פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 907)

גם אצלנו

הישארתי תחלון פתוח וכל החדר שלי נרטב

היום הוא היה קצת תקוע, אבל היה בכל זאת כיף

אחותי מתחתנת ביום ראשון הזה!!!!

נעלבתי

איך היה??

אוף זה לא פר אניגם רוצה שאחיות שלי יתארסו ו/או יתחתנו, אבל אני השניה במשפחה ואחותי גדולה ממני כולה בשנה  חח לא נורא ממממש מזל טוב תהניי

1. בשבטים הקטנים הייתי ממש מחקה את המדריכות ומסתכלת אליהם מלמטה למעלה.. עד כיתה ה' בערך..

2. חלק חלק... תלוי באופי  של המדריכה 

3. לא עשיתי עם אף אחת משהו מעבר לפעולות חוץ מלדבר אם נפגשים ברחוב ואני עדיין עושה את זה

4. לא.. ממש לא... המדריכים הם בני אדם  

1. בשבטים הקטנים לא כ"כ הייתי בסניף, בשבטים הגדולים יותר החזקתי מהמדריכות כמודל אבל לקחתי רק מה שהתאים לי, לא בלי הבחנה.

2 עדיין בקשר עם מדריכות משבט מעפילים והלאה (אני שבט איתן)- מדריכות נערצות ומדהימות, ובקשר של יותר שלום- שלום עם השאר (וזה לא שהן חא היו טובות פשוט הקשר בגיל קטן הוא פחות חזק).

3 כן: פויקה, שיחות אישיות בזרימה וכו'.

4. אמנם כל מדריך הוא בן אדם אבל אין מה לעשות- אתה מצפה ממנו ללכת בדרך שאליה הוא חינך אותך, אז- כן.

בתור חניך--

1. החזקתי ממנו מלא!! 9 אם זה עד 10..

2.כן. אחד מלפני 3 שנים. ואחת מלפניי שנתיים..

3. כן. כיום קצת פחות, כי אנחנו במקומות שונים אבל כן כשיוצא..

4. כן, כי הערכתי את הדרך שהוא הלך בה, והאמנתי בה. ופתאום הוא שינה את דרכו והרס את הדמות שהוא הצטייר בפניי..

בתור מדריך--

1.לא. הדרכתי עד לפני חצי שנה.

2.אני רואה את חלקם כל יום בישיבה, ולפעמים מדברים גם.

3.לא. אני חושב שהם מספיק בוגרים להסתכל, ולקחת את הדברים הטובים, ולחשוב על הדברים שלדעתם פחות..

4. 3 שנים. אני שמינסט והם חמשושים שלי..

בתור חניכה:

1. מאודד החזקתי!!

2.כן. גם מלפני 6 שנים[בסניף] וגם מלפני שנה ושנתיים,ו-3 ויותר..

3. כן. ברור שזה תלוי אבל עם מי..

4.כן. קרה לי כבר 3 פעמים. 3 הפתעות ענקיות! אבל אני לא מצפה מאף אחד למושלמות..

בתור מדריכה לשעבר:

1.לא. עזבתי לפני חודשיים.

2.רמה גבוהה. פרשתי מההדרכה,אבל עדיין ממש בקשר איתן..

3.ממש לא. אפילו לא בקצת.

4.שנתיים. הן בכיתה ט עכשיו.. מתבגרות

בתור חניכה:

1. תלוי מאיזה מדריכות, ברור. אבל היו מדריכות שהם היו הסגן של הקדוש-ברוך-הוא בערך, אם לא הוא הסגן שלהם.. הערצתי ברמות אחרות. היום כשמסתכלת על זה זה היה מוגזם בטירוףף.

2. כן. כל המדריכות שהיו לי אי פעם [משבט זרעים אפילו.. היום אני איתן] אני אומרת שלום וזה ברחוב, ומדברים קצת.. ויש כמה שיותר. חברות כזה וזה.. שוב, עם כל אחת זה שונה..

3. כן. שחנשים, וכאלה.. ואחרי שהם יצאו גם.. עכשיו כר לא, אבל שנה-שנתיים אחרי שהם עזבו, אז כן.

