פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 32)

וזה גם מיקל על הפרידה במידה וצריך (החברותא בקיאות שלי צריך לשנות שעות והחלטתי שהלימוד איתך הוא כרגע בעדיפות נמוכה יותר וכו')

אלא על מפגש עם האקס..

האגם זה הזיכרונות שלה מהתקופה האיתו, שהיא שוב פותחת אותם (״שותה מהם לרוויה״)

לא מאמינה שאני זוכרת את זה מהבגרות 

ואחרים עונים את דעתם ,

לחילופין, אנשים פורקים על קושי שהיה להם ואנשים מנסים לסייע.

כמובן, בנושאי לקראת נישואין וזוגיות.

לגבי א' - יש חרדים שאצלם בשביל לא להגיע למצב שתיארת, הם נותנים כמות מסוימת של פגישות נניח 3-5 לרוב 3 לפי מה שאני מכיר ואחריהן מחליטים לאן פנינו מועדות ע"מ לא למשוך את הקשר כשאין טעם ובשביל להימנע ממצב כמו שתיארת. יצאתי עם מישהי כזאת פעם והיא רצתה להמשיך ואני לא, וזה די מקל על העניין. במקום להתחבט אם כן או לא ולמה לא, יש יעד וכשהגענו אליו מחליטים מה עושים מכאן, יש בזה גם משהו מאוד מאוד טהור ויפה ששומר על איזושהי תמימות שהם לא מכירים יותר מדי חוץ מזה, וככה גם לא נכנסים לבלבלות וסחרורים מיותרים כמו בשאר מגזרים. יש בונוסים ומינוסים זה לא רק טוב, אבל בפעם הראשונה שיצא לי להיפגש עם זה הייתה לבחורה תמימות כזו שלא ראיתי אצל אחרות וידעתי שזה בגלל זה.

יחד עם זאת אגיד שגבר ואישה הם בני אדם עם רגשות וכו' ולכן אחרי כמות מסוימת של פגישות ושיתופים וחוויות הגיוני שהם יגיעו למצב של התאהבות. לרוב זה ילך לכיוון של חתונה, במידה ולא אז כן, סתם חבל על הזמן והמטען הרגשי שיבוא אחר כך.

ולגבי ב' - נכון שזה משהו לא ראוי אבל בשידוכים זה שונה, זה לא "חברה" כמו שאתה מתכוון, כי חברה בתיכון זה לא למטרת חתונה. ובשידוכים זה פשוט שונה הראש מכוון לחתונה אצל שני הצדדים ואז ממילא זה נותן לגיטימציה לנושא כי זה לא בבחינת הפקרות ח"ו.

נערך מחשש לשירשורפלצת נוסף

.

עבר עריכה על ידי אכמל בתאריך כ"ט בניסן תשפ"ה 1:22

מסכימה. אבל זה עדין מעט מורכב.. 

- חושבת תחושת ההתאהבות בדר"כ באה טבעי. ובבדיקה של התאמה טכנית, רוחנית ושבגדול טוב ביחד זה די מוביל לשם(:

- לגבי החברות חושבת שצריך לראות שקיים בסיס (כיבכלזאת צריך לחיות סך שנים ביחד(; ) ומעבר באמת לא צריך יותר.. 

אני גם תוהה עלזה הרבה לאחרונה.. 

הקשר שלפני החתונה אמור להיות בסיס שעליו עומד הכול בהמשך(כמובן שאחרי החתונה זה באמת המקום של הקשר השלם, אבל יש מצב שהוא של 'וארשתיך לי לעולם' שהוא לא דווקא ההתאהבות ואהבה... אלא משו הרבה יותר פנימי ועמוק שהוא אמון בקשר וסוג של כריתת ברית שאתה שלה והיא שלך (רצון לשייכות) זה חיייב להיות... לפעמים זה בא בקלות ואז לדעתי לא צריך הרבה זמן באמת אבל לפעמים זה דורש עבודה על הקשר ואולי כן יותר לפתוח ולהעמיק גם לפני החתונה.. 

יש הבדל בין 'חברה' לבין קשר שהוא למטרת נישואין שיש בו מעבר לרק בדיקת התאמה טכנית.

זה בסדר וזה חשוב שבקשר רציני תתפתח תשוקה בינהם, ורצון חזק לקרבה, ומתוך זה גם תהיה חברות עמוקה.

זה יהיה הבסיס לקשר שלהם בהמשך, וההתאהבות הזאת, מכיוון שהיא כן מכוונת לחתונה, תכשיר את הקרקע לאהבת אמת בהמשך.

כן חשוב להקדים שכל לרגש ולבדוק התאמה לפני שנותנים לרגש להתפרץ, אבל כשמבינים שהכיוון הכללי תואם, לתת לקשר הרגשי הזה להתפתח.

