על מה ואיך מדברים עם הילדים בתוך כדי הפעילויות (ארוחת צהרים.בדרך לגן משחקים. במקלחת)
.......אין הביישן למד...... ויש הרבה ללמוד......
האמת חזקה ממני
.מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
א' יש דיסקים של הרב שלום ארוש כדי לקנות (בחוט של חסד)
ב' בן כמה הילד? דברו על דברים שהגיל שלו
לדוגמא אם הוא בכיתה א' תשאלי אותו איך היה לו בכיתה וכו'
תצחקי איתו וכו' בארוחת צהרים תומרי לו בתאבון וכו'
בהצלחה וכול הכבוד על הנסיון לקבל עזרה
א' יש דיסקים של הרב שלום ארוש כדי לקנות (בחוט של חסד)
ב' בן כמה הילד? דברו על דברים שהגיל שלו
לדוגמא אם הוא בכיתה א' תשאלי אותו איך היה לו בכיתה וכו'
תצחקי איתו וכו' בארוחת צהרים תומרי לו בתאבון וכו'
בהצלחה וכול הכבוד על הנסיון לקבל עזרה
כן מה לזרוםמכאל 2 3אחרונה
ב"ה ית' בר"ה
כן לזרום איתו ז"א מה זה לא
שאת מחליטה עכשו נדבר על זה ועכשו נדבר על זה
אלא אם כן יש דבר שחיביים לדבר איתו
אאה דברי איתו על הנקודות טובות שלו לדוגמא אם הוא מקשיב בגן
אז דברי איתו על זהשכל הכבוד שהוא מקשיב
ואם הוא לובש כיפה אז דברי איתו על זה שכול הכבוד שהוא לובש כיפה וכו' מבינה?
ודברי איתו על כמה שה' טובות
לפני שהוא ישן ספרי לו סיפור חסידים (לרב שלום ארוש יש סיפורי חסידים של ילדים)
מה אבל לא יודע אבל לא נראלי צריך לעשות רשימה שעכשו מדברים על זה ועכשו על זה וכו' מבינה?
בהצלחה ה' יעזור
כן לזרום איתו ז"א מה זה לא
שאת מחליטה עכשו נדבר על זה ועכשו נדבר על זה
אלא אם כן יש דבר שחיביים לדבר איתו
אאה דברי איתו על הנקודות טובות שלו לדוגמא אם הוא מקשיב בגן
אז דברי איתו על זהשכל הכבוד שהוא מקשיב
ואם הוא לובש כיפה אז דברי איתו על זה שכול הכבוד שהוא לובש כיפה וכו' מבינה?
ודברי איתו על כמה שה' טובות
לפני שהוא ישן ספרי לו סיפור חסידים (לרב שלום ארוש יש סיפורי חסידים של ילדים)
מה אבל לא יודע אבל לא נראלי צריך לעשות רשימה שעכשו מדברים על זה ועכשו על זה וכו' מבינה?
בהצלחה ה' יעזור
משחקי מכות אצל ילדיםאנונימי (פותח)
אתם מתערבים או לא? אני לא אוהבת בכלל משחקי מכות אבל הבנתי שזה מה שבנים אוהבים.
לבן שלי בן ה8 יש חבר טוב שגר קרוב ומגיע די הרבה אלינו, אני מציעה להם ממיטב משחקי הקופסה/מחשב שיש לנו, אבל כמעט תמיד מגיעים משחקי מכות (אוף).
איך הייתן מגיבות אם הייתן רואות את חבר של הילד שלכם יושב על הבן שלכם (ממש ככה) ושואל אותו אם הוא נכנע, והבן מנסה להשתחרר ללא הצלחה?
אני צריכה ממש להחזיק את עצמי שלא להתערב להם במשחקים המוזרים והכוחניים האלו. הבן שלי ממש שונא שאני מתערבת, הוא אומר שזה רק משחק ושזה בסדר.
אני מודה שאם הבן שלי היה יותר חזק אולי זה היה מפריע לי פחות.
עכשיו אני כבר מבינה למה אני רוצה רק בנות
לבן שלי בן ה8 יש חבר טוב שגר קרוב ומגיע די הרבה אלינו, אני מציעה להם ממיטב משחקי הקופסה/מחשב שיש לנו, אבל כמעט תמיד מגיעים משחקי מכות (אוף).
איך הייתן מגיבות אם הייתן רואות את חבר של הילד שלכם יושב על הבן שלכם (ממש ככה) ושואל אותו אם הוא נכנע, והבן מנסה להשתחרר ללא הצלחה?
אני צריכה ממש להחזיק את עצמי שלא להתערב להם במשחקים המוזרים והכוחניים האלו. הבן שלי ממש שונא שאני מתערבת, הוא אומר שזה רק משחק ושזה בסדר.
אני מודה שאם הבן שלי היה יותר חזק אולי זה היה מפריע לי פחות.
עכשיו אני כבר מבינה למה אני רוצה רק בנות
לדבוריתיהודית פוגל
האם הם רואים טלויזיה? האם בביה"ס יש ילדים הרואים טלויזיה ומשחקים משחקי מחשב עם הרבה אלימות? זהו כנראה מה שאת רואה. כשילדי היו קטנים הם נשארו פעם בבית שכנה כשיצאתי לסידורים. הם בנו מבנה כלשהוא גבוה מלגו. אדם שהיה גר בתל אביב שהיה אז אצל השכנה שאל אותם: מה בניתם? - מגדל שלום? ילדי שאף פעם לא ראו את מגדל שלום ענו לו ממש בפליאה: לא, עשינו ל"ג בעומר!! החויה שלהם למשהוא רם וגבוה היתה מדורת ל"ג בעומר. וההמשך מובן. מה את אמורה לעשות? קודם תכתבי מה את חושבת על הנאמר לעייל ואז נראה. כל טוב.
דבורית היקרהיהודית פוגל
אין כמעט ספק שמשחקי מחשב אלימים, טלויזיה וכו' הם בעצם מכירים את הפן הזה לילדים, בהנחה שאת ובעלך לא משחקים במשחקים כאלה, וגם לא סבא וסבתא מן הסתם. אבל גם נכון שבנים צריכים להוציא מרץ ולהתגושש קצת. תקבעי איתם מהם גבולות הטעם הטוב לדעתך.
לעבור כד"א ולומר חפשו לכם משחק אחר...אנונימי (פותח)אחרונה
למשחקי מכות ישנם מס' סיבות רובם ככולם לא מוצדקות. לפרש סיטואציות:
** מכות מעידות על חולשה. אדם חלש או במצוקה יביע זאת באלימות מכל סוג
**למשל בדיקת כוחות כל אחד את מקומו
** בעיה בקיום תקשורת
ועוד ועוד שלא ניתן לשבת ולהסביר בקצרה
איני מצליחה להבין את "השנאה להתערבות" או החשש להעיר
בית ובפרט ביתך הוא מסגרת שלך ואת קובעת הכללים ועלייך לבקש להתנהג בביתך לפי הכללים שלך, של הבית ואח"כ באופן אישי מבנך בהסברים כיצד להימנע כן גם ממשחקי הצחוק שמה יהפכו לבכי ולנתבו למשחקים מועילים
הרי צינתי כבר בתגובות אחרות לא להתערב להיות מעורבת......
בהצלחה יתרה
** מכות מעידות על חולשה. אדם חלש או במצוקה יביע זאת באלימות מכל סוג
**למשל בדיקת כוחות כל אחד את מקומו
** בעיה בקיום תקשורת
ועוד ועוד שלא ניתן לשבת ולהסביר בקצרה
איני מצליחה להבין את "השנאה להתערבות" או החשש להעיר
בית ובפרט ביתך הוא מסגרת שלך ואת קובעת הכללים ועלייך לבקש להתנהג בביתך לפי הכללים שלך, של הבית ואח"כ באופן אישי מבנך בהסברים כיצד להימנע כן גם ממשחקי הצחוק שמה יהפכו לבכי ולנתבו למשחקים מועילים
הרי צינתי כבר בתגובות אחרות לא להתערב להיות מעורבת......
בהצלחה יתרה
אני-מחנכת?????אנונימי (פותח)
שלו'ם לכולם אני חדשה כאן ואני באה עם מצב s.o.s
ה' הטוב זיכני לשני אוצרות כן ירבו... הגדול בן שלוש וחצי והקטנה בתשלושה חודשים
עם הקטנה עדיין אין לי בעיות הגדול ממש מאתגר ומדאיג אותי. יותר נכון אני מדאיגה את עצמי בתגובות/חוסר תגובות שלי. עד לא מזמן הרעפנו עליו אהבה ללא גבול. כי לי עצמי מאוד קשה עם גבולות וכללים והתוצאה זה ילד לא ממושמע כעסן לא מסתדר בחברה פשוט לא מחונך...הוא אומר לימילים שאני אוסרת לאמרם- כמו אמא את מפגרת. אני לא רוצה אמא . אני אחליף אמא. הוא גם זורק עלי דברים וזורק כסאות וכל מה שנקרה בדרכו בשעת כעס
אני לא יודעת מה לעשות אני צריכה הרבה עזרה הכוונה עידוד ותמיכה
האם כל אחד מסוגל להיות אמא אמהית? חוץ מלהביא אותם לעולם?? אולי אני עושה עוול בזה שאני מביאה ילדים בלי לדעת לטפל ולגדל מצד שני רק כך לומדים ב-תוך כדי החיים!!! כי השתפרתי בתוכי קצת מאז שנולדו לי ילדים
יש לי עוד חסרונות שלא מסתדרות עם אמהיות- לדוגמא-
לא יודעת לעמוד על שלי ואני בכלל לא יודעת מה ה "שלי" הזה. אני מרגישה בכלל במינוס ענק לעומת המקום (הרוחני- תכונות שצריך לקנות. הגשמי-התנהלות כלכלית סדר ועוד) שבו "אמא" צריכה להיות.
סליחה על התלונות!! אודה מאוד לעזר והכוונה............... בסה"כ זה גם אינטרס שלכם -שעוד משפחה בעמ"י תהיה חזקה . אמן . שאזכה להחזיר עידודים שבאמת מעודדים
האמת חזקה ממני
כמה אחריות לקחת...תשאירי משהו לילד 
יוקטנה
אני אספר לך את הסיפור שלי, שהוא בדיוק הפוך לסיפור שלך. היו לי שני ילדים לדוגמא. אני חשבתי שאני האמא הכי מוצלחת בעולם! 
ושכולם צריכים ללמוד ממני... איזה ילדים מחונכים! שאומרים להם "לא" זה "לא", אין ויכוחים, ילדים רגועים... ברור שזו עבודה חינוכית מצויינת שלי, לא?
עד.... שנולד הילד השלישי שלי! וכבר בגיל שנה ראיתי שלא חינוך ולא אמא ולא נעליים! פשוט נפלו עלי שני מלאכים, הראשון והשניה, ועכשיו "זכיתי" לקבל ילד נורמלי, שלא שם עלי, שמתעקש, שמשתולל...
בקיצור - אני וגם את לקחנו לעצמנו את כל הקרדיט, בלי קשר למציאות! אני כבר הבנתי שאין לי שליטה על הכל, ושלא יכול להיות דבר כזה בכלל. כל מה שאפשר הוא לעבוד עם מה שאלוהים נתן. עם מה שקיבבלנו. לפעמים זו עבודה קשה יותר, ולפעמים אפשר לשבת רגל על רגל ופשוט להסתכל עליהם גדלים, כמו שהיה עם שני הגדולים שלי
אני רוצה לשמוע יותר עליכם. מקרה ספציפי, דוגמא ספציפי, איזה סיפור שמדגים איך הדברים מתגלגלים בדרך כלל. נשמח להתחלק ולהחליף קצת צרות
ושכולם צריכים ללמוד ממני... איזה ילדים מחונכים! שאומרים להם "לא" זה "לא", אין ויכוחים, ילדים רגועים... ברור שזו עבודה חינוכית מצויינת שלי, לא? עד.... שנולד הילד השלישי שלי! וכבר בגיל שנה ראיתי שלא חינוך ולא אמא ולא נעליים! פשוט נפלו עלי שני מלאכים, הראשון והשניה, ועכשיו "זכיתי" לקבל ילד נורמלי, שלא שם עלי, שמתעקש, שמשתולל...
בקיצור - אני וגם את לקחנו לעצמנו את כל הקרדיט, בלי קשר למציאות! אני כבר הבנתי שאין לי שליטה על הכל, ושלא יכול להיות דבר כזה בכלל. כל מה שאפשר הוא לעבוד עם מה שאלוהים נתן. עם מה שקיבבלנו. לפעמים זו עבודה קשה יותר, ולפעמים אפשר לשבת רגל על רגל ופשוט להסתכל עליהם גדלים, כמו שהיה עם שני הגדולים שלי
אני רוצה לשמוע יותר עליכם. מקרה ספציפי, דוגמא ספציפי, איזה סיפור שמדגים איך הדברים מתגלגלים בדרך כלל. נשמח להתחלק ולהחליף קצת צרות
לרוח זה כחיהודית פוגל
נראה שאת מאוד מודאגת ונבוכה. שימי לב למה שכתבת: לי עצמי קשה עם גבולות... ואת לא בת 3.5 יתכן והילד חש את התשדורת הזו ומרשה לעצמו. אני גם משערת שנכנסת איתו למאבקי כח וזה מאוד לא רצוי. מאבקי כוח בין הורה לילד הם דבר שאנו מאוד מאוד לא רוצים. יש לך כמה אפשרויות: למצוא מסגרת וללמוד הורות, לדעתי אי אפשר היום לגדל ילדים ללא לימודי הורות, אם אין קבוצה באיזור שלך אולי תרצי ליסד קבוצה שתלמד בעזרת מנחת הורים. כמו כן שימי לב לפירסומים, יש בכל ישוב הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך והן תורמות ה מ ו ן! כמו כן יש הרבה ספרים (לא חילונים) המדברים על חינוך בגיל הרך ואיך למנוע מאבקי כוח, יש גם קלטות, ובקיצור:: ללמוד, ללמוד וללמוד. מתברר כי את כל התהליכים הבלתי רצויים אפשר לעצור ע"י למידה. אל תתיאשי חלילה, את תהיי אמא נפלאה, חיזקי ואימצי ולכי ללמוד! בהצלחה.
צריך הרבה "ג'ין"-חיות פנימית (בסינית)אנונימי (פותח)
הרבה ג'ין בכלל לחיים ובפרט למשימת חינוך. ממש תודה רבה רבה על השיקוף וההבנה והביחד...,עד לא מזמן ועדיין לא לגמרי יצאתי מזה הייתי אדם מאד עצוב. ולאט לאט אני מגלה עולם, אז בהתחלה כשנולד הגדול הייתי מאד מכונסת בעצמי ומפוחדת ובודדה. אז כשנולד לא הייתי במצב של לחשוב על חינוך ידעתי לחבק אותו (עיקרון הרצף)כי אמרתי שאם שכלית לא יודעת לתת . אז שיהיה לו בטחון עצמי וכך יוכל ללמוד ולהתפתח. יש אימרה(לא זוכרת מקור):ביטחון עצמי זה לא הכל בעולם. אך אם אין אותו אין כלום. וזה מה שהשקעתי. עתה בזכות הילדים אני מתעוררת בלי ברירות-תחיי!! אז נכון המינוס גדול... אבל אם אלמד ואלמד (אקרא ו"אדבר" איתכם) אפשר לעבוד ולהתקדם. כן אפשר. ותודה שאתם פה איתי. כי נראה לי שהדבר בין ההכי מפחידים זה להיות לבד.הלא כן?
לדוגמא-
לדוגמא-
חשבתי על דוגמאאנונימי (פותח)
היום בקושי הייתי איתם וזה נותן לי כח להתמלא כשיש לי הפסקה... כי יש לי יכולת להתפתח. בכל אופן כשכן הייתי איתם. היה לי כח(נפשי) וזה ממש משפיע אז הדבר הקשה מהיום. היה ממש קל לעומת... בהזדמנות אכתוב דוגמא כשזה יחיה אצלי בראש.(מקווה שלא יהיו עוד מקרים. כיזה באמת תלוי ברמת הג'ין -החיות הפנימית שיש לי)היינו אצל החם והחמות. בעלי אני והילדים
ישבנו בסלון.אני על ספא עלי הקטנה וצמוד אלי הגדול
ניסיתי להעסיק באינטראקציה בינ הילדים כדי להעסיק את הגדול שהתבכיין
אני- רוצה להכניס לה ת'מוצץ לפה?(נותנת לו תפקיד)
הבן-עם חיוך שבע רצון מכניס לה יפה
אני- לא יודעת מה עוד לומר ויודעת שצריך הרבה מלל שמאד מאד חסר לי ותוקע אותי
הבן- מושך לה את המוצץ ומכניס לה חזק לפה
הקטנה-צורחת(קיבלה מכה בחיך)
אני-כואב לי עליה ויודעת שיש לבן נקיפות מצפון נתתי לו אדה קטנה ביד ושידרתי מה שהרגשתי- אכזבה.וקמתי ויצאתי מהחדר
בעלי- תבקש מיד סליחה מהתינוקת
אם לא -לא מגיע לך את הטרקטור(שבדיוק קנינו לו משהו גדול)
הבן -היא מפגרת ואני אשבור אותה ואגזור אותה
בעלי- טוב אז אני לוקח לך את המתנה
הבן- לא!! סליחה תינוקת מפ(עוצר בעצמו) הולך ולוקח ממתק בלי רשות בא אלי ואני מעבירה נושא כי לא יודעת מה עוד בנושא זה עושים ב"ה היה יום טוב היום כן ירבו ושנזכה לחנך כראוי!!!!!!!!!!
האמת חזקה ממני
ישבנו בסלון.אני על ספא עלי הקטנה וצמוד אלי הגדול
ניסיתי להעסיק באינטראקציה בינ הילדים כדי להעסיק את הגדול שהתבכיין
אני- רוצה להכניס לה ת'מוצץ לפה?(נותנת לו תפקיד)
הבן-עם חיוך שבע רצון מכניס לה יפה
אני- לא יודעת מה עוד לומר ויודעת שצריך הרבה מלל שמאד מאד חסר לי ותוקע אותי
הבן- מושך לה את המוצץ ומכניס לה חזק לפה
הקטנה-צורחת(קיבלה מכה בחיך)
אני-כואב לי עליה ויודעת שיש לבן נקיפות מצפון נתתי לו אדה קטנה ביד ושידרתי מה שהרגשתי- אכזבה.וקמתי ויצאתי מהחדר
בעלי- תבקש מיד סליחה מהתינוקת
אם לא -לא מגיע לך את הטרקטור(שבדיוק קנינו לו משהו גדול)
הבן -היא מפגרת ואני אשבור אותה ואגזור אותה
בעלי- טוב אז אני לוקח לך את המתנה
הבן- לא!! סליחה תינוקת מפ(עוצר בעצמו) הולך ולוקח ממתק בלי רשות בא אלי ואני מעבירה נושא כי לא יודעת מה עוד בנושא זה עושים ב"ה היה יום טוב היום כן ירבו ושנזכה לחנך כראוי!!!!!!!!!!