4. כן, מאוד. מאוד!! 

עכשיו, בתור מדריכה, כשאני חושבת על איך שהערצתי פול תמדריכות שלי והם היו הכתובת שלי לחי מבעיות הארץ, אני חושבת עד כמה הייתי חניכה קרציההה. מסכנות המדריכות שלי!! הייתי בכיינית ומעיקה ויושבת על הווריד. חוץ מזה שסגדתי וחשבתי שהם אלוקים וזה סתם מטומטם. ב"ה שחניכות שלי מתוקות אחת אחת

[אה, וכל הנל קרא לי בשבטים בוגרים יחסית.. מעלות-מעפילים-הראה.. אבוי כמה סתומה הייתי..]

בתור מדריכה:

1. כן ב"ה. שבט ניצנים למעלות. [כיתה ו']

2. קשר זורם והכל, אבל לא בקטע שלך קשר אישי עם בנות ודיבורים עמוקים עם בנות יחידות על דברים מהחיים.. למרות שרוצה. אבל הם קטנות, וגם נכנסתי רק לפני חודש וחצי.. אבל בעז"ה.

3. אין הרבה קשר, אבל אני חושבת שזה לא אמור 'לכבול' מבחינת הדוגמא האישית, כי אם מישו הולך להיות מדריך, מראש הוא אמור להיות אחד שזו דרך החיים שלו, והוא עושה את זה כי הוא מאמין בזה, ולא כי יש חניכים אז חייבים לעשות דוגמא אישית. ואם מישו מרגיש שזה כובל אותו אז לדעתי זה בעיה..

4. אני שביעיסטית, הם ניצנים למעלות  -כיתה ו'.

מקווה שעזרתי.

1. תלוי, היו שנים בעיקר כשהייתי קטנה שתפסתי, אחר רק  פחות..מ1-10 אז 3

2. לא

3. כן

4. זה לא קרה אז לי אז..

1. מדריכה 

2. אחלה בסך הכל

3. לא, כי אני באמת איתם כמו שאני אז אין את הקטע הזה של "לשחק אותה צדיקה" או משהו בסגנון..

4. הדרכתי בנים - פער של 3 שנים

עכשיו בנות שבט חדש - פער של שנתיים 

חניכה ש(בעזרתו יתברך!)תיכנס להדרכה בחודש הקרובבב!

1. ממש מחזיקה ולדעתי זה חשוב שהמדריך יהיה דוגמא אישית בכל הנושאים.

2. כן, לא קשר הדוק אבל מידי פעם כזה, מלפני 5 שנים בערך ו3 בערך. במיוחד בשבטים הקטנים, יש לי מדריכה מלפני 5 שנים שאני ממש בקשר איתה..

3. לא ממש, רק שחנ"שים  ופה ושם איזה עלהאש..

4. כן, מדריכה מדהימה ושיא הדוסה שטסה לשנת שירות בחו"ל וחזרה בשאלה, הייתי בהלם, היא סתם ניסתה למכור לנו דברים שמסתבר שהיא לא באמת האמינה בהם!!

בתור חניכה לשעבר..

1. אממ.. הערכתי, לומדת ורואה את המדריכות כדמות. 

זכיתי במדריכות מדהימות ב"ה, והסתכלתי..

2. בטח שכן! בעיקר המדריכות של ז'-ח'.

3. כן, עשינו ועדיין עושות. טיולים ביחד למעיין של הישוב, ימי הולדת, סתם נפגשים מלאא, מדברים.
ממש בקשר איתם!! אין כמוהן בעוולם! 

(היום כשמדריכה כבר, כל הזמן חושבת מה הן עשו במצב כזה או כשקרה ככה.. מדריכות לדוגמא בהחלט, בשבילי.)

4. ממש ממש לא!! יאמר לזכותן הגדולה. בחיים לא יצא לראות אותן בצורה שנגדה את מה שאמרו והעבירו..

ות'אמת הן לא היו מהאלה שערכיות כאלה לידינו, הקשר איתן היה מאוד פתוח וזורם.

ודברים שהם לא הקפידו עליהם - דיברו על זה, אמרו שצכות להתחזק..

