פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 162)

https://www.inn.co.il/forum/t1180426#12515032

שרשור עבר ארוך בנושא

איך מתחילים? מדייקים רצונות וכותבים פרטים
פונים לחברים/ שדכנים/ משפחה

קצת מפחידה ההחלטה הזאת לקחת צעד אקטיבי קדימה.

תגיד לעצמך בראש שאת כל השאלות והפחדים אתה תעלה אחר כך. ככה תגלה שיש לך כבר הרבה תשובות בעצמך.
אבל תקפוץ בידיעה ברורה שהרבה מהשאלות ייפתרו לך בהקדם.

יצאתי פעם עם מישהי כזאת והיינו בקשר..

 

אבל הייתה פעם אחת שהייתה גבוהה מידי, היה לי לא נעים וגם היא לא רצתה 

הרגשתי צוציק לידה 

כך ש95% מהבנות נמוכות ממני.
אבל אם הולך לידי גבר שגבוה ממני או אשה זה כן מוריד קצת מהאגו אבל בסוף אני מזכיר לעצמי שהפנימיות העיקר.

למה שבכללי יפריע לי 🤔

במיוחד אם ההפרש קטן אבל אני גבוה כך שמעולם לא נתקלתי בדילמה.

מניסון חברים שלי בד"כ זה מפריע לבחורה יותר מלהם (במיוחד בהפרשים קטנים).

סתם לראות ברחוב אשה גבוהה יותר ממני?

למה שיפריע לי?

 

לצאת - יש לי רתיעה מסוימת, אבל אם היא טובה הייתי יכול להתעלם.

כדי להתגבר על זה הייתי ממליץ שבדייט ראשון/שני הבחורה תהיה בסיטואציה שהבחור לא ירגיש שהיא גבוהה יותר (למשל לשבת על כסאות לא שווים, ללכת על הכביש כשהוא על המדרכה...)

לי אישית לא אכפת גם אם היא תהיה ראש מעלי אני סבבה עם זה

כמו כל דבר...

לצאת באמירה כללית שלכל הגברים\נשים זה מפריע, זו הכללה שלא נכונה.

 

לכל מי שענה

בכללי זה לא מפריע לי. אבל לצאת עם מישהי גבוהה ממני נראלי שכן יפריע (אבל זה דבר אינדיבידואלי)

לי יש דוד שאשתו גבוהה ממנו בראש+

 

 

 

 

 

(לפרוטוקול, אני לא נוהג כשיטת הדוד)

לצאת גם נראלי שלא יפריע אבל זה לא מנסיון
ואני גם די גבוה אז נדיר שתהיה בת שתהיה מאוד גבוהה ממני

תודה לך על התגובה!

לא הפריע לי בכלל בכלל.

כנראה כי תמיד הייתי די נמוך ורק בשלוש ארבע שנים האחרונות התחלתי לגבוה (עכשיו כבר עברתי יפה את ה1.80מ') לא מרגיש לי מוזר לדבר עם א/נשים בגובה העיניים או אפילו פחות.

מה שכן, מניסיוני - בנות ממש לא רוצות מישהו שיותר נמוך מהן.

מקפיצה לך שלפחות אנשים אחרים יעזרו

מה שכן,
ברכות! זו שאלת ר' ירמיה 🥳

תקבלי היתר

המטרה היא מקום להתייעץ לשמוע לללמוד להכיר ועוד על כל עולם הזוגיות והדייטים ..

אני מניח שמותר לכתוב פה הכל למעט דברים ונושאים לא צנועים. חשיפת פרטים של אנשים. תגובות לא נעימות.

וכן הרבה משתפים בלי לשאול זה נקרא פריקה. או סתם את יכולה לכתוב בכותרת שיתוף/תובנה או להוסיף אין צורך להגיב..

אל תנסה לעשות את זה.

כי זה עושה לך נזק. יש סיבה להגבלה שעשו, מי שקבע את זה יודע בדיוק כמה דם אפשר לקחת בכל פעם בלי לפגוע בגוף.

אם לא תקשיב לחוקים האלה, יש מצב שבסוף נצטרך בעצמך תרומת דם מרוב שתרמת דם, ואז מה עשית בזה

כמו שכתבו לך לפני שאתה רוצה לתרום לאחרים תשמור על הגוף שלך.

@תילי חורבות

אתה מסכנת את עצמך ומסכנת אחרים.
מעבר לכך שהפרטים שלך מופיעים במערכת
גם יעשו לך ספירת דם לפני ויראו שהערכים נמוכים.

מריח חזק כמו הטרלה...🤔

אבל מהכרותי עם נש"כ אני מאמין שהוא מעדיף שאשתוק, לכן אסתפק בכך שאומר שזה ממש לא בסדר.