האמת חזקה ממני
תשובותמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
יש לרב שלום ארוש שליט"א
שיעורים על חינוך ילדים זה מאוד כדי לקנות את השעורים
זה יעזור לך מאוד מאוד
בהצלחה
יש לרב שלום ארוש שליט"א
שיעורים על חינוך ילדים זה מאוד כדי לקנות את השעורים
זה יעזור לך מאוד מאוד
בהצלחה
כמה מחשבות שלייוקטנה
אקדים ואמליץ על ספר שמאוד דיבר אלי ולקחתי ממנו הרבה דברים:
"הורים משוחררים, ילדים משוחררים" מאת אדל פייבר ואלן מייזליש.
אכתוב בנקודות בקצרה, ברשותך, מכיוון שאני בכל רגע עלולה לרוץ לילדים...
1. אני מרגישה שעונשים לא מחנכים. אני מרגישה שכשילד נענש (או מוכה) הוא חווה השפלה ומרגיש: "אני כבר אראה להם..." כך שגם אם לטווח הקצר נראה שהמטרה הושגה (הילד התנצל), הרי שלמעשה לא הופנם שיעור אמיתי.
במקרה מסוג שאת מתארת, אני מוצאת תועלת גדולה יותר ב"תוצאות למעשים". במקום "לא מגיע לך טרקטור" (מה הקשר בין טרקטור לתינוקת?! הילד בטח לא מבין ורק מרגיש כעס על הגזל) הייתי אומרת: "צריך להיות עדינים עם התינוקת. כואב לתינוקת. אני הולכת להרגיע אותה עכשיו בחדר השני." ואם המקרה חוזר ונראה שזה נעשה בכוונה הייתי אומרת: "מי שלא יודע להיות עדין עם התינוקת, לא יוכל להיות איתה" והולכת לחדר השני איתה. הילד הפסיד את התינוקת ואת חברתך, והקשר למעשיו ברור: הוא פגע בתינוקת, התינוקת הלכה.
2. אני מרגישה שחשוב לכבד את רכושם של הילדים, ועל ידי כך הם לומדים לכבד הן את רכושם שלהם והן את רכושם של אחרים. מרגע שהטרקטור ניתן לילד - הוא שלו! אסור לאף אחד לקחת לו את הטרקטור שלו, מכיוון שהדבר שקול בעיני לגניבה. לילד יש רכוש כמו שלי יש רכוש. אני לא מפקיעה מרשותם את הצעצועים שלהם, והם לא מפקיעים מרשותי את התכשיטים שלי, לדוגמא.
3. אני לא משתדלת ליצור אינטרקציה מלאכותית בין האחים. אם הם רוצים להתקרב אני מאפשרת את זה, ואם מדובר בתינוק קטן אני נמצאת קרוב על מנת להשגיח ולפשר. אם הילד מתבכיין, אפשר להציע לו תעסוקה: לקרוא לו סיפור, לשלוח אותו לצייר, לתת לו משימה (להקיף את השולחן בריצה שלוש פעמים, או משהו כזה), ואם אין לך אנרגיות - להדליק טלוויזיה! עדיף שיראו קצת טלוויזיה מאשר שנגיע לידי וויכוח חסר טעם, לא?
4. מאוד דיבר אלי מה שכתבת על ענקת חום בשנים הראשונות. אני מקנאה בך על שהבנת את זה כל כך מוקדם. אני הפסדתי את השנים הראשונות של הילדים הראשונים שלי, ואין יום שאני לא מצטערת על כך. ההחמצה כבר נעשתה, השנים אבדו, ההזדמנות לעצב כך את מוחם של הקטנטנים כמעט ונגמרה, וכעת העבודה קשה הרבה יותר, מכיוון שהמח עוששה את ההתפתחות העיקרית שלו בשנתיים הראשונות, ומה שלא הוטבע כבר אז - קשה יותר להטביע כעת.
עם זאת, אני לא רואה טעם לכעוס על עצמי. כמו שתינוק לא נולד כשהוא יודע ללכת ולדבר, והוא לומד בכל יום, כך אמא לא נולדת פ]תאום ביום אחד עם כל הידע שיהיה לה כאם אחרי שנים של נסיון ולמידה. כמו שאני לא כועסת על עצמי שלא ידעתי לכתוב בגיל 4, כך אני לא כועסת על טעויות שעשיתי לפני שנתיים או אתמול. אני לומדת בכל יום ומתפתחת כאם, והלוואי שלא אפסיק ללמוד להיות אמא לעולם! אני מאחלת לך שגם את תקחי לעצמך מעט מקום לנשימה, ואולי תרגישי גם את כך כלפי עצמך. אני מרגישה הרבה כעס עצמי בדברייך וזה מאוד מעציב אותי
לא מגיע לך. את ואני וכל אמא לומדות ומשתנות ומתפתחות בכל יום!
"הורים משוחררים, ילדים משוחררים" מאת אדל פייבר ואלן מייזליש.
אכתוב בנקודות בקצרה, ברשותך, מכיוון שאני בכל רגע עלולה לרוץ לילדים...
1. אני מרגישה שעונשים לא מחנכים. אני מרגישה שכשילד נענש (או מוכה) הוא חווה השפלה ומרגיש: "אני כבר אראה להם..." כך שגם אם לטווח הקצר נראה שהמטרה הושגה (הילד התנצל), הרי שלמעשה לא הופנם שיעור אמיתי.
במקרה מסוג שאת מתארת, אני מוצאת תועלת גדולה יותר ב"תוצאות למעשים". במקום "לא מגיע לך טרקטור" (מה הקשר בין טרקטור לתינוקת?! הילד בטח לא מבין ורק מרגיש כעס על הגזל) הייתי אומרת: "צריך להיות עדינים עם התינוקת. כואב לתינוקת. אני הולכת להרגיע אותה עכשיו בחדר השני." ואם המקרה חוזר ונראה שזה נעשה בכוונה הייתי אומרת: "מי שלא יודע להיות עדין עם התינוקת, לא יוכל להיות איתה" והולכת לחדר השני איתה. הילד הפסיד את התינוקת ואת חברתך, והקשר למעשיו ברור: הוא פגע בתינוקת, התינוקת הלכה.
2. אני מרגישה שחשוב לכבד את רכושם של הילדים, ועל ידי כך הם לומדים לכבד הן את רכושם שלהם והן את רכושם של אחרים. מרגע שהטרקטור ניתן לילד - הוא שלו! אסור לאף אחד לקחת לו את הטרקטור שלו, מכיוון שהדבר שקול בעיני לגניבה. לילד יש רכוש כמו שלי יש רכוש. אני לא מפקיעה מרשותם את הצעצועים שלהם, והם לא מפקיעים מרשותי את התכשיטים שלי, לדוגמא.
3. אני לא משתדלת ליצור אינטרקציה מלאכותית בין האחים. אם הם רוצים להתקרב אני מאפשרת את זה, ואם מדובר בתינוק קטן אני נמצאת קרוב על מנת להשגיח ולפשר. אם הילד מתבכיין, אפשר להציע לו תעסוקה: לקרוא לו סיפור, לשלוח אותו לצייר, לתת לו משימה (להקיף את השולחן בריצה שלוש פעמים, או משהו כזה), ואם אין לך אנרגיות - להדליק טלוויזיה! עדיף שיראו קצת טלוויזיה מאשר שנגיע לידי וויכוח חסר טעם, לא?
4. מאוד דיבר אלי מה שכתבת על ענקת חום בשנים הראשונות. אני מקנאה בך על שהבנת את זה כל כך מוקדם. אני הפסדתי את השנים הראשונות של הילדים הראשונים שלי, ואין יום שאני לא מצטערת על כך. ההחמצה כבר נעשתה, השנים אבדו, ההזדמנות לעצב כך את מוחם של הקטנטנים כמעט ונגמרה, וכעת העבודה קשה הרבה יותר, מכיוון שהמח עוששה את ההתפתחות העיקרית שלו בשנתיים הראשונות, ומה שלא הוטבע כבר אז - קשה יותר להטביע כעת.
עם זאת, אני לא רואה טעם לכעוס על עצמי. כמו שתינוק לא נולד כשהוא יודע ללכת ולדבר, והוא לומד בכל יום, כך אמא לא נולדת פ]תאום ביום אחד עם כל הידע שיהיה לה כאם אחרי שנים של נסיון ולמידה. כמו שאני לא כועסת על עצמי שלא ידעתי לכתוב בגיל 4, כך אני לא כועסת על טעויות שעשיתי לפני שנתיים או אתמול. אני לומדת בכל יום ומתפתחת כאם, והלוואי שלא אפסיק ללמוד להיות אמא לעולם! אני מאחלת לך שגם את תקחי לעצמך מעט מקום לנשימה, ואולי תרגישי גם את כך כלפי עצמך. אני מרגישה הרבה כעס עצמי בדברייך וזה מאוד מעציב אותי
לא מגיע לך. את ואני וכל אמא לומדות ומשתנות ומתפתחות בכל יום!יוקטנה יקרה תודה רבהאנונימי (פותח)
ממש כי מרומם לקרוא את הלך המחשבות שמנחות אותך בחינוך. הלוואי ובעז"ה אגיע לשם.
הילד שלי הוא ממש משהו מיוחד. אך מצד אחד הוא מסכן שאני אמא שלו
במקום לחנך אני חולמת ועצלה. בורחת ונמנעת מלהתמודד
לפעמים אני מרגישה שנתתי את מה שאני יכולה ועתה איני יודעת להיות לכוון ולהוביל. כשיש לי ימים טובים שבהם ממש חייתי עם מרץ ושמחה אני אומרת לעצמי- מה הבעיה ? מה קשה? אנו מסתדרים מצוין ויש חיוכים חשיבה דיבורים וזרימה. כך שאני יודעת שהוא ילד מלאך ! שמוכרח מינימום של הכוונה. אז למה אני לא מוציאה ת'פוטנציאל????????
כנראה שאני ממש חייבת ללמוד וללמוד בלי סוף למלא את עצמי בתוכן
ביום שני יש ביישוב שיעור שבל"ן אלך לנסות אני ממש מקווה שאצליח להגיע. את אומרת שכל אמא לומדת ומתפתחת. ובאמת בחיים לומדים מטעויות ויש אנשים שיודעים למנוע מראש ע"י "סוף מעשה במחשבה תחילה"
אני ממש מקוה שאיני מעמיסה. אני קצת מנסה ל"הוריד" ממני . וכך אני מאד מקוה שאוכל גם להעזור ה"לעוץ עצות" טובות. אמן.
כשיש להורה דרך ושיטה בריאה שכלית שבה הוא הולך אפשר לומר שהחיים מסודרים ורגועים. הוא יידע את הכיוון של המחשבות שלו
יש אנשים שיש להם את זה ויש אנשים שצריכים להתאמץ מאד בשביל זה! מצד שני תלוי מאיפה כל אחד התחיל.!!!!
נראה לי שכשהילדים עסוקים תמיד אין להם זמן לשטויות
צריכה ללכת
שוב תודה רבה
האמת חזקה ממני
הילד שלי הוא ממש משהו מיוחד. אך מצד אחד הוא מסכן שאני אמא שלו
במקום לחנך אני חולמת ועצלה. בורחת ונמנעת מלהתמודד
לפעמים אני מרגישה שנתתי את מה שאני יכולה ועתה איני יודעת להיות לכוון ולהוביל. כשיש לי ימים טובים שבהם ממש חייתי עם מרץ ושמחה אני אומרת לעצמי- מה הבעיה ? מה קשה? אנו מסתדרים מצוין ויש חיוכים חשיבה דיבורים וזרימה. כך שאני יודעת שהוא ילד מלאך ! שמוכרח מינימום של הכוונה. אז למה אני לא מוציאה ת'פוטנציאל????????
כנראה שאני ממש חייבת ללמוד וללמוד בלי סוף למלא את עצמי בתוכן
ביום שני יש ביישוב שיעור שבל"ן אלך לנסות אני ממש מקווה שאצליח להגיע. את אומרת שכל אמא לומדת ומתפתחת. ובאמת בחיים לומדים מטעויות ויש אנשים שיודעים למנוע מראש ע"י "סוף מעשה במחשבה תחילה"
אני ממש מקוה שאיני מעמיסה. אני קצת מנסה ל"הוריד" ממני . וכך אני מאד מקוה שאוכל גם להעזור ה"לעוץ עצות" טובות. אמן.
כשיש להורה דרך ושיטה בריאה שכלית שבה הוא הולך אפשר לומר שהחיים מסודרים ורגועים. הוא יידע את הכיוון של המחשבות שלו
יש אנשים שיש להם את זה ויש אנשים שצריכים להתאמץ מאד בשביל זה! מצד שני תלוי מאיפה כל אחד התחיל.!!!!
נראה לי שכשהילדים עסוקים תמיד אין להם זמן לשטויות
צריכה ללכת
שוב תודה רבה
האמת חזקה ממני
סליחה על הבורות - מה זה שבל"ן?יוקטנה
לדעתי זה לא רק ללמוד מטעויות. בהורות שלי אני מוצאתץ שמה שהתאים אתמול, לא בהכרח מתאים היום, ושמה שמתאים לילדה אחת, לא מתאים לילד אחר.
אני לא מרגישה כמוך בקשר לחינוך זה מזכיר לי שסבתא של בעלי היתה אומרת לנו כל פעם שנולד ילד: "עכשיו נשאר רק לחנך", ואילו אני מרגישה שזה: "עכשיו נשאר רק לא לקלקל"... לפעמים אני מרגישה שהכי נכון להתבונן מהצד, לעוק בענייני, ולראות איך דברים קורים. כמובן, זה גם יותר נח לי
ולגבי "סוף מעשה במחשבה תחילה" - הלוואי! אני יודעת יפה מאוד לצטט את כל מה שקראתי ודיבר אלי בנושא של גידול ילדים, אבל הרבה מהכלים האלה לא עומדים לרשותי דווקא ברגע הנכון, אם מכיוון שאני כבר כעוסה והמח שלי בכלל לא בעניין של לחשוב, אם בגלל עייפות (ואיזה אמא לא עייפה?!), חוסר ריכוז, או כל סיבה אחרת. אבל בכל פעם שאני כן מצליחה לחשוב ולנסות כלי חדש אני מתרגלת אותו, והוא יהיה זמין לי יותר בקלות בפעם הבא, ויבוא לי יותר בטבעיות, ויום אחד אפילו הכעס לא יפריע לי להשתמש בו... ואולי יום אחד אני פתאום אגלה שהכלי הזה כבר לא מתאים, ושצריך למצוא פיתרון אחר, ולתררגל גם אותו שוב ושוב, וכן הלאה והלאה
מה שמאוד עוזר לי להתמודד עם תסכולים וכעסים, הוא לומר לילדים שלי איך אני מרגישה: "עכשיו אמא עייפה אז אני מקווה שתעזרו לי לא לכעוס מהר, ותשתדלו להתנהג יותר יפה היום". או "וואו! כמה שהכעסת אותי עכשיו! אוף! אני מרגישה שאני לא רוצה להיות לידדך עכשיו כי כל כך הרגזת אותי!" או "כואב לי הראש, אז אם אתה רוצה לשבת על אמא אז דבר ראשון תפסיק לצרוח כי זה ממש מפריע לי!". וכן הלאה והלאה. ככה גם הכעס לא נשאר בפנים, גדל ונבנה ופתאום מתפרץ בלי שליטה, כמו סיר לחץ אטום. אני משחררת בשליטה את הכעס, ואז הוא לא בורח משליטה (או שכן, הרבה פעמים, למרבה הצער, אבל אני לא מתייאשת ומנסה שוב ושוב...).
אני מאוד מתחברת למה שאמרת לגבי ילדים עסוקים! גיליתי שילד מציק הוא ילד משועמם, שילד שמחפש מה לשור הוא ילד שמחפש תעסוקה. הבעיה שלי היא, שכשאני רואה אותם בהתנהגות הזו, הכעס מפריע לי לחשו על רעיונות טובים איך להעסיק אותם... זה האתגר הגדול שלי!
אני לא מרגישה כמוך בקשר לחינוך
זה מזכיר לי שסבתא של בעלי היתה אומרת לנו כל פעם שנולד ילד: "עכשיו נשאר רק לחנך", ואילו אני מרגישה שזה: "עכשיו נשאר רק לא לקלקל"... לפעמים אני מרגישה שהכי נכון להתבונן מהצד, לעוק בענייני, ולראות איך דברים קורים. כמובן, זה גם יותר נח לי ולגבי "סוף מעשה במחשבה תחילה" - הלוואי! אני יודעת יפה מאוד לצטט את כל מה שקראתי ודיבר אלי בנושא של גידול ילדים, אבל הרבה מהכלים האלה לא עומדים לרשותי דווקא ברגע הנכון, אם מכיוון שאני כבר כעוסה והמח שלי בכלל לא בעניין של לחשוב, אם בגלל עייפות (ואיזה אמא לא עייפה?!), חוסר ריכוז, או כל סיבה אחרת. אבל בכל פעם שאני כן מצליחה לחשוב ולנסות כלי חדש אני מתרגלת אותו, והוא יהיה זמין לי יותר בקלות בפעם הבא, ויבוא לי יותר בטבעיות, ויום אחד אפילו הכעס לא יפריע לי להשתמש בו... ואולי יום אחד אני פתאום אגלה שהכלי הזה כבר לא מתאים, ושצריך למצוא פיתרון אחר, ולתררגל גם אותו שוב ושוב, וכן הלאה והלאה
מה שמאוד עוזר לי להתמודד עם תסכולים וכעסים, הוא לומר לילדים שלי איך אני מרגישה: "עכשיו אמא עייפה אז אני מקווה שתעזרו לי לא לכעוס מהר, ותשתדלו להתנהג יותר יפה היום". או "וואו! כמה שהכעסת אותי עכשיו! אוף! אני מרגישה שאני לא רוצה להיות לידדך עכשיו כי כל כך הרגזת אותי!" או "כואב לי הראש, אז אם אתה רוצה לשבת על אמא אז דבר ראשון תפסיק לצרוח כי זה ממש מפריע לי!". וכן הלאה והלאה. ככה גם הכעס לא נשאר בפנים, גדל ונבנה ופתאום מתפרץ בלי שליטה, כמו סיר לחץ אטום. אני משחררת בשליטה את הכעס, ואז הוא לא בורח משליטה (או שכן, הרבה פעמים, למרבה הצער, אבל אני לא מתייאשת ומנסה שוב ושוב...).
