פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 947)

תביאי מס' של החברות שלך מהזמן האחרון. אלה שאת מרגישה שמכירות אותך טוב יותר.

גם מי שירצה לשמוע על המשפחה, רוב השאלות עדיין שואל עלייך וחשוב שהתשובות יהיו רלוונטיות למי שאת היום. לא למי שהיית לפני כמה שנים.

 

בכל מקרה את יכולה לספר בקצרה על המשפחה שלך לחברות שתתני את המס' שלהן.

אם זה יהיה חשוב למישהו, הן ידעו לספר.

 

אישית, אני לא מבררת על זה.

תתני מספר של מישהי שמכירה אותך טוב עכשיו, תספרי לה על המשפחה דברים שיכולים לשאול אותה.
אם זה חשוב לו והיא לא מספיק יודעת לענות שיבקש ממנה / מהשדכן עוד מספר לברר על המשפחה.אם לא ביקש כנראה שזה פחות חשוב לו.
ב"הצלחה..

אגב-'הרוצה ליישא אישה יבדוק באחיה'

אבל זה באמת משתנה מאדל לאדם יש כאלה שבאמת לא משנה להם

קצת מוזר לי

תודה על הקישור! הוסיף לי מאוד!!

וזה-

אם הבחור עורך לך בחינה על ידיעותייך בהלכה ורמת קפדנותך במצוות ולסוף שואל אותך איך ייראה שולחן שבת שלך, השיבי לו: בלעדיך...

ממש הצחיק אותי

ההשפעה של הבית היום הרבה יותר קטנה מפעם

(נראה לי שגם 'שוטא דינוקא בשוקא — או דאבוה או דאימיה' כבר פחות רלבנטי)

זה נושא שמעולם לא הבנתי מה הפירוש שלו...

ככה שאין לי מושג מאיפה להסתכל על זה כדי לדעת אם זה עדיין קיים או לא.

 

אז השאלה היא, באיזה עניין הבנים אמורים להיות דומים לאחי האמא?

ואולי כשאנחנו טוענים שהיום המצב שונה, זה בגלל שאנחנו לא יודעים מה היה פעם?

יש מצב שאם היינו בני 500 היינו רואים שכלום לא השתנה

היום ההשפעה של בית-הספר/ תנועת-הנוער/ רחוב/ אינטרנט די גדולה

הרוצה לישא אשה יבדוק באחיה
רוב בנים דומים לאחי האם

שני ציטוטים שונים, מהזיכרון אז בלי אחריות

שני ציטוטים סמוכים, ב"ב דף ק"י.

הבחורה מקסימה וכו..
אבל משפחה- משפחת פשע...רוצחים גנבים מה שבא לכם
זה נראה לי מוגזם לא לברר כלום על המשפחה לא?

לענ"ד זה לא מספיק גורף כדי להגיד את זה ככלל

לא חשוב.

ו...התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
לא מכלילה, אבל אפשר לראות במציאות שילדים מתנהגים באופן דומה להורים.
לכן חשוב לדעת על המשפחה!

אני איתך!!!
לא מוצאת כרגע מילים מרוב עייפות אבל אני חושבת בערך ככה

באמת שמעתי את הגמרא הזאת היום ותמהתי מאוד... יש לפעמים הבדלים תהומיים בין אחים במשפחה.

יש פתרונות להכל

איש אחד יושב עם אישתו במיון בגלל שחמותו במצב אנוש...

הרופא קורא לו רגע לצד והם משוחחים ביניהם.  

לאחר כמה דקות הבעל חוזר לאישתו ואומר לה: אמא שלך תחלים בקרוב! 

היא מופתעת שואלת אותו:  מאיפה אתה יודע.?? 

 

עונה לה האיש:  הרופא אמר לי שנתכונן לגרוע מכל

לא מכיר

אבל אמרו לי שהוא מתאים גם לרווקים

ושבעז"ה יהיו בשורות טובות בקרוב!


אני הגעתי למסקנה שמי שרוצה להתחתן- צריך להיות נודניק
ק"ו אם זה דרך שדכן

אז למה ההצעה לא יצאה לפועל?
בכל מקרה אני חושב שכדאי לבדוק.

ב. גם לבעלך יהיו חסרונות וזה בסדר.



זה בינתיים.
בהצלחה!

בכולם יש תכונות לא טובות... וכשאת מכירה את עצמך כ"כ טוב מרגיש שהלא טוב שבך הוא ממש גדול... אבל זה מכלול... אין בן אדם מושלם וכמו שאמרת יש בך טוב ורע כמו בכל אחד... האחד שלך בעז"ה יראה ויאהב את הטוב שלך, לא מתוך התעלמות מהרע אלא פשוט למרות מה שפחות טוב...