ועכשיו בתור מדריכה

1. כן, נבטים שיהיו ניצנים. כיתה ה'.

2. נכנסתי לפני חודש וחצי בערך, אז עוד צריך לבנות. בנתיים מאוד מאוד כיפ ואוהבת אותן, וגם הם אותנו.

שיחות אני לא בטוחה עד כמה, עוד קטנות. אולי שיחות שאנחנו ניזום..

3. דוגמא אישית - זה בהחלט מחייב. בהחלט!

אבל אני רואה את זה בצורה טובה, זה עוזר לי להתקדם גם עם עצמי.

משתדלת דברים שמעבירה ליישם כמובן, גם בבית או כשלבד.

4. כיתה ה', ואני שישיסטית. אין לי כח לחשב

הרבה הצלחות!!

1. רב המדריכות שלי היו דמויות לחיקוי (אני פתאום מוצאת את עצמי אומרת משפטים שלהם וכו'... )

2. אני נמצאת בקשר עם חלק מהמדריכות שלי.. אחת עזבה לפני 4 שנים ואחת שעזבה לפני שנה בקשר כזה של מה קורה מה נישמע... קשר כללי יותר.. ועם אחת שעזבה לפני שנה אני בקשר ממש טוב...

3. עם רב המדריכות שלי בזמן שהן היו מדריכות לא היה לי קשר מעבר לפעילות הרגילה חוץ מאחת שלקראת שהיא עזבה היו לנו כמה שחנ"שים ואיתה הקשר ממש ממש התחזק דווקא אחרי שהיא עזבה.

4. לא ניתקלתי במדריכה כזאת אבל אם הייתי רואה מדריכה כזאת הייתי ממש מתאכזבת ממנה... מדריכה צריכה להראות דוגמא אישית ואני מצפה מהמדריכות שלי לעשות את מה שהן אומרות ומחנכות שנכון לעשות...

1. היו לי מדריכות מדהימות (ועדיין יש...) שבאמת ראיתי כמעט בכולן דמות לחיקוי (בדברים מסוימים)והתחברתי אליהן.

2. כן, גם מלפני 6 שנים... בעיקר כשאני פוגשת אותן וכשהן באות לבקר... ;) 

3. לפעמים, רק עם חלק...

4. לא זוכרת משהו ספציפי...

לא החזקתי מהמדריכים..

אני עדיין בקשר עם רובם הגדול..מאז נבטים

עשינו דברים מעבר,ועדין עושים לפעמים בתור שבט(כבר בלי מדרכים)

לא

עכשיו בתור מדריך:

מדריך עכשיו

יש פער גילאים גדול ולכן אין שיחות וכו',אבל כן יש קשר טוב

ואותי אישית זה לא כ"כ כובל כי אני מדריך חוץ,אבל אני רואה על חברים שלי שזה כן כובל אותם.

בתור מדריך/ מדריך לשעבר: 

1. האם אתה כרגע מדריך? לא.

2. מה רמת הקשר שלך עם החניכים (מבחינת התראות ובילוי, שיחות וכו')? אני כיום בש"ל - ככה שאני בבית פעם בשבועיים בשבת - ואני מנצלת את שבת כדי לדבר איתן, לברר מה הולך, לייעץ וכו'. כשאני לא בבית - מדי פעם סמסים.

3. במידה ויש קשר, האם אתה מרגיש שזה "כובל" אותך כי אתה מחוייב להיות דוגמא אישית?  ממש לא... תמיד התנהגתי איתן רגיל

4. מה הפאר הגילאים בינך לבין חניכיך ובאיזה שלב בחיים הם נמצאים כרגע? (ילדות/ התבגרות וכו') 3 שנים הפרש. הן כיום כבר מדריכות

סורי שאני לא עונה על שלב החניכה- אני פשוט לא ממש זוכרת

מצד אחד, הוא ביקש שינצלו בזכות הצדיקים, מצד שני, הוא כנראה סבר שאם אין צדיקים, אז מגיע לרשעים למות, 

אחרי הוא היה מבקש כמו לוט, פשוט חסד חינם, ומן הסתם ה' היה מסכים, הרי ללוט הוא הסכים, 

משמע שאם אין לרשעים שום זכות הוא לא רצה להציל אותם....

