 

הייתי פעם באחת הישיבות בה ראש דיבר מול כל הישיבה על סקר שנוגע לנושא,

והתוצאות היו עגומות, לדבריו.

מדובר על אחת הישיבות שאני אישית מאוד מעריך (ואני ביקורתי).

 

אני מבין כל אחת שזה מפריע לה. גם אותי זה מחרפן.

אבל אנחנו דור של תשובה, תשובה כללית ותשובה פרטית.

אני יכול להעיד בלא מעט מקרים שראיתי שיש תמימות שניה,

יש תשובה שלמה ו'אם אתה מאמין שאפשר לקלקל - תאמין שיכולים לתקן'!

 

באמת חשוב לי להגיד לבנות-ישראל הצדיקות שיש בחורים טהורים וקדושים,

ויש בחורים שנטהרו והתקדשו! והם לא כ"כ נדירים.

אז בנות - אל תתייאשו מלמצוא,

 

וגברים - אל תתייאשו מלהיטהר!! זה אפשרי, וזה עיקר התיקון בדור הזה!!

"מקוה ישראל ד'", בתשובה אמיתית-תודעתית אליו ית'!

(התרגום שלי לתשובה מחכמה שמדובר עליה בראשית חכמה).

לא מה שהנוער שדברתי איתו חיפש,

יכולת להתנער מהחטא הספציפי ולהישאר בחיים הרגילים שלו,

שהקודש לא מונח עמוק במרכז חייהם.

 

זהו.

מן הסתם לא כך אמר - שהרי בעצמו לא בדק מה כולם. וגם לא הוגדר למה התכווין.

 

ולצטט בקלילות "אמירות" כאלה, זו הכשלת הרבים. נותן כאילו "לגיטימציה", כאילו זה "נורמה". לא נכון.

 

יש הבדל בין יצה"ר שיכול לגרום לאדם לא להסיח מבטו מיד כשנתקל במשהו, לבין "חיפוש" לכתחילה באתרים כאלה.

 

וברור שהרוב ששמים חסימה, בכוונה שמים וכך לא נתקלים גם באקראי.

 

 

כמובן, נכונים הדברים על יכולת ההיטהרות וכו' - אך להשתמש לצורך זה ב"כולם", זה גרוע מאד ולא טהור בעצמו.

 

ובאמת רק אפשר להבין מזה כמה צודקות בנות שמביאות בחשבון אם בחור משתמש באינטרנט לא מסונן.

אסור לחטוא! זה הורס את העולם!

וספציפית - מביא מבול לעולם! שפע בלי כלים, "חסד הוא ונכרתו" ואכמ"ל.

אשרי מי שלא חטא!! ויש מי שלא חטא!!

ומי שחטא - ישוב!! וימחל לו!! אשרי זקנותנו שכיפרה על ילדותנו!! (סוכה נג)

 

באמת צריך לחלק בין מה שאומרים למי שנפל לבין מה שאומרים למי שב"ה לא.

הרב ארוש אפילו מציין את זה בהקדמה ל'בריתי שלום' (נראה לי שככה קוראים לזה..)

ביחס לנתונים האלה - שייך להביא את הדברים לנופלים, למרות שהרבה מחברי האתר הצדיקים ממש לא שם.

 

ואם כבר:

עוד רגע חוזרים לישיבה לעוד זמן. אני נמצא כאן רק בבין הזמנים.

תודה רבה לכולכם על הכל! אתם מדהימים אחד אחד, מלאים באמונה, בכוחות ובעומק!

יעזרנו השי"ת לעשות רצונו באמת, שכאו"א יקים לו ית' משכן טהור וקדוש, מלא תורה וחסד,

בקרוב ממש בע"ה!

שילך לבקש מחילה מכלל ישראל על הוצאת שם רע

זה אומר שהתשובה לא נקלטה או שאם אענה שוב זה יחשב את זה כפול??

