פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 583)

מה את רוצה שהכל יהיה מושלם?
אי אפשר.
אשפר לשאוף,זה כן.
אבל בןאדם לא יכול להיות תמיד צדיק.
יש נפילות,וצריך אותן כדי להתרומם.

ואם את מרגישה שאת נענד כזה,
אז תלכי לשיעורי תורה,תצפי בשיעורי תורה באינטרנט,
הינה ישלך כמה זמן לפני שנגמר החופש.

זה שאת כותבת אתזה,
זה מראה הרבה,על הרצון תמיד לשאוף למעלה.
וזה מדהיים. את תצליחי בסוף.
עם שאיפות ורצון להשתנות תמיד מוערך הרבה אצל הקב"ה.

מצטערת שאני לא יודעת לעודד מספיק.
זה קורה לי גם.
ה' מעריך כל השתדלות קטנה שלך,
אז תחשבי כמה את משתדלת ועושה.
ואני בטוחה שהמון חיל אז תסתכלי על הדברים הטובים.שבך שאת עושה.
ואפ יש חסרונות,אז תנסי להשתפר מזה.
ולא בבת אחת. הכל לאט לאט.
בהצלחה

ואם יש לך הרבה נפילות סימן שיש לך גם הרבה עליות, ואת יודעת גם לקום מהנפילות וזה הכי טוב.

באנו לעולם כדי ללחום, ומה לעשות במלחמה חוטפים מכות אבל סוד הניצחון זה לא להיכנע רק להמשיך ללחום עד הניצחון בלי להישבר.

ואם יש נפילות זה סימן שאת בדרך הנכונה.

כמו שנאמר בתהלים "שבע ייפול צדיק וקם" כל גדולי ישראל עברו נפילות, אף גדול לא נולד גדול, אלא הוא נלחם ונלחם ונלחם... 

רבי נחמן כותב שכשאדם מתחזק מראים לו מהשמים ריחוק בכדי לראות אם הוא התייאש או לא, וחבל על מי שהתייאש ונפל. ואשרי מי שלא נפל.

 

ב-ה-צ-ל-ח-ה.  

 

בעקבות הערה \ הארה ששלח לי נער גבעות מצוי באישי 

הפסוק "שבע ייפול צדיק וקם" לא נאמר בתהלים אלא במשלי פרק כ"ד פסוק ט"ז

 

תודה לנער ג....

ובאמת אני מלא הערכה שאתה מודיע בגלוי על טעויות כאלו, זה מעיד על מידות טובות. חזק ואמץ.

חיזקת

עדיף שתרשמי אתזה ב-אולפניסטיות .

באמת, את יודעת בעצמך, את לא כזו.

 

כמו הסיפור עם הרב קרליבך:

שאלו את הרב קרליבך, מה העניין של כל אלול ותשרי, הרי כולם בוכים, חוזרים בתשובה, ואח"כ מה? שוב שוקעים וחוזר חלילה (ת"מ).. אז זה לא הפרצוף האמיתי שלנו, זו אפילו צביעות. ענה להם הרב קרליבך: ההיפך! הפרצוף האמיתי שלכם, הוא בחודשיים האלו, כשאתם חוזרים בתשובה, כל השאר זו צביעות!

 

כמובן, לא באתי לעודד זאת, זה נועד לדרבן לחזור בתשובה. תתפללי המון!!!! ככלל! בערך כל הבעיות במוסר ובאדיקות, צריכים תפילה, והמון! שום דבר לא הייתם יכולים לעשות, לולא ה' בעזרכם. זה גם קשור לזה שחודשיים לא ראית את האולפנה, ללא ספק.

 

בהצלחה ממש!!

אולי את קצת קשה עם עצמך. תבדקי.. אולפניסטית זה מוסכמויות חברתיות, לא דווקא הלכה. עכשיו זה הגיל לברר מה נכון לך ומה לא.. אין לך מה להבהל בהצלחה נשמה. אנחנו פה כדי לעזור אם תירצי.

כל מי שמתאפרת היא פרחה? לא.

נכון, זה אומר משהו, ולאו דווקא טוב - אבל את צריכה לברר עם עצמך מה המניע שלך לעשות את זה. אני אתן לך דוגמא - לפני כמה זמן עשיתי חור שני. אין לי מושג מה חושבים עליי, אבל לפי דעתי - אני מאוד רחוקה מלהיות "פרחה" או "מקולקלת" או כל דבר אחר. עשיתי חור שני מתוך חשיבה שזה יפה וזה נחמד וזהו. לא כי זה"קול" או "נחשב"..

נטו כי אני אוהבת את זה. אני גם לא שמה עגילים מפלצתיים שכולם יראו שעשיתי חור שני.. אני שמה עגיל קטן, עדין ויפה. בדיוק כמו שאני אוהבת. ואני יכולה לומר לך על המון בנות שאני מכירה, שכמוני, עשו חור שני.

הכוונות היו אותן כוונות? לא. חד משמעית - ממש לא.

 

צריך לקחת פרופורציות, ולעשות תמיד חושבים למה אני עושה כל דבר. 

אני עושה חימצון (אני לא מדברת עליי או על מישהי ספציפית ..) כי אני חושבת שזה יפה, או כי כל ה"זורמות" (או איך שלא תקראי להן..)

עושות ככה?

אני שמה לק כי אני אוהבת את זה וחושבת שזה מחמיא לי, או כי כולם עושים את זה?

