למה החלטת ללמוד את מה שאתה לומד או כמה אחים יש לך
חלאס, לא מכירים ככה בנאדם
כן כן אני לא מבין אותכם
התחלתי עם משיהי, אז תגידו איזה אמיץ.
ואני הגיד לכם שהיא הייתי נראת הכי בעניין, באמת הרגשתי שהיא ממש רוצה לצאת איתי, כולל שאלות בנושא האם היית יוצא עם מישהי כזאת וכזאת, וממש הכי בעניין שיש, ולא, אפילו לא במחשבה, אולי הייתה סתם נחמדה? אבל כבר הכרתי סתם נחמדות, לא יודע אתם פשוט לא מובנת לי🤷
גם אנחנו לא מבינות אתכם תמיד
וחוץ מזה לא חסר בנים שסתם מפלרטטים
ואולי היא הייתה נחמדה כדי לא לפגוע בך
ולדחות אותך במקום
זה פחות נעים
אתה רצית שהיא תהיה כנה אבל היא רצתה אולי לא לפגוע ויצא ככה
חחחח
די לא יפה לנצל שרשור
רוצה לדבר עלייך
תפתח חדש
אני מוכנה להיות קהל/ קורבן לנרקסיזם והכנות שלך לשעה
עוף על עצמך
חחח
איזה כיף .. יש לי קהל..
אבל קהל זה ברבים לא? קהל... כן ברבים.
לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל...
איזה חמוד אני.
שאלת אותה "את רוצה לצאת איתי?"
ואיך אתה יכול להשאר בספק אם היא סתם נחמדה?
היא ענתה לך כן ואתה חושב שהיא משקרת לך?
ברוקוליוגם אם היא הציעה לך נישואין
והתחתנתם זה לא אומר שהיא רוצה אותך
אני חושבת שאין דבר כזה "להבין בבנות". כל בחורה היא בן אדם בפני עצמו, וכל אינטרקציה עם בני אדם, משני המינים, היא לא משחק מחשב שצריך לבצע בו כמה מהלכים ולחיצות כפתור ואז תתקבל התוצאה הרצויה.
אולי תתנו צאנס נוסף?
אם הגעת למצב שחסמו אותך, זה אומר הרבה על ההצקות.
ובכל אופן גברים משתנים.
לא יודע מה עם נשים.
גמר חסימה טובה
ותשמח שאתה פטור מלחיות יחד עם ביקורתית
שיפוטית מתנשאת כזאת
אם מעניין אותה להשאיר דלת פתוחה אז אחלה
אם היא הבינה שזה לא זה, לבריאות
יש הרבה דגים בים
אולי תלמדו לקבל ולכבד את זה שאמרו לכם לא?
אז נכון שלפעמים יש מקרים שבהם זה לגיטימי ורלוונטי להציע/לבקש מבחורה שתחשוב שוב על האפשרות לקשר,
אבל צריך לעשות את זה בעדינות ובכבוד - לא בניסיונות מניפולטיביים ולא בהצקות חוזרות ונשנות,
ומתוך הכרה בזה שגם היא נועדה לך מששת ימי בראשית ולא רוצה לראות אותך רק בגלל שהשיער שלך שחור מדי - זו זכותה המלאה,
וגם אם מותר לך לבקש יפה ובעדינות שתנסה לחשוב על זה שוב, מותר לה לסרב ואתה צריך לכבד את הסירוב שלה.
(ולכבד כולל גם לא להקניט אותה או בנות אחרות שמסרבות לחזור לקשר על זה שהן לא נותנות צ'אנס.)
יש כאלה שחוסמות באמת ישר אחרי סיום קשר. זכותן, אבל זה באמת מבאס.
לעומת מקרה שיש פה באחד השרשורים למטה שהוא ניסה שוב ושוב ובסוף נמאס לה, חסמה אותו, ואז הוא כתב לה במדיה אחרת (במקרה הזה SMS, אבל גםשמעתי על להשתמש בביט כדי לשלוח הודעות). זה קצת חוצה גבול ויותר מובן....
איך נשמע לכם יותר טוב כשזה כתוב בכרטיס?
למשל אם כתוב "דתי לאומי/תורני" או "דתי לאומי לכיוון תורני", איזה נשמע יותר טוב או שעדיף משהו אחר?
או לחילופין, לפעמים יותר טוב לא לכתוב שום הגדרה ולתת להבין מהמלל הכללי, או שזה פחות קורץ?
למשל אני רושם שאני מחפש בחורה ערכית, שתהיה החברה הכי טובה שלי, עם אהבה כנה לארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, ועם שאיפה להקמת בית המבוסס על תורה עם דרך ארץ ומדע.
ומציין את הפתיחות לעולם ועצמאות מחשבתית. 
כלומר, ההלכה חשובה בגדול, עם רמה תורנית גבוהה וגם רמה מדעית גבוהה ופתיחות לעולם הגדול 
ואצל הבנות, לא כולן רושמות באיזו אולפנה הן למדו
בהצעה לחזור לקשר. במיוחד לא לקשר חברי במקום זוגי. פשוט לא! ולמה זה כל כך לא ברור??
וזו לא פעם ראשונה. פעם שלישית!! למה אנשים דפוקים כל כך?? אמרתי לא. ותפסיק לעורר מניפולציות כבר.
ואם אתה פה, תדע שאני מדי קרובה להתלונן עליך על הטרדה.
(מקווה שבסדר לכתוב את זה פה...)
ניסה ליצור קשר בעוד דרכים... והיום שלח סמס... מובן שהתעלמתי וחסמתי...
במקרה שלנו, לא הייתי מציעה לאף אחת שאכפת לי ממנה, להיפגש איתו.. לא אכתוב למה, אבל בכל אופן חזרה לקשר איתו לא באה בחשבון בשום מצב שהוא...
אדם צריך להבין שאם הוא רוצה לחזור לקשר, זה לא אומר שהצד השני רוצה\מעוניין\פנוי.
ושלפעמים עצם הפנייה, כאשר הצד השני נמצא בקשר אחר, עלול לבלבל ולפגוע בקשר הנוכחי של הצד השני.
ולכן - לדעתי, לא נכון 'ליפול' על מישהו מהעבר בלי לבדוק קודם שהוא פנוי ומעוניין בקשר, ורק אז לברר בחזרה.
בוודאי שיש ערך לחזור לקשרי עבר - באופן כללי, לא מדברת ספציפית על המקרה שלך - וכותרת כל כך נחרצת שלא עושים את זה יכולה להרתיע אנשים.
אולי מבחינתו מדובר בחיזור לגיטימי.
אבל צריך להבין שיש מישהו בצד השני, שמבחינתו זה הטרדה - וחשוב להיות מודעים לגבול הזה.
צריכים ליצור הפרדה
בין החוויה שאתן מרגישות מההודעה.
חוויה כנראה מטלטלת ומסעירה או מעצבנת
ומריצות סרטים בראש, וכן הוא ולא הוא.
וזה לוקח מכן הרבה אנרגיות ולא זורם לכן
לקבל הודעה כזאת
לבין המעשה עצמו.
שבן אדם שלח הודעה,
אני מתכוון הודעה מכובדת,
שהוא מעוניין בקשר.
ותתנתקו לחמש שניות סה"כ מהרגש
ותבינו שהוא לא מודע לזה שאתן בקשר אחר או לא
וחושב לתומו שאולי יעשה כאן את ההשתדלות
שתביא את התוצאה הרצויה לכל הצדדים.
ולכן תגיבו מהראש,
באותן חמש שניות כמובן, לא יותר מבטיח,
ותגיבו לגופה של ההצעה
כן לא שחור לבן,
ותהיו הכי ישירות, בעניין למה לא
(בהנחה שזה לא). וכמה שפחות בהצלחה
ואיחולי סרק, להגיב לעניין.
אני לא בעד לחסום על כל דבר, כי זה טיפה מעליב
אבל כן, אם יש חשש שהבן אדם לא יעצור את עצמו מלשלוח עוד ועוד, אולי לחסום אותו לכמה ימים.
אבל לא לצאת מפרופורציות.
וגם להיות מובנות, ולא להתנשא.
("אני יודעת הכל, לא מסבירה אפילו, חוסמת", זה Don't Please!)
רק שהוא מנסה ליצור קשר בכח...
לפעמים, בטקט, אפשר לנסות לחזור לקשר עם אקסית
כלומר מאז שעזבתי אז אין בלאגן. לא חשוב. מה שאני מנסה להגיד
שהלכתי להביא פופקורן...
חוסר בשלות למשל, הכי הגיוני שיש.