9 לא נכנסו מעולם

 

ועוד 13 לעיתים נדירות

 

אשריכם ישראל.

 

 

 

עצוב!

אחוז הגברים השמורים 20.97%

אחוז הנשים השמורות 72.73%

אחוז המסוננים 42.67%

אחוז המנכשלים שחושבים שיעזור להם סינון 67.12%

אחוז הגברים השמורים עם סינון 22.22%

אחוז הנשים השמורות עם סינון 72.97%

ב"ה

בקשר למשוואה הזאת>> "אחוז המנכשלים שחושבים שיעזור להם סינון "

זה אומר שאינטרנט רימון לא יעיל?

גילינו שהסינון של 012 יותר יעיל.. המלצה חמה ^_^]

https://docs.google.com/forms/d/1ewv26_0aSn3ABQ5tPIEemrwsRWrdDfBuH_S2tmBIdTk/viewanalytics?usp=form_confirm

https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtMAb-rnQ2_QdGhXSXgyWWpMMUQ0dmp5V3U4WmtLYVE#gid=0

לא נקלט או מה?

לא רואים שהסינון עוזר.. אבל הסקר הוא עם הרבה באגים. צריך לעשות משהו רציני יותר.

 

בכלל, מעניין מה קורה אצל ה"דוסים"

אני עוד בהלם..
זה כל כך עצוב!!

יש משפט בצבא שמי שלא נפל אף פעם לא ילך... את עוברת תהליך מסויים , ונדמה לי שגם את האמנת שיהיו קשיים, רק שבשעה קשה הכל נשכח.. יש מישהוא למעלה שמכווין את הקשיים שיתאימו לך בדיוק , לא קשה שלא תוכלי לעמוד בו ולא קל מדיי, זה רק מחשל.. בשעה של שבר קשה לחשוב בכלל על הנושא ואלף שיחות לא מכריעות את ההרגשה , אבל זו שעת המבחן עד כמה אפשר (ואפשר!!) לעצור את ההסחפות , ולומר עד כאן ! נשברתי , אבל אני ממשיך הלאה

איך להרגיש את אלוקים לידך ממש

איך ליצור איתו ערוץ שיח חופשי ופתוח

איך לבקש ממנו על כל דבר קטן בחיים סתם ככה באמצע היום

איך לזכרו שאם הפסדת עכשחו את האוטובוס זה משמים

ולא כי הולך להיות פיגוע\תאונה  אלא סתם כי מגיעה לך עוגמת נפש קטנה 

או כדי ללמד אותך סבלנות או כי האוטובוס הזה הרבה פחות עמוס

 

זה שאלה שנכונה תמיד נכונה בכל מצב ובכל זמן

למרבה הפלא השאלה הזאת רלונטית גם אחרי החתונה

שאז כל מיני אנשים שהיו מחוברים חזק מרגישים לפעמים ירידה תלולה 

וגם  כשאת אמא  ואין לך זמן לחשוב על זה ,

ואחרי לידה כשאת מפורקת לגורמים ושום דבר לא מעניין אותך גם לא להתפלל

וכשאת מחכה לילד ועוד טיפול נכשל כשלון חרוץ

וכשאין לכם כסף ואת לא יודעת מה תאכלו מחר בבוקר...

 

 

 

נופלים-קמים-נופלים-קמים-נופלים-קמים-נופלים-קמים.

לפעמים הקימה באה מתוך הנפילה והאור מתוך חושך גדול.

 

 

לא שייך רק לתחום המסוים הזה, אלא לכל התחומים ובכל התקופות.

עם כל הרציונאליות, החדות והגישה השכלית--

ישועת השם כהרף עין. לא להרפות מזה.

 

 

(אומרת גם לעצמי ).

ולא מעט תפילה והתבודדות

ההתמודדות בזמני צפייה או משבר.

טוב נו, גם למדתי קצת על הנושא, אבל גם בלי זה..

