פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 14)

אם רוב הזמן נושא השידוכים מעסיק אותך או שאת אובססיבית אליו.. זה מתגלם בצורה כזו במציאות..

בבחינת אשר יגורתי בא לי

כשאתה חושב על משהו מסוים הוא מופיע בצורות מסוימות בחיים. יש לי סיפור ממש חזק על זה ..

שאת לוקחת את זה באובר רצינות למשל.. ובתת מודע זה מעסיק אותך..

אבל זו רק דרך אחת להסתכל על זה..

אני לא זוכר מדויק מתי זה היה, נראה לי .. לפני שנה ומשהו.. אני חושב שכתבתי את זה כבר בפורום.

היו כמה ימים שמשהו מסוים הצטייר לי במחשבה, מישהו שמוציא עלי סכין. אני ממש רואה את השליפה והכל.. בדמיון כמובן.

מניסיוני, הרבה דברים שאני חושב גם מתגשמים ולכן זה הפחיד אותי .. אז כל פעם שזה עלה פשוט חשבתי על משהו אחר בכדי לא לתת לזה אחיזה.

חשוב לציין שאני לא אחד שמסתבך בקטטות או דברים מהסוג הזה אז החשש היה רחוק אבל עדין.

בקיצור אחרי 3 ימים בערך .. אני חוזר בשעה מאוחרת, בערך 12 וחצי בלילה לבית.. בשישי בלילה .. כאילו שבת. אני מבין שאני תקוע כי אין לי מפתח ובד"כ משאירים אצלנו פתוח.

אז הלכתי לחנייה שלנו לקרוא להורים שיפתחו לי. לא קראתי להם כי ראיתי מישהו מתקרב אלי בחושך..

הוא התקרב ואני התחלתי ללכת לעברו ועברתי אותו, באתי לצאת לכיוון הדלת של הבניין פתאום הוא קורא לי, מקלל. 

עכשיו אני מסתובב, בקושי מבין מה קרה. מסתכל עליו , פתאום הוא שולף סכין קופצת כזו.. לא יודע איך זה בדיוק נקרא. לא התרגשתי.. נתתי לו מבט בוחן, 

שאל מה אני עושה פה (הוא דייר חדש) אמרתי לו אני גר כאן מה הבעיה. הוא קלט שהוא עשה טעות החזיר את הסכין אבל המשיך לקלל..

בקיצור, אין לי מושג מאיפה הוא הגיח, אולי ראה אותי איכשהו כשהוא היה בבניין עצמו וירד במיוחד .. לא יודע.

אז המחשבה שהייתה לי במשך 3 ימים לפני (בערך, זה אולי היה גם יומיים) פשוט התגשמה לי מול העיניים. וזה אף פעם בחיים לא קרה לי.

מצד שני צריך לדעת שלא כל מחשבה שעולה לנו זה אומר שהיא תתגשם

וטוב שזה ככה

אגב לסכין נראה לי שקוראים: אולר

נראה לי שיש לזה כמה שמות לסכין.. זה פשוט היה נראה יותר מקצועי מאולר

לגבי ההתגשמות, אני נוטה לחשוב שהמחשבה הזו באה לי רק בגלל שהנשמה קיבלה את מה שעומד להתרחש .. 

כלומר לא המחשבה היא שיצרה את המציאות אלא רק באה לגלות את מה שעתיד להיות.. 

למרות שאני גם מאמין שאפשר ליצור מציאות כי גם זה קרה לי בעבר.. שחשבתי משהו בכוונה בכדי לראות אם הוא מתגשם וזה קרה. 

קורה לעיתים במחוזותינו.

כמו שחבר סיפר לי פעם שהוא נפגש עם מעשהו אחרי שנה: השמנת.

תודה על המחמאה...

איך שמעתי פעם - לפעמים דווקא ההצעות הכי לא קשורות הכי מצליחות.

רוצים בטובתך.

תנסי לדון לכף זכות.

משל לדוגמה שקונים רכב מסוג מסוים פתאום הרבה רכבים על הכביש נראים זהים.

בהצלחה

אמיתי🤦‍♀️

מפה לשם, כמה עולה ספה באיקאה?

נ.ב: לעולם אל תעצבנו אישה מרוקאית אחרי שאמרת לה "תרגעי".

תן לי לנחש...

עצבנת את אשתך?

זה בקרוב ילדים

ואם יש רק בנות

אז בקרוב בנים

ואם יש רק בנים

אז בקרוב בנות

לא נגמר 🙃

שיוצר הבחנה מהירה,

אצל בנים אין.

אם היו אומרים לי כל כך הרבה בקרוב אצלך הייתי מתעצבן כבר

מזדהה עם הרבה ממה שהפי כתבה.

על בנים פחות רואים, כי זה באמת פחות בולט (אם בכלל).

אבל די קל לזהות שמישהי דוסית ובלי כסר"ש ואחרי תיכון, ומשם הדרך קצרה לפה של אנשים. (והערה: וגם אחר כך, השינוי הוא דרסטי ופתאומי ומתייג...).

למדתי עם השנים שתמיד יש לאנשים מה להגיד, ואני רק יכולה לבחור את התגובה שלי. אז היא באמת משתנה בהקשרים השונים. (נניח שהתגובה לסבתא שונה מאשר לקולגה בעבודה).

מאמי אתמול נולדתי

הם כנראה רצו שתתחתני בגיל 12

לא אתייג כדי לא לעשות לכם שיימינג

אני מחכה ליום שאתה ,@די שרוט ו@בנות מרכלות עלי תפתחו שרשורפלצת של תגובות משעשעות , ניהנה ממש לקרוא

השאלה היא למה אתה מחליט שלא מתאים בגיל מסוים, ולפי זה אפשר להבין אם כדאי לסנן או לא.

לי יצא פעמיים לצאת עם מישהי יחסית מאוד צעירה והיה ברור שלא מתאים כי העולם שונה, לכן הבנתי שסנן הגיל נכון עבורי.