ברור שאם מישהו מטריד, לא סבבה, אם שואל בזהירות פעם אחת ונניח שהוא לא זרק עלייך ביצים לפני שנפרדתם בפעם הראשונה, מה הבעיה?
הרוב השפוי מסכים שלהטריד לא סבבה.
מישהו מטריד, למה שלא תתלונני?
האם הסברת לו פשוט שנראה לך שלא?
אולי הוא חושב שאין לך וואטסאפ ולכן ניסה סמס?
ברור שאם זה בכיוון של מניפולציות, לא נשמע טוב, אבל אפשר לומר ברור כדי שיתייאש, אפשר כמובן גם לחסום מכל פינה...
והוא אולי פחות בשל, לפי ההודעה ששלח...
והוא יודע טוב מאד למה לא.
ואני לא יודעת אם רצה קשר זוגי או חברי... אבל שניהם גרועים במקרה הזה🤦♀️
והתכתבנו בוואטסאפ ובגלל שחסמתי שם (וניסה ליצור קשר בעוד דרכים) שלח לי סמס...
זה חד וחלק מניפולציות. ואני יודעת לאן זה היה מגיע אם הייתי אומרת כן...
בגדול רק רציתי להעלות את המודעות לזה. (ושאם הוא קורא פה, שיבין את הרמז ויעזוב אותי בשקט)
רקאני
ארץ השוקולדממש לא, אולי בעצם כן. לא, לא, אהמממ כן? ואיי כן כן כן . לא.... אין מצב. מה פתאום, אולי בכל זאת? כ....ןןןןן, וואי כן, אהמממ לא. מה הקשר? לא. לא. מה את דפוקה? ברור שכן.
מכירים את זה? עליות וירידות, תנודות וחוסר יציבות בתחושות שלכם כלפי הקשר.
איך אתם מתייחסים לזה? וגם איך יודעים מתי היא נקודת ההכרעה...
אין לי מושג איך להתמודד עם זה.. פשוט בוכה וצוחקת חחחח
הפיתשימי לב שאת לא עייפה רעבה מותשת וכו'..
שאת ברגע שכלי
התשובה לפניך
"רגע שכלי?"
ומה התשובה?🤭
שאת ברגע טוב, שאין לך צורך אחר שעלול להפריע
יותר קל להגיע לתשובות בנחת ובטוב
בטח לפני שהקשר נהיה רציני שממשיכים לחתונה, יש תנועה זכרית שהולכת אחורה על מנת להתקדם קדימה.
אז כנראה שאני יותר נקבי
נו טוב, זה לא חדש לי
מאיפה למדת את העניין הזה? אשמח למקור לדברים.
יש לי מחשבות שלי בעניין, אבל מעניין אותי לשמוע את המקור שלך.
אם מתישהו יהיה לך לאן להפנות אותי ללמוד את זה, אשמח.
רק אגיד שאני חושבת שיש שם ניואנס דק בין התנועה הזכרית, שתיארת גם בהמשך בהרחבה, לתנודות רגשיות שגם לנשים יש ביחס לכל מיני דברים. השורש אצל כל אחד אחר, אבל אפשר למצוא גם פה וגם פה את חווית ה'לא סגור על עצמו/לא סגורה על עצמה', כל אחד בהיבטים האישיים שלו.
זו חוכמת חיים (;
סתם אני מניחה שלקחתי קצת מכל אחת ואחד
אם היו שיעורים הייתי באה😁
ומוכר מאוד, אוהבת ללמוד מהחיים.
תנועה זכרית זה יותר להתנתק כדי לחזור להתקדם.
תנועה נשית זה ה'גלים' ברגש ובתחושת הבטחון והוודאות.
ולשואלת- הגיוני בהחלט מה שאת מתארת.
מאמינה שאם חברה היתה מתשפת אותך היית מנסה להרגיע ולנסות אחכ לעשות סדר. לשאול מה טוב בקשר? מה את מעריכה בו? איזה חוזקות יש בקשר? מה את מרגישה רוב הזמן?
מה המחשבות והחששות שעולים בזמן שיש לך ירידה בבטחון בקשר?
איך אפשר לחזק את הבטחון שם ולתת מענה לחשש?
אז עכשיו זאת את שבתוך סערת הרגשות הזאת כדאי לדבר עם חברה, עדיף עם ניסיון או אפילו משהי מבוגרת שאת סומכת עליה/אשת מקצוע ולשתף אותה.
על המשפט שקדם רשם:
"שאתן לא סגורות עלצמכן"
אז אני אומרת זו תנועה דווקא יותר זכרית פתאום להתרחק בבום
להשאיר את הבחורה בחוסר בוודאות לכמה רגעים
זה ממש לא תנועה נשית האישה תהיה נוכחת
גבר הרבה פעמים גם אם הוא רוצה את הקשר הוא
ירצה להתנתק כדי לחזור להתקדם.
שלבים ראשונים מקליל..
שלבים טיפה יותר מתקדמים - חושב מנתח מה הולך שם? מה הולך אצלי בראש ובלב
חשוב להקשיב לעצמך ולמה שטוב לך בתקופה המאתגרת הזאת של חוסר וודאות.
לדוגמה, לנו היה שלב שדיברנו בטלפון קבוע כל לילה ובאיזה שהוא שלב זה כבר העיק עליי, לפעמים היה לי כיף ולפעמים בכלל לא בא לי... (ואז ה'לא בא לי' רק גורם לעוד ועוד מחשבות)
אז הייתי צריכה במקרה כזה לדעת להגיד - מתי טוב לי שנדבר.
בכלל, זה תקין לגמרי שלא תמיד רוצים. הכי טבעי בעולם שלא תמיד מתחשק לך.
אצלי הבעיה הזאת בגדול נפתרה אחריי ההחלטה - ברוך ה' עיקר הלחץ שהיה ירד ואז כבר לא צריך לנתח כל דבר ואפשר פשוט להיות ולהנות... ואם אם יש פתאום פחות חשק - זה סבבה כי זה לא אומר שום דבר ואני יודעת שזה זמני.
(אצלי בדייטים כשהיינו ביחד היה מעולה, ואז כשהיינו רחוקים כל הספקות היו עולים לי..)
בקיצור זה תקין לגמרי שיש תנודות כאלה, במיוחד בשלב כזה שאין וודאות אם זה יהיה בסוף כן או לא.
מה שחשוב זה לראות לאן המגמה הכללית. לא לפחד מרגעים כאלה ולא להיכנס ללחץ.
ומתחברת להצעה שראיתי פה - לכתוב. פשוט לקחת מחברת ולכתוב לעצמך כל מה שעולה לך.
זה מאפשר לראות את התמונה הכללית ונותן למחשבות הפנימיות מקום לעלות.
בהצלחה!!
אוף מה עושים עם המחשבה הזאת שאולי יהיה מישהו שיגשים יותר את הציפיות שלי?
אחרי שנוצר התהליך האנושי של היכרות , ידידות ואמון, ההחלטה להתחתן היא המשך די טבעי מבחינה רגשית. ולא מקבלים אותה רק מהשכל.
כלומר, מלכתחילה, לפני שפגשת את הבחור, כשאת בוחנת את הסוגיה רק מבחוץ, קשה לך לדמיין איך מקבלים החלטה כזו, אבל מתוך התהליך, כשאת יוצרת קשר – זה יותר קל.
2. הבנה שאנחנו רק בני אדם ויש מעלינו מישהו שדואג לנו. ההחלטה שלנו היא החלטה אנושית, אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה אתנו מחר, ואיך ימצא אותנו המחר. לא רק שאנחנו לא יודעים איך יהיה הבחור הזה בעוד עשר שנים, אלא כמו שציינת אולי אנחנו עצמנו נשתנה??
העתיד שלנו, מעצם היותו עתיד לוט בערפל.
את לא יכולה לדעת פרטים על החיים שלך בעתיד: איך תהיי את בעוד מספר שנים, איך יהיה בעלך, ואיזו זוגיות תצליחו ליצור.
את לא יודעת גם אילו אתגרים יעמדו לפניכם, וכמה כח ויכולת יהיו לכם כדי להתמודד עמם.
אבל חוסר הידע הזה הוא מובנה.
החרדה מפני בחירה לא נכונה היא זו שמעלה בנו את כל הספקות הקטנים והגדולים ונותן לנו תחושה שעד שלא נפתור כל אחד מהם אי אפשר להמשיך הלאה.
1. את שואלת מי מבטיח שהוא האחד.
