תקשיבו אלעד המנהל של הפורום של צער בעליי חיים אמר לי אם אני ישיג 30 משתתפים הפורים חוזר
מי שרוצה שיכתוב בתגובות..
תקשיבו אלעד המנהל של הפורום של צער בעליי חיים אמר לי אם אני ישיג 30 משתתפים הפורים חוזר
מי שרוצה שיכתוב בתגובות..
אני ממש מישתדלת לא להכניס לטלפון שלי שירים של זמרים, לא עובדי השם. ולא שומרים תורה ומצוות..
זה ממש קשה כי שירים ממש יפים הם של זמרים לא משהוא..(לא אומרת שדתיים לא שרים יפה)
אבל אשמח להבין, את העומק בנושא של לא לשמוע שירים על זמרים לא עובדי השם.. (אני יודעת כמה זה מזיק לנפש)
אבל זה נורא קשה. וגם פוגע לי בעבודת ה". אשמח לתגובות...
צריך לדעת כמה להגביל ובאיזו בחינות
איך שולחן שבת נראה אצלכם? אצלנו אחים שלי עוזבים את השולחן אחרי 5 דקות והולכים לספה לקרוא, אני שר לבד, וחוץ ממני ומהאח הקטן שלי שעבר בר מצווה, אף אחד מהאחים לא מברך...
חלות סלטים וזה- כולם בשולחן פטפוטים..
אח"כ זמירות- חלק נושרים... אם הגיסים כאן אז הבנות נושרות מהר אם לא אנחנו גם שרות...
אוכל- כולם חוזרים............
ודברי תורה כולם מקשיבים מי מהספה ומי מהשולחן- אסור לקרוא כשמישהו מדבר...
ואחר כך זה כזה התמרחות פטפוטים, פיצוחים, כל אחד מתמקם בסלון....
וזהו.
ברכת המזון.
זימון. (אם יש)
ולישון......
איך כותבים הודעות בפרטי?
יש מסרים
ויש שיחות אישיות אבלל צריך שיהיה לך 25 הודעות מושקעות
ינעלו לך את זה..כמו השירשור הקודם זהה שלך..
אני היחידה שמרגישה שונה בכל מקום שאני נמצאת בו?
כאילו אני גרה במקום לא דוסי כמעט בכלל, אבל עדיין מקום קטן, והמשפחה שלי לא נמצאת בשום גרעין או משו כזה.. אנחנו לא מכירים שם כמעט אף אחד.. אני דתייה, אבל בגלל שהמקום לא דוסי בכלל לא היו בו בתי ספר נורמליים אז למדתי בחרדי וזה היה די קשה.. יצאתי אנטי בהרבה דברים בגלל זה.. ואז עברתי לאולפנה באזור כי ההורים שלי לא רוצים שאני אלך לפנימייה כי אני ואחותי התאומה היחידות שבבית, וגם המקום שהייתי רוצה ללכת אליו עולה יותר מידי יקר, וכפי שאמרתי המקום שאנחנו גרים לא דוסי בעליל אז זה היה לי כל כך קשה להסתגל לשם ,ברוך השם יש שם כמה בנות נורמליות שהצלחתי להתחבר אליהם.. אבל הבעיה העיקרית היא שההורים שלי חוזרים מתשובה, הם גרו בחול ועלו לארץ ואני ממש מעריכה אותם על זה אבל אני תמיד מרגישה שונה בגלל זה.. אבא שלי לא מוכן לספר לנו כלום על עצמו, והדבר היחיד שאני יודעת זה שיש לו שני אחים ואבא ואמא ז"ל וילד אחר, אבל הוא מאישה גויה ובחיים לא פגשנו אף אחד מהצד של אבא שלי.. והוא שינה את השם משפחה שלו ככה שהאמת? אני לא יודעת אם אנחנו אשכנזיים או ספרדים בכלל.. אנחנו הולכים לפי מה שאמא שלי אבל אני לא באמת יודעת את המוצא שלנו בכלל.. ההורים שלי בגלל שהם חוזרים בתשובה יש הרבה דברים שהם לא יודעים ואני לפעמים מרגישה ממש מוזר עם חברות שלי כי הדרך שבה מתנהגים אצלנו שונה מכל מקום אחר, בוא נגיד שרק התשעה באב הזה גיליתי שנוהגים מנהגי אבלות כמו לשבת על הרצפה.. אני תמיד מפחדת לדבר על נושאים הלכתיים כי אני מפחדת לגלות לסביבה שלי כמה שאני שונה.. יש הרבה נושאים שברגע שמדברים עליהם אני תמיד משתתקת, ואם לפעמים אני משתפת במה שהולך אצלנו בבית ( רק בדברים מסוימים מאוד) אני מרגישה שחלק מהחברות שלי מסתכלות עליי שונה אחר כך וזה כל כך מתסכל לא להיות יכולה לדבר באמת על מה שעובר שאצלי כי אחרת יפסיקו לראות אותי ויראו את כל הסיפור מסביב!
וזהו אני פשוט מתוסכלת ברמות ואני מרגישה שאני לא באמת יכולה לדבר על זה עם בנות
אז פרקתי כאן כי האמת האנשים היחידים שאני יכולה לשתף זה אנשים שלא מכירים אותי..😕
- את בעצם מרגישה שהשוני הזה שאת מתארת,
יכול לגרום לזה שבנות לא ירצו להיות חברות שלך, אם הבנתי נכון?
אבל... תראי, למרות כל השוני
בטח עדיין יש לך דברים משותפים עם בנות, מעבר לזה שאתן אולי גרות באותו יישוב, ולומדות באותו מקום....
אז לדעתי, אם את אומרת שכשאת מספרת גורם להן להסתכל עלייך בצורה אחרת,
כנראה כדאי שתנסי למצוא נושאי שיחה משותפים איתן, שלאו דווקא קשורים למשפחה שלך והסגנון שלהם.
