פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 13)

אבל ככלל, זה שלב אחר לגמרי בחיים

"הכל עוד אפשרי אם רק תבחר"

רק כמובן צריך הרבה סימני שאלה לפני

לבדוק שזה באמת מתאים ויסתדר

אין דין 29 ו19 כ39 ו29

לדעתי שווה לנסות.

בדרך כלל גם בחורים בגיל הזה יותר מיושבים ומקורקעים.

שימי לב שיש אנשים עם אופי זקן, שעייפים כזה מהמסע. אבל אם הוא לא כזה, אני לא הייתי נותנת לפער הזה למנוע ממני לצאת איתו.

יצאתי עם בחור כזה ולא הסתדר מסיבות אחרות, אבל הוא אחד הטובים שהכרתי. 

מרגיש לי תלוש גג 5 -6 

תראה לא רוצה להכליל כי לך תדע 

אבל יש פער בהסתכלות על העולם לפעמים מטרות וגם בשיח הפשוט.

יש הבדל עצום בין זוג בגילי 29 ו-19,

לבין זוג בגילי 35 ו-25.

כי נכתבו כאן שתי שאלות: האם 10 שנים זה הפרש גדול מידי, וספציפית לגבי הגילים האלה

כשכולם עונים "כן" בלי להרחיב, נשמע שבכל מקרה התשובה היא כן.  

לכן עניתי מה שעניתי. אולי הייתי צריך להרחיב יותר 

לגבי הגילים שהם התחתנו/ הכירו

אחד הזוגות הכירו בגיל 37 - 25 והתחתנו תוך חצי שנה

הזוג השני (לא דתיים) הכירו בגיל כמדומני 31 -20 והתחתנו משהו כמו 3 שנים אחרי זה

כנראה לרוב האנשים זה פחות יתאים אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל (ואם כבר מתחתנים זה אומר שזה לא הפריע להם

ברמה האישית אני מעדיפה שלבחורים יציעו בחורות סביב הגיל שלהם או אפילו קצת יותר גדולות ולא קטנות בהרבה. כי זה מנרמל מוסכמה כזו שבגללה בנות בוגרות יותר מקבלות הצעות עם פערי גיל לא מכבדים (נכון יותר לגילאי 35 ומעלה)

הרוב המוחלט לא מסכים איתך. גם הביולוגיה.

ויש הבדל עצום בין בחור בין 40 לבחורה באותו הגיל מבחינת ילדים. 

באישה בגיל הפוריות המוקדם

זה לגמרי ליגיטימי

מצד אחד זה מצער שהרווקות המאוחרות נשארות בלי הרבה הצעות (מכירה מקרוב. יש לי חברה בת 41 שמציעים לה גברים בני 50) אבל מצד שני, יש בזה הגיון מסוים.. נושא כואב

היא 19 הוא 31

אבל זה באמת חריג

השאלה היא אם זה מתאים לך.

יש אנשים כאלה שזה סבבה להם, ויש שלא. מה זה משנה?

שמעת פעם על יונתן רזאל? או אהרן רזאל? או ריקה רזאל?

יש להם עוד אח, קוראים לו יהודה רזאל.

"בגיל 18 הוא התחתן עם אלמנה בת 28, שהייתה אמא לשני ילדים קטנים. הוא היה חבר של אחיו הקטן של הנפטר והתאהב בה. יחד הם ילדו עוד עשרה ילדים" (מכאן: https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065200,00.html)

בסופו של דבר זוגיות בונים עם אדם, ולא עם גיל\הפרש מסוים. אמנם, הרבה מהאישיות של האדם מושפעת ממסלול חייו, מהדרך שהוא עבר, מהניסינות וההתמודדויות שלו בחיים. לרוב, פער של עשר שנים בגילאים שהוצגו מייצג שלב אחר ורחוק במסע החיים - אבל אם שאר הדברים שחשובים לך נמצאים, למה לא לנסות לפגוש את האדם שעומד מאחוריהם? בלי התחייבות להתחתן, רק לראות אם יש אפשרות לשיח עם האדם.

היתרון הגדול - מבחינה כלכלית, ככל הנראה הוא נמצא במקום יציב יותר ממך.

חיסרון הגדול - תוחלת החיים של גברים נמוכה משל נשים.

ב90 אחוז מהמקרים זה יהיה פער גדול מדי, בחורה צעירה צריכה מישהו עם נפש צעירה והסיפורים על זה שבנות יותר בוגרות מבנים הם אגדות במיוחד בפער המדובר כאן. לי זה נראה חבל.

לכתחילה, למה שתצאי עם פער כזה? חסר לך בחורים צעירים יותר?

זוהי נקודת המוצא.

אם עכשיו את אומרת שמצאת בבחור הזה משהו שאין באף אחד אחר, שהוא עונה בדיוק על מה שאת מחפשת, שכבר נקשרת אליו, -זה כבר משהו אחר ואפשר לבדוק.

וגם בכללי 19 נראה לי גם גיל צעיר מכדי להיות בלחץ ולחשוב שזה ההצעה הכי טובה בחיים ולא יהיו עוד הצעות.

זה מתאים ל-2 הצדדים מה זה משנה הפער?

לא משנה מה הפרש הגילאים 

למעשה ברגע שאמרת שהכל נראה מתאים

מה עוד יש לומר? בין אם הוא ענק והיא גמדה

הוא צעיר והיא מבוגרת, היא אלמנה+ והוא רווק

אם הכל מתאים לכם מה הבעיה?

