פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 31)

עדיין לא יצא עדיין לשידוכים?

( חברה טובה שלי ההורים שלה בהפרש גילאים של 14 שנה, תחשוב שהוא חיכה לה עד גיל 35🙃)

או שפשוט עדיין לא מוכנה במאה אחוז בשבילך

אם תפגוש אותה לפניי הזמן הנכון לא בטוח שהיא תשלים אותך כמו שצריך...

אתה לא יודע מה השם מתכנן לך

אני בדעה שכל עכבה לטובה

וכל מכה  ונסיון זה בעצם ליטוש זה הופך אותנו ליותר טובים וזוהרים...

לעתים אתה מאד רוצה למצוא את האחת, אבל יש לך פחד פנימי ממשהו- מאינטימיות רגשית, תמונת זוגיות שלילית שראית ומלווה אותך, ממחויבות וכו'.

אדם שהוכשר לכך, יוכל להבין מההתנהלות שלך בדייטים איפה הבעיה (במידה ויש) ולקצר לך את התהליך.

לעתים אדם לא מודע למה הוא צריך, וכתוצאה מכך מתעקש בבירורים על דברים שלא מיטיבים איתו. ממילא, אדם כזה לא יתחתן או שהזוגיות שלו תהיה בקאנטים.

בקיצור, מאמן זוגיות יכול לאבחן לך מה תוקע אותך ובד"כ כשהתקיעות נפתרת- מתחתנים מאד מהר.

מאמנ/ת יכול/ה לעזור לך בהמון דברים, אני אישית השתמשתי במאמנת רק כדי לדייק ולהבין מה אני מחפשת, ואיך לנסח את זה בצורה מובנת בכרטיס.

הם גם יכולים לעזור לך להבין מה תוקע אותך - האם יש התנהגות לא מודעת שגורמת לאי נוחות אצל הצד השני? האם יש אצלך מחשבה חוזרת שעוצרת אותך מלהתפתח בקשר? הם גם יכולים לעזור לך להבין אם כדאי להפסיק את הקשר (מאמנים טובים לא ידחפו אותך לקשר ״כי אתה צריך להתפשר״ - אלא אם כן זו באמת הבעיה שלך ;) )

אני לא מאמנת בכלל(ולא יודעת כלום בגדול..), אבל יכולה להגיד לך שיצאתי עם בחורים ששדרו ״אף אחת לא רוצה אותי ״ וזה הורגש , היית רוצה לצאת עם בחורה עם רגשי נחיתות? שאתה יוצא איתה כדי לעשות לה טובה?

הקשרים הכי מוצלחים שלי היו עם בחורים ששנינו היינו מרוכזים בליהנות - בלהכיר אחד את השני ולהפך , ופשוט לצחוק (קריטי בפרט בהתחלה!) קשרים שהמטרה הייתה ששני הצדדים יהנו מההיכרות , למרות שתמיד יכול להיות שלא נתראה יותר .

שיהיה בהצלחה בהצלחה!

ממש ממליצה לחפש מאמן! מקווה שתמצא אותה בקרוב! 

אכן מדובר באתגר קשה,

אך ייאוש ועצבות (@מרגישחסרתקווה  @בחור עצוב) לא יועילו,

וכנראה רק יזיקו לרצון שלכם להשיג את מטרותיכם.

מי שיהיה עצוב ו/או מיואש גם יקבל בת-זוג בהתאם, ותחשבו אם זה מה שאתם רוצים..

לענ"ד, כדאי לכם לעבוד על הסטטוס של המצב-רוח, ורק אז להמשיך לצאת כשאתם יותר קרובים למי שאתם רוצים להיות..

מומלץ גם לנצל את הזמן הזה כדי לעשות דברים שאח"כ לא תוכלו לעשות בתור נשואים והורים..

שמי שעצוב או מיואש יקבל בת זוג בהתאם הרי כתוב "שרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה" וכו'..לעניות דעתי אישה יכולה לעשות פלאים לגבר, זה לא אומר שצריך להתבוסס בדם הצער והיאוש של מה יהיה עד שהיא תגיע וכו' עם זה אני מסכים. אבל זה רחוק מהקביעה החותכת שהצגת, וגם ראיתי בעוד איזה מקום מחילה אני לא זוכר כרגע איפה, שהאישה היא שמחת הלב אז יש דברים בגו'

וגם בנוגע לזה שהאישה יכולה לעשות פלאים לגבר(וכנ"ל ההפך אגב), נכון שהגבר צריך להיות מסוגל להתקיים בשמחה גם עד שהיא תגיע אבל לא משם אני בא אלא יותר מ"לא טוב היות האדם לבדו" שאלו דברים של השם יתברך כבר לא של חז"ל או שלי.

"בת זוג בהתאם" -

לא התכוונתי שהבת-זוג תהיה דווקא גם מיואשת או עצובה (אם כי זה בהחלט יכול לקרות).

אלא שכשפוגשים בת-זוג, אז הבת-זוג תפגש עם מי שהוא עכשיו (כלומר מיואש או עצוב) ולא עם מי שהוא חושב שהוא יהיה.

אז בפועל הבת-זוג תתאים לאדם מיואש או עצוב..

ואם בן-אדם לא רואה את הייאוש והעצבות כחלק מהותי מהאישיות שלו, אז בתקופת הפגישות כדאי לו מאד להביא את החלקים המהותיים שבו.

