היי למישהו יש מספר של שדכן מישיבת טפחות?אננס:)
יש לי של ישיבת מזרחי, עוזר לך?בנות רבות עליאחרונה
למעוניינים מודעה באתר 'שבע ברכות'מוקי_2020

שתלך לאולפן שם בקהל יש הרבה מציאותכְּקֶדֶם
אולי הוא אמר לבת שלו לכתובאדם פרו+3
על כל מקרה זה ממש רעיון
כל אחד יכתוב את התוכנית האהובה עליו
וככה יהיה שלום ושלווה
אני אישית מתנגד עדיין לטלוויזיהאדם פרו+3
כי לא נתפס לי שבסלון שלי כל רגע יכולה להופיע ולדבר אשה זרה
אם יש אשה שמרבה לצפות באבו טבלה,
נדב נוה, מעקבדיה -
פלוס + גדול..
סתם מה איכפת לי שתראה דברים אחרים ממני
מה זה הפטריוטים?elico
אני מכיר סרטים וסדרות אבל לא את זה.
אבל בהחלט מעניין.
תכנית הערב של ערוץ 14אחואחרונה
למה יש בטיקטוק כאלה שטויות???בינייש פתוח
א. זאת הפלטפורמהאחואחרונה
ב. "תגיד מתי האוטובוס האחרון לבאר שבע?"
"אחי אתה איתי? הלו??? כדור הארץ ל@אחו??? Houston, we have a problem"
"לא, סתם רציתי לראות את התגובה שלך" מסמן בגבות במסתוריות
"אוקיי מרגע זה אני מאוהבת בך אני שנייה מתקשרת לסגור אולם."
קטע מתוך הסיפור שלי
אם_שמחה_הללויה
מדי יום אני מפרסמת קטע מתוך #סיפורהתשובהשלי
והיום פרק: דייטים או "פגישות" בדוסית.
נרשמתי לאתר הכרוית שליש גן עדן.
בעמוד שלי רשמתי שאני שומרת נגיעה. תקשיבו זה אחלה סלקציה שבעולם. כל מי שלא רציני לא מתקרב או ישר מתגלה כלא רציני.
פתחתי, סגרתי, הקפאתי את החשבון, אחרי הפסקה שוב פתחתי. מרגיש שכבר אני עוברת על אותם פרופילים. כל העניין של הדייטים שבהתחלה היה כיף, התחיל להיות די מעיק.
לא מתייאשת, יודעת שאני רוצה להכיר את בעלי ולא רואה דרך אחרת להכיר אותו.מבינה שאת כל העבודה "השחורה" אני צריכה לעשות לבד. אני כבר לא חילונית שיוצאת למסיבות, אבל גם לא דתיה מבית עם הצעות, בירורים ושידוכים.
מה שעוד יותר מקשה עליי זה שזכיתי באמא פולניה, כך שכל פגישה שאני יוצאת אליה, זה תחקיר, מי המיועד,בן כמה, במה הוא עובד ומה העדה שלו. עכשיו זה פגישה ראשונה, כן? שרוב הסיכויים, כמו השאר, לא תתפתח.
אני שוב מתאפרת ,מתלבשת, עולה על עקבים, עונה על התחקיר או ממציאה איזה תירוץ לאן אני הולכת, מה שדורש ממני עוד יותר כוחות נפשיים.
עומדת מתחת לבניין, מחכה לדייט שלי והדמעות חונקות אותי. מנסה להירגע, כדי שהאיפור לא יימרח. אוכלת את עצמי "למה אני ממשיכה כשאני כל כך קרובה לייאוש?", אבל כנראה איזה כח שמיימי דוחף אותי ואני יוצאת לעוד פגישה.
אומרים כשבן אדם מתייאש, הוא מתחיל לדבר עם עצמו או יותר נכון לצעוק. משהו כמו: למה???" או " בשביל מההה?? או "למה כל כך קשה??"
בן אדם באמת מדבר עם עצמו?
או שהוא מחפש ומדבר עם החלק האלוקי שבו?
תודה על השיתוףלגיטימי?
האם את מתכננת לפרסם את זה איפשהו?
אם כן, נראה לי שכדאי לערוך מעט - נניח מפריע לי בעין כל מיני טעויות פיסוק.
יש לי גם קצת הערות על התוכן, אבל לא בטוחה שזאת המטרה שלך כאן - אני מניחה שאת משתפת במחשבות הסובייקטיביות שלך, אבל בכל זאת פירסמת את זה כאן, אז אניח כאן כל מיני דוגמאות לדברים כאלו:
על השימוש במילה 'סלקציה',
על כתיבת שמירת נגיעה בכרטיס,
על המחשבה שיש רק דרך אחת להכיר,
על לתרץ להורים לאן את הולכת והכוחות הנפשיים - או היחס הראוי להורים בתהליך וכו'.
כרגע זה רק שיתוף מהבטן שליאם_שמחה_הללויה
אני הולכת לכתוב ספר שכמובן יעבור עריכה מקצועית
תודה על ההערות,דווקא חשוב לי לשמור על התוכן אותנטי כמו שכתבתי, כי אלו התהיות והמחשבות שעברו בראשי באותם רגעים (לפני 9 שנים, ספוילר כיום נשואה)
אני מקבלת את הרושם שהמילהריבוזום
"סלקציה" היא טעונה יותר עבור הקורא הדתי מעבור הקורא החילוני \ בעל תשובה
נראה, אולי אחליף את המילה "סלקציה" ב"פטנט"אם_שמחה_הללויה
או אשתמש בגם וגם, כי אוהבת את זה כהה.
בסוף יש מקום גם להומור וקצת ציניות בכל הדבר הזה...
אפשר לכתוב ''סינון''...חילזון 123
זה אותו דבראם_שמחה_הללויה
כן ברור, אבל בלי קונוטציה של יום השואה....חילזון 123
אקח לתשומת ליבי
אם_שמחה_הללויה
נכון, ובהקשר שלריבוזום
קלעת. השפת אם שלי לא עבריתאם_שמחה_הללויה
ויותר התקשר לי עם המועדוניםיפה מאודelico
עכשיו אני מבין את המהות של האמירה הזאת בפרופילים.
"סינון"
הבעיה המרכזית שלי עם האמירה היא שבדרך כלל זה מגיע (אצל גרושות) עם הרצון לפתח את המשפחה יותר ממה שהיא עכשיו, היינו, עוד ילדים.
ופה מתחילה הבעיה. זה לא שאני לא רוצה, אלא שאני עדיין לא יודע האם יהיו לי כוחות לזה אם כל זה שאני אוהב מאוד ילדים והם משמחים אותי מאוד מאוד.
תתגמשי קצת, למה את רצה לעוד ילדים כשאת מחפשת עכשיו בן זוג?
זאת אומרת, אם את ממש צעירה אז בסדר זה די טבעי.
אבל הגעת כבר לגיל לסביבות ה 40, את רוצה עוד ילדים בגיל הזה? זה לא נשמע קצת מוזר? (מנצל"ש)
תודה על השיתוףארץ השוקולד
וכל הכבוד לך על כל הדרך,
כתוב באופן שכיף לקרוא
תודה על הקריאה ועל הפידבק!אם_שמחה_הללויהאחרונה
כשל תקשורתי בפרשהלגיטימי?
אחת התובנות שלמדתי בדרך,
תובנה #2 - לקראת נישואין וזוגיות
זה החשיבות של התקשורת לזוגיות. כמה זה עומד ביסוד, בבסיס, של זוגיות.
וכשלמדתי על פרשת השבוע,
וגיליתי שהנצי"ב חיבר את העניין לפרשה שלנו,
פתאום ראיתי דברים בצורה קצת אחרת.
לא חושבת שהייתי מעיזה להשליך את הדברים על יצחק ורבקה, אבל גדולים וחשובים ממני עשו זאת,
ובעיני יש לנו מה ללמוד מכך, אז רציתי לשתף אתכם בדברי הרב זקס:
https://www.inn.co.il/news/457975
מעניין מאודאוי טאטע!
כבודו של הרב זקס במקומו מונחבחור עצוב
אבל כל מפרשי התורה נוקטים קו אחר לחלוטין.
במיוחד הנצי"ב שהזכרת.
לא יודע מיהם כולם,אחו
שמעתי את הפירוש הזה (או דומה לו) בכמה הזדמנויות,
והשבת ראיתי באמרי אמת תרצ"א
ותרא את יצחק ותפול מעל הגמל וגו' ותקח הצעיף ותתכס יאתא בזוה"ק פקודי שרבקה ראתה שיצחק הוא מידת הדין ולכן נפלה מעל הגמל, איתא בספר מנחם ציון שיצחק נקרא פחד יצחק מפני שכל מי שהסתכל עליו נתמלא יראת שמיים, זהו ותקח הצעיף ותתכס כדאיתא בגמרא כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא [...] שאצל יצחק מי שראו נתמלא פחד [...]
רמב"ן: ותרא את יצחק ותפל – לשון רבינו שלמה: ראתה אותו הדור ונתביישה ממנו.
והנצי"ב בדיוק כותב את מה שכתוב שם אני לא יודע למה אתה מתכוון:
(ותתכס) מרוב פחד ובושה, כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה. ומאז והלאה נקבע בלבה פחד, ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר רתת לפניהם, משא״כ רבקה. וכל זה הקדמה לסיפור שיבוא בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות, ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו, וכן בשעת הברכות, וכל זאת היתה סיבה מהקב״ה שיגיעו הברכות ליעקב דוקא באופן כזה וכאשר יבואר במקומו. ואילו היתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם אנשיהן לא היה מגיע בזה האופן, והכל בהשגחה פרטית מראש שתגיע רבקה ליצחק בשעה שתבהל ממנו ויצא אחרית דבר כפי רצונו יתברך.