זה חיים שלכם עניין שלכם.

מצב יש אפשרות לומר שיש מישהו יותר מתאים

אם קראתי נכון הכותבת רשמה שיש התאמה ביניהם

רק שיש פער בגילאים 

אני שם דגש על כך שהזוג הכיר וזה מתאים להם

אתה שם דגש שבגלל הפער הם לא מתאימים

אע"פ שהם אומרים שהם מתאימים.

אם הם מצאו שהם מתאימים מי אנחנו שנאמר להם שהם טועים

אז מה יש להתלבט...

זה אומר שאין פער

אני חושב שבאמת צריך להפסיק להיות ילדים..

זה לא אומר שלא לחשוב ולא לשקול דברים...

בני אדם זה לא רובוטים לא מתחתנים עם מדדים...

אם שני אנשים מתאימים אחד לשני ושמחים אחד בשני....אז מה זה משנה...

אם הוא היה יכול להיות אבא שלה סבא שלה וכד' או קרוב לשם אז נכון זה כבר לא מתאים כמו לא יקח זקן ילדה...

אולי הוא חיכה לה את כל השנים האלו?

בקיצור לפסול רק על הגיל זה בעיני הדבר הכי מטופש שיש...

תדמיינו שהם היו נפגשים בלי לדעת את הגילאים מה היה קורה אם הם באמת מתאימים...

הם היו מתחתנים...מה לא חבל להפסיד?

היא קו ההתחלה. מרוב שאנחנו מחפשים כל כך הרבה זמן אנחנו עלולים לשכוח את זה.

וכן, יש פערים מאוד משמעותיים בגילאים האלו. צריך לדעת את זה מראש ולשקול טוב טוב.

זה לא אומר שזה חסר סיכוי - מכיר אישית זוג שהתחתנו בני 30 ו20. הבחור לא רצה לשמוע בכלל והבחורה התעקשה והיום הם נשואים באושר.

אולי באמת כדאי לשאול בפורום נשואים טריים. 

זו לא יועיל לשאול אנשים...

זה פשוט להכיר את האדם....

זו בדיוק הנקודה שאני מדבר עליה...

מה יש להתייעץ על זה הם לא מכירים לא אותו ולא אותה...

חוץ מזה מפגש בין שני אנשים יכול להוליד דברים מעניינים וטובים בלי כל השקלולים הלוגיים.

נכון חתונה זה לא קו הסיום.

ולא אני לא חושב שמרוב שאנחנו מחפשים אנחנו שוכחים את זה...

לפחות אני ממש לא....

קו הסיום הוא לא החתונה אבל לעולם לא יעזור לך לעשות חישובים....זוגיות בונים:

נעימות חיבור הדדיות כבוד גמישות זה דברים שבונים זוגיות....אם יש לך את זה בתודעה וכך אתה משתדל לחיות אז תפסת הנקודה העיקרית ואם לא זה לא יעזור כל שאר החישובים...

דברים צפים...

הבעיה הגדולה היא שאנשים נכנסים לזוגיות וחושבים שלא יצפו דברים ואז הם חוטפים מחילה סטירה בפרצוף...

ואני אומר את הדברים מאנשים נשואים שאמרו אתה מתחתן עם מישהי אחת ויומיים אחרי החתונה זו מישהי אחרת...

זה נשמע מפחיד...

האם זה רע? לא...הם חיים בשמחה ובאישר מה שמאךשר על זה את זו התובנה והתודעה שככה זה...מה שצריך שכל אחד יהיה מוכן לכך."לסיכון הזה". דרך אגב זו לדעתי אחת מהסיבות הפסיכולוגיות לכך שאנשים לא מתחתנים..כי הם לא מבינים שההתאמה המושלמת המדוייקת לא תביא להם זוגיות טובה.והם ממשיכים לחפש...

וגם אם הם ימצאו זה לא באמת יהיה טוב גי מה שיקרה שבתוך המציאות של החיים דברים ישתנו...

ככה החיים עובדים לא רק בחתונה...

העולם דינאמי דברים משתנים צריך לדעת לזרום איתם....

כשהייתי בת 23 הכרתי מישהו 10 שנים מעליי, וזה היה לא מתאים בעליל. אם יש התאמה זה אחרת..

אבל עדיין זה הפרש גילאים שיכול להיות מאתגר בכל מיני דברים

גם את הקישור תודה!❤

ובשמחה ממש 🙏

ב"ה

תוהה לעצמי איפה הדברים פוגשים אותי

זה בהחלט חשוב וטוב להזכר בכך. בכללי מרגיש לי שכל המסע הזה הוא עבודה ישירה על כוח הדמיון. הרבה עבודה ב"ה חח וכן, מי שעובד בתחום הזה גם לא מן הנמנע שיראה התקדמות. ההתקדמות בודאי תעזור לכל נושא שקשור בחיים, גם לתחום הזוגיות שהוא מאוד מרכזי.

ביחס לשיתוף האישי שלך -

מעניין אותי להתייחס לעניין החברתי בהתמודדות עם הרווקות.

זוגיות, חתונה ונישואין הן סוג של סטנדרט בחברה האנושית. בחברה דתית שמקדשת את ערך המשפחה אז הסטנדט יותר גבוה ויותר מורגש.

לפיכך, יש גיל נישואין מסויים שכל מי שסוטה ממנו יחשב לחריג. ככה זה העניין הזה וככה זה ביחס לכל נורמה חברתית בכל נושא אשר יהיה.