וזה דבר שכדאי לעבוד עליו עוד לפני שהוא פוגש את הבת-זוג.

ולגבי שאר הציטטות שהבאת,

לגבי הציטטות מחז"ל - אמנם יצא לי לפגוש בהן, אך הבנתי אותן בצורה אחרת.

לא שהאישה היא זו שתגרום לשמחה, אלא שהשמחה לא יכולה להיות שלמה בלעדיה.

ולגבי הציטוט מהתורה - אם נשאל למה כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" ולא "לא טוב לאדם להיות לבדו", אז יהיה לך יותר קל להבין את הפרשנים על הפסוק..

אז לענ"ד, ממש לא כדאי לבנות על זה שהאישה תעשה פלאים.

אלא שהאדם יצטרך לעבוד על הפלאים של עצמו והאשה בע"ה תשלים לו אותם..

וחוץ מזה אתה צריך רק אחת

אני חושבת שהתהליך נורא שונה לכל אחד(ויודעת שלא מנחם לשמוע את זה) , יש כאלה שיוצאים עם גישה לא נכונה (ראה את הדוגמא שלי בהמשך) , יש אנשים שפשוט מסדרים להם בחוסר התאמה, יש כאלה שהכרטיס/תמונה יוצרים רושם  מוטעה, או שיש להם ניואנסים או התנהגות מסוימת המרחיקה אנשים, ויש גם כאלה שמתנגשים באמצע הרחוב ופורח ביניהם סיפור אהבה…

יכולה להדגים לך על התהליך (שעדיין מתרחש) שלי:

1. בשנה וחצי הראשונות שיצאתי , לא הייתי בשלה.

יצאתי כי כולן יצאו, וזה יצר מצב לא הוגן עבורי- שאני חוזרת מדייטים מתוסכלת כי אני לא מרגישה אף פעם רצון להמשיך, וכמובן - לא הוגן עבור הבחורים - שיוצאים עם משהי שלא יודעת מה היא רוצה.

2. מאז, התנצלתי בפני הבחורים, הגעתי למצב שאני רוצה להקים בית - אבל עדיין קיבלתי לרוב הצעות לא מתאימות .

3. דייקתי את החיפוש , דיברתי עם מאמנת ועם חברות שעזרו לי לדייק את מה שאני מחפשת , ולנסח את זה בכרטיס , ומאז ב״ה ההצעות יותר בכיוון, וב״ה כרגע הולך טוב ממש 😊

*היו הפסקות בכל שלב בין לבין

אני לא יודעת אם אני יכולה לאמר שאני כבר שנתיים וחצי - שלוש בעולם של הדייטים , כי מצד אחד - נכון, זוהי התקופה שעברה מאז הדייט הראשון שלי בעיני הדייט הראשון הוא לא אבן דרך - או מסמל תקופה שאני יכולה לספור ממנה עומר.  מצד שני - זה כן הזמן מאז ש״התחלתי״ לצאת.

רוצה גם להגיב לך לגבי. השאלה שלך על המאמנת , אבל אני חושבת שאם אאריך עוד, זה כבר יהיה ארוך לקריאה, אז אני אגיב בהמשך להודעה שלך בנושא .

שיהיה בהצלחה רבה! מאחלת לך אופטימיות ואור בהירות בדרך! 

רק שלא מעט פעמים, מנגנוני ההגנה מקשים להגיע למטרות שאליהן אנחנו שואפים..

השאלה, מה עושים מכאן?

בסופו של דבר, אם תפגוש מישהי שבאמת תרצה להגשים איתך את חלומותיה, וגם יכול להיות שאתה מבחינה שכלית תוכל לראות פוטנציאל טוב לקשר.

אך מנגנון ההגנה של האדישות ימנע ממנה להבין שיכולה להיות הדדיות לרצון זה, מה שעלול להוביל שתפספסו זה את זו..

מה דעתך?

אני מבטא המון רגש.

רק טוען שכבר הרבה פחות משנה לי איך ומתי יסתיים הקשר כתוצאה מיותר מדיי פרידות מטופשות

יש בזה יתרונות ויש חסרונות

אני דיי מתגעגע ללב שהיה לי פעם.

מצד שני זה גם היה קשה מדיי מדיי

ר' מנחם מנדל מקוצק אומר אין שלם מלב שבור האדם שחש את ליבו הוא יכול להיות שלם יותר כי הוא יכול לאחות את עצמו 

אולי היא תרצה ואולי לא, אבל מה הכוונות שלך?

כמו לצאת לדרך בלי לדעת מה היעד, קשר בלי מטרה ברורה של מחוייבות יכול להמרח ואז לאבד את זה... תקדיש קצת זמן להבין מה הרצון שלך מהקשר מלכתחילה....

החלטה שיכלית בשילוב של רגש.

בין התאהבות לא מותאמת לבין אדישות ישנה אפשרות אלטרנטיבית - רגש מבוקר. אני מחליט בצורה מותאמת מתי להביא את הלב שלי, ובהדרגה.

זאת מורכבות

זאת נורה אדומה

ובעיני, מי שמפספס ושולל ישר הצעה בגלל סטטוס - פראייר

יכולים להיות גרושים וגרושות שי אפשר להקים איתם בית שמח וטוב בצורה מעולה ולהסתכל על תוית כזאת או אחרת זאת שטות בעיני.

