הבת שלי מקסימה בת 4 חודשים + פשוט שונאת לשכב על הבטן.
למרות שמרגע שנולדה היא רק על הבטן, אפילו מוכנה לישון רק על הבטן (לא לרשויות 
)
היא בזמן עירות לא מוכנה בשום אופן להיות על הבטן.
אני מניחה אותה על הבטן לפחות חצי שעה אחרי ארוחה. היא מרימה את הראש מחייכת 2 דקות ומייד צורחת, משאירה את הראש בתוך המזרון ולא מוכנה להרים אותו.
אני מיד נלחצת, זה מפחיד שהיא נשארת ככה כי היא לא מקבלת ככה אויר.
לא משנה כמה גירויים שמנו לה, חייכנו, צחקנו, שירים, משחקים, כלום!
היא פשוט לא מוכנה לשכב על הבטן.
מה עושים?? בטיפת חלב כבר מעירים לי שהיא לא מתהפכת ואני לא מספיק שמה אותה על הבטן.
בע"ה עד גיל 18 גג - זה עבר! 
כי בשלב מסויים ראיתי שאני לא מצליחה לברור כראוי את השיבולת שועל מהתפזורת.
ובאמת אנחנו מקפידים יותר לסגור את החלונות והכל וחושבים להביא כלב לחזית הבית , ואני אומרת להם לפני שהולכים לישון שיתפללו על זה,שלא יהיו להם חלומות רעים ופחדים ושיתפללו על כל מה שמלחיץ אותם (את זה לא כדאי יותר מידי,כדי לא להתבחבש מידי בדברים השליליים)
)
פעם הייתי צריכה הרבה שיכנועים ופרסים כדי שיסכימו לנגוס בזה (עם לחם או מים להעביר את הטעם) אבל היום כשכואב להם הם מבקשים מעצמם.ניראה לי שכדאי להרגיל להוסיף שום בסלטים ובמה שאפשר,זה טוב לבריאות ולמניעה בכל מיקרה.