אני שמה שפתון או מסקרה או עיפרון או כל דבר אחר, כי אני באמת חושבת שזה יפה, (וגם כשאני שמה, זה לא מופרז וזה על גבול הטעם הטוב והעדין.. כי עם כל הכבוד לדורנו המקסים - אני עדיין נערה..) או כי ככה יקבלו אותי יותר וייסתכלו עליי יותר?

 

כדאי לחשוב על כל דבר שעושים - למה אני עושה את זה? מה המניע שלי? האם זה באמת אני? או שזה רק תחפושת משובשת שלי, כדי להידמות לאלה שאני לא רוצה להידמות להן...

 

 

רק דבר חשוב ביותר ---- אל תשכחי לפרגן לעצמך! 

זה שאת לא רוצה להיות כמוהן לא אומר שאת צריכה להפסיק לטפח את עצמך, או להפסיק להתלבש ולהראות יפה.

פשוט שהכל יבוא ממקום אמיתי ונקי. 

וכמובן - לשנן לעצמך כל הזמן מי את באמת, מה מבדיל אותך בינך לבין ההתנהגות והמראה והחשיבה הזולה הזו.

 

בהצלחה רבה!!

 

 

 

 

 

ולפעמים פשוט יוצא ממך מישהי אחרת שהיא לא צדיקה וזה לא את

בס"ד

 

די הפוך ממה שאמרו פה עד כה אבל תחשבי על זה.

 

אולי תחליטי שאת לא מוכנה לזה?

הרי את יודעת טוב מאוד שמה שאת באמת רוצה זה להיות צדיקה. אז אולי תחליטי שמעכשיו את לא מוכנה לשום פשרות ושום נפילות זמניות או הכרה בזה שאת לא מושלמת וכדומה אלא את יוצאת למלחמה על כל הקופה ואת מוכנה להתמיד בה גם אם זה יהיה קשה ויקח זמן ומאמצים ולפעמים ייראה לך מייאש? מרגע שתקבלי את ההחלטה הנחרצת הזו כבר עשית צעד ענק בכיוון ההצלחה.

 

בהצלחה רבה!

פשוט מקשיבים בשיעורים וחוזרים  מתי שצריך. לשאול כל מה שאת לא מבינה. גם להתפלל לא יזיק

אגב, אני שביעיסט...

זהו?! את רגועה?

טוב נוסיף, גם הטיפשים ביותר אם הם רוצים הם עוברים את זה... ואני לא חושב שאת מהטיפשים ביותר בהנחה ויש מליון וחצי ערבים אזרחי ישראל...

אגב, עכשיו באמת, זה ממש לא קשה!!! קוראים מיקודית שבועיים שלוש, עושים בגרות, מסמנים וי, את התהליך הזה עוברים כמה פעמים לקראת סוף שנה ויאללה לשמינית!!

זה מבאס ברמותת..

כולם סתם עושים מזה ענין... 

מכוונים שכל הלימודים הם לקדש שם שמים, והקב"ה הולך איתך יד ביד ועוזר לך להצליח בצורה שתעשה לך הכי טוב....

אם את אמורה להצליח, את תצליחי... הכל מלמעלה...

רק קצת תפילות, ובעז"ה תעברי את זה בסבבה רצח... בהצלחה!!!

זהה שיש לחץ בגרויות.. לחץ של מבחנים עוד מעט.. וואי .. אופ

אבל זה באמת לא צריך להלחיץ אותך קצת כן כי זה חשוב לחיים שלך אבל איך להגיד את זה? המורים פשוט מלחיצים את התלמידים כדי שיילמדו
אני לא הכי דוגמא אבל עברתי את השביעית ברוגע ובנחת
אם תיהי יותר לחוצה לקראת הבגרות נעזור לך להרגע וביינתים כל מה שאת צריכה לעשות זה לקחת נשימה עמוקה ולהאמין שאת יכולה
בהצלחה!