אברר טיפה את סיפור המסגרת ואת שאר הסיפור אחכה שיהיה קשר של אמון שמספיק בשביל זה.

לצאת לפגישה עם בחורה שהייתה נשואה חודש והתגרשה זה נושא מורכב. ייתכן ואנסה פעם אחת לראות ולנסות אבל זה יהיה אחרי לבטים ארוכים על כל צדדי הסוגיה

מה ההבדל אם הייתה נשואה חודש או יובל? אם מפריע לך להפגש עם מישהי גרושה זמן רב אז אותן סיבות צריכות לחול גם עליה, ואם לא מפריע לך להפגש איתה אז לא אמור להפריע לך גם מישהי גרושה 90 שנה( אולי יפריע לך כי היא מבוגרת אך לא כי היא גרושה🫠)

אחת שנשואה חודש יכולה למחוק אותו מהעבר שלה ולבוא עם דף נקי כאילו רווקה.

אחת שנשואה הרבה שנים כבר יותר קשה למחוק את העבר שהיה.

ישנם דברים שגם אחרי חודש ואולי אפילו שבוע אי אפשר למחוק ולכן הן די זהות בעניין לדעתי

אולי אלמן נשמע יותר איש משפחה

אבל האמת שבלי ילדים זה כמעט כמו רווק

אז לא יודעת

בהנחה שאין ילדים כמובן.

יותר מזה, אם זה נחתך מהר אז בד״כ זה כי מגלים משהו מאד מהותי.

אני לא רואה את עצמי יוצאת עם גרוש. זו חבילה שפחות מתאימה לי. אם כי אי אפשר לדעת מה יהיה.

בכל אופן זה מצריך בדיקה רצינית מה הלך שם.

לא סתם אנשים מתגרשים…

לא חושב שיש הבדל, אך זה רק אני

בהתחלה האינסטינגט היה ישר להגיד לא.
אבל אחר כך כן נתתי לעצמי רגע לחשוב על ההצעה רגע כיאלו היא בלי הפרט הזה ולנסות להבין קודם אם המכלול של האישיות מתאים.
הרבה כתבו פה על - חודש זה תקופה שאפשר למחוק.
כשמציעים לך מישהו אף אחד לא כותב לך את רשימת האקסים וכל הקשרים והחוויות שהיו לו.
יש מצב שאנשים שמציעים לך עברו בדיוק סרט של החיים ויצאו עם מישהו תקופה ארוכה וסופר משמעותית ודיברו על חתונה, או בכיוונים קצת פחות חיובים - התגלה איזשהו נושא, נוצר משבר אמון.
אז יותר מכמה זמן הוא היה נשוי - זה למה ומה גרם לשבירה של הזוגיות....
 

לא התחברתי למה שכתבו שאפשר למחוק את מה שקרה. לדעתי לרוב לא כדאי למחוק את הדברים שעברנו. בסוף אנחנו נבנים מכל תהפוכות החיים ולא כדאי לזרוק את הנסיון שאנחנו עוברים.

ממה שקרה, אלא שבקטע הזוגי אני חושב שמי שהתגרש אחרי חודש יכול לבוא עם דף חלק לקשר חדש, כאילו היה רווק. בסוף יכולים להיות גם הרבה משברים לרווקים שנפגשו המון או ביטלו אירוסין.

לפחות להרגשתי אין לי בעיה לצאת עם גרושה שהתגרשה אחרי חודש ומבחינתי אתייחס אליה כרווקה לכל דבר, שכמובן עברה חוויה מטלטלת ולא בקטע של להדחיק את המאורע הקשה, אלא בקטע שכרגע מבחינה זוגית היא רווקה לגמרי עם דף חלק

יש כאלו שיסכימו, יש כאלו שלא יסכימו.

צריך להשתחרר כבר מהסטיגמות אחת שהיתה נשואה חודש והתגרשה כי עבדו עליה לדוג' היא אחת שכבר חוותה משהו קשה ולרוב זה יהפוך אותה דווקא לאישה יותר איכותית

לא הייתי שם אבל לפי מה שהוא אמר לי אחרי מעיים 2000 יש שם סוג של מפל

תצפית יפהפיה

5 דקות הליכה מהשער של הישוב

הוא קצת מתעגל

ואז בפינה שזה מתחיל להתעגל..

יש שם נדנדה ודשא נחמד (נכון ללפני 3 שנים)

לא היה עושה טוב גם לך.

לפי דבריך היא לא רואה אותך אלא אותה בקשר הזה,

באמת לא נעים להרגיש את זה.

אבל כל זה רק פרשנות...

דוקא לי יותר הסתדר שקשה לה עם המציאות החדשה והיא מחפשת דמות מוכרת

אבל מבין אותך גם

ועכשיו היא נשואה אז היא הטוחה שקשה לך עכשיו ולכן היא מציעה להיפגש

ברור שאם כבר נפגשים אני רואה את המכלול ולא מציבה קריטריונים, אני מדברת נטו על השלב של לשמוע הצעות.

את חברות שלי תמיד הכרתי בצורה טבעית ושידוכים זה לא ככה. 