אבל לי קשה ליישם

אני לא פוסלת בקלות אנשים

מאמינה שאם אמרתי לא הייתה שם עבודה 

וזה היה מעבר למשהו שטחי כמו עדה 

והמילה מידי . לא נכונה

כי מידי זה אומר באופן קיצוני.. אם משהו מפריע לך באופן מוקצן לא נכון בעיניי להתעלם.

נכון איזון ..

מפריע לך משהו ואם קצת זה לא תואם את הציפיות שלך .. שם צריך להעשות עבודה

@הפי  האם מה שאת מנסה לגשר עליו הוא דבר שמפריע לך בלברר אם אתם יכולים להיות שותפים לחיים או לא? בדרך כלל פוסלים על דברים מהותיים שיפריעו בשותפות בבית. 

מעולם לא חשתי שפסלתי יותר מדי,

כן חשתי שיש פעמים שיצאתי אחרי שהתלבטתי אם לומר כן וטעיתי באמירת כן, לא קרה אסון, פשוט במקרים הללו היה ברור בדייט שצדקתי בחשיבה למה לא.

לא חשתי מחסור בהצעות או בדייטים לרוב.

מה שאני בא לומר, זה שאם אתם לא מרגישים שאתם לא יוצאים מספיק בצורה משמעותית, אולי הבעיה היא הפוכה, חוסר דיוק מספיק מה מתאים כבר בבירורים ולא סינון רב מדי.

בהחלט מסכים עם הלך המחשבה שהצעת ולטעמי הוא אפילו די קל,

לא מבין את העניין ההפוך, למה לפסול בגלל פרט בודד שאפשר להתעלות מעליו?

א. עד כמה קריטי לך שאנשים גדלו עם החינוך לערכים שאתה מאמין בהם. (מן הסתם יש טווח)

ב. האם אתה מרגיש שאין מספיק הצעות.

ג. כמה חשוב לך לדייק את ההצעות שיש או להגדיל את מספר ההצעות והדייטים.

יהיו בנות שמאמינות בערכים שאתה מחפש שלאו דווקא גדלו בתת מקום המדובר, זה יהיה נדיר יותר ויש הבדל לעיתים בגישה בין כאלה שחונכו למשהו והמשיכו באותן הדרך לכאלה ששינו מעט מדרך ההורים/בית הספר. תחשוב מה מתאים לך.

זו שאלה קשה. מצד אחד אני אשמח להכיר בחורה שמהבית ומהאולפנה הושתתו בה הערכים שאני מחפש וגם הצביון שאני מחפש. מצד שני יכול להיות שבחורה שלא למדה נגיד באולפנה כמו אולפנת ראשית או תהילה יש לה את אותו עולם פנימי ואפילו יותר

הנגזרת של מה שכתבתי היא האם אני הולך לשדכנית ספציפית שהיא בתוך העולם הזה או ללכת לעוד שדכנית בנוסף שיש אצלה סגנון רחב יותר.  חשוב לי לקבל הצעות מדוייקות שבאמת מתאימות לא רק הצעה שגם שיש לפי מה שהשדכנית מציעה את מה שאני מחפש מתגלה שהכיוון שונה מעולם הערכים שלי  וכמובן להגדיל את ההצעות בהתאם למה שאני מחפש

אין מקום אחד שבו כל מי שרלוונטי לנו נמצא.

אין לי מושג גם מה גילאי הבנות שאתה יוצא איתן - 

גם אם מישהי גדלה והתחנכה במקום מסוים, יכול להיות שהיום התפיסות שלה השתנו. זה שחינכו בעבר, לא אומר שאלו התפיסות בהווה.

יכול גם להיות מישהי שגדלה בבית מסוים, אבל לא למדה באולפנות הנ"ל ממיליון סיבות אחרות - ובחרה לעצמה ערכים שדומים למה שאתה מחפש.

(יותר מזה, סתם נקודה למחשבה: האם היא נמצאת במוסדות הנ"ל מכח האינרציה\בחירה של הורים, לעומת מישהי שאחרי סיום תיכון בחרה לאמץ לעצמה סט ערכים כזה?)

כלומר: להגביל את עצמך לבוגורות של מוסד מסוים בלבד, בעיני זה טעות.

במקום לחפש "בוגרת אולפנה X", לדעתי נכון להגדיר "בעלת צביון X" - ולהגדיר מה זה אומר מבחינתך. לכתוב את הערכים. מה העולם הפנימי הזה שאתה מחפש.

ולפעמים זה מגיע מכיוון שלגמרי לא ציפינו לו..

יכולה להגיד שפניתי לשדכנים\מיזמים שמגבילים את עצמם לסגנון מסוים, ובפועל הציעו לי אנשים שמאוד רחוקים מהסגנון המוצהר שלהם. (וזה נכון גם בפועל - אירועים שהשתתפתי בהם, שנניח הוגבלו עד גיל X, ופגשתי שם מישהו בגיל X פלוס 10...). בעיני נכון לפנות לכמה וכמה שדכנים, לא להסתמך בשום אופן על אחד - ובנוסף פעם בחודש בערך לתזכר אותם שאתה קיים ומחפש.

גבר ראשון אתה צודק. אני יכול לצאת עם בחורה שלמדה במסגרת מסוימת והיא לא ברוח של המקום או בצביון שאני מחפש. אבל מצד שני יש משהו במוסד לימוד שכן אומר על הבן אדם וכן מספר לך על השקפת עולמו.  ולכן השאלה הזו לא שאלה פשוטה ואין לה תשובה ברורה

מה ההשקפה *שלה*.

חבל שתפסול הרבה הצעות רק בגלל האולפנה שהיא למדה, כי לא כל הבנות יוצאות אותו דבר מהאולפנה/מדרשה.

זה לא שאני פוסל בהכרח על פי מוסד אני פשוט מחפש למקד את החיפוש שלי יותר 

אם יש לך מספיק הצעות רלוונטיות, לא רואה צורך לצאת החוצה. בסוף בית נבנה על בסיס רצונות ואידיאליים משותפים.

אם אתה רואה שזה תוקע אותך ואין הצעות, אולי כדאי באמת לחשב מסלול מחדש.

לאו דווקא לוותר על הרצונות שלך אלא לראות אולי ימצאו ביטוי בבחורה בסגנון קצת שונה. 