אבל מה שאף נורמה חברתית לא תראה - את צפונות לב האדם. כל הנורמות החברתיות רואות תיוג בעניין חיצוניים.

אפשר לתייג בנאדם על פי סטטוס (רווק/נשוי/גרוש/אלמן), לפי השכלה אקדמית, לפי רקע סוציואקונומי וכו' אבל אי אפשר לתייג אדם לפי רמת טיב הזוגיות, כי זה רק בינו לבין אשתו.

לכן מרגיש לי הרבה פעמים הנורמה החברתית מאוד מדגישה את הגיל, כי זה מה שאפשר למדוד ולתייג על פיו. וזה בסדר, כי זאת דרכה של נורמה כאמור.

מתי מתחילה להיות בעיה? כאשר אותו תיוג חיצוני נכנס ללב שלנו בצורה רצינית מדי. 

בתור רווק, פחות מטריד אותי באיזה גיל אתחתן. זאת האמת. 

חוסר הודאות הוא מטריד אותי. מאוד מטריד אותי.

יותר אכפת לי שאכנס למערכת יחסים טובה ובריאה מאשר אם זה יקרה שנתיים לפה שנתיים לשם.

לכן ששתפת את הסיפור של ההורים שלך שהתחתנו בגיל שנחשב למתקדם, זה עורר בי תופעה שאני רואה הרבה -

יש רווקים מאוד מוטרדים מהגיל שלהם. מסתבר לי שזה בעיקר בגלל התיוג החברתי, שזאת סיבה טובה מאוד להרגיש חוסר נוחות, רק כדאי להבין אותה כדי שלא תצא מגובולת הגזרה שלה.

למען האמת, הגיל זה בין הדברים האחרונים בעיני צריכים להטריד אותנו בהקשר הזה. 

אין אפס, הגיל בסוף קובע את היחס שלנו בחברה, השנים של הבדידות לא קלות בכלל וככל שהן מתארכות זה ממש לא פשוט, אך מה שאני בא לומר - הגיל הוא בעיקרו ביטוי של דברים אחרים שמפריעים.

אם היה מסר שהייתי אומר לרווקים הוא - תסתכלו על הדברים שמטרידים ומפריעים לכם באופן אישי ותתמודדו איתם. אל תתנו לסטטוס החברתי למעוך אתכם בלי שאתם שמים לב לזה.

מראש ההסתכלות האישית האידיאלית היא שהגיל לא אומר שום דבר על טיב האישיות או על טיב הזוגיות, תחושת חוסר הלגיטימציה ביחס לכך היא חברתית. 

לצערי ראיתי ואני רואה רווקים ורווקות נפלאים עם חוסר בטחון רק בגלל זה.

גם לי זה מחלחל, ב"ה אני לא חסין מפני זה. חשוב להזכר בגורם לזה.

כל מילה ומילה

כמה חשוב, עמוק ונכון

ישר כוח גדול

אכן החוכמה היא לא רק להתחתן, שאת זה יכלו לעשות כל אנשי ונשות העולם,

אלא גם להישאר נשוי

וגם להישאר נשוי בשמחה ובאהבה

וזו החוכמה והתורה השלמה

ולזה אנו מקווים ומייחלים

לבית

אמיתי

שלם

לאחד או לאחת שאיתם נבנה אותו

וזה יהיה נכון ומדויק ומאיר ואוהב

ואכן הגיל הוא כלל לא פקטור שאומר מי זכה או יזכה בכך,

וכל עוד אנו חותרים לשלמות האמיתית והעמוקה הזו זה באמת מה שחשוב.

והיטבת לתאר במילותיך את כל העניין.

ובהחלט, חוסר הוודאות

וחוסר הידיעה

הם אלה שאולי הכי קשים במסע

כי אף אחד בעצם לא אומר לנו "תקשיבי בעוד X שנים את תתחתני עם אהבת חייך ותהיו מאושרים"

שהרי אם היו אומרים זאת היה הרבה יותר קל לעבור את ההווה...

ואנחנו צריכים בעצם להמשיך בכל הכוח גם בלי זה

בלי הידיעה הזו

בלי הוודאות הזו

וזה יכול לפעמים פשוט לחרפן 

להציף

לשגע

להכאיב עד מאוד

כי מתי?

ואם חס וחלילה אף פעם לא?

מי מבטיח לי?

ומה אעשה?

ומה עם הלבד?

ומה עם הזמן שעובר?

ומה עם החצי השני שלי?

ומה עם הילדים שמחכים לי להיות אמא או אבא שלהם?

אבא רחמן מה עם כל אלה?

אני רוצה לדעת!

אז האמונה הזו גם בתוך אי הוודאות היא מצרך חשוב מאוד מאוד

וגם אם נופלים ומתייאשים - לא להיבהל

כי תמיד נוכל לקום מחדש

ומותר לפעמים להישבר

זה באמת באמת קשה

זה לא אומר עלינו כלום חוץ מזה שאנחנו אנושיים ואנושיות

אז גם אם נפלתי - קמתי

וכי אשב בחושך - ה' אור לי!

וב"ה נמשיך להתחזק

שזה יגיע!