כידוע אמונה זה בשכל וביטחון זה היישום המעשי.

תנסי לבדוק מה כל קשר בנה בך,

תנסי למצוא את הטוב שיש, ובלי להכיר אותך - יש המון!

אמרו לי פעם, שאם לנו כ"כ חסר כשאין לנו בית - מה הקב"ה יאמר...?!

(מי שעוד לפני מוסף - זה ה-זמן לבקש על זה, הבית הכללי והפרטי).

 

יש את השיר המפורסם של סיני על התורה של ר' נחמן:

"לכך צריך להשיב לעצמו: מה אני ומי חיי,

כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו (שזה החיסרון שלי),

וכי יש כבוד גדול מזה!?

ומתוך כך בא לשמחה גדולה!"

הקב"ה בכבודו ובעצמו שם לנו את היד על העיניים ומסתיר את פניו,

איזו קירבה!! געוואלד.!! (הייתי חייב לדחוף אחד..)

 

אז תתחזקי ותתרפאי והייתה לך שמחת עולם!!

בקרוב ממש בע"ה!!

כל החיים תלויים בקשיים עליות ומורדות 

תמיד צריך לדעת לשמר את הרמה הדתית ורק להתעלות ולעלות 

 

מכיר את הנושא מקורב 

ובתקופת החיפושים הייתי ממש על פי פחת 

אבל היום תודה לא-ל נשוי ומשתקם לאט לאט ( )

 

הגעתי למסקנה שהכל תלוי בי ולא באמת מגיע לי כל מה שאני רוצה 

אני לא עוד ילד תחת הסינר של אמא 

 

בהצלחה ורק טוב !

תלוי בבנאדם. 

 

לא חושבת שזה צריך להוריד מהערך שלה.

 

זה תלוי יותר במידת הרצון להישאר שמור או להיחשף.

לדעתי בנות שיש להן תמונה בפרופיל מקבלות יותר הצעות (לאו דווקא הצעות הגיוניות )

ישתנה הרגש שלי בענין זה.

לא יודע מה נכון, ואם יש נכון.

זה בסדר אבל מוריד מהערך שלה

יתרון:יותר הצעות

חסרון:המון הצעות לא קשורות,חשיפת יתר

 

אבל באמת...החלטה שלך

ושלחתי לך המלצה באישי

 

אני לא מצליחה לראות קשר בין השניים.

 

כל המטרה באתרי היכרויות היא -- להכיר.

לא?

אבל כמו שאמרו מקודם, שאולי יתקבלו יותר הצעות פחות רלוונטיות.

 

היא תקבל פחות הצעות (ובצדק, לענ"ד) וכך גם פניות שיכלו להתאים לה יירדו מהפרק.

לדעתי זה חבל.

יותר מוחצן - פחות חשוב.

 

ובצדק רב, יש לציין.

 

את מי שיבחר לא לפנות ללא תמונה.

(במיוחד באתר היכרויות).

בסיכומו של דבר, הסיכוי שאפנה לבחורה ששמה תמונה והיא נראית בסגנון שלי, למרות אי הנוחות שתהיה לי מכך ששמה תמונה,
יותר גבוה מהסיכוי שאפנה לכרטיס בלי תמונה,.ואסתמך על זה שכתבה שהיא 'דתיה תורנית'.

הכלל שלי-אעשה מאמץ למצוא מישהו שמכיר אותי ואותה כדי לשאול אותו אם הסגנון קשור, ואם אין בנמצא אעדיףלראות תמ ונה ולוודא שמדובר באותו הסגנון.

אז מבחנתי זה בסדר לאללה 

 

אני סתם לא אוהב את כל הז'אנר הזה של תמונות - אבל פשוט כי אני OLD

לא שהיא תזרוק עליו ולא שהיא תדאג לעצמה.

ביחד!!!!