אני יודע מה אני מחפש מבחינת הצביון וההשקפה וגם הסגנון פשוט הייתי יותר פתוח ולא הרגשתי שזה מדוייק לי אני מחפש להתמקד יותר כי התפזרתי קצת וכמעט נתתי לגיטימציה לדברים קטנים שבאמת אני לא מסכים להם

תחשיבי עם עצמך למה את מתחברת, ומה חסר לך.

שני קצוות שונים שהבעל אמור להביא - חיבור, כי בלעדי זה אין כלום והשלמה - כי בשביל זה רוצים להתחבר. 

צריך פחות נקודות השקה וגם העניינים המשותפים לא חייבים להיות הכי חשובים.

יש מדבר לצחוקים

יש חבר לשחנ"שים

יש חבר לדיבור רוחני

יש חבר שסתם נעים לדבר איתו

בן\בת זוג צריך להיות עם מספיק מאפיינים דומים כדי שיהיה עניין להחזיק את הקשר איתו.

קשר שכזה הוא קשר מאוד אינטנסיבי ולכן כדי להחזיק מעמד חייבים הרבה נקודות השקעה וגם שיהיו קריטיות

הפער שאת אישה והוא גבר זה פער מספיק גדול כדי שזה לא יהיה סתם עוד חברה, זה טבעו שלו עולם…

כתבתי בכוונה להתריס ;).

אבל זו גם אמת.

ממש לא צריך לעשות השוואות עם אחרים..

מי שמתאים לך לאו דווקא יתאים לאחרת וכן להיפך...

גם אם זו החברה הכי טובה ודומה שלך...או גם אם זו הייתה אחותך התאומה הזהה בנפש.

יש משהו מעבר לכך.

אם את בתחילת הדרך כמו שנשמע מהשאלה.

תבואי עם לב פתוח.

בוודאי שכדאי שתדעי דברים כלליים שאת מעוניינת בהם שיהיה לל איזה כיוון דרך וכד'

אבל ככל שתהיי יותר פתוחה,גמישה (ולא זה ממש לא אומר מתפשרת) כך תהני מכל התהליך והדרך במציאת השידוך.וגם יהיה לך הרבה יותר קל למצוא...

הבעיה מתחילה שבלי כוונה הופכים שידוך  לדבר טכני  התאמה של פרטים בלבד.אני לא פוסל את זה אבל אני אומר שזאת לא הנקודה הבלעדית.

תקחי כמה נקודות שחשובות לך בבן הזוג שלך.

לדוגמא רמת התורניות שלו פחות או יותר.

שיהיה אדם טוב עם מידות טובות...

שיהיה לך באופן כולל נחמד איתו(זה לא קורה דווקא בפעם אחת).

מכאן ואילך את יכולה לבנות אחלה זוגיות בעבודה משותפת....

אלו החיים בניה ושכלול...

את יודעת איזה בגד מתאים לך?

על השרשור הזה:
האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות

לא בהכרח שמדובר בגוסטינג 

יכולות להיות לזה הרבה סיבות - אולי זה מפחיד אותה / מלחיץ אותה 
אולי נפלט לה מחשבה שהיא לא רצתה שתצא החוצה וזה הפחיד אותה והיא לא יודעת לרדת מהעץ 

אולי היא צריכה רגע לעכל את התחושה. 

וגם - נעלמה ליום? לשבוע? 
הכי חכם בנחת לנסות ליצור קשר ולבדוק מה נכון עבורה 

שיהיה ברכה והצלחה

וקצת...

 רשמתי לעצמי, תודה.

אמן,כל הברכות גב' ברוקולי 

ניסית ליצור קשר? לפנות למי ששידך?

לבדוק מה שלומה

יותר מזה הרגיש לי שזה כבר להציק

אולי היא מפרשת את זה שאתה לא רוצה?

היא יודעת מה אני רוצה

ואי אפשר לפרש את זה אחרת

יש לה למי לפנות במקרה שהטלפון התקלקל / אבד ואין לה את המספר שלך?

מעבר למקרה כזה זה אכן מוזר מאוד להיעלם לשבוע

יש לה איך לפנות

והיא יודעת שהיא יכולה לפנות

הדבר היחידי שעלה לי לראש בהנחה שהיא לא חולה או משהו

שזה משהו שקשור לרגשות/תחושות יחד עם מחשבות

לכן בחרתי לשתף ואולי לקבל מכן קצת סודות פנימיים

(:

לא קשור לנשים דווקא, מדובר בדרך ארץ

דרך ארץ היא אישה בעלת מידות מעולות 

תחושה שזה קשור לרגשות שאין ביכולתי להבין פשוט

לברוח זה מעשה המבטא חוסר דרך ארץ

בודאי שאפשר ללמד זכות מפה ועד סוף העולם

אלא אם כן פיזית משהו יקרה לה והיא לא מסוגלת לתקשר.

אבל אולי באמת עוברים עליה דברים, היא נלחצה כשהיא קלטה שהקשר רציני, או שסתם הייתה לה הצפה רגשית שלא מאפשרת לה לקבל החלטות ולהבהיר את עצמה.

אבל זה בהחלט מעלה סימן שאלה רציני אם זה מעבר לכמה ימים.

יודע מה הסיבה.

לכן בחרתי לשאול כאן את המין השני

אולי יאירו את עיניי(:

נדע את הסיבה ואז מה יקרה?

השאלה המרכזית נראת לי איך אנחנו מגיבים לזה. בלי קשר לאיזו סיבה זאת, יכולה להיות תגובות אידיאליות שטובות גם אם זה נבע מסיבות שונות. ללא קשר לסיבה.

תמיד מתקדמים

ולשאלה שלך, ידיעה היא לרוב דבר חיובי 

גם אם למקרה הספציפי הזה הידיעה לא תועיל 

באופן כללי ואולי גם ברמה האישית

הידיעה הזו תוכל ללמד דבר או שניים

לצערנו לפעמים הולכים גם אחורה, זה גם קורה בחיים..