לפי הבנתי, מה שמדברים נגד 'חברה', זה כשהקשר לא מספיק רציני 🙏

2) שהרבנים שמלמדים ככה יצדיקו את הטענה שלהם, רוב הרבנים עם גישה בריאה מסבירים שחברה זה דבר טוב וחשוב שצריך לכוון לחברה לכל החיים.

אסור להתחתן בלי רגש. פשוט אסור.

יש רגש טבעי שמגיע מהיכרות שנוצרת. אבל צריך גם יותר מזה. אתה עומד להתחתן עם מישהי שבעזרת השם תחיה איתה חיים שלמים. לא נראלי כדאי לקחת סיכון…

לדעתי בדיוק כמו שצריך התאמה של פרטים, וצריך כימיה, צריך רגש. גם אם לא המון המון לפני חתונה, צריך לרצות להיפגש ולהרגיש געגוע וחסר כשלא יחד, וכן, להרגיש אהבה. שאכפת לך ממנה ורוצה שיהיה לה טוב, גם אם על חשבונך לפעמים. אחרי חתונה תמיד יש ויתורים. אתה צריך להיות מסוגל לזה.

ולגבי חברה, אני חושבת שזה קצת קשור. כלומר במקומות שאומרים שלא לחכות לרגש, גם הרבה יותר נגד הקטע של חברה (גם בדייטים כאמור)

לא מכלילה כמובן.

ובמקומות היותר פתוחים שנגד חברה סתם כך, אבל כן בדייטים, מנהסתם כחלק מזה יש יותר רגש כלפיה.

ואגב לדעתי הגישה השניה נכונה. אני נגיד רוצה להתחתן עם מישהו שיהיה חבר שלי. לא רק שנצא לדייטים, אלא גם ממש חברים טובים. וזה לדעתי חלק מזוגיות בריאה. 

כשהתחלתי לצאת עברתי ממצב שלדבר עם בנות זה נהיה מוקצה מחמת מיאוס למצב שבו זה הכשר מצווה. זאת לא תנועה קלה. 

בתור בחור ישיבה שנמדד בצורה אובייקטיבית בסדר יומו על ההקפדה של הלימוד והתפילות ועוסק בעניינים ברומו של עולם צריך להתעסק בסתם לעשות כיף? מנקודת מבט של בייניש זה יכול להיות תלוש. מה הפתרון? לא כל כך יודע, אבל מה שבטוח יש פה תנועה של רצוא ושוב בין גישה שיכלית לבין גישה ריגשית. הקב"ה ברא אותנו גם עם רגש וגם עם שכל אז הגיוני שנצטרך להיות עם שניהם במינון כלשהו.

אבל לפי א' - יוצא לפי דבריך שהתאמה של קשר יכולה להמדד בצורה תיאורטית בלבד, זה נשמע לי לא כל כך הגיוני.

אם בחור נפגש אם מישהי, אם ייתחתן איתה אז במילא זו אשתו לעתיד.

ואם לא, אז יצא לו להכיר טוב עוד אחות, כי כל ישראל אחים

א. אהבה זה הדבר הכי דתי ומחובר לתורה שיש.. בכלל לא חילוני.

ואהבה זה הבסיס לחתונה. כשאהבה מגיעה בזמן הנכון ובתוך קשר אמיתי, היא נפלאה ביותר. עמובן עם שמירה על הגבולות וכו'

חשוב ביותר להגיע עם אהבה לחתונה, "ראה חיים עם האישה אשר אהבת". אחרי החתונה מטבע הדברים יש אתגרים, והאהבה נותנת את הכח והמנוע לצלוח אותם ולהביא את הקשר למקןם חזק יותר.

ולא לבנות על זה ש"הרגש יגיע אחרי החתונה", מכירה כאלו שזה לא הגיע, וזה עצוב וכואב מאד..

ב. חברה בגיל הלא נכון זה לא בריא ולא טוב, זה פוגע בהרבה תחומים. אבל כשמגיע הזמן הנכון- זה מצוין! כמובן, לא למשוך את הקשר, אלא שזה יהיה מוביל לחתונה, אבל בהחלט המטרה היא שהבעל והאישה יהיו החברים הכי טובים!

זה דורש לעשות איזה סוויצ' בהסתכלות, אבל בסופו של דבר, דרך התורה היא הדרך הטובה ביותר לזוגיות מאושרת וחזקה- האישה הנכונה, בזמן הנכון, במקום הנכון..

(ולא סתם הכרובים היו כדמות איש ואישה... זה הדבר הכי גבוה וקדוש!)