דבר ראשון.אם תלחצי זה לא יעזור.וגם לא תצליחי להתרכז כמו שצריך.
אז לא להלחץ.. בתכלס הבגרויות החיצוניות זה רק איזשהוא מעמד מכובד של בוחנים ומהשהוא ארצי וכו.
אחרי הבגרות הראשונה את עושה אתזה כמו מבחן רגיל.
קודם כל .כל בגרות שאת עושה המורים/ות מלמדים אותך חומר מתחילת שנה עד הבגרות ועושים מלא מגנים ומלא מבחנים שאין סיכוי ואת החומר לא תדעי.
אם מתחילת שנה תהייה לך מחברת מסודרת שיש את כל החומר.להקשיב בשיעור חוסך מאמץ בבית..
תלכי לכל השיעורים. באמת.רק שתדעי שציון הגשה(זה ציון שמכניסים אותו באחוזים יחד עם הבגרות) תלוי לא רק במגנים. וודאי שגם במבחנים לאורך כל השנה .והחדשוב מכל !! נוחכות. תמיד אני אומרת לעצמי:מה אכפת לך? מוסיפים לך נקודות לבגרות רק עצם זה שאת יושבת בכיתה ויש לך נוחכות. לא תעשי מאמץ??איך אני אומרת לעצמי:נקודות בחיינם! ואם כל החברות שלך לא נכנסות לשיעורים תשתדלי להכנס את ולסחוב גםמאותם להכנס.. יש את הקטעים האלה צמוד לבגרויות. גם המורים מעלים לך נקודות על נוכחות.השקעה.התמדה.רצון התנהגות. הכל.
אז קחי בחשבון שאת יכולה לקבל הרבה נקודות מהדברים האלו.
כל מבחן לגשת ץלא לדחות מועדים.יש מבחן לא לפספס. אחרי זה זה מצטבר וזה לא טוב .
המורים מכינים אותך לבגרות שאת מגיעה למצב כזה שביום הבגרות את כבר מוכנה למה? כל השנה חרשתם על זה.
מי שמתמיד ומקשיב ועשוה הכלץ הוא מצליח.
ואין מה להיות בלחץ.את עוברת אתזה עם חברות שלך.מה שעזר לי זה ללמוד עם חברה.היו פעמים שלא הייתי לומדת יום שלם.
הייתי חייבת שמישהו יייצב אותי. וגם עם חברות זה מכניס לאוירה של ייאלה כולנו נצלייח בייחד גם זה חוויה כזאת..
והבגרויות יש מלא חומר וכו.אבל ככל שעוברים עוד ועוד על החומר.וזה מה שעושים איתכם על השנה.זה לא יצא מהמח בקלות.
להשקיע את כל החיים.
ללמוד מהתחלה עד הסוף לא לפספס שום שיעור.גם אם את תיהי רק את והמורה.לא להתפדח ושום דבר. זה אומר שאת אדם ישר.
זה מעליב את המורה שיש כמה שלא מגיעות לשיעור בכלל.ובתקווה שזה ישתנה..
אה ועוד משהו חשוב:באמת זה אחד הדברים שעזר לי המון! כל שישי לקחת את החומר שלמדת ולחזור בשבת על החומר מתי שיש זמן.. גם אם אין מבחן תחזרי על החומר.זה חוסך לך.
ועוד משהו לפני הבגרות הראשונה-כולם בסטלה. כולן כולן משתגעות לפני וואי מה עשינו בבגרות הראשונה צעקנו בכיתה.עשינו שטויותת ושרנוו וואו. טוב עד לפה.
ואחרי הבגרות אין ספק שמחכים לכולן ללכת לאכול ביחד. וואי באמת זה חוויה.
שאת אחרי את מרגישה טוב.
לכן עכשיו אתם מתחילים שביעית ותהנו נכל רגע ורגע!
מכל המבחנים הפעילויות.ישלכם שנתיים עד סיום תיכון. וכל פעילות שיש בביתספר תלכו!! זה לא יחזור!!
תהנו מכל דבר!! תצחקו תעשו שמח. זו באמת תקופה כייפית
ולגבי הלימודים עצמם. להיות בראש שקט ונקי ואופטימי ואתם תצליחוו. תשקיעו תתמידו תצליחו. תלמדו תהנוו!
ומלא אמונה וייש סייעתיא דיישמיא בתקופה הזאת.. צריך תפילות בזה..
ועוד מדשהו בבגרות עצמה- ישלך פול זמן תחלקו את השאלות לזמנים.תביאו אוווווווכל מלא אוווכל.
שעון חוובה !!! ומלא עוד- תביאו את עצמכם את ההכי טוב שלכם!! תלכו לבגרות בהכי טוב ובהכי שנחה שתצליחו..
וואווו אני מתרגשת בשביילכםםם!!! באמת המון בהצלחה!!!

אם בכל זאת לא מצליחים

יש שרשור כזה...

אני גם במצב שלך, ובדיוק הבוקר דיברתי עם מישהו שגמר עכשיו שמינית על זה. הוא אמר שזה לא כזה ביג דיל, וזה סה"כ חודשיים שקצת טוחנים בהם, לא משהו יותר מדיי נוראי.. 

יעני, בטח השנה אולי נהנה יותר, אבל עדיין.

 

התקופה של הבגרויות אמנם אינטנסיבית אבל כל דבר אפשר להפוך לחוויה בלתי נשכחת.

הכל תלוי בראש שלנו. בגישה לנו.

מבינה מאוד את הלחץ שלך,

בעיקר לחץ מהבלתי נודע.

אבל מבטיחה לך שאחרי הבגרות הראשונה  הלחץ מתפוגג,

עם הזמן את רוכשת שיטת לימוד שטובה עבורך, והכל זורם..

שוב, זה לא קל. זה דורש השקעה ואכן ללמוד מלא,

אבל כעושים את זה בדרך חוויתית, עוד מתגעגעים לזה.

 

תנשמי עמוק.

כולם עוברים אתזה.

זה לא כ-זה קשה כמו שזה נשמע.

קחי את הטיפים שנתתי לך

ויהיה בסדר.

 

בהצלחה יא שביעיסטית!!

 

זה בכלל לא כזה מפחיד.
הבגרויות סבבה לגמרי, גם אין כל כך הרבה. הרוב בשמינית...

@חלילית אלט
ותכלס אם משקיעים ולוקחים את זה סבבה יאלה נעשה מאמץ נשקיע וזה ישתלם, זה באמת ישתלם. זה לא כזה נורא... זה נראה מפחיד בהתחלה אבל כשאת עוברת את זה את אומרת - וואו. ב"ה.
אז צריך להשקיע וכמובן סיעתא דשמיא
בהצלחה!!! @@מתיישבת בנשמה

באמת נתתן נקודת מבטח אחרת לדבר..

@נחל

@יעלוש מחבד

@לשם שבו ואחלמה

@הכל מאת ה'

@גאש

@בוזגלו#

@נער גבעות מצוי

@חלילית אלט

@יאירוש

 

גם אני בלחץ של לפני שביעית

 

אז תודה.

@נחמיה171

אבל עיין בשו"ע ובמ"ב באילו דברים ניתן להקיל/ לפצות.... (אני חושב שהבכיה, או הקינה, איך שתרצו  לקרוא לזה, היא העיקרית אף מבחי' הלכתית, אבל כמובן שצריך לכתחילה לומר את הפסוקים המדוייקים.....)