ובנוגע לעניין - מדהים. אחדד יותר את הנקודה שאליה התייחסתי - ההבנחה בין עיקר לטפל היא חשובה פה. העיקר - התייחסות שלך לסיטואציה מצד הבחורה, הן ברמת התחושה וברמת התגובה. הטפל - למה היא עשתה את מה שעשתה. כל עוד ההבחנה קיימת אז באמת אין סיבה שזה יגרום ח"ו להליכה אחורה.

היא התחרטה,

לא רוצה להמשיך ולא יודעת איך להגיד לך את זה.

היא מפחדת.

מי שרוצה מדבר.

יכול להיות

גם אופציה

תודה

ובעיני הדבר הנכון לעשות זה לשאול אותה ישירות.

הי, נעלמת לי. אשמח לדעת איפה הדברים עומדים.

אני שואל אם מישהו כבר עשה ויודע איך זה.

אני מפחד שזה יכול לעשות יותר גרוע או לא לעזור בכלל.

בסוף אנחנו גברים 

והיום הוא בן 40 כמעט והבנאדם נראה כמו טוסיק של תינוק

אולי כדאי לפרט קצת יותר מי אתה כדי שאולי דמויות רלוונטיות ידעו אם שייך.

כמובן שצריך להיזהר עם העברת פרטים או פגישה על סמך היכרות אינטרנטית

להגיע לשלב של קרוב לחתונה ולהפיל את זה על כסרש חלקי זו לדעתי טיפשות ובעיה שלך שלא בדקת לפני כן.

אם זה ממש קריטי לך שהילדים ילמדו בנפרד עד כיתה ד' זה שונה מ"לגיטימי" כמו שכתבת.

לדעתי תקשורת ומוכנות להתגמש יותר חשובים מעקרונות כאלה ואחרים שעכשיו דברתם עליהם. קח בחשבון ששניכם תשתנו עם השנים ומה שחשוב לכם כרגע ישתנה בהמשך.

יכולה לספר על עצמי שגדלתי במקום מעורב (דתיים-חילוניים) ותמיד חשבתי שזה הכי טוב אבל אחרי שגרנו באופן זמני במקום שהיו בו רק דתיים היה לי די קשה לעבור למקום מעורב ובעלי לא הבין למה אני מבואסת הרי זה מה שמראש רציתי…

ואתה יכול גם להתייעץ עם רבניך או דמויות אחרות חינוכיות שאתה סומך עליהם.

תרגע, תקח את הזמן תחשוב. זה עניין של סדרי עדיפות וקדימות של ערכים מסויימים על פני ערכים אחרים.

והיא צודקת שאתה לא מבין את האתגר שלה בתור גבר.

ועדיין, אתה יכול להחליט שאתה מטיל על זה ווטו, גם אם אתה לא מבין ולעולם לא תבין - זכותך המליאה. זה בכלל לא קשור לאם אתה שופט אותה או לא.

אם זה ממש מפריע לו ברמה שלא יסכים אז להגיד לה לפני חתונה

כי להטיל ווטו כגבר נשוי על לבוש של אישה זה מורכב ולדעתי לא נכון.

אפשר להסביר אפשר לבקש אבל בסוף ההחלטה של כל אחד על הלבוש ועל קיום המצוות היא שלו

כמו שאישה לא יכולה להכריח את בעלה להתפלל 3 תפילות במניין לצורך העניין אבל כן יכולה להגיד לפני חתונה שזה קריטי לה בבן זוג שמחפשת.

וזו כמובן רק דעתי האישית

ובכוונה לא מתייחסת לנושא השרשור. לדעתי זה נושא לייעוץ אמיתי ולא רק בפורום

בהצלחה

יכול מאוד שבעיינה היא התפשרה גם מאוד שהיא לוקחת מישהו כביכול קיצוני ..

זה לא רק צד אחד זה לשניהם קשה

בשרשור הקודם התפלאנו איך הנושא עוד לא עלה. כעת מסתבר לי שאצלי שהדברים היו מאוד ברורים - נושא החינוך עלה מוקדם. אם זה רק 'התרגלת כך אך לא באמת ברור למה' מובן שזה נדחה.

הנושא השני הוא מורכב - מצד אחד, באמת זה נסיון של האשה ולא בטוח שגבר מבין מה זה. בוודאי שכל אחד - אינו המנהל או הבוס של בן/בת הזוג. מצד שני, הלבוש של האשה הוא היצוג של הבית והמשפחה ומסר חינוכי מהותי לילדים. לכן מעיקר הדין אישה שיוצאת עם שיער גלוי, זה שיקול לכפיית גט בלי כתובה. לא שאני ממליץ לעשות זאת ולא שבית דין היום ימהרו - כשכבר נשואין בטוב בדור המסובך הזה, מומלץ להחזיק ככל האפשר, אבל כן, להכנס על דעת זה זה בעייתי, בדיוק כמו שבעייתי להכנס על דעת שכרגע היא אוכלת כשר, אבל אם בהמשך יתחשק לה להכין צ'יזבורגר אל תתערב לה במטבח...

היות שאתם כבר זמן משמעותי בקשר, ממליץ לא למהר לחתוך, אלא לקחת את הפערים שעלו לבירור אישי ומשותף, אפשר בלימוד, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם שמבין וכו'.

בהצלחה

אמנם, אינני מסכים לגבי האמירה החריפה על כיסוי ראש שאיננו מלא וחושב שיש מקום רב להקל בנושא ויש על מי לסמוך, אבל אמירותיך כתובות יפה ומעלות נקודות חשובות לדעתי.

מי שהולכת לפי פוסק הלכה מובהק (במקום שאין זה פריצת המנהג המקובל) היא בסדר גמור. לא לזה התייחסתי.

עריכה: קראתי שוב, מבין שהקפיץ שכתבתי "שיער גלוי" - אז להבהיר, התכוונתי "שיער פרוע", כלומר מה שע"פ ההלכה צריך להיות מכוסה.

(למרות שספציפית אשתי הולכת מכוסה לגמרי. לא לזה כיוונתי.)