מאפה נאמן,אל מלך נאמן,נאמן אתה להחיות מתים וכו'

עם שם כזה קשה להישאר נאמן"

נ- נא- נאמ-נאמן מסתבר שיש יאוש בעולם

מאד נהניתי! לשולחן שבת

ישר כוח!!!

שאני לא (רק) מבזבזת את הזמן בפורום

בס"ד

הקב"ה אומר לאברהם "קח את בנך"

אומר לו אברהם "יש לי 2 בנים"

אומר לו הקב"ה: "את יחידך"

אומר לו אברהם: "שניהם יחידים"

אומר לו הקב"ה "את יצחק'"

אומר על כך הרב כהנא זצוק"ל הי"ד (שהשבוע, ביום רביעי, י"ח חשוון נציין את יום השנה ה-23 להירצחו):

"תראו מה זה יהודים, כל הזמן שואלים שאלות.

אילו אברהם לא היה שואל שאלות וישר שוחט את ישמאל, כמה בעיות זה היה פותר. 

(ברוך מרזל היום בתוכנית 'עוקפים מימין' בהגשת מיכאל בן-ארי ואיתמר בן-גביר ב'גלי ישראל)

מועדים לשמחה

חודש חשוון.. אנחנו  בתקופת אחרי החגים. כל הקבלות, כל מה שרצינו להתקדם בו ניראה עכשיו כדבר רחוק. ומין צ'אק ללא כיסוי כזה. קשה לנו לייסם..

נלך אחורה.

בחגים יש ברכה שאנחנו אומרים : "מועדים לשמחה, חגים מוזמנים לששון".

ברובד הפשוט - מועד זה חג, שצריך להיות שמח בו.

אבל בשפת הקודש, לכל מילה יש גם משמעות הרבה יותר עמוקה.

מה זה מועד בעברית? מועד זה גם נופל. אה? ליפול לשמחה? בעברית, ל' יכולה להיות גם ל' של מטרה.

הנפילות נועדו כדי להגיע לשמחה האמיתית. מהנפילה בעצם תבוא ברכה.

זה בעצמם השלמה של שני רובדים. הצד של החג, והצד של המעידה.

ונקשה עוד. למה אומרים מועדים לשמחה ברבים. ולא מועד לשמחה? אז אפשר להגיד שמדברים על כל המועדים. אבל גם אז. למה לא מועדים לשמחות?!

זה דווקא שמחה, ולא שמחות ברבים. כי לשמחה כמו שאנחנו יודעים - יש המון סוגים. אבל השמחה, השמחה האמתית- יש רק אחת. שמחת הגאולה.. הכללית בע"ה והפרטית.

ולמה מועדים ברבים? כי בדרך אליה, לא תהיה רק נפילה אחת. יהיו הרבה מעידות. נפילות.

ולהמשך הברכה הנחמדת -

"חגים וזמנים לששון".

גם למילה 'חג' יש עוד משמעות. חג זה גם סיבוב. "הציפורים חגות באוויר". אדם מסובב. אין לו מנוח.

כשאדם מסתובב, הוא מבולבל. לא רק שאנחנו נופלים, אנחנו גם מבולבלים. אבל גם זה, כל זה יוביל בע"ה לששון.

ה"מוזמנים" זה מלשון הזמנה. הזמנה לששון. לשמחה.

בחג הסוכות, יש גם את העינין של "זמן שמחתנו". ולכאורה, אנחנו חושבים שכשאדם עצוב, השמחה נסתלכה מימנו. אבל, השמחה תמיד בתוכנו. זה לא דבר שיש לנו בחירה בו.

כשאנחנו עצובים, אנחנו בעצם אומרים לשמחה - "תסתלכי מימנו". אנחנו מגרשים אותה. ואז השמחה נתעצבת.

השמחה, כביכול עצובה. היא מתכסה. כי "אין רע יורד מין השמים". עצב זה פשוט שמחה שלא הזכמנו לקבל.

אז איך מזמינים את השמחה אחרי שהברחנו אותה כביכול?