כן כן כן

הוודאות הפנימית הזו

אנחנו ניצור לעצמנו אותה

ב"ה 🙏

כוח הדמיון, וואו

או יותר נכון בראש במקרה הזה

ובאמת הרבנית ימימה מזרחי היא אור עצום לעולם הזה

כשמה כן היא - כ"כ מאירה כמו שמש באור יום

כמה שהיא חיזקה אותי ועוד המון המון המון

זוכרת שדיברה גם על אמא רחל, רחל אימנו, שהיא האמא של כל המחכות (מקווה שמדייקת כמה שאפשר בדברייה) והמצפות,

שקבורה בדרך דווקא ולא במערת המכפלה כמו שאר האמהות והאבות,

כדי להזכיר לכל אחת ואחת,

וכמובן לכל אחד ואחד

שגם בדרך 

גם בהמתנה

גם בלחכות

יש אור

יש מי ששומע

ואמא רחל גם מתפללת איתנו ועלינו לקב"ה שיושיע כל אחת ואחת וכל אחד ואחד

והרי בידיו הכל

ושלו הכל

וממנו הכל

והוא אוהב אותנו אהבת עולם

וזה יגיע!!!

ב"ה במתיקות ובטוב גלוי זה יגיע

ישועת ה' כהרף עין

❤

להזכירה.

תודה רבה, אני אף פעם לא מתייאש כי בטוחים בה'  ובטובו האינוספי משפיע עלינו תמיד, לפעמים זה גלוי ומוחשי ולפעמים צריך לבטוח שהטוב שם, אז תודה כי עכשיו אני קצת בטוב נסתר, טוב שצריך להתגלות, ובעז"ה יתגלה בקרוב, ובהחלט שידוכים דייטים וכו' זו תקופה קשה מאוד של בירור נפשי, אז תודה!

שולחת חיזוק והמון כוחות

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

לפי התוכנית שלי הייתי אמור להיות נשוי בגיל הזה, אני אופטימי לגמרי אבל סתם זה שורט.

זוכר ת'עצמי בגיל התיכון מתבעס שצריך לחכות לגיל 18 כדי להתחתן חחח....

אי אפשר להגיד לך מה לעשות. אבל אני רוצה לצעוק אלייך להיפרד.

זה יוצר רכבת הרים רגשית מטורפת. קשה לעמוד בזה. באמת.  ואם זה ימשיך ככה, ככל שיעבור יותר זמן, יהיה לך יותר קשה להיפרד, ורק תיכנסי לזה יותר.

מה שתבחרי, בהצלחה❤️

זה הקשר הראשון הרציני שלי

וכן יש דברים שאפשר לומר שבלעתי ושלא תאמו את הפנטזיה שלי על הבחור המושלם

כי בסך הכל הוא אדם מדהים עם נשמה גבוהה ממש

ואני תוהה אם הייתי צריכה אולי לא להתפשר

האם עדיין היה קשה לך להתקדם לשלב הבא?

חוץ מזה, ייעוץ חד פעמי יכול מאוד לעזור! לא מנסיון (לפחות לא בתחום הזה)

אני ממש הרגשתי ככה כשנפגשתי עם בעלי.

נאחזתי ברגעי הוודאות, והפ נתנו לי טת הכח.

ב"ה זו היתה ההחלטה הכי מדהימה שיש!!

כי המצב התודעתי שלך עוד לא התקבע סביבו.

תנסי לבדוק בין הרגשות מה עיקרי וחזק יותר ומה זה סתם רגש רגעי וצדדי.

כיף שמתקדם!

הרבה פעמים נתקעים על ביטוי מסוים. 

אבל לא כל הבנות יחד נתקעות על אותו ביטוי..

אני חושבת שבמילים אחרות היא התכוונה לדיוק. 

הדבר הקל לעשות. השאלה אם נכון.

אחרי שמכירים היטב את האדם, לפעמים כל מיני פגמים קלים (פגמים אובייקטיבים או סובייקטיבים) כבר לא מורגשים.

נשמע שעל השאר תתגבר גם אתה לא מושלם מן הסתם

לגבי רצפה, לא, אבל אני כן אוכל מהרצפה שלי אם היא אחרי שטיפה.

לק"י

אני לא אוכלת מרצפות מחוץ לבית.

וגם בתוך הבית בדרך כלל לא.

מהרצפה נצמדו ישר על ההתחלה

במסעדה באמת יכול להיות שהריצפה מזוהמת, מי יודע מה עבר עליה וכמה זמן לא ניקו אותה כמו שצריך.

אבל בבית שלך אין סיבה שעל הריצפה יהיו חיידקים שגורמים למחלות*, וגם אם יהיו, קשה מאוד להאמין שזה יהיה בכמות שתצליח לגבור על מנגנוני ההגנה של הגוף כמו הרוק והחומציות של הקיבה (וזה עוד לפני שהמערכת החיסונית בכלל תצטרך להתחיל לפעול).

הנ"ל תקף כמובן למי שמקפיד על בית נקי בצורה סבירה לפחות, ולא זורק בשר נא על הריצפה כתחביב...

*ה' הטוב עשה לנו טובה גדולה, וברא את החיידקים והנגיפים שגורמים למחלות בצורה כזאת שהם לא יכולים לשרוד במקומות יבשים ונקיים. לכן החיידקים שנמצאים בדרך קבע על הריצפה שלך, על הידיים שלך ובכל מקום למעשה - הם לא אלה שגורמים למחלות.

יש מי אקוויפר - מי תהום, שהם גם סבבה בדר"כ.

ויש מי כנרת ומים מותפלים שזה המגעיל באמת...