כשמתחתנים לא צריך להיות מושלמים... כל החיים גם אחרי החתונה אנחנו עוד משתלמים....

מתחילים לצאת  לא כשאתה מושלם. אלא כשאתה מספיק מכיר את החסרונות שלך ויודע על מה אתה צריך לעבוד ובאיזו דרך תגיע לתוצאות.

כי אני לא נתחתן עם מישהו מושלם אבל בשאיפה שעם מישהו שעובד , מכיר ומודה בחולשותיו ומי שבאמת מצליח להיות כזה. הוא מושלם בעצם היותו.

מצד אחד חושבת שמי שיתחתן איתי יזכה ("זכית בי"... ),

מצד שני הוא פשוט יהיה מסכן.

 

בפועל זה מתבטא בזה שכשיש לי איזה פרץ אופטימיות ו/או תחושת ערך עצמי גבוהה - אני יותר מנסה, יוזמת, פונה לאנשים ומזכירה להם שיציעו וכו',

וכשאני יותר מדוכדכת או לא מרוצה מעצמי - לא עושה שום דבר בנידון, או שסתם בתת מודע נמנעת מלהתעסק בנושא.

 

ת'כלס - מה שאני חושבת ברגעי ה"טוב" זה ככה: אני לא מבטלת את הרע ואת מה שדורש תיקון, אלא מסתכלת באור יותר חיובי על הדברים.

אני יודעת שתמיד יהיה לאן להתקדם ואף פעם לא ארגיש מושלמת, אז אין טעם לחכות.

ושגם הוא לא יהיה מושלם, אז זה בסדר שלא אהיה מושלמת עצמי.

שאפשר להתקדם ביחד (ההורים שלי התחתנו בגיל 18, והכל יופי, אז זה גם ממריץ אותי..), ואין חובה לבוא בשלים לחלוטין.

בקיצור - שהכל בסדר ולא צריך להיות פרפקציוניסטים, ושאם מוטלת עלינו חובת הנישואין ואנחנו גם יודעים שאין שלמות בעולם הזה - אז כנראה שזה מסתדר.

 

ברכה והצלחה!

ויש תכונות שזה בהחלט נכון, ויש מידות שזה כבר תלוי במידת המידה (לא סתם קוראים למידות *מידות*). כלומר אם זה (בדוגמה שלך) כעס, אז יש כעס שאפשר להכיל אותו, אבל אם זה כעס ב*מידה* ממש מוגזמת. צריך לעבוד על זה לפני שמתחילים....

אני יכול לספר לך על עצמי, שגם לי היו כמה מידות לא מתוקנות, והבנתי שאני לא יכול להתחתן במצב כזה, אבל זה לא אומר שלא ממש ממש רציתי להתחתן. אז שמתי לעצמי יעדים. וברגע שעמדתי בהן, למרות שאני ממש לא שלם באותן מידות, ויש לי עוד המון עבודה, אני יודע שעבודת המידות זה לא משהו שנגמר. וזה מלווה אותנו לכל החיים ובשביל זה אנחנו פה. ואם נחכה לא נתחתן לעולם.
אחרי שמבינים שעובדים על מידה מסויימת מספיק (אני ממליץ בהתאם לשאיפות רציונליות שהוגדרו *מראש*), כדאי להתחיל לצאת...


(סוד קטן: לפעמים אנחנו עובדים על מידה כלשהיא טוב, ואנחנו לא מודעים לעבודה שעשינו. לדוגמה, אדם מרגיש שהוא מדבר בקול רם בלי לשים לב. אחרי תקופה שהוא עבד על זה, הוא חבר טוב אומר לו, וואלה אני אף פעם לא שומע אותך צועק. אתה תמיד מדבר בקול נמוך... ורק אז אותו אדם מבין שהוא עשה עבודה משמעותית. הבעיה שאנחנו לא מפרגנים על מידות בדכ, בטח שלא על מידות ממוצעות...)

אגב, אני יכול לומר על עצמי, שגם אם כשמישהיא כועסת היא תצרח, אני חושב שאני יכול להכיל ולהתמודד עם זה.

באמת יש כאן אנשים מיוחדים וטובים
ממליצה בחום





וכל הכבוד למנהלת המסורה

את משהו

א. בשלב של ה"מעבר לאישי" - לא להאריך...

 

אם נראה בכיוון, מה טוב. אם לא - לקפל את הציוד.. 

 

ב. אם נראה שייך, בדרך-כלל כדאי לברר עם מישהו שמכיר, אם לא ממש בטוחים. או מישהו שמכירים מכאן והוא אדם אמין ומכיר.