אני חושב שאישתי (בעז"ה ) היא ישות ואדם בפני עצמו ויש לה את הצרכים שלה והיא צריכה להתפתח ולא לסמוך עליי היא צריכה לדאוג לעצמה בקטע הזה ולא להגיד הוא יפרנס אותי והוא יביא לי כי כתוב בכתובה וזה לא אומר לזרוק זה העצמה !

אתה רוצה שהיא תצא לעבוד כי גם היא צורכת?

אז לדעתי זה מגעיל אם זו הגישה.

צריך לצאת לעבוד בגישה שזה יעזור לשני בני הזוג,

לא בגלל שגם היא אוכלת אז היא תצא לעבוד

אלא כי אם היא תצא לעבוד אז יהיה טוב לשניהם!!!!!

אתה עדיין מתייחס אל זוג כאל שני שותפים נפרדים זה מזה,

אבל זה לא,

כי הם זוג

זוג אחד!!

כי הרי תאמר שהיום בנות יוצאות לעבוד ולמה שהן "יפלו" על בעליהן, אבל זה לא נכון. אם מישהו היה אומר ככה, היא יכולה לבוא ולטעון שאולי תלד בשבילה....

 

פעם זה היה פשוט, האישה הייתה בבית עם הילדים והבעל מפרנס אבל היום הדברים השתנו טיפה מה שאומר שעובדים ביחד כל אחד לפי יכולתו, אבל זה לא אומר שאחד צריך להסיר אחריות ממה שמצופה ממנו.

התכוונתי שהאישה לא תצא שתסמוך על הבעל ואז ''תרקב'' בבית שגם תזכור שהיא בנאדם ! 

כלומר שהיא צריכה לזכור שיש לה חיים חוץ מבעלה. צ׳מע, בנות אוהבות בית אז זה שונה אצלן ממה שאנחנו חושבים על החיים בחוץ.

עקרת בית והילדים גדלו ואני בעבודה אז מה היא תעשה כל היום תסרוג כיפות לנכדים??

בע"ה יהיה לה מה לעשות אח"כ

מגברים. (לפחות בהתחלה, אח"כ גברים "מוצאים" את עצמם וזה מתאזן)

ומה מטריד אותך? רוב הנשים יוצאות לעבוד ולכולן יש תחומי התעניינות ותחביבים.

המלכה כמו המלךיישות בפני עצמה.
רק שלפעמים צריך להתבטל ,ולוותר .

איך הם רוצים לבנות את ביתם

 

שהיא תסמוך על בעלה

בעצם זה תקנת מזונות

 

אבל יחד עם זה אשה כזאת צריכה לדעת שכשהיא "משליכה" את עצמה על בעלה, היא צריכה גם לעשות מה שהוא אומר, כי כל הכסף שלו, ואם הוא אומר שעכשיו אין כסף, וצריכים להצטמצם, אז היא צריכה להקשיב לו ולא פתאום לומר "גם לי יש דעה"

 

יש זכות לאשה לומר כך, היא יכולה לומר שהיא רוצה שותפות כלכלית (או אפילו היפרדות כלכלית) ולא הישענות על בעלה, ואז באמת אין חיוב מזונות

 

רק צריך לדעת שאשה שאומרת כזה דבר, מאבדת את זכותה למזונות לעולם, ולא תוכל יום אחד לחזור בה ולומר - זהו מהיום אני לא אחראית ותטפל בי אתה.

(כלומר היא תוכל לבקש את זה, אבל לא תוכל לדרוש את זה)

מתנצל, לא קראתי את התגובות כאן. אז אם משהו כבר הגיב כך, אני מחזק את תגובתו.

אפשר להציץ שם

לכן באופן אוטומטי האיש חייב לספק לאשתו את כל צרכיה ואילו מעשה ידי האשה לבעלה.

אם יש חריגים שמתאים להם אחרת ומסכימים על כך הרשות בידם. למשל האשה יכולה לומר אל תזונני ואיני עושה.