 

אמ.... @כבשה, אשמח אם תעריכי, זה לא לפירסומא... אני משתדל... תודה... (בקטע הלגמרי סבבה, רק זו היתה בקשה, כן?)

תחייכי והחיים יחיכו אלייך.
תתחילי עם רגל ימין. מבטיחה יהיה טוב.

ולדעתי אין כמו החופש!!!!

תיראי כמה כסף זה לשעה ואז לפי זה כל אחד מקבל.

נגיד אם זה יוצא 20 לשעה אז מי שעבד 4 שעות מקבל 80 ש"ח ומי שעבד נגיד שעתיים מקבל 40 שח.

למספר השעות להם עבדו ביחד, ואז תכפילי את מה שיצא בשעות שכול אחד עבד

מזה לתעד יחס...

מה שאני עושה זה לנסות להחזיק מעמד, לישון הרבה, לשמוע שיר, להתעצבן להעביר כל שנייה שיר לנסות לעשות משהו, לא הולך , ואז הולכים לישון ומחייכים בכח ומרגישים סתומים ומתישהו זה בסוף עובר לבד

כי אני לא יודעת.. אני מרגישה ממש מעוצבנת עם עצמי שאני כזאת נואשת.. לא מצליחה ככ להעביר את זה...
אולי כדאי סתם לדבר עם מישו לא בקטע של קשר ולראות אם זה יעבור, לא?

שמרת על עצמך עד עכשיו,ופתאום בום..
חבל נשמה,תנסי להתאפק לזמן המתאים,לקשר של חתונה ולא סתם כך..באלך לפרוק? לכי לחברה,תחפריי לה!!לאמא,לדודה ,לה' יתברך!!!(הלוואי) שפכייי את הלב! ללכת עם חברות,לעשות דבריים כייפיים זה לא קל,זה הגיל,אבל גם חשוב שתהני בו,וגם תשתדלי לעשות רצון ה'.אבל לעתיד זה שווה,תציבי לעצמך מטרות,שיש מטרה קל יותר להגיע לשלמות עם מה שאת עושה (:

ואיייי,אני בת , את יכולה לדבר איתי .
בכל דבר שבעולם,מוזמנת

ב"ה יש לי חברות ממש מקסימות, אבל אני לא מרגישה שהן מבינות שזה מובע ממקום ממש עמוק ושאני יכולה לדבר איתן על זה..

קרובה,שאת יכולה לדבר איתה..
תדפדפי באנשי קשר שלך,בטוח יש מישהי שיודעת להקשייב,עדייף מישהי שהיא מכירה אותך,היא תבין את הרגשות שלך יותר.

ואני גם לא כלכך הבנתי אותך,
אשמח שתפרטי לי באישי
בהצלחה בהכל!

וואי ממש מזדהה , קרה לי ממש היום נפל עליי מין מסך שחור כזה , אין לך חשק לכלום , הלכתי לאכול פיצה וכלום , אותו דבר .
אני חושב ששחנ"ש עם מישהו שכייף לשחנ"ש אתו ממש הצלה .
בהצלחה!

קרה לי מליון פעם!!!!

לא משנה מה אני עושה אני תמיד חושבת על זה וזה מבאס...

כיאלו להרגיש פעילה בנושא הזה.. עכשיו אני מתכוננת ל..

איזה ספרים יש/שיעורים...
משו שיעזור?

החופש הזה היה לי הזויייי

אני בדרך כלל יצור שמייח

אבל החופש הזה היה לי בלאגן שלם בקטע הזה...

כאילו מצד אחד נהניתי, עשיתי פוול טיולים שאווים עם חברות----

אבל גם היה לי ימים שהייתי בטוחה שאני הולכת לגמור תחיים שלי ולהתאבד...

אני לא מצליחה לצאת מזה!!

 

אולי כשאני יחזור לאולפנה זה יעזור לי להתעסק בדברים ולחזור לשמוח יותר...?

זה קורה להרבה בגיל הזה
אני היה לי תקופה כזאת וב"ה עבר וזה היה סיווט גדוול !!
את צכה לפוצץ לך תימים במלאא דברים ופעילויות וחברות, וזה ממש עוזר
(לא נשאר לך זמן)

אני יכול לתת עצה אישית "קנה לך חבר"

היינו "קַנה לך חבר" (הקַנה- בו רושמים, הוא חברך)

כתבי את הדברים. (אפשר באנונימיות או בפורום)
אישית- שירים. כתבי שירים..... זו בעצם התבטאות הנפש. בכי ושירות.....

 

וכמובן, התפללי לקב"ה!

 

זה מה שיש לי להציע, יום טוב. מקווה שעזרתי...

ובאופן כללי, אני מכיר את התחושה,

"ישנם ימים כאלה/ שבהם- כלום לא מוצלח.

אני קם מהמיטה בבוקר/ רק כי אני מוכרח.

ביום כזה- בדיוק/ זועף וקצת אפור

צריך להתאזר בסבלנות/ ולחכות שיעבור...." (אסי צובל, שם שם..)

אני חושב שאם באמת ההיתי חכם ההיתי תופס גישה ש"יום ששום דבר לא משמח אותי זה יום שדורש דברים גדולים" וההיתי הולך לים או משהו כזה.....

(אולי להתאמץ ממש ממש חזק ללמוד 2 דפי גמ' או משהו כזה...אבל זה בנים.... בת, אולי ללמוד משהו שכיף, אני לא יודע.)