או, לבקש שם של רב/חבר מהישיבה וכו' - ולברר קצת. אחרי הכל, ב"רשת" לא יודעים.

 

מכאן ואילך, זה כבר כמו תהליך של כל "שידוך".

 

 

ולא לכל אחד מתאים "דרך הפורום".

למי שמתאים והולך טוב - הצלחה רבה..

זה לא קביל פורומית!! כאן קוראים לו גיבומאי!
להלן, עגבניות:
🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅

רוצה לריב על זה?

מאיפה הגיע השם?
ומי בכלל המציא אותו?
ואיך זה שלא ידעתי???

תצטרך להתמודד עם זה בעצמך
@צריך עיון

כן!

מפה: אם הגיבומאי אפשר לערוך - צעירים מעל עשרים
ניק בשם די"מ. האמת שהסיפור קצת יותר מורכב, תצטרכי לעיין בשרשור הנ"ל.
כי את לא עוקבת! זאת פליטת המקלדת ששינתה את פני הפורום!

אבל

לא ידעתי שהטעות הפכה להיות השם של הריבוע.
טוב נו חידשתם לי

השם הוא "גיבומאי". אין מה לעשות.

לכך שזה תפס, ולא היה סתם טעות חד פעמית:

התאמה בסיסית - לקראת נישואין וזוגיות

- לקראת נישואין וזוגיות

לקוח שלי קורא לו המבורגר (איכס, בשרי), אני קורא לו לחצן תפריט, פה קוראים לו גיים בוי...

 

שיהיה

 

מובן שלא מחליפים או מוסרים פרטים אישיים עם סתם ניק לא מוכר רק כי נהנים להתווכח איתו, כדי לא למצוא את עצמכם נותנים פרטים והניק פתאום נעלם ואז כמה חודשים אח"כ כשאתם מעצבנים ניק אחר בפורום, פתאום איזה ניק אנונימי עושה לכם אאוטינג ע"ג הפורום ומגלה את הפרטים האישיים שלכם.
*זה דבר שכבר קרה כאן בעבר*

יש איזה פרק זמן שבדרך כלל עולים על התכונות האישיות של כינויים. זה לא משהו ספציפי אבל צריך קצת וותק בפורומים ואז רמות הסיכון בהכרות יורדות דרמטית.

ובקשר למה שאדמין אמר,
אם בכ"ז רוצים וסליחה שאני מנדבת את הוותיקים
לכו לשאול על ניקים אצל אנשים שנמצאים פה
המון זמן
*ושפגשו אותם במציאות*
ושיגידו לכם אם צריך להיזהר או שיאללה תפאדלו ותתחתנו.

 

אפשר לפנות למנהלים ולשאול אם הם מכירים. 

 

 

 

פשוט חשבתי שכבר כתבתי על כך ואני לא אוהבת לחזור על עצמי.

וגם כתבתי בלשון מליצה כדי שיהיה יותר ברור 

 

 

אאוטינג על גבי הפורום  

אין מצב שקורה דבר כזה. זה כלל ראשון בשמירת פרטיות בין בני אדם.

וכבוד בסיסי בין בני אדם. 

 

אם אדם יפרסם פרטים של אדם אחר וללא ידיעתו על גבי הפורום. 

הוא ייחסם מכתיבה בפורום לאלתר. 

 

 

 

 

 

 

 

וואי, כבר שכחתי את התקופה הזו.. באמת עבר המון זמן. היו כ"כ הרבה דיונים על כמה זוגות יצאו מפה, וכמה מכיפה, וזה

 

לא הוספת שמי שחושש מזה, יש פה הרבה אנשים טובים - מנהלים ומנהלים לשעבר או סתם ותיקי פורום שמכירים - שישמחו לעשות את הבירור על מישהו שמעניין אתכם, להציע לו וכו'.

 

אז, וגם, כמובן, שלפני שמחליפים פרטים כדאי מאוד לעשות דתיים שלובים, ולרוב גם בירורים 'רגילים' עפ"י הדתי השלוב שמצאתם או טלפון של חבר/ה שמסר לכם בן השיח.

מניחה שהיא שווה את זה.

ירידה לצורך עליה.מכיר?
יהיה בסדר!

ואם זהלא קרה, כנראה שלא היה צריך לקרות..איך אני יודעת?
כי זה לא קרה

תתחזק!! מותר לפרוק, מותר שהלב יהיה שבור.
אסור להיות בייאוש!
קום תתעודד בנחת...
ותגיע אליה ראוי!!
בהצלחה!