1. ממליץ לחשוב אם היית רוצה להמשיך בהינתן שהיא לא תשנה את מה שהיא חושבת הן ביחס לחינוך והן ביחס לכיסוי ראש. אל תתחתן עם מישהי על דעת זה שהיא תשתנה.

2. האם אתה רואה מוכנות מצידה להתפשר על משהו בשבילך? לא כי צריך שדווקא כאן היא תשתנה, אלא כי קשר דורש הדדיות ומוכנות משני הצדדים לוותר גם על דברים חשובים.

שעשויה להתגלות ביתר שאת במהלך חיי הנישואין. כגון: 'רוצה חינוך מעורב, לא סגורה על כיסוי ראש, רוצה מניין שוויוני, תחי הרבנית מלכה פיוטרקובסקי' וכד'. לא לכולם זה מתאים 😄

ואת זה כדאי שהוא יברר מולה בתקשורת ושיח כנה, ואחר כך שיחשבו ביחד ולחוד אם בהינתן התשובות זה מתאים להם או לא.

אני חושב שצריך לראות הן את המוכנות להתגמש והן שהערכים דומים מספיק שאפשר לחיות יחד עם ההבדלים בצורה טובה

כמו שאמרו פה כדאי מאוד לברר דברים כאלה לפני...

ונניח שהיא תסכים איתך עכשיו

אבל כשזה יגיע למעשה היא תחזור לדעתה העכשווית?

ונניח תפגוש מישהי שדעתה כדעתך

ובחלוף השנים ישתנו אצלה דברים?

את לא חושבת שבדברים משמעותיים (זה משתנה בין אנשים) כדאי לבחון אם יש הסכמה כעת למרות שזה יכול להשתנות?

ועוד שאלה די דומה:

אם אני מניח שהרבה דברים יכולים להשתנות, אלו דברים לדעתך הם משמעותיים לבדוק תוך כדי שיוצאים כדי להבין אם יש התאמה?

הדבר היחיד שמהותי לבחון לעומק

זה את היכולת לתקשר.

להביא דעות, להקשיב.

כי בסופו של דבר, בחיים עצמם, מליון דברים שהיו נראים לנו דיל ברייקר- הופכים ללא מהותיים.

הדבק שבאמת מחבר, מעבר לאהבה ומעבר לשיקולים שכליים ורגשיים שלכולם יש מקום

זאת התקשורת.

ומה שמציק לי במה שכתב הפותח - זה בדיוק זה.

חוסר תקשורת. חוסר הבנה מה זאת תקשורת זוגית או מה זאת זוגיות בכלל.

(גילוי נאות: באתי מהעולם החרדי, מכירה את עולם הכיפות הסרוגות על רוב גווניו, גרושה פעמיים, יוצאת בשאלה וחיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי) 

היא לא חזות הכל. אולי לך זה מאוד חשוב וזה קנה המידה שלך, אבל לא של כולם.

נקצין בכוונה לצורך הדיון - נניח שמצא גויה עם תקשורת מדהימה, האם גם אז נגיד שזה הכי חשוב?

ועדיין,

ממרום שנותי

מהזוגות שאני מלווה

מהאנשים שסביבי ולא רק

ובעיקר מהניסיון

מה שבאמת חשוב, בנקודת המבחן של החיים עצמם

זה תקשורת זוגית.

זה היכולת להביא את הנפש שלך גלויה ולהכיל את האחר.

כשזוג מגיע לטיפול,

הם לא באים בגלל שהוא או היא שינו את הדרך, לצורך הדוגמא

אלא כי הם לא מצליחים לתקשר את זה.

וכן, זה בסיס של הבסיס של הבסיס

שעליו הכל נבנה. 

שוב.

לרגע לא הפחתתי מהחשיבות של שאר הפרמטרים, ובהחלט יש לכל אחד את הקווים האדומים שלו, (גם בנישואים יש קווים אדומים)

ועדיין אני אחזור ואומר שאם אין תקשורת זוגית תקינה, אין זוגיות. וממילא כל השאר מתנדף ברוח.

וכן, מהותה של זוגיות זה תקשורת בין שניים.

מה הם מתקשרים- כל זוג והדברים שחשובים לו, מהותיים בעיניו. אבל אם יהיו לך דברים מהותיים ולא תדע לתקשר אותם,

תישאר עם המהותי ובלי זוגיות. 

מוסיפה פה בעריכה, כי נכנסתי לכרטיס שלך וקראתי תגובות קודמות בשרשורים ישנים, ונראה שאתה בורח ממש מתקשורת זוגית בטענה שזאת לא המהות. חבל. ככה לא מתקדמים בחיים. 

את דומה לרופא רגליים שטוען שכל הבעיות בעולם הם ברגליים והראיה? לכל מי שמגיע אליו כואבת הרגל...

תקשורת היא כלי חשוב מאוד. היא לא מחליפה מהות, ערכים, כיוון, דרך חיים וכו'.

מי שמגיע אליך ככל הנראה כבר מיושר ברמה כזו או אחרת עם כל הנ"ל ובאמת צריך עזרה בלתקשר את זה.

למה הכותרת נקרעת מצחוק? כי נראה שסימנת את המטרה ואז ירית את החץ. אין לי מושג מאיפה הבאת את זה שאני" בורח מתקשורת זוגית".

ומילה אחרונה לסיום - אני בטוח שאת אחלה" מגשרת תהליכים ומתאמת הורים"( מה שזה לא יהיה). את לא מקור הידע בעולם. לא את קובעת מה הדרך "להתקדם בחיים". 

ללעוג לאחרים, בעלי ניסיון וכנראה מבוגרים ממך, שעברו וחוו דבר ושניים בחיים,

רק כי אתה לא מסוגל להיות בעמדה של תקשורת - וואלה בהצלחה לאשתך העתידית. 

וכך אגב, כל אישה.

נשים הן מראה לגבר שלהן.

אם אתה בוחר לזלזל, תקבל את אותו היחס. ואין קשר לבגרות שלי.

כן. אני אזלזל בצורה מפורשת באדם שהאגו שלו קודם להבנה.

מהלך העניינים:

1.טענת טענה.

2. חלקתי עליך בצורה מנומקת.