האישה היא קודם כל יישות עצמאית בעלת מחשבות ודעות ורק אחר כך היא חלק מזוג ובזוגיות תקינה ובריאה אין תלות בין כמה האישה מרוויחה או לא מרוויחה ( יש כאלו שעדיין חושבים שלהיות בבית עם הילדים זו לא עבודה ) לבין ההחלטות שמתקבלות - ההחלטות הם של שני בני הזוג באופן שווה ללא תלות בהכנסות . נשים יקרות יש כזה דבר אלימות כלכלית ואני לא מאחלת לאף אחת לחוות אותה , בעל ואישה הם יחידה כלכלית אחת שמנהלים עסק - הבית .

הבדלים גדולים בדת יעלו מיד בדיבור על נושאים דתיים

 

הבדלים עדינים יותר רואים עם הזמן, ובסופו של דבר רק ה' יראה ללבב

אני חושבת שיש פער בין התבטאות רמה דתית אצל בנים ואצל בנות.
אם אני מתפללת תפילה-2 ביום-אני בדכ לא אחפש מישהו שמתפלל אותו מספר תפילות, אלא שמתפלל 3 תפילות ביום.
בת שלומדת מקצוע קשה ומה שהיא לומדת מבחינה תורנית ביומיום זה ברמה של 2 הלכות ביום/ שמירת הלשון/ כל דבר קצר אחר- מהסיבה שאין לה זמן ליותר-בדכ לא תרצה מישהו שזה כל מה שהוא לומד.
ולכיוון ההפוך-בת שתמיד הולכת עם גרביים-לא בהכרח תפסול מישהו כי הוא לא תמיד עם גרביים
זה פער בהתבטאות הרמה הדתית, וזה הדברים שהכי קל לראות. מה בהתבטאות אומר גם פער ברמה הדתית?

ומה הכוונה בדיבור על נושאים תורניים? (מחילה, אני מהפלאפון ולא זוכרת את הביטוי המדוייק)

אבל אפשר לראות איפה בחורה אוחזת מבחינה דתית כששואלים אותה מה דעתה על הרבה דברים

מה דעתה על שלוש תפילות ביום לגברים 

מה דעתה על גרבים לנשים

 

אני לא מדבר על מה שהיא עושה, אלא על מה שהיא אומרת שצריך לעשות

 

כמו שמישהו אמר כאן פעם, אינטואיציה...

 

איך יודעים שזה מפריע?

אם זה מפריע לך, סימן שזה מפריע.

כלומר ברור שכשיש הבדלים משמעותיים זה מפריע

אבל אם ההבדלים הם קטנים,

לכולנו יש עליות וירידות בתחום הזה

מי אמר, או אפ' ברור, שעוד חצי שנה/שנה אני כבר לא יהיה בדיוק אותו דבר

תמיד משתנים בתחום הזה, שהמטרה היא שזה השתנות בעיקר לטובה

ובכלל בהקמת בית נראה לי בתחום הזה באיזשהו שלב הזוג מגבש לעצמו

תפיסת עולם בקשר להנהגת הבית.

גם היא טיפה שונה מכל אחד מה שהיה בפני עצמו

לכן זה לא כ-ז-ה נורא הניואנסים הקטנים

למשל בהבדלים באופי זה יכול הרבה יותר לעצבן מזה

 

אם את יודעת מהי הרמה הדתית שלך, מודעת אליה ולהגדרה המסובכת שלה- אז את יכולה גם אולי לדעת את שלו. 

אני לא מבינה בזה, מנסה לענות בראש של "רמה דתית מוגדרת"

איך אפשר לכמת רמה דתית? איך אפשר להשוות? במידה ומצליחים להשוות- מאיפה יש ביטחון כ"כ גדול שזה יפריע?

 

פייגליניזית- מה הכוונה ראש של רמה דתית מוגדרת?