איני זוכר את הפעם האחרונה ששתיתי מי ברז

אנחנו שותים רק בקבוקים מי עדן

שכף רגלי הענוגה דרכה על רצפה קשה ולא כרית

שהייתי בדייט עם מישהו שלא רציתי .. והוא אמר שהוא נגעל ממי שלא שותה תמי 4 אז קמתי ישר והלכתי לשתות מים מהברזיה של הבקבוקים ..

" לא תפסתי ממך כזאת" מהמם מאמי זה התכנון נקסט

בעעעע

כל הכלבים תמיד מלקלקים את זהההה איכסס

אם זה הייתי אני הייתי קם והולך פשוט

לא ברזיה של גן שעשועים..

קם והולך? לא עושים את זה לאף אדם.

וזה רק אומר שאתה מתאהב ברעיון ולא בבן אדם..

לא עולה לי משהו כזה שיגרום לי לא לרצות מישהו שאני מעריכה ואוהבת.

אני דמיינתי ברזיה של גן שעשועים חדמש קם והולך

זה כמעט גרוע כמו אם הייתי מגלה מגלב שהיא קפלניסטית

יש ברזים עם טעם דוחה ויש כאלה סבבה

ותלוי איזה רצפה ברחוב לא בבית כן

אתה יכול להגעל ממני זה בסדר ואם זה מצדיק תיוג של דוס זה גם מעולה

באמת בדרך כלל לא מתחבר לאנשים שיותר מדי מקפידים לאכול בריא או מקפידים יותר מדי על אסטתיקה

נ.ב 

הזכרת לי שהיה לי חניך שהיה שותה רק מים מינרלים וכשיצאנו למחנה של יומיים של כיתה ג' אז אמא שלו הביאה לו מים מינירלים ואני רואה אותו כולו מבסוט מרוקן את הבקבוקים שלו מהמי ברז.

הסתכלתי עליו באותו רגע כמו שאתה הסתכלת על הבחורה שהיא לקחה מהרצפה חח

פחות מקובל אברכות בגיל 27.לא יודע  איפה אתה מחפש אבל לרוב זה מתחיל בגיל צעיר יותר ואחר כך יוצאים לעבודה במקצוע תורני או דומה לו.

לפחות מהקצת שאני ראיתי.

ובחור בן 27 יכול להפגש גם עם בנות 21. ממש לא רואה סיבה לא למצוא.

בגדול השדכן של הישיבה שלך... אם לא תבדוק שדכנים של ישיבות אחרות בסגנון. בד"כ אליהן יתנקזו הבחורות המעוניינות.

הם לא נפוצים יותר מדי אבל בהחלט יש

בת 26!

אולי תנסה אצל אליעזר בן יעקב בהר המור (אם עוד לא היית אצלו) נראה לי מגיעות אליו בנות כאלו

@משה

התמונה שמופיעה במסך הראשי, מאיפה היא?

@משה 

ולפותח @מחפש כלה 

מי שהולך עם תפילה

מוליכים אותו מעל הטבע

לבקש ולבקש ולבקש

ולא להתייאש

לפרט לפני ה מה חשוב לך 

ומה אתה רוצה 

ואולי

יכול להיות שמה שבאמת חשוב לך

זה לא מה שאתה רוצה- 

אלא מה שרבש"ע רוצה בשבילך

ניסיתי המון. באמת המון.

וראיתי שרק זה  עזר באמת (לא סותר השתדלות מעשית!)

תצליח

לא להתייאש!

ממני

שהתחתנה הרבה אחרי גיל 27...

פנקס השידוכים (יד בן צבי)

את מיזם "בניין עדי עד"?

נמצא בקובץ השדכנים בשרשור הנעוץ.

עוד אפשרות:

לדבר עם חברים שלך שנשואים, ולשאול אותם אם אולי לנשותיהם יש חברות. לבקש מהם להקדיש כמה דקות לחשוב עליך.

זה אולי קצת מביך - אבל בעיניי הסיכויים של זה הרבה יותר גבוהים.

025-386-218

אני כבר לא יודעת מתי היא מקבלת קהל

אני רק זוכרת שהשעות השתנו מאז שאני הייתי שם...

בהצלחה רבה

ולא להתייאש כלל!

זה יגיע לך

ואתה תצליח

ובעזרת ה תקים בית נאמן ושמח

אכי"ר

יש דברים שפועלים מיידית ON OFF

ויש דברים שנרקמים לאורך זמן.

לדעתי זה ההבדל בין 2 הסוגים שציינת.

תגדירי "רומנטי". 

אני מניח שאת מתכוונת שרומנטי זה ההפך של זוגיות שנוצרת רק משכל וממכנים משותפים חיצוניים. כלומר הפרפרים בבטן, וכמו שאמרת המסתוריות הם אלו שגורמים לאירוע להיות מסעיר, וממילא לקיים דרייב מאוד טוב של התאהבות (התאהבות דייקא, במובן החיובי של המונח, אבל לא אהבה).

אני חושב שרומנטיקה נוצרת בעיקר מהאשלייה ומהמשחק, אבל האכזבה מובטחת בתום המשחק, כי תמיד זה מתבדה. לאט לאט ככל שמתקרבים היכולת להישאר בפוזה הולכת ומתייתרת והבן אדם הולך וחושף צדדים של עצמו, פחות נוצצים בהכרח, ויותר קשורים לצד האמיתי של החיים, על הדבש ועל העוקץ.