אין עליך.
וגם על @נוגע, לא נוגע
אשריי שמכיר אותכם

אותו אחד\ אחת שמפרסמת מידי פעם שהיא מחפשת שידוך לאח שלך בתוספת מייל לפנות אליו..

נו באמת.

וצריך בכל מקרה תעודה עם תמונה...

לא בגלל מדא אלא בגלל הפיזיולוגיה של הגוף שלך
יש אחוז מוגבל של דם שניתן לתרום ביחס לכמות ליטר דם שיש לך בגוף, אחרת תכנס לשוק. וחבל.
התרומה נועדה להוסיף טוב ולא להכניס את התורם לאשפוז.
אין לנו מטרה להרוג אותך, אז בבקשה תשמור על החוקים ואל תנסה לעבוד על כולם. מה גם שחייב תז וניתן לזהות תיאורטית של מי הדם לפי הדנא שלך.br />לא חכם להתחכם בדברים האלה
סליחה שאני מתקיפה אבל זאת טפשות מסוכנת ומיותרת לחלוטין, שעוברת על ונשמרתם לנפשותכם מאוד.
ככ חבל שזה לא ברור
למרות שאי אפשר לדעת מה הגיל שלך לפי הכרטיס, מרגיש לי קצת שמדובר בבחור צעיר לפורום זה....

אני מעולם לא תרמתי כיף להם

https://www.mdais.org/blood-donation/who-can-donate

וואלה לא הבנתי

כשלוקחים חצי ליטר ממישהו ששוקל מאה קילו, ולוקחים חצי ליטר ממישהו ששוקל חמישים קילו - הגיוני שתהיה לזה השפעה אחרת...

צריך למתוח קו איפשהו.

אבל כפול ממישהו של מאה קילו - זה ממש שטויות.

פעם ראיתי מתרים עובד על מישהו כאילו הוא לוקח לו עוד מנה כי הוא מעל 100 מותר אז למה לא...

אבל אני בחיים לא יגיע למשקל המינימום
שיעשו שהשלכה תהיה על הבן אדם

במשקל שהוא פחות מהמינימום שצריך כדי לתרום

(מתחת חמישים זה לרוב BMI גבולי מאוד)

אגב, יש לי כמה חברות שלא יכולות לתרום בגלל משקל ולפחות ממה שנראה לעין- הן לא בתת משקל. זה תלוי גם בגובה, מבנה גוף וכו'..

גם נכון, אבל התייחסתי למקרה הממוצע

אדם חכם אמר לי לא מזמן 

שבעל תשובה נתפס כמישהו שעדיין לא סגור על עצמו מבחינת השקפה ועדיין מחפש תעצמו 

אולי מצד המציאות זה לא ככה, אבל מלעשות שככה אנשים רואים את זה..

 

אז לדעתי מי שכבר התקבע בקו מסוים, ובעיקר בקו הדתי לאומי שיש לזה הרבה יותר השקפה מאשר לחרדי שזה מעין ברירת מחדל של בעלי תשובה, לא אמור להגדיר את עצמו כבעל תשובה כי הוא כבר "מיושב בדעתו"

 

אז חד משמעית שבעל תשובה שמגדיר את עצמו כרגע כדתי לאומי, אמור להגדיר את עצמו כרגע כדתי לאומי ולא כבעל תשובה

לא מצפה ממנו גם להסתיר את זה כאילו זה סוד מדינה.. אבל לא להציג את עצמו כבעל תשובה.

 

בגדול נכון אבל תלוי כמה זמן הוא כבר בתשובה.
בכל מקרה יצטרך לומר סאת כשיספר על המשפחה.

למה להתערב לו בהגדרה העצמית?

הדבר הכי בסיסי וראשוני לפני פגישה היא כנות ואמינות. זה כולל גם את זה.

אדם שנפגש רוצה לדעת את הרקע של מי שנפגש מולו.

לא היית רוצה לדעת שאתה נפגש עם מישהי שחזרה בתושבה בגיל מבוגר, לדוגמא?

אני יודע שאני כן.

 

נדמה לי שלא הבנת את כוונתי

שבחור בעל תשובה יציין איפשהו שהוא בעל תשובה
למה? כי לרוב יש בנינו פער
האם הייתי מבינה בחור שלא רוצה לציין את זה
ברור זכותו לגמרי

יש הבדל מבחינת החברה בין מישהי שחזרה בתשובה בגיל 10 למישהי בגיל 22, גם אם שתיהן כיום תורניות באותה רמה בגיל 25.