הבעיות בחברה בתיכון שהרבנים מדברים עליהן הן 

א. בזבוז הכוחות הנפשיים שמיועדים לזוגיות אמיתית. (לבני 16 לרוב אין בגרות רגשית לנהל מערכת יחסים בצורה נכונה)

ב. נפילות. (גם כן, הרבה יותר קשה ומאתגר בגיל שבו ההורמונים משתוללים)

כשיוצאים לצורך קשר אמיתי, בגיל בוגר יותר מתוך מוכנות להקים בית, סעיף א׳ כמעט ולא קיים, לפחות לא באותו אופן. לא מדובר על המד״שית המגניבה שזורם לך לשחנ״ש איתה עד 2 בלילה, אתה בא מראש בגישה של בחינה האם הבחורה מתאימה לך מבחינת הערכים, האופי, המידות, תפיסת העולם, שפה משותפת וכו׳. אתה לא נופל לסיטואציה הזאת וזורם אלא בא מתוך מודעות וחשיבה לטווח ארוך.

אני חושבת שאתה גם מתכוון למקרה של פרדה כואבת, וגם כאן יש הבדל בין חברה מהתיכון לחברה לקראת חתונה בגיל 23+ אחרי שכבר עברת ישיבה וצבא וכו׳. ברור שקשר לקראת חתונה הוא הרבה יותר עמוק, והרבה ויותר כואב להיפרד ממנו, זה בגלל שהוא גם משמעותי יותר. 

אבל עדיין הוא הרבה יותר מקדם אותך לקראת המטרה האמיתית שלך ובעל פוטנציאל, מאשר קשר שהוא מראש בזבוז זמן ידוע מראש.

גם חז״ל אוסרים לקדש אישה בלי שיראנה. ובתקופתם הייתה נהוגה תקופת אירוסין ארוכה שאולי אפשר להקביל אותה לדייטים של ימינו.

במישור היותר פרקטי, אף בחורה שהיא לא מחסידות מאוד מאוד סגורה לא תסכים בימינו להתחתן בלי להכיר קודם. ולהכיר כולל יותר מלשמוע מאבא שלה שדיבר עם הרב שלו שהוא העילוי של הישיבה וסיים את הש״ס בגיל 18. זה נחמד וזאת התחלה טובה, אבל יש משהו באינטרקציה בין שני אנשים שאי אפשר לחזות מראש לפי רשימת מכולת של תכונות של שניהם. מציאת חן היא לא רק במובן של מראה אלא גם לחבב (במינימום!) את הבן אדם עצמו. 

אתה לא יכול לקבל רשימה של תכונות של בחורה ורק על סמך זה להחליט להתחתן. היא יכולה להיות בחורה מצוינת על הנייר, אבל לא מתאימה לך מבחינת האינטרקציה בינכם ולא מעוררת בך רגש. בימינו הדרישות למעורבות רגשית בזוגיות הרבה יותר גבוהות בימנו, וכחלק מהעוצמות הגבוהות שאפשר להגיע אילהן בנישואים, זה מצריך תקופת היכרות וברור לפני כן.

אני יודעת שבסך הכל נסחתי מחדש את הטענה ״אתה צריך לראות שאתה אוהב אותה״, אבל זה בהחלט משמעותי. זה כמובן לא אומר שצריך להגיע לרמות היכרות עמוקות מידי בלי מחויבות כמו אצל חילונים שגרים ביחד, נוגעים וכו׳. והשאלה כמה היכרות צריך לפני החתונה תלויה בהחלט בתת המגזר שלך, אבל ברור שצריך היכרות מספיק עמוקה שתוכל הגיד שאתם מכירים אחד את השני ויכולים לקבל החלטה מושכלת.

בסופו של דבר זוגיות קשורה לאינטליגנציה רגשית ולתקשורת בין אישית, זה לא חישוב הלכתי קר של עלות מול תועלת, זה קשר עמוק עם בן אדם אחר. וכשאתה מחליט שאתה מוכן לזה אתה צריך באמת להיות מוכן לזה. קצת מצחיק לרצות להתחתן בלי לרצות קשר זוגי עם האחת שאתה בודק אם אתה רוצה להתחתן איתה.

דאמר רב יהודה אמר רב האסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך. 

היא העירה כיצד להבנתה התפיסה הדתית אמורה להיות והעירה שיש בכך בעיות:

אם הבעיות הללו נכונות, יתכן שהתפיסה הדתית שהיא הציגה שגויה.

אני בכוונה לא מתייחס למה בדיוק, כי באתי לעורר מחשבה ולא לתת תשובה. יש פה טווח לא קטן בפורום, אין סיבה דווקא שהמקום הדתי שלי הוא הכי נכון כאן

כתבו פה תשובות יפות על הקטע הכללי של דייטים אצל דתיים ואני מסכימה עם זה שצריך רגש לפני החתונה יחד עם שמירה על גבולות ההלכה ועל צניעות (שזה דברים שיפים גם לאחר חתונה), אבל בפרקטי בכל קשר מרגיש לי שזה משהו אחר בהתאם לאדם. ובאמת אני אגיד בהזדמנות הזאת, שלי אישית מפריע שבחורים מסוימים באים בגישה חברית מדי על ההתחלה כשאנחנו עוד לא מכירים. ישר מנסים להכנס לחלק ה"פאן". כאילו קצת דיסטנס... למה להתנהג בצורה זולה... אין צורך לנסות לעשות רושם של זורם. תהיה אמיתי. תכבד את עצמך ואותי. אני חושבת שזה מעיד הרבה על האדם. 