מה זה אומר האחד? האחד הכי מוצלח? כשאת בוחנת בחור בפגישה את לא מחפשת את האדם “הכי”. הוא לא חייב להיות הכי בעל מידות, ולא הכי חכם, וגם לא הכי צדיק. (אם כך זה היה, רק זוג אחד היה בעולם – הגבר הכי מוצלח עם האישה הכי מוצלחת, וגם הם לא היו מסתדרים כי היותר מוצלח מביניהם קיבל בן זוג שהוא לא הכי מוצלח ? )
הוא צריך להיות עם אופי, מידות ותכונות שיכולים להסתדר איתך.
גם את כנראה לא מושלמת, ועדיין זה לא אומר שטעות להתחתן איתך…
סביר ונורמלי שתיתקלי במהלך החיים עם אנשים שונים, שבתכונות מסוימות הם יותר מבעלך.
הוא הופך להיות “האחד”, אך ורק אחרי שבחרת להתחתן איתו.
האחד שבחרת בו להנשא לך, לכרות איתו ברית, להיות נאמנה לו…
ליצור איתו יחד זוגיות שהיא יצירה מיוחדת של שניכם.
האחד שבחרת להיות נאמנה לו ולהשקיע את כל כולך כדי שתצמח ביניכם אהבה.
2. איך תדעי שזו לא רק התאהבות?
ההתאהבות עצמה היא מצוינת, אך כדי שהיא לא תתפוס את מקומם של רכיבים חשובים כמו אינטואיציה עמוקה ושכל ישר, תנסי כמיטב יכולתך להסתכל במבט מפוכח, אולי גם תדברי עם מישהו חכם תו”כ הפגישות שידע לשאול אותך שאלות שיגרמו לך לחשוב ברצינות ולהקשיב לעצמך.
3. שאלת איך אפשר להחזיק שנים בלי לחשוב “אולי אני לא מאושרת” או “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב”
השאלה הראשונה היא דווקא שאלה מבורכת, אם שואלים אותה מתוך תפיסה אקטיבית.
אסביר:
ההקשבה לרגשות שלי, ולרגשות של בן הזוג היא חשובה. טוב לשאול את עצמנו מדי פעם אם אנחנו שמחים והאם טוב לנו.
אבל השאלה היא מה עושים עם התשובה.
אם אדם תופס שהמציאות אחראית לאושר שלו, הוא חושש לגלות שהוא לא מאושר, כי אין לו שום שליטה על זה.
אבל כשאדם רואה את עצמו כאחראי לרגשות של עצמו, הוא חושב איך להפוך את עצמו למאושר, ובמקרה שלנו: איך הופכים את הזוגיות שלנו למיטיבה יותר עבור שנינו.
4. “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב” – זו בחירה שאפשר לבחור אותה בצורה מודעת.
כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה שישאלו עליו את השאלה הזו…
איך לא שואלים את זה?
להיות נאמנים זו אומנות מתפתחת. זו בחירה יומיומית לקבל את בן הזוג ולכוון את עצמנו לא לבדוק אותו (כמובן חוץ ממקרים חריגים) אלא לשאול: איך משפרים ומשדרגים את הזוגיות שלנו, ולא האם.
כשיש לנו תפיסה של נאמנות, של “זה בעלי, ואליו אני נאמנה”, כל ההסתכלות על העתיד משתנה.
בשיר השירים כתוב “מי יתנך כאח לי” לכאורה בעל יותר אוהבים מאשר אח,אז למה משתוקקת הרעיה שהדוד יהיה כאח?
( מן הסתם יש פירושים נוספים) כי אח נשאר אח. גם כשהוא מעצבן, לא חושבים אולי בכלל אני אחותו בטעות, אלא חושבים איך להסתדר.
מאחל לך הצלחה רבה
זה באמת נקודות חשובות שהצפת
תודה!!
אין גבול תיאורטי לכסף שאפשר לעשות בקזינו אם להמשיך לשחק
ולכן מהמרים כבדים ממשיכים להוציא כסף על עוד סיבוב ועוד סיבוב אולי בפעם הזאת יזכו ויקחו את כל הקופה
(וגם אם יקחו אותה, ברור שזה לא מספיק, והם יוציאו את הכסף על עוד סיבובים)
אלא שלא מצינו מהמר כבד עשיר
מי שיוצא מורווח הוא מי שקיבל זכייה מוכבדת ופרש
כשם שיכול להיות מישהו יותר טוב יכול להיות גם מישהו יותר גרוע ולא תמצאי טוב כמו מי שהיה
וכשם שיכול להיות מישהו יותר טוב, יכול להיות מישהו עוד יותר טוב ואין לדבר סוף
זה ברמה המתמטית
אבל עכשיו ברצינות, א' אני לא יודע אם אילו ציפיות את באה אני לא חושב שזאת העבודה של בעלך לעתיד להגשים ציפיות או משהו כזה, זה ברור וידוע וטחון שברגע שבאים עם דרישות כלפי השני, האושר מאיתנו והלאה.
ב' אין שום בן־אדם בעולם שיהיה מושלם עבורך. אף־אחד לא נולד באופן שבדיוק תואם את האופי שלך אולי חוץ ממך אבל זה כי זאת את. ואת לא יכולה להתחתן עם עצמך (נראה לי שרוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם).
מה שכן יכול להיות זה מישהו שמתאים לך פחות או יותר מבחינת הדברים החשובים לך, 100% שהוא לא יתאים ב־100% לציפיות (אין מה לעשות גם אם תבחרי את הכי מושלם יכול להיות שתגלי שהוא נוחר בלילה כמו מסור חשמלי), ומשם והלאה אתם צריכים ליצור זוגיות כזאת שתספק את שניכם, להבין אחד השני, לצמוח אחד לתוך השני, כמובן לא מתוך כוונה לשנות אנשים אלא מתוך רצון טוב להיכנס לעולם של השני ולעשות לו טוב
ג' מניין לנו שמה שאנחנו מצפים זה מה שאנחנו צריכים? כאילו סתם נניח אני רוצה מישהי חובבת ספורט אקסטרים, אחלה, נעשה מלא שטויות נהנה מלא אחלה רומנטיקה בסוף תקרה איזו תקלה ומישהו יישאר ל"ע נכה לכל החיים. אז כבר עדיף מישהי יותר ביתית ורגועה לא? ואולי גם לא, אולי זה דווקא התיקון של אחד מאיתנו? בדיוק שמעתי שיעור של הרב מוצפי, על סיפור שהיה לחיד"א (או בן איש חי? לא זוכר), על אחד שהייתה לו אישה ל"ע... הייתה עושה לו את המוות כל היום. אז הוא רצה לשאול את החיד"א מה לעשות. ובא לאותו איש חלום שהוא מת ונקרא לבית דין של מעלה, ומתחילים לשקול לו את המצוות ואת העוונות, טוב שופכים כמה שקיות סופר של מצוות בצד אחד, והצד השני וואי וואי, מגיעות משאיות טריילרים משהו מלחיץ, אחת אחרי השנייה, כבר עוד שנייה מקימים מזח צף... טוב, סיימו לפרוק, האיש כולו סיד חיוור, ופתאום מגיע איזה מלאך עם תיק, שם את התיק בצד של הזכויות, המאזניים עפות! טוב, מה יש בתיק? זה כפרת העוונות מההצקות של אשתו. בקיצור מה אנחנו בכלל יודעים על החיים.
לאן אני חותר, צריך שתהיה נשיאת חן כללית, שתהיה לכם תקשורת נעימה, שאיפות פחות או יותר אותו דבר שלא יהיה בית שכל אחד מושך לכיוון שלו בדברים המהותיים, וזהו מכאן ואילך מידת הביטחון
מסכימה עם מה שכתבת אבל ברגש זה יותר קשה..
חחחח אהבתי איך ניסחת את הסיפור😅
נראה לי גם יותר אצל בנות נוכח העניין הזה
כי בסוף חצי מזה זה חשש לגיטימי, אולי הוא בעייתי, אולי נסבול, כו' כו'
ולחשש הזה כן צריך להתייחס ולסנן את מה שבעייתי
אבל מעבר לזה, לדעתי לפחות, זה פשוט לעשות את ההחלטה המודעת שאני מחליטה לאהוב אותו
הכרתי כל־מיני בנות בחיי, מבחינה אובייקטיבית היו בנות ממש ממש טובות (יפות, מעניינות בטירוף, חכמות, מלא תכונות חיוביות) אבל לא הרגשתי כלפיהן כלום
מהסיבה הפשוטה שלא רציתי להרגיש שום דבר
זאת לעומת בנות אחרות שבחרתי לִרְצות אותן וזה הפך אותן לטובות יותר מכולן גם אם הן לא כאלה באמת מבחינה אובייקטיבית
אני חושב שהשלב הראשון צריך להיות אכן שכלי ושקול אבל בשלב מסוים צריך לעשות את ההחלטה לאהוב אותו ואני חושב שאם לעשות אותה באמת אז ממילא כל החששות האלה יתפוגגו
ואתה שוב צודק
אני שמעתי מאדם חכם מאד כמה דברים לגבי זוגיות.