אני מאוד מתחברת למה שאמרת לגבי ילדים עסוקים! גיליתי שילד מציק הוא ילד משועמם, שילד שמחפש מה לשור הוא ילד שמחפש תעסוקה. הבעיה שלי היא, שכשאני רואה אותם בהתנהגות הזו, הכעס מפריע לי לחשו על רעיונות טובים איך להעסיק אותם... זה האתגר הגדול שלי!
שבל"ן- ראשי תיבות "בלי נדר", שלא מבטיחהאנונימי (פותח)
יוקטנה יקרה וחכמה כשאת אומרת "רק לא לקלקל" לדעתי זה נכון. ועם
זאת"הילד מוכרח התערבות ישירה ועקיפה כדי שהוא יראה וידע איזה אופי טוב יש לו
אני ממש שמחה שנכנסתי לפורום הזה. אני מרגישה לא לבד במשימת חיינו. זה דבר נהדר האפשרויות והכלים האלו!!
כי בלי תיאוריה ובלי דרך אין גם מעשים. ועם תיאוריה ודרך עדיין קשה לעשות אבל זה ב"אפשרי"
מאוד התחברתי לרעיון של לשתף את הילדים באיך שאת מרגישה. כי חוץ מחינוך זה גם מביא למודע שלך עצמך את הגדרת מצבך וע"י כך ליותר הבנה שלך מה קורה. וגם הילד לומד איך לבטא את מה שמריג ע"י הדו' האישית של שיתוף וזה חוץ מכל היתרונות שכבר ציינת. וכל הכבוד שאינך מרגישה ייאוש אם לפעמים את לא מצליחה. זה משהו שאני מאד נופלת בו. הקטע של ייאוש...
חלק גדול מהורות זה לחזור ולחזור שוב ושוב גם כדי שהילדים יפנימו וגם כנראה כדי שנסגל לעצמינו את הסבלנות. ונלמד דרכים משוכללות יותר.
ליוקטנה לגבי ילדים עסוקים- בזמן האחרון אני מנסה לחשוב מראש על מה שאעשה איתו מאז שחוזר מהגן עד הלילה
כי אני מפחדת ממצב שלא יהיה עסוק. לכן כדאי לתכנן מראש כמה התעסקויות וגם רזרבות חלופיות ואז זה מרגיע אותי ואפשר להגיש את התכנון בנחת
האמת חזקה ממני
זאת
"הילד מוכרח התערבות ישירה ועקיפה כדי שהוא יראה וידע איזה אופי טוב יש לואני ממש שמחה שנכנסתי לפורום הזה. אני מרגישה לא לבד במשימת חיינו. זה דבר נהדר האפשרויות והכלים האלו!!
כי בלי תיאוריה ובלי דרך אין גם מעשים. ועם תיאוריה ודרך עדיין קשה לעשות אבל זה ב"אפשרי"
מאוד התחברתי לרעיון של לשתף את הילדים באיך שאת מרגישה. כי חוץ מחינוך זה גם מביא למודע שלך עצמך את הגדרת מצבך וע"י כך ליותר הבנה שלך מה קורה. וגם הילד לומד איך לבטא את מה שמריג ע"י הדו' האישית של שיתוף וזה חוץ מכל היתרונות שכבר ציינת. וכל הכבוד שאינך מרגישה ייאוש אם לפעמים את לא מצליחה. זה משהו שאני מאד נופלת בו. הקטע של ייאוש...
חלק גדול מהורות זה לחזור ולחזור שוב ושוב גם כדי שהילדים יפנימו וגם כנראה כדי שנסגל לעצמינו את הסבלנות. ונלמד דרכים משוכללות יותר.
ליוקטנה לגבי ילדים עסוקים- בזמן האחרון אני מנסה לחשוב מראש על מה שאעשה איתו מאז שחוזר מהגן עד הלילה
כי אני מפחדת ממצב שלא יהיה עסוק. לכן כדאי לתכנן מראש כמה התעסקויות וגם רזרבות חלופיות ואז זה מרגיע אותי ואפשר להגיש את התכנון בנחת
האמת חזקה ממני
לרוח זה כחיהודית פוגל
ממה את מפחדת בעצם? תתרגלי סמכות הורית, תתרגלי יכולת לשלוט במצב, הילד יזהה את הבטחון שלך וישים לעצמו גבולות. נראה לי כי הפחד שאת פוחדת מהילד מטרפד הרבה את הקשר והמגע שלך איתו. תשתדלי להתגבר על הפחד, הילד שלך ובורא עולם נתן לך את היכולת והכח להתמודד איתו. נסי הסחת הדעת: כשהוא מתחיל להציק לתינוקת אימרי לו בא אספר לך סיפור על הילד שנרדם בגן... או על הילדה שלא רצתה ללבוש סוודר... תמציאי משהוא בו ברגע, והסיחי את דעתו. שיטה זו עובדת נפלא כי: 1. באמת מנטרלת התקפות קינאה ואי שקט, 2. סיפור תמיד מעשיר את עולמו ואת אוצר המילים שלו, 3. נותן לו חוויה של קשר רך וטוב איתך ולא את החוויה הכמעט קבועה (?) שלו אני ילד רע ומפריע מציק וכו. חיזקי ואימצי.
ליהודית היקרה- תודה רבה רבהאנונימי (פותח)
על השיקוף והעיצה. השיקוף זה ממש ממש נכון חלק גדול מהקשר שלי איתו במיוחד ועם בכלל מדבר מ/בפחד מלפגוע ולעשות את הדבר הנכון....
לפעמים הכל נראה גדול עלי ואני מתייאשת
עד שאלמד להתגבר וליישם משהו חינוכי הם כבר יגדלו חלילה לא מחונכים ולא מצוידים לחיים חס וחלילה
מה אעשה שאני ברמה כזאת........
האמת חזקה ממני
לפעמים הכל נראה גדול עלי ואני מתייאשת
עד שאלמד להתגבר וליישם משהו חינוכי הם כבר יגדלו חלילה לא מחונכים ולא מצוידים לחיים חס וחלילה
מה אעשה שאני ברמה כזאת........
האמת חזקה ממני
באמת חבל על הילדבלה
וגם עלייך.
בעיות של גיל 3.5 הן לא בעיות של גיל 10 שעד אז ח"ו המצב עלול מאוד להחמיר.
היתרון שלך הוא שאת מחפשת פתרונות עכשיו, כשעדיין לא מאוחר מידי. אני יכולה מאוד להזדהות איתך בתחושה של הרפיון ידיים עם הילד וההבדל ביננו לבין אמהות "שיש להן את זה" זה ברקע ובצורה בה אנחנו גדלנו. העניין הוא שרק אנחו נסבול מהתוצאות אם לא ניקח את עצמינו בידיים כי ילד לא יודע לחנך את עצמו. את עלולה להגיע למצב של איבוד שליטה לגמרי ובדברים הרבה יותר גרועים כי כמו שאמרתי עכשיו הוא רק בן 3 זה רק ילך וידרדר אם לא תעצרי את זה וחבל, זה יהרוס את כל האווירה החיובית בבית.
את צריכה לשים לו גבולות , להסביר לו למה התנהגות מסוימת לא מקובלת עלייך ולמה אסור לו לעשות כך וללמוד איך להעניש כאשר הוא עושה דבר לא טוב. זו בעצם תמצית החינוך. בגיל הזה זה עדיין פשוט יחסית.
בהצלחה
בעיות של גיל 3.5 הן לא בעיות של גיל 10 שעד אז ח"ו המצב עלול מאוד להחמיר.
היתרון שלך הוא שאת מחפשת פתרונות עכשיו, כשעדיין לא מאוחר מידי. אני יכולה מאוד להזדהות איתך בתחושה של הרפיון ידיים עם הילד וההבדל ביננו לבין אמהות "שיש להן את זה" זה ברקע ובצורה בה אנחנו גדלנו. העניין הוא שרק אנחו נסבול מהתוצאות אם לא ניקח את עצמינו בידיים כי ילד לא יודע לחנך את עצמו. את עלולה להגיע למצב של איבוד שליטה לגמרי ובדברים הרבה יותר גרועים כי כמו שאמרתי עכשיו הוא רק בן 3 זה רק ילך וידרדר אם לא תעצרי את זה וחבל, זה יהרוס את כל האווירה החיובית בבית.
את צריכה לשים לו גבולות , להסביר לו למה התנהגות מסוימת לא מקובלת עלייך ולמה אסור לו לעשות כך וללמוד איך להעניש כאשר הוא עושה דבר לא טוב. זו בעצם תמצית החינוך. בגיל הזה זה עדיין פשוט יחסית.
בהצלחה
לרוח זה כוחיהודית פוגלאחרונה
את זוכרת שיש חוגי הורים, ולימודים בחוג הנחיית הורים?? הם נוצרו בדיוק לזה, לתת הרבה מאוד כח להורים לעשות את תפקידם הקדוש, וגם להראות להורים שחושבים שהתפקיד הזה גדול עליהם כמה באמת הם כן מסוגלים ויכולים. יש לי גם הרגשה שלא גמרת את העבודה שלך עם עצמך - אולי את לא מכירה את עצמך מספיק טוב, פוחדת לפגוש את האני האמיתי שלך, רואה את עצמך דרך עינים של מישהוא אחר, ואולי לא מישהוא חיובי, ובקיצור, יכול להיות ששיחה איש איש מקצוע עליך ועל תחושותיך כאדם ורק אח"כ כאם יועילו לך מאוד. שיהיה לכם רק טוב.
אפליהיהודית פוגל
חמותי מפלה בגלוי ובצורה בוטה את הנכדים מהבנים מול הנכדים מהבנות. הילדים כבר שואלים שאלות. איך מתמודדים בלי להרוס את המערכת המשפחתית??
באיזה מישור?יוקטנה
מתנות יותר גדולות? יותר חיבוקים ונישוקים? יותר ביקורים?
היכן היא מתגוררת ביחס לכל ילדיה? האם יש קשר בין תשומת הלב למצב הכלכלי של אותה משפחה? כלומר, אם סבתא עוזרת בטיפול בילדים על מנת לחסוך כסף על מטפלת לאותה המשפחה, או שהיא קונה מתנות גדולות לילדים ממשפחה שמצבה הכלכלי קשה יותר, אז זה נשמע לי הגיוני, ואפשר אפילו להסביר את זה לילדים, תוך כדי העברת מסר וערך חשוב של אחריות ועזרה במשפחה.
אני הייתי יוזמת שיחה, אם זה ריאלי, ופותחת בגלוי את המצב. עם זאת, הייתי משתמשת בעקרונות של תקשורת מקרבת: להגדיר את הרגשות שלי, במקום להטיח אשמה בבן השיחה. לדוגמא:
במקום לומר: "את מפלה בין הנכדים"
ניתן לומר: "זרובבל אמר שהוא עצוב שאת לא משחקת איתו יותר"
וגם: "זרובבל אמר לי שהוא היה רוצה שתהיי רק הסבתא שלו - אני מרגישה שהוא צריך אותך קצת יותר. אולי יסתדר לך איזה יום לקחת רק אותו לגינה הציבורית?"
או: "זרובבל אמר לי שהוא מקנא במתנה הגדולה שנתת לנבוכדנאצר ביומולדת שלו. תוכלי לקנות לו משהו דומה ביומולדת שלו, או כדמי חנוכה?"
אפשר גם להציע פתרון: "אני מרגישה שהילדים לא רואים אותך מספיק. הם עצובים ומתגעגעים ושואלים עלייך הרבה. אולי נוכל לקבוע שפעם בשבועיים ביום שני תגיעי אלינו בצהריים עד הערב, ואני אקפיץ אותך אחר כך הביתה?"
היכן היא מתגוררת ביחס לכל ילדיה? האם יש קשר בין תשומת הלב למצב הכלכלי של אותה משפחה? כלומר, אם סבתא עוזרת בטיפול בילדים על מנת לחסוך כסף על מטפלת לאותה המשפחה, או שהיא קונה מתנות גדולות לילדים ממשפחה שמצבה הכלכלי קשה יותר, אז זה נשמע לי הגיוני, ואפשר אפילו להסביר את זה לילדים, תוך כדי העברת מסר וערך חשוב של אחריות ועזרה במשפחה.
אני הייתי יוזמת שיחה, אם זה ריאלי, ופותחת בגלוי את המצב. עם זאת, הייתי משתמשת בעקרונות של תקשורת מקרבת: להגדיר את הרגשות שלי, במקום להטיח אשמה בבן השיחה. לדוגמא:
במקום לומר: "את מפלה בין הנכדים"
ניתן לומר: "זרובבל אמר שהוא עצוב שאת לא משחקת איתו יותר"
וגם: "זרובבל אמר לי שהוא היה רוצה שתהיי רק הסבתא שלו - אני מרגישה שהוא צריך אותך קצת יותר. אולי יסתדר לך איזה יום לקחת רק אותו לגינה הציבורית?"
או: "זרובבל אמר לי שהוא מקנא במתנה הגדולה שנתת לנבוכדנאצר ביומולדת שלו. תוכלי לקנות לו משהו דומה ביומולדת שלו, או כדמי חנוכה?"
אפשר גם להציע פתרון: "אני מרגישה שהילדים לא רואים אותך מספיק. הם עצובים ומתגעגעים ושואלים עלייך הרבה. אולי נוכל לקבוע שפעם בשבועיים ביום שני תגיעי אלינו בצהריים עד הערב, ואני אקפיץ אותך אחר כך הביתה?"
זרובבל מקנא בנבוכדנצר ???יונה
אהבתי
אפליה בין נכדיםיהודית פוגל
ההצעות שלך יפות ונכונות, הענין הוא שהיא תמיד יושבת עם נכד מבת על הברכיים, קונה להם יותר, מספרת יותר ובאופן קבוע את ה"חוכמות" שלהם, האם אפשר להעיר לה על כל דבר?? הרעיון של תקשורת מקרבת הוא מאוד נכון, אבל הכלות אומרות שעצם ההתנהגות הזאת מעידה על אטימות רבה ובכלל היחסים בינה לבין הכלות לא הכי טובים כך שההתנהגות הזו שלה רק מצטרפת למרקם. מאוד מבקשים עוד הצעות!! נ.ב. ניסו לפנות אליה דרך הבנים - בניה, לא ממש הועיל.
נשמע קשה (())יוקטנה
אם כך יש לי עוד שתי הצעות:
1. ליזום יותר מפגשים איתה בלי הבני דודים, כך שהילדים יקבלו יותר זמן בלעדיות איתה.
2. בזמנים בהם אין ברירה והמפגש הוא משפחתי גדול, פשוט "לדחוף" בעדינות את הנכדים אליה. כלומר: להניח בזרועותיה של סבתא פעוטה שכוחה כאשר היא יושבת על הספה, לשלוח נכדה "לעזור" לה במטבח, לשלוח אליה ילדים עם משחק חדש כדי שתשחק איתם, לשלוח אותה עם נכד לגן שעשועים, וכן הלאה.
אני מניחה שהסבתא לא עושה זאת מתוך רוע. גם אם היא אטומה, היא עדיין לא אטומה בכוונה...
היא רק בן אדם, ואין לשפוט אותה על ההעדפה, אלא לנסות לעזור לה שלא לפגוע בנכדים. בספר "טום סוייר" כותב ז'ול וורן הסופר: "כלב זקן לא ילמד תעלולים חדשים", ואני מרגישה שזה נכון... במקום לנסות לשנות, אולי כדאי לנסות לעבוד עם מה שיש, ופשוט לקוות להשיג את "הכי טוב שאפשר" בהתאם לנסיבות (שנשמעות באמת אומללות...).
1. ליזום יותר מפגשים איתה בלי הבני דודים, כך שהילדים יקבלו יותר זמן בלעדיות איתה.
2. בזמנים בהם אין ברירה והמפגש הוא משפחתי גדול, פשוט "לדחוף" בעדינות את הנכדים אליה. כלומר: להניח בזרועותיה של סבתא פעוטה שכוחה כאשר היא יושבת על הספה, לשלוח נכדה "לעזור" לה במטבח, לשלוח אליה ילדים עם משחק חדש כדי שתשחק איתם, לשלוח אותה עם נכד לגן שעשועים, וכן הלאה.
אני מניחה שהסבתא לא עושה זאת מתוך רוע. גם אם היא אטומה, היא עדיין לא אטומה בכוונה...
היא רק בן אדם, ואין לשפוט אותה על ההעדפה, אלא לנסות לעזור לה שלא לפגוע בנכדים. בספר "טום סוייר" כותב ז'ול וורן הסופר: "כלב זקן לא ילמד תעלולים חדשים", ואני מרגישה שזה נכון... במקום לנסות לשנות, אולי כדאי לנסות לעבוד עם מה שיש, ופשוט לקוות להשיג את "הכי טוב שאפשר" בהתאם לנסיבות (שנשמעות באמת אומללות...).
את טום סוייר כתב מרק טווין ולא ז'ול וורן.כמעט אמא
וואלה ;) תודה!יוקטנה
גם אצלנו קיים כזה מצב.אנונימי (פותח)
חמותי חמי וגם הגיסים הלא נשואים שלי הרבה יותר נותנים תשומת לב ומתנות לילדים של גיסתי.
אבל הגישה שלי היא אולי גישה קצת משונה ולא מקובלת......
דוגרי - ממש לא מפריע לי.
דווקא בגלל שאני לא מחבבת את חמי וחמותי ממש לא מפריע לי שלילדים שלי יהיה פחות קשר איתם מאשר עם המשפחה שלי.
אני אישית אף פעם לא אומרת עליהם מילה רעה לילדים, כי אלה הסבא והסבתא שלהם, אבל אם זה בא באופן טבעי ומצדם - אני לא מתווכחת.....
ולגבי הגיסים שלי - אני חושבת שלהפלות בין אחיינים זה דבר מוזר, ומעיד על קטנות אישית שלהם.
אגב, אני מדברת מניסיון: סבא וסבתא שלי מצד אבא מאוד הפלו אותנו לרעה לעומת בני הדודים שלי, הילדים של הבת שלהם. כילדה זה אכן הפריע לי, אבל כמבוגרת אני יכולה לומר שלדעתי הם הפסידו יותר ממה שאני הפסדתי, כי הם הפסידו קשר עם נכדים מקסימים.
והמצב הזה קיים גם אצל המשפחה של בעלי, שסבתא שלו מצד אבא תמיד הפלתה את בעלי ואחיו לרעה לעומת הנכדים מהבת שלה.
נראה לי שזה מין משהו נפוץ כזה, שיש קשר יותר טוב עם המשפחה מצד האמא, למרות שאני לא מבינה למה זה אמור להיות ככה. אני יודעת שבין ההורים שלי לגיסתי (אשת אחי) יש קשר טוב ואין שום אפליה עם הבן שלהם, אבל ממה שאני שומעת זה מצב לא נפוץ.
חבל, אני רק מקווה שאני אלמד את הלקח ולא אפלה אף אחד מהנכדים שלי לעומת אחרים.
אבל הגישה שלי היא אולי גישה קצת משונה ולא מקובלת......
דוגרי - ממש לא מפריע לי.
דווקא בגלל שאני לא מחבבת את חמי וחמותי ממש לא מפריע לי שלילדים שלי יהיה פחות קשר איתם מאשר עם המשפחה שלי.
אני אישית אף פעם לא אומרת עליהם מילה רעה לילדים, כי אלה הסבא והסבתא שלהם, אבל אם זה בא באופן טבעי ומצדם - אני לא מתווכחת.....
ולגבי הגיסים שלי - אני חושבת שלהפלות בין אחיינים זה דבר מוזר, ומעיד על קטנות אישית שלהם.
אגב, אני מדברת מניסיון: סבא וסבתא שלי מצד אבא מאוד הפלו אותנו לרעה לעומת בני הדודים שלי, הילדים של הבת שלהם. כילדה זה אכן הפריע לי, אבל כמבוגרת אני יכולה לומר שלדעתי הם הפסידו יותר ממה שאני הפסדתי, כי הם הפסידו קשר עם נכדים מקסימים.
והמצב הזה קיים גם אצל המשפחה של בעלי, שסבתא שלו מצד אבא תמיד הפלתה את בעלי ואחיו לרעה לעומת הנכדים מהבת שלה.
נראה לי שזה מין משהו נפוץ כזה, שיש קשר יותר טוב עם המשפחה מצד האמא, למרות שאני לא מבינה למה זה אמור להיות ככה. אני יודעת שבין ההורים שלי לגיסתי (אשת אחי) יש קשר טוב ואין שום אפליה עם הבן שלהם, אבל ממה שאני שומעת זה מצב לא נפוץ.
חבל, אני רק מקווה שאני אלמד את הלקח ולא אפלה אף אחד מהנכדים שלי לעומת אחרים.
לדלל את המפגשים. להשתדל להגיע כשאין אורחיםאנונימי (פותח)אחרונה
נוספים בסביבה,
עם בני הדודים אפשר להפגש בהרכב אחר (לא חייב עם הסבתא).
ובאשר להתמודדות עם הילדים,
אני בעד לענות, כששואלים :למה סבתא נתנה לי ככה, ולשלומי נתנה ככה?"
ב"אני לא יודעת, כדאי לשאול את סבתא".
למה האמא צריכה לספק את התשובות לשאלות של הסבתא? גם לא יזיק לסבהתא לשמוע את זה, אני בטוחה שהסבתא המפלה חושבת שהיא נהדרת - כמה שאלות כאלה יחזירו אותה לעולם המציאות.
אתמול סיפרה לי סבתא שנכדתה הקטנה עוקצת אותה בפולנית בטענה שהיא אוהבת את אחיה יותר ממנה. בסוף השיחה היא ציינה - כבדרך אגב - שהיא אכן אוהבת אותו יותר ממנה.
אני חושבת שזה קשה, כי אנחנו עושות את זה קשה - נעלבות, לא שוכחות, לוקחות את כאבי הלב של הילדים על הגב ויוצקות לתוך כל זה את הזכרונות והרגשות שלנו.
היום הסבתא תפלה, מחר הדודה ומחרתיים המורה - אולי אם לא נעשה מזה יותר מידי כך גם הילד?
עם בני הדודים אפשר להפגש בהרכב אחר (לא חייב עם הסבתא).
ובאשר להתמודדות עם הילדים,
אני בעד לענות, כששואלים :למה סבתא נתנה לי ככה, ולשלומי נתנה ככה?"
ב"אני לא יודעת, כדאי לשאול את סבתא".
למה האמא צריכה לספק את התשובות לשאלות של הסבתא? גם לא יזיק לסבהתא לשמוע את זה, אני בטוחה שהסבתא המפלה חושבת שהיא נהדרת - כמה שאלות כאלה יחזירו אותה לעולם המציאות.
אתמול סיפרה לי סבתא שנכדתה הקטנה עוקצת אותה בפולנית בטענה שהיא אוהבת את אחיה יותר ממנה. בסוף השיחה היא ציינה - כבדרך אגב - שהיא אכן אוהבת אותו יותר ממנה.
אני חושבת שזה קשה, כי אנחנו עושות את זה קשה - נעלבות, לא שוכחות, לוקחות את כאבי הלב של הילדים על הגב ויוצקות לתוך כל זה את הזכרונות והרגשות שלנו.
היום הסבתא תפלה, מחר הדודה ומחרתיים המורה - אולי אם לא נעשה מזה יותר מידי כך גם הילד?
טיפול בגזים לתינוק בן חודשאנונימי (פותח)
אשמח לקבל עצות...
התחלתי טיפול באמצעות 'בייבי קל' של חברת 'הדס', אבל אחרי שראיתי שזה מכיל סוכר ענבים - הפסקתי לתת לבן שלנו. לא נראה לי שזה מה שהוא צריך בגיל שלו.
האם יש השפעה למזון שאני אוכלת? אמרו לי שהיום כבר לא חושבים כך... אם כן, מישהי יכולה למנות לי (בגדול) את המזונות שהם מועדים יותר לגרימת גזים אצל תינוקות?
בנוסף, אם אני אשתה תה שומר - תהיה לזה השפעה?
אשמח לכל עצה...
הגזים מתגברים בעיקר לקראת הערב - לילה... גילינו שכשאנחנו יושבים איתו על כדור פיזיו וקופצים - זה מרגיע אותו מאוד. הבעיה היא שאני לא רוצה להתחיל להרגיל אותו להרדם על הכדור. מה אתן חושבות?
אודה לכן ממש!!!
כל עוד נחמד לכם לקפוץ תקפצו, וכשלא - תפסיקו!יוקטנה
גם לא יהיה לך נחמד להניק אותו בגיל 18, אז למה שלא תפסיקי מעכשיו? ;) יש דברים שאנחנו מרגישים שיש להם מקום היום, ומחר כשלא יהיה להם מקום - נפסיק! אז גם יהיה קל יותר להפסיק, כי לא יהיה להם מקום.
לגבי גזים - אני גיליתי שכדאי לקחת אותם לעשות קקי לפחות פעם ביום. ככה הקקי לא יושב ותוסס במעיים ומייצר גזים. הדרך לעשות זאת היא:
1. חכי לבוקר, שהוא יקום עם מצב רוח טוב.
2. תרימי אותו, תחייכי אליו קצת וכאלה.
3. תורידי לו את החיתול.
4. גשי לכיור באמבטיה, ותחזיקי אותו מעליו, ידיים מתחת לברכיים, שיישען על הבטן שלך.
5. חכי ותשתדלי לא לזוז ולא להפריע לו להתרכז.
6. אחרי גג דקה, הוא יעשה שפריץ יפה של קקי, ישר לתוך הכיור!
(תשתדלי לא להיבהל ולזוז, כדי שהוא לא יפסיק .זה עושה הרבה רעש! )
7. צהוב זה בסדר, ירוק זה בסדר, גושים זה בסר, ואפילו קצף זה בסדר.
8. סביר שהוא יעשה עוד כמה שפריצים, אז חכי עוד!9. אפשר שוב כשהוא קם מהשינה יותר מאוחר במשך היום. יכול להיות שהוא יעשה פיפי, אז תהיי מוכנה נפשית (לנקות. אפשר לנסות לכוון ;)).
עוד על הנושא:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E2%E3%EC_%E9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED
לגבי גזים - אני גיליתי שכדאי לקחת אותם לעשות קקי לפחות פעם ביום. ככה הקקי לא יושב ותוסס במעיים ומייצר גזים. הדרך לעשות זאת היא:
1. חכי לבוקר, שהוא יקום עם מצב רוח טוב.
2. תרימי אותו, תחייכי אליו קצת וכאלה.
3. תורידי לו את החיתול.
4. גשי לכיור באמבטיה, ותחזיקי אותו מעליו, ידיים מתחת לברכיים, שיישען על הבטן שלך.
5. חכי ותשתדלי לא לזוז ולא להפריע לו להתרכז.
6. אחרי גג דקה, הוא יעשה שפריץ יפה של קקי, ישר לתוך הכיור!
(תשתדלי לא להיבהל ולזוז, כדי שהוא לא יפסיק .זה עושה הרבה רעש! )
7. צהוב זה בסדר, ירוק זה בסדר, גושים זה בסר, ואפילו קצף זה בסדר.
8. סביר שהוא יעשה עוד כמה שפריצים, אז חכי עוד!9. אפשר שוב כשהוא קם מהשינה יותר מאוחר במשך היום. יכול להיות שהוא יעשה פיפי, אז תהיי מוכנה נפשית (לנקות. אפשר לנסות לכוון ;)).
עוד על הנושא:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E2%E3%EC_%E9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED
מאכליםאנונימי (פותח)
מנסיון
אכן יש השפעה על מה שאת אוכלת
אבל יש מגוון רחב של דברים שיכולים להשפיע וכל אשה אחרת
וגם כל תינוק אחר
יש שאומרים תוצרת חלב
ויש דגנים
אישית מוכח היה לצערי קורנפלקס וגרנולה
ואיך גילינו
בפסח כמובן לא אכלתי את 2-הם
אחרי פסח אכלתי 2 קערות גדולות של גרנולה וכל היום למחרת היא לא הפסיקה לבכות!
בנוסף שוקולד נתן גאזים לבת שלי!
צריך ניסוי טעיה כי לפעמים כרוב למשל עושה לא טוב
מה שעוזר לתינוק זה לשים במנשא קרוב לאמא המון וכך להסתובב בבית
זה הדרך היחידה להצליח לעשות משהוא
אין לדאוג שהכדור ירגיל למשהוא רע
כרגע הוא סובל ואת מרגיעה אותוץ
אכן יש השפעה על מה שאת אוכלת
אבל יש מגוון רחב של דברים שיכולים להשפיע וכל אשה אחרת
וגם כל תינוק אחר
יש שאומרים תוצרת חלב
ויש דגנים
אישית מוכח היה לצערי קורנפלקס וגרנולה
ואיך גילינו
בפסח כמובן לא אכלתי את 2-הם
אחרי פסח אכלתי 2 קערות גדולות של גרנולה וכל היום למחרת היא לא הפסיקה לבכות!
בנוסף שוקולד נתן גאזים לבת שלי!
צריך ניסוי טעיה כי לפעמים כרוב למשל עושה לא טוב
מה שעוזר לתינוק זה לשים במנשא קרוב לאמא המון וכך להסתובב בבית
זה הדרך היחידה להצליח לעשות משהוא
אין לדאוג שהכדור ירגיל למשהוא רע
כרגע הוא סובל ואת מרגיעה אותוץ
אצלי נתתי להם כל מיני טיפות, כל אחד ומה שעזר לו...אנונימי (פותח)אחרונה
השתמשתי בגרייפסווטר, סימיקול ובייביקול. לקח זמן למצוא אצל כל אחד מה עוזר לו, אבל כשמצאנו.... זה היה שווה את זה.
יש תינוקות שתמצית פרחי באך מס' 15 עוזרת להם. מטפטפים להם כמה פעמים ביום 2 טיפות על הטבור. אלה שזה עוזר להם זה כמו קסם.....
לשים אותו הרבה עליך, עם התנוחה שאני קוראת לה: תנוחת שלושת החודשים. (כי כל שלושת החודשים הראשונים הולכים ככה....) : התינוק שוכב על הזרוע שלך, כשהבטן כלפי הזרוע. הראש שלו בקיפול במרפק שלך, כך שהבטן שלו נמצאת בדיוק על שורש האגודל שלך, מה שיוצר לו לחץ קל על הבטן, שעוזר לט מאוד.
בהצלחה רבה! ו.... ברוך ה' בגיל שלושה חודשים זה עובר!
יש תינוקות שתמצית פרחי באך מס' 15 עוזרת להם. מטפטפים להם כמה פעמים ביום 2 טיפות על הטבור. אלה שזה עוזר להם זה כמו קסם.....
לשים אותו הרבה עליך, עם התנוחה שאני קוראת לה: תנוחת שלושת החודשים. (כי כל שלושת החודשים הראשונים הולכים ככה....) : התינוק שוכב על הזרוע שלך, כשהבטן כלפי הזרוע. הראש שלו בקיפול במרפק שלך, כך שהבטן שלו נמצאת בדיוק על שורש האגודל שלך, מה שיוצר לו לחץ קל על הבטן, שעוזר לט מאוד.
בהצלחה רבה! ו.... ברוך ה' בגיל שלושה חודשים זה עובר!
ילד עקשןיוקטנה
הילד השלישי שלי, בן שלוש, עקשן מאוד ומתיש אותי ומוציא אותי מכליי במהירות.
יכול להיות לי בוקר נהדר עם הילדים, ואז הילד קם משינה אחרי הצהריים, ובתוך חמש דקות אני מרגישה שהכל שחור! לדוגמא: הוא מבקש לקבל שתיה על הספה למרות שאנחנו מתעקשים שישתה ליד השולחן על מנת שהספה לא תתלכלך. אני כמובן מסרבת, והוא מתעקש, צורח, מיילל וכך במשך זמן ארוך עד שאני מאבדת את כל המצב רוח, מתמלאת בכעס, צועקת, וכן הלאה והלאה.
אשמח לשמוע עצות ותובנות...
מבינה אותך...אנונימי (פותח)
עצות אני לא בטוחה שיש לי, אני רק יכולה להגיד שאני מתמודדת עם התנהגות דומה אצל הבת שלי, בת 3.
אני מאמינה שהם מנסים לבדוק אותנו ושזה שלב שיעבור... אני מקווה שבקרוב...
אצלי, הדבר הכי קשה זה ההשכבה לישון. הגברת פשוט לא רוצה לישון, ולא משנה באיזו שעה משכיבים אותה... כמה אנחנו משתדלים לעשות את זה בנועם, להקריא סיפור, להרשות לה להישאר עוד 5 דקות מחוץ למיטה אחרי הבטחה שהיא תלך לישון יפה (הבטחה שאף פעם לא מתממשת) וכו', ותמיד תמיד יוצא שהיא הולכת לישון בבכי (היא כל שניה יורדת מהמיטה, וזה יכול להיות גם 20 פעם). זה מאוד מאוד מתסכל ומתיש.
ביום ראשון התחלתי עם טבלת המדבקות המפורסמת להתנהגות טובה בימות השבוע, כשאחת הקטגוריות היא "הלכתי לישון יפה". בינתיים זה עובד, אבל עברו רק יומיים מאז...
ה' יעזור...!
אני מאמינה שהם מנסים לבדוק אותנו ושזה שלב שיעבור... אני מקווה שבקרוב...
אצלי, הדבר הכי קשה זה ההשכבה לישון. הגברת פשוט לא רוצה לישון, ולא משנה באיזו שעה משכיבים אותה... כמה אנחנו משתדלים לעשות את זה בנועם, להקריא סיפור, להרשות לה להישאר עוד 5 דקות מחוץ למיטה אחרי הבטחה שהיא תלך לישון יפה (הבטחה שאף פעם לא מתממשת) וכו', ותמיד תמיד יוצא שהיא הולכת לישון בבכי (היא כל שניה יורדת מהמיטה, וזה יכול להיות גם 20 פעם). זה מאוד מאוד מתסכל ומתיש.
ביום ראשון התחלתי עם טבלת המדבקות המפורסמת להתנהגות טובה בימות השבוע, כשאחת הקטגוריות היא "הלכתי לישון יפה". בינתיים זה עובד, אבל עברו רק יומיים מאז...
ה' יעזור...!
אצלנו זה בא בתקופותיוקטנה
יש תקופות יותר קלות איתו מבחינת העקשנות, ויש תקופות יותר קשות. עכשיו אנחנו בתקופה פחות טובה. אוף, אצל הגדולים זה אף פעם לא היה! זה גם עניין של אופי, כנראה. לא הכל בידינו, אבל אני ממש מחפשת דרך להקל עלי וגם עליו עם הקושי הזה.
באמת לא עלה על דעתי לבדוק מה עושה את ההבדל בין התקופות האלה! אני אנסה לתת על כך את הדעת!
יישר כח על ההשקעה בטבלת המדבקות מעולם לא מצאתי את הכוחות להנדס דבר כזה אצלנו את אמא ממש משקיענית!
בהצלחה ותדווחי איך הולך לכן ;)
באמת לא עלה על דעתי לבדוק מה עושה את ההבדל בין התקופות האלה! אני אנסה לתת על כך את הדעת!
יישר כח על ההשקעה בטבלת המדבקות
מעולם לא מצאתי את הכוחות להנדס דבר כזה אצלנו את אמא ממש משקיענית! בהצלחה ותדווחי איך הולך לכן ;)
נראה לי שהטבלה עוזרת...אנונימי (פותח)
אמנם לא נתתי לה היום להדביק מדבקה על "הלכתי לישון יפה" (של אתמול, כי היא ירדה מהמיטה), אבל כשאמרתי לה את זה היא מאוד התעצבנה - מה שאומר שזה מפריע לה...
להכין את הטבלה לקח לי בדיוק 5 דקות. אם תרצי, אוכל לשלוח לך אותה למייל, ואת מוזמנת לשנות בה, כמובן, את הקטגוריות לפי הצורך של הבן... אם יש דרך אחרת לצרף את הקובץ - אמרי לי ואעשה זאת בשמחה.
לגבי ספרי חינוך - אהבתי מאוד את הספר "קורות ביתנו", אבל לדעתי זה באמת ספר שלא ידבר לאדם חילוני. מה שלא נכון בהרצאות של רבנים כדוגמת הרב ארוש - ההרצאות האלה דווקרא יכולות לדבר לכולם.
אני ממליצה לך מאוד להיכנס לאתר של הידברות. יש הרצאות של טובי הרבנים מתחום החינוך. אני אהבתי את צביאלי בן צור. זה לצפייה דרך המחשב כמובן.
תהני ובהצלחה לכולנו!
להכין את הטבלה לקח לי בדיוק 5 דקות. אם תרצי, אוכל לשלוח לך אותה למייל, ואת מוזמנת לשנות בה, כמובן, את הקטגוריות לפי הצורך של הבן... אם יש דרך אחרת לצרף את הקובץ - אמרי לי ואעשה זאת בשמחה.
לגבי ספרי חינוך - אהבתי מאוד את הספר "קורות ביתנו", אבל לדעתי זה באמת ספר שלא ידבר לאדם חילוני. מה שלא נכון בהרצאות של רבנים כדוגמת הרב ארוש - ההרצאות האלה דווקרא יכולות לדבר לכולם.
אני ממליצה לך מאוד להיכנס לאתר של הידברות. יש הרצאות של טובי הרבנים מתחום החינוך. אני אהבתי את צביאלי בן צור. זה לצפייה דרך המחשב כמובן.
תהני ובהצלחה לכולנו!
איזו חמודה תודה יוקטנה
אני אכתוב לך את הדואל שלי במסר. נראה לך שזה יעבוד על מדבקה בכל פעם שהוא ישב לשתות ליד השולחן בלי להתווכח? לי זה נשמע קצת מסובבת לו להבין. אוף, זה בטח הרבה יותר קוסם לבנות, אבל אצל בנות ממילא הכל קל יותר, לא? ממש מלכוד 22!
בהזדמנות אשתדל לזכור את אתר בידברות. שמעתי עליו כבר פעם איפשהו.
ממש מלכוד 22! בהזדמנות אשתדל לזכור את אתר בידברות. שמעתי עליו כבר פעם איפשהו.
.............מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
שלום
א' לפני שנותנים לילד "פקודה" צריך לראות אם הוא יכול לעשות את זה
וצריך לחשוב למה הוא עושה את זה ז"א הוא ילד וילדים יש להם גם יצר רע וכו'
אבל גם יכול ליות שהוא רוצה לומר בזה משהו וכו'
ב' כדי מאוד מאוד לקנות את השעורים של הרב שלום ארוש על חינוך ילדים
יום טוב
שלום
א' לפני שנותנים לילד "פקודה" צריך לראות אם הוא יכול לעשות את זה
וצריך לחשוב למה הוא עושה את זה ז"א הוא ילד וילדים יש להם גם יצר רע וכו'
אבל גם יכול ליות שהוא רוצה לומר בזה משהו וכו'
ב' כדי מאוד מאוד לקנות את השעורים של הרב שלום ארוש על חינוך ילדים
יום טוב
אני באמת מאמינה יותר שיש סיבהיוקטנה
ושילד לא עושה דברים "דווקא" סתם, גם אם נראה לנו שכן, ואפילו אם הוא עצמו לא מבין למה הוא עושה את זה. אני באמת צריכה לחשוב עוד על מה עומד מאחורי הקושי הזה שלו. פשו ט כשאני כועסת קשה לי לחשוב על הצד שלו...
מאחר ואני חילונית, קשה לי להאמין שאתחבר לשיעורים הללו שאתה מדבר עליהם. אשמח לשמוע ממך על רעיונות יפים ששמעת ושמדברים אליך בהם!
מאחר ואני חילונית, קשה לי להאמין שאתחבר לשיעורים הללו שאתה מדבר עליהם. אשמח לשמוע ממך על רעיונות יפים ששמעת ושמדברים אליך בהם!
ילד עקשןאנונימי (פותח)
צריך אורך רוח
חשוב לזכור, בתור אדם מבוגר היכולת לעמוד על שלך (במיוחד בחברה בארץ) זו תכונה טובה מאוד, אבל בתור הורים קשה לנו עם זה
גם אדם שלא מוותר עד שהוא משיג מה שהוא רוצה יכול להיות גם תכונה טובה מאוד לאדם בוגר, רק לא במסגרת משמעת במשפחה.
שהילד גדל הכל משתפר, זה האופי שלו.
אבל לחיי יום יום באמת קשה ואפשר להשתגע,
קודם כל חשוב לבחור את המאבקים, אי אפשר לריב כל היום צריך להחליט על מה אנחנו ממש מתעקשים ולא מוותרים, ועל זה לא לוותר, כי כמו שאמרו, הילד בודק גבולות. אחרי מספר פעמים שאת לא תוותרי הוא ילמד ששותים ליד השולחן
אם את מוותרת הכל אבוד.
לכן תחזרי על המשפט לעצמך, אמנם הוא עקשן אבל אני אמא מבוגרת יותר עקשנית ממנו.
חייבים סבלנות, הוא מבקש לשתות על הספה, את משיבה לו כמו "חוק בבית", "בבית שלנו שותים רק במטבח"
והוא מבקש ואת בשלך
ואת אומרת, נכון הוא עקשן, ואני יותר עקשנית ממנו.
בסוף הם מוותרים
ינסו עוד פעם או פעמיים וכבר יתפקדו לפי הכללים!
(יש לי 2 בנים כאלה ואני לא מדברת על דברים לא בדוקים)
וגם כל הזמן תזכרי שתכונת האופי הזו יועיל לו בהמשך החיים בתור מבוגר.
חשוב לזכור, בתור אדם מבוגר היכולת לעמוד על שלך (במיוחד בחברה בארץ) זו תכונה טובה מאוד, אבל בתור הורים קשה לנו עם זה
גם אדם שלא מוותר עד שהוא משיג מה שהוא רוצה יכול להיות גם תכונה טובה מאוד לאדם בוגר, רק לא במסגרת משמעת במשפחה.
שהילד גדל הכל משתפר, זה האופי שלו.
אבל לחיי יום יום באמת קשה ואפשר להשתגע,
קודם כל חשוב לבחור את המאבקים, אי אפשר לריב כל היום צריך להחליט על מה אנחנו ממש מתעקשים ולא מוותרים, ועל זה לא לוותר, כי כמו שאמרו, הילד בודק גבולות. אחרי מספר פעמים שאת לא תוותרי הוא ילמד ששותים ליד השולחן
אם את מוותרת הכל אבוד.
לכן תחזרי על המשפט לעצמך, אמנם הוא עקשן אבל אני אמא מבוגרת יותר עקשנית ממנו.
חייבים סבלנות, הוא מבקש לשתות על הספה, את משיבה לו כמו "חוק בבית", "בבית שלנו שותים רק במטבח"
והוא מבקש ואת בשלך
ואת אומרת, נכון הוא עקשן, ואני יותר עקשנית ממנו.
בסוף הם מוותרים
ינסו עוד פעם או פעמיים וכבר יתפקדו לפי הכללים!
(יש לי 2 בנים כאלה ואני לא מדברת על דברים לא בדוקים)
וגם כל הזמן תזכרי שתכונת האופי הזו יועיל לו בהמשך החיים בתור מבוגר.
לא חשבתי על זה ככה - תודה!יוקטנה
זה בבאמת יעזור לו בעתיד, ונחמד לי לחשוב על זה עכשיו אני מקווה שאני אצליח להתעודד מזה גם בהתקפת העקשנות הבאה!
אני ממש משתדלת לבחור את המאבקים. שמעתי פעם אבא חכם אומר: "לפני שאני אומר "לא", אני תמיד שואל את עצמי "למה לא?". אם יש סיבה טובה, אז אני אומר לא. אם אין סיה מספיק טובה, אז אני מראש מוותר". סיבה מספיק טובה יכולה להיות גם "כי אין לי כח לנקות אחר כך." דרך אגב.
נכון, אני יותר עקשנית ממנו, אבל זה עולה לשנינו בבריאות, לצערי!
טוב, כנראה שזה ממש לא גן של שושנים, כמו שאומרים...
אני מקווה שאני אצליח להתעודד מזה גם בהתקפת העקשנות הבאה! אני ממש משתדלת לבחור את המאבקים. שמעתי פעם אבא חכם אומר: "לפני שאני אומר "לא", אני תמיד שואל את עצמי "למה לא?". אם יש סיבה טובה, אז אני אומר לא. אם אין סיה מספיק טובה, אז אני מראש מוותר". סיבה מספיק טובה יכולה להיות גם "כי אין לי כח לנקות אחר כך." דרך אגב.
נכון, אני יותר עקשנית ממנו, אבל זה עולה לשנינו בבריאות, לצערי!
טוב, כנראה שזה ממש לא גן של שושנים, כמו שאומרים...זה לא שעורים על יהדות וכו'מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
זה לא קשור לדתי או חלוני זה קשור לחינוך או לא חינוך
אז כדי לך לקנות את השעורים
בגדול הרב אומר שילד זה ילד
ואסור לבקש ממנו לא ליות ילד ושחינוך זה לא לשפוט
הרב אומר (בקול של צחוק) האבא ניהיה שופט הגדול ושופט סתם לפי הרגש שלו
וברור שזהב לא טוב צריך להבין לדוגמא הרב אומר שם שהאבא ואמא רוצים קצת שקט אז הם אומרים לילד לך לישון ולא חושבים אולי הוא לא צריך לישון בשעה כזו? הוא חזר רק לפני שעה מלמודים הוא צריך גם לשחק וכו'
הרב גם אמר שלפי התורה הקדושה אסור לשמוע רק צד1 לדוגמא
יוסי בא ואומר אמא דני מרביץ לי אסור לשמוע לו עד שגם דני בא
מי אמר שיוסי אומר אמת? אדם מאמין למי שהוא שומע ראשון וזה אסור
רק צריך לקרוא לשני ואז לשמוע מה הראשון אומר ומה השני אומר (וצריך לזכור אבא ואמא זה לא שופט זה אבא ואמא) וכו' אז כדי מאוד לקנות את השיעור (זה לא יקר) בהצלחה וחינוך מוצלך ה' הוא המלך
זה לא קשור לדתי או חלוני זה קשור לחינוך או לא חינוך
אז כדי לך לקנות את השעורים
בגדול הרב אומר שילד זה ילד
ואסור לבקש ממנו לא ליות ילד ושחינוך זה לא לשפוט
הרב אומר (בקול של צחוק) האבא ניהיה שופט הגדול ושופט סתם לפי הרגש שלו
וברור שזהב לא טוב צריך להבין לדוגמא הרב אומר שם שהאבא ואמא רוצים קצת שקט אז הם אומרים לילד לך לישון ולא חושבים אולי הוא לא צריך לישון בשעה כזו? הוא חזר רק לפני שעה מלמודים הוא צריך גם לשחק וכו'
הרב גם אמר שלפי התורה הקדושה אסור לשמוע רק צד1 לדוגמא
יוסי בא ואומר אמא דני מרביץ לי אסור לשמוע לו עד שגם דני בא
מי אמר שיוסי אומר אמת? אדם מאמין למי שהוא שומע ראשון וזה אסור
רק צריך לקרוא לשני ואז לשמוע מה הראשון אומר ומה השני אומר (וצריך לזכור אבא ואמא זה לא שופט זה אבא ואמא) וכו' אז כדי מאוד לקנות את השיעור (זה לא יקר) בהצלחה וחינוך מוצלך ה' הוא המלך
אהבתי תודה יוקטנה
עצה/רעיון..מוריה
בשניה שהוא מבקש לשתות, פשוט תרימי אותו ללא מילים ליד השולחן ותתני לו, וברגע שקם תקחי לו..
בכלל.. דברים שלא עושה/עושה נגד רצונך, פשוט תגרמי לו לעשות ת'פעולה שאת רוצה.. נגיד זרק משו, לגרום לו להרים וכו'..
בהצלחה..
אל תכנעי לו..
בכלל.. דברים שלא עושה/עושה נגד רצונך, פשוט תגרמי לו לעשות ת'פעולה שאת רוצה.. נגיד זרק משו, לגרום לו להרים וכו'..
בהצלחה..
אל תכנעי לו..
אני מרגישה שאת דואגת לי - תודה יוקטנה
בקשה..מוריה
אגב, קל לדבר, קשה לעשות..
אני מדברת, אבל שזה מגיע למבחן, לא תמיד זה הולך.
ועוד משו, תראי לו שזה לא מזיז לך שהוא מתעצבן וצועק.
אל תתני לו להשתלט על הבית..
רעיון ששמעתי: אטמי אוזניים. שמים אטמי אוזניים, והילד יכול לצרוח כמה שרוצה.. אני לא שומע, לא מתעצבן..
אני מדברת, אבל שזה מגיע למבחן, לא תמיד זה הולך.
ועוד משו, תראי לו שזה לא מזיז לך שהוא מתעצבן וצועק.
אל תתני לו להשתלט על הבית..
רעיון ששמעתי: אטמי אוזניים. שמים אטמי אוזניים, והילד יכול לצרוח כמה שרוצה.. אני לא שומע, לא מתעצבן..
.מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ערב טוב
אאה וגם צריך לומר לו את הנקודות טובות שלו
ערב טוב
אאה וגם צריך לומר לו את הנקודות טובות שלו
ילד עקשןיהודית פוגל
א. הילד רוצה משהוא ו/או בודק משהוא. כשאת נשאבת להתנהגויות שלו הוא מבין שהוא בכיוון הנכון. לכן קודם תבדקי פנימה עם עצמך איפה את עומדת: רכה אבל נחושה לקבוע את כללי ההתנהגות בבית או נוטה להיסחף עם כל רוח מצויה? מפחדת מההתפרצויות שלו ומה"רעש" שהוא מקים?? ברגי שתהיי החלטית, נחושה בקביעת הכללים אבל גם רכה ואוהבת, דברים יסתדרו. ילד מזהה הורה חלש (אפילו קצת) ומשתמש בזה לצרכיו. אבל כמובן שצריך גם לברר מה הוא רוצה ומה חסר לו שהוא "בורח" להתנהגות מרגיזה. בהצלחה!
תודה הייתי רוצה להאמין שיוקטנהאחרונה
"רכה אבל נחושה" זו אני - אבל אולי לא? הוא באמת הרבה-הרבה יותר עקשן מאחיו ואחותו הגדולים, ואני אותה אמא (או אפילו עם יותר נסיון)... אני באמת אנסה לחשוב ולבדוק מה בדיוק הוא מחפש בהתקלויות האלה! תודה!
גמילה בלילהאנונימי (פותח)
בתנו בת שלוש גמולה מזה חצי שנה, גמלנו אותה ביום ובלילה בו זמנית אולם בלילה אנו מעירים אותה לשירותים פעמיים- שלוש במהלך הלילה. אם לא ניקח אותה לשירותים היא "תפספס"..בנוסף אנו מגבילים אותה בשתייה לפני השינה.
שמענו ששני הדברים הללו הם טעות קשה משום שהיא מעבירה את האחריות מהילד להורים ופוגעת בטבעיות שלו.
אנו מחפשים עצה -מה לעשות בכל זאת? האם לתת לה לפספס עד שזה יעבור או להעיר אותה פחות ולתת לה להתרגל?
אל תחזירו לה את הטיטול בשום אופן!!!!אם ה6
אל תחזירו לה את הטיטול בשום אופן!!אם ה6
אם תחזירו לה אותו אתם תסתבכו יותר- עדיף שתדברו איתה (כן כמו גדולה ותשאלו אותה אם היא מסוגלת להסתדר או להעיר אותכם כשהיא צריכה .
ואם היא לא מסוגלת כדי לדעתי בשלב זה להמשיך לקחת אותה לשרותים.
נסיגה אחורה (להחזיר טיטול) זה דבר גרוע לדעתי.
חיזקו ואימצו
ואם היא לא מסוגלת כדי לדעתי בשלב זה להמשיך לקחת אותה לשרותים.
נסיגה אחורה (להחזיר טיטול) זה דבר גרוע לדעתי.
חיזקו ואימצו
גמילה בלילהיהודית פוגל
גם אני חושבת שצריך להחזיר לה את הטיטול. לדעתי עד סביבות גיל 6 ילד עוד יכול להרטיב בלילה ולהחשב כנורמטיבי. בגיל רך כמו 3 עדיף טיטול ולא סדינים ופיזמה רטובה וריח לא נעים כל יום. היא לא תזכור לטווח ארוך שהיתה "נסיגה" כלשהיא אלא תהיה בחוויה שכל דבר בזמנו ולא כופים עליה להתמודד עם משהוא שעדיין גדול עליה. כל טוב וגידול קל.
גם אני מרגישה שלא כדאי להחזיר טיטוליוקטנה
אולי להורים כדאי, אבל לילד ממש לא כדאי.
בתור הורים ל-4 ילדים שעדיין עושים פיפי בלילה פה ושם, פשוט הפסקנו להתרגש וזה הכי טוב
כשאנחנו עייפים כבר מלכבס שמיכות ולקלח ילדים באמצע הלילה, אנחנו לוקחים את המפשפש העיקרי באופן יזום כמה לילות, עד שנמאסס גם מזה, וחוזר חלילה
ילד הוא ילד, והציפיות שלנו צריכות להיות שעד גיל 6 (כמו שאמרה יהודית) עוד נכבס פה ושם סדין וילד, וזו דרכו של עולם. כאשר אלו הציפיות - אין אכזבות! ואז גם לילד קל יותר לשאת באחריות הזו, ואין עליו לחץ, ואולי הוא (היא) אפילו יצליח יותר!
בכל זאת כמה עצות: עיקר הפיפי הוא בהתחלת הלילה. לדעתי תנסו לקחת אותה פעם אחת, בערת שעה וחצי אחרי שהיא נרדמת, ואז להשאיר אותה כל הלילה. כנראה שיהיו כמה לילות של פספוסים עד שהיא תפנים שלא לוקחים אותה ושעליה ליזום בעצמה. אני דווקא כן עד להגביל שתיה, אבל לשתף אותה: "לא כדאי לשתות עכשיו יותר מדי, כדי שלא יהיה לך הרבה פיפי בלילה". למה לא להקל עליה אם אפשר?
עוד עצה - שיהיה "נוהל פיפי" מוכן: סדין מוכן, פיג'מה מוכנה, מגבונים מוכנים, כל זה בערימה במקום ידוע כדי שלא יהיה צורך להדליק אור באמצע הלילה, וגם כוחות מוכנים! לפחות ללילות הראשונים. ייתכן שתופתעו לטובה, אגב ;)
בתור הורים ל-4 ילדים שעדיין עושים פיפי בלילה פה ושם, פשוט הפסקנו להתרגש וזה הכי טוב
כשאנחנו עייפים כבר מלכבס שמיכות ולקלח ילדים באמצע הלילה, אנחנו לוקחים את המפשפש העיקרי באופן יזום כמה לילות, עד שנמאסס גם מזה, וחוזר חלילה
ילד הוא ילד, והציפיות שלנו צריכות להיות שעד גיל 6 (כמו שאמרה יהודית) עוד נכבס פה ושם סדין וילד, וזו דרכו של עולם. כאשר אלו הציפיות - אין אכזבות! ואז גם לילד קל יותר לשאת באחריות הזו, ואין עליו לחץ, ואולי הוא (היא) אפילו יצליח יותר!
בכל זאת כמה עצות: עיקר הפיפי הוא בהתחלת הלילה. לדעתי תנסו לקחת אותה פעם אחת, בערת שעה וחצי אחרי שהיא נרדמת, ואז להשאיר אותה כל הלילה. כנראה שיהיו כמה לילות של פספוסים עד שהיא תפנים שלא לוקחים אותה ושעליה ליזום בעצמה. אני דווקא כן עד להגביל שתיה, אבל לשתף אותה: "לא כדאי לשתות עכשיו יותר מדי, כדי שלא יהיה לך הרבה פיפי בלילה". למה לא להקל עליה אם אפשר?
עוד עצה - שיהיה "נוהל פיפי" מוכן: סדין מוכן, פיג'מה מוכנה, מגבונים מוכנים, כל זה בערימה במקום ידוע כדי שלא יהיה צורך להדליק אור באמצע הלילה, וגם כוחות מוכנים! לפחות ללילות הראשונים. ייתכן שתופתעו לטובה, אגב ;)
כמובן. התכוונתי למי שכבר הוריד חיתול יוקטנהאחרונה
אני עצמי החזרתי חיתולים פעמיים לילד שלא היה מוכן לגמילה
המשךאנונימי (פותח)
סליחה קפץ לי
מוצא מקלות שיהיו רובים ואומר לי: אמא אני הורג אותך/יורה בך /חותך אותך...
גם כשמבקש שנספר לו סיפור שיהיה על הרשעים
מה זה אומר. כל הרצון לדבר על דברים רעים?
אולי הוא פשוט צריך יותר "אקשן" יותר אתגר? מה עוד זה יכול להיות? מה לענות לו כשיורה עלי . עלי לציין שזה מאד צורם לי...
האמת חזקה ממני
מוצא מקלות שיהיו רובים ואומר לי: אמא אני הורג אותך/יורה בך /חותך אותך...
גם כשמבקש שנספר לו סיפור שיהיה על הרשעים
מה זה אומר. כל הרצון לדבר על דברים רעים?
אולי הוא פשוט צריך יותר "אקשן" יותר אתגר? מה עוד זה יכול להיות? מה לענות לו כשיורה עלי . עלי לציין שזה מאד צורם לי...
האמת חזקה ממני
סיפור חסישדמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ספרי לו סיפור על רשעים שחזרו בתשובה
ספרי לו סיפור על אדמורים ועל הבעל שם טוב
ספרי לו סיפור על רשעים שחזרו בתשובה
ספרי לו סיפור על אדמורים ועל הבעל שם טוב
סיפור חסידותמכאל 2 3אחרונה
הילדה והגננתאנונימי (פותח)
אחרי ששמעתי את הסיפור שהופיע בכלבוטק על הגננת הנפלאה כשההורים באים והמפלצתית כשאחרון ההורים שהביא את ילדו יוצא מהגן, התחלתי לחשוש ואני משתדלת להיות עם היד על הדופק כמו שאומרים...
אז בזמן האחרון אני שואלת את הילדה שלי, בת 3: "אביבה (שם בדוי של הגננת) נותנת לך נשיקות?" אז היא עונה לי "כן". ואני ממשיכה "אביבה נותנת לך חיבוקים?" והיא עונה "כן". "אביבה נותנת לך מכות?" והיא עונה "לא". "אביבה נותנת לך הפתעות?" "כן" וכן הלאה...
היום, כשהיא הייתה במיטה, היא ביקשה לשתות, ותוך כדי היא אמרה לי: "אביבה נתנה לי היום מכות כי נועם (ילד מהגן) הרביץ לי". אמרתי לה: "את הרבצת לו". אז היא אמרה: "אני לא מרביצה, רק קטנים מרביצים". עניתי לה: "אבל אביבה גדולה". היא ענתה: "אבל היא נתנה מכות" (או נותנת או משהו בסגנון הזה).
מה עושים עם זה? להאמין לילדה? יש לציין שהגננת נראית מדהימה, נותנת חום ואהבה, ומלאת יראת שמים.
הילדה והגננתיהודית פוגל
חכי לפני שאת פונה לגננת. תבדקי עם עוד אמהות, תתחקרי שוב את הילדה - מכיוון אחר, כי אם היא גננת אכזרית ומכה, הילדים היו מסרבים ללכת לגן!
צריך להיזהר מאוד עם שאלות כאלאאנונימי (פותח)
טוב שאת דואגת לשלום הילדה. אבל חייבים להיזהר מאוד עם שאלות כאלה. כאשר את שאולת ילד קטן (בן 2-4) "האם דבר כזה קרה" את שמה לו רעיונות בראש. זה לא משהו תאורטי, היו מקרים בארה"ב לפני כ20 שנים שבהם כמה גננות טובות נשלחו לכלא בגלל שאלות כמו אלא שאת מתארת. היה מקרה אחד שבו גנן הטריד מינית ילד קטן, אז כל ההורים פחדו והתחילו לשאול "האם הגננת נוגעת בך...איפו היא נוגעת בך, בחזה?" וכו, וזה נכנס לילדים לראש והם התחילו לומר "כן, נגעה בי, כן, בחזה" וכו, רק כי ההורים הציעו את זה וזה נכנס לילדים לדמיון. בסופו של דבר התברר שהגננות לא עשו שום דבר. לכן היום יש חוקרים מיוחדים שמתמחים בחקירת ילדים, כי בן אדם שהוא לא מומחה עלול לשים לילד מחשבות בראש. בד"כ יש לשאול שאלות בלי לתת סצנה מפורש, לדוגמא, תשאלי אותה איך היה בגן, האם היא אוהבת להיות שם, וכו. ואם את באמת מודאגת וחושבת שמשהו קרה (או אם יש שינוי משמעותי לרע בהתנהגות של הילדה), תלכי איתה למומחה שיכול לדבר עם הילדה ולגלות מה קרה באמת.
kipod צודק/ת בהחלטיונה
ו"מיכאל 2 3" נתן הסבר אפשרי מצוין למה התשובה יכולה להיות "כן",גם כשאין שום קשר למציאות...
ועוד בענין קשר למציאות-
כך כתבת-
"אמרתי לה: "את הרבצת לו". אז היא אמרה: "אני לא מרביצה, רק קטנים מרביצים". ---
האם את בטוחה שגם כאן הילדה מסרה עדות אמינה במאה אחוז ??????????????????
ובכלל ,פניקה והסטריה ופחדים מוגזמים -זה דבר שלילי הרבה יותר מאשר הפרדה בין שני ילדים מתקוטטים שנעשתה ,אולי,בעוצמה קצת גדולה מדי,פעם בשנה.......
ועוד בענין קשר למציאות-
כך כתבת-
"אמרתי לה: "את הרבצת לו". אז היא אמרה: "אני לא מרביצה, רק קטנים מרביצים". ---
האם את בטוחה שגם כאן הילדה מסרה עדות אמינה במאה אחוז ??????????????????
ובכלל ,פניקה והסטריה ופחדים מוגזמים -זה דבר שלילי הרבה יותר מאשר הפרדה בין שני ילדים מתקוטטים שנעשתה ,אולי,בעוצמה קצת גדולה מדי,פעם בשנה.......
....מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
בוקר טוב
מה את שואלת את הילדה שלך כול יום וכו' אז אולי היא (הילדה) רצתה לראות מה יקרה אם היא תומר שהיא(הגננת) נתנה מכות
בוקר טוב
מה את שואלת את הילדה שלך כול יום וכו' אז אולי היא (הילדה) רצתה לראות מה יקרה אם היא תומר שהיא(הגננת) נתנה מכות
וואו...אנונימי (פותח)
אוקי, חשבתי על זה שאני יכולה להכניס לה דברים לראש, אבל השתדלתי (ונראה לי שהצלחתי) לעשות את זה בצורה שגרתית, כחלק מהשאלות שאני שואלת אותה תמיד.
ברור שאני שואלת אותה גם איך היה בגן, והיא עונה תמיד "כיף".
בזמן האחרון הילדה נהייתה קצת קשה, וחוזרת עם מרץ שלילי, אבל ייתכן מאוד מאוד שזה עניין של הגיל.
לגבי הבדיקה אם היא מסרבת להיכנס לגן, סיפרו לי שבתחקיר של כלבוטק עם הגן, ההורים לא ראו שום איתות של מצוקה. הם היו נכנסים לגן בלי בעיה. בגלל זה עולים החששות...
זהו, בערך, ואני חייבת לציין שגרמתם לי להרגיש אמא רעה..
ברור שאני שואלת אותה גם איך היה בגן, והיא עונה תמיד "כיף".
בזמן האחרון הילדה נהייתה קצת קשה, וחוזרת עם מרץ שלילי, אבל ייתכן מאוד מאוד שזה עניין של הגיל.
לגבי הבדיקה אם היא מסרבת להיכנס לגן, סיפרו לי שבתחקיר של כלבוטק עם הגן, ההורים לא ראו שום איתות של מצוקה. הם היו נכנסים לגן בלי בעיה. בגלל זה עולים החששות...
זהו, בערך, ואני חייבת לציין שגרמתם לי להרגיש אמא רעה..
חס וחלילה,את בהחלט אמא טובה.יונה
וההוכחה היא, זה שאת כל כך דואגת שהבת שלך לא תיפגע,חס וחלילה.
רק שלפעמים מרוב דאגה אנחנו קצת מאבדים כיוון,וזה לא כדאי שיקרה....
ובענין כלבוטק,
לא ראיתי את התחקיר,ואין לי מושג על מה מדובר.
אבל מהנסיון עם הטלויזיה,יש לי הרגשה שאם אני עצמי הייתי עושה את התחקיר על אותו גן הספציפי שהיה שם,יתכן מאד שהייתי מגיעה למסקנות אחרות..
נקודה למחשבה.
חנוכה שמח שיהיה לכן
(וחופש נעים מהגן,באותה הזדמנות..)
רק שלפעמים מרוב דאגה אנחנו קצת מאבדים כיוון,וזה לא כדאי שיקרה....
ובענין כלבוטק,
לא ראיתי את התחקיר,ואין לי מושג על מה מדובר.
אבל מהנסיון עם הטלויזיה,יש לי הרגשה שאם אני עצמי הייתי עושה את התחקיר על אותו גן הספציפי שהיה שם,יתכן מאד שהייתי מגיעה למסקנות אחרות..
נקודה למחשבה.
חנוכה שמח שיהיה לכן
(וחופש נעים מהגן,באותה הזדמנות..)
הנה קישור לאתר של כולבטוק, תוכלי לראות שם גם..מוריה
בס"ד
המלצות להורים כדאי לבדוק:
http://www.reshet.tv/content_page.aspx?dynamic_page_id=136
בכולופן, זה לא נשמע..
אגב, אחת ההמלצות שם, זה לשבת עם הילד קצת בגן, ולראותת אם הילד ניגש בכיף לגננת, או שהוא חושש..
המלצות להורים כדאי לבדוק:
http://www.reshet.tv/content_page.aspx?dynamic_page_id=136
בכולופן, זה לא נשמע..
אגב, אחת ההמלצות שם, זה לשבת עם הילד קצת בגן, ולראותת אם הילד ניגש בכיף לגננת, או שהוא חושש..
ערב סבבהמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ערב טוב
א' חזק הוא ברור שרוצים לעזור
ב' זה לא רעיון טוב מה שאמרת כי יש ילדים שבישנים
ויש ילדים שלא וכו' אבל מה שכן אפשר לדבר אם המנעל או אם היועצת ולסים מצלמה נסתרת (אולי לנו שזה המצב ואשרנו שאנחנו מחפשים את הטוב של הילדים)
ג' צריך המון תפילות
בהצלחה
ערב טוב
א' חזק הוא ברור שרוצים לעזור
ב' זה לא רעיון טוב מה שאמרת כי יש ילדים שבישנים
ויש ילדים שלא וכו' אבל מה שכן אפשר לדבר אם המנעל או אם היועצת ולסים מצלמה נסתרת (אולי לנו שזה המצב ואשרנו שאנחנו מחפשים את הטוב של הילדים)
ג' צריך המון תפילות
בהצלחה
לאו דווקא הילד שלה..מוריה
גם ילדים אחרים..
בקשה..מוריה
לא כדאי להלחץ..
בקשה..מוריהאחרונה
לא כדאי להלחץ..
מתנה ללידהאנונימי (פותח)
שלום לכולם.
לפני כ-9 שנים הוצאתי לאור שני ספרים- יומנים לתינוק: 'מפי עוללים ויונקים' ורוד לבת ותכלת לבן.
מי שרוצה להתרשם יכול להכנס לאתר:
www.gushnews.co.il/tinokot
אני עומדת עכשיו בפני הוצאה שלישית ורוצה לחדש/לשנות.
אשמח מאד לשמוע על הרצונות שלכם, הרעיונות שלכם, וכד'. מה הייתם רוצים שיהיה ביומן כזה.
היומן העכשווי מיוחד לציבור שלנו בכך שהוא מלווה בפסוקים ומדרשים המותאמים לכל שלב בהתפתחות התינוק/ת. היומן הוא מלידה עד גיל 3. אפשר לשלוח לי לכתובת: atik@shoresh.org.il
תודה רבה
אתי עתיק
לפני כ-9 שנים הוצאתי לאור שני ספרים- יומנים לתינוק: 'מפי עוללים ויונקים' ורוד לבת ותכלת לבן.
מי שרוצה להתרשם יכול להכנס לאתר:
www.gushnews.co.il/tinokot
אני עומדת עכשיו בפני הוצאה שלישית ורוצה לחדש/לשנות.
אשמח מאד לשמוע על הרצונות שלכם, הרעיונות שלכם, וכד'. מה הייתם רוצים שיהיה ביומן כזה.
היומן העכשווי מיוחד לציבור שלנו בכך שהוא מלווה בפסוקים ומדרשים המותאמים לכל שלב בהתפתחות התינוק/ת. היומן הוא מלידה עד גיל 3. אפשר לשלוח לי לכתובת: atik@shoresh.org.il
תודה רבה
אתי עתיק
יומן לילדאנונימי (פותח)
מעבר לדברים הרגילים שיש בכל יומן מצוי:
* מקום לדיסקים של תמונות מהדיגיטלי או מסקירת המערכות
* מקום למעין שקיות שאפשר לשים בהם דברים כמו צמיד של בית חולים, שערות מהחלק'ה וכו'
* שיהיה מודפס על נייר שאפשר לכתוב עליו בלי שימרח...
* שלא יגיע עד החתונה, במילא אחרי גיל שלוש לא ממלאים עאת זה יותר.
* יישר כח!
* מקום לדיסקים של תמונות מהדיגיטלי או מסקירת המערכות
* מקום למעין שקיות שאפשר לשים בהם דברים כמו צמיד של בית חולים, שערות מהחלק'ה וכו'
* שיהיה מודפס על נייר שאפשר לכתוב עליו בלי שימרח...
* שלא יגיע עד החתונה, במילא אחרי גיל שלוש לא ממלאים עאת זה יותר.
* יישר כח!
המתנות ללידה הטובות ביותראנונימי (פותח)אחרונה
מעניין מאוד ובהצלחה לך .
מצורף קישור לאתר שאני ממליץ אישית לרכישת מתנות ללידה וליולדת .
http://www.babycakes.co.il
חשוב מאוד!תיקון הכללי
בעזרת ה' יתברך ה' הוא המלך
אחים יקרים!
בני ישיבה, תיכוניסטים, ת"ח, אנשי עבודה, גברים ונשים
כל עמ"י מתאחדים יחד לאמירת
תיקון הכללי
העולמי
והם עשרה מזמורי תהלים שנבחרו ע"י רבי נחמן מברסלב זי"ע
לתיקון הברית
(ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ)
מידי יום ביומו בשעה 14:00 בדיוק
כל אחד במקומו במנין (ואם א"א לארגן-
ביחידות)
-לביטול הגזירות מעל ארץ ישראל ועם ישראל
-להזכיר ברית ה' עם אבותינו ויחזירנו בתשובה שלמה
-לשחרור אסירי ציון ובתוכם יהונתן פולארד
-להשבת השבוים והנעדרים
-להרמת קרן ישראל וקירוב הגאולה השלמה במהרה בימינו
"עיקר הגאולה תלויה באמונה" "אמונה, תפילה, ניסים וארץ ישראל הם בחינה אחת וכולם תלוים זה בזה" (ליקוטי מוהר"ן אות ז')
הדף טעון גניזה לע"נ עידו בן נחמן ה' יקום דמו במהרה
כדאי שמי שמצטרף ישלח לי מסר'ש!
אשריכם ישראל!
;איפה הילדים לומדים משחקים כאלו?אנונימי (פותח)
בזמן האחרון הילדים שלי משחקים הרבה במשחקי מכות, היום ראיתי את הגדול שלי (בן 10 וחצי) יושב על הקטן ומחזיק לו את הידיים מתחת לברכיו, מה שמעניין הוא שהקטן בכלל לא נראה שהוא סובל אבל אני שונאת לראות משחקים כאלו, לטענתו ככה הוא (הקטן) לא יוכל לברוח...
מי מלמד אותם את זה? (אין לנו טלויזיה) ואיך צריך להתייחס לזה?
מי מלמד אותם את זה? (אין לנו טלויזיה) ואיך צריך להתייחס לזה?
ומנין גורי חתולים וכלבים לומדים להתגושש?יוקטנה
לי נראה שזהו צורך טבעי שלהם לערוך את ההתגוששויות האלה, ממש כמו גורי יונקים אחרים בטבע, ושהם "לומדים" זאת כמו שהם "ומדים" לינוק"
נורמליםמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
מלי אני מסכימה איתך זה לא נורמלי!!!!!!!!!!!אם ה6
יש לי ב"ה 6 בנים קטנים!
גרנו איתם 5 שנים בחו"ל ואף פעם לא היה קיים משחק כזה של לריב!
מאז שחזרנו תוך כמה חודשים הגיעו המשחקים המוזרים האלו הביתה
אני לא מבינה לה זה נורמה בארץ - הסבירו לי שזה נובע מהלחץ הישראלי ערבי שיש כאן, אבל אני עדין לא רואה סיבה להרשות לילדים לשחק בזה - כל אמא בנפרד וכל מערכת החינוך בכלל צריכה להפסיק את המשחקים האלו.
ואני אתן דוגמא:
הילדים שלי לומדים עכשיו בבית ספר דתי לאומי (אצל החרדים הבעיה הרבה יותר גרועה) שנחשב מאד טוב ואיכותי,
נכנסתי לשם יום אחד בהפסקה, ואני רואה שלושה ילדים רבים אמרתי את זה לרב השומר על ההפסקה, והוא ניגש לשם . אחרי שתי דקות הוא חוזר ואומר לי: "זה בסדר הם רק משחקים" ???????????!!!!!! הסתכלתי אליו והייתי כל כך בשוק שלא יכולתי להגיב-
מה זאת אומרת בסדר? מה זאת אומרת משחקים? - המבוגר לא יכול להפסיק אותם???
הם מתחילים כך עד שאחד מקבל באמת מכה כואבת ומתחיל לריב באמת ואח"כ בכי והוא התחיל וכ'ו
למה ???????????? למה לא לעצור אותם וללמד אותם זה לא מקובל גם עם זה כיף ? בדיוק כמו שצריך ללמד אותם ללכת על המדרכה כי בכביש מסוכן מלמדים אותם שלא רבים במשחק כי זה גורם למריבות ממש!
וכן מלי אצלי אני עוצרת אותם ולא מרשה להם לשחק בלריב ואם אנחנו תופסים אותם משחקים בזה אנחנו אפילו מגיעים עד ענישה
ואם תשעלי את הסובבים אותי - כולם טוענים שהילדים שלי כמעט ולא רבים לאומת לילדים בגילם -
ה כ ל ענין של חינוך!!!!!!!!
גרנו איתם 5 שנים בחו"ל ואף פעם לא היה קיים משחק כזה של לריב!
מאז שחזרנו תוך כמה חודשים הגיעו המשחקים המוזרים האלו הביתה
אני לא מבינה לה זה נורמה בארץ - הסבירו לי שזה נובע מהלחץ הישראלי ערבי שיש כאן, אבל אני עדין לא רואה סיבה להרשות לילדים לשחק בזה - כל אמא בנפרד וכל מערכת החינוך בכלל צריכה להפסיק את המשחקים האלו.
ואני אתן דוגמא:
הילדים שלי לומדים עכשיו בבית ספר דתי לאומי (אצל החרדים הבעיה הרבה יותר גרועה) שנחשב מאד טוב ואיכותי,
נכנסתי לשם יום אחד בהפסקה, ואני רואה שלושה ילדים רבים אמרתי את זה לרב השומר על ההפסקה, והוא ניגש לשם . אחרי שתי דקות הוא חוזר ואומר לי: "זה בסדר הם רק משחקים" ???????????!!!!!! הסתכלתי אליו והייתי כל כך בשוק שלא יכולתי להגיב-
מה זאת אומרת בסדר? מה זאת אומרת משחקים? - המבוגר לא יכול להפסיק אותם???
הם מתחילים כך עד שאחד מקבל באמת מכה כואבת ומתחיל לריב באמת ואח"כ בכי והוא התחיל וכ'ו
למה ???????????? למה לא לעצור אותם וללמד אותם זה לא מקובל גם עם זה כיף ? בדיוק כמו שצריך ללמד אותם ללכת על המדרכה כי בכביש מסוכן מלמדים אותם שלא רבים במשחק כי זה גורם למריבות ממש!
וכן מלי אצלי אני עוצרת אותם ולא מרשה להם לשחק בלריב ואם אנחנו תופסים אותם משחקים בזה אנחנו אפילו מגיעים עד ענישה
ואם תשעלי את הסובבים אותי - כולם טוענים שהילדים שלי כמעט ולא רבים לאומת לילדים בגילם -
ה כ ל ענין של חינוך!!!!!!!!
תוגבהמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
אחרי שכתבתי את מה שכתבי שמעתי שהור של הרב ארוש שליט"א
באמת לפי תורתנו הקדושה אסור לריב מכות
אבל צריך לדעת כמה דברים
א' שגם ההורים לא נותנים מכות כי אם הם חס ושלום נותנים מכות הם לא יכולים לומר לילדים שלהם שאסור לריב
ב' באמת יכול ליות שזה בכלל שיש לחץ ולא מלמדים איך ליתגבר על הלחץ
(כי לא יודעים)
וגם צריך לדעת שלא לילחץ מזה כי בספו של דבר לצערי היום זה ניהיה משחק רגיל ( בחסדי ה' הטוב זה המשחק ולא ... אני לא יכתוב ולא מה)
ג' בקשר למה שכתב על חו"ל מי אמר שבחו"ל הם נורמלים?
ד' זה לא כול כך יפה מה שכתב על החרדים (ואם זה מכון אז זה מחזק את זה שזה מהלחץ שיש )
ה' אבל מי שמחזיק ברבנו הקדוש (רבי נחמן) ורואה שכול לטובה וכו' יש לו פחות לחץ
נ נח נחמ נחמן מאומן
(אזמרה אתר של חיים)
אחרי שכתבתי את מה שכתבי שמעתי שהור של הרב ארוש שליט"א
באמת לפי תורתנו הקדושה אסור לריב מכות
אבל צריך לדעת כמה דברים
א' שגם ההורים לא נותנים מכות כי אם הם חס ושלום נותנים מכות הם לא יכולים לומר לילדים שלהם שאסור לריב
ב' באמת יכול ליות שזה בכלל שיש לחץ ולא מלמדים איך ליתגבר על הלחץ
(כי לא יודעים)
וגם צריך לדעת שלא לילחץ מזה כי בספו של דבר לצערי היום זה ניהיה משחק רגיל ( בחסדי ה' הטוב זה המשחק ולא ... אני לא יכתוב ולא מה)
ג' בקשר למה שכתב על חו"ל מי אמר שבחו"ל הם נורמלים?
ד' זה לא כול כך יפה מה שכתב על החרדים (ואם זה מכון אז זה מחזק את זה שזה מהלחץ שיש )
ה' אבל מי שמחזיק ברבנו הקדוש (רבי נחמן) ורואה שכול לטובה וכו' יש לו פחות לחץ
נ נח נחמ נחמן מאומן
(אזמרה אתר של חיים)
מצטרפת. יש הבדל בין "התגוששות" ל"מכות"יוקטנה
אני מכירה מקרוב הרבה חרדים ממקומות שונים בארץ ;אם ה6אחרונה
1) אני אומנם ממש לא נחשבת חרדית (כמו שהמושג מוגדר בציבור) אבל יש לי הרבה קרובי משפחה חרדים בכל הארץ ויש לנו קשר טוב איתם!
וכן אנחנו גרים במקום מעורב של חרדים ודתי לאומי!
למה יש שם יותר אלימות -
לדעתי דבר ראשון בגלל הצפיפות בבית ובבית הספר
ודבר שני (לדעתי כמובן) הם מיחסים פחות חשיבות לנושא ולכן יש שם יותר התגוששויות שנגררות למריבות.
2)לדעתי הגבול בין התגוששות למכות דק מאוד ולכן לכתכילה אני מעדיפה לעצור את זה בהתחלה -כדרך התנהגות אני לא חושבת שזה בריא במיוחד!
אבל
אף אחד לא אמר שאני צודקת -ואני תפילה כל הזמן לבורא העולם לעזור לי בגידול נכון של הילדים שלי
וכן אנחנו גרים במקום מעורב של חרדים ודתי לאומי!
למה יש שם יותר אלימות -
לדעתי דבר ראשון בגלל הצפיפות בבית ובבית הספר
ודבר שני (לדעתי כמובן) הם מיחסים פחות חשיבות לנושא ולכן יש שם יותר התגוששויות שנגררות למריבות.
2)לדעתי הגבול בין התגוששות למכות דק מאוד ולכן לכתכילה אני מעדיפה לעצור את זה בהתחלה -כדרך התנהגות אני לא חושבת שזה בריא במיוחד!
אבל
אף אחד לא אמר שאני צודקת -ואני תפילה כל הזמן לבורא העולם לעזור לי בגידול נכון של הילדים שלי
נורמליםמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
נורמליםמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
ילדים זה ילדים כול הילדים משחקים במכות זה ילדים נורמלים
בנים בשחקים מכות נו זה אומר שיש לך ילדים נומלים
שבו טוב
זה אומר שהם ילדים נורמליםמכאל 2 3
סליחה ששלחתי 3 בעמיםמכאל 2 3
מכאל 2 3 אתה שלחת 5 פעמים ולא 3 לא הגזמת?????בחור זהב
הנקהאנונימי (פותח)
שלום, אני עכשיו בהריון הרביעי. את שלושת הילדים הקודמים הנקתי ממש במסירות נפש, ואני ממש מפחדת על ההנקה הבאה שלי. יש אולי למישהי עצה יעילה בשבילי? אשמח לקבל תשובה לאי מייל adij97@walla.com
את יכולה לפרט יותר ?יונה
מה היו הקשיים שלך וממה בדיוק את מפחדת?
והמלצות כלליות:
א. לנוח כמה שיותר ולשתות כמה שיותר.
ב.לאכול "קרפט". זוהי תערובת של אגוזים ודגנים טחונים ,והיא מחזקת מאד.
ניתן להשיג בטלפון: 02-5021650
ג. אני ממליצה מאד על הספר של תהילה אברמוב "ישר מן הלב".
(כדאי לקרוא עכשיו,לפני הלידה,כדי להתכונן)
ברכה והצלחה
והמלצות כלליות:
א. לנוח כמה שיותר ולשתות כמה שיותר.
ב.לאכול "קרפט". זוהי תערובת של אגוזים ודגנים טחונים ,והיא מחזקת מאד.
ניתן להשיג בטלפון: 02-5021650
ג. אני ממליצה מאד על הספר של תהילה אברמוב "ישר מן הלב".
(כדאי לקרוא עכשיו,לפני הלידה,כדי להתכונן)
ברכה והצלחה
לתפילה בנושא הנקהיהודית פוגלאחרונה
יש כמעט בכל מקום יועצות הנקה. הן פרא-רפואיות ויודעות הרבה מאוד על הנושא. תנסי לאתר יועצת כזו. אני גם ממליצה על הספר "משכן הלב" של בלומה רוטנר, יש שם הרבה חומר על תזונת תינוקות בכלל ועל הנקה בפרט. שיהיה לך בשעה טובה ובקלות, חיזקי ואימצי.
בישנות אצל ילדים י שובאל י(אין תגובאנונימי (פותח)
XImageTransform.Microsoft.Fade(GradientSize=0.1,wipestyle=1,motion=forward,duration=.3)" noWrap rowSpan=2> | |
| XImageTransform.Microsoft.Fade(GradientSize=0.1,wipestyle=1,motion=forward,duration=.3)"> יהודית וחברי הפורם שלום רב. בננו הבכור ( בן 3.5) ילד מקסים ובישן. בבית ואצל חברים הוא שובב ופעיל. בגן הוא מאד שקט. הדבר מתבטא גם במסיבות שנערכות בגן. איני יודעת איך אני צריכה להגיב במסיבות כאשר הוא מחזיק בבגדי ולא רוצה לשתף פעולה עם הגננת. האם לדחוק בו להשתתף בפעילות ( כגון ריקודים עם שאר ילדי הגן) או לתת לו להיות צמוד אלי. ליבי אומר לי להניח לו, אך הדבר מפריע לי ואיני יודעת כיצד לנהוג.. אשמח לקבל ממכם עצות..... |
אני הייתי מכבדת את רצונו ואת הקצב שלויוקטנה
יש ילדים רגישים יותר, שמצבי רעש והמולה יוצרים בהם אי שקט גדול יחסית, אשר מפריע לתפקוד שלהם באותם המצבים.
אם את מרגישה שזה המצב אצלכם, ושמדובר באמת פגיעה באיכות חייו של הילד, אפשר אולי לבקש מרופא הילדים הפניה לאבחון לרגישות יתר לרעש ותנועה.
אני בעד לכבד את הילד, ולא לפגוע באוטונומיה שלו - הוא יודע מה הם היכולות שלו ומה הם גבולותיו. פגיעה באלו, מעבבר לאי נעימות שתיגרם לו עקב הכורח להיות במצב שהוא מרגיש שלא נכון לו, הוא בלבול בנוגע ליכולת שלו לבטוח בהרגשתו ולקבל החלטות נכונות עבור עצמו.
אפשר גם לבדוק איך הוא מתפקד בחוגים. אולי יש מקום לשלוח אותו לחוג תנועה שיעזור לו "בקטן" להתכונן להתנסויות ה"גדולות" של הגן.
אם את מרגישה שזה המצב אצלכם, ושמדובר באמת פגיעה באיכות חייו של הילד, אפשר אולי לבקש מרופא הילדים הפניה לאבחון לרגישות יתר לרעש ותנועה.
אני בעד לכבד את הילד, ולא לפגוע באוטונומיה שלו - הוא יודע מה הם היכולות שלו ומה הם גבולותיו. פגיעה באלו, מעבבר לאי נעימות שתיגרם לו עקב הכורח להיות במצב שהוא מרגיש שלא נכון לו, הוא בלבול בנוגע ליכולת שלו לבטוח בהרגשתו ולקבל החלטות נכונות עבור עצמו.
אפשר גם לבדוק איך הוא מתפקד בחוגים. אולי יש מקום לשלוח אותו לחוג תנועה שיעזור לו "בקטן" להתכונן להתנסויות ה"גדולות" של הגן.
לשובלאור ביישנות אצל ילדיםיהודית פוגלאחרונה
גיל 3.5 הוא גבולי ועדיין ניתן ללכת עם הרצונות שלו. אבל בהחלט נחמד שילד מככב בחגיגות בגן. באופן כללי אני מצטרפת למה שאומרת יוקטנה, אבל אולי תנסי איזושהיא סימולציה בבית לפני החגיגה בגן, או להסכים עמו שבשני ריקודים הוא ירקוד ובשאר יהיה לידך. היי רגועה ואופטימית וגם זה יעזור. רק היום שמעתי מאישה שמדברת הרבה מאוד לפני קהל שיש לה חרדת במה קשה!!! היא מצליחה לדבר רק אם היא לוקחת כדור הרגעה! שזה אומר שזה לא פשוט ל"הופיע" ועוד בגיל 3.5....
תמיכה כספית של הורים בילדים הנשואיםיהודית פוגל
שאלה: האם עלינו לידע את ילדינו על עזרה כספית לאחד מהם?? אנו נוהגים לתת לכל אחד כפי צרכיו כמו לצורך טיפול שיניים, קניית או תיקון יקר למכונת כביסה, ולא נותנים באופן שווה לכולם. אחד מילדינו אמר שהורי אחד החברים שלו נוהגים לחלק את הסכום העומד לרשותם שווה בשווה בין כל הנשואים, ובהוצאות גדולות שיסתדרו כמיטב יכולתם. האמירה היא בגלל שאנחנו שומרים היטב על מכונת הכביסה שלנו והיא מאריכה ימים עלינו להיות מקופחים??ההורים נוטים ללכת בדרך הקודמת של לכל אחד כפי צרכיו, ומה עם אלו שהכל בסדר אצלהם ב"ה?? ישמחו לקבל חוות דעתכם.
למה ליידע???אודי-ה
זה הכסף שלהם. לא צריך לחלק לילדים שווה בשווה כמו שלא מחנכים אותם בצורה שווה.
יש ילד שהוא פזרן - אם יחלקו לא כסף כשהוא צירך הוא רק ימשיך לפזר...
או לדוג' משפחה שנולדת לה שלישיה (או רביעיה, כמו בישוב שלנו...) - ברור שהיא צריכה סיוע.
כל מקרה לגופו.
אבל תמיכה כספית קבועה - לדעתי ברוב במקרים היא ממש לא טובה כי מאוד כדאי שמהתחלה הזוג יתרגל לחיות על חשבונו בצורה מאוזנת ומחושבת. זה רק לטובתו.
לא צריל לחלק כסף סתם אם הוא עומד לרשות הורים, אלא רק אם הילדים באמת צריכים. כשיש כסף מיותר, נראה לי שכדאי לחסוך לעיתות משבר. ממילא אח"כ הכל מגיע לילדים ובינתיים שיסתדרו לבד. זה יהיה להם יותר בריא...
אפשר גם לתת מתנה כשיש יומלדת וכאלה ואז אם יש מישהו שאף פעם לא צריך סיוע חד-פעמי אז נותנים לו קצת יותר ביומולדת... צ'ופר...
יש ילד שהוא פזרן - אם יחלקו לא כסף כשהוא צירך הוא רק ימשיך לפזר...
או לדוג' משפחה שנולדת לה שלישיה (או רביעיה, כמו בישוב שלנו...) - ברור שהיא צריכה סיוע.
כל מקרה לגופו.
אבל תמיכה כספית קבועה - לדעתי ברוב במקרים היא ממש לא טובה כי מאוד כדאי שמהתחלה הזוג יתרגל לחיות על חשבונו בצורה מאוזנת ומחושבת. זה רק לטובתו.
לא צריל לחלק כסף סתם אם הוא עומד לרשות הורים, אלא רק אם הילדים באמת צריכים. כשיש כסף מיותר, נראה לי שכדאי לחסוך לעיתות משבר. ממילא אח"כ הכל מגיע לילדים ובינתיים שיסתדרו לבד. זה יהיה להם יותר בריא...
אפשר גם לתת מתנה כשיש יומלדת וכאלה ואז אם יש מישהו שאף פעם לא צריך סיוע חד-פעמי אז נותנים לו קצת יותר ביומולדת... צ'ופר...
אולי ניקח גם את כולם יחד לטיפול שורש בשן???אם ה6
נשמע לא הגיוני נכון? אם יש צורך בטיפול נטפל ולא נעשה טיפול שורש גם למי שלא צריך!
אם רחל בת ה8 צריכה שמלה חדשה זה אומר שאני צריכה לקנות בגד חדש לכולם?
ויש דוגמאות בלי סוף כשהילדים קטנים זה נראה לנו סביר לתת לכל אחד מה שהוא צריך ולא שווה לכולם אז למה כשהם גדולים כולם צריכים לקבל אותו דבר?
אם לאחותי יש עכשיו בעיות פרנסה וההורים שלי תומכים בהם זה אומר שהם צריכים לתת לי כסף למרות שאנחנו מסודרים ב"ה???
ואם למחרת חס וחלילה להם תהיה צורך בהוצאה גדולה משל עצמם הילדים יעזרו להם ב"דמי הכיס" שהם מקבלים על בסיס קבוע?
ב"ה שכשצריך ההורים עוזרים ואל תהיו צרי עין בשל אחרים אם אתם שמרים טוב על המכונת כביסה שלכם - כל הכבוד אל תתנו לקדוש ברוך הוא סיבות לחפש לכם צרות ואל תקנאו באחים שלכם !!!
אם רחל בת ה8 צריכה שמלה חדשה זה אומר שאני צריכה לקנות בגד חדש לכולם?
ויש דוגמאות בלי סוף כשהילדים קטנים זה נראה לנו סביר לתת לכל אחד מה שהוא צריך ולא שווה לכולם אז למה כשהם גדולים כולם צריכים לקבל אותו דבר?
אם לאחותי יש עכשיו בעיות פרנסה וההורים שלי תומכים בהם זה אומר שהם צריכים לתת לי כסף למרות שאנחנו מסודרים ב"ה???
ואם למחרת חס וחלילה להם תהיה צורך בהוצאה גדולה משל עצמם הילדים יעזרו להם ב"דמי הכיס" שהם מקבלים על בסיס קבוע?
ב"ה שכשצריך ההורים עוזרים ואל תהיו צרי עין בשל אחרים אם אתם שמרים טוב על המכונת כביסה שלכם - כל הכבוד אל תתנו לקדוש ברוך הוא סיבות לחפש לכם צרות ואל תקנאו באחים שלכם !!!
תמיכה בילדים נשואיםיהודית פוגל
יש להבדיל בין ילדים שנמצאים בבית וההורים נותנים לכל אחד לפי צרכיו, לבין ילדים בוגרים ונשואים שלכאורה אין להורים כל מחויבות אליהם, וההורים מעונינים לעזור ולהקל אם יש באפשרותם. וכאן מתעוררות השאלות, אולי יש מישהוא במצוקה אמיתית אבל הוא לא מתבכיין בפני ההורים בעוד שאחד מהם כל הזמן מתלונן וההורים נותנים לו יותר כי הוא "בוכה" יותר. אנא , נשואים, תנו תשובות!
אחים מתבכייניםאנונימי (פותח)
לדעתי צריכה להיות חלוקה שווה כשמדובר במתנות. כי כך הנכדים לא יקנאו שזה קיבל כך וזה קיבל אחרת. ואם מדובר בתמיכה כלכלית, לדעתי צריך לתת למי שנזקק יותר אך אצלנו באמת קורה (כמו שיהודית כותבת) שהאח שמתבכיין כל הזמן באמת מקבל יותר - בטעות, כי גם אנחנו באותו מצב - רק שאנחנו לא מתבייכנים. אך באמת לי זה לא מפריע שהם מקבלים ואנחנו לא, כי אנחנו באופיינו מעדיפים להסתדר בעצמנו עם מה שיש ולא להיות תלויים בהורים, ואם הם מעדיפים אחרת - בבקשה! לדעתי, צריך להסתדר עם מה שיש ולשמוח בכך - כי אם זה מה שהקב"ה נתן, סימן שזה מה שאנחנו צריכים, אז בשביל מה להתבכיין? האם הורינו הם מקור השפע בעולם?!
אחרי דיון משפחתיאם ה6
העלתי את הנושא היום לפני חמותי , גיסתי הנשואה וגיסתי שאינה נשואה
וכולנו, הסכמנו שכל מקרה לגופו וכן כמו שכשהילדים קטנים ותליים בנו אנחנו לא מחלקים שווא בשווא כך גם לנשואים לא,
ואם הכל נורמלי במשפחה אז אפשר להכיר מצבי מצוקה גם בלי תלונות (יש לי גיסה שמתלוננת ויש גיסה שלא). לכל אחד מנסים לעזור במה שאפשר. קורה גם שכולם חוץ מאיתנו (לנו יש עבודות מסודרות בשונה מהשאר...) מקבלים משהוא -שכיף לקבל וחבל לי שלי לא מפרגנים אותו, אבל ברור לי שזה לא מרוע ואם אנחנו באמת נזדקק לעזרה יתנו גם לנו.
כמו כן מתנות - אם בחנוכה נפגשים כולם אז כדי להקפיד לקנות לכולם פחות או יותר אותו דבר אבל סתם כך - הנכדים גם לא מבקרים/עוזרים באותה תדירות ולכן כל אחד מקבל דברים שונים
העולם לא פייר - אין מה לעשות ,צריך ללמוד לשמוח במה שיש
וכולנו, הסכמנו שכל מקרה לגופו וכן כמו שכשהילדים קטנים ותליים בנו אנחנו לא מחלקים שווא בשווא כך גם לנשואים לא,
ואם הכל נורמלי במשפחה אז אפשר להכיר מצבי מצוקה גם בלי תלונות (יש לי גיסה שמתלוננת ויש גיסה שלא). לכל אחד מנסים לעזור במה שאפשר. קורה גם שכולם חוץ מאיתנו (לנו יש עבודות מסודרות בשונה מהשאר...) מקבלים משהוא -שכיף לקבל וחבל לי שלי לא מפרגנים אותו, אבל ברור לי שזה לא מרוע ואם אנחנו באמת נזדקק לעזרה יתנו גם לנו.
כמו כן מתנות - אם בחנוכה נפגשים כולם אז כדי להקפיד לקנות לכולם פחות או יותר אותו דבר אבל סתם כך - הנכדים גם לא מבקרים/עוזרים באותה תדירות ולכן כל אחד מקבל דברים שונים
העולם לא פייר - אין מה לעשות ,צריך ללמוד לשמוח במה שיש
"שיטת הקשב" או "לגדל ילדים בלי חיתולים"יוקטנה
ביקשתי את רשותה של יהודית פוגל לכתוב הודעה בנושא, לאחר שקראתי דעה קדומה חוזרת בנושא גמילה, כאילו שליטה ביציאות ("גדולים" כ"קטנים" ) מתפתחת עם הגיל.
האמת היא שכל תינוק (בריא) נולד עם שליטה בסוגריו. תינוק בריא יודע לעשות פיפי וקקי, ממש כשהם שהוא נולד עם היכולת לינוק. בעולם המודרני ההורים שמים על הילד חיתול ואינם מודעים ליכולת הזו של התינוק, ובכך מנוונים את המודעות של הילד לצרכיו, ממש כשם שתינוקות שאינם יונקים מאבדים את רפלקס היניקה שלהם עם הזמן.
כשאני נחשפתי ל"שיטת הקשב" (שנקראת כך משום שההורים מקשיבים לצורך של הילדים שלהם להתפנות ומגיבים) חשבתי: "את זה אני מוכרחה לראות בעיניים שלי!". למזלי עמד לרשותי באותה העת התינוק שלי אורי, שהיה אז בן 4 חודשים. התחלתי להשאיר אותו בלי חיתול בשעה שהיינו נמצאים מחוץ לבית, ומדי פעם, כשחשבתי שהוא צריך פיפי או קקי, לקחתי אותו לשיח הקרוב והחזקתי אותו בתנוחה מתאימה. התגובה היתה מיידית! כבר בפעמים הראשונות הוא עשה פיפי או קקי (כשהיה לו), ובתוך יומיים היה כבר ברור שהוא ממש מחכה. למעשה, אפילו אם הוא לא היה באמת צריך פיפי, הוא עשה כמה טיפות, כאילו בשביל לעודד אותי
מאחר ואורי היה כבר ילדי השלישי (וכיום אני משתמשת בשיטה גם עם בתי הרביעית), לא הצלחתי מעולם להיות פנויה לגלות את כל הדרכים בהם הילדים מאותתים לי שהם צריכים להתפנות. אני בעצם מיישמת את השיטה בצורה חלקית, ורחל בהחלט עושה חלק מהפיפי בחיתול. קקי - כמעט לעולם לא (זה יותר פשוט כי יש ממש זמנים קבועים, וגם השליטה קלה יותר, כפי שכולנו יודעים ומרגישים). למרות זאת אני מצליחה "לתפוס" כ-50% מהפיפי, ואת השאר היא עושה בחיתול (קל לספור ולדעת, כי אני משתמשת בחיתולי בד). ההרגשה של הצלחה היא מאוד מספקת: "הבנתי מה שהתינוקת שלי רוצה!". הסיפוק של ההבנה גם של הצורך הזה של הילד הוא גדול מאוד, וגם נותן ביטחון ביכולת האימהית שלי בכלל.
קל לי במיוחד לזהות צורך של רחל בפיפי במקרים הבאים:
1. קימה מהשינה. תינוק בריא לא עושה פיפי בזמן השינה. תינוק מרגיש שהוא צריך פיפי בזמן המעבר ממחזור שינה אחד לבא אחריו, ואז הוא "מתלונן". בלילה אין לי בכלל פספוסים עם רחל - אני שמה אותה על הסיר, מחזירה לה את החיתול, והיא ממשיכה לישון (או שנרדמת בהנקה, חלק מהפעמים). גם כשהיא ישנה ביום, כשהיא קמה מהשינה אני שמה אותה על הסיר. לפעמים יש, לפעמים אין, ולפעמים היא כבר עשתה בחיתול - לא נורא! בשביל זה הוא שם
2. כאמא לילדה רביעית, אני נעזרת חלק גדול מהזמן במנשא. לתינוק אינסטינקט מולד שלא לעשות את צרכיו על הוריו. כמובן - לא עד עולם! בסוף יוצא, אבל התינוק יתפתל וירטון זמן רב לפני כן! ובאמת, במירב הפעמים הללו אני מזהה נכונה.
3. הודות לאותו אינסטינקט, גם בזמן הנקה קל יחסית לזהות פיפי או קקי. ההנקה גם מעודדת את עשיית הצרכים, ולכן אם אני מרגישה שלרחל יש קקי, אני מניקה אותה ואז מניחה אותה על הסיר. ההנקה פשוט מכניסה אותם ל"אווירה" הנכונה
רוב הפספוסים שלי קורים כשרחל נמצאת על הרצפה, ואני פחות קשובה לה ("שיטת הקשב", כאמור...). אני שמחה על כך שאני מצליחההכין שנאי מצליחה. שואלים אותי אם זה לא קשה לי, ואני אומרת שמרגע שנדמה לי שבתי מבקשת ממני להתפנות, אני לא מסוגלת לא להענות לה, כפי שאני לא יכולה שלא להענות לרעב או צמא שלה, או כל צורך אחר של כל ילד אחר שלי.
עוד מידע באתר המופלא באופן טבעי, ואשמח גם לענות על שאלות ולהרחיב עוד בנושא!
מעניין מאדיונה
לא אמרתי שזה רע יוקטנה
לא אמרתי שזה רע לשים טיטול - כאמור גם אני חיתלתי לגמרי שני ילדים, ואת שני הבאים אני מחתלת רוב הזמן (ורק מנססה לקחת לעשות את צרכיהם, כשאני חושבת שהם מבקשים ממני).
הרעיון הוא לנסות להבין את הילדים שלנו. כמו להבין כשהם מבקשים לאכול זה נחמד להם לדעת שהם מונים, ונעים להם יותר להילקח לעשותאת צרכיהם, מאשר לעשות אותם על עצמם - כך אני חושבת.
הרעיון הוא לנסות להבין את הילדים שלנו. כמו להבין כשהם מבקשים לאכול
זה נחמד להם לדעת שהם מונים, ונעים להם יותר להילקח לעשותאת צרכיהם, מאשר לעשות אותם על עצמם - כך אני חושבת.זה נראה מתאים רק לאישה שנמצאת בבית.אודי-האחרונה
הורות ועבודה, וגם קשיי שינה אצל ילדים.אנונימי (פותח)
שלום. אני חדשה כאן וראיתי דברים יפים מאד.
רציתי לשאול, אני אמא לשני ילדים קטנים וגם מחנכת במשרה מלאה... הבית שלי במשך השבוע צובר ערימות (כלים / כביסה/ סתם בלגן..) ומחכה ליום החופשי... גם עם הילדים אני לא תמיד מרגישה שהייתי איתם מספיק. איך עושים את זה? אשמח לקבל רעיונות ותגובות.
ועוד: בתי הקטנה (שנה וחודש) בזמן האחרון מפתחת ממש קשיים בהרדמות, ועדיין מתעוררת לינוק 3 פעמים בלילה. איך מפסיקים את זה?
תודה.
כולנו באותה הצרהאנונימי (פותח)
ותמיד הבית של השכנה כזה מתוקתק ותמיד הכל נקי ומסודר. אני גם עובדת עם שני ילדים והבית שלי הוא לא מוזיאון. לפעמים מאוד קשה לי אבל אני משתדלת לעשות את מה שאני יכולה ומה שאני לא יכולה אני עובדת על עצמי שזה מה שיש ואני בן אדם נורמלי, אישה טובה ואמא נהדרת גם אם הבית שלי הוא לא בדיוק מה שרציתי. אני ממש מבינה אותך...
גם אני בעד "צרת רבים"יוקטנה
אולי אם היית רואה את הבית שלי, היית מרגישה טוב יותר קשר לבית שלך
כל הכבוד "יאמי"יונה
ועוד משהו:יונה
על דלת המטבח שלי תלוי קישוט שהבת שלי הביאה פעם מהגן.
זהו סינר קטן עליו כתוב בערך כך:
"תודה לך ה'
תודה עבור כיור מלא כלים מלוכלכים- יש לנו שפע של אוכל
תודה עבור הערימה של הכביסה-יש לנו המון בגדים ללבוש
תודה עבור המיטות המבולגנות-הם היו חמות ונוחות ממש......"
וכו' וכו'
ואני רוצה להוסיף תודה לכותבת האלמונית,שמשמחת אותי בכל פעם שאני רואה את הסינר הנחמד הזה.
תודה לך !
זהו סינר קטן עליו כתוב בערך כך:
"תודה לך ה'
תודה עבור כיור מלא כלים מלוכלכים- יש לנו שפע של אוכל
תודה עבור הערימה של הכביסה-יש לנו המון בגדים ללבוש
תודה עבור המיטות המבולגנות-הם היו חמות ונוחות ממש......"
וכו' וכו'
ואני רוצה להוסיף תודה לכותבת האלמונית,שמשמחת אותי בכל פעם שאני רואה את הסינר הנחמד הזה.
תודה לך !
הורות ועבודהיהודית פוגל
כל התגובות נכונות ויפות. בשנים שהילדים קטנים חובה לעשות סדר עדיפויות, וממש להתעלם מהבלאגן ומהדברים הלא הכרחיים. העיקר שכולם יהיו שמחים, מרוצים ובמצב רוח טוב, את זה יזכרו ולא כמה הבריק המטבח או כמה ניקו את התריסים... אמא בריאה ומרוצה ילדים רגועים ושמחים אוירה טובה ושמחה שווה הכל!!
גם אצלי...אודי-ה
אצל רובם זה ככה...
מה שאני עושה בשביל שתהיה הרגשה טובה כשאין זמן- קודם כל אני מסדרת את הסלון והמטבח - שתהיה הרגשה טובה להיכנס הביתה. אח"כ, כשמסודר יש חשק לשטוף את הכלים. כל שאר הדברים אפשר לנקות פעם ב... וכשהילדים יגדלו בע"ה הם יעזרו והבית יהיה יותר מבריק.
מה שאני עושה בשביל שתהיה הרגשה טובה כשאין זמן- קודם כל אני מסדרת את הסלון והמטבח - שתהיה הרגשה טובה להיכנס הביתה. אח"כ, כשמסודר יש חשק לשטוף את הכלים. כל שאר הדברים אפשר לנקות פעם ב... וכשהילדים יגדלו בע"ה הם יעזרו והבית יהיה יותר מבריק.
בקשר לתינוקת שקמה-אודי-האחרונה
נראה לי שיש איזשהו גיל סביבות גיל שנה עד שנה וחצי (אצלי זה השתנה מילד לילד) שהם מתחילים לבכות יותר כששמים אותם במיטה וכשמביאים אותם למעון. אולי בגלל שהם יותר מבינים. אפשר לנסות להתעלם כמה דק' והילד הולך לישון (במשך כמה ימים) ואח"כ זה עובר. לפעמים זה שיניים וכו'... אז אם הוא בוכה יותר מדי - צריך להתייחס.
אם יש למישהו הערות על השיטה אשמח לשמוע...
אם יש למישהו הערות על השיטה אשמח לשמוע...
זמן הורים! סקר יציאות (אחרות)יוקטנה
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
נאה דורש, נאה מקיימ(ת)! עונה:יוקטנה
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
יוצאים הערב! יש!
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
בשאיפה פעם בשבועיים...
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
רחלי עוד מעט בת שנה, ויוצאת איתנו (נקווה שתישן לפחות...).
הגדולים הושארו בבית צעירים יותר, אבל רחלי פשוט תצווח עד שאני אחזור.
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
כמובן שעדיף סבבתא או דודה (גם מבחינה כלכלית, אבל לא רק), אבל בדרך כלל בייביסיטר. שלנו בנות 16 ומעלה.
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
אין
יוצאים הערב! יש!
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
בשאיפה פעם בשבועיים...
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
רחלי עוד מעט בת שנה, ויוצאת איתנו (נקווה שתישן לפחות...).
הגדולים הושארו בבית צעירים יותר, אבל רחלי פשוט תצווח עד שאני אחזור.
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
כמובן שעדיף סבבתא או דודה (גם מבחינה כלכלית, אבל לא רק), אבל בדרך כלל בייביסיטר. שלנו בנות 16 ומעלה.
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
אין
האמת שלענות על זה, זה היה ממש מדכאיעל ל'
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
אוף ברח לייעל ל'
לפי התשובות גם תבינו למה זה מדכא...
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
כל כך מזמן שאני כבר לא זוכרת
2. האם אתם "יוצאים קבוע"? לצערי לא
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
בגיל 3 חודשים אבל רק אצל הסבתא
4. בייביסיטר? סבתא? דודה? רק סבתא בנתיים.
אבל אני מאוד רוצה לעבור את המחסום הזה ולהתחיל עם בייבי סיטר
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
אין , ואשמח לשמוע,
במיוחד לגבי בייבי סיטר, אם זה משתלם, וכמה משלמים
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
כל כך מזמן שאני כבר לא זוכרת
2. האם אתם "יוצאים קבוע"? לצערי לא
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
בגיל 3 חודשים אבל רק אצל הסבתא
4. בייביסיטר? סבתא? דודה? רק סבתא בנתיים.
אבל אני מאוד רוצה לעבור את המחסום הזה ולהתחיל עם בייבי סיטר
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש
אין , ואשמח לשמוע,
במיוחד לגבי בייבי סיטר, אם זה משתלם, וכמה משלמים
ליעל, זה ממש חשוב! זה יהיה טוב גם לילד/ים שלך.אודי-האחרונה
1. מתי יצאתם לאחרונה בלי הילדים?
לפני חודש ל-3 ימים נופש. היה מעולה! אוויר לכל השנה...
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
לנופש של כמה ימים משתדלים פעם בשנה וסתם יציאות פעם בחודשים-שלושה.
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
כשהבן הבכור היה בן 8 חודשים יצאנו לנופש 3 ימים (הוא היה אצל הסבתא)
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
בסתם יציאה - בייביסיטר, בנופש - סבתא.
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש -
הצעה מעולה - למי שיש יום חופשי בשבוע, לצאת בבוקר לטיול קצר בטבע עם פיקניק ולהספיק לחזור למעון/גן (אצלנו עד ארבע...) עשינו את זה וזה היה פשוט מצוין וכיף.
לפני חודש ל-3 ימים נופש. היה מעולה! אוויר לכל השנה...
2. האם אתם "יוצאים קבוע"?
לנופש של כמה ימים משתדלים פעם בשנה וסתם יציאות פעם בחודשים-שלושה.
3. באיזה גיל השארתם אותם פעם הראשונה ויצאתם לבילוי?
כשהבן הבכור היה בן 8 חודשים יצאנו לנופש 3 ימים (הוא היה אצל הסבתא)
4. בייביסיטר? סבתא? דודה?
בסתם יציאה - בייביסיטר, בנופש - סבתא.
5. הערות וסיפורים הקשורים לנושא, אם יש -
הצעה מעולה - למי שיש יום חופשי בשבוע, לצאת בבוקר לטיול קצר בטבע עם פיקניק ולהספיק לחזור למעון/גן (אצלנו עד ארבע...) עשינו את זה וזה היה פשוט מצוין וכיף.
בישנות אצל ילדיםאנונימי (פותח)
יהודית וחברי הפורם שלום רב.
בננו הבכור ( בן 3.5) ילד מקסים ובישן. בבית ואצל חברים הוא שובב ופעיל. בגן הוא מאד שקט. הדבר מתבטא גם במסיבות שנערכות בגן. איני יודעת איך אני צריכה להגיב במסיבות כאשר הוא מחזיק בבגדי ולא רוצה לשתף פעולה עם הגננת. האם לדחוק בו להשתתף בפעילות ( כגון ריקודים עם שאר ילדי הגן) או לתת לו להיות צמוד אלי. ליבי אומר לי להניח לו, אך הדבר מפריע לי ואיני יודעת כיצד לנהוג..
אשמח לקבל ממכם עצות.....