הבדלים מהותיים ממש בתפישת עולם- בעיה

הבדלים מהותיים ביחס לשמירת הלכה (בשרשור "עבודת ה' שלנו קצת שונה" תראי את ההודעות של אנונימוס ושלי, לדעתי יש שם דוגמא טובה להבדלים מהותיים ביחס להלכה)- בעיה.

נראה לי שמשוחחים על זה ואם אין הבדלים מהותיים כאלו אז זה כבר עניין של תיאום צפיות (שנראה לי חשוב גם בתחומים נוספים) על איך תהיה ההתנהלות המשותפת, דבר שבטח חוסך הרבה חיכוכים שגם ככה לא חסרים.

חבר נשוי שלי טען היום שעיקר ההתאמה צריכה להיות בנושאים של התנהלות, כימיה, דרך ארץ, התחשבות וכד' שבעיות שם יותר פוגעות ונפיצות.

לילה טוב

איך הצד השני מקבל אותך. שזה חלק די גדול מהעניין.

זו המלצה על הספר או סתם פרסומת?

אני בעצמי רווק (30) שקראתי את הספר ומאד התחזקתי.

הספר עבר בין חברי שפשוט התלהבו עליו.

 

אולי אעלה בהמשך כמה קטעים מהספר.

כשאלה מה עושים אצלי בבית.
לא הפריע לי...
אם זה יהיה ממקום שלא יודע ואם אני יודעת-לא בהלכות שיותר קשורות לבנות (לדוג הפרשת חלה, נקיונות לפסח) הגיוני שיפריע לי, בעיקר אם יהיה לא חד פעמי (שאז הרמת גבה אבל לא יפריע)
אם ממקום של לבחון אותי-יפריע לי

אם זה הלכות שקשורות לבנות והוא לא יודע - זה יפריע לך??

אני לא זוכרת על מה הוא שאל (וואו!! זה היה מזמן..) הוא שאל בכללי, נראה לי על השבת אבידה (לא בטוחה..)

ברור שאם זה לא חד פעמי - זה יפריע..
כנ"ל על לבחון את הבחורה..

אז מאוד מפריע!
אבל אם סתם שואל בכללי או מה נוהגים אצלנו וכדו' אז סבבה, עוד סביר.

אם זה בקטע של לבחון אז כן. יפריע לי

והיו מקרים שתיקנתי מדוייטים בהלכות מסויימות.

 

מלעשות, הם הכניסו לפה של השו"ע מוסכמות של דוסים,

 

וזה לא מה שכתוב שם....

קורה.
לא כל דבר כל הבנים צריכים לדעת וישמצב שאני אדע יותר ממנו בנושא מסויים (כי זה נושא שמעניין אותי, נושא שבמשפחה שלי יש דגש גדול אליו, נושא שמשומה המחנכת באולפנא הדגישה...)
מנהסתם אני אפתח ספר או אשאל את אבאשלי כדי להיות בטוחה שאני לא מחרטטת.. אבל לא יהיה לי מוזר.. אלא אם זאת תהיה הלכה בסיסית למדי.

חוצמזה, אבאשלי רב אמנם לא מהמוכרים והגדולים אבל רב..
אז כשהמדוייט ידע אתזה אינלי בעיה שישלח אותי לאבא עם שאלות.. למדוייט יפתרו השאלות, אבא יחבב אותו מראש ואני אהיה מאושרת

כאילו אם זה היה בקטע של לבחון לבחון אז אולי כן.. אבל אם זה תוך כדי דיבור, כשעולים נושאים שקשורים להלכה, אז להיפך-אני אשמח שהוא מברר איתי דברים הלכתיים..

לא לזה התכוונתי..

התכוונתי בזרימה..תוך כדי שיחה..

מוזר? לא מוזר?

סבבה, קיבלתי תשובה..
רק רציתי להבהיר..