אולי תחשבי על כל הדברים שהיית רוצה לעשות ולא מצאת זמן....

אם זה לא יום באסה בגלל שקמת מאוחר- נסי לישון קצת......

אין באמת מה לעשות. זה מאוד תלוי ממה נובע הדיגאון-מצב נפשי, אי הצלחה, לחץ ועוד. הרבה מנוחה ומחשבות חיוביות.
לשתף אנשים קרובים עוזר לראות את המציאות בעיניים אחרות.

אמנם אני מצליח אכשהוא להתגבר על זה אבל תדברי עם ההורים הם בטוח ידעו איך לעזור לך

לא מרגישה שההורים שלי יכולים להבין את זה...

אני גרה לייד ים אז בן אנד גריס, גיטרה/ אוזניות לחוף שומם פשוט מרגיע ברמווותתת

הייתה לי תקופה כזו לא ממזמן... דיברת יעל זה עם חבר'ה, רבנים, וקראתי על זה קצת.. זה באמת שלב חשוב...

פעם ? כן , לכן חזרתי בתשובה .
ואם יש את ההרגשה הזאת מאוד ממליצה לשמוע הרצאות על אמונה ולקרוא ספרים ,זה ממש מחזק!

ישבתי עם עצמי הרבה זמן והפעלתי את המוח עד שמצאתי תשובה שמספקת אותי...

לא חסר ספרים \ מרצים... שעוסקים בנושאים הללו.

ויש גם את הקטע הזה שאתה לומד משהו חדש (בנושאי אמונה) ואומר: "יואו, איך הייתי יכול לחיות עד עכשיו בלי לדעת את זה..."

זה עושה חשק/מכריח ללמוד עוד.

אממ.. אולי נכון לשאול מה אני עושה..

אא...משתדלת להאמין יותר בכל זאת.. ו..אממ..אם ישלכם רעיונות נוספים (חוץ מללמוד ספרי אמונה וכו') זה יכול להיות רעיון...

יש שם אחלה פעולות צ'ופרים וכאלה

אחי התחתן לא ממזמן ומה שעשיתי, זה פשוט לחכות לאחרי החתונה ואז יודעים מה באמת הם צריכים... חבל לקנות סתם דברים מיותרים....

וואי חתונות של אחים זה אירוע מהזה מרגששש!!!
( 2 אחים שלי כבר התחתנו ) אני פשוט ארגנתי עם אחותי כל אחד 20 שקל מילאנו כוס בממתקים וגומים וכל מיני דברים שרופאי שיניים ממש אוהבים ושמנו את זה בכוס מודפסת.. זה הכי מרגש לדעתי

ככה:

אפשר נרות שבת, לדוג' מזכוכית, זה ממש יפה כשיש עם זה נר.

אפשר סט כלים ממש יפה.

אפשר קערה לליל הסדר.

אפשר קישוט קיר.

אפשר שעון.

קיצור, לא חסר. אם תוכלי לומר משהו ספציפי שיותר מתאים לאופי שלה.

 

מזל טוב, שיזכו להקים בית נאמן בא"י השלמה.

שעון בבית של זוגות צעירים זה נדיר..

אפשר גם לחכות לאחרי החתונה/ לבוא יום יומיים לפני החתונה כשהבית כבר מסודר ומוכן ולראות מה חסר.

בכל מקרה לא לשכוח ברכה! הכי חשוב!

 

הבאתי לאחותי לחתונה שעון מעורר קטן (הוספתי רגליים וכתבתי שלא יברח לכם הזמן) והוא היה השעון היחיד אצלם מה שהיה ממש טוב להם בשבת (לא היה להם שעוני יד)

אם את בוחרת לקנות לה שעון תקני עם בטריות רגילות ולא הקטנות שבקושי מוצאים

אני בדיוק עושה כזאת עכשיו..
את לוקחת קופסא מעצבת אותה יפה (אפשר לכתוב לה גם איזה משהו בפנים\תמונה שלכם)
ולכתוב על דפים מעוצבים מלא מתכונים מהבית ולסדר על פי נושאים (ואפשר גם להתקשר לצד שלו ולבקש מתכונים שהוא אוהב..)
זאת מתנה ממש משמחת ושימושית וזה יוצא מהמם..
 

רק שלי לא היה תקציב

אז עשיתי נעטפה כם 10 אגורות (אפשר גם כסף של מונפול) וכתבתי ככה משאירים אותי לבד?

 ומאחור כתבתי ברכה ממש מושקעת ארוכה מהלב ..

 

ריגשתם אותי

 

 

רשמתם רעיונות ממש יפים!! תודה לכולכם אני בעז"ה אשתמש ברעיונות

 

אם יש לך סבלנות ואף אחד לא חשב על זה- תאספי את השבריפ של הכוס בחופה ומעצבי עם זה תמונה יפה

ולקשט אותו לתלות להם שלטים חמודים בכניסה בחדר תעשי דברים משעשעים כאלה ולשים להם ספר מתכונים וכמה עוגות במטבח אם מישהו אחר לא עושה אתזה זה ממש ממש מחמם תלב....

ואם יהיה אנונימי פה אז כל שניה יכתבו פה רק מאנונימי

ישלי וואטסאפ אבל אני פחות פעילה בו ופה בכללי זה סוג אחר של דיבור (אולי יותר דיונים

ואני גם לא כזה פה, ולא כזה בוואטסאפ..
לפעמים כן..
והדיבור פה שונה מהדיבור בוואטסאפ, בוואטסאפ לא יהיה דיונים כמו שיהיה פה, ופה לא יהיה צחוקים ודברחם כמו מה שיש בוואטסאפ..
סה"כ נראליי שביחד זה השילוב המנצח! ממש תורה ועבודה!