אם יש קריטריונים טכניים כלשהם כמו סגנון שכבר עשית על פיהם סינון ראשוני,

אפשר כשמבררים -

*לברר עם כמה אנשים ולא לשאול שאלות ספציפיות אלא קודם כל לבקש שיספרו לך על הבחור בצורה של שאלה פתוחה,

כולם יספרו דברים טובים, ברור (; והאמת היא שכולם אנשים טובים באמת וצריך לזכור את זה (:

אבל התכונות שיחזרו על עצמם אצל כל האנשים שתבררי אצליהם הן בד"כ התכונות החזקות שלו.

*אם זה דברים שקשורים לאופי ולא דווקא מידות טובות אפשר לשאול בצורה שלא ישתמע מה את מצפה שתהיה התשובה, לדוגמא אם את מחפשת מישהו חברותי, אז במקום לשאול חבר "איך הוא עם חברים" אפשר לשאול "איך התחברתם" ואז מהסיפור להסיק כל מיני פרטי מידע על האופי, או לשאול על הכיוון ההפוך "הוא אוהב להיות גם לבד מידי פעם?" ולפי התשובה להבין אם הוא מרבה להיות לבד או רק מידי פעם..

*מאוד עוזר לדעתי לשאול חברים - מה לדעתו הוא מחפש, זה נותן הרבה הרבה הרבה אינדיקציה על הבן אדם ועל מה שחשוב לו בחיים.

לדעתי לרוב בשלב הזה אם אין משהו שבולט לך שאת יודעת מראש לומר שאת לא מתחברת לזה אין באמת כל כך סיבה לפסול.. אבל אם זיהית משהו שאת יודעת שלא מתאים - לא לחשוש להגיד שלא.

ונכון - בסוף הבירורים לא עוזרים להבין מידות וכו', והאמת היא שזה דבר שאף אחד לא יכול באמת לבדוק אי פעם עד לחיים האמיתיים, אפשר לגלות רק קצת בפגישות.

כשתפגשו תרגישו אחד את השני, ותבואו פשוט כדי להכיר, אם זה יהיה 'לא', ותהיה בו תכונה שלא מתאימה לך, את כבר תראי את זה וממילא לא תרצי..

לדעתי 🙈 

וואו כמה זה מוכיח את ההבדל בין גברים לנשים, בהתחלה קראתי את זה בלשון זכר וזה לא הסתדר לי "הרבה מהדברים שאני *מחפש*, ואז קראתי שוב וראיתי *מחפשת* והסתדר לי הרבה יותר.

באופן אישי אני לא בעד כל ה"3 דברים הכי חשובים לך" אלא פשוט אם נשמעת הצעה מתאימה עם הקריטריונים שאני מציב לעצמי( שאגב, המשדך לא חייב לדעת על כולם כולם כולם, כי לפעמים יש דברים שלא נעים כל כך להגיד, ואפשר פשוט לשאול את זה בצורה חכמה שלא תסגיר את העניין וככה לבדוק) לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו.

ועוד נק' שאני מסכים איתה במליון אחוז, זה הטלפון לחבר/ה סבתא / דודה או כל דבר כזה או אחר, מבחינתי זה לא עניין אפילו, אם ההצעה מתאימה אחלה ניפגש, אם לא אז לא, לא אוהב תיווכים שלרוב נגועים.

והאמת כששואלים אותי מה אני מחפש, חוץ מהגדרה אחת שהיא מאוד ספציפית הרוב הוא באופן כללי. 

והמון תפילות בעזרת השם.

הרבה בהצלחה

אם כן,

האם הם היו בכיוון של מה שאת מחפשת?

כי עמוק לדוג' זה תיאור יחסי.

אם רוב הקשרים לא הצליחו כי גילית שלא היו את הדברים האלה ברמה שרצית אז כדאי באמת לדייק.

אם זה לא העניין ופשוט לא הייתה מספיק כימיה אני לא חושב שיש כ"כ עניין בדיוק הזה.

זאת מומחיות לעשות שיחת בירורים טובה.

להגיד 10 פעמים מדהימה או להגיד עומק וקליל זה לא נותן כלום.

הכי טוב לקבל דוגמאות של דברים פרקטים!! מה שאני מחפש בשיחת בירורים זה איך היא חווה את הבחורה בתור חברה. 

וכאשר מתחילים לדבר על חוויות אישיות ביחס לבנאדם - השמיים הם הגבול ביחס לתיאורים ולנפח הממשי שאפשר להוסיף ביחס להבנה של מי זה הבנאדם שמדברים עליו.

לדוגמא יש לי חבר שדיברתי עליו וסיפרתי שהוא לימד אותי ניגון, ולא על כל חבר הייתי אומר את זה. וממש בספונטני זה מה שעבר לי בראש וזה עזר לי להעביר לבחורה את הסגנון החסידי של חבר שלי. על כולם יגידו דברים טובים ולא דברים רעים, אבל אילו דברים טובים יצביעו ויגידו "זה קיים בו", זאת השאלה הגדולה, וזה משתנה מבחור לבחור ומבחורה לבחורה.

שלום לשואלת.