///
לנושא עצמו בהחלט יש כאן עניין גדול. וזה מעניין שהתורה מתארת כל־מיני סוגים של מערכות יחסים.
פעם שמעתי שמערכות יחסים מתקבעות, פחות או יותר, לפי הרושם הראשוני. לאו דווקא במבט ראשון, אלא בתקופה הראשונה. ואני ממש רואה את זה בכל דבר ועניין, גם ביחסי עובד־מעביד, גם ביחסים בין חברים, גם בזוגיויות, איך שנראה היסוד ההתחלתי ככה זה ממשיך גם בהמשך.
יכול להיות באמת שאצל יצחק ורבקה היה מתחילה "דיסטנס", היא באה מבית של עובדי ע"ז, צעירה ממנו, גם ככה די בהלם מכל הסיפור, לפניה עומד פחד יצחק, צדיק קדוש ונורא שראה מלאכים ושרד את העקידה כו' בסופו־של־דבר ההתחלה היא שני עולמות מאוד רחוקים. ואכן הפרשה מתאפיינת בכך שכולם עושים הכל מאחורי הגב של כולם: עשו מרמה את יצחק, יעקב מרמה את עשו, רבקה לא מספרת ליצחק על התכנית של עשו להרוג את יעקב ומוצאת תירוץ לשלוח אותו לחרן. יצחק ורבקה מתנהלים ממש כמו אישיויות נפרדות לאורך כל הפרשה.
אז מהadvfb
פרשנות של התורה יש כמה אפשרויות, זה לא כמו פסיקת הלכה.
לדעתי האישית הרב זקס קצת.. חרגelico
ז"א זה נחמד מאד להאניש את האבות, אבל, זה לא עובד ככה.
זה לא פשוט לקחות דמות של האבות ולהאניש אותם.
זה לא שהדברים הם אינם אמת, אבל, מנגד צריך להבין את ההשלכה של האמירה והדיבור בצורה כזאת לעומת התועלת שתצא מזה.
אם המצב הוא: עץ לעשות לה' הפרו תורתך אז אני עם הרב זקס.
אני מאמין שעדיין לא הגענו למצב כזה, אבל, שוב זה מה שאני רואה וייתכן שמספר אנשים שונים יראו מציאות שונה בו זמנית.
לא צריך להאניש את הדמויות של האבותadvfb
כי הם כבר אנשים. זה שהם אנשים - זה לא אומר שהם קטנים. הגדולה זה להיות איש ולהיות גדול, וזה מה שהם היו. להיות מלאך זאת לא חכמה גדולה, אין לו יצר, אין לו תורה או התמודדות כלשהי. איש זה וואו.
"כמלאכים" כ' הדמיון היא חשובה בהקשר הזה.
ככל שאנחנו יותר לומדים מאבותינו הגדולים, מההצלחות והכשלונות שלהם כך אנחנו מרבים את כבודם ובכך את כבוד ה' בעולם.
חז"ל אמרו ביקורת יותר גדולה על יעקב אבינו בעקבות ההפלייה בין יוסף לאחיו, לא היתה עם זה בעיה ב"ה.
כמו כן, יראת שמיים בפרשנות התנ"ך היא לא באה לידי ביטוי בצורך לייפות את הטקסט אלא בנסיון להבין מתוך חרדת קודש מה ה' רוצה שנלמד מפה. מה אפשר ללמוד מפה.
מצטער, לא ממש הבנתי.elico
מה משמעות הביטוי "להאניש"?advfb
לקחת משהו שהוא לא אנושי ולדמות אותו לאנושי.
כמו לקחת צעצוע ולעשות סרט כאילו יש לו רגשות ומחשבות ועוד מאפיינים של אנושיות.
להבדיל,
אבותינו הקודשים, וכל צדיקי וגיבורי ישראל במקרא ובתולדות עם ישראל היו אנשים!
לכן לשונית זה לא נכון להגיד עליהם את הביטוי "להאניש", הם כבר אנשים!
וזה שהם אנשים זה הכי מדהים שבעולם,
כי אז אנחנו יכולים להסיק מהם עלינו.
אם הם היו מלאכים, אז היינו אומרים "טוב הם עשו את זה בגלל שהם מלאכים, אנחנו רק אנשים אז לא נוכל ללמוד מהם".
לכן חז"ל היו מסוגלים לומר "חייב לומר אדם אימתי יגיעו מעשי ידי למעשה אבותי".
להיות איש זה לשלב חומר ורוח.
למלאכים אין חומר, יש רק רוח. לכן אין להם נסיונות ולכן הם לא יכולים לגדול.
אדם הוא סוג של עוף מוזר. יש לו נשמה גבוהה ויש לו גוף גשמי. זאת סתירה חזיתית!
מה אני בא להגיד בכל זה?
להגיד שאבותינו הקודשים היו אנושיים זה לא להמעיט בכבודם, להיפך! וואו הם היו אנשים, איך הם עשו דברים כל גדולים בהיותם אנשים??
וגם הטעויות שלהם, אלו טעויות שרלוונטיות אלינו ואנחנו יכולים ללמוד מהם! כמה זה חשוב!
התורה בעצמה וגם כן חז"ל לא מציגה את הדמויות ענקיות בתנ"ך במושלמים ללא פגמים. להיפך, היא מראה את הטעויות ומדגישה אותם.
אז אם הרב יונתן זקס הולך בדרכם, איזה דבר גדול זה!
נראה לי שהבנתיelico
רוב בתי המדרש אומרים על בסיס הגמרא בבבלי "אם ראשונים כמלאכים"..
אז אני מניח שלדעת התנא בגמרא (לא זוכר מי אומר זאת) המטרה היא להאניש אותם אבל אותנו לשים כחמורים.
זה בסך הכל דימוי...
צריך שהמסר יעבור, אבל לצערי יש מגרעות רבות בלקחת אדם שהוא הרבה יותר מ"איש" ולגמד אותו.
אני מעריך שהטענה שכנגד היא שלא צריך להפוך אותו לאיש כמונו בדיוק אלא לתת לו את מקום גדולתו ולא לכמת אותו בדיוק במסגרת המצומצמת שלנו שהרי, אבותינו לא חיו במציאות שלנו בכלל.
אני מאמין שזה דבר נכון בבסיסו.
לא מזדהה עם השיח שאתה מביאadvfb
כתבת: " אבל לצערי יש מגרעות רבות בלקחת אדם שהוא הרבה יותר מ"איש" ולגמד אותו."
"איש" זה משהו קטן?? זה משהו ענק!! איך אתה לא תופס את זה?
כשתתפוס את זה הגישה שלך על החיים תשתנה מהקצה אל הקצה. תצא בחוץ ולא תראה את מה שקראת לו אנשים. אתה תראה "מלאכים".
אני יכול לחשוב על כיוונים להתייחס למימרת חז"ל שאתה מביא אבל נראה לי שנצא ממן ההקשר של השיח.
כי כמו כל לימוד סוגיה, יש כאן כמה מקורות שנראים כסותרים וצריך ליישב ביניהם וקצרה היריעה לעשות זאת בפורום.
דוגמא למקור שסותר - התורה עצמה, חז"ל שנתנו ביקורת על האבות "והאנישה" אותם וכולי).
ואם נחשוב על זה כך - אדם זה רוח וחומר.
מלאך זה רק רוח.
אני רואה אדם גדול והוא נדמה לי כמלאך. איך? הרי הוא בנאדם!
כי אותו בנאדם שולט בחומר שלו על פי הרוח שבו. ולכן הוא דומה למלאך, שכל כולו רוח וזה מה שמכוון אותו.
הנה זה פירוש אחד שנראה לי יפה ומתאים.
האם זה אומר שהוא מושלם כמו מלאך? לא. הוא בנאדם.
להגיד על האבות שלא היו מושלמים זאת טעות? לא, התורה אומרת את זה במפורש.
הם היו בני אדם ובמצב צבירה הזה היו שלימים ובזה הם היו דומים למלאכים, שמה שמייחד אותם זה השלימות.
נ.ב - עוד משהו לגבי האמירה - גם הראשונים התייחסו למי שלפניהם כמלאכים. ז"א הם יחסית לא היו מלאכים לגבי לפניהם אותם ראו אותם כמלאכים.
יצא לי לראות פעם מי שנראה כמלאך, אבל אין זה אומר שהוא מלאך ממש. הוא נראה כמו מלאך.
מנצלשתשבורת,לב
עד עכשיו לא הבנתי איך יעקב נשק לרחל.
בדואי שרואה לראשונה את בת דודה שלו מנשק אותה בלחי? ואז מתאהבים ומתחתנים?
אם לא היה חשש לעריות איך התחתנו?
אנחנו מחמירים מדי על צניעות?
לקטלג את יעקב כרומנטי?
לעולם לא נדע
כמה תשובות בדבראחו
א. לא כתוב שהוא נישק אותה בלחי יכול מאוד להיות שסתם נתן לה בוסה כמו הדודות המרוקאיות לאו דווקא מתוך כוונה רומנטית. הבן־אדם נמלט על נפשו ופתאום באמצע שום־מקום רואה קרובת משפחה שלו אפשר להבין את ההתרגשות.
ב. לגבי עריות לא כזה הבנתי אין שום בעיה הלכתית להתחתן עם בת־דודה.