וטני פה כי זה באמת מעניין

 

אתה דרך האינטרנט איך לא וירטואלי?
ברגע שתפגוש פנים אל פנים את החברים הוירטואלים,הם ואתה תהפכו לחברים לא וירטואלים.

ואלה שוירטואלים:אפשרי לקחת אותם לחיי היום יום. בתור חברים לחיים.ולא רק דרך האינטרנט.
(:

קיצר, לא ממש נכון להשתמש במילה הזוק

כולם פה אנשים טובים.זה.אין ספק.
ואין לי שום זלזול בעניין הוירטואלי (אם זה נשמע ככה)
להפך,וירטואלי רק כי זה אינטרנט,אבל מאחורי המסך יש אנשים עם רגשות וכו.וזה כמעט כמו בחיים האמייתים.ואני חושבת שיש פה הרבה דברים טובים,ואני למדתי מפה המון.ועזרו לי המון.
קיצר,לא הבנו אחד את השני. והסברתי.
תודה

גם אני למדתי פה פווללל דברים, והתגבשו לי דעות בכל מיני נושאים

בזמן האחרון אני חושבת על שרשורים שהלוואי וישאלו
ופתאום אחרי כמה זמן שואלים.
ולא.זה רק בגלל שמחשבה יוצרת מציאות
ישלי ווצאפ.כולנו חופרות שם.
אבל משומה בחופש אנחנו פחות חופרות וזה.
בעיקרון למה אני פה-הכל בהשגחה פרטית!
אחחחחממממ
@נחל
סתם טוב למה אני פה-כי כייף לי פה,החברה פה יותר תורנית מאיפה שאני נמצאת
וגם אני חווולה על דיונים ושותי"ם ואני גם אוהבת לשמוע סיפורים והתמודדיות (שותפות גוורל)
וגם להגיב וכו.
וגם אני אוהבת ממש לכתוב אז עוד משהו.
וגם אני מגבשת לי דעות בהרבה דברים.
וגם כי יש פה אנשוות שאני אוהבת.
וזהו

ואהבתי את התגובה המפורטת

חח באמת התרגשתי לקרוא משפטים שנאמרו אתמול

חשבתי עלזה שאני רוצה תקציר של הדברים שחפרתי

@הכל מאת ה'

אהבתי מה שכתבת 

ואין לי ווטסאפ... למה שיהיה לי אני רק בת 12...

וגם לא אותם אנשים... סגנון דיבור אחר... ערוץ 7 זה משו מיוחדוש

אבל פה זה סגנון אחר של דיבור

ואני פחות פעילה בערוץ 7 מאשר ווצאפ..

אבל פה זה משהו אחר, זה לא בווצאפ.
בווצאפ יש חפירות וכאלה ואין רצינות והכל זורם וזה....
פה יש סוג אחר לגמרי של דיבור, דיונים (שתורמים לדעתי) יש פה רצינות .
לשאלתך זה בנוסף

אני חושבת שהבעיה היא באותו אדם כאן ולא ממש אשמתך. אני לא יודעת בדיוק מה הלך אבל אם ככה הוא מתנהג, אז אולי טוב שאת לא איתם בארגון?! (אני רק אומרת...) עם אנשים כאלה... לא נחמד...
אבל שולחת חיבוק ובהצלחה

ואז נעלמת בלי שום מאמץ התחושה שאומרת להרבה חברה יש ורק לי אין, ומתחלפת בתחושה של "לאף אחד אין כי כולם גיבורים ורק אני אלך אחר יצרי?"

כל אחד ממנו רוצה למצוא את שלו... אין מה לעשות. אבל מנסיון כדי לחכות עם זה..
סבלנות!!
בהצלחה!!
אם צריך עוד פירוט בכיף

הוא לא אמר שרק לו בא, השאלה היא איך מתמודדים עם זה... זה באמת ממש קשה...

 

עיין בשרשור הדיכאון שלי שנמצא פה איפשהו...
חח סתם, לקרוא ספק מעניין ממש עזר לי בשבת והסיר את דעתי!

תשמור את זה לאשתך! כמה אושר יהיה לכם אם לא תתקרב לבת אחרת.. חזק ואמץ.

אם תחשוב שיותר לא תהיה לך חברה אז אתה תתפוצץ כי זה נשמע לך מפחיד.

לכן תחשוב שכן יהיה לך אבל יותר מאוחר כשתתחתן ואז זה יהיה החברה הטובה והקרובה אליך ביותר.

לכן אתה רק צריך להמתין קצת (הזמן טס נשאר לך רק כמה שנים אפשר גם להתחתן מוקדם תאמין לי שזה הכי טוב) ואז תגיע לחיי נישואין קדושים, וגם תהנה מהם לא כמו אותם אלה שאחרי חודשיים מתגרשים...