ברור שמתישהו הם צריכים לדבר על זה לא משנה אם מתי היא חזרה בתשובה, התכוונתי בשלב של ההצעה עצמה..

אם הייתי יוצאת עם חוזר בתשובה,
הייתי רוצה שהוא יספר לי על זה.

אני לא חושבת שיש במה להתבייש בזה,
אלא להיפך-
זה מדהים ומוערך.

"בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים".

בסוף בכל קשר
הדבר שהכי חשוב שיהיה זה-
כנות.


כמו שאני ארצה לספר לאיש שלי גם דברים מהעבר, ככה הייתי רוצה שהוא ירגיש בנוח לספר לי.

כמובן שבסוף זאת הבחירה שלו.

יצאתי עם בנות ששיקרו לי לגבי פרטים מהותיים מאד ולא התייחסתי לזה יותר מדי בגלל שהבנתי את המניע וההגיון בהצגת הדברים כמו שהציגו.

 

מה הנכון - בוודאי אם זה יכול להשפיע על הזוגיות שלהם בדרך כלשהי, כדאי לספר.

ואם אין לזה שום השלכה, אולי עדיף שלא לספר.

יש תחום רחב מאד באמצע

בעיניי
יגרום לי לרצות יותר

לרוב זה גם יעלה כשמדברים כי זה חלק מאוד מהותי אצל האדם.

תלוי בכמה דברים ככלל. כלומר אם היא חזרה בתשובה עם המשפחה בגיל נורא צעיר אז אולי לא. אבל אם היא חזרה לבד/בגיל מאוחר- אני חושב שמן הראוי לציין את זה בבירורים.

חושבת שזה חשוב, שברגע שהבחור יראה את הפרטים שלי יחשוב אם מתאים לו לצאת עם בעלת תשובה או לא ולא שיגלה את זה בדייט ראשון.. קצת לא נעים... 

 

 

איזה משמח!

ריגשת ממש!!

איזה כיף!!

שירבו השמחות!

איזה משמח

ממש משמח ב"ה!
שתזכו להקים בית מלא באהבה ובשמחה!!

מזל טוב!!

ממש ממש!

מזל טוב גדול🥳

איזה יופי!

טוב לשמוע ב"ה

תודה רבה

החיזוק שלי? תמשיכו ללכת בלב שלם ובאמונה עם הרצונות והבחירות שלכם(כמובן לאחר שעשיתם בירור אמיתי ודייקתם אותם)

הצלחה וישועות לכל עם ישראל!

זוכר פוסטים מבואסים

שנים מאושרות יחד וכל הברכות אי פעם!!!

נדמה לי ששניהם יכולים להיות נכונים בנסיבות שונות. מוסיף שלפעמים אנחנו מחפשים בתחילת הדרך לאו דווקא את האדם המסוים אלא את סוג הקשר המסוים, כזה שלדוגמא נותן תחושה שהאדם מולי משלים אותי, או שיש לנו אידאלים משותפים וכדומה. במקרה כזה בהחלט יש טעם להיפגש כשעדיין יש געגוע, רק לבדוק מה היה משמעותי בקשר הקודם ולדייק בכיוון הזה בבירורים הבאים, ובעז"ה הגעגוע יהפוך לשמחה בקשר חדש. 

קשר נוכחי לא אמור לפתור לך את בעיות העבר.

נוכחות בקשר היא לא בריחה מהתמודדות עם דברים שצריכים טיפול.

 

אם ניקח את זה רגע לתחום אחר, זה שאת מתגעגעת לסבתא שלך מצד אמא, האם זה אומר משהו על טיב הקשר שלך עם הסבתא מהצד השני? או כמה את מתגעגעת אליה?

 

המטרה שלי כשאני יוצאת לדייטים הוא להקים עם מישהו בית.

אם אנחנו יוצאים, אז כנראה שמבחינת שנינו הפוטנציאל הזה קיים.

אם החלטתי שאין פוטנציאל כזה, אני נפרדת. האם זה אומר שאין בי געגוע? ממש לא. יכול להיות שהיה לנו קשר נחמד, משמעותי, חווינו דברים ביחד - אבל זה לא זה. וכאשר החלטתי את זה, אני מנסה לעבור הלאה בחיים. אני מגדירה לעצמי מה בדיוק הפריע לי, ומעלה את זה בראש שלי כשצריך, ומבהירה לעצמי לא זה כבר לא פוטנציאלי. 

זה גם המקרה כאשר הפרידה היא הדדית.

אם הוא החליט שאין פוטנציאל, ברור שיש כאן משהו שקשה יותר להתמודד איתו, כי אצלי עדיין קיים הפוטנציאל. אבל אז אני מכניסה לעצמי לראש שאני לא פוטנציאל מבחינתו, ומנסה לעבור הלאה.