יש כאלו שזה עושה להן טוב. מספיק שהבחור פגש כמה כאלו ויחשוב שגם לך זה יעשה טוב.

ככל שהגילאים עולים גם יש מעט פתיחות בעניין הזה. נמאס לחזור כל פעם על שבלונת הפגישה הראשונה בפעם האלף אז מנסים לשבור אותה בכל מיני דרכים.

הפתרון הוא הרגיל - תקשורת. תגידי בעדינות שזה פחות מתאים לך בשלב הזה וזהו. 

מבינה... (אבל בכנות זה עצוב קצת) תודה😏

כולנו היינו רוצים להתחתן עם הראשון \ה שלנו.

לא זו מנת חלקנו. אז כל אחד מחפש את הדרך שלו להתמודד.

יש דרכים גרועות יותר להשתדל להיות נחמד לשניה. 

ילקוט שמעוני תהלים תשצד:
מטרונא שאלה את רבי יוסי לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה לששה, ומאותה שעה במה הוא עסוק אמר לה יושב ומזווג זווגים איש לאשה ואשה לאיש, א"ל אם הדבר קשה יכולה אני לזווג מאה עבדים ומאה שפחות בלילה אחת, עשתה כך, עמדו והכו אלו את אלו ופצעו אלו את אלו זה אומר אני נוטל את זו וזאת אומרת אני נוטלת את זה, למחר שלחה וקראה לו וספרה לו כל הדברים, אמר לה אם הדבר הזה קל בעיניך קשה הוא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף מה טעם אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות...

מדרש זה המצטרף לעוד מדרשים דומים ממחיש את זה שנושא הזיווג הוא עול רציני ואינו רק בדיקת התאמה.

צריך סייעתא דשמיא מהקב"ה מזווג הזיווגים, אך ההשתדלות הנדרשת היא שתהליך הדייטים יהיה תהליך שבו נוצר קשר מסוים בין בני הזוג שהוא תהליך הזיווג.

קשר זה מתבטא גם בבחינה הדדית אך בעיקר בעצם מציאת החן שהיא מושג מורכב מהרבה אלמנטים דתיים, רגשיים ואישיותיים.

ואגב יש לדעת שבניית הקשר בין בני הזוג היא תהליך לכל החיים ולא רק בדרך אל החופה.

הרבה מהאלה שהכירו בטבעיות הכירו בהתנדבויות או בסביבה דומה. ממה שנראה, הכי נפוץ זה דרך חברים משותפים, אבל לא לכולם תמיד יש את האופציה הזאת.

בסופו של דבר, כשתמצאו בע"ה אחד את השניה (ולהפך) זה לא ישנה איך הכרתם, הקושי זה עכשיו, להאמין ולהמשיך לחפש, גם עם כל החרטוטים האלה מסביב.

ממליצה לך לדייק את החיפוש, להשתמש במילות מפתח מדויקות (כמובן לא "גובה 163" , "כיפה בצבע כחול", "אוהב לנגן בגיטרה")  מבחינת אופי, במקום "בחור אכפתי" -> תדייקי! "בחור הרגיש לסובבים אותו" (המשמעות היא כמעט אותו דבר, אבל מניסיון (אמנם לא עם הדוגמא הזאת), הרושם הוא אחר).
זה קשה ברמות לדייק משהו שלא באמת יודעים עד שמוצאים, אבל מבחינת תהליך החיפוש, עוזר לא להיות כלליים מדי (או ספציפיים מדי).

מאחלת לך המון הצלחה, שיהיה תהליך קצר ומלמד. תזכרי שמכל אחד (גם אם הוא לא יהיה האיש שלך) יש מה ללמוד ולהעריך, זה עוד צעד, עוד אימון לקראת הבית.

לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה ״איכות הזוג״ , לפעמים ( בעיקר בגילאים שעוד לא כולם יוצאים או מחפשים רשמית - 20-22 ) אז יש פחות ״מבחר״ אצל ארגונים. בגילאים האלו, יש עוד הרבה שמקווים שהחברים יכירו ביניהם, סביבות גילאי 22-23 והלאה בדרך כלל (לענ״ד) בימינו הרבה רשומים לפחות ארגון אחד או שכבר דיברו עם בן אדם חיצוני שיכיר ביניהם.

אני אישית יכולה להגיד שיצאתי עם בחור איכותי נורא- ערכי, מסור אכפתי וכו וכו שהיה בקושי בין 20, אני עוד לא הייתי בשלה בזמנו לחתונה, וגם לא בטוח אם היה מתאים לטווח הארוך ככה או ככה, אבל היה תמיד ברור לי שהמיועדת תזכה. אבל שנה וחצי אחר כך הוא התחתן דרך מיזם אינטרנטי, והוא בחור איכותי ברמות!