 

עונה בתור בת....
חשבתי על השאלה במשך היום.. אני מקווה שזה באמת יעזוור בע"ה.
אז ככה:
קודם כל אין דבר כזה שמישהו לא רוצה חבר/ה . זה דבר טבעי ובסדר גמור. לא להילחץ. הכל בסדר (:
לדעתי אפשר ללמוד מהעניין הזה הרבה דברים
עצם זה שאתה מחכה ומחכה כמו בני נוער דתיים אז אתה עובד על עצמך.
שניקרה אותה התאפקות.אתה רוצה ממש ממש משהו אבל אתה מתאפק. וואו איזו הרגשה טובה שהצלחת!
אפשר לקחת את זה בתור מטרה תזכור שיש לך מטרה כל מה שיבוא בדרך תתעלם ממנו.
ישלך מטרה לחכות שיהיה לך חברה לחיים=אישתך.
ושאתה מציב מטרה שלשם אתה מכוון יותר קל לך לחכות כי לא משנה מה יקרה .אתה מחכה.יתפוצץ העולם אתה נשאר ככה. בדרך אל המטרה העתיד שלך מונח בכף דייך ובטח של הנצח הטוב יינצח!!(זה מתוך שיר.מקווה שאלו המילים (: )
ואתה גם בהתאפקות ובמכוונות מטרה אתה עובד על המידות שלך!
לעבוד על מידת הכעס זה כמו לעבוד על מידת ההתאפקות לפיצה תוססת אחרי בשר.
טוב לא כלכך השוותי אבל נראה לי הבנת את ההשוואה.
תחשוב גם בתור אתגר:ישלך איזושהוא קושי כלשהוא ואתה צריך לעמול עליו. איזה כייף שבסוף העמל הצלחת.
זה ירומם אותך לכל החיים שלך. תמיד תזכור וואו איזה כייף שהצלחתי.
דבר נוסף,מידה כנגד מידה.תחשוב שאשתך מחכה מחכה ומחכה לצאת עם מישהו בזמן המתאים. אז זה נותן לך כח.
כמו שהיא מחכה ומחכה . ככה גם אתה מחכה ומחכה.
שתיייכם עובדים ביחד!תחשוב שיש עוד מישהו איתך שבאותה התמודדת והיא בעצם עוזרת לך ואתה עוזר לה ועדיין לא התחתנתם? זה עוזר .
שתייכם עובדים במשותף בשביל שנייכם. תחשוב שכמו שאתה רוצה שאשתך לא תשחנ"ש עם בנים. ככה גם אתה לא. כמו שאתה רוצה שהיא תלך לים מופרד. ככה גם אתה. ועוד ועוד דברים בנוסף שאתה עושה שיעזרו לך.
וגם תחשוב בנוסף,שיש לימודים ולפעמים זה הורס את הלימודים.הקשר עם החברים שלך.אתה פחות איתם.אתה כל הזמן חשוב אלייה.בשביל מה? שיהיה לך ראש פנוי ללמוד תורה בנחת.קשה לך לפעמים תחשוב על אישתך.
וגם מי אמר שבסוף תיתחתנו? בשביל מה לחוות פרידות?או לחוות רגש על לא בטוח. אני לא אומרת שיש כאלו שבסוף לא מתחתנים.אבל מי אמר בסופו של דבר ? תבוא בראש נקי בלי הסחות דעת מהסביבה.תגבש דעות תבנה כמו שצריך תתחזק בשמירת מצוות במידות טובות. אני לא אומרת שזה סותר אבל כשאתה מובלבל עם החבר/ה שלך קשה להתחבר להרבה דברים.ושאתה בוגר יותר קל לך לעמוד בדברים יותר.
אני מבינה שזה הדבר הכי קשה בעולם.וכל אחד רוצה את המישהו/מישהי שישתפו אותם ויהיו איתם ויהיו ממש שלהם.
לדעתי קשר צריך להיות בין חצי שנה לשלשותרבע שנה.אולי אפילו פחות.יותר מדי לא מושכים.וכל עוד אתה לא הולך להתחתן בשנה הקרובה,אין מה להכנס לזה.
ותזכור:לשמר נגיעה זה דבר קשה. במיוחד לשמר מימשהו/מישהי שאוהבים.
זה נסיון. אז בשביל מה לחכות כמה זמן עד החתונה?
כל אחד יעשה את השיכולים שלו איך להכיר. אבל אני נורא תומכת בהכרות בשידוך.
כי זו נטו ענייני חתונה או לא ? כמעט ואין פגיעות משני הצדדים.הכל קצר באים נטו להתחתן.ולראות עם זה מתאים.
עכשיו אני לא אומרת שחלילה מתחתנים עם משהו שהוא בפגישות קצרות ממש לא.
אבל כל התהליך הזה. יפה בעייני.
טוב נחזור לתחילת הנושא:
אתה יכול לעשות טבלת יתרונות וחסרונות.
להתפלל עלזה שיתן לך כח להתמודד.
ותזכור לחכות ולחכות זה הנסיון שה' מעמיד אותך.
ויש לכולם כוחות להתמודד.
ה' נתן כוחות והוא סומך עלייך שתדע לנצל אותם לדברים הטובים.
עדיף שאלו יהיו הנסיונות מאשר נסיונות אחרים.
ולזכור:כמה שתשקיע עכשיו. למרות הקושי. תראה שבסופו של דבר ה' ייתן לך רק טוב.ותצליח בעמלך.
בהצלחה רבה!!

נראה מה תהיה התגובה שלו... יישר כוח לכולם!

דע לך שבהתגברות אחת שלך אתה יכול להגיע לדרה שתלמידי חכמים עצומים לא הגיעו 

בשמים לא מודדים אדם לפי כמות של מעשים... אלא מודדים לפי המאמץ וגודל הניסיון...

 

באנו לעולם הזה כדי ללחום בשקר ברוע

החכמה היא להלחם חזק בלי להתייאש ובלי להישבר, ובעת הניצחון מגיע האושר.

קח את זה כאתגר \ כמסימה \ כמשהו משמעותי לחיים.