ג. לגבי צניעות הקריטריונים לפני מתן תורה היו שונים, וגם אחרי מתן תורה היו מחלוקות בדבר,
למשל:
אמר רב יהודה אמר רב מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים גדולים אנשא לעבד ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן ועליהן קונן ירמיה על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים.
האמורא עולא היה מנשק את ידי אחיותיו כשהיו חוזרות הביתה
"כל נשיקות הם של תיפלות חוץ מג' נשיקות [...] ר' תנחומא אומר: אף נשיקה של קריבות, שנאמר: וישק יעקב לרחל. למה? שהיתה קרובתו."
=> גם אם ההלכה לא ככה כעת (איפשהו ברמב"ם הלכות איסורי ביאה) זה לא אומר שהוא עשה משהו לא בסדר כמו שאין הלכה כבית שמאי אבל מסתמא בית שמאי היו עושים כבית שמאי לפני שהייתה הכרעה.
תודהשבורת,לב
א. בוסה מרוקאית זה לא בלחי?
הדודות של היום התקדמו לשפתיים?
ב.לגבי עריות הכוונה היתה שיש מפרשים שטענו שאין חשש עריות כי היא בת דודה. אז מותר לנשק כמו את אמא.
אבל הם התחתנו אז לא סביר.
ג. זה מה שאמרתי, גם אחרי מתן תורה הקריטריונים של היום מחמירים יותר.
למטהאחואחרונה
א. זה לא לחי אל לחי? לא יודע אני אשכנזי בכלל. בכל־מקרה היו שדייקו מהמילים "וישק לרחל" בניגוד ל"ישקני מנשיקות פיהו" ש"לנשק ל־" הכוונה לנשיקה על הראש או על כף היד. גם לבן נישק את יעקב וכנראה אותו סגנון של של נשיקה.
ב. אגב בזה יש דוגמה מעניינת, לפני מתן תורה (ועד עצם היום הזה אצל בני נח) אחות האב אינה נחשבת לערווה וברור שמותר לנשקה לפי הדעה המתירה בגמ' מצד קורבה
כך שיכול מאוד להיות שזה נחשב אותו דבר
פה מפיקטיבי בשביל משהו קטנטןאני רק שאלה1
מה הקטע בתמונות?
עזבו שניה הכל בצד כי זה כל כך מתסכל..
אני בחור שנראה מאוד טוב מעל הממוצע ויש שיגידו יותר מזה. ולא בקטע שחצני בכלל אני פשוט מודע..
אלא מה ? בתמונות אני לא פוטוגני בעליל..כאילו נראה ממש בן אדם אחר, בלי קשר לעובדה שאני לא יודע להצטלם כי מה לי ולתמונות(?)
ואני יודע שמישהי פוסלת בגלל תמונה וברור לי(כן עד כדי כך) שאם היא הייתה רואה אותי במציאות אז התשובה שלה הייתה שונה..אז מה הקטע בתמונות?
וגם לא בא לי להתחנן על חיי "תקשיבי אני לא פוטוגני בתמונות" כי זה נשמע כל כך איכסה
ועוד אחת ועוד אחת
עכשיו אפשר להגיד אולי אני חי בסרט ובטוח שאני נראה טוב..אז אוקיי אני לא נראה טוב בכלל, אבל עד כדי כך? איי התמונות האלווווווווווו למה אי אפשר פשוט להיפגש ואם לא מתאים אז פשוט להגיד בצורה עדינה אף אחד לא ימות
אין הרבה בנות שמעדיפות כמוך בלי תמונה?צע
אני מכוון לאלו שבלי תמונהאני רק שאלה1
כיקל"ת
זה סוחט נפשית לצאת להרבה דיטיים מיותרים שנגמרים מהר.
אולי פשוט לעשות במיוחד תמונה אחת של שידוכים ולנסות להשקיע בה שתיראה טוב ולהריץ אותה בכל הכרטיסים שלך בפלטפורמות השונות?
סתם זורקת עצה..
אני מכיר את הסחיטה הזאת מקרוב מאודאני רק שאלה1
פתאום עלה לי רעיון משוגעאגוז16
במקום תמונה לשלוח וידאו .......
למרות שתכלס אין כמו המציאות, אי אפשר להעביר בן אדם, תגובות, הבעות וכו' מתמונה.
אם אתה בטוח שנופל בגלל התמונה אפשר להשקיע בתמונה איכותית אחת טובה שתעביר אותה
(גילוי נאות אני גם העדפתי לא לראות ולא לשלוח תמונה כי זה לא משקף וסתם חבל לבנות ציפיות או להוריד על זה)
רעיון מעולה. כל הכבוד על החשיבה.מוקי_2020
רוצה להוסיףמוקי_2020
לא חייבים אפילו לעשות וידאו ״שלום אני מעוניין להכיר בלה בלה״
זה יכול להיות כל וידאו על כל נושא קליל, אפילו מתכון לחלה לשבת.
העיקר שהצד השני יבין במי מדובר. איך נראה. מציאות.
רק בוידאו.
נו ואיך הלך עם זה?אני רק שאלה1
אני בתאגוז16
לך לסטודיו.מוקי_2020
מה יש לך להפסיד ?
במקרה הטוב - יהיה שינוי.
במקרה הפחות הטוב -אתה באותה נקודה.
לך לסטודיו מקצועי, תעשה אלבום של תמונות בבית, בחוץ, בכל מקום שטבעי לך.
שמי שיראה את התמונות יבין במה מדובר, כמעט כמו מי שנפגש איתו במציאות. לדעתי זה אפשרי וזה גם משתלם לך אם אתה רציני בחיפושים שלך.
ואני ממליץ לך לא לוותר על תמונה. לא לוותר על שליחה ולא ללוותר על קבלה.
מה שכן ודיברנו על זה כאן,
-עדיף- -אם- -אפשר- לעשות שליחת תמונות -אחרי- שיחה של יום-יומיים שבוע-שבועיים
רק קח בחשבון שלא כל אחד יסכים לזה וצריך לכבד את זה (הכוונה שהצדדים ירצו תמונה -לפני- כל שיחה).
הרעיון להפגש בלי תמונה לדעתי הוא בעייתי -מאוד-.
במיוחד אם מתוך נימוס נשארים לדבר שעה-שעתיים. זה יכול לרוקן מאוד מי שרציני בחיפושים להקמת משפחה.
אני חושב שיש משהו בלהיפגש בלי תמונהאני רק שאלה1
שהוא מאוד מכבד..הרבה יותר מהאופציה של עם תמונה..
כי עזוב אותי נניח בחורה שולחת לי תמונה ומעוניינת להכיר, ובתמונה היא לא נראית הכי, אז הבחור יפסול אותה על תמונה, בעוד שבמציאות יכול להיות שהיא מאוד הייתה מוצאת חן בעיניו כי התמונה לא באמת משקפת, ויותר מזה יכול להיות שבמציאות היופי הפנימי שלה היה קורן החוצה ומאיר את החיצוני כמו שקורה בלא מעט מקרים. ואז לא חבל לפספס?
ולא רק שפספס אלא פגע בבחורה על הדרך..שניים במחיר 1 רק לא לחיוב.
וגם לא חייב להיפגש לשעה שעתיים, אפשר מראש לקבוע 40 דק סתם רעיון..אבל מה אני כבר מבין כל אחד יפעל כפי ראות עיניו
אפשר גם לקחת תמונהadvfb
ולקחת אותה בערבון מוגבל
להתחשב בזה שאולי הבחור/ה לא פוטגני/ת.
לא להסתכל על זה כמו פוסטר או כמו שמסתכלים בתערוכה. לקחת בערבון מוגבל.
ואעפ כן באמת יש משהו שמשפיע בראיית תמונה ואני מאמין שזה קצת שונה מאדם לאדם
שמע אתה קורא את המחשבות שליאני רק שאלה1
האמן לי שאני מבין על מה אתה מדברמוקי_2020
אבל זה לא עובר את מבחן המציאות.
אחרת, בקלות היית מוצא בנות שחושבות כמוך. אתה בקושי תמצא.
אבל זה לא קשור רק לבנות. זה גם קשור אליך.
עזוב שאתה חושב שאתה נראה טוב, שזה דבר -מעולה-. בלי קשר אם אתה נראה רק בסדר או ממש טוב.
אתה אוהב את עצמך. אתה שלם עם עצמך. זה חשוב מאוד.
עכשיו נניח שיש בעיה בתמונות. תפתור אותה.
אבל אל תעשה לעצמך חיים קלים ״ותעקם״ את כל המציאות בשביל זה (התנהגות טבעית לגמרי...אבל לא נכונה).
תגיד לעצמך :
אני נראה טוב ? אני אוהב איך שאני נראה ? כן. זה הדבר הכי חשוב.
יש משהו בתמונות שמוציא אותו פחות טוב. מה עושים ?
1. לצלם וידאו. (אין מצב שבוידאו יוצאים אחרת. בטח לא אם מצלמים 3-4 סירטונים , בתנאי תאורה שונים)
2. לצלם מלא מלא תמונות ממלא מלא זויות.
3. לשאול אנשים -קרובים שסומכים עליהם- מה לא פוטוגני ? מה אפשר לשפר ? זה בלבוש ? זה בזוית ?
4. לשלוח -כמה- תמונות -בשליחה אחת- ולומר ״אני נראה טוב יותר במציאות״. (אם זו האמת. ותדאג שיש לך חברים קרובים שמאשרים את זה. אל תעשה מעצמך צחוק)
אבל תוציא לך מהראש לשנות את העולם או להתבאס מזה.
קח את זה -ספורטיבי-. תכיר בבעיה, תמצא פתרון. אבל לא פתרון של נסיגה. תלחם.