אני ממש חושב שכדאי כמה שיותר לנטרל את האספקטים האלה, בטח בנוגע למתח ודרמטיות בתור מחולל סקרנות והתרגשות. "מסתוריות" יכולה לשמש רק אם היא באמת הזמנה אותנטית של הבן אדם שתכירי אותו יותר, אבל לרוב "מסתוריות" היא פנטזייה (כדוגמת הסיפור החסידי ההוא שמדמה את היצר הרע לאדם שרץ כשידו סגורה ואומר לכולם "לא תאמינו מה יש לי ביד").

בחזרה למשפט הפתיחה - תגדירי "רומנטיקה": 

- אם את מדברת על רומנטיקה במשמעות המקורית שלה, אז כן: בשביל הריגוש, הפרפרים בבטן, המשחק, תליית הדמות הבלתי-ריאלית בבן הזוג, הפרפרים בבטן ממשפטים יפים שהוא אומר וגם להפך, הדרמות וכו' כמו שאמרת - אז חייב, כי בלי זה הקשר נהיה סתם שני אנשים לא בהכרח מושלמים שצמאים לאהבה...

- אבל אם "רומנטיקה" זה בשביל לשלול את הציור של זוג שומם שעושה טבלת פלוסים ומינוסים ומחליט שזה זה אפילו שאין שום אש והתלהבות לקראת - אז לא, פשוט צריך להביא את עצמך, להתעניין בבת/בן הזוג, להקשיב, לצחוק, להתעניין. לא חייב פרחים ומחוות דרמטיות או הודעות מאולצות ואפשר באמת להיות כמו שאנחנו, ואני חושב שממילא יש את כל הפרפרים בלי שום טררם חיצוני.

כך לפחות אני מבין את זה

אלא אם כן שאלת שאלה אחרת - למה תמיד במערכות יחסים שהן יותר טובות או עם יותר רגש יש את כל הבלאגן והמסתוריות והמתח והדרמה? כלומר במרמור  

אני מדברת על מקרה שיש חיבור טוב -

מאוד כיף לנו ביחד, והוא גם בדיוק מה שחיפשתי ולהיפך.

אבל הקשר קליל מאוד, כמו חברים טובים, אין משחקים ודרמות. יכולה להתפתח כאן רומנטיקה ומין ריגוש שסוחף אותנו אם נמשיך להישאר בפשטות שלנו?

אז מה רע?

"כמו חברים" - ואם הוא יהיה החבר הכי טוב? זה לא מספק?

יש לך עוד בערך 100 שנה לגבש את הקונספט.

לדעתי בסיס טוב זה מה שחשוב.

שחסר קצת חיבור רגשי ויש צורך להעמיק את הקשר? 

נגיד לשתף יותר דברים אישיים... דברים שבוערים בכם

יכול להיות שמרוב שהכל סבבה לא מספיק נוכח הייחודיות של כל אחד, שזה חשוב ליצור משיכה וחיבור עמוק יותר.

הרבה פעמים גם מחילוקי דעות מתקרבים, גם זה סוג של אקסטרים(:

כן צריך רגש

כשאנחנו גדלים אנחנו מציירים בליבנו ציורים של איך נראה עולם, וכשמשהו לא יושב בתבנית של הציור אנחנו חושבים שזה לא זה. (הדוגמה של הרב צוקרמן: הוא נותן לאנשים דף ואומר להם: תציירו "חתול צדיק". חלק מציירים חתול עם ציצית ופאות, אחרים מציירים חתול שעוזר לחבר שלו... הרב צוקרמן מצייר חתול רגיל, ומסביר - "להיות צדיק זה להיות כפי רצון בוראי, לכן חתול צדיק הוא חתול רגיל". ההפרש בין כל האנשים הוא הציור שלהם על מהו צדיק.

בהתאם, אנחנו גדלנו בתוך עולם חצי מערבי, והתקבע לנו ציור מאוד רומנטי במובן המקורי של המילה ( התנועה הרומנטית – ויקיפדיה ), ולכן אם אין דרמה, ריגוש, מעט מתח ופחד, ואז אקסטזה וסחרור חושים ופרפרים בבטן וחלומות בהקיץ וכו' - אז זה סתם קשר... לדעתי זה לא ציור טוב והוא מאוד עלול להזיק.

את אומרת "אבל הקשר קליל מאוד, כמו חברים טובים" - כאן יכול להיות שבאמת חסר משהו, איזה מימד מסויים שהוא לא שטחי. אבל לא הייתי הולך לדרמות, אלא אולי באמת לכוון לרגעי מפגש. כלומר להצליח לפגוש "אותו", את הצד היותר מהותי שלו, מעבר לסבבי-בבי ולסיפורים ולצחוקים. יש רגעים שבהם אדם אומר משהו על עצמו ואפשר פתאום לראות את הנשמה שלו, בלי פוזה ובלי תחכום. זה עמוק מאוד ומושך מאוד להיקשר לאדם אחרי שפוגשים את האדם שבו. ויכול להיות שזה מה שחסר

בהצלחה!

הדברים הראשונים שהזכרת הם כמובן מושכים ומרגשים, אבל בלאו הכי הם לא יכולים להחזיק מעמד - ובני אדם לא יכולים להחזיק אתם מעמד - לאורך זמן.

קשר טוב יכול להתחיל כך או כך, אך המסתוריות וכו' בהכרח יתפוגגו (אפשר יהיה לתחזק זאת באופן מלאכותי לפעמים, וזה יכול לקרות בשני המקרים)

את סדרת האסופית?