עניין המיקוד של הקריטריונים שאת מחפשת הם קריטיים קודם כל לך ורק אחר כך בחיפוש בן הזוג שלך.
בוא נגיד זאת ככה שיש דברים בסיסייים עוד לפני 3 הקריטריונים כמו רמה דתית - איזה בית את רוצה להקים.
אחר כך, וזה תלוי גיל, אפשר 4 ערכים שצריך לזקק מתוך רשימת המכולת שלך, וגם לדרג אותם לפי סדר. מעבר לזה לכל אחד יש ג'וק בראש שרק הוא יודע שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן (צבע שיער, צורת הליכה, צבע עיניים, קול...). מותר ג'וק אחד אבל לא יותר מזה.
אז כן את צריכה לשבת ולהגיע ל-4 שלך וגם לחשוב על שאלות שיעזרו לך בבירור להבין אם זה בכיוון או לא.
בדיוק בשביל כל התהליך הזה ועוד יש מאמנים של רווקים ורווקות לזוגיות.
יקיר גרוסר, מלווה רווקים לזוגיות וחתונה

למה תלוי גיל?

אני ממש עוד בגיל צעיר, אבל יצא לי לראות "כרטיסיות" של הרבה אנשים רווקים כביכול בגיל מבוגר והרבה מהם מנמיכים סטנדרטים וזה עצוב לראות.

זה נראה בערך ככה:

"בחורה מושלמת כשרונית יפה חכמה בעלת חוש הומור, עשתה 300 תארים ודואגת לכל האחיינים.

מחפשת בחור דתי עם לב טוב ורגיש."

תודה באמת. עכשיו נדע מה את מחפשת.

זה נכון שיש כאלה שנוטים לצד ההפוך ונהיים מדי בררנים

המטרה היא לעזור לאנשים לשמור על איזון בתוך המסע המפרך הזה.

נקודה למחשבה... 

עבודת הבירור צריכה להיות איך מגדירים מה אני מחפש ואיך אני מבטא את זה בצורה נכונה. "לב טוב ורגיש" - זה אותו דבר...
אבל רשימת מכולת לא תורמת שוב - כי בסוף גם וגם וגם וגם - פשוט לא קיים...

הוא קליל - איך זה בא לידי ביטוי?

הוא עמוק - איך זה בא לידי ביטוי?

יש מליון סוגים של עומק ומיליון סוגים של קלילות. צריך לנסות להגדיר, לתת שם ולדעת להסביר במילים פשוטות מה בדיוק הסגנון שלך בעניין.

לא נראה לי שכדאי לזלזל בבירורים.

אולי לא כולם יודעים לעשות את זה כמו שצריך (מי שמברר או מי שמבררים אצלו) אבל כשעושים את זה טוב, ברור שזה לא מדוייק, אבל אחוזי ההתאמה עולים בצורה משמעותית.

וגם זה  

כל בן אדם יש לו דברים טובים ודברים שהוא צריך לעבוד עליהם ובכללי הכלל בחיים לדעתי זה להתמקד במידות הטובות של הבן אדם ואם יש דברים שקופצים ומפריעים רק אז לפסול ולא לבוא בעיין ביקורטית וכל זה זה דברים שאי אפשר באמת לברר עליהם כי כמו שאמרתי לכל אחד יש טוב ורע ולכן לדעתי אי אפשר לברר על מידות ויותר מה שצריך לברר זה שאיפות בחיים נגיד שאת רוצה להקים גרעין צורני אז את צריכה לראת שהבחור בענין וכו' יותר הייתי ממליץ להתמקד במה את רוצה מעצמך בחיים ומה השאיפות בחיים ופחות במידות כי מידות זה ים שאין לו סוף    בהצלחה

רצון לראות אחד את השנייה

רצון להיות קרובים יותר

רצון לדבר יותר

לחוות יותר

מצב שיש תשוקה בקשר לצורך העניין מתאפיין שיש חשק לדבר, בלי קשר על איזה נושא מדברים בכלל

למה "לצפות" לזה? אם מרגישים אז מרגישים.

לא חושב שיש נוסחא או משהו אפילו בערך שאפשר להישען עליו ולהגיד "פה כבר צריכים להרגיש תשוקה". זה ממש אינדיבידואלי

זה סובייקטיבי, נכון

לכן אנשים שואל מה הסימנים/האינטאוציות שהם משתמשים בהם 

כמה סבלנות הם נותנים עבור העניין, בצורה אישית סובייקטיבית

דידי הווה עובדא

ומתי נראה לך כדאי לתת עוד צ'אנס? זה גם דינמי ברמה כזאת?

ואני לא בטוחה שזמן הוא בהכרח המדד לכך..

האם אתה אדם מלא תשוקות?

נניח לאוכל מסוים. או לבגד מסוים. או למוזיקה מסוימת.

יש אנשים שזה יותר באופי שלהם, ואנשים שזה פחות באופי שלהם.

איך זה נקרה בקשרים אחרים שלך?

האם היו לך תשוקות להיות קרוב יותר לחברים שלך, נניח אלו שפגשת בישיבה? 

או שסתם היה סבבה, ומבלים ביחד זמן כי זה המסגרת. כשהגיע בין הזמנים, האם התמלאת תחושה עזה לפגוש אותם? געגועים? האם זה היה נכון כבר אחר זמן אלול הראשון?

כלפי דברים שונים, אז בעצם נשאר להבין איך כדאי לצפות לזה בקשר. להיות מודע לזה.