בהצלחה.
למה לקחת אחריות על משהו שלא עליך??advfb
במילא אין לך מה לעשות עם זה.
במיוחד שאם שיקול הדעת שלה הוא לא לטעמך אז מן הסתם גם לא תתאימו, לא?
האמת שהגעתי למסקנה הזאתאני רק שאלה1
בכיףadvfb
רעיון עוד יותר משוגעמרגול
לשלוח כמה תמונות, לא אחת.
הרציונאל - גם זוויות שונות, וגם אפשר להעביר ככה אווירה. אני עשיתי את זה פעם ועבד אחלה (לא פוטוגנית בכלל בכלל). נניח לשלוח תמונת פורטרט יפה שלך, תמונה שלך על עץ, תמונה מנגן בגיטרה, וכו׳
עדיף לצאת רק לפי תמונה מאשר רק לפי כרטיסintuscrepidam
תמונה משדרת לך מי האדם שמולך בהרבה רבדים משמעותיים שכרטיס טיפוסי לא עוזרים לך.
במצב אידיאלי, כשיש התאמה בסיסית מסגרתית, התמונה נותנת את התועלת הרבה ביותר לפני פגישה.
הבעיה המרכזית היא שעשו מזה בעיה מוסרית ועכשיו לדוסים יש תחושה שזה לא בסדר…
המממריבוזום
אני העדפתי תמיד להיפגש בלי לראות תמונה, כי אני סבורה בדיוק ההיפך - שתמונה עלולה להיות מאוד לא משקפת. את בעלי פגשתי אחרי שראיתי קודם תמונה (הכרנו דרך אתר הכרויות והיתה לו תמונה בכרטיס), ואציין לגבי זה שני דברים:
1. הוא החליף תמונה זמן מה לפני שהכרנו, כאשר לפני כן היתה לו תמונה מאוד לא מוצלחת (איכות לא טובה, ויותר משמעותי, הוא פשוט נראה בה לא טוב, ומשדר קצת "מוזנחות"), ואני כמעט בטוחה שנתקלתי בכרטיס שלו קודם, והתמונה הרתיעה אותי...
2. בתמונה החדשה הוא נראה הרבה יותר טוב, אבל מצד שני שידר משהו אחר שחששתי ממנו ונפגשתי אף-על-פי, ובפועל הבנתי אחרי פגישה אחת שאין קשר בכלל בין מה שחשבתי בגלל התמונה ובינו. זו היתה פרשנות (הגיונית וסבירה!) שלגמרי השתנתה אחרי היכרות.
לעומת זאת, כרטיס מפורט ושיחה קצרה הרבה יותר מועילים לקבל רושם אמיתי על האדם שמולך.
כרטיסים לא נותנים מידע אישיintuscrepidam
כל הפרטים הטכניים נותנים רשמיים כלליים ותו לא, כמו רוב שיחות הבירורים:
"אתה רוצה שאני אספר קודם או שיש לך שאלות?
אוקי, אז היא מדהימה ומקסימה ואני ממש אוהבת אותה. היא לא ביישנית אבל גם לא מסמר הערב, יש לה את החברים הקרובים שלה.
מבחינה תורנית היא [תיאור כללי של הציונות הדתית] ומחפשת בחור אברך/ לכמה שנים/ שיפרנס. [ נ"ב אמירות כלליות על דוס אבל עם חיות/ פתיחות / שמחה. וכמה תחביבים בסגנון בישול בנוסף לאומנות/ ילדים/ סריגה]"
בסופו של דבר כרטיסים תכליתם להתאים את הצד השני לדמיון שיש לקורא בראש לזיווג האידיאלי. בעוד תמונה, בדומה למפגש רנדומלי באוטובוס, יותר קרובה לבחירה באדם שמולי מתוך קשר כלשהו אילו ורצון ובחירה בו.
גם בדוגמה שהבאת, הכרטיס של בעלך לא שיכנע אותך, לא רצית בו בגלל המראה שלו. הוא הציג תמונה יותר טובה והוא כן מצא חן בעינייך. על כן הדוגמה שלך רק מחזקת את מה שאמרתי…
אלה לא היו החוויות שליריבוזום
בתקופה שיצאתי השתדלתי לשאול שאלות מועילות כשבררתי ולא להסתפק בתיאור גנרי. והכרטיסים של אנשים שנפגשתי אתם (וכך השתדלתי שיהיה לגבי הכרטיס שלי) כן סיפקו תמונה די מפורטת. זה לא אומר שרוב הכרטיסים באתרים הם כאלה, אבל חיפשתי ממש טוב...
כנ"ל כשמבררים אצלי, אני משתדלת לפרט ולתאר באופן מועיל (עם פירוט, דוגמאות)
לגבי בעלי, זה לא היה המצב. הוא שינה את הכרטיס והוסיף בו הרבה יותר פירוט, לא רק החליף תמונה. אם בכרטיס לא היה פירוט כנראה לא הייתי פונה אליו. (לכן אני גם לא לגמרי משוכנעת אלא רק כמעט משוכנעת שנתקלתי בכרטיס שלו לפני כן.)
אני לא באה לשלול גישה אחרת. אבל לתאר מדוע אישית לגמרי העדפתי להיפגש בלי לראות תמונה מראש.
יש צלמים מקצועייםזאב דור
לא להצטלם במצלמה של הפון!!!!!!!!!!! מי שלא פוטוגני - בתמונות ( זה קורה הרבה להרבה אנשים \ נשים ) ,הולך להצטלם אצל צלם מקצועי- הוא יצליח להעביר את התמונה בדיוק כפי שאתה נראה במציאות.
מצטרף להמצלמה - צלם מקצועיפשוט אני..
קח איתך צלם מקצועי, שלם לו 250-350 ש"ח בערך, וצא למקום יפה בטבע.
על רקע של עצים, פרחים, סתם עשב, עם טשטוש הרקע או בלעדיו, צלם טוב יידע איך להפוך אותך לפוטוגני.
אני יכול להעיד על עצמי, שהצלם בחתונה היה צריך ממש להצחיק אותי ולשבור את הקרח כדי לגרום לי להיראות טבעי בתמונות.
ללכת לצלם מקצועי שיוציא לפחות אחת טובהתפוחית 1
וכן שווה לפנות לזה שעה של צילומים ולשלם בהתאם
(לדעתי. בהנחה שבאמת המציאות מהשטח מראה שהסגנון בנות בהם אתה מעוניין כן מבקש תמונה, במידה והבנות לא דורשות אולי אפשר פשוט לא לשלוח, לפחות בגיל הצעיר לא תמיד זה מחסום)
מזדההניצן*
כיום מרגישה שכן 'אספתי' תמונות שלי שאוהבת שולחת יותר בקלות אבל בהחלט יש כאן משקעים, מכל מיני תגובות או בקשה של תמונות נוספות, או מהורדה בגלל תמונות.. שיצר אצלי אנטי לדבר, אני כל כך לא אוהבת את העניין הזה.. מעיק, כמה שהייתי מצטלמת גם 'מקצועי' וכדומה לא הרגשתי שמשקף אותי, הרגשתי חשופה, הרגשתי שזה מגביל ומעייף, ומעמיד אותי בעמדה פגיעה מעבר למה שיכולתי להכיל.. והייתי מעדיפה להתמודד בלי תמונה של צד שני מאשר לשלוח..
כיום מרגישה יותר בנוח, ופחות שמה על זה דגש, אבל עדיין מבפנוכו יש לי מועקה כמו 'טראומה' קטנה שנוצרה בגלל הדבר הזה.. אז לא תמיד זה עניין טכני של להצטלם ולשלוח, בגלל שיש כל כך הרבה דגש על זה, יש רצון לשלוח תמונה טובה ושמים על משקל כבד. אז זה מבאס שבגלל חוסר השקיפות יש תחושה שלא רוצים.. ולא בגלל הדבר עצמו.
אז יש כאן למידה של קבלה עצמית, ושל הסכמה לעשות השתדלות קטנה אבל אחר כך לשחרר ולהבין שזה לא בידיי וכשיגיע הראוי אני מקווה שעל זה לא יפול דבר..
בהצלחה
מהמםראשיתך
תודהניצן*
כתבת מדויקאני רק שאלה1
גם בכללי הגעתי להבנה שאני כנראה לא יודע לבחור תמונות חחחחחחחחח
אפשר למה לא?הפי
אם אפשר אזאני רק שאלה1
אין צורך בתמונה ואז אין צורך להגיד שהתמונה היא דרך לראות סגנון חיצוניות כי פשוט אפשר להיפגש בלי תמונה זה כל הרעיון
ובקשר לזה שהתמונה מראה סגנון חיצוניות, היא לא. אולי במעט מאוד מקרים כן, אבל לרוב בכלל לא.
זה לא נכון להגיד שבכלל לאהפי
הקטע בתמונות מבחינתי זה לחסוך מאמציםלגיטימי?
פיזיים ונפשיים.
בין אם אתה מסכים לכך ובין אם לא, רוב הציבור מתנהל בצורה כזו, ושופט אנשים כך.
אני מקווה שאנשים מספיק בוגרים כדי להבין שתמונה (ובטח אם היא אחת ויחידה) לא בהכרח משקפת. אבל אני מקווה גם שאתה כמועמד עושה מאמץ כדי שהתמונה שלך כמה שיותר תשקף אותך (כולל תמונה מקצועית ולהתייעץ עם אישה לגבי התמונה שאתה שולח). (לדוגמה: קיבלתי פעם כרטיס של מישהו שהגדיר את עצמו תורני, והתמונה שלו היתה בלי חולצה. בעיני זה לא יכול להתקיים יחד...).