אתה צודק בזה שייתכן שאם למישהו יש מלא מלא חברים נשואים/שיוצאים וכולם בסגנון דומה יחסית אליו אז הגיוני שיהיו לו יותר הצעות מהחברים.

אבל אני יכולה לאמר שלא כל הבחורים שהכרתי בטבעיות היו איכותיים מאלו שהכרתי במיזם (לא יצאתי עם מלא מלא, אז אולי זה לא מדגם משקף, אבל זה מהניסיון שלי)  , חלקם הרבה פחות.

היום די מקובל לפנות למיזם, ומה נעשה , שכדאי להרים מפעל כזה יש צורך בכסף , אבל במידה והולך - מה אכפת לי מהכסף, אני אפילו אשמח לתרום!

כמובן שזה באסה שאין סיפור חמוד של ״איך הכרתם״, אבל לא נראלי שדבר כזה אכפת כשיש לכם בית משותף ביחד .

בהצלחה רבה! 

היכרות טבעית היא לא בהכרח קלה יותר, האתגרים בה הם אחרים.

אנחנו חיים בעולם לא הוגן. אם נחיה סביב הציפייה שהחיים יהיו הוגנים, אנחנו רק נתאכזב שוב ושוב ושוב. 

ולכן אני מציעה לשנות את נקודת המוצא.

לך יש מסע משלך בעולם הזה. המסע שאחרים עוברים הוא שלהם, וזה לא נוגע אלייך. לא רלוונטי לך כמה הם התאמצו בשביל דברים מסוימים, כמה כסף הם הוציאו, כמה מהר הם הגיעו לתוצאה. זה לא מקדם אותך, ולכן כדאי להניח את המחשבות האלה בצד.

עוד מחשבה שכדאי לדעתי להניח בצד:

רישום לארגונים מעיד שאת רווקה יותר מידי זמן.

אין קשר בין שלב הרווקות לבין רישום לארגונים. ארגונים, מיזמים, אתרים, אפילקציות - זה עוד דרך, עוד צינור שדרכו יורד שפע לעולם. והתפקיד שלנו זה לפתוח את עצמינו לשפע הזה, להיות מוכנים להכניס את הישועה בכל דרך שתגיע. יש מי שבוחר לפתוח את עצמו כבר משלב מוקדם, וכך נחשף להצעות מגוונות ורחוקות יותר, ויש כאלו שבוחרים להמתין ולחכות כדי לפתוח עוד דלתות.

[וזה מזכיר לי שיר של רחל שהבאתי כאן פעם, וזה בדיוק ההפטרה השבת:

וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים

פֶּתַח הַשָּׁעַר – – – וַיֹאמְרוּ אִישׁ

אֶל-רֵעֵהוּ: – – – הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם-

בְּשֹׂרָה הוּא (מלכים ב‘, ז’, ג-ט)

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר;

אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה.

לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.

כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,

וְכָבֵד הָרָעָב מִנְּשׂא.

אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה,

אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.

הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר,

וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל –

אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר

אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל.]

מה קורה ואיזה נוסחה יש ולמה דווקא .. וכו' וכו'

מלא שאלות והרבה חוסר הגיון

ואולי דווקא בגלל שזה כל-כך נעלם מעינינו

צריך לפנות לה' לפני הכל

הגן הבוטני

התחנה לחקר ציפורי ירושלים

יש מקומות שהם יותר טבע כמו ליפתא או עין לבן אבל לא בטוחה איך שם מבחינת ייחוד בסתם יום רגיל.

אם ב"מרכז" הכוונה לתל אביב והסביבה אז כמובן פארק הירקון

על החוף

יש שם פארק אקולוגי עם שבילים בחול ופינות ישיבה, מצודה עתיקה וגם חוף. אבל לא יודעת איך שם מבחינת צניעות בקיץ.

תודה

תהי חזקה ושמחה בקרוב בעזרת ה'

האדם לא אוהב להיות בחוסר וודאות במצב שיש לו על העיניים כיסוי עיניים זה מתסכל ומעצבן וגם לצד זה גם מסקרן.  צריך לדעת איך לייצר ודאות.  

וואו נגעת בי עד דמעות

הניסוח שלך מיוחד ויפיפה.

תודה!

נשמעת משמעותית התחושה שיש הרבה צדדים בתוכך.

אם את יכולה לפרוק בעד אנשים קרובים, כמו שאת אומרת, אז סימן שיש בך את האמונה שאפשר להבין אותך. נדרש בשביל זה תהליך מסויים, אך זה קיים.

אנשים קרובים כמו משפחה וחברים זה אנשים שיצרנו איתם תהליך בלי שסימנו איזו מטרה מוגדרת בהכרח, בצורה "טבעית" מה שנקרא.