 

אז לגבי 1 - הקשר שלי עם מישהו אחד לא מעיד על הקשר עם אנשים אחרים. (וגם כשתתחתני, זה לא יפתור את כל הקשרים שהיו ושיהיו לך עם אחרים).

לגבי 2 - אני חושבת שאנחנו בני אדם, ולגיטימי לחלוטין שיהיה לנו געגוע למישהו שיצאנו איתו בעבר. אבל צריך להכניס לראש - זה משהו שהיה, וכבר אין לו פוטנציאל, ולכן אין לו שום השפעה על בדיקת הפוטנציאל הנוכחית.

 

האם געגוע הוא מדד לקשר? לא בהכרח.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים להגדיר כללים מדויקים של מה שצריך או לא צריך להיות בקשר.

אני כן חושבת שאנשים יכולים להתחתן בלי רצון עז לבלות כל רגע פנוי עם השני. יש כאלה שאוהבים לתת לעצמם זמן ומרחב אישי גדול. לכן הייתי שואלת האם בקשרים אחרים (נניח עם חברות) יש בך געגוע? יכול להיות שנחמד לך להיות איתן, אבל את לא מחפשת את זה במיוחד (וזה בסדר גמור!).

אולי לא צריכים לקרוא לתחושות האלו דווקא בשם הזה, אבל שורה תחתונה, את רוצה להתחתן עם מישהו ולחיות איתו עד 120, אז כדאי שתרצי לבלות את הזמן איתו...

 

שניהם נכונים, כי זה תלוי בגעגוע אלא באיך מתייחסים אליו.

אם הגעגוע גורר תחושה (שנייה) שאין לי מישהי אחרת - אז לא משנה מה יקרה ומי אפגוש תמיד המחשבה תחזור אליה. אבל כאשר מצליחים לשים לב להבדל הדק בתחושות ולהגדיר שהגעגוע הוא לדבר מסויים שהיה בה ולא אליה בעצמה - רק אז משפט 1 כן יצליח להתקיים.

איך עושים את זה? לא יודע

 

 

 

שניהם מסקנות מאותו בחור ששבר לי את הלב. אבל באמת שבר. ריסק. היה לי תקופה מזעזעת אחרי שהוא חתך.

1 נכון כי כשיצאתי עם בעלי ככל שהתחזק הקשר הוא נעלם לי מהראש. אני עוד זוכרת היום את הכאב שהיה לי, ואיך באמת נשבר לי הלב, אבל הוא לא מעסיק לי את הראש יותר ולא את הלב.

2 לא נכון -
לדעתי כל עוד יש געגוע ואפשרות או תקווה לחזור אז לא אפשרי ליצורקשר אחר, או לפחות קשה מאד.
אבל אם יש געגוע יחד עם הבנה ברורה וחותכת שאין אפשרות לחזור או ליצור קשר שוב, או שלמרות הגעגוע שלמים עם ההחלטה להיפרד, ויודעים בביטחון שזה לא יקרה, אז זה לא חייב להפריע

שניהם נכונים. השאלה באיזה מצב נמצאים.
אם זה אחרי פרידה אז 2 נכון אבל הרבה פעמים 1 נכון- יש געגוע אבל זה לא לבן אדם, זה געגוע לקשר טוב

שבת שלום לכולם (:

ובשורות טובות!

אלוף אתה!

או אצל?

אהבה ללא תנאים...

כמו שלמדתי היום מר' יוסי:
"אמר רבי יוסי, אשריך כלים, שנכנסת בטומאה, ויצאת בטהרה."

במסכת כלים.

הידוע:
חברא דחבראי כחברא דידי הוא

אשריך על ההחלטה.
שיהיה מועיל ומוצלח בעז"ה.
חג שמח

יפה מאוד, חג שמח...!

מסתמא עוד מעט אקח שוב הפסקה כזו, חוזר להפסקה מההפסקה...
שכוייח למגיבים והמברכים

כל הכבוד לך

היית חסר 

כבר היה כאן מישהו שברוב פעירותו הספיק לכתוב שהיה עדיף בלעדיי... טוב שיש אנשים סבירים יותר בסביבה 😅

חסרו בפורומים התגובות המפורטות שלך ועוד .

אני חושבת שאתה מהניקים היותר בולטים בפורומים.

(אלא מתוך פגיעות)

אפשר באמת לצאת להפסקה מלנ"ו

כיף לחזור ולראות שוב את הישיבה
בע"ה שיהיו הצלחה והתעלות גדולות לכל הביינישים בפורום ובעם ישראל. ולכולנו בכלל...

אמן.
בהצלחה!