אם כן, זה בעצם מה שאן למדה בדרך הקשה. לא לחפש דווקא את המסתורי והמרגש, שהיא דמיינה ש"כך צריך" (רוי גרדנר), אלא דווקא מה שמחובר אליה וקשור לחייה (גילברט בלייט).

אני לא אומרת שכל אחת צריכה בדיוק אותו דבר, אבל כן שיש לפעמים דמיונות של מה צריך, שלא בהכרח נכונים ומשרתים אותנו היטב.

התפיסה הזו יכולה לנבוע ממסרים תרבותיים או אפילו מקשרים מהעבר, וצריך להתבונן בדברים ולשקול אותם בכנות ובמתינות. המון הצלחה ובחירות טובות!)

הרבה דברים יכולים ליצור קשר רומנטי, והרבה דברים יכולים גם ליצור מסתורין.

אני מתכוון, שזה מאוד סובייקטיבי. לפעמים מה שנראה לאחד משעמם לשני ייראה מרתק ומלא במסתורין ותשוקות, וכן להיפך. ויש גם כאלה שאוהבים דווקא דברים ישירים וגלויים, ולפעמים זה בעצמו יכול להיות מלא במסתורין (אתן דוגמה ואני מתנצל מראש על אי הנעימות יש הרבה בחורים/ות שהידע שלהם על המין השני הוא ממש קטן, הם לא יודעים איך נראה ומתפקד המין השני ברמה הכי בסיסית... ואם יבוא בן המין השני ותהיה הזדמנות לשתף, גם אם הוא יהיה הכי גלוי ופשוט, כי תכלס מי שיספר - חי עם זה את כל חייו בכל זאת ההזדמנות לגלות היא בעצמה היכרות עם מסתורין. זו סתם דוגמה שבולטת לי בראש, אני מניח שזה פחות רלוונטי לתקופת הדייטים אבל קחו את הרעיון).

בשביל לתחזק צריך יותר השקעה, שיהיה מעניין ומגרה וכיף. כשזה צפוי ושגרתי כזה, עלולים להשתעמם.

יש כאלה שצריכים יותר יציבות ובטחון ויש כאלה שצריכים יותר משחק ומסתורין,

אבל בלי משחק בכלל סתם יהיה משעמם, זה לא יהיה קשר זוגי, אולי ידידים. כל העניין של משיכה זה שיהיה משהו 'מושך', ואין דבר כזה משהו מושך אם הוא יותר מדי צפוי. לא רק זה, לדעתי קשר זוגי גם אחרי עשר שנים צריך הפתעות כלשהן בשביל להתקיים.

בהתאם לשלב ולאופי של בני הזוג.

נניח הם קבעו להפגש באיזשהו מדרחוב עם הרבה אנשים, היא מתקשרת לבחור ושואלת אותו: "אתה כאן?" הוא עונה: "תסתכלי ימינה." והיא רואה אותו ממתין  על ספסל עם חיוך משועשע.

או נניח הבחור הביא עוגיות למפגש והבחורה אומרת "אתה רואה, אתה גם יפה וגם אופה."

ברור ששני המקרים הללו מציבים את הצד השני במבוכה מסויימת, אבל זה מוסיף עניין וגיוון לקשר, במיוחד אם הצד השני יודע להחזיר.

אבל כל אחד מעדיף סוג אחר של משחק. יכול להיות שמה שאחד יחווה כאמירה נועזת ומצחיקה הצד השני יחווה כמטרידה או מעליבה.

אגב: כל משחק נועד להכניס אותנו לסיטואציה לא נוחה. נניח אפילו בשחמט, שני הצדדים במצב לא נוח, בו הם צריכים להפעיל את הראש כדי להחלץ מהמצבים שהיריב שם אותך בהם. זה לא כיף לשחק שחמט עם יריב שרק עושה טעויות ועושה לך חיים קלים בלנצח אותו, זה נורא משעמם (וגם יריב נורא חזק זה לא כיף, כי זה סתם מתסכל).
 

מחילה שנפלתי דווקא עליך כשבטח יש עוד אנשים שאמרו ככה מעליך חח
אבל אותך קראתי...

ברור לי שלא חייב את הסיטואציה לא נוחה.

עד היום אני ובעלי, שנשואים כמה שנים טובות, לא מגיעים למצבים האלה.

שנינו לא אוהבים את זה וזה לא עושה לנו את זה.

יש פן של רומנטיקה כנה.

לא נסתרת.

להגיד בפנים 'וואו השקעת ממש עם העוגיות. תודה רבה! מרשים אותי מאד'

מבחינתי עדיף פי מאה מ'יפה ואופה'.

לא משווה את זה למשחק, כי יש פה עומק.

בקשר טוב יש עומק.

שלא חייב את הריגוש החיצוני.

ככה חושבת.

אולי בהמשך יהיה לי זמן להסביר יותר.

אתה מניח בתור הנחת יסוד שצריך את הצד של הדרמה, אבל באמת לא פחות חשוב גם הצד השני של השקיפות והנינחות.

השילוב של שניהם, יוצר את האנרגיה של הקשר. אם זה רק מצד אחד, הקשר ימצא את עצמו מאוד מהר.

תפסה אותי השאלה שלך.

פחות מתאים לי לפרסם את דעתי האישית בעניין בפומבי, אז שולחת לך באישי.