זה אישי, אבל נראה לי שאפשר לגזור אמירות כלליות בנושא הזה כמו בנושאים רבים. מרגיש לי שזה אפשרי.

נניח שיש ציר בין אפס למאה.

ונניח שאנשי הפורום יקבלו תמונות של קינוחים, ויצטרכו לדרג בציר הזה עד כמה מתחשק להם לטעום מהקינוח הזה.

אני מאמינה שבמדגם מספיק גדול, תוכל לחלק את המשיבים לקבוצות שונות, לפי הממוצע של הדירוג שלהם.

יש אנשים שיתנו 90-100 להרבה מהדברים. יש אנשים שהדירוג הכי גבוה שיתנו הוא 70. וכו' וכו'.

אז כשאתה מחפש תשוקה בקשר, האם אתה אדם של 90-100 בתשוקות שלך בעולם, ואז סביר שתמצא את זה גם בקשר, או אם אתה אדם של 70 בחיים ומצפה למצוא את זה בקשר, יכול להיות שיש כאן פער בלתי ניתן לגישור..

את מציירת את זה בצורה שיש אנשים עם אמות תשוקה מסויימות.

אך לפעמים יכול להיות שאותו אדם בפרקי זמן שונים יהיה בעל תשוקה בצורה שונה

לפעמים גם זה עניין של החלטה ולא של אופי בהכרח.

ועוד עניין - משהו אחד יכול לעורר אצל אדם מסויים תשוקה עזה ואצל אדם אחר לא תתעורר בכלל תשוקה.

כולם מחפשים תשוקה ברמה כזו או אחרת וכולם לא יתפשרו על זה ברמה מסויימת.

לכן, זה נראה לי נושא שראוי לעסוק בו.

השרשור שפתחתי עסק בפן התהליכי של התשוקה.

אוקי, הזמן לא מדד מבחינתך. מה כן יכול להיות מדד? אני כן מחפש לומר דבר כללי על הנושא כי כאמור בעיני הוא נוגע בכולם בצורה כזו או אחרת וככל דבר שנוגע בכולם ברמה שונ אפשר למצוא חוט ששוזר את כל/רוב המקרים. מה שנקרא הכללה או דדוקציה.

הוא שיש אנשים שכל דבר מלהיב אותם,

כל ארוחה שיאכלו - זה הדבר הכי טעים בעולם שהם אי פעם אכלו,

הבגד שקנו - זה הדבר הכי מהמם בעולם,

כל חופשה - היתה הכי כיפית,

יש כאלה שהם יותר מתונים בתגובות שלהם,

האוכל היה סבבה, הבגד מוצא חן, החופשה היתה בסדר.

במילים אחרות:

המנעד של אנשים הוא שונה. ואם אתה שייך לסוג השני של אנשים, אבל אתה מצפה בקשר הזוגי להרגיש את רגש התשוקה ברמת של הקבוצה הראשונה - יש כאן פער שצריך לתת עליו את הדעת. למה פתאום שבהקשר הזה תהיה דרסטית שונה מכל דבר אחר בחייך?

אז אמת המידה צריכה להיות מותאמת למנעד האישי של כל אחד ואחד.

לא להעריך את החיים שלנו לפי איזשהו "מדד תשוקה" אוניברסלי.

שאיתו צריך להתחיל וגם אותו לא תמיד מזהים ממש על ההתחלה.

אבל ברור שזהדבר שיכול להשחק והוא גם עובר תהליך, כמו שקשר זה תהליך

אני מבין שאת מתכוונת לרצון וחשק מסויים להפגש/לדבר, נכון?

אני חושבת ככל שיש יותר מציאת חן, כך תיווצר התשוקה בתחילת קשר.

(זו ראיה מאד נשית כמובן)

חיבור למראה, או מעבר?

אלא הוייב של הבחור , העדינות והבטחון גם יחד , האדיבות, מה שהוא משדר.

הוא יכול להיות בחור בסדר ולא מעבר חיצונית ועדיין להיות הכי גברי בארץ והיא תעוף עליו.

וגם תשוקה למה?

בשביל שתתעורר תשוקה צריך גם פעולה זאת או אחרת מצד בני הזוג.

זה אף פעם לא יגיע מעצמו...

מה שכן, התנהגות טבעית ורגילה של בני הזוג לא בהכרח מספיקה כדי לעורר תשוקה.

וזה גם מאוד תלוי מאוד בהרגשה הכללית ביחס לחיים בכלל.

אני מאמין שתשוקה בסיסית לקשר ארוך טווח צריך לקרות תוך גג חודש מהתחלת ההכרות בדרך כלל.

מציאת חן לדעתי לא מספיקה אבל היא בסיס כדי לעורר תשוקה.

מציאת חן תלויה בתפיסה של בני הזוג אחד את השני אבל ח"ן = חכמת הנסתר, היינו, מה שבן הזוג מראה על ידי חכמתו הפנימית בצורה חיצונית.

אם אתה מוצא באיך שבת הזוג (מדוייטת\חברה) מביעה את עולמה הפנימי אז ממילא אתה חושק אליה ואל מה שהיא מבטאת.

אני מאמין שבדרך כלל היחס לחיצוניות קשור בזה אלא אם כן האדם מסתכל על המציאות בצורה באמת שטוחה.