אבל עוד יש סיכוי
אפשר לעלות חזרה

צריך הרבה הרבה כח רצון בשביל זה, אבל זה אפשרי

ככה זה אצלי בכל אופן (:

אנחנו רק חושבים שזה התקלקלות. מה? להכיר את העולם? לבחון את הגבולות שלך? לנסות אותך בכל מיני נסיונות שאם היית נשוי בכלל לא היו מגיעים אליך? זה הכל מה'! זה מסע מדהים של גילוי כוחותינו! אתה לא מתקלקל. אף פעם! רק משתכלל!

 

גם אני תק' ארוכה חשבתי ככה. ואז הבנתי. זה כל הדרך הזו שהיא מחשלת ובונה אותנו לזוגיות טובה יותר. להורות טובה יותר. תחשוב כמה למדת מאז ההתחלה. כמה התפתחת. הכרת ייאוש שנשוי לא מכיר. בדידות ששום בני זוג לא יכירו אף פעם. וחיית איתה. עברת. נפלת. קמת ושוב נפלת. זה ממנו.

 

הוא אוהב אותך. את כולנו. את הנופלים ומחזיקים בו גם אם זה ממש קצה חוט קטנטן ומלוכלך.

 

אז נכון. יכולתי להשאר האולפניסטית הטהורה שלא הסתכלה או דיברה עם בן שהוא לא מהמשפחה שלה. יכולתי. אבל לא ככה הוא רצה. הייתי חייבת להתערבב בעולם. ליפול, להתנסות שוב ושוב בדברים בלתי אפשריים כמעט. אבל ככה הוא רוצה. ככה זה טוב.

 

צדיק זה אדם שיש לו נסיונות ועומד בהם. לא אחד שאין לו קשיים.

רק על דברים שקשורים לבחור




(אולי כי אני מבינה כמה זה חבל כשפוסלים לפי המשפחה.
יש לי אחות מיוחדת. אח חוזר בשאלה.
ואני עדיין בחורה טובה )


מבינה את הקושי שלך
אבל אני תמיד אומרת לעצמי שאם יש מישהו שמתקשה לקבל את אחי או את אחותי- טוב שהוא פוסל על זה
לא הייתי רוצה לחיות עם מישהו שמתקשה להשלים עם קיומם

לא מתחתנים רק עם האישה \ הבעל.

יש שבתות, ויש יחסים עם החמות, והאחים וכו'.

וזה יכול להרתיע.

 

וזה נכון שעדיף לא לפסול על המשפחה והכל,

כי מה שחשוב זה הבן אדם והעבודה שלו עם עצמו,

אבל כשלא מכירים את זה מקרוב קשה להתמודד עם זה.

 

ותחשבי על חינוך הילדים,

אם יביאו את הילדים למקום שלא שומר שבת,

או כלמיני דברים כאלו.. מה הילדים יראו?

האם תסכימי לנתק את הקשר עם המשפחה שלך

או לבוא אליהם פחות כדי שהילדים שלך לא יראו דברים אסורים?

 

זה המון המון שאלות,

ועניתי לך ככה כי גם אני בדיוק מתמודדת עם דבר כזה

ומוזמנת לאישי אם בא לך.

כמה חשוב לאבא ואמא שמירת שבת
ולא יילכו למקום שלא שומר שבת בשבת
וילמדו שיש אנשים ששונים מהם ואפשר וצריך לכבד ולאהוב אותם

בעיניי זה אפילו מעלה
נכון, זה גם יהיה מאתגר
אבל בכל מקרה החיים יהיו מאתגרים, אז כאן זה עם ערך מוסף- ללמוד לקבל את האחר והשונה, שזה מאוד נחוץ בעולם שלנו היום



ולא מתחתנים עם המשפחה!
נכון שיש לה חלק מאוד גדול בחיים אבל היא לא העיקר
וכן, אם אמצא בחור מעולה ממשפחה פחות או משפחה מיוחסת ובחור פחות- אעדיף את הבחור



זאת דעתי.

הם רואים שחור לבן, במיוחד בגיל קטן.

 

וכן מתחתנים המשפחה, צר לי לבשר לך.

ברור שהמשפחה היא לא העיקר, אבל היא תיק.

את בוחרת בבחור ואם יש לו משפחה זוועתית,

את תצטרכי לדעת שהוא חלק מזה ושהוא אוהב את המשפחה הזאת בד"כ

ואיך לדבר ועם מי לדבר ומה לומר וכו וכו

ועל מה לעמוד ועל מה להתפשר,

כי הדברים והגבולות ממש לא ברורים כשיש משפחה לא דתית למשל.

 

אז מעדיפים את הבחור, נכון.

אבל יודעים שלוקחים אותו ועוד התמודדות ענקית.

ומבחינתי זה עדיין לא שיקול

גם משפחה טובה יכולה להיות תיק
אז אני מעדיפה להתמקד בבחור


ולגבי הילדים- בשביל זה יש את ההורים ברקע
לתווך בין מה שהם רואים לבין מה שנכון

אני כן רוצה שהילדים שלי ייחשפו לזה שיש אנשים שונים מאיתנו, שיש ילדים ששונים מהם, כבר מגיל קטן
בעיניי זה מאוד מאוד חשוב

ולגבי הילדים- תעשי מה שנכון לך.

אני העליתי פה נקודות שאני חושבת עליהן,

בכיף אל תסכימי איתן.

 

ולא כל אחד רוצה התמודדות נוספת לחיים הזוגיים שלו.

אז אני אומרת את זה מהצד של הבחורים שלא רוצים,

שאני מבינה אותם מאוד.

ולכן ציינתי בתגובה הראשונה שהדעה שלי שונה בכל זאת כי אני מגיעה מהצד השני

וסליחה אם זה הרגיש שאני מנסה לגרום לך לחשוב כמוני. לא התכוונתי

אמרתי מה שאמרתי כי אני מתחתנת עם אחד כזה שהמשפחה שלו שונה ממנו ממש

והכל טוב, נשמה. במה שאמרת יש המון אמת

שיהיה בניין עדי עד ורק טוב!

בכל דבר יש אתגרים. השאלה איפה אתה דגש. מה העיקר ומה הטפל. אצלי העיקר זה הבחור. ההשקפה שלו, תכונות שלו, המסלול שהוא עשה ומתכנן בחיים כמובן שיש ערך גם משפחה. אם זה חשוב לך כל כך מה ההורים עושים איך האחים? תברר לפני שאתה נפגש אם בחורה. חבל על ערב גם בשבילה וגם בשבילו. לי חשוב תכונות זה מה שאני מבררת לעומק לפני שאני יוצאת. חשוב למשהו אחר איך המשפחה שיברר את זה לפני וישאל. ...

מה הילדים ייראו? הם ייראו אנשים שקצת שונים מהם ואפשר להסביר להם, בכל מקרה הם ייגדלו ויבינו ולא יחיו כל הזמן בבועה של דתיים. ולא הבנתי איזה מראות אסורים יש בלבקר בבית שלא מקפיד על תורה ומצוות.
סליחה אבל זה פשוט מכאיב לי לשמוע על אנשים שפוסלים בחור/ה כי יש להם בן משפחה שלא שומר תורה ומצוות. איפה הערכים של קבלת האחר??

אבל לדעתי לא סיבה לפסילה

ועדיין לא מבינים מורכבות.
למשל, הם ממש אוהבים את הדוד שלהם
ורוצים להידמות לו
אבל הוא מדליק את האור בשבת
או שהוא מתנשק עם אשתו מול הילד.
אני חושבת שהם רואים את המציאות בתור-
מעשה טוב לא מעשה טוב.
אז כן.. זאת מורכבות. וכמובן שכמו שכתבתי למעלה,
כל אחד רואה דרך לחינוך ילדיו בצורה שונה
ומאמין בדרכים שונות.
אני הצגתי את דעתי.

ואם תקרא/י תגובות נוספות.. אני לא פסלתי.

כילד, הבנתי מורכבויות בדיוק כאלה.
להרחבה, מוזמנים להסתכל פה- עוד הארה - נשואים טריים

זהו שרשור ישן נושן בנשו"ט (שבגללו פתחתי פה בזמנו חשבון בפורום!) שעוסק בהתמודדות בחינוך הילדים כשהמשפחה של אחד ההורים מחללים שבת.

(ודרך אגב, אני מאוד נהנתי עם בני הדודים החילוניים שלי (כן, חילוניים גמורים) כשהייתי קטן. הם היו החברים הכי טובים שלי).

גם בשביל זה יש את ההורים שעוזרים לסנן ולהבהיר את התמונה.
אני בתור ילדה קטנה הערצתי את דודה שלי (חילונית) ואמרתי לה שאהיה כמוה רק עם מטפחת

יש יכולת להבחין בגיל הזה
ועוד יותר, כשחיים עם זה יותר קל להתמודד עם זה אחכ כשגדלים ונחשפים לעולם הזה

כרגע עוד לא.

לא אמרתי שפסלת, וגם אם כן זה בסדר, שכל אחד ינהג לפי השקפת עולמו, רק התכוונתי להביע את הרגשתי בכללי שכואב לי אנשים שפוסלים\ רואים זאת בעין רעה.

לא רואה זאת בתור בהלה,כולנו בנ"א, אבל כן בתור התמודדות שאכן לא כולם רוצים על עצמם

בס"ד

מצד שני

א' במשפחה שלי אין קו מוגדר.

ב' גם הישיבות שבחרתי ללמוד בהם אין קו חד משמעי בהן.{וזה למה בחרתי ללכת ללמד שם.}

ג' אני בעצמי מורכב מאד..

 

הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו שאולי ירתיע אותי הוא מחלת נפש שעוברת תורשתית. וספציפית בזה עוד לא נתקלתי... (ובמחשבה נוספת - אם הכול היה נשמע לי מעולה חוץ מזה, הייתי פוגשת את הבחור גם כך, ותוך כדי תנועה לומדת את הנושא לעומק.)

אם יש פער בינך לבין המשפחה שלך, תני לו קודם להכיר אותך, ואז כשתספרי לו על המשפחה הוא יבין בעצמו את הפער. אם תספרי על ההתחלה, הוא לא יצליח להשתחרר מהסטיגמה עליך, וחבל לשניכם.
אם בחורה היתה מוצאת חן בעיני, קשה לי לדמיין מצב שהייתי חותך מיוזמתי על משהו חיצוני. משפחה יכול להיות רק תירוץ. זה מראה שהוא לא מספיק העריך אותך, והוא לא מיועד להיות בעלך. או שהוא פחדן והוא חושש מהתגובה של המשפחה שלו/חברים, וגם אז הוא לא ראוי לך.
בהצלחה!

אח"כ, אנשים יכולים לראות אם יש דברים מסביב שמשמעותיים להם או לא.

 

בד"כ, כשהשני נראה ממש מתאים, פחות מתייחסים למה שמסביב.

 

ונושא של "סגנונות שונים" בין הואים לילדים, אינו דבר נדיר בזמננו.

ואז כשמגיעה סיבה לפסילה שהוא יכול סוף סוף להאחז בה, הוא משתמש בזה.

אם הוא היה באמת רוצה אותך, זה לא היה מרתיע אותו.

מהסיבה הפשוטה, שהחיים הפרטים שלי לימדו אותי שכל ה"כותרות" שיש על משפחה (או על אדם פרטי) לא אומרות כלום.

אני גדלתי במשפחה, שהם מסתכלים רק על הצד החצוני שלה היא מאוד מאוד מתוסבכת ומורכבת. (כשאני אומרת צד חיצוני אני מתכוונת לאובדן/ צרכים מיוחדים/ מצב כלכלי כזה/ אח שככה וככה/ אחות שכך וכך וכו'-כל דבר כזה שיכול להישמע מהצד כלא בסדר)
אבל מהמצד שלי ?? (יחד עם כל המורכבות שאני לא מתכחשת אליה) מבחינתי?? גדלתי בבית טוב, אוהב, אהוב, משקיע, מטפח, שגידל וחינך אותי לערכים גדולים , ובראש ובראשונה- להיות אדם טוב ולעבוד על מידותי.

ומזה הבנתי- "קורות החיים" של המשפחה, לא משפיעים כהוא זה על איך באמת מתנהלים שם חיי המשפחה והיומיום. ולמרבה הצער גם במשפחה מושלמת של אבא-אמא-שישה ילדים-דשא-עץ לימון-אקווריום יכול להיות הרבה קושי ובאלגן. גם אם "על הנייר" הכל מושלם.

החיים שלנו לא שחור לבן, ומאדם בוגר (ואישית אני מקווה שאדם שהולך להקים משפחה וזוגיות הוא אדם בוגר) נדרשת היכולת להכיל מורכבות. ולהבין שקשיים יש בכל מצב ובכל משפחה... וזה לא תלוי בנו, הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה להשתדל לבחור בטוב, להיות אנשים טובים ולעבוד על המידות שלנו.

אז אם הבחור (במקרה שלי כבת) הוא אדם טוב, ועושה בחירות טובות, ועובד על מידותיו ויש ביננו חיבור וכו' מבחינתי זה טוב. לא רק טוב. זה טוב מאוד.
ועם הקשיים מול המשפחה (שלו או שלי) אנחנו בעז"ה- נעבוד על מידותינו ונסתדר. יהיה בסדר.

[וזה בכלל בלי להתייחס לעובדה שלאף אחד בעולם הזה אין שום תעודת ביטוח. לכלום. זה שיש משפחה שכרגע הכל מושלם וכולם בריאים ואוהבים והולכים בדרך הישר והטוב זה לא אומר שום דבר על מה שיהיה מחר או בעוד שנה. הכל זה רק סייעתא דשמיא. ומי שמשלה את עצמו ש"אצלנו זה לא יקרה" וכו' שיבושם לו. אבל זה פשוט לא מציאותי]

אמנם, צריך לדעת גם מי ומי המשפחה של המדוייטת, אבל הרבה אחרי שמכירים את המדוייטת, שלא יהיו סטיגמות. ואני חושב שבד"כ לא אמור להיות משהו במשפחה שירתיע אותי אם עם הבחורה הכל טוב. עם הכל נתמודד בע"ה.

כלומר, אם מתמודד מול משפחה בה יש אח שחזר בשאלה, להבדיל יתמות, הורים גרושים ועוד ועוד,

אין ספק שהדבר השפיע עליו(כמו כל דבר אחר שמשפיע עלינו בחיים)

ומה שצריך לבחון זה האם ועד כמה השפיע. באיזה צורה.

לדג' ילד להורים גרושים (מרשה לעצמי לתת את הדוג' כי אני כזאת)

האם יש לו חרדת נטישה עקב האב שעזב? האם יש לו פחד ממחויבות? האם יש לו פחד מנטילת עול כספי כיוון שנכח בקשיי פרנסה של אימו החד הורית? ועוד ועוד אין לדבר סוף

ולכן לדעתי כשיש "סיפור במשפחה" (וביננו, באיזה משפחה אין?)

כדאי לנסות לראות בבחור/ה איך השפיע עליו המקרה, וזה מה שצריך לדון

אבל זה חלק מלהכיר את הבחורה...

הדגש הוא שלא לשפוט אותה על פי המשפחה, בכלל, לטוב ולמוטב.

לזה ..

זה נכון שלהיכנס למשפחה זה בדר'כ מורכב בטח אם המשפחה שונה באופייה אבל בגלל זה לפסול? לא נראה לי.. כן צריך לברר איך וכמה זה משפיע על הבחור/ה אבל לא לפסול, לברר ולנבור בענייני המשפחה נהוג בחלק מהקהילות החרדיות וחבל אם המנהג יעבור לציבור שלנו, יש דברים טובים ללמוד מהחרדים, זה לא.

אפשר גם להסתכל על כל הקשיים המשפחתיים כאתגרים, הורים גרושים? אחלה הזדמנות ללמוד מציאות חיים מורכבת, אח בהר המור? בכלל נכס אדיר לעם וכו'

הייתי מנסה בלי לחשוב פעמיים, אבל בודקת את הנקודה.
נניח, ההורים שלו גרושים? - הוא עבר טיפול? / איך הוא מתנהג לאישה... בוחנת את הנקודה הזאת.

אין לו אמא ל"ע- איך זה משפיע עליו...

בקיצור, המשפחה שלו לא ממש מעניינת אותי.
(למרות שזה חשוב...)

מה שמעניין זה איך זה משפיע עליו.

 

ואני אוסיף עוד שאלה אחת לטובת חברי הפורום מהמגזר החרדי מודרני, אם ישנם כאלו..

 

מה המוצא של ההורים שלך? עם את חצי אשכנזיה- ספרדיה , יש על מה לדבר..

 

אם את שלמה סורייי זה בעייתי...

 

בשביל ההורים את/ה תקלקל/לי את הפירמה המשפחתית וצריך לכבד את רצונם...אז הבחורים/ות נאלצים/ות

 

לשלול.

 

לצערנו עלים ושורשים הם לא רק מושגי יסוד בבוטניקה..הם גם מושגים באוטוביוגרפיה האנושי..גזע הארי הוא

 

לא ביטוי שניתן לומר שאבד עליו הכלח בדורנו...

 

אולי הגיע הזמן שהדור שלנו יעשה לזה סטופ??????

 

 

 

 

 

 

 

 

זה רציני/ציני?

 תגובה,

כדי לראות שהיא לא מעליבה ולא פוגעת.

אני חושבת שלפעמים "עקיצות"  מיועדות לחדד דברים או בבחינת "ענה כסיל כאיוולתו" אבל בשום אופן לא מצדיק פגיעה בשום אופן שהוא!

ואני לגמרי חושבת שאת צודקת.

תודה על החידוד!!

ואם כותבים בציניות, יש ניקים שזורמים וזה מצחיק אותם
אבל יש כאלו שלא מבינים את זה ומה זה בכלל ציניות

אבל זה כן נחמד שמשתמשים בהומור.
אז רק צריך פשוט קצת יותר תשומת לב, שזה לא יפגע..

מזדהה, ואשתדל לקחת בעז"ה יותר לתשומת לבי. תודה על הארת העיניים

שמעתי אותה בפעם הראשונה בערך בכיתה ד' ומאז במשך שנים רבות לא הבנתי מה השוס הגדול... בכל זאת, הייתי בלי רישיון ולא היה לי שמץ מה זה אורות. לא יודע למה החליטו לספר לי את זה אז

חובה לסיים ב:
-תיזהר גבר תרים רגליים! (בלחץ)
-מה? למה?
-בדיחות רצות פה

אבל מתאים רק למצב כפית, אחרת זה סתם קרש

יצא מהבית בלילה עם האוטו.
אבא שלו רואה אותו נכנס לאוטו, הבחור מתניע, מנופף לשלום ומתחיל ליסוע.
רואה אביו שהבחור שכח להדליק את האורות טרם נסיעתו... למזלו של מיודענו החלון היה פתוח, אז מיד אביו צעק לו: "האורות! האורות!"
והבן עונה בנפש שקטה: "לקחתי, לקחתי..." ויוצא את החניה בנחת.

תודה

בלי לדעת על מה מדובר - אבל הערה והארה חשובה מאד.

אבותינו עברו דברים קשים יותר.

אולי לא בלפני אלא באחרי אבל עדיין קשיים גדולים.

אחרי שתי יהודיות בחו"ל, שלא נמצאים במצב רוחני ויהודי טוב, ש-ה' יעזור להם, רק כדי לשמח אותן, ולפעמים הן גם מצחיקות.

אני גם יכול לעקוב אחריך, אם תרצה.

אגב, מז"א בישביל הבדיחות? (:

כמו 'פשפוק' וכאלה.

עד לפני כמה ימים...
עזוב זה...לא כדאי לך..

אני מבין שזה משהו כמו פייסבוק..

לתמונה/סרטון.

אני אישית, לא אוהב לראות תמונות של אנשים, אני אוהב בדיחות עם תמונה/סרטון, או פלאי הטבע.

כתובה היא לא רק מה עושים במקרה של גירושין אלא כלל כל הסכמי הממון וההתחייבויות ההדדיות בין הבעל לאשה. הדבר הזה הוא מאוד נצרך בגלל שהשיתוף הממוני מוסיף מימד מאוד רציני לזוגיות, ואולי אפילו אחד מהדברים שמקיימים ומגדירים אותה (ויש מקום להאריך). חלק מההסכם זה הוא מה עושים בפירוק החבילה, בכל הסכם שיתוף רציני חייבים סעיף כזה.
יש שאלה אחרת, והיא למה קוראים את הכתובה בחופה (ואולי אפילו זה מה שהתכוונתי לשאול
..). התשובה היא כדי למשוך זמן בכדי שיהיה פער בין הקידושין לנישואין. אם בא לך להגיד דבר תורה במקום זה גם טוב

וחברים,אני מבקש לא לשאול למה פתחתי משתמש חדש.

אם לפי הפרטים זה אמור להתאים או שמי ששידך מכיר לפחות אחד מכם...
אם גם זה צולע(פרטים/היכרות) אז כנראה שכדאי לוותר

תלוי מה רמת הזעזוע...;)
וברצינות, זה משהו שהוא אמר? נימה? תנסי להבין מה מפריע לך

ואומרת שאני מתנצלת אבל חשבתי על זה עוד פעם, והבנתי שזה לא מתאים. והייתי מסבירה ברוח טובה שזה לא חלילה משהו שלא טוב בו, אלא באמת דברים שקשורים אליי בלה בלה, ואני מרגישה שזה לא מתאים. תודה ובהצלחה וחיים שמחים.

לא הייתי מבזבזת זמן (וחשוב מכך - זמן לב) על משהו שברור שהוא "ממש לא זה".

וזה היה באמת מאד מכבד והגון מצידה.

ואז התארסתי עם הבחורה הבאה שהכירו לי... מזל שלא הייתי תפוס מאחל גם לאותה בחורה הגונה ויקרה בקרוב...

סתם, עוד לא החלטתי מה אעשה עם זה...
תודה!

אז תתקשרי לבטל...

קרה לי גם פעם וזה מה שעשיתי...

ב"הצלחה =)

 

לראות אולי יש לו עוד דברים למכור ולא לתת לרושם הראשוני להחליט בשבילי.

עדין, שחשבתי שוב ולא מתאים..
בשביל מה שוב שיחת טלפון?

וקרה לי פעם אחת שקבענו שעה אבל לא מקום ספציפי והבחור פשוט נעלם.. כך שזה גם אופציה אם בא לך

אבל פעם הבאה אני אקשיב לאינטואיציה שלי:/
תודה לכולם

זה הדבר היחיד שעזר לי.

בהצלחה! תמיד אפשר להתפלל ולהתחזק באמונה שהכל מה׳ ובהשגחה פרטית, מנסיוני המועט לפעמים אחרי תקופה גם מגלים שמה שחשבת והרגשת לא היה מתאים ונכון...

אמונה בה' שזה לא שלך
ואמונה שתמצא מישהי שזה יהיה הדדי ולא תבין למה התלהבת מזאת שהיתה ותשמח שלא המשכתם..

שבת כבר

 

א י
יא כ
קיט קכא