הראשון זה "תיאום ציפיות" ולפני תיאום בין השניים צריך לתאם בינך לבין עצמך.
אני יודע שרגש זה עולם בפני עצמו אבל יש זוהר מאד יפה בפרשת תרומה שמדבר על "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשת ובכל מאדך".
והשאלה הראשונה ששואלים שם זה: וכי אפשר לצוות על הרגש?
וכן יש חלקים מסויימים ברגש שאפשר לצוות עליהם ולנהל אותם.
כשקונים מוצר המוצר צריך לענות על כמה דרישות, לדוגמא: קולפן תפוחי אדמה וירקות.
הוא צריך לקלף לא? כן אבל הוא גם צריך להרגיש טוב ונוח ביד וגם צריך לתת תוצאה טובה בקילוף עצמו...
בזוגיות משתפים ומדברים על נקודות ורואים האם מתוך זה שאוהבים אחד את השני אפשר לנסות להגיע למטרות מסויימות.
אני זוכר שלפני שנים רבות פגשתי מישהי שאמרה לי בפירוש שהיא רוצה "להתחזק" ולא תהיתי על מה היא מתכוונת כי די היה ברור לי שמבחינה תורנית היא רוצה להתחזק.
אני באותו הזמן לא ממש הייתי בכיוון של להתחזק ולא בגלל שאני לא רוצה אלא לא הרגשתי את עצמי במקום רע שאני צריך "להתחזק".
היא החליטה שבגלל שאני לא רואה את הצורך להתחזק אז זה לא מתאים.
הבעיה הייתה שהיא רצתה משפחה גדולה מלכתחילה ואני פשוט אמרתי שאני לא יודע האם יהיו לי את הכוחות או לא אבל אני מוכן לנסות להתחיל.
אחרי הילד הראשון שנולד לה היא כבר הבינה שיש משהו במה שאני אמרתי....
אשכרה תשבי ותכתבי לעצמך מכתב, מייל או משהו שיתאר לעצמך מה את רוצה ומה חסר ומה היית רוצה ותשתפי (אני לא יודע באיזה שלב של ההכרות אתם).
תחשבי שמישהו יבוא אליך "את מגשימה לי את הציפיות שלי, איזה כיף לי", איך זה ירגיש לך? (סליחה על השאלה הבוטה)
הרי כל אחד מאיתנו מסתובב עם שק של ציפיות על העתיד שלו ובמיוחד על הבן\בת זוג שלו ואני חושבת שזה דווקא משמח שמישהו אומר לך אתה עונה לי על כל הציפיות כי זה רף גבוה.
וברור שהמטרה של הקשר היא לא "הגשמת ציפיות", אתה בסוף רוצה בן \ בת זוג לחיים אבל זה כן מדד פנימי שאתה מודד איתו את הבנאדם.
ברור שיש ציפיות אבל הם לא הנושא.
הנושא זה הקשר ההדדי שבונים, אחרת זה מזכיר לי התייחסות לאדם כאל חפץ.
עצם היכולת להשוות בין שני אדם שונים מזכירה לי השוואה בין חפצים.
ובכל אופן, אפילו ההשוואה לא מתחילה כי העניין פה זה אפילו לא הבנאדם שעומד בצד השני של הקשר, אלא העניין פה זה הקשר עצמו. ואי אפשר לאמוד איך יראה קשר עם בנאדם א' למול קשר עם בנאדם ב' וגם אפשר אפילו ליצור קשר בצורות שונות עם אותו בנאדם.
מברך אותנו בקשר שיעלה למעלה מכל הציפיות שלנו
תודה על החידוד
אמן!!
ב"ה יש הרבה מאוד אנשים בעולם. והרבה מהם הם גם אנשים טובים.
ותמיד, תמיד, תמיד!!!
יהיה מישהו שהוא יותר.
יותר יפה, יותר מוצלח, יותר מצחיק, יותר עשיר, יותר גבוה, יותר חייכן, יותר סבלן, יותר מכיל, יותר מפרגן, יותר מפנק, יותר רוצה, יותר צדיק, יותר נדיב, יותר גמיש, יותר....
כשאת אומרת "טוב", את בעצם מתכוונת למכלול של דברים שיוצרים את המהות של האדם. כאשר את מתמקדת בפרט כזה או אחר ומשווה בין אנשים, תמיד תמצאי מישהו שאצלו התכונה הספציפית יותר בולטת מאשר אצל מי שאת משווה מולו. אנחנו הרי לא תכונה אחת בסופו של דבר.
אבל גם הגדרת שטוב = מגשים את הציפיות שלי.
ואני אומרת,
אולי צריך להשאיר את הציפיות לכריות.
במקום לפנטז על משהו אחד מסוים, מישהו שייכנס לתבנית מסוימת שבנית בראש - לבנות קשר עם מי שנמצא מולך.
אני לא יודעת לאיזה סוג של ציפיות התכוונת.
לדוגמה: יכול להיות שאת חולמת שהוא יפיק לך יום הולדת מטורף כל שנה, והוא בכלל לא חשב בכיוון.
מצד אחד, את יכולה להגיד שהוא לא הכי טוב כי הוא לא עומד בציפיות שלך,
או להגיד שאולי אפשר לעשות דברים אחרת -
1) לשנות את הציפיות - לא חשוב לי דווקא הפקה מטורפת, חשוב לי יחס שאקבל ממנו.
2) להבין שבמכלול של קשר זה פרט קטן.
3) לתקשר. אולי אצלו יש סיבה שזה לא בציפיות?
כשאת בוחרת מישהו, זה לא בגלל שבדקת את כל הגברים בעולם, והוא זה שקיבל את הניקוד הכי גבוה.
את לא בוחרת את האדם הכי טוב.
את בוחרת שותף למסע, שותף לדרך, שיחד, בעבודה משותפת - תוכלו להיות הכי טובים ומתאימים אחד לשניה.
זוגיות זה דבר שדורש עבודה. זה לא שמחכה לך אביר על הסוס הלבן שימלא את כל משאלות ליבך, ורק מחכה למוצא פיך.
וברגע שבחרת שותף כזה - כל השאר פשוט נהיים לא רלוונטיים. גם אם הם יפים יותר, מוצלחים יותר, מצחיקים יותר וכו'.
הוֹמִיָּהאני תמיד אוהבת לקרוא מה שאת כותבת😊
וכי את חושבת שאחרי החתונה לא יהיו בעלים מוצלחים יותר משלך? יגמרו הבחורים שנראים בעלי יתרון משמעותי על גביו?
את תצטרכי להתמודד עם היכולת לשמוח בחלקך כאן בהחלטה הזו, ובכל יום ויום אחרי החתונה.
יהיה מי שיהיה בעלך. כי זה קשור אלייך לא אליו
תישאלי אותה, תבקשי ממנה לשתף אותך במחשבות, ההתלבטויות שעברו לה בראש, כשהיא עמדה במצב של ההחלטה החשובה של חייה - האם היא הולכת להתחתן עם האדם הזה?
ואיך היא החליטה שזה זה.
קיבלת כאן התייחסויות נפלאות.
מניסיוני, אני יכולה להגיד לך שיש שלב (בדייטים), אחרי תקופה שיוצאים כבר די זמן להכיר היטב את האיש, שאת כל כך מרגישה שטוב לך איתו, את נמשכת אליו, מתגעגעת אליו וחושבת עליו בין פגישה לפגישה, והוא מאוד מתאים למה שאת חולמת ומייחלת לראות בגבר שלצידך - שמחשבות על אחרים בכלל לא מעסיקות אותך. לא מטרידות אותך.
(זה גם אומר, שכל עוד את לא שלמה בוודאות ובלי ספקות בבחירה הזו - לא מחליטים להתחתן).
לא לכולם יש וודאות. וודאות היא מתנה של רוגע וגם אשלייה שתתפוצץ אחכ. כי לכולם יש פערים, אין מושלם ולא יהיה מושלם.
איך אמרה לי אישה חכמה שיצאה מלא שנים-
גם אם בעלי היה הראשון שלי הייתי חותכת אותו.