ושיהיה כיף עם החברים

שיהיה זמן טוב ומרומם...

כיף אתכם, אנשימוס

נשמעת קצת יותר מסובכת עם עצמה וחוששת מלא רצינית

מה הוא צריך לשאול ?

ואם השדכן לא יודע?

אם יש לו סבלנות והוא חושב שהנתונים חיוביים אם לא להמשיך

או שלא קיים?

אולי זה מראה על סוג של טיפוס לחוץ וסטרסט או שפשוט זה פוביה משידוכים פשוט וזהו

העניין הוא שלא משנה לדעתי האם זה מקובל העולם השידוכים
אלא השאלה המתבקשת האם אתה יכול לספוג ולחכות בסבלנות להצעה של מישהי שרוצה אך מסיבה מסויימת אישית שלה הלכה צעד אחורה ..

אני חושבת שנכון יהיה לחכות 3 או 4 ימים ולשלוח לה הודעה עדינה.
כמובן אם אתה רוצה את זה בכלל

בהצלחה

אבל כאילו הוא התכוון אם זה מראה על אי רצינות או בחורה שלחוצה

אבל אם היא אמרה שהיא רוצה אז למה לה לשקר עדיף להאמין לה

הוא יכול רק לנחש

בסוף הם לא בסדר
זה קורה הפוך, מרוב נחמדות, ורצון לרצות, וחוסר יכולת לומר לשדכן לא מתאים לי עכשיו או לעמוד בלחצים שלו, וחוסר יכולת לומר לבחור רק עוד שבועיים כי איזה לא נעים ואולי הבחור יחשוב עליה כל מיני דברים ומרוב נחמדות ומרוב רצון לרצות נשארים במין שתיקה וחוסר מעש שנובע משיתוק כזה…

שלא תדפוק לו קטע שבועיים לפני החתונה🙈

האם מדובר במישהי צעירה (מבחינת ותק דייטים?) (אם מדובר במישהי שכבר יש לה ותק רציני, הייתי אולי חוששת שיש כאן משהו גדול יותר).

 

דייטים בהחלט יכולים להיות מלחיצים.

פתרון שאולי יכול לעבוד, הוא להתקשר ולהגיד לה - אני מבין שזה מעמד מלחיץ, אז במקום לצאת לדייט\פגישה, אפשר לנסות להגדיר את זה בתור משהו אחר - נניח בילוי משותף באטרקציה שמעניינת את שניהם (מוזיאון\גן חיות\אקווריום\פלנטריום\סדנת יצירה\סדנת בישול). ואם זה בכלל מתאים ושייך, אולי לנסות לזרום על זה מהרגע להרגע - כדי שלא יהיה זמן שבוא יווצר הלחץ.

כלומר, להרים טלפון, להגיד שהוא מבין שהיא בלחץ לפני פגישות, ולכן יש לו פתרון לזה - בואי ניפגש עכשיו ונעשה משהו כיף ביחד.

על שדכנית שבחור ניסה להסביר לה איזו רמה של יופי הוא מחפש, אז היא הוציאה אותו לרחוב ואמרה לו לספר לה על עשר הבחורות הקרובות שיעברו ברחוב אם מבחינתו הן יפות מספיק, וכך לקבל מדגם סטטיסטי בסיסי של עד כמה הדרישות שלו סבירות יחסית למבחר הקיים.

כמובן ממש לא חלק הלכתית

אני מבין שזה בעייתי הלכתית/מוסרית, אבל אין פה סיפור של איזשהו ציון או דירוג שלהן לפי מראה.

היא גם לא ביקשה ממנו להתבונן התבוננות מעמיקה. בסך הכל היא הראתה לו מישהי, ושאלה אותו "אם היא רלוונטית, המראה שלה היה טוב בעיניך"?

 

ולכן ההסתכלות שלך על זה כמשהו ממש חמור מפליאה אותי. האם את חושבת שכשבחור רואה ברחוב מישהי, הוא לא שם לב אם היא יפה או מכוערת? הוא לא יזכור את זה דקה אחר כך, אבל הוא כן יוכל לענות על השאלה באותו רגע.

 

אז או שאני, ואולי אחרים כאן, מפספסים משהו, או שלא הבנתי את התגובה שלך

וזה מגעיל אותה
והיא לא תבין
וזה ישאר ככה כנראה

זו תפיסה לשנות. וללמוד על העולם. ולהבין.
והיא כנראה לא תהיה שם.