ומי שלא מסוגל לתפוס את העניין, את ההבדל שבין הדימיון למציאות, בין תמונה אחת מחמיאה (ואולי המציאות אחרת לחלוטין) לתמונה לא מחמיאה (כנ"ל) - אז יוצא שאנחנו עלולים לפספס הזדמנויות שמבחינות אחרות רלוונטיות. צריך להבין שלהחלטות שלנו, גם אם נובעים מאידיאלים נשגבים, יש מחירים, והשאלה היא איזה מחיר נוח לך יותר לשלם.
הרחבתי בנושא הזה כמה פעמים, מקשרת:
אנסה להתייחס - לקראת נישואין וזוגיות
https://www.inn.co.il/forum/t1370160#14857010
בעינייים...
כשתהיה מוכן גם תפגוש מישהי מוכנה
אין משמעות לתמונות. אתה נתפב לחיצוניות והמציאות משדרת לך את זה. גם בעלי חא נראה הכי טוב בתמונות פעם. אבל כשאני הייתי במקום שמכוון להכירות (וגם הוא) אז אין משמעות לתמונות ולא מחפשים את הוואו אלא באים להכיר ולבנות קשר.
ודווקא הוא שם לב שאחרי הנישואין פתאום הרבה בנות מסתכלות עליו כי מרגיש יותר ביטחון או לא יודעת מה.
מצחיק אותי איך פעם היינו מצטלמות כל בזמן ומנסות להשיג תמונות מוצלחות. והיום זה להצטלם בתור מזכרת מאותו הרגע. שעשינו טיול ובאמת היינו שמחים. והחיוך הוא חיוך אמיצי והתמונות יוצאות מאוד מוצלחות בלי להצטלם שוב ושוב ושוב
רעיוןחירות4576
יש הרבה שאני מכירה במיוחד בנים, שלא יודעים לחייך לתמונה.
כמו שילד קטן עושה חיוך עם שיניים מתוח אוובר כזה..
אז כשמצלמים אותם בלי שהם שמים לב זה יוצא ממש יפה
לא מחייכיםמה קורה 1
מכירה צלם שמתמחה ספציפית בנושא הזהruthiאחרונה
ויש לו יכולת מדהימה להוציא תמונות יפות וטבעיות.
שווה את הכסף בעיני
כמה דברים ששמעתי על פרשת השבוע..לגיטימי?
בפרשה אנחנו קוראים על יעקב שמתעורר מחלומו, והוא ירא מכך שלא הבחין שמדובר במקום עם נוכחות אלוקית. משתמע מכך שבמקום כזה לא ראוי לישון - על אף שזכה בשנתו לחלום.
אומר על כך התפארת שמואל:
"יש ללמוד מכאן יסוד גדול, שההצלחה איננה ראייה על צדקת דרכיו.
כי יש הרבה חשבונות בשמים למה יצליח.
ממילא אע"פ שיעקב אבינו זכה בחלום של נבואה והבטחות וברכות גדולות -
אע"פ כן לא חשב זה לראיה שצדק זה שישן שם."
אני לומדת מזה - אל תנסו להיכנס לחשבונות שמים. אם אתם מצליחים במשהו, או חלילה לא מצליחים במשהו - אל תראו זאת כסימן משמים להסכמה או אי הסכמה, אלא תמיד כמקום לבחון את מעשינו האם הם ראוים או לא.
רעיון נוסף, שאביא כאן באנגלית (ואולי אחרי שבת אצליח להביא גם בעברית), ג"כ קשור לפרשה וללנ"ו, אז חשבתי ששווה להביא, של הרב סולוביצ'יק:
God’s revelation at times of crisis, from the depths of despair and distress, is a basic principle of Judaism. Sometimes God does not reveal Himself to the contented soul; He reveals Himself to the mute soul, battered by weariness and exertion. Sometimes God reveals Himself to one who grieves for the ruin of His Temple and the destruction of its altars, while avoiding one who dedicates His Temple and stands at the side of his offering; sometimes He does not reveal Himself to the rational individual, but to one who is confused about life, who is bankrupt and has lost track of his world. From time to time, man’s salvation comes out of distress. Even the choicest members of the Jewish people first encountered their Lord at a time of raging fear, helplessness, and distraction, when they were not anticipating such an encounter but were thoroughly surprised by it. Jacob comes close to his God in a nocturnal dream, while sleeping on the cold stones of the place (Gen. 28:11). Moses encounters a burning bush at a time when he is pasturing Jethro’s flock, entirely devoted to this simple everyday occupation (verses 1-2). Ezekiel sees visions of God in exile, on the river Kebar, at a time when the appearance of the present, full of quaking and horror, contradicts the vision of a glorious future (Ezek. 1:1). (From There Shall You Seek, p. 33)
וואי ממש.אחו
לפעמים דווקא הדברים הנכונים כרוכים בנסיונות ובירורים ועליות ומורדות ומה לא
אני לא זוכר בשם מי, אבל הסימן שניתן לאברהם שבניו יירשו את הארץ זה זה שהם ירדו לגלות, ולכאורה זה גם מאורע עתידי, סימנך סימנא צריך, וגם מה הקשר שיצאו ברכוש גדול, אלא שעצם זה שהם יהיו מוכנים לרדת למקומות הקשים והלא־ברורים ולהעלות משם אוצרות זה סימן שיירשו את ארץ ישראל, בניגוד לעשו שלא היה מוכן לרדת לגלות, מחפש רק את החיים הקלים, לכן גם לא נגאל
האמת שזה הרמב"ןתות"ח!
ובמקביל הוא טוען שמה שאברהם ירד למצרים היה חטא, והיה לו להישאר בארץ ולסמוך על ה' שאמר לו להיות בארץ (בניגוד לפירוש המקובל שמופיע ב"אם הבנים שמחה" שמה שהיה רעב היה סימן משמים לכך שעליו לרדת למצרים, והרמב"ן הזה ממשיך את הקו של מה שטענה פותחת השרשור)
ובעברית:לגיטימי?
גילוי האלהים מתוך המשבר, ממעמקים ומן המיצר הוא עיקרון ביהדות. לפרקים אין האלוהים מתגלה לנפש השמחה בחלקה; מתגלה הוא לנפש האילמת, הלומת ליאות ויגיעה. לפעמים האלוהים מתגלה לאדם המתאבל על חורבן מקדשו והריסת מזבחותיו, ומתעלם מן האדם המחנך את מקדשו וניצב על עולתו; לפרקים מתגלה הוא לא לאדם בעל ההיגיון, כי אם לאדם הנבוך בחייו, שפשט את רגלו ואיבד את חשבון עולמו. ישועת האדם באה מפעם לפעם מתוך המצוקה. גם בחירי האומה פגעו בריבונם לכתחילה בשעת קצף, אזלת יד והיסח הדעת, מתוך אי-ציפיה והפתעה גמורה. יעקב מתדבק באלוהיו בחלום ליל, כשישן על "אבני המקום" הקרות. משה נתקל בסנה בוער באש, בשעה שרעה צאן יתרו והתמכר לאומנות פשוטה ויום-יומית. יחזקאל רואה מראות אלוהים בגולה, על נהר כבר, כשחזות ההווה, מלאה פלצות וזוועה, הכחישה את חזון העתיד הנשגב.
[המשך הפיסקה, למי שמעוניין..]: היהדות קבעה מסמרים להלכה, כי גם בשעה שהאדם מתנגש עם רוע גזירת ה' בלתי משתנה, כשתפילותיו הנידחות שבות וטופחות על פניו, הוא צריך לראות את האלוהים, להתייחד עמו על אף כובד המציאות הטראגית שהוא רובץ תחתיו. האלוהים מתגלה מתוך הסבל והטראגיקה, כשהיחיד או הכלל נמצאים במיצר ובמצוקה. משה מתחנן אל האלוהים ואינו נענה. גורל יעוד נהפך לגורל בלתי מיועד. רואה הוא את הארץ הנבחרת, ושמה אינו עובר. מידת הדין מקטרגת וחותמת בפניו שערי שמים. דווקא מתוך הכאב ומתוך היסוקרים, מתוך העוני והאנקה בוקעת ועולה נשיקת אלוהים המנתקת את משה מן העולם הזה לעולם שכולו טוב וכולו אור. שאול בגלגל, אבוד תושיה, נטול עתיד מלכות וחזון משיחי, נכנע בפני נביא הזעם ומשתחווה לאלוהיו. מעילו קרוע, נפשו בתורה, מלכותו שסועה, צערו נעכר. צער עולם שהתמוטטו יסודותיו נתקע בלבו, ובכל זאת הוא לי-ה ועיניו מכוונות לי-ה. ר' עקיבא הסגיר את עצמו לאלוהים גם כשהמציאות ההיסטורית בעטה בו ונתקלסה בו. הוא כבש את שאגתו ודמעתו וקרא את שמע בלהט כיסופים וגעגועים. (וביקשתם משם, בתוך איש ההלכה גלוי ונסתר, עמ' 144).
קודם כל, יפה מאודתות"ח!
מקורות יפים ומדהימים, לא יוצא לי לקרוא הרבה הרב סולובייצ'יק, אבל לשונו קולחת ויפה כמו תמיד.
אבל קשה לי לקבל את זה באופן מוחלט. גם אם באופן זמני יש ייסורים, בסופו של דבר החתירה והשאיפה שלנו היא שהטוב יתגלה, ואני מאמין שזה יקרה בגאולה השלימה. יש חשיבות לייסורים כאירוע זמני שגם לו יש משמעות, אך הוא עתיד לחלוף. זה בנוגע לעניין הייסורים.
בנוגע לסימנים משמים: זה נכון שלא תמיד אפשר לקרוא את הדברים ולפעמים המחשבה מתהפכת, אבל בכל זאת יש את המחשבה האנושית הרגילה, ולדבר על עולם שבו אין אף הגיון באף מעשה, והכל לפי רצון א-לוהי שרירותי, זה קשה. צריך לנסות לחפש הגיון בדברים, גם אם בסוף לפעמים יתברר שמחשבתינו הוכזבה. ובכללי אין ראיה מהפרשה, כיוון שיעקב חושב לפי מה שהוא מכיר את עצמו: מה שהוא יכול להיות, ומה שהוא לא מספיק עושה את מה שצריך לעשות, שהוא לא ראוי. ויכול להיות שהוא צדק. הראשונים מדברים על כך שלדוגמא לבן והגר ועוד אנשים שלא היו ראויים קיבלו נבואה אף שלא היו ראויים (הגר זו לא הייתה ממש נבואה, אלא התגלות של מלאך). ולכן העובדה שיעקב קיבל נבואה לא מעידה בכלל על העובדה להאם הוא ראוי או לא ראוי. אם ה' רוצה לשלוח מסר א-לוהי, הוא ישלח אותו גם אם מדובר על אנשים לא ראויים.
אולי אנסה לכתוב קצת במילים שלי מה ראיתי כאןלגיטימי?
הרב סולבויצ'יק אומר שהקב"ה לא מתגלה אך ורק בזמנים של שמחה, של רוחב הלב - אלא דווקא לאלו שליבם שבור. הוא משתמש בדימוי של בניין בית מקדש אישי (כמעין ושכנתי בתוכם) - יכול להיות אדם שבנה בית מקדש כזה, ומקריב קרבנות - אבל הקב"ה לא מתגלה אליו, אלא דווקא לרווק, שניסה שוב ושוב ושוב ושוב לבנות את ביתו. הקב"ה נמצא איתנו גם בגיא צלמוות. גם במיצר.
האם בגאולה השלימה רווקים לא יצטרכו לצאת למסע כדי לבנות בית? למיטב הבנתי, לפחות לפי הרמב"ם, זה עדיין יהיה מאתגר. אבל הנושא של איך תיראה המציאות אז פחות מעניינת אותי כרגע, כי אני נמצאת כאן ועכשיו. וכאן ועכשיו אני רוצה להגיד משהו, שמחבר לי גם את דברי הרב סולבוצ'יק לדבריו של הרב שמואל ברנבוים:
זה שיש מישהו שכבר הקים את ביתו ("הצליח") - לא אומר שהוא נמצא ברמה רוחנית יותר גבוהה ממך. שהקב"ה יותר מרוצה ממנו, ולכן הוליך אותו בדרך המוצלחת, בעוד אתה חווה כישלון אחר כישלון.
אני מאמינה שהקב"ה ברא אותנו מוגבלים מבחינת היכולת שלנו להבין את ההתנהלות האלוקית (מענין שזה גם מה שביקש משה מהקב"ה להבין). לכן, לנסות לפענח למה העולם מתנהל בצורה מסוימת ולא בצורה שבה הייתי רוצה שזה יתנהל - זה בזבוז כוחות שמוביל אותי למקום לא טוב ולא נכון.
הקב"ה נמצא גם בהצלחות וגם בכישלונות. השאלה היא אם אתה מסוגל לראות את הנוכחות הזאת בשני מצבי הקיצון הללו (וכמובן גם בכל המנעד). אל תחשוב שרק מי שהחיים מאירים לו פנים, מי שרואה ברכה בעמלו, מי שזכה בחיים טובים ומאושרים, מי שהתחתן עם הראשונה שהוא יצא איתה - הוא אהוב ורצוי אצל הקב"ה.
או בקצרה:
על אף שלא זכינו (עדיין) להקים בית נאמן בישראל, זה לא אומר שהקב"ה לא נמצא איתנו. ההצלחות והכישלונות שלנו לא מעידות שום דבר על חשבונות שמים, שזה דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין. אנחנו צריכים להכשיר את עצמינו ככלי לשכינה תמיד, ולבחון את טיב מעשינו לפי המצפן שקיבלנו מהקב"ה שינחה את דרכינו.
ספציפית לתגובה שכתבת,
אני מסכימה, לרב היתה לשון מאוד עשירה, גם בשפה שלא היתה שפת אימו ושלמד רק בבגרותו. ולפעמים גם בתרגום בעברית צריך מילון כדי להבין למה כוונתו. כפי שכתבתי קודם, זה לא עניין של האדרת הייסורים, אלא ההבנה שגם מתוך האין - אפשר למצוא את העזרי.
לגבי הסימנים משמים, בתפיסת עולמי, אנחנו רואים את העולם מתוך עינית צרה שלא מסוגלת לתפוס את התמונה כולה. לפעמים, במבט מרוחק, אפשר לחבר כמה נקודות שראינו יחד לכדי שבריר של תמונה, ולראות את יד ה'. שאולי דברים שהיו נראים לנו אקראיים, הם בעצם לא כאלה. אני חושבת שהרב כאן לא בא לדבר על עצם הנבואה, אלא על תוכן הנבואה שהיתה מאוד חיובית. אולי אפשר לדמות את זה קצת למישהו שעושה טסט, והטסטר משבח אותו על הדברים שעשה בטסט. זה כנראה יגרום לו לחשוב שהוא הולך לעבור את הטסט, כי הוא מקבל חיזוקים חיוביים. אבל יעקב מתעורר והוא מתיירא - למרות שקיבלת חיזוקים חיוביים, הוא חושב בליבו שאולי בכל זאת עשה משהו לא בסדר. אם הבנתי נכון, זה לא ענין של האם הוא ראוי לקבל נבואה או לא, אלא האם היה ראוי שהוא יישן במקום שהוא בית אלוקים ושער השמים.
יפה מאודתות"ח!
דייקת לי את שיטת הרב סולובייצ'יק, רואה שזה ממש מפורש שהוא אומר לפעמים וכו'....
לגבי מה שחשבתי שזה קשור לכך שהתנבא, את צודקת. אבל עדיין אני ממש לא מבין מה המחשבה לבוא ולומר שמשום שהוא ישן במקום קדוש זה אומר משהו....גם לשיטת רבי חסדאי לדוגמא שהכל מושגח, ההשגחה אומרת שיכולות להיות סיבות גם מדוע יש לגלגל דברים מסויימים גם אם זה לא לפי הרמה של האדם. לכן, גם אם יעקב לא היה ראוי לישון שם, יש חשבונות מדוע יישן שם. ואולי אני כבר מבין כ"כ טוב את התשובה, שאני לא מצליח להבין מה השאלה.
יפה מאוד , שמעתי גם שיעור על יעקב ניסים מעל הטבעהפיאחרונה
יעקב בורח מא"י , עשיו רוצה להרוג אותו, הוא מגיע למקום שלא מכיר אותו ..נמצא בחרדה מאוד גדולה.
הוא עייף ונרדם חולם חלום שבו יש עירבוב בין
העולם למטה ללמעלה .
ה' מדבר איתו בחלום נותן לו ברכות דווקא במקום ההוא ..
"ואנוכי לא ידעתי יש ה' במקום הזה" ,
אני לא ידעתי שזה מקום קדוש ...אני בכלל פה במדבר?! מחוץ לארץ.. מה קורה פה?
ואנוכי לא ידעתי יש ה' במקום הזה" ,
המפרשים מנגד אומרים ,שאני משחרר יש את ה' במקום הזה .
מתי יעקב זוכה בברכות מה' ? מתי שהוא מרפה ,הרי שחולמים יש הרפיה ..
שנזכה להרפות ... שם נראה את ה'.
בחלום הוא מפסיק את הדאגות והחרדות שלו ..ואת הלחץ שלו ..
לפעמים אנחנו רוצים יותר מידי ואז נוצר לחץ לא בריא ..
לשחרר מה יהיה ? מתי אני אתחתן עם מי?
להרפות .
(בנוסף יש עניין בחלום,
לא משנה כמה הוא יהיה מפחיד ,אתה תקום תגיד בסדר.. היה מפחיד אבל הכל בסדר עכשיו.
תסכל על זה מהצד, היה לא נעים , אבל זה לא אמת.. יש לי עוד את החיים שלי)
אותו דבר כאן בשידוכים תסתכלו על עצמכם מהצד.. כן לא נעים פה לא נעים שם.. אבל יש לי את היכולת להפריד ולהפוך לשנות לטוב.
תהילים לפרשת ויצא
המטיילת בארץ
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
צא-ק, קיג-קיח, קכב-קלהמטיילת בארץאחרונה
דייטיםנשיקות ליליות
כמה זמן הוא נעלם לך?ארץ השוקולד
לא.אדם פרו+3אחרונה
רעיונות לדייטים מתקדמים?תמיד בבטחה
יש רעיונות לפעילויות או גיוונים אחרים לדייטים?
קצת נמאס לנו רק לשבת ולדבר, וגם אנחנו רוצים להתחיל באמת לעשות דברים ביחד.
להלן רשימה מדהימהלגיטימי?
להלן רשימה מדהימה - לקראת נישואין וזוגיות
בהצלחה, תהנו!
משום מה האינטרנטלא שלם,משתלם
מעתיק למטהאחו
קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (אפשר גם לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (יש עוד מלא רעיונות באפליקציה של 252)
לצייר יחד
בית קפה/מסעדה
פיקניק
מוסיף: פוקר טקסט הולד'ם עם החברים בזולה
תודה!לא שלם,משתלםאחרונה
הנה עוד קישורפשוט אני..
בקשת רשות אחד מהשני? אנחנו לא הורים אחד של השני.תיון
אני יוצאת עם מישהו תקופה קצרה(3 דייטים) אבל זה כבר מתקדם יותר רציני. יותר לכיוון של בני זוג והתחלה של עתיד משותף.
אני בחורה חברותית שמכירה הרבה אנשים מהרבה מסגרות שאני נמצאת בהם. ויוצא לי להיפגש גם במקומות עם עוד בנים/ לעיתים נדירות עם מישהו מהלימודים לבד. אם ברור לי שאין מבחינת אף אחד שום דבר מעבר האם אני לדעתכם צריכה לבקש רשות מהבחור שאני יוצאת איתו להיפגש/ לדווח לו על פגישה חסרת משמעות כזו בעיני?
לא לדווחחופשיה לנפשי
דתיים תורניים בירושלים.Nolen
תשכרי ברחוב הרב צבי יהודה 14פשוט אני..
אם הכוונה לא ברורהNolen
באזור קרית משה-גבעת שאולפתית שלג
באמת מרוכזות דירות של דתיים\ות תורנייים\ות.
לגבי "קהילה" כזאת אני לא יודע, אבל בגלל המוסדות שבאזור (מרכז הרב ומכון מאיר\אורה בעיקר) זו סביבה די מאפשרת לרווקות שמחפשות סביבה תורנית, ולאו דווקא אם את מחפשת חתן ממרכז.
את יכולה לעשות שבת באזור ולהתרשם..
איזה שכונות רלוונטיות אז חוץ מקריית משה?Nolen
הרובע, חומת שמואלintuscrepidam
הרובע רלוונטי במיוחד לרווקים\רווקות?פתית שלג
נשמע תמוה 
לא יודעintuscrepidamאחרונה
לא מכיר מספיקפתית שלג
בגלל הנושא של הפורום, הנחתי שדווקא גברים..פשוט אני..
חחח כן הגיוני, הייתי צריכה לכתוב ברור יותרNolen
...כְּקֶדֶם
מחשבות על פערים בסגנון התורניכְּקֶדֶם
מקווה שהרשור הזה לא ייצר מלחמת מינים
אז אקדים ואומר שאני בכלל לא שופט אף אחד במדרגה שלו בעבודת השם. ושיראת שמים זה עניין נבדל מהעין שקשה לנו לזהות אז כל ניסיון להתנשא על השני בזה הוא פשוט טעות.
ההתלבטות שלי היא כזאת:
רבות התחבטתי בהגדרה של מה זה בעצם תורני.
האם אני תורני? האם הבחורה שאני מחפש תורנית?
התייעצתי אינספור פעמים וכל אחד נותן תשובה שונה. יודע שאין תשובה קונקרנטית אבל הייתי רוצה לגבש כאן תמונה כללית של מה זה בעצם תורני (בערך)
אני לצורך העניין מגדיר את עצמי תורני אע"פ שיש לי מעידות. לחיות את התורה זה בראש סדר מעייני אבל מסיבות כאלו ואחרות אני לא לומד 3 סדרים ביום זה אמנם חלום שלי ללמוד מהבוקר עד הלילה כל יום לנצח אבל זה פשוט לא אני.
אני שומר נגיעה, מתפלל, לומד הרבה תורה שואף להקים בית בלי טלווזיה. אבל מצד שני כשחוזר בסופשים הבייתה רואה לפעמים קצת סרטים עם המשפחה בנטפליקס, שומע מוזיקה לועזית על בסיס קבוע, נופל לפעמים בשטויות עם בנות ובשטויות עם חברים טובים עד כאן אני (בערך)
הבחורה שיוצא איתה- עם חיבור גדול לפנימיות התורה שאיפה להקים בית תורני כסרש מלא ועוד שאר ירקות אבל מצד שני הולכת לפעמים עם מכנסיים ושרוולים קצרים.
השאלה שלי היא כזאת; האם הידיעה שהמצב העכשווי לא תואם ב100% וגם לא ב70% את הרמה התורנית שמצפה מעצמי ומהבחורה אמורה להשפיע על איך שאני תופס את עצמי ואת הסגנון שאני אמור לחפש?
האם אני עושה את נפשי שקר בכך שיש פער בחיים, לבין האידיאלים שלי?
כבר היו כאן דיונים ושרשורים ״מהו תורני״פ.א.
אחד הבאגים במערכת ההיכרויותלגיטימי?
זה שאין הגדרות.
כל אחד יכול - ומגדיר - תורניות בצורה אחרת לחלוטין (כולל מה לא תורני, האם מישהו שרואה סרטים מידי פעם עם המשפחה הוא בהכרח לא תורני?).
לכן, לדעתי, הפתרון הוא לפרט מה כלול בכותרת הזו.
כלומר, לא לכתוב בכרטיס - מחפש מישהי תורנית - אלא לכתוב, מחפש מישהי עם חיבור גדול לפנימיות התורה.
הכרטיס נועד למצוא התאמה בסיסית. אתה רוצה לרשום דברים שישקפו את מי שאתה היום, אבל אתה יכול להתייחס גם לשאיפות שלך.
צריך לזכור שכולנו בני אדם. כולנו מתמודדים עם פערים בין הרצוי למצוי - וזה לא מסתיים בחתונה. זה ממשיך כל החיים.
אין הרבה אנשים בעולם הזה שיושבים ולומדים תורה ללא הרף בכל זמן הערות שלהם. (וגם לא כולם רואים את זה כאידיאל כללי, אבל זה נושא לדיון אחר).
אני חושבת שאתה צריך להפריד בין מה שהגדרת שהוא החלום שלך - שהגדרת שהוא פשוט לא אתה - לבין השאיפה הממשית שלך. איך אתה רואה את ה-100% שאתה מסוגל ורוצה להגיע אליהם? איך נראה סדר היום *שלך*, שממנו תהיה מסופק ומרוצה? כמאמר ר' זושא, אל תשאף להיות משה רבינו, תשאף להיות אתה.
ואז תשאל את עצמך מה מונע ממך להיות האתה הזה, ואיך אתה מקדם את עצמך להיות שם. איך אתה מצמצם את הדברים שאתה לא רוצה שיהיו חלק מחייך, ומגביר את הדברים האחרים?
ונראה לי שכשאתה מגיע לאן שאתה רוצה, אתה מציב לעצמך יעד חדש. כלומר, בהגדרה תמיד יש פער בין עכשיו לבין השאיפות שלך...
ובכלל, זה נראה לי דברים שחשוב לעשות בלי קשר לסטטוס הזוגי שלך.
"מחפש מישהי עם חיבור גדול לפנימיות התורה."אחו
=> מגיעה לדייט עם סידור הרש"ש...
"תורני" נוגע גם לרוח וגם למעשה, בכל תחומי החיים פתית שלג
אז זה ממש תלוי במקום ממנו בא האדם, והדגשים שלו.
תמיד גם יהיה פער בין התנהלות החיים לבין האידיאלים.
השאלה היא: איפה זה כבר מחוץ לגבול. ואת זה צריך לברר לפי הערכים שלך. יכול להיות שיש נושאים שיתגמדו לעומת המכלול..
[רק שם דגש על ההבדל בין ה"מעידות" שלך ל"מעידות" שלה,
שהדברים שמפריעים לך הם 1. חיצוניים 2. נוגעים רק לה. אז אם באופן כללי היא מתאימה לך מצד סל הערכים שלך, זה לא הוגן לשים את הזקרור דווקא על הדברים האלה. במיוחד שלא הבאת את ההקשר: אולי היא גדלה ככה? אולי גם לה זו נקודה להתחזקות?]
זה ממש לא חייב להיות שקרadvfbאחרונה
אם עשית את השיקולים שלך וראיתי שזה טוב לך ואתה מכיל את הסיטואציה מה שקר בזה?
לכולנו יש חלומות על איך אנחנו נראה ואיך בת הזוג שלנו תראה. לא כדאי שניתן לחלומות דווקא לנהל אותנו. חשוב לחלום ולשאוף גבוה, ללא כל הסייג. אמנם יש את מגבלות המציאות וחלומות צריכים להיות ממומשים בהתחשב בהם.
תרגיל לפני דייט להורדת המתח והלחץ ושיפור הרוגע.מוקי_2020
ההוראות באנגלית אבל פשוטות מאוד.
זה מבוסס על נשימות וכיווץ של שריר כל פעם במקום אחר.
חובה לנסות. אתם תרגישו שינוי -מיידי-. (כמובן לא כולם, רק מי שלחוץ באמת)
אם הרגשתם, אז תשתמשו בזה כל פעם לפני דייט,
כדי שתוכלו להגיע לדייט בדילוגים, כשגחליליות אש מלוות אתכם. שזה נחמד מאוד.
בהצלחה.
נ.ב
אפשר גם סתם אם קמתם לבוקר חשוך וגשום ואתם אוהבי שמש חורפית או שבא לכם לישון כמו תינוקות בלי דאגות לפחות ללילה הקרוב.
כ
גם progressive, גם קול אישה, גם בלועזית???אחואחרונה
געוולד.
(<צ>)
חדשה כאן
אנונימית 999
כבר הגעתי לגיל 25, ועדיין לא יצאתי לאף דייט לא הרגשתי מוכנה בכלל להתחתן גם קרו לי דברים בחיים שלא נתנו לי יותר מידי לחשוב על זה
אני עדיין לא מרגישה מוכנה אבל כן מתחיל לחלחל לי שהזמן עובר ואני צריכה להתאפס
יש מישהו שמזדהה? והאם זה משהו שיכול להתריע?