"שמעי, יש לי שאלה הלכתית לשאול אותך".

 

אלא יותר - מדברים על משהו, ואז הוא שואל מה הדעה שלי בסוגיה הלכתית מסוימת.

זה בכלל לא מוזר - זה דווקא נורא הגיוני לי.

 

(הנה, למשל - יש לי מחר מבחן על מחלות גנטיות, ועולות דילמות הלכתיות רפואיות על כל הסיפור הזה - אז ברור שהוא ישאל אותי מה דעתי ומה אני הייתי עושה. אבל בספק אם סתם ככה הוא ישאל אותי: "מה מברכים על שזיף מיובש?" הכל עניין של הקשר. וכשיש הקשר - אז זה לא מוזר)

 

חברה שלי שהיא חבדניקית נבחנה בדייט הראשון:
"אז על מה דובר היום ביום יום? "
היא לא ידעה.
בשיחה של אחרי הוא אמר לה שהוא לא ממשיך כי היא לא ידעה.

וגם כשבוא לא מיובש...

אבל תלוי באיזה קטע זה.
תלוי בסיטואציה..

אל תאכל בכלל, כי אם זה עץ אז זה עורלה

 

אבל את זה שולחים בסמס לפני הפגישה הראשונה

או שזה כמו הפירות האלה שהם במחלוקת כמו פסיפלורה

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=690598744319645&set=a.408481085864747.87942.408459909200198&type=1&theater

בס"ד

 

מממ... אני לא יודע אם זה מה שמציג על קידום או טיב הקשר

אם השאלות הללו הם כדי לדעת יותר ולהרחיב את ידיעותך (כפי שאפשר להבין מהשאלה) אז אין בעיה וזה אפילו טוב כי הגבר ירגיש מועיל.
זה גם באמת מעיד שאת סומכת עליו בנושא וזה תמיד טוב.
אבל אם השאלות באות לבחון את ידיעותיו ומכך את רמתו זה יכול להזיק ואולי להחזיר את הקשר צעד אחד אחורה

למרות שגם אז זה יכול להעיד משהו טוב, בכך שאודה בניה בכנות שאני לא בטוח יודע את התשובה, או כלל לא, ושאבדוק את זה מאוחר יותר ואתן לה תשובה - זה יראה לה שאני לא מנסה לנפח את האגו שלי, לא מנסה להמציא כל מיני סברות מהבטן בלי שבאמת למדתי את ההלכה הזאת פעם וכן הלאה...

(כמו שידוע שרש"י כמה פעמים כותב על פירוש מסוים "לא ידעתי" - שלמה הוא צריך לכתוב לא ידעתי?

מספיק שלא יכתוב כלום פשוט...

אלא שרש"י יודע שכ-ן צריך לתת פירוש/הסבר לדבר זה אבל מודה בענווה רבה שהוא לא יודע כעת את הפירוש או ההסבר שיתישבו אצלו. זוהי גדולתו של רש"י ואני מקווה שאצליח לדבוק בה )

היא מעריכה אותי מספיק שאני איש הלכתי שיכול לענות לה לשאלות שלה. בכללי כשבחורה שואלת מישהו בדברים רציניים זה אומר שהיא סומכת עליו…

קרה לי בתוך כדי פגישה שנתקלנו בספקות בכל מיני הלכות, בעיקר ברכות וייחוד.

ברור שהציפיה היא שהתשובה תגיע ממני ולא ממנה, גם אם היא הבת של גדול הדור,

סתם כי אני בחור ישיבה (ולבנות אין מושג שאני לומד בעיקר גמרא ורק רבע שעה ביום משנ"ב...).

 

אם זאת שאלה שעולה תוך כדי שיחה - מן הסתם למדתי יותר הלכה ממנה בשנותיי בישיבה,

אז טבעי שאני אהיה הכתובת לתשובה, וזה לא אומר כלום.