כאשר קשר הוא נעשה בצורה כזאת אז כל תנועה בקשר יכולה לעורר אותו מתחילת קיום ועד סופו. קשה להגיע לאיזון ככה וזה באמת לא פשוט.

לוקח זמן וצריך מאוד איזון והבנה ודמיון איך זה מגיע ואיך זה יכול להגיע והקשבה פנימית מה מרגיש לנו טוב ומה משפיע על הרגשות שלנו.

מציע מחשבה מחיי, אולי יכל להועיל..

יכול להיות

שעברת איזו חוויה מסויימת או ארוכה שגרמה לך לסגור את הלב

לשים עליו מגננות ותדמיות,

לאבד אמון באהבה

להחסיר אמון שאת יכולה פשוט להיות.

מה שמתבטא כפחד להביע את הלב, פחד להיות פגיעה וחסרה, איך שאת.

סליחה עם הלבשתי משהו שלא קשור או שהייתי חשוף מדי...

בהקשר של זוגיות חשוב לא להשאיר דברים פתוחים או לא מדוברים. הכוונה היא לסגור מעגלים בלב שלם – באצילות, בכנות, וברגישות. כלומר לא להיעלם או לקטוע קשר "בבום", בלי הסבר, בלי תיווך,או עם סתירה, בלי האפשרות לשים מילים על מה שקרה. לכל אדם מגיעה הבהרה, סיום שמכבד את מה שהיה – גם אם הדרך נפרדת.

איך הסברתי פעם לבחור שלא הבין למה הבחורה כועסת עליו שאמר לה לא פתאום ..

היא לא כועסת שאמרת לה לא.. ממש לא

היא כועסת שרצית אותה ביקשת לצאת איתה , יזמת התקרבת פתחת את הלב שלה , ואז ברחת.

דווקא שהיא נפתחה ונתנה לך את הלב..

אף אחד לא באמת כועסת שבחור רנדומלי אומר לא...

אלא שהתנהגת כמו אחד שמאוד רוצה
 

גם עצוב

כמו שגבר מחפש להשפיע.

במהות.

בפועל זה מתבטא דרך הרבה מאוד דברים

זה תלוי מאוד באופי האישי, זה לא כלל גורף שבהכל היא באה להיות מושפעת....

זה זוגיות..

לא אומר שאנחנו לא רוצות שותף, ברור שאנחנו עדיין רוצות שהוא יהיה (מה שנחשב) "גברי"- אחד שאפשר לסמוך עליו ,ואחד שגם ישתף אותי במה שעובר עליו, ומחובר לרגשות שלו.

גבר לא רוצה אישה רק כדי שיוכל "לשמור עליה" נכון? 

לגבי השותפה, בחורה שמחפשת שותפה לדירה, תחפש מישהי שהיא תרגיש בטוחה איתה.

שים לב איזו מילה חוזרת כאן על עצמה - ביטחון , יודעת להגיד על עצמי שאני מחפשת אחד עם בטחון עצמי, ואני יודעת גם להגיד (מהגברים שאני מכירה) שהם גם לא רוצות משהי חסרת בטחון עצמי, נכון?

זה לא סותר את זה שכמו שגברים נמשכים הרבה פעמים לנשים שהם תופסים כ"נשיות" (ולא רק מבחינה פיזית! הרבה פעמים זה לבוש, התנהגות וכו'), נשים נמשכות לרוב לגברים שהן תופסות כ"גבריים" .

לגבי הגובה - אני יכולה לספר שאני מכירה כמה וכמה גברים נמוכים שהתחתנו עם אישה גבוהה מהם קצת\בגובה שלהם, ומה שמשותף לכל הגברים האלו זה בטחון עצמי (והרבה פעמים חוש הומור - זה בא ביחד לפעמים) . 

אני לא סותרת את דבריך, אני פשוט רוצה לדייק, בעיני הרבה דברים מתקשרים בסוף לבטחון עצמי, כי מי לא רוצה משהי\ו שאפשר לסמוך עליו\ה

נ.ב. התמונת פרופיל שלך היא של להקה שמי שהיה נחשב הכי "מושך" שם, הרבה פעמים דווקא היה האחד שגם היה נחשב יותר "נשי"\"רך" מהאחרים, אבל מה שכן - היה לו את הבטחון העצמי הגבוה ביותר בפער.

לא רק גובה, אבל כן... לרוב נחפש מישהו שנותן לנו את התחושה שהוא יוכל לשמור על המשפחה ויצא לצוד או להילחם למען המשפחה..

השתדלתי בניסוח, למרות שהגיע לך.

תפסיק להטריל את הפורום

בתור אחותך הגדולה מותר לי לומר לך. 

היה בית קברות פו

מישו חייב לעשות את זה.