ויופי פנימי.... הרבה יותר יפה מיופי חיצוני, אבל בדרך כלל מי שיפה בפנים גם מראה את זה כלפי חוץ בדרכים אלו או אחרות.( אני לא מדבר על צורת הגוף עצמו)

"חכמת אדם תאיר פניו" עלה לי באסוסיאציה

בהחלט הרעיון עצמו של תשוקה מבטא תנועת נפש כלפי משהו גבוהה. 

משהו שבהכרח אין לאדם המבקש, משהו שהוא חושק בו.

לכן זה מן תנועה של "ריקוד" בתוך מערכת יחסים, ההבנה שרוצים לגלות עוד ועוד.

ככל התפיסה יותר עמוקה כך יש פוטנציאל לגלות עוד. 

שאין לזה כללים.

לך אחר נטיית הלב שלך.

שדכנים מהמגזר החרדי (גם ה"מבינים" , ה"פתוחים" עשו נזקים)

אפליקציות- כל אחד מהם יכול להיות פוטנציאל נהדר, ממליצה בכל מקרה אחרי פגישה לבקש מספרים לבירורים (מניסיון כואב)

הכי טוב, חברים.

בתור אחת שניסתה כל דבר ובסוף הגיע המיועד, לא קראנו לזה "דייטים" או "פגישות" - זה היה פשוט זה ובפעם השניה שנפגשנו קבענו תאריך לחתונה.

יפה ש"סגרתם" כבר בפגישה שנייה (נדיר אפילו אצל חרדים).

מה הכוונה "בוגרת פרק ב'"? בוגרת הליך שידוכי  של פרק ב'?

עברתי שידוכים בפרק א'- וזה לא צלח

ועברתי כל סוג של הכרויות לפרק ב'- ובסוף זה הזדמן בצורה טבעית והתחתנתי בשנית.

אז אין בזה חוקים

כן ליווי של שדכנים, ובירורים לפני, אבל לא להגביל למספר בודד של פגישות.

ובעניין אחר - יש לי רעיון בשבילך, אשמח אם תשלח לי כרטיס שלך בפרטי

הציבור הדת"ל והציבור החרדי דומה בגודלו - כ-10% מהאוכלוסייה בישראל.

יש הבדל עקרוני בין הציבורים:

החרדים הרבה יותר מחולקים ל'שבטים', ולא מתערבבים (ככלל) אלו עם אלו. לכן, כאשר מציעים למישהו שידוך, הוא מגיע בד"כ מתוך תת-תת-המגזר שמתאים לדרכו והשקפתו, השאיפות המשותפות כבר נמצאות שם מראש, וסומכים על בירור מקיף שנעשה כדי להעיד על אופיו של האדם. לכל אדם יש 'תג מחיר' כלשהו, ומחפשים לו מישהי שמתאימה לשם, לתבנית הספציפית הזו.

לכן הגיוני לי שמוצאים מהר יותר התאמה (וכמובן עם המוסכמות החברתיות לגבי מספר הפגישות).

לעומת זאת, הציבור הדת"ל לא מתאפיין בחלוקה כל כך דיכוטומית בין תתי המגזרים השונים. אין חוקיות חברתית כל כך חזקה שבאמצעותה אפשר 'לדרג' את המועמדים, ולכן התבניתיות הזו, השאיפות, הכיוון הרוחני - הרבה יותר קשה למצוא.

במילים אחרות: העתקת מודל השידוכים החרדי לעולם הדת"ל, לא תוביל לדעתי לאחוזים דומים של הצלחות.

אני מעדיפה לצאת חצי שנה ולהיפרד, מאשר להיות נשואה חצי שנה ולהתגרש.

בסופו של דבר רוב האנשים שיצאתי איתם, זה לא אנשים שהכרתי באופן ספונטני, אלא עבר דרך שדכנים\חברים\מיזמים\אתרים וכו'.

נישואין בעיני זה הבעת אמון באדם, בפוטנציאל שיש לנו יחד, ואני לא מסוגלת לקבל החלטה כזאת תוך שתי פגישות. 

במיוחד לאור הדרך שעברתי עד כה, אני זקוקה ליותר מזה כדי לבנות את האמון הזה.

וכאב לב זה בהחלט מחיר שאני משלמת, ומוכנה לשלם - כי נישואים אומללים, שהגיעו לא מתוך בחירה ורצון אלא מתוך תכתיבים שחייבים להחליט תוך X פגישות - זה מחיר שאני לא מוכנה לשלם.

וכאן אני שואלת אותך -

 למה אתה צריך להתחייב מראש לתבנית מסוימת?

הנה, נתת לדוגמה נקודות למחשבה על 2 השיטות,  כשלפי נקודות אלו, אכן יותר מתאימה לי השיטה של הכירות מעמיקה יותר, יחד עם זה שאת צודקת שלא צריך לנעול את עצמי על שום דבר...

מעניין אותי עד כמה קורה שמישהו שרצינו במשך חודש (או חודשיים, גג) פתאום גילינו שלא מתאים... אלא אם התברר פרט עובדתי שלא היה ידוע

אם זה המקרה ההפוך - אנשים שמרגישים מוכנים ובשלים רגשית להתחתן עם מישהו רק אחרי חצי שנה יחד - אני חושש שזה אומר משהו על המוכנות שלהם לחתונה בכלל.