כי עד הרגע שלא םגשתי אותו בפועל לא הייתי מסםיק בשלה לזנוח את החלומות הלא מצואותיים ולהסכים לשמוח במה שיש.
להחלטה הגדולה להתחתן.
זהו רגע בספר שמתרחש אחרי שהנסיך מגלה שהשושנה שלו אינה מיוחדת כפי שהאמין.
הוא מבין שעל כדור הארץ ישנן עוד אלפי שושנים בדיוק כמו השושנה שלו.
ברגע הראשון הנסיך מתעצב מהגילוי,
אך לאחר זמן מה של מחשבה זוהי תגובתו כלפי השושנים שפגש על כדור הארץ:
"אינכן דומות לשושנה שלי כלל, אמר להן הנסיך הקטן.
הנכן יפות, אך ריקניות, איש לא יקריב חייו למענכן. בעיני עובר אורח תמים אין השושנה שלי שונה מכן, אולם, בעיני היא חשובה יותר ממאות שושנים.
כי רק אותה השקתי יום יום, רק עליה הגנתי מפני רוחות עזות, רק למענה הרגתי זחלים, רק לקולה האזנתי כאשר רטנה או התפארה, או לא אמרה מהום.
כי זוהי השושנה שלי.
הזמן שהקדשתי לשושנתי הוא המקנה לה חשיבות כה רבה"
זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע😏
אבל אני חושבת שזה לא הזמן שהוא הקדיש לשושנה אלא היחס ותשומת הלב שנתן לה בשונה מכולן
רק אומר
ריבוזום"אני לא יכול לשחק איתך", אמר השועל. "לא אילפו אותי".
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן. אבל אחרי שהרהר רגע, שאל: "מה זה, לאלף?"
"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. "לאלף, זה לקשור קשר…"
"לקשור קשר?"
"כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדין רק ילד קטן, כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם…"
את עושה השתדלות טובה ומתחברת ומשם משחררים למנהל
מה התדירות של המחשבה הזו?
אני חושבת שאם כרגע את לא שלמה וזה מה שאת מרגישה
תחכי עד שמשהו יתפתח מעבר.
אף אחד לא צריך שיתפשרו עליו
אני הרגשתי את זה עם מישהו שיצאתי איתו
ושמתי לב שהוא בטוח שאני הכי טובה לו ושהוא זכה, אני לא הרגשתי ככה .
לקח לי זמן ואומץ להבין שהוא לא האחד שלי.
הרבה אנשים נתנו לי עצות להמשיך
והיום אני אומרת לך שזו החלטה הכי חכמה שעשיתי שלא המשכתי .
אני לא רציתי אותו , לא הרגשתי שזה זה , וזה לא תקין.
אנשים רושמים לך תמיד יש יותר טוב.. תתפשרי
תעזבי את כל מה שרשמנו לך ותחשבי עם עצמך בכנות מה את מרגישה איתו , תעלי את זה לשכל למה את מרגישה כך.
הכי חשוב תשימי לב אם את מרגישה בית איתו , נעימות , קלילות להיות את , ותקשורת טובה ומשיכה.
ברגע שיש את הדברים האלה קשה לי להאמין שלא תרגישי שהוא שלך .
בהצלחה
בטוח שיש מישהו אחר, אבל הסיכוי שתמצאי אותו מאד נמוך. והסיכוי שזה יהיה בעיתוי הנכון, והוא ירצה אותך, וזה יצליח - פשוט חבל על המחשבה. זה שקול ל"לא קיים".
אם את מוטרדת מזה שהנוכחי לא ממלא ציפיה כלשהי, שאת יודעת שהיא ריאלית (=ראית שהיא מתממשת בעבר), וגם סך הציפיות שלך ריאלי (=את לא מחפשת ריכוז של כל התכונות החיוביות האפשריות באותו אדם) - זאת בהחלט שאלה קשה, מתי להחליט שראיתי מספיק ואני רוצה לעצור פה כי טוב לי.
לא לתת לפחד מהחמצה להשתלט עלינו
כי לא יהיה אף אחד שלא יהיה טוב ממנו בדמיונות שלך.
ההשוואה הנכונה היא-.אם רק אני והוא בעולם.
טוב לנו יחד או לא? מתחתנים בשמחה או לא?
אם מתחתנים סימן שטוב. אם טוב שימי פס על העולם ועל מי שאולי יגיע בהמשך.
ההשוואה הנכונה היא מה אני אעדיף עוד 5 שנים-
להתחתן עם הבחור הזה על מעלותיו ומגרעותיו
או להישאר רווקה עוד חצי עשור?
קרדיט לספר של אור אלון וציפי חוטובלי. ממליצה לך מאוד לקרוא
אלא את צריכה מישהו טוב שטוב לך איתו, מישהו שמתאים לך והכי חשוב - שאתם מצליחים לבנות יחד קשר איכותי.
כותב פה פעם ראשונה...
אני בן 22, חייל, דוס
התחלתי לצאת לפני חצי שנה בצורה לא רציפה בגלל המלחמה, סה"כ יצאתי עם שלוש בנות.בזמן האחרון אני רואה שאני פוסל הרבה על מראה חיצוני ורוב ההצעות נופלות על זה.
זה ממש מבאס אותי,מצד אחד אני לא רוצה להתפשר על זה, לא מחפש את מלכת היופי אבל כן מישהי שתמצא חן בעיני במבט ראשון, ניסיתי בהתחלה לצאת בלי לראות תמונה( אמא של ראתה) זה פשוט היה מבאס להגיע ובשנייה הראשונה להגיד לעצמי שזה לא זה. כן, אני יודע שכולם יגידו שזה לוקח זמן וזה עניין של להכיר את הבחורה,א בגלל הצבא והמלחמה כל דייט זה המון הקרבה מבחינתי וכמעט ואין לי זמן ב. אני רוצה שהיא תמצא חן בעיני מההתחלה( משהו ראשוני) ולא לחנוק את הרגש.
מצד שני מרגיש שזה פוגע בי כל העניין של התמונות, אני בחור דוס בסך הכל ולא רוצה לפתח בעצמי תרבות חילונית ולהסתכל על בנות בצורה חיצונית כל הזמן.
הצעות?
א. אף אחד לא יגיד שאתה צריך לחנוק את הרגש. כלומר, אתה ממש לא אמור או צריך *להתחתן* עם מישהי שאינה מוצאת חן בעינך.
אבל בהחלט, בהנחה שמה שאתה מחפש זו מציאת חן ולא מלכת יופי במובן המערבי של המילה - אז בהחלט מציאת חן מגיע עם הכרות. בהחלט אם יש שייכות באופן כללי, כדאי להמשיך מעבר לשתיים שלוש פגישות. רבים גילו שמציאת חן מגיעה עם הזמן. (כמובן, אם אחרי כמה פגישות היא לא מגיעה - אז זה לא).
ב. יתכן שבעצם המראה הוא התירוץ ובעצם אינך פנוי כרגע להפגש ברצינות.
היכולת ליצור קשר ולמצוא חן, דורשת פניות נפשית. לא תמיד זה שייך כשאתה חייל, בטח לא באינטנסיביות של המלחמה. ההתייחסות שלך ש"אין לך זמן לבזבז על פגישות סתמיות" מובנת, אבל לא שייך בתודעה כזאת בכלל לבנות קשר נפשי.
קודם כל תודה שאתה שומר עלינו ! תשמור על עצמך בגוף ובנפש.
דבר שני-
התחלת לצאת בתקופה לחוצה ולא "שגרתית" מה שעלול להקשות על החוויה
אני מסכימה עם הנקודות שכתב המגיב הקודם שיכול להיות שבין היתר זו הדרך שלך להגן על עצמך
וכמה המלצות
א. לשקף למי שמציע לך מה הרצונות שלך מבחינת מראה חיצוני
ב. אם אמא שלך המסננת שלך כדאי שהיא תדע מה אתה רוצה ולא מה היא מחפשת במי שתהיה הכלה שלך
אולי לחשוב בכלל לוותר על זה ולבוא נקי לפגישה למול הצעות שאתה סומך על המציע
ג. אני מבינה ומברכת את הרצון לצאת יחד עם שמירה על הכוחות המוגבלים שלך והרצון לצאת עם ההצעות שהכי מדויקות לך
כדאי לחשוב איך מרעננים את המשאבים הנפשיים כדי שתוכל להגיע לפגישה מוכן
ברכה והצלחה!