מישו חייב.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

אא"כ מדובר בפיקוח נפש רגשי

ולא כתבתי בשביל לנצלש. רק שים לב שהיית ממש חסר רגישות בתגובה הזו. 

בלי שאף אחד כותב כלום

יהיה חוסר רגישות למנהגי ספירת העומר

הוחלט ביהדות בכללי,

להמנע משמיעת מוזיקה,

ומלצאת במחולות.

אם אמא של התלמידים של ר' עקיבה

קוראת בפורום, וזה הגיוני כי אתר ערוץ 7,

והיא קוראת, שבחורה פרסמה קטע נגינה

ואף אחד לא צייץ אז זה היה חוסר רגישות כלפיה

לכן הייתי חייב לצייץ.

תחשוב משפחות תלמידי רבי עקיבה

זה מעין משפחות פורום הגבורה

שלחו את הבעל ללמוד אצל ר' עקיבה

מדובר באנשי העילית.

והם לא חזרו.

דבר שני אנחנו לא באבל על התלמידים שנהרגו . אנחנו באבל על התורה שאיבדנו. 

שהיה שמד ומתו תלמידי רבי עקיבא.

ובכלל כל התיאור שהיה העולם שמם עד שר עקיבא סמך 5 תלמידים, מתאים לחורבן התורה ביהודה במרד בר כוכבא ומעבר שארית הפליטה לגליל בדורו של רשבי.

כך שאבלים על חורבן מרד בר כוכבא שאז איבדנו את עצמאותינו וגלינו מטרצינו ובטלה מלכות בית דוד. אחת נסיבות של ט באב לפי המשנה.     ייתכן שכם תלמידי ר עקיבא מתו במגיפות שפרצו בעקבות הרעב והגופות של המרד. יש פירוש שהם מתו במרד והגמרא שאומרת אסכרא רק מביטה גוכמא לרמת המיתה המשונה שהם מתו.

בית שני נחרב בגלל שנאת חינם. בדורו של בר כוכבא ניסו לתקן את השנאת חינם מבחינה חיצונית, עובדה שהיה מנהיג אחד למרד לעומת הפיצול במרד הגדול. אבל הם לא באמת תיקנו ממקום אמיתי - עובדה שלא נהגו כבוד זה בזה. כלומר המרד נכשל בגלל שנאת חינם סמויה

אחרי פרידה ממליצה להוציא סכום כסף מוגזם על משהו שתמיד רצית בלי לדפוק חשבון

או להתחיל תחביב חדש ולנטוש אותו כעבור חודש

כשיהיו לך ילדים כנראה שלא תוכלי ;)

אחרי כל פרידה לקנות מדפסת תלת מימד

לייזר כדורסל, וכו כל מה שיכול לסמל התחלה של משהו חדש אולי גם גיטרה אקוסטית 

אח שלי היקר לא בקטע של ביקורת אלא מתוך אהבה הייתי מציע לך לנסות להתחיל ללמוד קצת ספרי חסידות שמראים גם דרך ולא רק "חיזוקים"  

ולגבי אישה אני מאמין שאתה צריך לחפש מישהי שבמצב דומה לשלך ותוכלו לעשות ביחד בירורים במה אתם מחפשים ורוצים מעצמכם בחיים.

בהצלחה אחי ושתזכה למצוא את אישתך עוד השנה!

בתור בחור ישיבה (ויכול להיות שקל לי לומר אבל אני לא חושב שזה קל) זה תהליך של בנייה גם של האישיות וגם של האמונה ספרים כמו ליקוטי מוהר"ן, תניא, נתיבות שלום, דרכי נעם, ועוד... נותנים כלים לבנות את האישיות ואת האמונה בנוסף לספרים יותר "קלאסים" כמו כוזרי ותורת הרב קוק.  

ממליץ בחום גם להתייעץ עם רבנים.  ולגבי חיפוש אחר אישה וזוגיות אני לא מבין בזה  כל  כך זה נראה לי מצריך קודם כל שתבנה את עצמך ואחר כך אתה תדייק את החיפוש ותמצא בעזרת ה' את הבחורה הנכונה לך עוד השנה. 

(למרות שאני תוהה כמה זמן פער כזה בין החיצוניות והפנימיות יכול להמשיך להתקיים..)

אז תקבל את עצמך כמו שאתה ותחפש מישהי שהיא לא יותר ממך ברמה הדתית ובתפיסת עולם, אבל תהיה מוכן לזה שאולי מבחינה חיצונית היא כן תצטייר פחות "דוסית" ממך. כי אצל רוב האנשים הפנים והחוץ מתואמים.

פעם שמעתי משפט- "אם יש כזה בבן אז יש כזה גם בבת" חחח

אני מכירה בנות דתיות שיכולות להסתדר עם משהו כזה, אבל דוגרי- רק אם אתה שלם עם הדרך שלך אז גם הצד השני יכול להשלים איתו. אם אתה עוד בקונפליקט מול עצמך הייתי ממליצה לפתור.. ולא לפחד לעשות שינויים מתוך בירור אמיתי ועמוק. 