וכל צד יכול להבין מה חושב הצד השני. אולי לא באופן מלא אבל כן לקבל מושג

אבל להעלות על דעתי שאני הייתי אחת מהבנות האלה שעוברות שם ומקבלות מ1 עד 10
לא יוצא לי רק "איכ", זה לא רק דוחה זה גם מרגיז ומשפיל. עם כל הכבוד ובלי קשר להלכה, שימצאו דרך אחרת.

לא מדובר על דירוג 1-10

מדובר על שאלה "זה מראה שמרתיע אותך? היית יוצא עם מישהי כזאת?"

אני מסכים שדירוג (וגם המונח "לא הטעם שלי") הוא דבר שלילי מאד

ולחשוב על עצם הרעיון אז בכלל...

לכן אפשר להבין את ההקשר בצורה לא נכונה, כאילו מדובר בבנאדם שמסתכל על נשים כאילו הן מוצגות בחלון ראווה. וזה מגעיל.

אני מאמין שהתכוונת למשהו הרבה יותר צנוע לפי התגובה שלך.

1. אני מבין מהשאלה שהחלטת אם מוצאות חן או לא לפי תמונה. במציאות, יתכן שאין בכלל בעיה.
תמונות מראות רק חלק מהתמונה.. במציאות שרואים את האדם בתלת מימד וכשפוגשים את הנפש שמאחורי המראה, היחס שונה ולפי זה צריך להחליט.
יש מקרים שרואים בתמונה שזה בכלל לא הסגנון ולא על זה אני מדבר.

2. כהמשך- סטטיסטית, כמה כן מוצאות חן בעיניך באופן כללי, בלי קשר לאלה שהציעו לך אותן שיתכן שהיו בטווח הטעות הסטטיסטית (אא"כ מדובר על הרבה הצעות).

3. אם נסתכל על דייטים כשוק (מה שנכון במידה מסויימת. בלי כל הקונוטציות השליליות הנלוות), אז צריך שתהיה התאמה בין מה שיש לאדם להציע לבין מה שהוא רוצה לקנות. ולאו דווקא באותו תחום.
יש כאלה שמודעות למציאות ולמה שיש להם להציע תגרום להם להבין שהם מחפשים משהו שגדול מזה ואז אוטומטית הם יבינו את הטעות ויתחברו גם לכאלו שבעבר לא התחברו אליהם.

4. ללמוד להגדיל את היחס לפנימיות ולמידות, לזכור שהמטרה (הנפשית והרוחנית) היא להתחתן ולא למצוא התאמה מדוייקת, להתבונן בזה שכדתיים יש את המגע שמחבר ואנחנו לא מכירים אותו ופחות לוקחים אותו בחשבון בתת מודע ולכן לפעמים עושים מהמראה יותר מדי.

5. אולי יש לך איזו חסימה והמנעד שלך (מבחינת הסגנון) קטן (טי"ת בצירי). כדי לבדוק את זה תעשה השוואה למה שחשבת לפני כמה שנים.

6. להתחבר למראה לוקח זמן ומצריך רוגע וסבלנות ופניות נפשית. והרבה פעמים אין את זה בדייטים כי לא רוצים למרוח, חושבים ומנתחים יותר מדי, בודקים כל הזמן אם כבר יש חיבור למראה או לא.
אותו אדם שלא מצא חן בדייט היה יכול למצוא חן אם ההיכרות הייתה במסגרת אחרת שבה אין את הבעיות האלה, בעבודה לדוגמא.
בדייטים צריך ללמוד להדחיק את המחשבות ופשוט להיות נוכח בהווה ובמי שמולך (אני חושב שיש מעין תהליך כזה אצל חלק מהרווקים המבוגרים. בהתחלת עולם הדייטים מתנהלים אינסטנקטיבית ויותר משוחררים וזורמים ופחות חושבים. ואז אם לא הולך, חושבים ומנתחים ומבינים דברים בעיתיים בנו ומבינים מה אנחנו מחפשים ונהיים בכללי חכמים יותר בתחום. *פה שווה להתחתן לדעתי*. אחר כך אם עדיין לא הולך הופכים להיות יותר מדי מודעים וחושבים ומתעסקים בדקויות ואז מתישהו מבינים שזה גם חוסם. בשלב האחרון מצליחים להיות גם זורמים וגם מאוד חושבים וחכמים ומודעים, רק שכל דבר נעשה בזמן הראוי לו. ואז זו הרגשה כיפית ושלמה. סוג של פיצוי על השנים של עבודת הנפש הלא פשוטה שהייתה בדרך).