את יודעת, בהתחלה הסכמתי עם מה שכתבת ומה שכתב הקודם לך. ואז חשבתי קצת וכשהגיעו עוד תגובות, עלתה בי הרגשה שיש פה עניין עמוק יותר.
ומציאת חן היא משהו עמוק יותר, ויש מצב שהיא מגיעה עם שדר של אדם שמחובר לאנרגיה המהותית לו. וזה לא משנה אם יש או אין יופי אובייקטיבי או סובייקטיבי, אלא העניין הוא ההלימה בין הפנים לחוץ. ושם כשאדם מבטא בחיצוניות את המהות הפנימית שלו באופן הייחודי לו, ההגדרות/ציפיות החיצוניות, בין אם בגלל רצון אישי או תפיסה חברתית למה זה א,ב,ג, מתמוססות..
ואולי העניין הוא הגישה שבאים איתה למפגש ואם מישהו מגיע אותנטי ואמיתי ומחובר, זה פשוט יזרח ממנו.. וכשאין מסיכות... אז יש יותר סיכוי למציאת חן? הרי אין מי שאין בו איזו חכמה נסתרת..
מה את חושבת?
ומסכימה איתך לגבי המהות של מציאת חן
יופי זה עניין של טעם .
הרבה בנים אמרו מה שאתה כותב
מחפש מישהי יפה/ מטופחת
בסוף התחתנו עם מישהי שלא הייתי מגדירה אותה יפה טבעי או לחילופין מטופחת או מודעות לגוף שלה
אז תפסיקו לבלבל לנו במוח
כמות הבנים שאומרים : אני רוצה מישהי עם לק/ מישהי עם מודעות לטיפוח
בסוף אתם מתחתנים עם מישהי שמעולם לא ביקרה אצל קוסמטיקאית או נועלת שורש כל יום וכל היום או מישהי שהקרם היחיד שלה זה הקרם שקיבלה מללין בבת מצווה.
חושבים שהיא מתוקתקת כי יש לה שמלה אחת בארון או כי היא עם החלקה או כי היא אישה.
ואז סתם עשיתם כאב מוח למי ששידך
מראש אל תפסול כלום ..
שני בנים שאמרו מה שאתה כותב מתחתנים תכף עם בנות שכפרה עליהן.. אף שדכן או שדכנית היו מגדרים אותן מטופחות וכו..
וזה מצויין זה מה שהם אוהבים .. אז אל תגיד מה אתה אוהב אם לא תעמוד בזה בסוף 
כמו רוב הבנים
נשבר מהמונולוג הזה
בטח שהמציאות הפוכה
וגם לאט לאט ככל שמכירים את האדם בפנימיות
גם החיצוניות מושפעת והחֵן מתגלה.
לכן האמירה למצוא חֵן- למצוא את הנקודה הפנימית , הטוב, החינניות של השני.
אז מראש אני אומרת
שאתם מגיעים למי שמשדך אם זה חבר או שדכן
אל תבלבלו לו במוח 
כי המציאות מוכיחה הפוך
תכף חברה שלי מתחתנת כבר 5 שנים שאני מכירה את בעלה חשבתי להציע לו אותה אבל לפני כמה שנים הוא עשה לי את המנולוג " רק בחורה עם לק , נשית מאוד , נראת מתוקתקת"
ומה לעשות שהיא בכלל הפוך מזה !
אז לא הצעתי לו בסוף הצעתי לו הצעות אחרות שלא היו רלוונטיות"
עכשיו כולנו צוחקים על זה
והוא מנסה לשכנע אותה למרוח לק וזה לא עובד
אתה יודע כמה כאלה יש?
ממש לא חושבת שאתה צריך לוותר על זה תאכלס גם בסוף יש ילדים שדומים לשניכם
בתור אחת שיש לה 3 שיבותים של בעלה בבית אני מברכת את זה שהוא מאוד מוצא חן בעיני
בע"ה תגיע האחת שתאהב פנימית וחיצונית
בהצלחה
תנהל שיחה פתוחה וכנה עם אימך, תגיד לה מה הציפיות שלך מבחינת חיצוניות.
היא תדע לחפש דווקא את זה, יחד עם שאר הדברים שחשובים לך -
ובמקום שאתה תעבור על 100 תמונות - תעבור על הכמות שאמא שלך בחרה.
בעיני יש משהו מאוד לא הגון לצאת לדייט עם מישהי, ולהחליט לפסול אותה תוך שניות על מראה.
ומעבר ללא הגון - פוגע ומשפיל.
וזה לא סותר את היותך "דוס", שכן "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" וגו'. נישואין מבוססים על אהבה ומשיכה הדדית, כולל מרכיבים גשמיים (מראה חיצוני) ורוחניים (מנטליות, תחומי עניין).
ושוב, אצטט את אחד המורים שלי בתיכון שבצעירותו למד בישיבת לייקווד. כשהוא יצא לשידוך ובעקבותיו הודיע לראש הישיבה שהבחורה היא בעלת מידות טובות וכו' וכו', ראש הישיבה קטע את רשימת המעלות ושאל: "קודם כול, האם אתה נמשך אליה?"
או שהייתי מאוהב כבר 20 פעם והרבה מהן בו זמנית
באמת שאני לא יודע לומר
שהתאהבת ולא אהבת
כי להתאהב אפשר בקלות אבל גם שירד לך מאותו אדם זה באותה קלות
התאהבות זה משהו זמני וגם תלוי משהו
וכן אני חושבת אפשר להתאהב בכמה בו זמנית
מקווה שהבנת אותי
ושאני צודקת ...
בכל אופן זה מה שאני חושבת
נראלי הלב שלי לא במיטבו
לא התאהבתי באף אחד
חיבבתי וזהו
או שהתאהבות שמורה לבעלי בעז"ה הכי כיף
התאהבות זו הרגשה מאד חזקה
אבל ברור לי שיש סוגים שונים של התאהבות ואהבה.
אומרים
שהורה אוהב את ילדו בכל ליבו ובכל מאודו.
וכשנולד ילד נוסף, האהבה לא מתחלקת, אלא גוברת. האהבה לראשון לא נפגעת מהאהבה לשני.
אין לנו כמות מוגבלת של אהבה להעניק.
כמובן שיש רמות, ויש עומקים, ויש תלוי בדבר ושאינו תלוי בדבר.
אבל למה העבר בכלל משנה?
אולי אף פעם לא באמת הרגשתי.
כן אהבתי בנות. אבל לא חושב שהתאהבתי.. וכל הקטע הזה של משיכה מבלבל ומעורפל אצלי
יש רגש ספציפי עוצמתי שככה קוראים לו (שהוא עוצמתי בעיקר בהתחלה = כמה חודשים ראשונים גג שנה אולי, אחר־כך דועך)
אבל האמת היא שאין "צורך" להרגיש רגשות מסוימים
אתה יכול להרגיש בסגנון שלך את הרגשות שאתה רגיל אליהם ומבין אותם
אם זאת חיבה, אז חיבה, אם זאת מציאת חן, אז מציאת חן
טבעי שבנות רבות תמצאנה חן בעיניך ואף כמה בבת־אחת, בנות ישראל חמודות בסך־הכל
לפני היכרות משמעותית - שיטחית
ככל שההיכרות מעמיקה היא עמוקה יותר ויותר
אם תרצו לשתף כמובן
לשחק באולינג ולנצח כמובן ;)
לשחק פינג פונג ולהפסיד ;/
לטייל טיול מאתגר יחד
לילה לבן
חדר בריחה
ובכללי לעשות כל מיני דברים בפעם הראשונה
השאלה האמיתית היא האם יש לכל זה משמעות אחרי שנפרדים? ;)
ונראלי שכן. כי הרי כל קשר משנה אותנו קצת לא?
ומזדהה עם הלילה הלבן זה בהחלט חוויה מיוחדת
הזכות להתקרב לבנאדם וללמוד ממנו הוא לא עניין של מה בכך
גם אם לא תמיד מרגישים ככה
מצד הבחור , בודק איתי שזה בסדר מבחינתי ואז פועל.
זו חוויה שרואים אותך באמת ואכפת ממך מאוד.
לא משנה מה תגידי כן / לא הוא יכבד, הרגשתי ממש טוב
דוגמא: בחור אחר ביקש ממנו עזרה עם האוטו לסחוב משהו רגע
הוא קודם חיפש את האישור שלי בעין ושאל אם זה בסדר מבחינתי ואז עזר.
בחור שקורא אותי .. אין דבר יותר טוב מזה.
עבודה זרה עה א'
"אמר רבי יהודה: הני רווקי דארמאי..."