או להמתין קצת עד שיתבהר לך מה הכיוון שלך או מה אתה מתכנן לעשות עם זה.

העיקרון הוא שנישואין זה מעשה חמור. יש לו השלכות על המצב האישי, הוא מביא לך אחריות על הילדים, הוא מטיל עליך חובות ביחס לאשתך, וכן הלאה. אתה צריך לשאול את עצמך האם היית רוצה לצאת עם בחורה מצב כמו שלך. זה יעזור לך לדייק את הזמן המתאים מצדך.

נשמע כאילו חסר חלק משמעותי מהסיפור הכולל... פתאום מדוס נהיית בקושי מאמין? חייב להיות שקרה משהו ולדעתי המשהו הזה הוא מה שדורש התייחסות... 

אולי זה משהו שכלפי חוץ לא נראה דרמתי אבל כן קירר אותך. 

כמובן זה שלך, אני רק מעלה נקודה.

רוצה לומר משהו שאולי יעזור לך בדרך המורכבת.

היה פעם מישהו נפגש עם הרבה בנות ונפגע מהן, והתחילו לעלות לו שאלות על עצם הדבר שנקרא אהבה, והוא חיפש תשובות מספקות ולא מצא. וכבר לא הרגיש צורך באהבה.

עד שיום אחד הוא במקרה פגש מישהי וכו' וכו'

שאלו אותו- אבל מה עם כל השאלות שהיו לך שלא קיבלת עליהן תשובה טובה?

ענה- שאלות לא יכולות להחליף מציאות. השאלות מגיעות מחלל פנוי ממציאות.

אולי הבירור אחרי אלהים לא צריך להתמקד בחקירה, אלא קודם כל בהתגלות. וכל תקופה וסוג וסגנון ההתגלות שלה. באופן כללי לאנושות ולעמ"י, ובאופן פרטי לכל אדם לפי מי שהוא.

אחרי זה, לחקירה יש את המקום שלה, כדי להכיר ולהבין טוב יותר את מי שאנו כבר יודעים על קיומו.

אתה רוצה לחזור למה שהיית? רוצה להישאר איפה שאתה? מה מבחינתך מצב טוב?

לדעתי תחפש מישהי לא כמו שאתה היום אלא מישהי ששואפת לאותה נקודה שאתה שואף אליה, ומכילה את המקום שאתה נמצא בו היום.

מבחינת אמונה זה קצת מוזר, כי יש הרבה כאלה שיש להם אמונה חזקה (או לפחות אומרים ואומרות) ומצד שני החיצוניות ואולי אפילו המעשים פחות משקפים את זה...

אצלך זה נשמע קצת להיפך.

שחיקה במעשים זה ממש קל לקרות, אצלך יש הבדל גם באמונה ויש רק מעשים כלפי חוץ אז קשה לדעת כמה זה קורה, אבל די ברור לי שיש

ממצבים כאלה נבנים זה כי כמו הרס של המצב של הישן.

תבנה מזה משהו חדש . משו שלך . טוב יותר שלך

למה בזמן כל כך מבלבל רוחנית/ נפשית ללכת לחפש זוגיות?

מודה על הזכות להיות יותר עם המשפחה,לעזור ולהיעזר.

על היכולת לעשות דברים שבמסגרת נישואים היה יותר מאתגר.

על התפתחות אישית שמביאה אותי להקים בית יותר מדוייק לי.

אע"פ שרובן המוחלט עולות על העצבים

יש בכל אחת מתיקות מיוחדת

וגם לומד המון על אמונה בזכותן

והאישיות שלי מתעלה וגדלה במסע הזה,

וגם זוכה להכיר בדרך אנשים נחמדים ולוקחת מכל אחד מהם משהו טוב איתי 🙂

על הזמן שיש לי

על החברים שיצרתי איתם קשר בתקופה הזאת

על התהליכים שאני עובר

מודה על כל ההתפתחות האישית שעשיתי, מהנקודה שבה אני נמצאת מבינה כמה זה תורם לחיי.

מודה על המשפחה, החברות, ההזדמנויות להתבססות בקריירה שנוצרה לי כתוצאה מהרווקות המאוחרת.

ויש עוד המון

התקופה הזו מדייקת לי את החיפוש אני בונה את עצמי בישיבה לומד להכיר את עצמי אני בונה את הדרך שלי בעבודת ה' והיא תדייק לי את החיפוש  וב"ה הכל בנחת

על היכרויות

על לבבות שנפתחים, שמתקרבים.

על התקדמות

על פריחה

על תקווה

אבל יש שם הרבה רוח וכל פעם שהייתי יש שם אנשים כשהמקום פתוח,

כשהמבנה סגור אין שירותים ואין מים.

זה ממש מקום שמשק כנפי ההיסטוריה שם