3. ענית "ממרום שנותיך" תוך כדי ניסיון לגמד את מי שמולך בלי לענות עניינית לטענה.

4. עניתי שוב בצורה עניינית מדוייקת, בלי להכביר במילים. כמו גבר. את אמורה לדעת איך גברים מתקשרים, זה המקצוע שלך, לא?

על הדרך רמזתי לך שאני ממש לא צעיר ועברתי לא מעט בחיים.

5.חזרת על המנטרה שלך תוך כדי ניסיון( מגוחך) לתקוף אותי על דעות מומצאות שחלמת שאני מחזיק בהן.

6. *אני* שמתי מראה מולך להעמיד אותך במקומך. שימי לב - לא זלזלתי בך. שמתי אותך, ניסיון החיים שלך והמקצוע שלך בפרספקטיבה נכונה. כן, בדרך עוקצנית.

7.ויתרת על שמץ של העמדת פנים ופשוט עברת לניסיון להעליב אותי.

8. שוב ניסיון קצר שלי להעמיד מראה מולך. היית כנראה עסוקה במראות אחרות כדי לשים לב.

הסיבה שטרחתי בכל המגילה הזו - אולי תוציאי את הראש שלך מהקרקע ובמקום לנסות להעמיד מראות מדומיינות מול אחרים, תסתכלי קצת על עצמך. לא יזיק.

ובאמת בלי רצון להעליב - אם הייתי זקוק לייעוץ זוגי, לא הייתי מתקרב אליך. את נעולה על נקודה מאוד מסויימת ולא רואה מילימטר מסביב. לא תודה.

מבחינתי סיימתי עם הדיון הזה. השקעתי בו גם ככה יותר ממה שמגיע לרמת היחס והתגובות שלך. 
 

"חיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי" - לא כתבת נשואה...אינני שופט חלילה אבל עכשיו מאוד מובן לי למה ייעצת לבחור דנן הלא הוא פותח השרשור "לדעת לתקשר" או מה שזה לא יהיה, במילים אחרות, לזרוק את הערכים שלו והאמונה שלו כדי "לדעת לתקשר" או כדי שהגברת תעשה ככל העולה על רוחה והוא פשוט ישב ויתקשר איתה ולא יפריע לה חלילה וחס..את מהזן של הנשים שתומך בפמיניזם אני מניח, ומאוד בעד שוויון זכויות, תקני אותי אם אני טועה, אשמח מאוד לדעת שאת לא ולהתנצל.

ברור שלדעת לתקשר זה חשוב אבל באיזה מחיר? אם היא תחליט שלא שומרים טהרת המשפחה כי לא מתאים לה כמו דלא מתאים לה כיסוי ראש..והיא מעידה בפה מלא, אני אתייעץ עם בעלי אבל אני מחליטה בסוף מה לעשות..כן ממש שיא התקשורת.

תראי מה כתבת כאילו כמה זה אבסורדי

"ונניח שהיא תסכים איתך עכשיו

אבל כשזה יגיע למעשה היא תחזור לדעתה העכשווית?

ונניח תפגוש מישהי שדעתה כדעתך

ובחלוף השנים ישתנו אצלה דברים?"

ממש.."רק שאלונת" הפכת פה את כל נושא הקמת הבית והשידוכים לחוכא והיתלולא גברת, אבל שוב, אחרי שקראתי את ה-"חיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי" כל מה שעולה לי זה רק שאלונת..

מה זו זוגיות כשרה?

הדבר היחיד שאני מבין שכשר פה זה שכל האמצעים כשרים כאשר מתייעצים עם סמי הרמאי.

מסיבות מסוימות איננו נשואים, אבל אנחנו חיים יחד בהיתר הלכתי של רב.

כל השאר הן סברות כרס שלך על אדם שאתה לא מכיר ונוח לך לפרש את דברי.

לא אנסה אפילו להוכיח לך אחרת.

(והסיבה שעניתי על מה שעניתי היא מכבודו של בנזוגי שמקפיד על קלה כבחמורה) 

כתבת הכל שחור על גבי לבן, אינני יודע איזה רב יכול להתיר כרת אבל שיהיה במזל טוב.

וכמובן שמעניין אותי מהן הסיבות שאינכם יכולים להינשא, מנחש כהן אבל יכול להיות שטועה אנוכי, ואם אכן כהן הוא בן זוגך ואכן מקפיד הוא על קלה כבחמורה כדברייך, אני מקווה שאינו עולה לברך כי הוא פסול. לא דברים שלי, אם אכן בקי הוא בהלכה וכל כך מקפיד הוא ימצא לך מקור. שיהיה במזל טוב גברת.

נ.ב

ניחשתי כהן כי היה לי מקרה כזה באיזור שאני גר ופסלו אותו מלעלות וכו' וכו' והיה בלגן. קיצור שיהיה יום שמח ונפלא.

אף אחד פה לא עובר על איסורי כרת.

ואני לא חושבת שתפקידך להחליף את הרב שהתיר לנו לחיות יחד, כמה ידע שיש או אין לך.

מכאן והלאה הדיון הסתיים. 

ואינני בא להחליף שום רב בישראל חלילה. כאמור שיהיה במזל גברת.

ההחלטה איפה הילגים ילמדו ומה אשתך תלבש, זה כן נראית לי החלטה משותפת אבל לגמרי לגיטימי שתחליטו ביחד מה שרוצים, ואתה יכול להיות יותר קשוב או להגיע לפשרות מה שרוצים. הכל קביל והגיוני, וכל עוד מדובר בנקודות קטנות יחסית, זה לא נורא אם היא לא תלבש מה שאתה היית לובש לו היית בת, וכן להיפך. אם יש קשר טוב וחיבור אמיתי, יש גם זוגות מעורבים שחיים טוב (אני מניח את זה כאקסיומה) והכל בסדר.

הבעיה שלי עם התיאור שלך, ואני "מאשים" בעיקר אותך (או בשפה מנומסת יותר: אני מטיל את האחריות לאירוע, בעיקר עליך), זה שההחלטות האלה חייבות לבוא מתוך החלטה משותפת ורצון משותף.