רש"י: רווקי - משמרת (=מסננת בעברית) כמין שקין שנותנין בהן שמרים להוציא את יינן:

לא ידוע אם יש להן מקור בחז"ל
עשיתי כבר פעמיים ולא ראיתי בחור שיכול להתאים לי.
פחות בא לי לחדש מנוי..
תחפשי אותו באתר אחר
לפי גובה שם אזור
ותשלחי לו שם הודעה
בכל מקרה, יש לי מנוי בשליש
ואשמח לעזור, לשלוח לו הודעה עם
הפרטים
עשו בגללך מנוי כמה פעמים ..
ואת לא בעניין..
זכות גדולה לפרנס יהודים
"וחי אחיך עמך"
כבר שנה עברה מאז שהוא נפרד ממני, ואני עדיין חושבת עליו כל הזמן ומקווה שהוא יחזור.
יצאתי עם אחרים וזה פשוט היה חיוור לעומתו ברמה שלא יכולתי לסבול.
מה עושים? יש פיתרון לזה? חשבתי ששנה זה מספיק כדי לשכוח אבל מסתבר שלא.
כי אולי את חושבת על מה פספסת?
את מתחרטת על זה שנפרדתם?
את מתגעגעת למי שהיית שהיית אותו?
אני חושבת שאם תמשיכי בכיוון הזה הוא לא יצא לך עוד מלא זמן כי זה חרטה
ומנסיון שלי היא לא נעלמת מהר...
אולי תנסי לחשוב על הדברים הטובים שלמדת מהקשר הזה?
מה זה שינה בך, איך זה ביגר אותך ועל איך התפתחת והשתנית לטובה מזה שזה נגמר,
לי זה עזר
ברגע שהסתכלתי על זה בכיוון חיובי זה השתחרר
וגם הצלחתי לסלוח בלב שלם ולאחל לו את כל הטוב שבעולם.
מכיר חבר שפעמיים היה בקשרים רציניים ורצה כבר לסגור ובסוף הבחורה בחרה לסיים.(בשתי המקרים).
וב"ה היום הוא נשוי באושר.
כמובן זה לא מקל על התחושות שלך, אבל לדעת שיש תקווה באופק.. בהצלחה וישועות בקרוב ממש..
שה' יתן לנו כוחות בעזרת ה'!
רק צריך להתחבר אין סוף לאמונה
זה היה בחור שממש התאהבתי בו וחשבתי לעצמי שאם הוא היה מציע לי נישואין בדייט השלישי הייתי מסכימה מיד.
וכל הזמן הוא היה לי בראש ואיך אני אצליח להיות עם מישהו אחר.
ובסוף, אחרי חמש שנים ודייטים אחרים וקשר ארוך שלא הוביל לכלום, הקב"ה הפגיש אותי עם מי שאני נשואה לו כיום באושר.
אז שנה זה לא תמיד מספיק. לדעתי, תנסי להרפות ולהתפלל לקב"ה שישלח לך את הבחור המתאים.
אבל הדבר היחיד שאפשר לזכור הוא שהבחור ככל הנראה לא יחזור, וגם אם הוא יחזור, מה ימנע ממנו מלעזוב שוב?
אני יכולה לספר לך אישית.. עלי.. שאני הייתי שנתיים על מישהו .. שבאמת לתומי חשבתי שהוא מאוד מאוד מתאים בשבילי (אם תרצי גם תוכלי לבדוק בכרטיס שלי .. כתבתי על זה בהרחבה)
אבל היום, ב"ה אני מודה להשם שלא התחתנו.. כי הבן אדם לא העריך אותי אז.. וכל שכן שלא היה מעריך אותי אחרי החתונה..
ותאמיני לי שהייתי הרבה יותר גרוע ממך.. אני בטוחה חח.. בכיתי יום וליל.. ובמיוחד הרגשתי שאם זה לא זה - אז אין אחר..
בדיעבד בא מישהו אחר.. ואמרתי ואו.. הצלחתי, למרות שזה גם בסוף לא צלח .. כי ככה זה רצון השם..וכנראה שזה הכי טוב
את תשתחררי .. אל תדאגי , ייקח זמן .. לי לקח שנתיים .. מקווה שאצלך זה יקרה הרבה יותר מהר
, אבל הכי חשוב זה יעבור, אני מבטיחה
כל עוד אחד לא רוצה מבני הזוג , לא משנה מי, לא יכול להיות קשר.
בנוסף, את לא רוצה מישהו שצריך לשכנע אותו להיות איתך .
זה לא מגיע לאף אחד ! וגם לא לך.
תזכרי מה הערך שלך .
לא להתבלבל
את לא צריכה להסתפק בבחור שלא רוצה אותך.
חוץ מזה, לפעמים אנחנו לא מבינים דברים בחיים וזה בסדר .
לא סתם נאמר במקום שהשכל נגמר שם נכנסת האמונה.
אנחנו לא מבינים הרבה דברים , אדם לא יכול להבין שכל מה שנעשה איתו לטובתו בסוף .
לא חושבת שיש פתרון קסם.
אבל מקווה שכמו שיוצאים לטיול, ומטפסים הר - הנוף מראשו מקבל משמעות אחרת אם הלכת ברגל ולא עלית ברכבל.
יגעת ומצאת, תאמין.
אשכרה נס נסתר בתוך המציאות הטבעית
פשוט וקשה
הלואי
אנחנו הבנים נמשכים לכל סממן או אקט שלכן שקשור לקודש.
אבל נמשכים ממש, זה ממש תופס לנו תעין הרבה יותר מדברים לא צנועים. לדוגמא אם רואה מישהי מברכת ברכת מזון מהסידור, או קוראת תהילים. (או מציעה לברך ברכמ"ז אחרי שאכלתם ביחד) או שיתוף שלכן לגבי משהו בנושא שאתן מקפידות עליו/ספר מסוים .. קיצר הבנתן
ידוע
אבל יש גם כאלה שזה גם קצת מרתיע אותם
אם הם פחות חזקים ממנה או מרגשים ככה
( לא מחייב שזאת האמת, פשוט בהרגשה שלהם)
נגיד תמיד שהצעתי למישהו שהייתי איתו בקשר לצפות איתי בשיעור קליל( הרב יגאל שליט''א )הוא תמיד אמר שזה לא בשבילו
חחח
הוא גם היה קורא לי רבנית
חחח
ואגב הוא לא דוס
בעצם הוא לא מוגדר
חחחח
והוא לשיעור שלו בבני ברק ותראה כמה חרדים/ דוסים באים לשיעור שלו
לא?
אה והגיוני שלא דוסים ירגישו מעין רתיעה ממה שתיארת, אני התכוונתי בלמעלה של השרשור לחברה דוסים כזה
אני מכירה הרבה שכן שומעים שיעורים של הרבנים של הידברו יותר מאת הרב מאיר אליהו או אורי שרקי...
כי מי שלא ניקית לא רואה את זה ולא יכולה להגיב
כי הוא אולי התכוון למשהי מסויימת?
חחח
אבל הוא רשם בצורת רבות
אז באמת הזוי
אתה לא מכיר אותם מקרוב
אמרתי לך בוא לשיעור בבני ברק
ספציפית עכשיו בפתח תקווה ותראה שחצי מהקהל חרדים
נכון שיש יותר חוזרים ומתחזקים
אבל יש מלאא דוסים
אצל הרב שניר אתה צודק
יש לו סגנון אחר יותר קליל( לא בקטע רעע, השיעורים שלו יותר מתאימים למתחילים )אז זה פחות מתאים לדוסים
כדוגמת הרב פנגר, הרב יגאל כהן הרב שניר גואטה
הייתי שם 3 שנים. מכיר את כל הדרשנים החרדים לסגנונותיהם. ועדיין יש לי הערכה עצומה כלפיהם.
הרבנים היחידים שתמצאי שם יותר תלמידי ישיבות/דוסים
הם:הרב ברוך רוזנבלום
הרב מאיר אליהו
הרב מרדכי נויגרשל
והרב אהרן לוי
שאר הדרשנים זה למתחזקים/בעלי-בתים
הרב ברוך רוזנבלום למשל מתאים לכוווולם
אבל מי שרוצה לשמוע שיעור קליל בפירוש יכול לשמוע את הרב שניר גואטה ואת הרב יגאל כהן...מכירה המון חרדים ששומעים אותם...את הרב יגאל כהן אולי יותר ספרדים לעומת אשכנזים אבל עדיין שומעים אותו מלאא
אני לא אוהבת הכללות...