ויותר לספר לחברות הטובות על הדברים האלה.
אבל,
גם לדעתי חשוב שלא תנסי יותר מידי להסתיר את זה.... כדי לא להגדיל את הבעיה סתם.
ואת יודעת? זה נחמד שיש חברות שבאות מרקע קצת שונה, כי בטח את הרבה יותר מעניינת בשבילן,
ויהיה להן הרבה יותר מה ללמוד ולדעת ממך.
ואת ממש לא היחידה שמרגישה שונה לפעמים. זה קורה לכולם. ואת מדהימה! הרבה כוח...
החיים שלך.. זה סיפור... אם זה מנחם אותך, גם אני מרגיש ממש שונה בגלל שאני גדלתי עם סיפור חיים גם שונה והזוי.. לכן רוב התפיסות עולם שלי מאוד... שונות.
ואם את צריכה מישהו שיהיה שם בשבילך, בכיף. אני יודע שלי זה היה ממש חסר.
והחיים הם כמו אלכוהול, הטעם רק משתפר חחח
מבינה אותך כלכך.
הלב איתך.
בא לי לחבק אותך.
מבינה אותך כל כך.
מכירה את התחושה.
תתפללי לאבא שתמצאי את המקום שיהיה לך בו הכי טוב ונכון.
ותיהייי בטוחה בעצמך.
תאהבי את מי שאת ואת המשפחה שלך.
תיהיי גאה בהם.
אין כמו המשפחה.
גם כשקשה.
בהצלחה ממש ממש.
ממש עודדתם אותי!
האמת שיש כאן מישי שכן יודעת מי אני, היא חברה שלי מהבית, ומודה שהיה לי הרבה יותר נוח לדבר על זה כאן ולדעת שהיא תראה את זה מאשר לדבר פנים מול פנים.. הקטע שהרבה חברות שלי באות מסביבה מאוד שיפוטית כזאת והרבה פעמים אני לא תמיד מרגישה איתם בנוח, כי אני יודעת שאחר כך הם ידברו על זה ביניהם שאני לא אוכל להסביר..
תודה ממש לכולם! זה עודד ברמות..
ורוב הזמן אני מסתכלת על זה ממקום של שונה זה מיוחד, ואני גאה בזה הרבה פעמים, אבל יש פעמים שנמאס לי מיזה שבא לי לזרוק הכל
וואי אחותי זה חתיכת אומץ ככה לספר את זה, ושתדעי שאני מעריכה אותך ברמות!!!
בקשר למה שאמרת אני ממש מכירה את זה מזה חברה שיפוטית והלוואי שזה יפסק כבר כי זה באמת נורא! מנסיון.. אבל אני ממליצה לך כמה שזה קשה לא לשים עליהם ותהי גאה במי שאת כי את אחת המדהימות!!
והלוואי שנדע להוריד את הסטיגמות כבר ולהסתכל על הבן אדם באמת
אוהבת אותך![]()
דמעה שקופהאחרונהנעים להכיר, זאת אני.
ילידת הגירוש.
המשפחה שלי גרה בגוש קטיף.
אמא שלי גדלה שם מגיל שלוש.
אחים שלי הגדולים גדלו בגוש.
אבל אני לא הייתי שם, אני נולדתי אחרי.
אמנם לא גדלתי בגוש, אבל יש לי פינה בלב למקום הזה.
לחבל ארץ המדהים הזה, לקהילות המדהימות שהיו שם, לאווירה שהייתה, לנופים המרהיבים.
בכל שנה, באזור תשעה באב, מתחילים לדבר בבית על הגירוש, על העקירה.
מספרים סיפורים מההקמה של הגוש, מהתקופות היפות, לפני השלום, וגם סיפורים מהפיגועים, מהתקופות הקשות.
מספרים מה הלך בגוש לפני הגירוש עצמו, על השב"חים, על הבית הפתוח, מדברים על הכל.
הגוש נמצא לי תמיד בדם, לא משנה מתי אני זוכרת אותו.
מספיק שקוראים לי בשם שלי ויש לי צביטה בלב, איך אפשר לקרוא לי ככה אם זה שם של יישוב??
ההורים שלי מספרים שחצי שנה אחרי גרוש, כאשר קראו לי בשם כולם שלחו להם הודעות שזאת נחמה מאד גדולה אחרי הגירוש.
אנשים דיברו על זה שלמרות הכל המשפחות ממשיכות, אבל לא שוכחות את העבר.
אז היי, אני ניסנית קליין, ההורים שלי גורשו מהיישוב ניסנית ומה שאני רוצה לומר לכם זה שגם אם לא גרתם שם, ולא גורשתם משם, אתם יכולים להתחבר למקום, כי זה היה מקום של כולם!! כל מי שהגיע לשם ישר מצא את המקום שלו!!
בתפילה שבקרוב נזכה לגאולה שלמה ונחזור לגוש קטיף!!
מדהים, מתחברת כל כך. בפנים בלב
ככ יפה טהור שנזכה במהרה בימינו אמןן!!!!!!!!!!!
הייתי בהמון הפגנות למרות שהייתי בין שנתיים וחצי. אני לא זוכר משם כלום!
אבל (והוא אבל גדול) זה לא הפריע לי להמשיך להיות חם על הגוש גם כשגדלתי, עד כדי כך שבבית ידעו שאם יש שאלה על גוש קטיף - זה אני. לכל מקום הלכתי עם משהו כתום, הגוש הלך איתי לכל מקום.
בנוסף לפני כמה שנים, באחד החופשים הגדולים, נאספנו כמה חברים טובים (לא באותם גילאים) ועשינו הפצות של סטיקרים ופלאיירים על הגוש בכל העיר.
בקיצור- זה לא קשה בכלל לחיות את הגוש למרות שלא היית שם.
בבניין ירושלים וגוש קטיף ננוחם!!!