אתה מראש היית צריך לבדוק נתונים כאלה, ולקבל עליהם החלטה מושכלת בלי "אקדח ברקה" כשאתה בין דייטים וצריך להחליט מהר. גם אם לא ביררת, שב עם עצמך ותחליט. לא מדובר בדברים בשמים, אבל בהחלט כן מדובר בדברים רציניים על הבית והחינוך של הילדים שלך. אתה לא אמור להגיע למצב שאתה שומע את זה באמצע דייט וצריך להחליט תוך כמה שעות/ימים.

וכאן אני כותב לך. תיזהר מאוד, בין אם זו בעיה שלך או התנהלות שלה. אל תעמיד את עצמך במצב שככה מתקבלות החלטות. אתה עלול למצוא את עצמך מוותר פעם אחר פעם, ובעצם מובל על ידי הרצונות שלה, שהיא זורקת החלטה ואתה כמעט מוכרח להגיד כן (כי תמיד זה "רק" כיסוי ראש ו"רק" בית ספר מעורב... ואז אתה פשוט בולע עוד ועוד צפרדעים בלי יכולת להתנגד). זה יזיק לך מאוד בהמשך.

תחשוב על זה, עם או בלי קשר לסיטואציה הזו.

המון הצלחה אח יקר!!!

אכן, קשה  לאישה לוותר על השיער. זה משפיע מאוד על הנראות. עם זאת, זה לא אומר שאתה צריך לוותר על עקרון שחשוב לך. יש המון בחורות שכן רוצות לשים כיסוי ראש

כנל בענייני חינוך. גם אם זו דאגה עתידית כביכול, יש דברים שאפשר לוותר יליהם ויש דברים שלא. אתה זה שמחליט בסוף אבל לא חייב חהישאר רק כי הגענו למצב מתקדם

לא הייתי מורידה בהינף יד, אבל תתייעץ עם הרב שלך

אם זה משהו שיכול מאוד להפריע, אז חבל להתקדם קדימה. גם אם תקשורת זה דבר חשוב, וגם זרימה, זה לא אומר שהשאר לא. אפשר גם וגם.

לפעמים דווקא האכזבות האלה הן אלה שמעיבות על התקשורת והזרימה בסוף,לנראות החיצונית יש משמעות מסוימת והיא מייצגת אותנו. גם אם זו אשתך ולא אתה, זה משפיע ומי שאומר שלא לדעתי משקר (זה נכון שיש זוגות שאחרי שנים השתנה המצב אצל אחד מבני הזוג. אבל זה שונה לבחור בזה מראש כשזה משו שאתה לא מעוניין בו,מאשר להבין שהבחירה להישאר בעת שינוי כזה או אחר אחרי אי אילו שנים וזמן ביחד וילדים מורכבת יותר ממתאים לי או לא) . וזה בסדר שלא יזרום לך אישה שנמצאת ברמה רוחנית שונה משלך גם אם כל השאר בסדר

למה להכניס שיקולים דימוינויים של אם ואז ועל פיהם לקבוע.

יכול להיות שהיא תרצה חינוך מעורבב לא כמו שהורגלת וזה בסדר

כשיגיע הגשר תחצו אותו ביחד ותקבלו החלטות שמוסכמות על שתיכם

כיסוי ראש למחצה שליש ורביע, זה שלה.

לא שלך, הגבר הוא לא המחנך ולא הרב הפוסק של אישתו.

הלא היא חברתך אשת בריתך

לומדים לצלוח את הקונפליקטים ביחד.

חשוב לציין שגם אתה לא יכול לחתום שתשאר אותו הדבר : תרצה חינוך תורני ותלך עם כיפה פאות וציציות

החיים דינמיים.הכי חשוב לשמור על הכבוד ההדדי  ןהשלום. שתזכו להקים בית שמח

שלא קשורה לאף אחת.

וגם זה שיש לך את מתנת (?) הרגישות. שצריכה יחס מכבד בפני עצמה וזמן התארגנות רגשי. יש פה פורום בנושא הזה. תעזר בו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7 

זה בסדר לבכות ולתת מקום למה שמרגישים וממש חשוב לעבד את זה. להבין על מה הכאב יושב. 

אבל האמת, שאתה בעצמך כנראה יודע שזה לא כ"כ תקין ומידתי לקחת את זה כל כך קשה. נראה שאתה לוקח את כל האחריות עליך. וזה לא כך.

כשיוצאים לפגישה יודעים שזה אולי כן ואולי לא. אם היה טוב- איזה יופי, אם לא- לא נורא ממשיכים הלאה. קצת כואב אבל הרוב חיובי סה"כ, פגשנו בן אדם, למדנו ממנו, למדנו לדייק את עצמנו.. וככה רצו משמיים. זה הדבר הנכון.

אם היית בסדר, עשית מה שמוטל עליך והתנהלת בצורה הוגנת, אין סיבה שתקח על מצפונך את האחריות לויסות הרגשות של הצד השני..

זה כואב אבל זה חלק מהתהליך, ומה שאפשר זה להשתמש ברגישות היפה שלך בשביל להפרד בצורה אמפטית ומתחשבת שכמה שפחות תשאיר צלקות.

כדאי לקחת את התהליך הזה יותר בקלות...

בהחלט מסכים שלפני כל פגישה יש מתח מסוים.

טוב מאד שיש לך רגישות זה חובה ובסיסי!

אבל להערכתי זה קצת מוגזם סה"כ אתה חושב שאתה לא מתאים לבחורה - מעולה. 

תתקדם הלאה, יכול להיות שהיא קצת מבואסת...

מה שצריך לחשוב:

א. אתה עשית את המעשה הנכון וזה בחירה שלה לגמרי איך לקבל את זה - לא קשור אליך 

(כמובן לסיים את הקשר בצורה מוכבדת)

ב. כל פגישה אתה מתקדם ולומד איך לדייק את עצמך.

בסה"כ אתה מחפש בחורה שיתאים לך לחיות ולתת לה, אם זאת לא היא - הלאה..

לבכות על זה שזה לא הבחורה או שכאילו פגעת בה לדעתי לא כל נכון, סה"כ סיימת קשר ולא רצית סתם להמשיך.