אבל בהחלט חושבת שיש סממנים או אקטים של קדושה שעלולים להרתיע. במיוחד אם הם בלי הקשר.
אבל חוץ מזה אני חושב שכל הבנים הדתיים יסכימו שזה חמוד
שיש דעות כאלה בהלכה שאישה יכולה ללכת עם ציצית
אז לא מחייב רפורמית
ז"א תפילין למשל לא כתוב בשום מקום שאסור לאשה להניח.
ציצית כתוב. זה בגלל שהיו כאלה שבאמת כן לבשו, אבל יש הרבה דברים שפעם נהגו והיום נוהגים לאסור, ועצם ההחלטה להתעלם מהמנהג לאסור היא אמירה הלכתית.
מעצם הציצית אין בעיה (ככה אמרו לי בכל אופן)
ולא שיש לי תכנית ללכת עם ציצית יום אחד
לא יודע את מי שאלת.
בכל אופן זה ממש לא מדויק. רמ"א כותב (או"ח יז ב) אין להן ללבוש ציצית
הציטוט המלא:
נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.
הגה: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידו כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית ...
למרות שזבחים מנחות יבמות זה בכלל מעיף ת'סכך
ובכלל אם זה ספר למדנות כמו שערי יושר או חידושי ר' חיים אמאלה ואבאלה
ולא כל דבר שהיא תחשוב שקשור לקודש גם אני אחשוב שקשור.
אם היא מברכת ברכת המזון מסידור אני בעיקר אחשוב שהיא אכלה עכשיו הרבה פיצה, לא קשור לקדושה יותר מדי.
בנים נסיכים יש לך מה מושך אותם
זה מראה על השאיפות שלכם
אין על עמ"י
ישראל אשר בך אתפאר
הקב"ה פעיל בפורום ולדעתי הוא לגמרי מתפאר בכולנו(:
פלטפורמה מעורבת ועם זאת שומרים על צניעות ודיבורי קודש
אודליייועכשיו ברצינות, זה האמת די שקוף .. חיחי
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
שה' יברך אותך על ההקפדה הזאת כל שבוע
סיבה להערצה
מַ֮הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי׀ יְהוָה֮ כָּלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר: (תהלים פרק קמג פסוק ז)
רד"ק: "מהר - כי קרוב אני אל המות , לפיכך צריך שתמהר ותענני , כי כלתה רוחי - כמעט אמות. אל תסתר - שאם תסתיר פניך מעט ממני , ונמשלתי עם יורדי בור."
לא הבנתי אם את מדברת על מישהו ספציפי או בעלך לעתיד
אפילו אני מתפלל על אישתי כל הזמן שאיפה שהיא נמצאת עכשיו יהיה לה טוב ושמח
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ג
(פ) {יז} גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ: {יח} גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ: {יט} גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ: {כ} גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת: {כא} גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ: {כב} גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי: {כג} גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ: {כד} גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִי:
תהילים קיט - אות ב
(פ) {ט} בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: {י} בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: {יא} בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: {יב} בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {יג} בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: {יד} בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: {טו} בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: {טז} בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
רפואת הגוף הנפש תקווה ושמחה חזרה במהרה.
ב"ה התחתנתי בגיל 20, בשנים האחרונות הבנתי שאני שייכת להגדרה של אדם רגיש מאוד.
אז יש בהחלט תקווה, והרבה תפילות - "ליפול" על האדם המתאים, שמכיל ומבין רגישויות...
מתואמתיש כל מיני אתגרים עם "רגישים מדי". חלק מהם ירוצו מהר מדי עם האדם הלא נכון פשוט כי הנכון מערער להם את כל המערכת הרגשית בגלל הרגישות שלה, חלק מהם יצטרכו ללכת לאט יותר כי הם לא יכולים להכיל, חלק יחתכו קשרים טובים ובריאים מתוך הצפה, יש הרבה תגובות וכל אחת מהן צריכה את היחס (הרך והמכבד) שלה.
כך בעיניי לפחות.
בס"ד
לא היה לי מסובך בכלל להתחתן, אבל הזוגיות הזאת לא החזיקה אז לא בטוחה שחתונה מהר היא המדד.
גם לא היה לי מסובך למצוא בני זוג שונים, הייתי במערכות יחסים מגיל מאוד צעיר ודי ברצף (הפסקות של גג חצי שנה בין אחד לאחד, לא כולל הנישואין שארכו 4.5 שנים).
הדבר המסובך בעיניי הוא לדייק את הצרכים שלי ולהיות מוכנה להודות בהם ולפעול לפיהם. חוץ מזה, גם להחזיק מערכת זוגית לאורך זמן זה מורכב ודורש עבודה עצמית כדי לא לתת לרגישות לנהל אותי אלא להשתמש ביתרונותיה ולנהל אותה. את העבודה העצמית הזאת אני עושה עד היום תוך כדי זוגיות חדשה שגם הגיעה לא הרבה זמן אחרי הגירושין ב"ה.
בסוף אני חושבת שאפשר למצוא אנשים שמסתבכים עם להתחתן גם בקרב אנשים רגישים מאוד וגם בקרב אנשים רגילים. הרגישות יכולה להיות עוד דבר בתוך המון דברים שגורמים לזה, אבל היא כנראה לא היחידה וחבל לשים את כל כובד האחריות עליה. אנחנו מורכבים מיותר מתכונה אחת גם אם היא תכונה מקיפה ומאוד דומיננטית.
תודה רבה על התגובה שלך. הצלחתי להבין כמה דברים על עצמי דרכה.
והיום במערכת הזוגית שבה את נמצאת, את חושבת שיש חשיבות לכך שבן הזוג יכיר את הרגישויות האלו או שזה יותר בינך לבין עצמך? העבודה על זה וכו.
כי אני לא חושבת שזה מה שמגדיר את האנשים הרגישים
אז הם גם רגישים אבל זה לא מה שמגדיר אותם (אגב אני גם רגישה)
אם הרגישות מפריעה להם בחיים של עצמם- היא עלולה להפריע להם גם להתחתן. אם לא אז לא.
בעצם כל השאלה האם הרגישות יצאה מאיזון או לא.
אם היא יצאה מאיזון אז בעצם אין איזון רגשי ואז יש תופעות לוואי שמקשות- לדוגמא: נטייה לחשיבת יתר, חוסר ביטחון, סגירות, פרפקציוניסטיות, תלותיות/ נטייה להעלב בקלות, התמסרות יתר... אלו תופעות אפשריות.
והתחברתי למה שאמרו מעליי, שבסוף השאלה זה לא אם מתחתנים בקלות אלא גם מה איכות הנישואין וכאן אני חושבת שלאנשים רגישים כשהם בטוב שלהם יש יכולת להגיע לאיכויות גבוהות גם בנישואין והבית.
הרמוניההכל מסובך לצופה מבחוץ למרות שאצלי דברים מסתדרים.
אני גם וגם וגם. יש שיגידו לא החלטית. יש שיגידו לא התבגרה עדיין. אבל בגילי המופלג נראה לי שזהו; זו פשוט מי שאני.
ונמאס לי להתנצל על זה, אז החלטתי שאני מפסיקה.
שנים שבאופן לא מודע אני מתנצלת על זה. מנסה להתאים את עצמי. זה לא עובד.
יבוא יום ואהיה בדיוק בשביל מישהו, עם כל מה שאני. כל הצבעים והמחשבות והדעות והרצונות והחלומות.
אינשאללה.
אז גם העולם לא יקבל אותך. זה באמת עובד ככה.
זה לא אומר שהיא מקבלת את עצמה?
שהוא גם וגם וגם
ולא מצליחה למצוא לו מישהי מתאימה להכל
אולי אתם אותו גמים? חחחח
הבעיה עם האנשים שהם גם וגם וגם
שהרבה פעמים הם פשוט גמים אחרים
יותר קל להיות משהו אחד
אבל מוזמנת להציע חחח
ספרי לי על עצמך ב2 מילים ונראה אם יש סיכוי
יש בזה המון ברכה וטוב
וזה במקביל מאתגר ולא יתאים כנראה לכל אחד, אבל יהיה בסדר בע״ה
אני לא חושבת שיש מישהו אחד שבדיוק מתאים לי,
אלא מישהו, שיחד, מתוך עבודה ורצון משותפים, נחליט שאנחנו מוכנים ללכת על זה, מתוך מודעות לפערים שיש בינינו, ועם רצון להכיל ולאהוב גם את הדברים האלה - ויחד ניצור את המרחב המשותף שבו ננסה לדייק את עצמינו אחד לשנייה.