לדעתי אדם שמתכוון להתחתן, יודע בגדול מה הוא מחפש, ופתוח רגשית - יכול להרגיש מה מתאים לו אחרי חודש-חודשיים (מוכן לפרגן עוד חודש), והזמן להתארגן לחתונה יהיה בשביל מקרים שפתאום יתגלה שהיתה טעות חמורה.

אז מבחינת ההבדל בזמן זה בסך הכל חודש נוסף, וגם זה רק במקרים שהצליחו. לא נראה לי מחיר גבוה מדי.

מתי שהקשר מתקדם בצורה הדרגתית ומפוקחת אז יש פחות חשש שיהיו מריחות או מצבים שאפשר למנוע

ויש מקרים שאכן יהיו כואבים וכאב זה חלק מהחיים, לא רק בתחום הזה

יש הרבה שמכירים בדרך הדתית לאומית ומתארסים אחרי חודשיים או גג ארבע חודשים

אז נראה לי, שעדיף לבחור את סגנון הבנות שאתה מחפש ואת הציבור שאליו אתה רוצה להשתייך, וכתוצאות לוואי, לקבל את השיטה שבה אפשר למצוא בנות כאלה, גם אם היית מעדיף את השיטה השנייה.

ואם אתה נמצא על התפר, ובשתי השיטות יש בנות מתאימות עבורך, אז להישאר פתוח לשתי השיטות [אלא אם כן אתה רואה שבאופן אישי אחת השיטות ממש לא מתאימה לך].

מעניינת גם הטענה שחצי שנה זה מוגזם, ככה זה לפעמים נראה מבחוץ.

כנראה שאלו שמסתבכים הם אלו שעושים את הרעש הגדול, ולכן מתקבל מבחוץ רושם לא מדויק.

לחבב עליה את המצוות? (כי אחרת היא לא תטבול בכלל..?)

לבקש בפומבי? (לכן המענה הוא בפרטי, ואפשר דרך המנהלת)

אבל לא חושב שיש צורך להאריך מעבר פה.

צריך גם שתהיה בלנית מתאימה..

בטח המדריכה של צוהר (בהנחה שהם עושים גם את ההדרכה) גם תמליץ על מקוואות מתאימים מכל הבחינות

חיפשתי גם ואמרו שאין להם..

באמת בישיבות הגבעוניות זה יותר אנשים שמכירים אנשים.

לעניות דעתי:

בדייטים הראשונים יותר (אישית, אני בד״כ אם יש ברירה לא אכנס לרכב בדייט ראשון/שני),  פשוט חכה שהיא תכנס כזה, אחרת זה מרגיש מאולץ או מחייב מדי.

בדייטים מתקדמים יותר זה דווקא חמוד, קצת רומנטי כזה 😂, וזה משהו שאפשר לצחוק עליו או לדבר עליו אחרי, ככה שאם הבחורה פחות בקטע הוא תוכל גם להגיד לך .

מעריך, לא מידיעה

וכו', תגובה מרנינה אח, יש לך הערכת מצב חדה אני חייב לציין.

מקסימום אם היא לא אוהבת פתח את הבגאז' תגיד לה שבי שם

כמובן שזה היה בצחוק

או שלא

והן אכן אוהבות את זה דוד, ואם מישהי תבקש ממך לא לפתוח לה את הדלת וכו' (והאמת שעוד לא קרה לי) בעיניי היא אחת שאוהבת שהשליטה בידיים שלה...בסדר או לא? בעיני המתבונן.

יכול להיות שהיא גם באמת לא מרגישה בנח. צריך לעשות ניתוח מצב קליל דוד ולקבל החלטה משנת חיים וכו'.

מרנין.

אבל רובן (ורוב הגברים) אוהבות להרגיש חשובות ושחושבים עליהן.

לדעתי זה מחווה מיותרת.

מתאימה יותר לסרטים מאשר למציאות

ויש דרכים אחרות להראות לה שהיא חשובה לך (אם היא באמת חשובה. כי אם זה סתם למשחק זה בזבוז זמן)

אבל בהמשך זה כן נחמד ומרגיש מתחשב.

השאלה היא האם הבחור ימשיך לפתוח לה את הדלת לרכב גם אחרי החתונה?

איש ואשה

שותפים שקולים.

כל אחד נותן את מה שה' חנן אותו

ואם יש לגבר יותר כח הגיוני שיקח יותר מהשקיות

בסופר

אבל לא כפי שאפשר להבין

שהגבר הוא סוג של מעין משרת של האשה

גישה לא בריאה ולא נכונה לדעתי.

ואלה שפתחו ביקשתי שלא

מרגיש לי כמו הצגה מיותרת

אין תרנגולת בלי כרבולת

אין גרוזיני בלי מכולת

אין עז שעושה שכיבות סמיכה

אין חתונה בלי משיכה

אין פיל שעושה דיאטה

אין חות'י שאין בפיו רופטה

אין יונה בלי אמונה

אין דעת בלי בינה

אין פנימיה בלי נמלים

אין שרשורפלצת בלי חצילים 

הבעיה שחצילים עסוק יום יום ברוך ה'

בגימטריא ברוך הבא מלך המשיח.

לעומת יואב שזה שם לוחמני

קעלעברימבאר שווה ל - 725 בגימטריה מחשבון גימטריה