 

אם זאת שאלה שהיא 'נושא בפני עצמו' - זה מראה שאתה דמות תורנית רצינית עבורה.

מה זה אומר? לא יודע...

יכול להיות שאין לה רב,

יכול להיות שהיא מרגישה יותר בנוח להתקשר לבחור מאשר לרב שלה,

יכול להיות שזה תירוץ שלה לפתוח בשיחה (כמו סתם לימוד בפגישה),

יכול להיות שהיא סתם מדרשיסטית (מחילה, אבל יש גם סטייל כזה...).

 

לי עשה טוב שאמירות תורניות שלי (לאו דווקא הלכתיות) היו משמעותיות לבת.

הייתי קצת בהלם, אבל זה מראה שדברים שלך נוגעים באדם שמולך.

זה סימן טוב, בין מצד האמון שלה בי, בין מצד זה שמישהו מסכים עם הדברים שלי (מצד הדברים, שניכרים כדברי אמת).

גם נראה לי טוב שבת מתחברת לעבודת השם שלי, בין דברים ההלכתיים ובין לשאר.

זה תלוי במכלול של הקשר,

אם במכלול אנחנו לא מתאימים, אז אני לא ארצה שהיא "תחפור" לי, ושאלות כאלה יעשו לי רע.

ואם במכלול אנחנו מתאימים, אז כל דבר שמראה התעניינות ורצון והשקעה מצידה יקדם את הקשר.

 

הלכה זה דבר חשוב,

אבל לעניין קשר זוגי, זה כמו שתשאלי: אם בושם בניחוח וניל, מקדם או הורס את הקשר?

ואין הכרח שזה מצביע על האצת הקשר, אך זה יכול להיות.

 

|תליין|

וברור שלא אכפת לך... חחח ישך סיבה מעולה...

.

ובוחן אותה במבחן אומץ 

 

דווקא מבורך 

בעיקרון רק אם את בטוחה שידע לענות לך, תשאלי.
ותשדלי שלא יראה כבחינה במקרה... יעני שאת מודדת את רמת הבקיאות שלו.. כי לדעתי זה יעצבן וירתיע..

אממ זה כן עושה להם משהו לאגו, אז יש מצב שיקדם.. אבל במידה והוא לא ידע לענות זה לפחות יבאס אותו..

רק תשימו לב- 

 

שלא כל בחורה ששואלת שאלה הלכתית זה מראה שהיא סומכת עליכם או משו.

 

הייתי חייבת

סיכויים רבים שאם זו לא שאלה שנתקלים בה ביום יום,לא אדע לענות..

 

נראלי שכמו שכתבו לפני, תלוי מה המגמה של השאלה.

אם המגמה היא לבחון את הידע, היה מפריע אני חושב.

 

מי שמחפשת לקדם הקשר, ממליץ לה לחפש דרך יותר טובה..

בהכל , לפעמים זה יכול להעיד על רציניות, לפעמים בדיוק להפך , תלוי בסוג השאלה , רמת השאלה, ומטרת השאלה..

אפילו מראה שהיא סומכת עלי ומעריכה אותי.!

 

הערכה מקרינה התקדמות בקשר לענ"ד.

 

 

 

 

אם ברור שזה כדי לבחון אני ארים גבה.

ואפילו אפשר יהיה ללמוד הרבה מסוג השאלות ורמתן על המדוייטת עצמה.

הדבר יכול להראות שהיא כן מחוברת להלכה, ולא מישהי שההלכה היא בגדר המלצה בלבד.

במידה ואני לא יודע זאת לא בושה אפשר לפתוח ספרים לבדוק לשאול רב מוסמך.

כך יצא לי להכיר אותה בצדדים אחרים אלו תחומי עניין מעניינים אותה. מראה שאני מישהו שהיא סומכת עליו.

פתחתי עוד ספר מחוסר ברירה

ולא חשבתי שבאמת ימשיכו אותו

שכוייח