רבי נחמן אומר שע"י "מילה דשתוטא". ע"י חיוך! שזה בעצם תהליך הפוך לעצב.

בעצב אנחנו בעצם מדמינים דברים, ואז הדמיות גורם לנו בפועל לפרצוף עצוב. אז בשמחה עושים תהליך הפוך! מתחילים המעשה, ואז מגיעים פנימה. לעומק.

כן! לחייך גם עם ממש קשה! והיצר הרע השקרן מספר אחד, פתאום בא אלינו בשם הצדק. הוא שואל אותנו איך אנחנו מעזים לחייך שהכל עצוב. פה אנחנו אומנם מזייפים, אבל דרך זה מגיעים לצד השני. לשמחה.

ורבי נחמן מוסיף לא רק חיוך. אלא ממש לעשות צחוק! כי כמו שכשאנחנו מכיניפ הזמנה לחתונה אנחנו משקיעים - גם בקריאה לשמחה. ממש ללכת למראה, וכמו דבילים לחייך לעצמנו.

בבית המקדש היו את ה"מראות הצובעות" ואלו היו המראות של הכיור. הכיור, הכלי שבוא מגרשים טומאה - נוטלים ידים.

כי הענים, משפיעות על הבל! כשאני עומד במראה ואני רואה אדם עם חיוך,זה מכניס לנו אותו ללב.

לסיכום - החגים הם כדי שנקום לשמחה, גם כשאנחונ ממש מסובבים..

ולאן יוצאים אחרי החגים? לפרשת בראשית! לברוא עולם. הנפילות נועדו כדי לברוא אותי מחדש.  ממצב מתוקן יותר. של שמחה.   גם הבריאה עצמה התחילה ממצב של "תוהו ובוהו". גם בדרך למעלה יהיה קשה, אבל אחרי זה בע"ה יהיה נח.

מקווה ממש לא לשכוח!! שבת שלום!!!!!

מעשים ספציפיים צריך לגנות בחומרה,

אבל איחולים לבביים להשאיר בצד.

משחית את הנפש שלנו.

בכל מקרה כיום אין לנו זכות בפועל לדון אנשים, אז בכולופן העונש הוא מ-ה' בצורה מוחלטת.

וזה שוב - ממש לא אומר להסכים איתם.

אני פשוט חושבת שזו לא דרך לקלל. (וד"א - אולי יעשו תשובה? מותר להיות אופטימיים לפעמים...)

ושאלה יפה!

המעשה פסול לדעתך? אחלה, תבקרי.

ובמקרה של אנשי ציבור, את מוזמנת להצביע למישהו אחר. זו רק אחריותנו שהם שם.

לייחל (ולאחל) למישהו למות, להיפצע ועוד זו בעיה חמורה בחברה הישראלית. הערסית יותר נכון.

תלוי באיזה סגנון של קבוצה את מדברת.

אפשר לפי משקפיים.

בהצלחה.

נגיד היום היה לימוד לזכר רחל אימנו ואז היינו במעגל של הכיתה והתחלנו לשיר ואז לאט לאט כל האולפנה הצטרפה למעגל! זה היה אדיר!!!!

ואל תהיי עקשנית! את כבר ילדה גדולה, באמת!

כאן העניין חייב להיות ענק.

באמת, רק תדמייני את זה- יום הקוקיות- שמיניסטים מבתי ספר שלימים- תיכונים. אולפנות, ישיבות  וכו' מגיעים 

כמו ילדים בני ארבע- זה יהיה ענק!!!

והזכויות שמורות רק לנו...

צריך להתחיל לעבוד על זה!!!!!

שמים כיפה של אבטיח??  או כדורסל?   

בנים כאילו ילכו מכות בהפסקות?

חחחחח תמיד צחקתי על הכיפות האלה.. עד עכשיו אני מתפאדחת בשביל בנים ששמים אותם...

"The Curious Case of Benjamin Button".  סרט חזק... צריך קצת צנזור אבל אחרי זה הוא מעולה.

אבל אחלה רעיון בכל מקרה...

דאיי אני לא מאמינה שזה שמינית....