אופציה ב' אבל מצד האישה בעיקר..פחות מצידי, אלו הקשרים הכי טובים שהיו לי בפער, כמובן שמצידי כשכבר יש התקדמות אבל בהתחלה אני מוצא שכשמישהי מדברת רגש ופחות מנסה להיות "קולית" ואסופה כזו זה יפה, לא מדבר עכשיו על בכיינית, אלא פשוט אמיתית כזאת בלי משחק..

הרבה יותר מרגיע

שלווה בקשר מאשר דרמות

אבל כן זה יבוא עם ריגוש תמיד יהיה מתח טוב כזה

אני מאמינה שקודם כל צריך שקיפות ופחות דרמות.

אל חשש, הן מגיעות.. לא צריך לייצר אותן..

את לא צריכה לבקש סליחה, היא צריכה לקבל סליחה... יש הבדל

באיזשהו מקום היא צריכה לסלוח... 🌹

לא הייתי צריכה להבטיח לה ..

היא הבינה את זה לבד, זה חלום טבעי ובריא

והוא יתגשם, פשוט לא בדיוק באותה צורה שדמיינת

ועוד חיבוק @הפי יקרה

2. מוכנות לעבוד על המידות. לא במובן הקלישאתי של המונח, אלא באמת - זוגיות דורשת זיכוך... אם אדם מגיע "כמו שהוא" ולא מגיע עם מודעות לצורך הענייני במידות מתוקנות, כלומר - להקשיב לבת הזוג, להתעניין, ומאידך - להתבטא בכנות וכו' - זה לדעתי מהווה מופע של חוסר בשלות, שידפוק את הקשר

יש גם אספקט של ניסיון בחיים, כלומר לא להיות ילד, אבל נראה לי שזה פחות משמעותי כששני הקודמים קיימים

2 יותר ברור לי ואני מסכים איתו בהחלט,

אבל לגבי הרצון בזוגיות איך בדיוק אני אמור לרצות זוגיות אם אף פעם לא חוויתי כזו?

יש לי משיכה וסקרנות ורצון כנה להכיר את הצד השני, בקשה לאנטמיות ואהבה, רצון לבנית בית, התפתחות יחד כזוג וילדים,

האם זה דוקא רצון לקשר זוגי של לחיות יחד עם משהי את חיי הרנדומלים? לא יודע, והאמת שאני שואל את עצמי למה שפתאום אני אחיה את חיי עם עוד משהי 24/7, זה דבר שאני לא רגיל בו והוא די מוזר לי.... ואולי לזה התכוונת רצון לקשר זוגי?

מקוה שהבהרתי את עצמי🙈

השאלה היא האם כל הדברים שהזכרת הם רצונות אותנטיים וקונקרטיים או דברים שנשמעים לך נכונים אבל לא באופן מורגש.

בכלל לא הבנתי את הנימוק של "לא חוויתי זוגיות אז למה שארצה". יש אינסוף דברים שאנשים רוצים עוד לפני שהיה להם. למשל... נשים רוצות שיהיה להן תינוק לפני שהיה להן... כי זה טבעי לרצות את זה. 

גבר בריא רוצה שתהיה לו אישה. הוא רוצה קרבה, קשר, שותפות, מגע, חיבור עמוק, דרך משותפת... הוא רוצה לפנק אותה, רוצה ליהנות איתה, רוצה לחלום איתה. אין כאן יותר מדי מה לפתח, אני חושב שזה קורה לבד כשאדם נאמן לטבע שלו. אם הרצון הזה עוד לא התעורר אז אני חושב שחוסר הבשלות שעליה שאלת תתבטא בעיקר בחוסר אוריינטציה בנושא הדייטים. אדם בשל יודע איזו אישה תתאים לו ויתאמץ על קשר איתה במידה ויחבב אותה כי היא מתאימה למה שהוא מחפש, כלומר הוא מסתכל עליה ואומר "בואנה היא מדהימה, אני רוצה שהיא תהיה אשתי", אבל אדם לא בשל יתחיל לעשות סלטות בראש שלו וייתלבט התלבטויות חצי פילוסופיות ומאה אחוז פריבילגיות, ויישאל האם, ואולי, ומי אמר, וכן ולא... בפועל זה יבטא חוסר בשלות, כי גבר בשל שצמא לזוגיות יתמסר מאוד לקשר עם בחורה איכותית שתמצא חן בעיניו.

אם לפעמים אתה בודד באופן עמוק, אם יש לך יצר בריא ותקין, אם מבחינה השקפתית אתה מרגיש שאתה בשלב שאתה רוצה לבנות חיים עם מישהי... אז נראה לי שכל השאלות האלו מתייתרות מאליהן.

אם זה נראה לך כמו משאוי אז כנראה שאתה עוד לא בשל. והמשמעות של "בשל"/"לא בשל" היא לא מאוד משמעותית לדעתי. הנפקא-מינה היחידה של בשלות קשורה לאוריינטציה או לחילופין - התברברות. אדם בשל ממוקד מטרה - רוצה לבנות בית עם אישה שמוצאת חן בעיניו ומתאימה לערכים שלו

ככה אני מבין את זה

שאדם יוצא מה4 אמות שלו ורואה את האחרים עם הצרכים שלהם ואכפת לו והוא פועל למענם מתוך תחושת אחריות.

כשמבין שהעולם לא מתחיל ונגמר בו.

מבין שהחיים מורכבים ומוכן להתמודד עם זה כאדם בוגר.

מוכן לקבל ביקורת ולשנות דברים בעצמו בשביל הזולת,בשביל עצמו.

יש שם דשא חמוד,עושים שם מלא דייטים