עוד נשוב לשם...!!!
עוד נחזור למקום הזה, בעז"ה .
נולדתי חודשיים לפני הגירוש בניסנית.. והיינו שכנים![]()
מה ההיתם לוקחים לבוק?
עוד סט של בגדים, אוכל ושתיה...
וזהו בתכלס מה צריך עוד
רוצה לגדול בתורה? רוצה לשמש תלמידי חכמים? לשמוע את גדולי הדור ולהבין איך ללמוד?
רוצה לתת ערך תורני לימי בין הזמנים? לנצל את הימים האלו? לצאת מלא סיפוק?
להתרומם בתורה, בחכמה, באמונה ובמידות?
זו ההזדמנות שלך!!
כולם מוזמנים להכנס ולעסוק בתורה!
שיעורים מקוונים מגדולי רבני הציונות הדתית, הגאונים הרבנים: הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב שפירא, הרב אריה שטרן, הרב בן ציון אלגאזי, הרב יוסף צבי רימון, ועוד ועוד.
אפשרויות לחברותות, דיונים באתר, ועוד.
עיתים לתורה - המרכז לבוגרי ישיבות
קישור ללו"ז והמראי מקומות להיום:
https://flashyapp.com/campaign/4491/2512/f16e3a0a5ef06be37ad78b1573355561
אל תפספסו!
לא נכנסת בעצמך? תזכה אחרים! תפיץ, תרבה תורה!!
"גדול המעשה יותר מן העושה"
שנזכה כולנו לעלות ולהתעלות, לגדול בתורה, לזכות את הרבים ולהרבות תורה, אמונה וחכמה,
עדיף עד חצות, אבל מותר כל הלילה..
כי @מנסה להיות אני כבר ענתה לך...
![]()
"אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה."
ברכות א, א
יוצא תשעה באב ומה אנחנו עושים?
שמחים! שמים שירים, אוכלים, נהנים, עושים כל מה שלא יכולנו, שמחים שהצום יצא..
בית המקדש לא נבנה!!! אנחנו לא אמורים להיות עצובים?
להבין שהצום והאבל היו 'לחינם' - הרי בית המקדש לא נבנה
אשמח לתגובות
וואי...
כתבת כל כך מדויק
אני גם ממש מרגישה ככה
אין לי תשובה בשבילך
אבל זה ממש מבלבל הניגוד הזה...
שעה אחת אנחנו בצום ועצובים והכל
ושעה אחר כך, למרות שעדיין לא נבנה המקדש
והמשיח עוד לא הגיע,
אנחנו אוכלים ושמחים ושומעים שירים...
לא אומרים לך להיות עצובה ואבלה כל החיים, יש גם מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. אבל נראלי שהצום בא להזכיר לנו. כי בחיים אנחנו לא תמיד מרגישים שאין לנו ביהמק וכשיש צום מרגישים יותר את מה שאין ורוצים יותר לקרב את זה. בשביל זה יש את הצום בשביל שנזכור שפעם היה ביהמק והוא נחרב אבל הוא יכול להיבנות. זה תלוי בנו!
"והנה באבלות יש ב' חלקים, יש אבלות על מה שהיה ואיננו עוד, שהיה לנו בית המקדש בתפארתו עם גילוי השכינה ונאבד מאיתנו, ואם בכל ענין צריך יהודי להשלים עם רצון ה' אבל עם חורבן בית המקדש אסור להשלים. ויש חלק אבלות של צפיה לעתיד, השתוקקות וגעגועים לבנין בית המקדש העתיד"
בהמשך דבריו מובן שהאבלות השניה היא שמחה וביטחון בה' שהמשיח יבוא בקרוב..
צריכים את שני החלקים של האבלות. החלק הראשון אמור להביא לחלק השני.
צריכים להיות עצובים ולבכות על המקדש שחרב אבל לא לשקוע לגמרי, אלא להכניס לזה שמחה ואמונה על שה' יתברך יגאל אותנו בקרוב ממש
ההלכה המדויקת שלנו הציבה לנו עלייה נהדרת מט' אב, דרך י' אב, ועד ט"ו אב.
י' אב זהו יום אבילות כמו תשעת הימים; אסור בבשר ויין, תספורת ושאר מנהגי אבילות, לפחות לחלק מהשיטות ולחלק מהיום. חלק מבית המקדש נחרב גם ב-י', ועל כן אנו עוד אבלים.
ובאמת את צודקת, לצערנו עוד לא בנינו את בית המקדש ושועלים עוד מהלכים בו.
אך גם כאן ה' יתברך הראה לנו את הדרך הנכונה להתאבל. תקופה מוגדרת לכל רמת אבלות, ולאחריה קמים ויוצקים את כל הכוחות והכיסופים שבנו מתוך החוסר העצום לתוך המעשה. עוד רגע ותפקידנו הוא לקום ולפעול לבניית המקדש.
לא ראוי לשמוח עם צאת הצום. אבל כשמגיעים לחדר שבור ומבולגן, רואים את כל החוסר ורוצים להתחיל בעבודת התיקון, לפעמים העייפות ותחושת השבר גוברים. מה עושים אז? שמים מוזיקה, מרימים את המורל וצובעים את הסניף (;
כי למען בניית המקדש אנו צריכים לבוא עם ברק בעיניים, המון כוחות ושמחה.
לא היום, עוד לא, עכשיו אנו עוד טבולים בכאב. אבל כמו בבנייה הפרטית שנעשתה שישה ימים לאחר הצום, כך גם הבנייה הכללית נצרכת להיעשות. כי מתוך האבל קמים הכיסופים וכוחות הבנייה.
שלב ראשון של עליה התחיל הערב. שבת קודש היא השלב הבא.
ברור שצריך לזכור תמיד את החורבן.
לא לחינם יש כ"כ הרבה דינים של זכר לחורבן.
דא עקא, שצריך לחיות חיים נורמלים
הגמרא מספרת על כמה פרושים שהחלו לא לאכול בשר ולא לשתות יין בעקבות החורבן
פגשם אחד התנאים ושאלם על כך,
אמרו לו איך נאכל בשר שאין קרבנות, איך נשתה יין כשאין נסכים.
אמר להם - לחם לא תאכלו שאין שתי הלחם, פירות לא תאכלו שאין ביכורים, מים לא תשתו שאין ניסוך המים?...
אלא מה שתיקנו תיקנו ומה שלא לא.
וחז"ל תיקנו ימים מסויימים של אבל "מרוכז" שאי אפשר לעמוד בו שנה שלימה.
אבל אכן אסור לשכוח אף פעם את צער החורבן.
לא לחינם יש ד' תעניות, ויש תיקון חצות, ויש זכר לחורבן וכו'.
אבל זה צריך להיות במסגרת חיים נורמלים, זה רצון ה', וככה תבא הגאולה ותיקון העולם בע"ה.
אגב, הפריע לי הביטוי "האבל היה לחינם" יש משום מה תופעה כזו, שחושבים שהאבל הוא כספומט גאולה.
זה לא עובד ככה, לא צמים כדי להגאל.
מתאבלים כי יש אבל על שאין גאולה, על ששכינתא בגלותא.
אמנם האבל והתפילות מקרבות גם את הגאולה בפועל.
אבל זה לא ייעודם, ולכן לא שייך לומר "לחינם"
ובנוסף, כמובן שהם באמת מקרבים, גם אם עוד לא ראינו את זה לצערינו.
מקווה שזה מספיק.
בכל מקרה ממש תודה לכולם
הבנתי יותר את המשמעות..
לילה קדוש ושמייחD-:
אבל בשתי מילים, היום שקבעו להתאבל, הוא יום אבל, אבל אחריו צריך לבוא לשמחה, שהנה הנה באה הגאולה האמיתית והשלימה..
והשמחה מביאה לעוד מעשים, ולהבאת הגאולה ביתר מהירות.
וכמו שר' אהרן מקרלין אמר, (החצי השני של האמרה נוגע לענייננו)
שמקווה, אינו מצווה, אבל הוא יכול לרומם יותר מכל המצוות.
ועצבות, אינה עבירה, אבל היא יכולה להוריד למטה מכל העברות..
אז אמנם תיקנו יום צום, אבל בכללי ההנהגה צריכה להיות באופן של שמחה..
זה נושא שצריך להרחיב בו.. וצר לי שאין לי את הזמן הדרוש.. אני סומך עליכם..
"אומרים קינות, ויאללה לקייקים" (לא שבטוח שיהיו השנה).
לא יודע מה איתך, אצלינו ממש לא פשוט חוזרים להכל, כאילו אני מנגן, המוזיקה בנשמה, אבל מי מסוגל אחרי תשעה באב פשוט לנגן, לרוב מה שקורה זה שאם אני כבר מנגן זה שירים עצובים על ירושלים, גם עכשיו אני עוד לא ממש חזרתי לעצמי, וזה לאט לאט חוזרים...
אז לא יודע מה איתך אבל לא כולם חוזרים לשמוח ולחיות, אלא מכילים את מה שהיה ומנסים לחזור לשיגרה אחרי שנתנו לעצמינו לבטא את הרגשות שלנו לגבי כל הסיפור הזה
הלכתי לישון יוםשישי ב 7 בבקור כמו סתומה כי יוםלפני קמתי בחמש אחה"צ
חיחיח קיצרר לפחות זה היה שווה אתזה
הלכתי לישון ב3 לבלילה קמתי ב9 בבוקר):
מנסה להיות אניביטול תורה!!!
אבל גם אם אני אנסה לישון שנ"צ, אני לא אצליח.
יש לי חמישה אחים שצורחים... (אני יודע שכאן זה לא נחשב הרבה, אבל אתם לא שמעתם אותם...
)
איך אין אימוג'י שסותם אוזניים?!
יש. בהחלט שיש 
אבל אבא שלי חסם את האינטרנרט עם ה"תזמונטו" של רימון מ 11:00 בלילה אבל אתמול הוא פתח עד 12:00, לא יודע למה.
אז שמעתי שירים ואז החלטתי מה תהיה החתימה שלי!!!
אך ללא הועיל
לשווא מאמצינו
שלא כולם נפגעים משנ"צ (כמוני למשל)
לי לא משנה כמה ישנתי ומתי - ברגע שניתנה ההזדמנות לישון אני מנצלת את זה בכל המרץ.... (כנראה בגלל האדרנלין ההירדמות ממני והלאה) אבל אני בכל מצב אשווע לשינה....חחחחחח
יודעות ממה צריך להפגע ומהי המקור האמיתי לחיי אושר ומנוחה...חחחחחחחחחחחחחח
הרי היא המיטהההההה ובת זוגתה - הכרית המושלמת בתבלללללל
המקום שאני הכייי אוהבת לאייש.
משעמם מאד.
רק כשישנים... יש חלומות מעניינים... לפעמים הם מפחידים אבל זה עדיף מאשר להתבודד בבית בשיעמום טוטאלי
שבוע טוב.
השבת יצא לי להרהר קצת בנושא של בית מקדש. למה אנחנו מתגעגעים בדיוק?
אחי, בערב שישבנו העלה את הנושא ושאל: "איך אנחנו יכולים להתגעגע לדבר שאנחנו לא יודעים מה הוא?איך? אנחנו לא באמת מכירים את הקדושה שהיתה שם את ההשתוקקות לה' שהיתה שם ומה שאנחנו מדמיינים זה פי אלף כפול מזה אנחנו לא יכולים לדמיין את זה!" הוא נתן גם משל שמספר על משפחה עם 2 ילדים והם גרו בבית מפואר ממש! יום אחד פרצה שריפה בבית ולא נשאר זכר הכל נשרף כליל הם אהבו את הבית והיו מחוברים אליו, ולדור שאחריהם הם מספרים על הבית הנ"ל כמה יפה וכמה מפואר הוא היה וכמה הם מתגעגעים אליו אבל הם לא באמת יכולים לגרום להם באמת להבין את הגעגוע..
בעצם..למה אנחנו משתוקקים שיבנה!? אחרי שיבוא המשיח? אנחנו לא יודעים מה זה אומר..
אולי אנחנו מתגעגעים סתאם? אולי לא צריך בכלל להתאבל כי מדובר לפני 2000 שנה?
לא! הנפש שלנו יודעת מה זה! היא משתוקקת כל שניה מחדש! הנשמה שלנו שעמדה שם לפני יותר מ3000 שנה במעמד וקיבלה את התורה הייתה גם שם האותה תקופה וינקה מהקדושה ההיא שה' הפיץ בעולם דרך ביתו בעצום!! הבית שאליו הגיעו מכל העולם כדי לחזות בפלא הגדול אנחנו לא באמת מרגישים את הקדושה שהיתה שם אבל הנשמה שלנו, הנפש האלוקית שלנו לא מפסיקה להשתוקק כל שניה ממש! אנחנו מחכים לזה מאוד! לא מרגישים? צריך לפתוח! לפתוח את הלב!! לפתוח כדי להאמין וממש ממש להאמין ולומר כל יום אני מאמינה באמונה שלימה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אני מאמינה!!
שיהיה שבוע שבו באמת נצליח להביא את המשיח!! שבוע שממנו נצמיח את הגאולה השלימה ולא נצתרך בכלל לצום!!
כ"כ עמוק יפה ממש התחברתיי
קרובהבאמת מאוד חשוב חיבור לבית המקדש! זה העיקר...
אבל הגעגוע לבית המקדש זה בגלל הבית עצמו - זה בגלל המציאות שנקראת "בית המקדש".
מציאות של "עין בעין יראו" ו"לחזות בנועם ה'".
מציאות של מלכות ישראל השלימה והאמיתית - "מלך ביופיו תחזנה עיניך" עם כל מה שזה כולל (פמליא של ת"ח, ספר תורה לכל מקום וכו'".
מציאות של סנהדרין ושופטים - מקום ממנו יוצא הנהגה לכלל ישראל, מקום שבו מבררים תמיד מה רצון ה' האמיתי ואיך עושים את זה.
מציאות של כהונה וכהונה גדולה - אורים ותומים, קה"ק יחוד קב"ה ושכינתיא שלם.
מציאות של נבואה - לשמוע את דבר ה', להרגיש אותו, לראות אותו.
(ר"ת משכ"ן - מלך, שופט, כהן, נביא).
גאולה זה לא "רק" בית מקדש - זה מציאות אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים - זה קרבת ה' שאין לשאר, זה שמחה אמיתית, זה אמונה אמיתית לראות, להבין ולדעת שהכל זה רק הוא ית'! מציאות שבה כל העיסוק שלנו הוא הגדלת שמו ית'. מציאות בלי יצה"ר. מציאות כ"כ קדושה וכ"כ גבוהה שאין לנו כמעט השגה מה זה אומר עד שנהייה שם!
בית המקדש הוא הכלי, אבל אסור לשכוח למה יש כלי.
כתוב בגמרא (סנהדרין) ובמדרשים שבשעה ששרף נבוזראדן את בית המקדש הוא התגאה שהוא הצליח וכו' ויצאה בת קול ואמרה "בית שרוף שרפת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת". שריפת בית המקדש היה הביטוי המעשי של החרבן אבל התער הוא על כל המצב שנקרא גלות.
גם ידוע מהרב צדיקים שכל הצרות שיש לעם ישראל, הכי גדולות והכי קטנות - הכל הכל הכל זה בגלל המצב שנקרא גלות, ולא רק צרות, גם כל הקושי שיש בדור שלנו של חלישות הדעת, והמצב הנורא של הפריצות שיש רח"ל ברחוב ואינטרנט, ואפילו בחור שלומד גמרא ולא מצליח להבין - הכל נכלל בגלות.
לכן כדאי כשעושים תיקון חצות או אומרים קינות - בשביל להתחבר לבית המקדש ולגאולה לחשוב על כל הצרות שעוברות עלינו, על כמה משפחות לא חשבו שהם יהיו השנה ל"ע יתומים, על כל הפיגועים שהיו רח"ל ל"ע, על כל הצרות הגדולות והקטנות, על כמה אנחנו רחוקים מה' וכו' וכו'...
לזכור שהנשמה היתה בהר סיני והיא יודעת מה זה גאולה זה חשוב, אבל זה כמעט לא אומר לנו כלום... הכוח הפועל בעולם הזה (עשיה דעשיה) הוא הנפש (כבד) והרוח (לב), הנשמה (מוח) זה החלק המרומם שהרבה יותר קשה להתחבר אליו... צריך להתחבר לחרבון בדור שלנו, אם ה' לא היה רוצה שנתחבר מהמקום שלנו ומהדור שלנו הוא היה גואל אותנו - ה' יושב ומחכה שנתחבר לגאולה, שנבכה על בית המקדש!
(המלצה למי שרוצה להתחבר - יש הנהגה של הרבה יהודים שבשלושת השבועות אומרים תיקון חצות גם בחצות יום וגם בחצות לילה (ביום אומרים בלי תיקון לאה). מאוד מומלץ - ה' בעצמו עושה תיקון חצות - שאוג ישאג על נוהו)
מקווה שעזרתי שלא הארכתי...
רק עכשיו יוצא לי לקרא באמת את מה שכתבת.
חייבת לומר שממש התכוונתי לזה לא חשבתי שצריך להרחיב כי ניראלי זה דיי ברור ש"בית המקדש" זה מציאות בפני עצמה
וברור שגאולה זה לא רק בית מקדש, בית מקדש זה חלק עיקרי בתהליך הגאולה(אמרתי משו דומה גם לאחותך) ועם שאר הדברים ניראלי שאני ממש מסכימה כתבת את זה פשוט ביותר הסברה!
תודה!!
(מקפיץ)
לראות את ה' בעולם, כאילו ממש לראות...
להוכיח לכל ה"אתאיסטים" שאנחנו צדקנו כל הזמן.
ולכל שונאי ישראל שאנחנו העם הנבחר.
את כל הניסים.
וגם את המנגינות של הלויים, יש לי חולשה לניגונים.
תורה נפלאה ועצה מה לעשות לקרב את בניין בית המקדש:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ (איכה ד). יְסוֹדוֹתֶיהָ – זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, מִבְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנֶּאֶכְלוּ וְנִשְׂרְפוּ עַל־יְדֵי: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, עַל־יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ. עַל־כֵּן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת, לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶחֱשָׁב גַם־כֵּן כְּאִלּוּ הוּא גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת, וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל צִיּוֹן לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר (ישעיה ס"א). פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא. פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, (שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַנַּ"ל), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עַל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה מִתְאַבֵּל– רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם (שמות לה). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין, נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי אֲזַי מְאִירִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁהֵם מְאִירִין לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות לא): לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר פנחס דף רמג: ובתי' כד): לְדִרָתָם כְּתִיב – לְשׁוֹן דִּירָה. הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה דִּירָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקִּיּוּמוֹ עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל. גַּם דִּירָה מַמָּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְנִצּוֹלִין מִשְּׂרֵפוֹת כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם דִּירוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל:
תורה ס"ז תנינא ליקוטי מוהרן
rabenubook.com
ופשוט מסתכלים קדימה אחרי חורבן לתקומה ומה אני יכול לעשות בשביל לקרב את הגאולה ולבניין ביהק השלישי.
קולנוע:
איזה סרט שמבוסס על סדרה הוא בפני עצמו [כלומר שאין ספר על הסרט]? יש כמה תשובות!
תנ"ך:
מיהי רצפה בת איה?
אין להשתמש בגוגל!
אשמח שישלחו לי חידות באישי @גארפילד
בשביל @ניק כמעט בלי ראש
רצפה בת איה היא פלגש שאול
כן?
![]()
1:
יש טונווותתת סרטים כאלה! אסטירקס ושיקוי הקסמים, חיות הפלא וכו...
חיות הפלא מבוסס על הספר "חיות הפלא (באנגלית: Fantastic Beasts and Where to Find Them) היא סדרת סרטי קולנוע בריטית-אמריקאית המבוססת על הספר "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" מאת ג'יי קיי רולינג " מויקיפדיה
מוחלת אבל לא הבנתי מה חסר טאקט כאן?
![]()
![]()
ועוד אחרי שהסתכלת בגוגל בנוסף לזה שצריך לענות על החידות בלי להסתכל בגוגל...
עניתי.
ואז רציתי לבדוק אם צדקתי - אז הסתכלתי באינטרנט וגיליתי שטעיתי...
זה לא היה מובן בכלל...
הכל טוב! בהצלחה לשנינו (ולכולם) בחידות הבאות!
ודו"ק.
תכל'ס הכוונה תדקדק, תתבונן, שים לב, משהו כזה..
למה את מגיבה לעצמך?
נגריסקי עומד למחוק את השרשור...
כל מי שזכה (אולי) להכיר יודע שמיום ליום עולם הקולנוע גדל (לטוב נסתר ולטוב מגולה). מי שלא זכה - אשריכם!
מאוד מפריע לי שעולם הקולנוע הישראלי - ובפרט הדתי הוא מעפן (לדעתי) - הסרטים משעממים וכמעט תמיד הם אותו הדבר...
אני לא מדבר על סרטי בוגרים של מגמת תקשורת - אני מדבר על סרטי קולנוע באורך מלא...
עולם הקולנוע החילוני פשוט מגעיל - וכמובן שאין מה לדבר על סרטים של גויים...
לפני שאתם מעקמים את האף מה לי ולסרטים אני אגיד שסרט זה כלי, כלי זה לא דבר שהוא טוב או רע - מה שקובע זה השימוש - חרב יכולה להציל נפשות אבל גם לקחת אותם. MP עם שירת נשים ח"ו זה נורא אבל עם שיעורים זה מעולה...
מתוך מחשבה שעולם הקולנוע היהודי צריך לעלות רמה אני לומד ב"ה תסריטאות והפקת סרטים במטרה להפיק מהכלי הזה תכנים איכותיים (תרתי משמע), כשרים, תורניים ומעניינים(!).
אני ממש מחפש סיפורים מעניינים להתנסות עליהם ולכתוב אותם כתסריט - יש לכם אחד כזה? אפי' בידיוני? אני ממש אשמח אם תדברו איתי בפרטי...
אני לא מחפש סיפורי חיים ולדר או סיפורים קיצ'ים וחמודים...
תודה רבה!
(אגב - המטרה שלי היא להוציא סרט ענק שידרוש תקציבי ענק ברמה של הוליווד שידבר גם על נפוליאון והצאר הרוסי וכו' - עוד תשמעו מזה בעז"ה - כבר התחלתי לעבוד על התסריט)
אבל אני צריכה לשאול את בעלת הזכויות יוצרים.
(אם אתה רוצה, כבר המחיזו פעם את הסיפור
ואני יכולה לשלוח לך את ההסרטה של זה.)
אין לי בעיה שניק אחד ידע,
אבל כל נוג"ה זה קצת בעייתי...
(אני לא אגיב כמובן בפרטי אלא רק כאן...)
מסתבר שהיא לא ערה בכאלה שעות...
אני אשלח לך מחר בעז"ה.
דבר ראשון, ישנם לא מעט סרטים עם מסרים בריאים שהגויים עשו, (לרוב זה היו תסריטאים יהודיים ובאים כאלה, למשל מרוואל עם כמה שזה חסר תועלת וסתם לשרוף זמן, אין קללה אחת בגלל שזה היה תסריטאי יהודי)
בכל מיקרה, וגבי הקולנוע הישראלי, הוא אכן חסר רמה, גם כי אין תקציבים לעיניין וגם כי אין באמת בתי ספר אכותיים בנושא, ולכן זויות צילום, ותריקקים של תאורה, סאונדים ברקע, ובימוי המון פעמים לא קרוב ללהיות טוב... לרוב זה ברמת המעפן מה שמוריד את החשק בצפיה.
אכן אם תירצי יש סרטים דתיים שהם באכות פח אבל מסרים רציניים.
ואם את מתכוון למצוא סיפורים, מעניינים לסרט, יש לא מעט, פשוט אף אחד לא יבזבז זמן להפוך אותם לסרט
א. אני בן! (שוביניסט).
ב. אני מכיר טוב את תעשיית הסרטים - אין תקציב - כי אין צופים - כי אין רמה - כי אין תקציב... המעגל הזה חוזר על עצמו...
ג. כל סרט, אפילו קליפ - מחדיר מסר - זה אחד העניינים... כמעט תמיד המסר הזה הוא מסר מגעיל של "האהבה תנצח" וכו' - אפילו בסרטים שנראים כשרים (המופע של טרומן) - המסר הוא - טרומן ברח מהעולם הדימניוני בגלל שהוא אהב מישהי שהיא לא אישתו. בד"כ המסר הוא לא תורני - כמעט תמיד המסר יהיה - "האהבה תנצח", "לך עם האמת שלך עד הסוף" (שזה מסר חשוב אבל הוא לא מדויק בכלל), "תקבל את כולם על אף שאתם שונים", "תמיד תהיה פתוח", "תהיה אדם טוב" וכו' (זה בעיקר סרטי ילדים) - המסרים האלה מאוד נחמדים - אבל רק כשהם בגבולות התורה... הייתי מעדיף שבעז"ה הבן שלי (אל דאגה, אני עדיין רווק) ילמד מסרים של "ללכת עם דבר ה' ראש בקיר" או "לפחד רק מה'" מאשר המסרים האלה שגם אם הם טובים - הרבה פעמים המניע שגוי...
ד. לראות סרט = להיכנס לראש של הבמאי והתסריאי - אתה חושב מה שהוא רוצה שתחשבו ואתה מרגיש מה שהוא רוצה שתרגיש - הוא יגרום לך בלי מילים לשנוא דמות בוגדנית, להתחבר לגיבור עם הקשיים שבסך הכל כולם לא מבינים אותו ולבכות כשהגיבור מת... הוא משחק לך ברגשות (במידה כזו או אחרת) - שזה מעולה! אבל אני לא אתן לגוי או חילוני לשחק לי עם המחשבות והרגשות כמו שאני לא אתן לו לעשות בייביסיטר לילדים שלי... (ק"ו להראות סרטים כאלה לילדים)..
ה. אני לא יכול לסמוך על גוי או חילוני שהסרט שלו באמת יהיה צנוע, וכשאדם נמצא באמצע האקשן ורואה סרט "כשר" ופתאום יש סצנה לא צנועה כ"כ יהיה קשה לו להעביר (אחד התפקידים של הבמאי והעורך זה לרתק אותך למסך!)
ו. בשביל להוביל מהפכה (וזאת המטרה שלי בסוף) בתחום אתה חייב להתחיל בקטן... בסרט אחד איכותי, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד... - ברור שהסרט הראשון לא יהיה 100% - אבל אתה חייב להתחיל... גם אם יש כאלה שלא רואים סרטים (אשריהם) יש הרבה כאלה שכן - תריך שלמי שכן רואה יהיה סרטים כשרים וטובים!
ז. שוב פעם - כמו שאמרתי - אני לא מחפש סרטים עם מסרים - יש המון כאלה... אני מחפש סרטים מעניינים... עם סוף לא צפוי שירתקו את הצופה למסך וישארו לו בראש שבוע... וזה אפשרי...
ח. כשתהיה תעשיה איכותית גם יהיה בית ספר איכותי...
ט. אני יבזבז זמן לכתוב על זה תסריט!
א. מתנצל
ב. חוץ מזה שישראלים חושבים יותר מידי טכני
ג. לא נכון, ישנם סרטים שאינם מכילים אהבה והמסרים הם, "תתמודד" לדוגמא, "אל תשפוט ישר", לדוגמא, ויש אפילו סרטים שאני מכיר שאי ןבכלל כמעט בנות בלי קשר לכלום, פשוט אין..
ד. לגבי זה, אני מבין את מה שאתה אומר, למרות ששוב, יש במאים שאולי אין להם אלוקים אבל יש להם דרך ארץ, ואני ארצה שהילדים שלי יקבלו את הדרך ארץ הזאת מהסרטים האלה במידת מה.
ה. לגבי לרתק אותך למסך... צריך ללמוד בכל עיניי השעשועים לדעת לשלוט בעצמך, אבל בלי קשר, יש סרטים ובמאים שאתה יודע שהם יקפידו, אני אגלה לך סוד, רוב הבמאים הגדולים בהוליווד הם יהודים, חלקם אפילו עם נגיעות לדת, הם מבינים מה הערכים הנכונים הרבה פעמים, ולכן לגבי קטעים לא צנועים צריך לדעת איך לברר לפני, ולשים לב כשהסרט מוביל לזה במיוחד שהיום זה מאוד צפוי.
ו. מסכים, אבל צריך לחשוב איך לעשות את זה נכון ולא פשוט להוציא.
ז. גם מסכים, יאלה רוץ על זה, אני אישית מכיר כמה עלילות סרטים טובות, אבל הבן אדם שכותב אותם לא רוצה לפסרם, למרות שלדעתי הן יכלו להיות מדהימות
ח. אה.... לא... זה חלק אבל זה לא יפתור את זה, החיים יותר מורכבים
ט. אם יש לך זמן ואתה בוחר לשים על זה את החיים שלך, אז מצויין זה לא בזבוז זמן זה ניצול זמן לטובה, בכללי כשאנשים עסוקים במליון דברים אין להם זמן לשבת להשקיע בזה, מבין?
בהצלחה
בעניין מה שענית על ד - היית נותן לבמאי\תסריטאי החילוני\גוי עם קוקו ועגילים וכל מה שנכלל בזה להיות בייביסיטר על הילדים שלך או עליך?
היית נותן לו להעביר לך שיעור השקפה?
היית מוכן להיות תלמיד מובהק שלו ולשתות בצמאה כל מילה שלו????
כן הייתי יושב ללמוד מאדם חילוני ערכים, כן הייתי נותן לבחור חילוני טוב לב לעשות ביביסיטר על הילדים שלי, מהכרות עם כמה עולמות כאלה ואחרים, האנשים החילונים לא כאלה נוראיים כמו שאתה מתאר, אכן יש להם תפיסה דתית שונה ודרך חיים שונה, אבל גם לחרדים יש משלי, ואני לא פוחד שחרדי יעשה ביביסיטר על הילד שלי.
כי מזה הילד שלי ישנא מדינת ישראל או יהפוך חילוני, אז אני מאוד לוקה בחסר.
לא הייתי נותן לאדם חילוני ללמד את הבן שלי את רוח החיים ולכן אני לא אתן לבן שלי להיות כל היום והלילה מול סרטים וזה שזה יהיה העולם הערכי שלו.
אכן שיראה טפיסות עולם שם ויתעניין בנושאים שונים, אבל אני לא הופך את הסרט לרב של הבן שלי

אבל ראיתי כמה פעמים שהמחיזו את ממלכה במבחן
(באישור הסופרת)
וזה יצא ממש גרוע.
(באופן כללי יש סיפורים שמתאימים לספרים
ולא לסרטים / הצגות.)
תכלס' לכל סיפור יש מסר... אני מחפש כיוון כללי לסיפור, לעשות אותו טוב ולוודא שהמסר שלו הוא יהודי...
(לדו' [בלי לחשוף פרטים] אני עובד על תסריט נורא מעניין של אקשן ודרמה על המלחמה של נפוליאון והצאר מנקודת מבט חסידית [זה קצת יותר מזה אבל אני לר יכול לפרט...])
אני מחפש רעיון כללי לסיפורים...
בלי שום תסריט מעניין מאוד השאלה היא איך הביצוע,של השחקנים,של הצלם וכו...
א. זה לא נכון - אתה מכיר סרט כזה?
ב. אני כרגע עובד על תסריט...
שומעים שלא למדת מעולם דברים בנושא
כי אם תשאל כל במאי / תסריטאי / שחקן מקצועי
מה הדבר הכי חשוב ותורם לסרט טוב,
התשובה תהיה התסריט.

לדעתי תדבר עם ההורים שלך![]()
לדעתי שיפגש עם ילדים אחרים אפילו שזה קורונה וכו.. יש דברים יותר דחופים לדעתי... וגם בתור אחים תנסו לשדר לו אהבה ושיבין שאכפת לכם איך הוא מרגיש גם בדברים קטנים כמו "איך היה היום אצל חבר" ואפילו איזה משחק שיחקת במחשב...
בהצלחה!!
למען אחיך, למען החיים שלו, אתם מורחים לדאוג שאיש מקצוע יראה אותו. זה לא צחוק!!
ולדבר ביחד באיזה מקום ולאט לאט הוא יפתח אליכם, בכל מקרה נראלי שצריך איש מקצוע
שאלתי גם ב'מעל עשרים', מי יענה יותר? 
מישהו מכיר ויכול להמליץ על אטרקציות/ מעיינות💧🤿 כייפים למשפחה בצפון?
וגם- מעוניינים לקנות גלגלי ים גדולים- אבובים, משהן שיהיה גם גדול וגם איכותי שלא יתפנצ'ר אחרי כמה פעמים בגלל קוצים במים. יש למישהו מושג איפה אפשר לרכוש? חברה איכותית?
או אם מישהו התנסה ברכישת גלגלים מפנצ'רייה, וממליץ? והמלצה על פנצ'רייה מסויימת בדרך לצפון?
מעין קטן ומקורה, מסביבו הרבה עצים, אחלה מקום לפיקניק ואפילו לקאמפינג (אחלה עצים לערסל...).
מתאים לכל המשפחה.
נחל חרדלית - זה מין מסלול בתוך המים, יש שם דגים (אז תביאו חקה
)
מתאים לכול המשפחהה..........
המג'רסה
עמק המעיינות
הסחנה
עין תינה ב'
לא עולה לי עוד, בכולם הייתי עם המשפחה והיה ממש כיף, כולם עם מים
ראש הנקרא
נחל ראש פינה
עין מדוע
עין הנציב
האסי
המשולש..
המפלים הלבנים
עין חונזיר
וכעע ממש ממליצה על הסחנה
ויש גם את הכינרתוששש
או את הירדניתת
וקיצושש לא חסר פהה מעיינותת
קיבוצניקיתהגעה מהישוב אבנ"י אית"ן, אחלה מפל עם בריכה חמודה וקפואה, מאוד מרעננת.
הבעיה היא שמן הסתם יהיו שם הרבה אנשים כי זה מקום מאוד מוכר.