ולא כעול ופספוס וכך בע"ה תצלחי.

 

בהצלחה. 

בגלל שאני יודע את כל החפירות שזה משפיע בעתיד וכו ובגלל שאני מאמין שזה נכון 

האם אני מעדיף את ההנאה של הרגע למרות ההשלכות בעתיד?

זה פשוט!

 

האדמו"ר רבי אהרון ראטא כתב בספרו 'טהרת הקודש' משם 'הזוהר הקדוש'

שבני ישראל נגאלו ממצרים ונעשו להם כל הניסים של עשר המכות וקריאת ים סוף ה-מן ועוד... בזכות שיוסף הצדיק עמד בניסיון עם אשת 'פוטיפר' ולא זו בלבד אלא גם הגאולה העתידית של בניין בית המקדש השלישי זה יהיה בזכות יוסף הצדיק שעמד בניסיון.

זכור!

כוחך עז! 

רק תעמוד בניסיון, ותמנע מ'עם ישראל' מי יודע כמה מחלות, ייסורים, צרות, פיגועים, מלחמות, פורענויות, ועוד...

ואל תשכח ש: 'כגודל הניסיון כך גודל השכר', כמו שכותבת הגמרא "לפום צערא אגרא" (לפי הצער - השכר) תמשיך ללחום אחי, הניצחון בפתח.

 

חזק ואמץ, חבר. 

וצריך גם להתפלל לה'
לקוות לחסדי שמיים
ולפנות לאדמין
ולבדוק אם אתמול לא שאלו בדיוק את אותה שאלה

לקפוץ מעזריאלי עם הפוקימון

זה יותר בקטע של צחוקים הלאתבד מפוקימון 

 

והגעתי למסקנה שזה סתאאם טיפשי ואידיוטי 

שאנשים יפקחו ת'עיניים ויצאו מהמסכים אל העולם בחוץ וסוף-סוף יקלטו מה הם מפספסים

א. אם דיברת אל אז אני 'אחי' אני לא כי אני בת

ב. גם לי יש נוקיה 105

מצחיק או מזעזע....

של הפוקימון.

מפה שאתה רואה את עצמך בה ויש כל מיני מקומות שיש בהם פוקימונים ואתה צריך למצוא את הפוקימונים כאילו בעולם האמיתי.

המטרה: להשיג כמה שיותר פוקימונים

ההצלחה של המשחק: גבוהה מאוד

כמות החוסר חיים שצריך כדי לשחק בזה: גבוה מאוד

וכבר כמה אנשים מתו מזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וגם להתחתן בגיל 18 19 בערך עם נער גבעות כזה צדיק.....אה ויש עוד הרבה חלומות....הערבים יקומו יום אחד ופשוט ילכו לנו מהגבולות של ארץ ישראל השלמה.....בית מקדש כמובן....משיח, גאולה.....
שיהיה לי בגרות בעיתו ובזמנו אמן!!!

למרות שזה לא מבטיח לך חתן כי הבנים לא אוהבים אותנו במיוחד

@הדובדבן שבקצפת עוד אחת לגרעין מירון |מקפצץ באויר| |מאושר|

להספיק הרבה בחיים

וואלה אין לי מושג ה החלום שלי, צריך לחשוב על זה...

לחרוש את הארץ!!

ולהקים יישוב או משו בסגנון..

האאא ולהתחתן עם בעל צדיקק

(בעיתו ובזמנו כמובן)

ופשוט החלום שלי זה להיות טייס או מפקד בדובדבן

לעבוד בעבודה ארצי-ישראלית, שאני אהיה כל חיי שמח ובעל מידות טובות. (עיין חתימה)

לראות את בית המקדש כבר בנוי.

לחרושששש כל פינה בארץ ישראל עם החברים שלי וללמוד מלא מלא מלא מלא מלא מלא תורה

אז לקחת את האומץ לעזוב את האולפנא ולעשות משהו שכבר הרבה זמן אני מתלבטת עליו.. והמבינה תבין...

להתחתן להקים בית שנושם תורה... ילדים יראי שמיים ובעל עם אהבת ה' התורה והארץ

ולהצליח להעיף גרעין של גאולצ בבהרן.... למרות שבנתיים אפחת לא זורמת

http://aspaklaria.org/

כתוב באחד הספרים (כמדומני בכוזרי...) שמתפללים במנין מכמה סיבות:

א. אפילו אם לא כיוונת התפילה נענית.

ב. אם אתה מתפללל שמשהו יקרה יכול להיות שהוא טוב לך אך מזיק לכלל, וברגע שאתה מתפלל יחד עם מנין התפילות הם לטובת הכלל ולא תגיע למצב בו אתה מתפלל על משהו שיהיה רע לעמ"י ח"ו.

 

כזכור לי היה עוד סיבה או שתיים, תלמד את הכוזרי.... מומלץ

אחרי שבוע מרגישים את הסיפוק שבזה.

 

וזה כבר יותר קל

בהתחלה אולי קשה אבל מתרגלים

שידפוק לקרוא לך

@נער גבעות מצוי @חיים ד. @תפוחית

הוא ביקש סיבות למה להתפלל במנין. הכוזרי זה רעיון טוב

וגם אני מצטרף לבקשה. בעיקר לסיבות שיענו ליצר

כי הכי נוח ללמוד אותו אחרי תפילה במניין (לא להעלם פתאום, לא לחשוב 'מה אני אקום עכשיו בשביל זה?)
זה גם נותן תחושה שהתפילה היא לא רק תפילה אלא עוד משהו נוסף