כשבאים בעין בוחנת הדברים הרבה יותר בולטים וכל פרט שמפריע יכול להלחיץ יותר
כתבתי פה פעם שאני מאמינה שרוב בני האדם הם ממוצעים. בסדר.לא חתיכי על ולא מכוערים.
והבסדר הזה יכול למצוא חן או להראות רע כשזה משתלב עם האישיות של הבנאדם
אבל כשבאים לדייט ראשון עם השאלה- היא יפה בעיני? אי אפשר לייצר מציאת חן כי כל פרט קטן מקבל בולטות
מציעה לך לבוא כדי לראות מה יקרה ביניכם במרחב של הקשר. אחרי כמה דייטים תראה איך אתה מרגיש עם המראה שלה

יצא לך לברר את זה (לשאול על זה שאלות, לענות תשובות על השאלות, לפתוח כיוונים למחשבה).

מראה זה צורך שהוא מעבר לצורך מיידי כזה או אחר, ועל בסיס התובנה הזאת כאשר היא מופנמת יש יותר בסיס לעבודה על גמישות הצורך הזה.

לדעתי, אם אתה מזהה את המראה כצורך מיידי, סטטי, מקובע אולי באמת יש מה עוד לחשוב על זה.. 

המודעות לגמישות של העניין זה העיקר נראה לי בסוגיה הכללית הזאת.

 

ושאלה לסיום - מה היחס בין הצורך במראה לצרכים אחרים? באופן אישי אני חושב שזה לא דבר טבעי שיודעים על ההתחלה אלא רק לאחר מחשבה מסויימת. צריך הרבה מודעות עצמית שבאה בעקבות התבוננות אישית.

אך נראה שאתה מגיע ממקום קצת מתנשא
בעיקר נעוץ במילה "הסכמתי". אתה לא עושה טובה למישהי בזה שאתה נפגש איתה.
אם אתה רוצה תצא. לא אם אתה "מסכים"..
יכול להיות שהגישה הזאת גם מובילה אותך לבררנות שאינה במקומה בתחום המראה החיצוני.
מעין מחשבה של מגיע לי יותר.
קח את זה למחשבה. מתנצלת מראש אם זה לא נכון לגביך.

מצד שני הוא צריך להסכים כדי שהיא תצא איתו

כנראה שזה לא ילך למקום טוב...

לכן זה שהוא מסכים זה לא עוזר יותר מדי אם הוא לא רוצה.

לכן אין סיבה להשתמש במונח הזה.

מנסיון אישי, זה מבאס

איזה מראה אתה מתחבר אליו ואיזה פחות. להעביר את התוצאה לשדכנית אם היא כזו שמוכנה לשמוע.

דבר שני, לחדד שבמראה לפני שיוצאים לא צריך מושלמות אלא רמה מסויימת של חיבור ומספיק שאין דחייה.

ועוד נקודה, אם יש נפילות באינטרנט חשוב מאד לעבוד על זה דרך אתר שמור עיניך או דברים אחרים שעוזרים. כי זה משבש את העניינים

כל הכבוד על הכנות והפתיחות

אחרי שנפגשת איתן הייתה יותר מציאת חן?

פשוט בדר"כ תמונה יבשה לא מעבירה את האנרגיות של האדם, משיכה מורכבת מאוד דברים חוץ מתווים סימטריים ואת זה אפשר להרגיש רק שנפגשים פנים אל פנים.

בחורות ובחורים, ולהכיר באופן טבעי. זה יעזור לך לקבל פרופורציה ולחבר אישיות למראה, ואז כשתחזור להצעות דרך תמונות, זה יהיה לך יותר קל לאשר

שיסתכל ויראה שבמציאות רוב האנשים מכוערים ככה שלא יפתח ציפיות

העניין זה להבין את המכלול ולקבל פרופרציות לגבי הצרכים השונים שיש במערכת יחסים ולראות שזה שולי יחסית וגם יכול להתגמש

אבל יש עוד המון.

(וקשר רציני אתה מתכוון לקשר חברי שלא במסגרת בדיקה לקראת חתונה?)

ברור שאני מתכוון לקשר שהיה אמור להוביל לחתונה. אני מתכוון שהבעיות נוצרו אחרי שהוא נעצר בשלב מתקדם.
אח שלי יצא עם מישהי בשביל חתונה והם נפרדו אחרי שכבר שני המשפחות נפגשו. ומשם נוצרו הבעיות, כלומר אחרי כמה שנים הוא יצא עם מישהי שנתיים וההורים שלי שאלו מתי הוא מתכוון להתחתן והוא היה מופתע מעצם השאלה (זו בעיה אפשרית אחת שיכולה להיווצר מקשר ארוך שבשלב מתקדם נעצר)

אם הם לא מצליחים לבד שיפנו לאיש מקצוע. באופן אישי - לא רואה את ההקשר.