לדעתי יותר נכון לבכות ולהתפלל שהבחורה המתאימה תגיע בקרוב ממש.

בהצלחה רבה!

דרך אגב הגבת לי, תדע שאם רצית להגיב למי שפתח את השרשור אתה צריך ללחוץ "תגובה" על ההודעה שלו

הפחד הזה מלשבור למישהי את הלב, לגרום לה אכזבה אחרי שהיא ציפתה...

אז

א) תחשוב על זה קצת, אתה לא אמור לפתור את בעיית הרווקות בעולם, למי שיצאת איתה וחתכת לא היה מתאים שתתחתן איתה ובכלל קח את זה יותר בקלילות, היא לא בנתה על זה את כל עולמה וזה בסך הכל הייתה בדיקת אופציה מצד שניכם.

ב) שמעתי שיטה בעניין הזה, שאם אתה רוצה לחתוך ואתה רואה שהבחורה מתלהבת על הקשר תציף את הפערים ותגרום לה גם להבין למה זה לא מתאים. תדבר דווקא על השוני, ואז או שהיא חותכת לבד, וגם אם בסוף אתה חותך אם זה היה אחרי שגרמת לה להתלבט על הקשר זה פחות נורא בשבילה.

ב) בניסיון שלי לא עבד. הוא אמר על הכל שזה שטויות וזה הרגלים וזה לא בעיה. חמוד מצידו כמובן😏

יש בך טוהר ורגישות וזה ממש נדיר

תטפח את זה אל תתן לזה להתחפספס כמוני

אני לא מרגיש שזה נכון, לפחות לא כרגע...זה לא שאני מרגיש שאני לא יודע לפתח קשר או שזה פוגע לי בקשרים עצמם, זו פשוט ההצפה הרגשית ש*אחרי* פרידה

אני מסכים שזו עבודה לכל החיים ושגם בזוגיות יש רגעים שמפעילים הרבה רגש אבל פשוט לא נראה לי שמאמן *זוגי* יעזור כל כך לבעיה..אולי פסיכולוג כן אבל גם על הרעיון הזה אני לא כל כך מתלהב

אבל זה מחייב הכירות עמוקה יותר שלך עם עצמך ואולי גם זיהוי דפוסים חוזרים.

את הלב

יש פעמים שגם לצד השני היו התלבטויות וגם אם היא לא חותכת זה לא מחייב שישבר לה הלב אלא שרוצה לתת צ'אנס

(כמובן שיש פעמים שכן יש רצון ממש חזק של הצד השני ושלך לא ואז זה מבאס, אבל אם בטוחים שלא אין מה למרוח רק מרחמים)

רק נקודה אחת נוספת.

לגיטימי להוריד. ושני הצדדים מודעים לזה. ורוב האנשים יוצאים לדייט מתוך ידיעה שיכול להיות שזה לא זה, ולא מפתחים ציפיות גבוהות מדי כבר בהתחלה. גם הרבה פעמים שני הצדדים מרגישים דומה- אם היתה כימיה וכדומה. יכול להיות שתוריד כי לא היתה כימיה והבחורה גם רצתה להוריד. וגם אם לא, היא בטח הרגישה את זה. זה לא יפול עליה מהשמיים.

אם מישהי בוחרת להיפגע מדי או משהו, זה שלה. אתה לא חייב לה שום דבר, וכאמור, זה לא שאתם כמה חודשים ביחד ופתאום משום מקום אתה מוריד. זה שלה מאד ראשוני שלגיטימי לגמרי להוריד ואם היא נפגעת מזה, זה עניין שלה. כמובן תיפרד בכבוד ורגישות.

ואחרי כל זה, תדע שמהמם שאתה רגיש כל כך לאחרים. כדאי לך ללמוד לאזן את עצמך, יהיה לך קל יותר בטח בעוד תחומים בחיים, אבל קיבלת מתנה. תשמור עליה ותפתח אותה.

בהצלחה רבה!

תודה לכולם על כל ההערות והעצות הטובות. 

אנסה ליישם מה שכתבתם ובעז"ה מתישהו נראה ברכה...

מצאתי את שניכם שם

לפסול בנאדם רק בגלל המגדר שלו, בלי קשר לכישורים וליכולות שלו כאינדבדואל

כל אחד מופקד בתורו להתחיל עם מישהי. נשמע לי אחלה

המטרה עד סוף היום להשיג לפחות 5 מספרים. לא הלך לך עם אחת אתה מעביר לשני וכך הלאה

כמו חבילה עוברת

ביחס לתחושה.

מה תהיה תפילתך לקשר שמלכתחילה אתה לא בטוח שאתה רוצה אותו? 

אבל נכנס לקשר מתוך הנחה שסיכוי סביר שיוביל לנישואין .

החלטה נכונה זה לא ממש פושר.

אבל אולי ההתחלה פושרת

מה אני מתפללת? שיהיה קל וזורם וכיף וטוב ולא מעיק

אה, ושיהיה לטובה, לא משנה מה קורה

שלא יהיה רק שיעור כואב שתהיה סיעתא דשמיא. וגם שהקשר יוביל לקשר של קיימא

אבל לחשוב על זה בהתחלה מלחיץ אותי. אם אני לא באה בגישה של להנות, זה לא נותן כלום לדעתי. ככה אצלי לפחות…

אהבתי את הפשטות הנקייה שאת מציגה שמחברת את התפילה לתחושה של ההווה

מה שעולה לי -

שיהיה נעים

שאם תהיה כאן הזדמנות, נדע לנצל אותה

או אם צריך להיפרד אז שזה יהיה בנחת ובכבוד.

לגבי להתפלל שהבחורה הספציפית תהיה אשתך, לכאורה לא מתפללים כדברי הגמרא במועד קטן יח ע"ב: "לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' ".

נראה לי לבקש כל מה שרוצים לגבי הקשר פשוט עם תנאי שאם זה מתאים אז שיהיה כך.

וגם התפילה של הרב אליהו הולכת איתי, היא קצרה וקולעת: "רבונו של עולם, את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה".