אבל שמה ציצית בשכמייה @ימח שם עראפת
(זרמו כבר הרבה זמן לא היה)
(ותגידו אם התגובה שמעליכם סבבה בעיניכם!)
אבל שמה ציצית בשכמייה @ימח שם עראפת
(זרמו כבר הרבה זמן לא היה)
(ותגידו אם התגובה שמעליכם סבבה בעיניכם!)
יש לך טובים... באמתהרמוניהתהיה מהנה יותר, מאשר עם בני זוג ?
(הערה טכנית :אין שום כוונה ״להתנגש״ בערכים דתיים שמקודשים לזוגיות והקמת משפחה.
זה קשור יותר ל AI . מי שחושב שהוא רגיש לנושא, יכול לעצור כאן)
לא תחליף לסרט או מסעדה עם בני זוג.
לא תחליף לשבת על ספסל בפארק עם בני זוג.
לא לנסוע ברכב או ללכת בחוף הים עם בני זוג.
לא לאכול גלידה או פיצה עם בני הזוג.
אלא תוכן השיחה. אחד על אחת.
למשל התייעצות בנושא מסויים.
למשל לספר על משהו נחמד שקרה היום או יקרה מחר ולקבל פידבק.
למשל סיעור מוחות על משהו ממש מלחיץ שיקרה בקרוב.
למשל לצחוק על אירוע או נושא מסויים. עבודה. לימודים. שכנים. חברים.
או בכל דבר שאתם -מדברים- איתו עם בני זוג ונהנים ממנו. רק עם AI.
אז...אם בהתחלה זילזלתי בצ׳אט AI (לפני שנה, היו מזייפים המון ובקושי נתתי לזה צ׳אנס)
היום אני -בטוח- שבעוד X שנים ( 5 ? 10? 15 ? ? 20)
השיחות הכי טובות שבני אדם יוכלו להנות מהם יהיו עם AI.
יצא לכם פעם לדבר עם אנשים חכמים מאוד ?
אבל לא רק בידע. -גם- בידע. -גם- באינטליגנציה ריגשית -גם- בהומור...גם..בהכל.
אז תכפילו את זה 1000. או מיליון.
איזה בן. בת זוג יוכלו להתמודד עם רמת שיחה כזו ? אין סיכוי.
תחשבו על זה. איש השיחה שלכם זוכר -הכל- וחושב על -הכל- במהירות. לא עייף. תמיד חד ומרוכז. תמיד פנוי וזמין.
ו...משתמש גם בחוכמת ההמונים כדי לחסוך לכם טעויות או להיות מצחיק יותר וחכם יותר.
אז אם הגעתם עד לכאן, (אני הגעתי וזה מדהים אפילו אותי שיש לי סבלנות לקרוא את מה שאני כותב)
האם לדעתכם בעוד 10~ שנים, שיחה עם AI תהיה טובה יותר מאשר עם בני זוג ?
ענו בכן או לא (אפשר לפרט. לא חובה)
א. כן.
ב. לא.
בהצלחה.
בפרק הבא (לא באמת)
האם זה ברור לכולם, שבעוד 10-20 שנה, זה לא יהיה רק ״צ׳אט״ , אלא דמות ״אנושית״(שיחת וידאו) ?ובעוד 50 שנה, רובוט-אדם ?
יופי. רק רציתי לוודא שכולנו מסכימים על זה.
תודה.
אבל נראה לי ברור שבסופו של דבר כן.
וכן, כבר בימים אלו יש אנשים שמשוחחים עם הAI (וגם מאמינים לכל מילה שלו... בעיה אחרת) יותר עם בני אדם
אם אני מדבר עם מישהו זה מצד הרצון לקרבה והחוויה של קרבה וביחד
אם אני צריך מידע ספציפי כמו המלצה לספר או מתכון או ניתוח ספרותי של יצירה אני יכול לחפש אותם עם או בלי AI
חשיבה
גם היום אני יכולה להתייעץ עם גוגל או AI והוא יעזור לי ספציפית יותר טוב מבעלי.
גם עם פסיכולוג אני יכולה לדבר ולקבל מהשיחה דברים שאין לי עם בעלי כי אין לו ידע ניסיון וכו.
אבל זה לא קשור בכלל לרמה של שיחה אמיתית עם בן זוג או בכלל בן אדם.
לאדם קרוב יש רצון להיטיב, יש עין טובה ויכולת לבקר, יש אמון בי או לא, כל אלה זה דברים שלא באים לידי ביטוי דווקא בטקסט של השיחה, אבל נותנים המון משמעות למילים.
שברכותיו גדולים מברכות צדיקי הדור,
גאוותו נכונה וראויה,
אשר אין קץ לדרגתו וממילא אף ענוותנותו נשמעת גאווה כי אנו כאין ואפס לפניו.
דברי קדשו יאירו לעיניים וידריכונו לנישואין בעיתה אחישנה,
מדרשותיו והיותו כאן נזכה בברכה מהשמיים.
קבלו את הדרת גאונו אשר זכינו לו
מאז שעליתי לגדולה, אני לא שוכח גם את פשוטי העם שנשארו מאחור 🙂🙏🏼
ארץ השוקולדו...נניח..
שאתם רואים בטלוויזיה מבזק מיוחד :
החמאס מודיע בתקשורת : ״אוקי, נשחרר את -כל- החטופים בידינו תוך 30 יום בתנאי....״
וכאן..אתם ממתינים בקוצר רוח....״בתנאי...״
ואז דובר החמאס שלא ברור למה הוא עדיין בחיים, ממשיך ״בתנאי שהמתנחל הציוני בשם _____________ (השם שלכם) מכיר מישהי חדשה ומתחתן תוך 30 יום מרגע זה...״
ואתם... ״מה ???????????״ ואז הוא אומר (דרך הטלוויזיה) ״בהצלחה. נפגש עוד 30 יום !״
(הערה טכנית לצורך דיון - נניח שאתם היחידים שראיתם את המבזק הזה בכל עם ישראל. רק אתם. אף אחד לא יודע על הדיל הזה וגם אסור שמישהו ידע. לזרום בבקשה)
((הערה 2 - הפנייה לנשים וגברים ).
א. האם אתם תהיו מוכנים לקחת את האתגר ולהתחתן תוך 30 יום כדי להציל את כל החטופים ?
ב. אם כן, מה תעשו אחרת כדי שזה יצליח ב 100% ?
ג. לא. אין אפשרות להתחתן ״בכאילו״ או להתחתן ולהתגרש. אתם צריכים להשיג תוך 30 יום את הדבר -האמיתי- . הצלחתם ? כל החטופים חוזרים תוך 30 יום.
אז לענות :
א. כן או לא (אם בכלל היית מנסים לעשות משהו -רציני- בשביל זה)
ב. מה הייתם עושים ?
אני אענה ראשון.
א. כן.
ב. לוקח שלט קטן ומציב אותו על ספסל שאשב עליו. רושם ״מחפש להתחתן תוך 30 יום. פרטים כאן, בשיחה קצרה על הספסל״. בוחר ספסל בנקודה שעוברים בה הרבה אנשים יחסית.
מתפלל ש10 מתוך 1000 שעברו, ישבו לשיחה קצרה ועם אחת מתוכן יהיה איזה קליק קטן של סקרנות.
אחרי 20 יום ( = קליק של סקרנות עם 20 בחורות), לוקח את הרשימה של ה 20 ויושב לשיחה של 3 שעות עם כל אחת מה 20.
מתפלל ש 5 מתוכן, יהיו מתאימות לי ואני להן ברמה..סבירה + . מחליט על ה-אחת- מתןך 5 . מציע נישואין. מתחתן ברבנות.
תורכם.
תודה.
אם תשב על ספסל עם שלט אתה לא תתחתן אתה מקסימום תישלח לראות פסיכיאטר.
אבל אהבתי את השאלה.
מה הייתי עושה? 30 ימים זה מעט מידי.. אבל סביר להניח שהייתי מנסה להתחיל עם כל מישהי שמוצאת חן בכל הזדמנות רלוונטית.
נרשם לאלף ואחת שדכניות, ומתפטר מהעבודה בכדי שיהיה לי יותר זמן לפגישות. קם ממש מוקדם בבוקר למשימת חיי..
בטח שאלת את זה בכדי להראות כמה אנחנו לא עושים מספיק בכדי להגיע לזיווג ההגון משורש נשמתנו ..
ובכן, ככה זה בחיים, כשיש משהו שדוחק בך, אז כבר אין לך ברירה ואתה פועל. אצלי זה מאוד חזק.. רק שמשהו דוחק בי אני עושה דברים. זה עצוב
אפשר גם לפתח את זה. מה שכתבת על הספסל הוא לא יעיל.. כי אתה צריך גם מציאת חן..
אתה לא תתחתן עם מישהי שלא תמצא חן בעיניך.
הייעול שאני מציע הוא להיות בקשר עם כמה בנות במקביל (בנות כאן לא יאהבו את הרעיון)
ואז בנקודת זמן מסוימת באמצע החודש, להציע לכל אחת נישואין בנפרד. ואז אחת מהן בטוח תסכים..
לבחור לבסוף את זאת שהכי מוצאת חן מבין כולן.
כל כך הרבה סיבות למה כן, אבל למצוא מישהי שתסכים זאת הבעיה
אבל... איזה סיבות?
בסוף זה הבחור והבחורה החליטו להתחתן, זכותם לבחור באיזו דרך שירצו..אולי ההורים לא יקבלו את זה ולא יתמכו, אבל בסוף זה החלטה של הזוג, כמובן שהכל בדרכי נועם וכו'
אני פחות אוהב רעש ואורות, יותר אוהב שקט, ועוד כמה סיבות אישיות, וכמובן שזה גם הרבה יותר משתלם וכל זה..אבל בסוף זה הרבה תלוי בבחורה כי זה בעיקר היום שלה, ולכן בעיניי יהיה מאוד קשה למצוא מישהי ככה
אל תדאג expensive דוד כולנו חושבים בדיוק את אותו הדבר
ובסוף נכנעים לנסיכה על הסקודה הלבנה
למרות שבזמן האחרון אני שומע על יותר ויותר זוגות שעושים חתונות מצומצמות בבית כנסת שזה מדהים בעיניי, אבל לא אשקר שהם לרוב בפרק ב' או מבוגרים.
למרות שהיה זוג צעיר ששמעתי שהתחתן לא מזמן בבית כנסת שאני מכיר אז יש תקווה מיי אקספנסיב אנקל
(בית כנסת לא גדול במיוחד)
מאוד מצומצם
המון תפילות דוד
גם צפוף נורא
אני בעד מצומצם אבל מרווח
נגיד בית כנסת גדול עם הרבה מקום
אבל קודם צריך לרצות להתחתן
לא חנוק כמובן..
וגם אני בעצמי עד לא מזמן מאוד מאוד רציתי את זה על פני חתונה רועשת והמונית.
חחח אז לא נראה לי שזה מאפיין יחודי של גברים 🙈
נראה לי אף־אחד לא אוהב חתונות רועשות והמוניות פשוט נכנעים למשפחה
אני כן חושב שבנות, באופן כללי, יותר מעוניינות בחתונה יפה ומרגשת ורומנטית (יכול להיות גם מצומצם)
ומבחינת הבנים פשוט לבוא לרבנות "איפה חותמים" סלמאת
גם מרגיש לי יותר נכון וטהור .. משום מה..
היא גם מאורע לאומי-רוחני זה לא כ"כ מתאים.
להיות כללי, אפשר לעשות אותו בצנעה ובצמצום דוד, זה שהוא אירוע גדול בפני עצמו, לא מחייב לעשות אותו בסדר גודל ענק, האולמות והטקסים שלפני וכל הרעש, זאת המצאה שלא הייתה לפני מאה שנה נניח, באותה תקופה זה היה המשפחה וכמה חברים באופן מצומצם בבית - וזה כל כך אמיתי וטהור, כל הרעש מסביב והבלגן והאנשים..פחות מעריך את זה, זה מרגיש יותר מדי חיצוני ומאולץ
למהות העניין. אפשרי בהחלט למצוא את האיזון
והקידושין מתנהלים כהלכה. ומפני חתנים שלא יודעים לברך, נהגו שהרב מברך את ברכת הקידושין
הייתי עושה הכל, הרבה יותר ממה שאני עושה עכשיו.
אז למה יש דברים שאני באמת לא עושה גם עכשיו?!
או Kyoto Animation
הסיבה האמיתית היא רנדומלית למדי
מה היינו עושים אם מלאך משמים מודיע שאם כל הרווקים מתחתנים תוך חודש - משיח מגיע
מה אתה אומר?
בכל אופן, לשאלה שלך,
מקווה שהייתי מחפש במרץ ולוקח את הכי קרוב למה שאני מחפש, וגורם לזה להיות הדבר האמיתי עד כמה שאפשר
ימח שם עראפתסתם חס ושלום
סתם יש פה יפי נפש שעלולים לכעוס עליי
<צ><צ><צ>
אין מישהו שלא ירצה להתחתן איתי...
חחסתם עכשיו ברצינות
אני הכי מאמינה בעבודה קשה ואמיתית,
כל זוג צריך עבודה קשה ואמיתית
גם מי זו הייתה אהבה ממבט ראשון או כל קשקוש אחר.
בלי ספסל בלי שלט.
תפילות להשם לעשות את הדבר הנכון שיכוון אותי לטוב.
הגיוני שיש כמה קשרים של "כמעט". אז יש מאגר מסוים של בנות שאם יהיה להן איזשהי מוטיבציה יתרה יהיה להן מקום שהוא לא אפס להתחיל ממנו.
אם אף אחד מאלה לא הצליח, אני מניח שאפשר להכיר די בקלות מישהי איכותית תוך חודש.
האם יצאו זוגות???
אתה יכול לגשת למשהי בעצמך, ואם אתה מתבייש אתה יכול לשלוח משהו, אם אתה בא עם חבר הכי טוב, ואם לא אשמח לעזור לך בעצמי ומניח שגם אחרים.
ואתם מארגנים שיעורים שווים..
מה עושה מי שרוצה רק לבוא לשיעורים ושבנות לא יפנו אליו?
דוחה בנות כמו ספריי דובים
נראה לי כאן באמת תואיל טבעת נישואין
לפחות לא לגברים
בדרך כלל לא פונות בעצמן אלא שולחות חברה ששואלת אותך אם אתה פנוי.
בהצלחה
ואצלי שממה
חחחח
=Cאוהבת צבע לילך ♥️
בטוחה שלא קל להתמודד בין הרצון לשמוח בשמחתם של אחרים, ומנגד ציפיה כל כך גדולה שתגיע השמחה שלך
בטוחה שהאחד שלך יהיה שווה את כל ההמתנה והציפיה, ובעז"ה שיהיה בקרוב, ושום דבר כבר לא יהיה שומם 
התורה ניתנה במדבר, שזה סוג של שממה.
מדבר מיוחס כתכונה חיובית מטאפורית לתלמידי חכמים מעולים.
גם לצחוק מזה ועל זה זה אחלה ;)
נכון, זה מבלבל עכשיו ולא ברור בכלל. ובא לי החלטה ובא לי וודאות. בא לי נחתתתת. ידיעה ברורה. וזה עדיין לא כאן, כל הבא לי הזה. ואני לא יודעת מה יהיה. לא יודעת בכלל בכלל. אבל גם רציתי להגיד לעצמי תודה. שאני נושאת את זה. ומנסה. וחושבת. ורוצה. ולא מוותרת. ומתייאשת וחוזרת חזרה. ולומדת כמה לומדת. ונושמת.
וגם רציתי להגיד לכם את כל זה על הדרך.
זו לא טעות. זה לא באג במערכת. זה לא סתם.
אלו החיים שלכם ממש. זו הדרך שלכם ממש.
יש בה אבנים והרים וגבעות ולפעמים לא רואים קרן שמש וממש צמאים ועייפים ומבואסים ושונאים, שונאים את עצמנו שהחלטנו לצאת למסע ואת העולם וכועסים על אלוקים שדברים לא מסתדרים כמו שרצינו. אבל זו הדרך שלנו ממש. והיא יפה בדיוק כמו כל דרך. יש עוד כל כך הרבה מסביב וכמה אנחנו יכולים ללמוד ולחוות ולראות אם רק ניתן לזה לקרות.
וזהו אנחנו בגדול מתוקים מאוד באמת.
ומחושלים וואו.
וזה שלנוווווו זה שלנווווו זו לא טעות. המסע הזה שלנו ממש.
ויש בו המון אור וגם חושך ואני עייפה אחרי יום ארוך ברמות אז אני כותבת לא הכי ברור אבל עלה בי צורך בלתי מוסבר לחבק את כולם. את כל מי שיושבת בבית ולא מבינה למה עוד פעם זה לא קורה ואת כל מי שעוד מתגעגע להיא שכבר התחתנה. זה המסלול שלנו ואלו השיעורים שלנו, ככה הם נראים. דרך זה נלמד. דרך זה נצמח. אני רוצה לזכור את זה.
כי גם עכשיו המוח שלי סלט. או מוקפץ. בלגן כזה. ואני באמת באמת לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות. אבל אני גם יודעת שמתוך החוויה הזו אני אצמח גבוה. וזה עלול לכאוב ולהצריך הרבה הרבה נשימות והרבה כאב ראש אבל בסוף אני אסתכל אחורה ואומר; כל זה שלי. את כל הדרך הזו עשיתי.
לפעמים אני חושב לעצמי כמה אני בכיין, כי אני חושב שאני עובר איזה צער מסוים ואז באים לי אנשים שהשם מזמן לי אותם רק כדי שאני אבין כמה טוב לי, שבמציאות שלהם לא הייתי שורד שניה.
פעם הייתי אדם מאוד ביקורתי ובטוח שהאמת מונחת בחיקי, השם ברוך הוא סטר לי ונענע אותי, בדרך הקשה הייתי צריך ללמוד כמה אני בכיין 
ואת גיבורה מאוד, והמון חברה פה גיבורי חיל אנשי מלחמה, אני סתם איזה קוץ שבטוח שעובר עליו מה שעובר עד שחלק מהאנשים פה מכניסים אותי לפרופורציה, אז תודה רבה לך ולכם🙏 
אם כל יהודי/יהודיה היה מקדיש 15-20 דקות ביום לשידוכים יכול להיות שהרבה מהרווקים היו כבר נשואים היום...
זהו פרקתי
מה נושא השרשור אפוא?
אשמח לשמוע הכוונה לאיך לעשות סדר בראש אחרי דייט מבלבל.
לאיזה נקודות להתייחס, איך לסכם לעצמי בצורה טובה את המחשבות והרגשות, כמה זמן לגיטימי לחשוב עד שמחזירים תשובה, ומה אני יכולה לשאול את עצמי כדי להבין טוב יותר איך להמשיך הלאה.
תודה!
את/ אתה רוצה לפגוש את הצדהשני עוד פעם?
לא להתחתן, לא להתארס, לא לגור בקצה השני של הארץ. לבדוק בכנות אם יש רצון לפגישה נוספת.
עיקרון הפשטות...
תודה רבה
כמובן תלוי גם באיזה שלב אתם נמצאים
פינג'אן או כלי לבישול קפה
אין טעם שיהיה לו מכסה כי הקפה יגלוש החוצה מהר מאוד (כמה שניות בין נקודת רתיחה לגלישה)
לדעתי רוב הסירים מיוצרים בגדלים סטנדרטיים אפשר לקחת מכסה מאחד לשני
אני גם לא רואה סיבה לייצר סיר בלי מכסה ייקח לו שנה להתחמם
סובב לו סובב לו סובב לו סובב לו פנגאן
עם זה שרצף חברים מתארסים והרגשה שאצלי זה לא קרוב, שמשהו תקוע..
דוד שלי..רק לחזק אותך ולהגיד שעם כל הכאב והצער שאתה חווה עכשיו, יהיה טוב, עם כל הנסיונות והתחושות הקשות שבאות לך והמחשבות והשאלות, תדע ידיעה גמורה שיהיה טוב! כי אין אופציה אחרת לאור אין סוף ברוך הוא שהוא מקור כל הטוב, ואתה הבן היחיד שלו בעולמו, שלך לא יהיה טוב? יעלה על הדעת בכלל?
רק היצר מנסה לשחק לנו עם האמונה "תראה את החבר ההוא התחתן, ותראה האח הקטן של החבר התארס כבר, וההוא כבר עם שלושה ילדים" הוא שקרן, אל תאמין לו דוד, הוא משחק טוב יש לו אחלה מהלכים, אבל הוא שקרן ורמאי ונוכל.
בוא נחשוב על יעקוב אבינו, יצא לנו פעם לחשוב על זה שהבת שלו נאנסה? ועוד על ידי ערל טמא, כאילו, הוא יכל לבוא בטענה "השם מה זה ? אני צדיק לא חטאתי מעודי, אני שומר על הבת שלי בקדושה, וככה נאנסה על ידי נוכרי?" ובמקום זה מה? יעקוב מקבל את זה בהכנעה, בלי שאלות, פלא עצום כל מהלך חייו וכל מהלך חייהם של שלושת אבותינו הקדושים..ליצחק ואברהם לקחו את הנשים, אבימלך ופרעה..ולא הרהרו כלום אחרי ה' ברוך הוא, אני חלילה לא מטיף, שלא ישמע ככה, רק מנסה קצת לתת תקווה שיש לנו מאיפה לשאוב כוחות בכל הגלים האלו שעוברים, וכל אחד עובר מה שעובר, ובסוף זה יעבור🙃
אם זה מרגיש תקוע, תדע שבשניה השם הופך הכל ממש ברגע אחד..
אם תרצה אשתף אותך בסיפור אישי בפרטי
שהתהליך שה מוביל אותי בו הוא מדוייק לי.
המורכבות שאני חווה בדייטים לעומת הרבה דברים אחרים היא שיותר מורכב להבחין בין ההשתדלות לבטחון בה
(וכו')
ה' לא שכח אותך
אין שכחה מלפניו
באמת קשה אבל אני מזכירה לעצמי שכל העולם הזה זה חשבון של נשמות, מה אנחנו מבינים מה טוב לנו... הוא עושה את מה שהכי מדויק לך תלך איתו באש ובמים
זהו
בורא עולם יודע מתי אתה בזוי.. בכל סיטואציה שהשאר חוגגים ואתה מאחור.. שמישהו פגע בך בדייט, שבחורה התייחסה אליך לא כראוי.. כל בושה וכל רגש שהרגשת לבד.
שבחורה אמרה לך לא בדייט..
אין לך מושג כמה ה' זוכר ויודע.
איש או אישה שלא התחתנו קל וחומר בגיל מאוחר יותר כבר מעל 26 והם חוו כאב , ביזוי, כל תחושה של ביזיון .. הכל יתהפך עליהם לטובה.
לכן הרבה פעמים רואים בחורות בנות 29 תוך רגע הן בהריון ותאומים .. מה שבנות צעירות עובדות על זה שנים..
או בקיצור איך שמעתי מרב אחד.. שאתה מרגיש שנוא ה' איתך עוד יותר .. יש עניין ישמע בזיונו ידום וישתוק אפילו מלאכים מקנאים בו.
שבחור בוחר להתחתן עם בחורה אחרת נשבר לבחורה שלא רצו הלב.. אבל אין לי ספק בכלל שהיא זכתה
אבל את ההרגשה הזו של הביזוי ה' לא ישכח לעולם..היא בת של מלך .. מי ישפיל אותה ,בחור?
אולי בשמיים הבחורה שלא בחרו מרעידה עולמות עליונים?
זה היה לפני שהוא בחר . אבל אחרי שהוא ביזה אותה תהיה בטוח שהיא כבר מרעידה עולמות עליונים .
לא צריך לדאוג באמת יש פה ראיה רחבה יותר . מי שדואג בכל משבר הכי קטן שיש לו לא יודע מזה להיות דתי .
* חשוב לציין שלא מדובר בהתקרבנות אלא מתי באמת שאתה שנוא . אין עניין לחפש בכוח השפלה כדי שיברכו אותך. בסוף ה' רוצה שיהיה לך שפע.
בכל מקרה שצריך תפילה מאדם . עדיף תפילה של אדם שחווה קושי אמיתי.. שהוא ממליך את ה' , זה ואו.
יצא לי להיות עם בחורה מתוקה בת 17 שהיה לה התקף חרדה. אחרי ההתקף היא ממש בכתה ונרגעה אחרכ ביקשתי ממנה ברכה...
תקשיב לי טוב.. שנים אבל שנים אני מנסה למצוא מזור לבקשה מסוימת והיא היחידה שבירכה וב"ה אני רואה ממש ישועות.
הכאב שהיה לה בעיניים זה לא כאב שאתה רואה על בחורה רגילה בת 17
כמה טוהר כמה אמונה.. עצם זה שהיא ממליכה את ה' עליה שהלב שלה שבור שהנפש שלה גמורה שהיא נלחמת כמו לביאה בוחרת כל יום מחדש בה'.
העובדה שיש ככ הרבה רווקים היום ושכולם שומרים נגיעה ודיבור זה טוהר. למרות הכל ממשיכים לשמור על זה. זה בלתי נתפס והשנים עןברות והניסיון מטורף לדעתי זה ממש צער השכינה ולא היה את זה בדורות קודמים, כי הדור שלנו הכי יתום עד כדי כך שהדור עצמו מרגיש תצער הזה.
והסיפור עם הבחורה עם החרדות ממש נגע בי, יש לי גם סיפור ממש דומה
פשוט אין לי חברים
וככה אני לא מסתבך
בעיני זה לא פתרון אלא בריחה מהתמודדות.
אבל זה עובד מצוין
על העניין דוד ונראה לי שלפעמים אתה צודק, אפילו בעצמי חשבתי לנקוט צעדים בנושא לא פעם ולא פעמיים, לפעמים פשוט מרגיש לי שאחלה לי ככה
ורק רוצה לכתוב בקצרה -
זה שחברים שלך מתחתנים, לא מעיד שום דבר על ההווה או העתיד שלך.
אם אתה מרגיש שאתה תקוע - נסה לטפל בזה - בגלל ההרגשה הפנימית שלך, לא בגלל החברים שלך. בניית בית זה לא תחרות, זה לא מי משיג קודם.
עם הרגשה כזאת שזה לא קרוב ותקוע, אי אפשר לדעתי להגיע רחוק, וכדאי לשנות את הגישה - גם במחיר של השקעה כספית בטיפול מקצועי, בהנחה שזה יצמיח בעתיד הרבה טוב. שתקבל כלים ומיומנויות שיעזרו לך בהמשך הדרך.
ואולי דווקא ההפך, תתעודד מזה שחברים שלך מתארסים - אנשים שקרובים אליך, שאתה אוהב אותם, שכנראה חולקים איתם תכונות אופי משותפות (שעליהם מבוססת החברות בינכם) - מתארסים, אז למה שאתה לא תגיע לשלב הזה גם?
כשאתה בחדר חשוך, אתה לא יודע מתי יידלק האור.
אבל ככל שעובר הזמן, יש יותר סיכוי שהאור כבר יידלק.
אין לי משהו חכם להגיד. אבל לפעמים הראייה הזו עוזרת
היי
שלום לכם, הייתי פה פעם פעם
אז ככה לא הייתי בחיים אצל שדכן או שדכנית (מעכשיו אגיד שדכן לנוחות חחח),
באמת האמנתי שאני אמצא בדרך טבעית(בעיניי),
אבל בתכלס מאוד מאוד נדיר שאני מכיר מישהי שנופלת על הסגנון שלי ושאני מרגיש את זה… אני פשוט רוב הזמן בסביבה מאוד שונה ובקיצור אין לי יותר מדי הצעות רלוונטיות בעיניי(בכללי יש אבל הבנתם)
מחפש שדכן שיתאים לאחד כמוני שהוא לא ממש נופל על הגדרה קיימת, משהו כמו דתי מאמין מאוד ותורני שהוא באופי ואולי קצת בנראות כמו ״דתיי לייט״ 🤣(אני ממש לא). מצד אחד אני בא מבית דתי,עירוני, יש שורשים חרדיים וגם מסורתיים. אני עם אמונה מאוד חזקה ואוהב את התורה והדת ושמרתי על הערכים והעקרונות בהשתדלות גדולה, וגם מצד שני מאוד מכיר את העולם, וגם לרוב בסביבה מאוד חילונית…ומבחינה חיצונית חוץ מכיפה וציצית שבפנים אני ממש לא נראה ״דתי״ טיפוסי. באזור גיל ה- 30, אחרי תואר, עובד, מבחינה חיצונית אין תלונות, ובקיצור ב״ה על הכל…. רק חסרה אישה.
אולי תתאים לי מישהי חוצניקית כזו, אולי דתיה עירונית כמוני, אין לי מושג אני דיי פתוח בנושא.
בקיצור, נראה לי שהגיע הזמן שאעשה צעד שהוא, לפחות בעיניי, הכי גדול בנושא הזה… אז אשמח להמלצות למישהו כזה שכן יקלע במה שאני מחפש …ולא סתם ידביק לי כל דתיה שקיימת.
תודההה לכם ובע״ה ישועות לכולם!!!
אין לי איך לעזור לא מכירה בנות בסגנון ולא שדכניות בסגנון ..
אבל תודה..😅 לא יודע אם דייקתי את עצמי מספיק אבל שיהיה. אבל כן לא דתי לאומי קלאסי
מתאים לך
זה נכון שאתה אומנם כזה.. אבל זה לא בהכרח שזה מה שמתאים .
תבשר אותנו כבר
זה לפנות לכמה שדכנים...
לא מכירה הרבה שדכנים שיגידו "לא" לאנשים שפונים אליהם (המגבלה הכי רלוונטית שאני מכירה זה גיל, וגם אם אתה חורג במעט יש מצב שלא יגידו לא). ובסופו של דבר, אנשים רבים ושונים פונים אליהם.
יש רשימה נעוצה בראש הפורום - אני ממליצה לך לנסות כמה מהם (ואם חשקה נפשה דווקא בחוצניקית, שים לב לשדכנים שרשומים באנגלית בתחתית המסמך).
וזה אולי נשמע כמו צעד גדול, אבל זה לא כזה נורא - הרי זו לא פעם ראשונה ששדכן מקבל פניה מרווק. ואם תרגיש שהוא מציע לך יותר מידי הצעות לא קשורות - נסה לדייק אותו, להסביר למה לא שייך, ואם עדיין לא מצליח - להפסיק לתזכר אותו שאתה קיים. ואם אתה מרוצה מההצעות - מידי פעם לתזכר שאתה עוד מחפש. ושוב, לפנות במקביל לכמה. אין בלעדיות...
בהצלחה!
מה עושים אם מישהי שאלה אותך אם אתה מעוניין ואפילו נתנה את המספר שלה, והתחרטת אחרי שאמרת כן?
שאלת בונוס-
מה עושים אם יש מישהי (נסיכהשלי) שנמצאת באחד האתרים( אתם יודעים.. שבע ברכות) ו… היא לא התחברה איזה 5 חודשים. יש סיכוי לדעתכם שהיא תחזור? קרה לכם משהו כזה? היא לא יוצאת לי מהראש 🫣
אם היא שלך - תגיע אליך. אם לא - חבל על ההתעסקות. זה לא עושה לך טוב.
תשאיר מקום לטוב שמחכה לך.
באופן אישי אני לא יכול לחזור בי אחרי שאמרתי כן. מין שריטה שלי.
אז אפגש איתה ואשתדל שיהיה לה ערב נעים ואולי אופתע בעצמי.
אבל מצד שני, אני לא יודע ממש להסתיר את הרגש ואני חושש שהיא תשים לב לזה. שאני בחוסר חשק מוחלט
אתה יוצא לערב נעים עם מישהי. בלי להסתבך אם יתאים או לא.
תשתה כוס קפה, תפטפט קצת, תתן לבחורה להתעניין בך קצת וזהו. אפשר להעביר ככה שעה. וכאמור - תשאיר לך את האפשרות להיות מופתע. אולי יהיה לך טוב.
שאמרתי כן למישהי בלי הרבה חשק
ושקיבלתי את המספר שלה הסתכלתי בתמונת פרופיל והיא הייתה נראית ממש שונה. בעיקר התפאורה של התמונה( לא משנה הפרטים..)
למזלי יש לי את התירוץ של הצבא
אמרתי לה שחשבתי על זה ופחות מתאים לי לצאת בסיטואציה הנוכחית וכ וכ
לה שאחרי מחשבה נוספת החלטת שזה לא מתאים מתנצל ומאחל לה בהצלחה..
אני חושבת שבנקודה הזאת אנשים צריכים פחות לעוף על עצמם יותר מדי ולחשוב שאם הם יגידו לא הצד שני יתפרק
למה מה?
כאילו, קצץ צניעות לא תזיק.
והמתפרקים למיניהם צריכים לאפס את עצמם ,כולה מישהו אמר לא. מה קרה?
היית רוצה שישלו אותך שיש סיכוי כשאין?
נכון שלא?
ומסכימה עם בחור עצוב.
אני חושב שזה כן מאכזב.. זה לא אומר שהיא תתפרק בטח שלא, למה שזה יקרה? אנחנו בכלל לא מכירים.
אבל כן תהיה אכזבה ואין קשר ללעוף על עצמך, למשל כשאני רוצה מישהי והיא אומרת כן ואז משנה את דעתה זה מאוד מאכזב.. אותי בכל אופן.
ואין מה לעשות זה דפק כזה שקשה לי לאכזב, מעדיף ללכת על זה ואז כאילו להוריד את זה עם תירוץ כלשהו.. דבר שכבר יצא לי לעשות בעבר.
הבעיה היא שאין לי חשק לזה ולבזבז זמן על זה. וגם את הזמן שלה כמובן..
אם היו עושים לי דבר כזה והייתי יודעת מזה הייתי מתעצבנת על זה ממש, אבל ממש.
תטפל בקושי שלך מול עצמך
אני באמת לא מבינה איך אפשר להטריח אדם אחר סתם ועוד בנושא כ"כ עדין ורגיש כמו שידוכים?
אם כבר זה דיני נפשות בעיני
אם היית מתלבט ניחא,
אתה לא מתלבט.
אז מה השאלה בכלל?
מה התהפכת עלי? דיני נפשות עלק בואי תגזימי עוד קצת.. 😂😂
אפשר להוריד את זה עוד בשלב הבירור ככה שזה בכלל לא טרחה.. ועם כל הכבוד, גם אותי הטריחו לפעמיים, אז מה? בקטנה.
בקיצור תרגעי "מיידית".
תחשוב שהבחורה מתרגשת, מתוחה אולי, אולי מלאת ציפייה ותפילה ולך תדע מה עוד
בנות זה עם
והצד השני כלום אחד גדול,אדישות אחת גדולה מההתחלה עד הסוף .זירו .
אתה מבין כמה זה משפיל להיות בסיטואציה כזאת?
אין לאף אחת עניין להפגש עם בחורים לשם פגישה איתם.
יש כאן מטרה, לא?
אז למה לעשות לה את זה?
עשו לך? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
אם יש לך איך להוריד את זה לפני פגישה מציין תוריד.
אם ברור שלא אז אין עניין לפגישה
אבל לבטל בצורה מכובדת ולא שעה לפני הפגישה
זה מימד האכזבות והטריקים.. זה המצב.
״בנות זה עם והצד השני כלום אחד גדול״
איזו הכללה מטופשת. ואני עוד רציתי להתדיין איתך ברצינות..
ועוד מכניסה לי מילים שלא אמרתי, למעשה אמרתי הפוך, שאפשר לבטל לפני הפגישה. לדעתי את פשוט עצבנית בכללי ומוציאה את זה בדרך הזו.
כמו שכתבתי כאן בשרשור אחר, ישנן בנות שחושבות שהעולם במקסימום של אבא שלהן.. כנראה שאת קשורה אליהן בצורה כזו או אחרת…
אוי הבחורה במתח ומתרגשת .. כאילו שבנות אף פעם לא השאירו אותנו הבנים במתח והתרגשות.. די עם השטויות האלה בחייאת שום שום.
מה שהכי מצחיק, שכתבת לי שאני אטפל בקטע שאני לא יכול לאכזב.. אבל הבנות לא צריכות לטפל ברגישות יתר שיש להן לדבריך.. חח זה מצחיק איך את סותרת את עצמך בלי סוף.
אתה לא באמת מתכוון לזה, נכון?
התכוונתי שבסיטואציה הנוכחית מדובר בצד אחד שרוצה וצד שני שלא רוצה
רק שלצד שלא רוצה יש קושי עם עצמו להיות ישר עם אחרים
זה בכלל לא משנה מי עומד בצד המעוניין ומי בצד הלא מעוניין.
מי שלא מעוניין בכלל ויודע זאת על עצמו אסור לו לפגוע בצד השני להטריח ולהעמיד בסיטואציה די מגעילה לדעתי בגלל הבעיות האישיות שלו,אף אחד לא צריך להיות הקורבן של הבעיות של הצד השני.
בחיים לא הייתי עושה דבר כזה במקומך.
אתה לא תמצא אחת לדעתי שהייתה סבבה עם זה שסוחבים אותה לפגישה מיותרת לחלוטין אם הייתה יודעת מזה.
לא לאכזב את הצד השני זה בדיוק זה- לא להביא אותה למצב כזה (או אותו אם הייתה בת. בסדר?).זה מאכזב הרבה יותר .
אבל לא מסכים עם המסקנה שלה.
יכול להסביר למה זה מוסרי בעיניך כן להפגש איתה בידיעה שאין לה שום סיכוי אצלו?
למה זה טובתה לפגוש מי שבכלל לא רוצה אותה?
שישאיר לעצמו מקום בנפש להיות מופתע. יש מיליון סיפורים על כאלו שחשבו שלא ילך ובסוף התחתנו.
אספר סיפור:
יצאתי עם מישהי פעם, קבענו להיפגש פעם שניה, ביום שהיינו אמורים להיפגש פעם שניה היא חזל"שה את הדייט ואמרה שהיא הבינה שלא מתאים.
היה מבאס מעט, אבל עדיף בהרבה על בזבוז הזמן בדייט כשברור שאין סיכוי
אבל יכול להיות דיני נפשות
תלוי ברגישויות השונות, ציפיות אכזבות, אי אפשר לדעת.
נראה לי שהסיפור שלך מעט שונה כי נשמע שכן הייתה הדדיות כלשהי ביניכם, לפחות בהתחלה.
וכאן זה חד צדדי לחלוטין מההתחלה.
שיש כאן סיטואציה שיש בה 2 אנשים כשבעצם רק אחד מופיע בה באמת.
הייתי נפגש ואחרי זה חותך בצורה נעימה עם תירוץ אלגנטי אם לא מתאים, מבין את הקושי להגיד לא אחרי הכן, אבל להבא תלמד פשוט שאם אתה בספק תחשוב על זה ואל תזרוק כן באוויר, זה יוצר מצבים לא נעימים
ואז זה השתנה פתאום..
האמת, זה קצת מוזר לי לכתוב כאן, בפורומים של ערוץ 7. אני כבר לא ממש שם. אפילו לא בטוח אם אני בכלל דתי. הכי נוח לי להגדיר את עצמי כ”דתי לייט”. אבל בכל זאת החלטתי לכתוב כאן, רק כדי לפרוק.
אני בן 26, איש קבע בתפקיד מאוד משמעותי, מוצלח ומוערך במה שאני עושה,על פניו יש לי הכל; חברים, פנאי, רכב צמוד המון כסף. אבל עדיין יש לי בור שחור בחיי- קשה לי לדבר עם נשים. ברמה שאפילו אני לא רואה את עצמי נכנס לזוגיות.
גדלתי ביישוב מאוד דתי, עם הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות. גם בבית – למרות שההורים שלי מדהימים ותומכים – הנושא של בינו לבינה פשוט היה מוכחש. לא דיברתי עם בנות, מהיישוב, בנות דודות, כלום! ופתאום אני מוצא את עצמי בגיל 25, כשכמעט כל החברים הדתיים שלי כבר נשואים עם ילדים, ואני… לבד. בלי האומץ להתחיל קשר.
במסגרת השירות שלי אני פוגש נשים, אבל אני פשוט לא מצליח לדבר איתן. אפילו להסתכל להן בעיניים זה אתגר. וזה לא שלא יצאתי לדייטים – היו בדיוק 2 בחורות שיצאתי איתן, אך עדיין כל פעם שאני יוצא, אני מרגיש כאילו אני מישהו אחר. כאילו אני לא באמת אני. אני פשוט לא מצליח להתמודד עם המתח.
לפעמים אני כועס ולא יודע על מי. על ההורים שלי? על החינוך שלי? על אלוהים? אני כבר ״ילד גדול״… האשמות לא יובילו אותי לשום מקום.
אשמח לשמוע איך אתם רואים את זה.
מאמן יוכל לתת לך את הכלים. לנהל את מסע הדייטים. כמו כן יש פודקסטים מאוד מועילים בנושא. אבל לך לאימון.
עד כמה עניין הגיל תופס אצלכם מקום?
הפרש גילאים רציני (10 שנים), זה כזה רציני?
בהתחשב בזה שאני מרגישה שזה לא אישיו בקשר. יצאתי עם גדולים ועליו לא נוכח הגיל. הוא צעיר ברוח.
השאלה אם זה מוגזם?
אבל כדאי להיות מודעים כי זה יכול להשפיע
בהווה זה יכול להשפיע אם יש פער גדול ומורגש בהתנהגות או ברמה וכו', והפער הזה בד"כ הולך וקטן עם השנים.
כלומר הפער בין גיל 20 לגיל 10 הוא בלתי נתפס, הפער בין 25 ל-35 הוא גדול מאוד, הפער בין 30 ל-40 הוא כבר קטן הרבה יותר.
הבעיה היא שבעתיד, הפער הזה יחזור להיות משמעותי (סטטיסטית), וגם על זה צריך לחשוב.
בלי להלאות בסטטיסטיקה ואקטואריה, אזכיר בקצרה שממילא ככלל נשים חיות יותר זמן מגברים, וכאשר מראש נכנסים לזה עם פער של 10 שנים - זה אומר שסטטיסטית האשה תתאלמן בגיל שבו היא לא ציפתה להיות אלמנה...
ובדרך כלל קודמות לזה הרבה תופעות לוואי אחרות של הזקנה, כלומר עוד לפני ההתאלמנות יהיו שנים של מתן סעד זה או אחר.
וגם אם אין סעד, הפער בין 65 ל-75 הוא משמעותי, והפער בין 70 ל-80 הוא עצום ברוב המקרים.
שוב, אני מדגיש שזה סטטיסטיקה ולא אמת מוחלטת. אבל בעייני גם את הפקטור הזה חשוב לשקלל, כדי לקבל החלטה מודעת שמתחשבת גם בהווה וגם בעתיד.
מה אני הייתי עושה?
אם יש בנאדם מסוים שאיתו ארצה לחיות והוא מבוגר ממני בעשור, אז אני חושב שהסיכון הזה של העתיד הוא משהו קטן ביחס לרצון לחיות דווקא עם האיש המסוים הזה.
אבל אם אין מישהו שדווקא אתו ארצה לחיות, אלא מציעים לי בשידוך למשל אדם שמבוגר ממני בעשור - לדעתי כן הייתי פוסל על זה, כדי לא להיכנס מלכתחילה להתלבטות הזו.
וכידוע אפשר לטבוע בנהר שעומקו הממוצע סנטימטר וחצי.
יש סטטיסטיקה אחרת, לפיה יכולת השרידות של אלמנים נמוכה משמעותית מיכולת השרידות של אלמנות.
וזה:
1. מסביר למה ככל תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר
2. אומר שכדאי לשני הצדדים שהגבר יהיה מבוגר יותר; אם הוא ימות היא תמשיך לחיות, אבל אם היא תמות הוא לא ישרוד בלעדיה.
רוב האנשים לא יטבעו למוות בנהר שעומקו הממוצע סנטימטר וחצי,
לעומת זאת רוב הנשים שיתחתנו עם גבר שמבוגר מהן ב-10 שנים, יהיו אלמנות שנים רבות מאוד.
ועוד לפני כן הן יסעדו את הבעל, כשהן עוד בקושי בגיל של פנסיה.
ברור שזה לא תמיד נכון. ברור שיש גברים שמאריכים ימים ויש נשים שלא זכו לכך.
אבל להתעלם מזה שאלה רוב הסיכויים, לדעתי זה מסוכן.
הרבה אנשים רוצים להזדקן ביחד. כשמתחתנים בהפרש כזה, כנראה רק אחד מהם יזכה להזדקן ביחד.
שוב, אפשר להחליט שהקשר הזה שווה את הסיכון. אבל להתעלם מהסיכון כאילו הוא לא קיים? חבל.
נשים צריכות להעדיף גברים שצעירים מהן בחמש שנים בערך
זה תלוי גם במה רוצים לעשות ביחד בחיים.
אם מחפשים לבנות זוגיות אז בדרך כלל זה פחות משמעותי עם יש חיבור בסיסי ואמיתי.
ברגע שמגיעים עם רשימת ייעדים מראש ולא בונים אותם עם בן הזוג זה הרבה יותר קשה, זה יותר ראיון עבודה מאשר הכרות ובניין עדי עד.
יש תהליך עד שמגיעים ל"דווקא איתו ארצה לחיות", זה לא קורה דווקא במפגש טבעי אלא קורה אחרי תהליך זוגיות ארוכה. ולכן, בכל אופן לפי דבריך תפסול על זה.
זה באמת קשה אבל, אין לנו לדעת מה ילד יום וכל עוד שיקול שהוא יחסית חיצוני אין דחייה פונקציונאלית כלשהי ששווה בעיני את המחיר.
אני יצאתי עם מישהו תקופה ארוכה שהיה גדול ממני ב14 שנים.
הוא היה מודע לבריאותו, חיוני ובמקום יציב שחבר'ה בני גילי לא היו.
מכיוון שאני בוגרת לגילי זה היה מעולה
(זה לא הסתדר בסוף בגלל דברים אחרים שלא קשורים לפערי גילאים).
אז זה מאד תלוי אדם.
השאלה מה לך
הפער בין 20 ל30 הרבה יותר גדול מ30 ל40.
הראשון מורכב בעיני, השני סבבה. אפשר גם קצת יותר גדול בגילאים מאוחרים.
בטח שעדיף מלשבת בבית בלי הצעות כשהזמן חולף לו.
והכל בסדר חוץ מהגיל, לא הייתי פוסלת את זה
כלומר, זה שיקול שהייתי עושה לפני יציאה לפגישות ולא אחראי שכבר יש נשיאת חן והכל כי זה לא קריטי עד כדי כך
עדיף לך שיסעדו אותך מאשר תסעדי אחרים.
עוד יותר טוב צעיר ממך.
איזו מחשבה
שצחקתי על זה בעצמי, ההשראה מפשוט אני..
אבל אם חושבים על זה רגע ברצינות בצורה קרה
השיקול הזה כבד משקל בדיוק כמו שבחורים מתחשבים בגיל הבחורה משיקולי פיריון .
ומוות הרבה יותר ודאי מלידה בהתחשב בגיל הבחורה.
והקטע שמה שהחברה השרישה כנכון כ"כ חלק מאיתנו שאנחנו, הכוונה הבנות, לא מעלות בדעתינו לחשוב בצורה ריאלית מה " משתלם" לנו חחחח
לא מרחם על גבר שמישהי לקחה אותו לצורך הזה חח
זאת לא המטרה של אף אחת כמובן
עד כמה שידוע לי בכל אופן, למרות שעוד לא יצא לי לעבור אחת אחת ולשאול.
כשמתחתנים חושבים רק על מה יש עכשיו האם טוב בקשר או לא, נחמד או לא
רק שבניגוד לבחורות גברים עושים חישובים כמו כמה והאם היא יכולה ללדת בהסתמך על גיל הבחורה
לעומת זאת בחורות בכלל לא חושבות
כמה שנות בריאות ושיבה טובה יהיו להן עם האיש הזה וכמה שנים אצטרך לטפל בו ואח"כ להמתין למוות כאלמנה.
ווואלה, אם ה' היה נותן לנשים יותר שכל מרגש יש מצב שהיינו עושות את החישובים האלו כמו הגברים.
מתנהלות בצורה לא שכלית
תעביר את זה הלאה
יש צעירים ממש בוגרים
ויש מבוגרים בגיל וילדים בנפש
אין לך אפילו מה להתייעץ איתנו.
שיהיה לכם בהצלחה
כנראה רובם שוכחים דבר מרכזי בזוגיות: הפן המיני.
אישה 10 שנים פחות מבעלה תהני תמיד מגבר שחושק בה וכמעט לא יהיה לו עיניים לנשים אחרות.
להבדיל, אישה מבוגרת מהאיש יכולה להמצא את עצמה לא רצויה, תדירות נמוכה, וכו'
גבר נשוי שיש לו עיניים לנשים אחרות צריך לטפל בשורש כל דבר שמתרגלים אליו אפשר להשתעמם ממנו ולכן העניין כאן הוא עבודה עצמית ממש לא גיל האישה..
ואגב אני חושבת שעשר שנים זה מוגזם זה הבדל שח עשור לא הייתי הולכת על זה
כאילו כמה באמת אפשר לסחוב בלי להתמוטט? ישנן צרות גדולות יותר נכון אבל כאילו די, לפעמים באמת חלאס אבל בטוב
הכי טוב פשוט להרפות
אני מוצא את עצמי מחפש להתעסק במשהו, אולי כדי לברוח מהרעשים מסביב וכל המחשבות
מהתמודדות. לפעמים זה טוב לא תמיד זה רע, אבל צריך להיות בקשב מול זה. בסופו של דבר אין דרך לברוח מהמחשבות והכאב לברוח זה רק לדחות את זה. הוא ימצא זמן ומקום לזלוג שוב פנימה וכשיש פחות כלים זה יכול להיות הרסני.
אני לא יודע מה המצב שלך
רק יכול לומר לך בכלליות לא לברוח מדיי מזה
לא לשקוע במחשבות ובאבל
לנסות להחיות את עצמך
שמה הוא אומר
לא להתייחס להתמכרות כחלק מהבעיה
אלא כחלק מהפתרון
אשמח א תוכלו להפיץ את זה לכל מי שאתם חושבים שכול להיות לו רלוונטי.
קבוצת ואטצפ עדכונים תורה בשמורה🌲-עדכונים
(אגב, פעם הבאה אפשר להוריד את רוב סימני הפיסוק)
אני סקרן מה תהיינה התוצאות
האמת שהמיקום יכול להקשות על מי שלא תושב גוש עציון, במיוחד בשעה כזאת.
אלא אם זה עוד טריק לחבר בין אנשים...
זה נראה מאוד יפה, ובאמת חלק מהביקורת שכתבתי לא רלוונטית, וזה נראה יפה מאוד ומכבד.
- לא ברור כאן שמדובר בסדרה (אולי כדאי להגדיר שזה יתקיים נגיד כל מוצ"ש שאחרי ראש חודש)? והאם זה יהיה תמיד באותו המקום?
- אולי כדאי לפתוח גם קבוצת טרמפים לאנשים חסרי רכב, מכיוונים שונים.
- אולי כדאי להוסיף "התכנסות וכיבוד קל" לפני, ולהאריך את ההפסקה שתהיה יותר מרבע שעה (אם המטרה ליצור מפגשים. בנוסף, לפעמים רבנים מאריכים, וזה אוכל את הזמן של ההפסקה).
טרמפים ובהתאם לכך נפתח אולי עוד קבוצה.
נראה ש7 שנים בערך לא הייתי שם, יש שם מבנה סגור ללילות קרים אלו?
לגבי בחירת היקום, אנחנו גרים שמה, אז מבחינה טכנית מאוד נוח לארגן את זה שמה. וגם המנהלים של הקום מאוד תומכים בזה אפילו כספית, רוצים שאנשים יבואו לחזק את המקום. לכן נתחיל שמה ונראה איך יהיה.
כל הכבוד על היוזמה ועל העשיה הברוכה
מאמינה שזה יביא הרבה טוב להוציא לפועל רעיונות כאלו
(אני חושב שמי שקורא ולא מודע למה שמאחורי הקלעים לא יבין את המטרה שלכם, ולא תהיה לו דחיפה לבוא חוץ מזה שאלו נשמעים שיעורים מעניינים)
יש הרבה שיבואו רק אם זה יהיה ככה. אם אתה כותב פו"פ אתה אוטומטית מאבד אנשים, בטח דוסים. ערבי פו"פ גם בסדר הטכני של הערב לא נראים ככה, זה יראה ערב שעורים לכל דבר. וזה החידוש של העניין ערבי פו"פ כבר יש הרבה...
החיים הם תקופה קשה. אנחנו עוברים, עברנו ונעבור דברים לא פשוטים, בכל המישורים והרמות.
כשאני מחפשת בן זוג, אני מחפשת מישהו שילווה אותי במסע החיים שלי. שיהיה לצידי, יהיה לי אוזן קשבת וכתף תומכת. מישהו שידע להתבונן בנקודות הטובות שלי ולחזק אותן. מישהו שמודע לעומק של החולשות שלי, של הפחדים שלי, של הפגיעויות שלי. שידע מתי ואיך הוא יכול להושיט יד ולהרים אותי. יעזור לי לנרמל סיטואציות, לשים גבולות, לא לדחוף את עצמי לקצוות.
ובגלל זה אני מחפשת מישהו שעבר התמודדויות בחיים שלו. מישהו שרכש כלים ומיומנויות, שעבר מסע חיים משל עצמו, ויוכל להביא את ארגז הכלים שלו לתוך הזוגיות והמשפחה. מי שלא נכשל אף פעם, שהכל תמיד עובר לו חלק, שמעולם לא התעצבן, לא כעס, לא נעלב, לא טעה - איך הוא יגיב כשאני יעשה את הנ"ל? אני מחפשת מישהו שמסוגל להבין ולהכיל גם את המקומות האלה, ויעזור לי להתמודד ולהשתפר בהם. מישהו שכבר היה במשברים, ולמד לצמוח מהם.
אבל האם בשביל זה צריך דווקא אדם שעבר מסע חיים דומה לשלי, התמודדויות דומות?
בעיני, התשובה היא לא.
אני מבינה למה אדם שעבר מסע חיים מסוים מחפש, מזדהה, נקשר יותר בקלות עם אדם שעבר מסע דומה (לדוגמה: יתומים. אחים שכולים. עולים חדשים. אנשים שחולקים מקצוע משותף. תחביב משותף. וכו' וכו'). אבל אני חושבת שחייבים לזכור :
אני חושבת שצריך להגדיר לעצמינו למה אנחנו שואפים בזוגיות, מה הציפיות שלנו מעצמינו, מבן הזוג ומהקשר, ומתוך זה להבין איך הכותרות שידועות לנו על האדם משפיעות\תורמות לנ"ל – ואולי לנסות להיפתח לכיוונים חדשים. אולי דווקא מישהו עם כותרת שונה ממני, או שונה ממה שחיפשתי עד עכשיו, מסוגל להביא משהו אחר בקטע טוב.
שיתפתי כאן בהודעה נפרדת לגבי פודקאסט שנראה לי יכול לעניין אנשים כאן, והאיר לי גם כמה מהנקודות הנ"ל, ולכן מזכירה שוב. בפודקאסט, שנקרא "סיפורים של תקווה", מרואיינים אנשים שעברו התמודדויות שקשורות (בעיקר) לעולם השידוכים. הם משתפים שם בכנות ובפתיחות על קשיים והתמודדויות. קשת המרואיינים היא על הקשת הדתית, ואמנם זה קצת שונה מאיך שהדברים מתנהלים אצלינו, אבל מי שמחפש משהו להקשיב לו (אם מבינים אנגלית מספיק טוב) – או לראות (עם כתוביות אוטומטיות לעברית) – עם תובנות בנושא, אפשר למצוא את זה כאן:
Stories Of Hope | Meaningful Minute
(ומי שזוכר, המראיינת היא אותה אחת מהשרשור הזה).
אני אוסיף שמהחוויה האישית שלי גם גברים צריכים ורוצים את הפתיחות הריגשית,
ובנוגע לבגרות וקשיים שכל אחד עובר-
לא מצפה( ולא מאחל..) שבחורה תעבור את הקשיים שעברתי אבל ראיתי שלפעמים בנות צעירות שלא עברו הרבה פשוט לא מבינות מה זה קושי אמיתי.
אם זה מה שאתה מרגיש בעניין הבגרות, האם ניסיתי לצאת עם מישהי שמבוגרת ממך?
והאם אתה זוכר שזה שמישהי צעירה ממך, זה לא אומר שהיא לא מבינה מה זה קושי אמיתי (גם אם היא לא עברה את זה בעצמה...).
(לכל כלל יש יוצא מן הכלל..)
ומזכירה גם שלפעמים צריך זמן של בניית אמון וכו' כדי להיפתח...
עצם זה שאני מצאתי מישהו שעבר מסלול מאד דומה לשלי, מאד עוזר ותורם לנו.
אולי הרקע המשפחתי לא דומה.
שנינו עברנו חוויות בהתבגרות בצורה דומה, שנינו איבדנו חיים קודמים ובונים משהו אחר מתוך ניסיון העבר.
וזה לא הצליח לי עם אחר שהיינו שונים בחוויות שלנו וברקע שלנו
ערב טוב,
האמת שאני חדש פה, ולכן אני לא כל כך יודע מה הסגנון של החברה פה בפורום. אבל השאלה הא בעיקר לחבר'ה דוסים שלא חיים בחברה מעורבת ולא היו הולכים לערב פנויים פנויות רגיל.
אנחנו כמה חבר'ה שחשבנו על קונספט של שני שעורי תורה כל מוצש, שהמטרה שלהם היא ליצור פתח למפגש והכירות של רווקים ורווקות דוסים.
העניין הוא שרשמית זה ערב של שעורים, וכל המפגש הוא בבין לבין לפני ואחרי. היתרון הוא שזה לא מחייב כלום, אין מעגלי שיח, או איזה משהו מאולץ כזה או אחר. אלא רק אמצעי ליצור מפגש.
מה אתם אומרים? הייתם באים לזה?
יש אנשים שלא מבינים את החשיבות והערך של קשר בסיסי בין שני בני אדם.
לצערי גם יש רבים שלוקחים כל קשר ישר למקום נמוך..
יש צד חברתי חשוב בקשר בין כל בני האדם, אם זה לא מובן אז לא אוכל להסביר זאת.