הכל טוב, את לא מבוגרת ממשארץ השוקולד
אל תילחצי.
את מוכנה ורוצה לצאת כעת?
אני הבנתי בדרך הקשה שנכון לחכות לצאת עד שאהיה מוכן (בפועל התחלתי לצאת בגיל 28 אחרי שהבנתי זאת)
אבל לצאת מוקדם יותר לא עוזר להיות מוכן יותר?מבולבלת מאדדדד
יש דברים שצריך בהם את הניסיון לפעמים.
לא בקטע של שפני ניסיון, כן? וברור לא לצאת בלי קטע רציני, אבל ההרגשה של להיות מוכן לא באה תוך כדי?
מה החילוק ביןצע
שפני נסיון לההרגשה של להיות מוכן לא באה תוך כדי?
אפשר לבחון זאת? יש לזה ביטויים?
אסבירמבולבלת מאדדדד
התכוונתי, לא לצאת עם מישהי כשאתה באמת לא מוכן, רק בשביל הניסיון.
אבל כשאתה חושב שמתאים לך להתחיל, חלק מההרגשה זה גם הלצאת. כלומר, גם מי שלא מרגיש מוכן לחתונה, מאד יכול להיות שהוא מוכן להיפגש. זה תהליך וזה משהו שנבנה.
השאלה לאיזו הרגשת מוכנות מחכים
שואל כדי להבין, לא כדי להקשותצע
"מוכן להיפגש" זו הגדרה מחודשת מאוד בעייני.
מה כלול בזה?
לדוגמא, בחורה נורמטבית בת 21 - 22.. מתלבטת אם היא מוכנה להקים בית.
תגידי לה להתחיל לצאת כי מן הסתם (אני משער.. שוב לא הבנתי מה זה אומר) היא "מוכנה להיפגש"?
אפשר גם שאחרים יענו.
שאלה טובה, לא יודעארץ השוקולד
אני חושב שיש סף מסוים של מוכנות להחזקת בית שנדרשת לפני שיוצאים
הכל בסדר יקרההפי
יש לי חברות שהתחילו בגיל 25 ובגיל 26 התחתנו ויש כאלה שהתחילו בגיל 18 ועדיין לא התחתנו , ויש שהתחילו בגיל 22 ועדיין לא התחתנו .. בקיצור יש ויש
ולך יש את המסע שלך , לא עוזר להסתכל על למה זה מרתיע / לא מרתיע כי ביקורת אפשר להגיד על כל דבר , גם אם היית מוצאת בגיל צעיר יותר יהיו אנשים שחשבו שזה צעיר , ביקורות אפשר לתת תמיד
צריך להסתכל על הטוב .
אני בת 27 ופעם יותר דאגתי היום אני פשוט יודעת ומרגישה שהכל פה מושגח אני אתחתן .. ולא מעניין אותי הגיל המדויק .. אני לא מצטערת על שום בחור שאמרתי לו לא או הוא אמר לי .
יכולתי להיות נשואה בגיל 21 לא רציתי .
וגם לפעמים בחורים שרציתי ומשהו השתבש פתאום נפקח לי העיניים איזה טוב ה' שאני לא איתם .
באופן כללי להתאפס זה תמיד טוב, שזה נובע מתוך מקום של חשבון נפש פנימי , מתוך מקום של שינוי ועשייה.
כי חייב לעשות אי אפשרון לרצות בלי עשייה (פעולות ) , ואי אפשר לעשות בלי לרצות ולחלום על זה ( אי אפשר לצאת לדייטים שהרצון סגור).
בהצלחה
את צעירה מאוד מאוד, כל החיים עדיין לפניך!כושר
ורק עכשיו מתחילים החיים!
תרגישי הכי בנוח שאת הכי נורמלית בעולם , כמו עשרות אלפי צעירים כמותך בישראל ..
בהצלחה במציאת זה שמיועד לך!
תביאי את עצמך ואת ההשלמה עם הבחירות שלךברוקולי
אולי זה זמן טוב לבררadvfb
מה צריך כדי להיות מוכן. מה בדיוק צריך.
קודם כל הכל בסדר!פתית שלג
דבר שני, עצם זה שאת מרגישה צורך לעורר את זה יכול להעיד לפחות קצת על בשלות לקשר.
וגם מזדהה..
למדת פעם שיעורים על זוגיות? זה טריק מצוין כדי לפתוח את הראש לעולם הזה ולדייק את הרצונות וההרגשות.
בעיני מוכנות לחתונה זה המסוגלות לקחת אחריותאגוז16
לקחת אחריות על הקמת בית, אפשר כמובן ללמוד על החשיבות ועל למה לעשות וזה יכול לעורר את המקום הזה. בסופו של דבר כולם מתבגרים גם אחרי החתונה, ומתעצבים ומשתנים, זו פשוט מציאות אחרת אבל נשארים אותו אדם וצריך לעבוד כל החיים
היום יש הרבה פחד להיכנס למחויבות הזאת וצריך ממש לעבוד על המקום הזה.
את מרגישה שהזמן שעובר...אדם כל שהוא
מקדם אותך לכיוון הנכון?
את חושבת שיש איזה משהו שתעשי שיגרום לך להיות מוכנה יותר?
כדאי לחשוב..אדם כל שהואאחרונה
האם החוסר מוכנות הזה הוא דבר שצפוי להפתר מעצמו - ואז יש טעם לחכות.
או שכדי שהוא ייפתר צריך לעשות משהו [למשל, לקחת יותר אחריות על החיים בהיבט הכלכלי, או סוג של אימון/טיפול וכדומה]- ואז כדאי לעשות את המשהו הזה, בהקדם האפשרי, כדי שיהיה אפשר להתקדם הלאה.
או שהוא לא צפוי להשתנות, ואז כדאי לחשוב מה אפשר לעשות במצב הנתון.
יש טעם לחכות, רק אם הזמן שעובר מקדם אותך.
קשה לי בדייט.DANI S
שלום לכם/ן
אני בחור מאד רציני, אבל מצחיק אשש, כלומר יודע לנהל שיחות מאד רציניות ועניניות, אבל מצד שני, יש לי הומור מאד מבורך וציני מצחיק, ולעיתים, זה קופץ לי באמצע שיחות ממש טובות, וזה יכול ממש להפריע, בחורות שלא מספיק מכירות את האופי שלי, חושבות שאני סתם עושה צחוקים, וזה מה זה הורס לי את הבטחון עצמי? ורק לבלום את הבדיחות שלי, זה גם קצת קשה בגלל שזה כנגד האופי שלי..
אשמח לעצה, שיחה ותבונה מדעת הרבים.
תודה לכלוכן/ם
רק בשורות טובות
לנסות למנן את זה?ברוקולי
הומור הוא תכונה מצוינתאחו
פשוט צריך למצוא את הקהל והעיתוי המתאים.
גם אני בטבע שלי אוהב הומור וסרקזם, בעיקר הומור סביב לא לקחת את הדברים ברצינות או לומר דברים שכולם חושבים אבל לא אומרים בקול.
עכשיו, יש אנשים שרואים את זה בעין יפה, יש כאלה שפחות.
אתמול המעסיק שלי שאל אותי אם אני מתחבר לאקשן שבעבודה, אמרתי לו שהאמת הייתי שמח לשבת על חוף הים ושכסף ייפול עליי מהשמיים אם זה היה תלוי בי... אבל גם לעבוד זה לא נורא. והוא ממש צחק מזה. עכשיו, אם תגיד את זה בראיון עבודה רשמי סיכויים גדולים שלא יסתכלו על זה בעין יפה.
בקיצור, צריך לקרוא את הסיטואציה, לא ללכת full throttle עם הבדיחות ישר על ההתחלה אלא תראה איך הדברים נראים, יש בנות יותר ביישניות או יותר תכליתיות / רציניות, AKA ייקיות, יש בנות שממש זורמות וכל היום צחוקים דחקות.
בכללי זה גם חשוב לדעת לפתח modes שונים של תקשורת, הכרתי כל־מיני בנות ועם כל אחת הסגנון היה שונה, הייתה בת שרוב השיחות שלנו היו צחוקים, אבל גם הכרתי מישהי אחרת שאמנם חוש ההומור שלה לא וואו (מצטער) אבל יש לה עומק ויצירתיות ואפשר לדבר איתה על דברים ברומו־של־עולם ממש בטבעיות, וגם זה וגם זה היה אחלה.
למה לא להגיד להן את זה?לגיטימי?
כבר על הפגישה הראשונה, כשאתה מציג את עצמך,
להגיד שאתה מאוד רציני אבל מצחיק אשש, וגם כשאתה מנהל שיחות רציניות וענייניות אתה מכניס צחוקים. זה משהו שמפריע לך?
בדייטים אתה אמור להביא את האופי שלך, לא לנסות להיות מישהו אחר...
חחחח היה לי את זה פעםכְּקֶדֶםאחרונה
יש פה חברה לקראת פרק ב?אנונימית בהו"ל
יש כמה פהארץ השוקולד
אני הקמתי חברה למי שמעוניין בפרק ב'מורות עפות עלי
אם זה עוזר לך
מה זה אומר הקמתי חברה?אנונימית בהו"ל
קבוצת וואצאפ?
הוא סתם מנסה להתבדחיעל מהדרוםאחרונה
בוקר טוב, הניק הזה מיועד לשימוש רק בפורום הו"ליעל מהדרום
את יכולה לפתוח ניק נוסף בעצמך.