או שהם לא מסוגלים לדבר על זה?
מכיר אנשים שעברו טראומות בחיים שלהם ובגלל עניינים נקודתיים שקשורים לסיפור הם מתקשים ללכת לאיש מקצוע שיעזור להם

לו על הצרות שלך זה לא תמיד פשוט ולא תמיד פותר הכל

נראה לי יותר מסתבר שמה שגורם להם לא להתחתן זה גם מה שגורם להם להיתקע על מישהי מסוימת. נראה לי יותר מסתבר לומר שזה קשור בכמה נקי הרצון להתחתן ממניעים זרים. יש להוסיף לזה את העניין שמדובר בתזמון בין שני חלקי נשמה כך שחלק אחד גם יכול להשפיע על השני אבל אין זה מתפקידנו לעסוק בזה...

ברמה הפרקטית אני מציע למקד את האהבה שלהם לאישה לעתיד ולא למישהי מסוימת וגם לפתח את השכל והגוף כי הם משפיעים בקלות רבה על הנפש.

לכתוב "אדם שהגיע לגיל 30" - זה לא הוגן ולא נכון, נורא פוגע ומחליש. אין לנו מושג מה אנשים עוברים בחיים שלהם ואיזה הזדמנויות נקרות בדרכם. ואיזה נסיונות יש להם

ואולי הם נסעו בזמן?

ויש לי תחושה שאתה מייחס לי דברים וכוונות שלילים שאתה חושב שאני מתכוון אליהם ושאני אפילו לא יודע על קיומם.
רק תתיג את יעל ותקווה שהיא בראש שלך ואז ינעלו את השרשור כמו קודם

יש מגוון תופעות.

התופעה שאתה מתאר - געגועים לאקס, או שקשה לצאת ממשבר פרידה - היא תופעה קיימת, אבל לא הייתי ממהר לקבוע שהיא בעלת נפח גדול כל כך.

מה גם שאפשר לצאת גם מזה. אז כדי שזה יהיה מה שדופק אותך, אתה צריך גם להצליח להכנס לקשר טוב אחד (ואחד בלבד), גם שהוא יתפרק לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי, וגם שלא תצליח להשתחרר...

אבל מאחר ונראה לי שלרוב הרווקים המאוחרים היה משהו בחיים, ואני מכיר כמה אנשים שזה קרה להם בשלב מוקדם (גיל מוקדם, פרידה בשלב מאוחר בקשר) ולא התחתנו גם הרבה שנים לאחר מכן ועד היום, ויש כמובן את אח שלי שכבר תיארתי בשרשור הזה איך זה פגע בהזדמנות שלו, אז קיבלתי אינדיקציה לזה שיש לזה שכיחות מסוימת.
אגב אני לא מדבר רק על געגוע לאקס/ית, יש גם בעיה של ביטחון עצמי ועוד כמה דברים

אבל קשה מאד להכריע כמה זה דרמטי ומה נפח התופעה

והם עושים על זה קופה
ב. לא חושבת שזה נכון
אין טיימינג להתאוששות מקשרים. כל אחד ואיך שהוא עובד
אבל
מאמינה שרוב האנשים מצליחים להתאושש ושזה לא לוקח להם כמה שנים אלא הרבה הרבה פחות!!
ג. יש סיבות אחרות והן מן הסתם אישיות לכל אחד.מה שציינת נכון אולי רק לחלק מהאנשים

ברור שאין גורם אחד ל100 מהמקרים כמו בכל דבר. ואני כתבתי את זה כמה פעמים לאורך השרשור הזה.
אני מאמין שמי שהתארס וחתך לא יצא מזה בקלות. אני מכיר 7 כאלה ורק אחת התחתן והשאר או שלא התחתנו עד היום שנים לאחר מכן או שאני לא מכיר אותם מספיק לדעת איפה הם היום.
אני נוטה להאמין שבדברים מהסוג הזה שכל מקרה שונה ברמה כזאת או אחרת מהשני, *לפעמים* יש שנים או שלושה סיבות עיקריות לרוב המקרים

זו הגדרה שאמורה לכלול יותר מאשר המקום של השאיפות. (בעיני)

היא : מי אתה? מה אתה אוהב ? מה עושה לך טוב? במה אתה נותן טוב? מה האופי שלך? מה מיוחד בך? למה?
מנגד מה הקשיים שלך ? האתגרים? החסרונות .. וכו'..

לאחר זה אפשר לשאול

אז מה אני מחפש? מה יתאים לי ? מה יהיה נכון לי? ומה אני יכול להביא לצד השני שאני חושב שיתאים לי?

בהצלחה

"מה עושה לי טוב?" 

"אילו תכונות עוזרות לי להרגיש בנוח?"

"אילו תכונות אני מתחבר אליהם?"