יצלמו אותכם... לכל אחד יהיה ביו טיוב סרטון שלו  וכשתתחילו לצאת יסתכלו על הסרטון ויחשבו פעמיים 

LOL

-בדרך לביתספר קפצה עלי חתולה. מרוב לחץ זרקתיט עליה מלא דברים שהיו בתיק... וגם ת'שיעורי בית

-אחשלי הקטן קישקש עליהם

-הם נדרסו בידי מכונית חונה.

-הכלב שלי ממש חולה והרופא אמר להכין לו תרופה מדפי מחברת כתובים..

-אין לי ספר

-נפל האינטרנט ולא מצאתי ת'חומר בשומקום!

-הייתי אתמול בבי"ח מחשש להתפתחות מחלת הקשקרשת.

-ההורים שלי נסעו והייתי צריך לשמור על הבית מגנבים, אז לא יכולתי להכין ש"ב

-השעון שלי נתקע, והייתי בטוח שיש עוד מלאא זמן ואז גיליתי ששתיים בלילה אז כבר היה מאוחר מידי לש"ב.

-ירד מלאא גשם והמחברת נרטבה

-השיעורים היו בכיס, והתכבסו בטעות..

-שכחתי

עוד?

היא טענה שזה באמת.

גם יש לי חברה שטענה פעם בשיעור ספורט [ביסודי] שאין לה נעלי ספורט כי הכלב אכל לה אותם... הכלב אוכל הרבה דברים

אני הישתמשתי וזה לא היה שקר

שתי הכלבים שלי עשו בדיקה מה יותר טעים ש.ב. או שעון ( שלי) או נעלים( גם שלי)

מסתבר ששיעורי בית יותר כי מאז הם לא הפסיקו עים בדיקת שיעורי הבית

ולרשימת התירוצים:

# לא התחשק לי להכין

#שכחתי

#שמרתי על אחים שלי

#לא הייתי בשיעור אז לא ידעתי מה השיעורים וניסיתי להשיג את כל הכיתה ואפחד לא ענה לי

עד כאן

כלבים (או אנשים...???) הזווים!

*הייתי שקועה מידי בחומר במתמטיקה אז לא הכנתי ב(שם המקצוע)

*פרצו לנו לבית באמצע הלילה והם לקחו כסף, תכשיטים ואת השיעורי בית..

* אין לי כלב, אבל הייתי רעבה אז..

* אלה שיעורי בית - אני גרה באוהל!

* סבתא שלי נפטרה אתמול והמשאלה האחרונה שלה הייתה שלא אכין יותר ש.ב לעולם!!

*המורה גם את לא הכנת שיעורי בית! אני רואה בך מודל לחיקוי

*הייתה ברחוב שלי שואה גרעינית שהשמידה רק מחברות וכלי כתיבה..

* הכנתי שיעורים!! אבל עם דיו נעלם שרק חכמים רואים!! הנה תראי!

* המורה.... השאלות צריכות כבר לפתח אחריות ולפתור את בעיותיהן בעצמן!

אני: רבקה, ש"ב יש?

רבקה בצעקה: יאללה, יאללה המורה, כאילו את היית עושה ש"ב.

אני: כל כך מהר עלית על זה?

טוב, נו, מה יכלתי לעשות? ויתרתי לה.

(אצלי זה היה ככה:

עשית  שיעורים? לא

למה? ככה! )

פעם מורה אמרה לי שאני יכולה לכתוב ספר תרוצים...

אז בשיעור אחרי אמרתי לה ששכחתי את הספר תירוצים בבית 

אני מורה וכשהמנהל ביקש שאתן לתלמידים ש.ב.

(תלמידי חנ"מ ובפנימיה)

אמרתי לו שאין סיכוי בעולם זה יקרה...

 לא לברבר על "נשרפו במנגל"

להצית ערימת דפים בכיתה "בטעות"...

המורה לא יחשוב לרגע ששיקרו לו לגבי מה שקרה לשיעורי הבית, מקסימום הוא יעניש על זה שהנער שיחק בגפרורים.

 ולא לעשות שיעורי בית כי צריך לחסוך בנייר...

בס"ד.

אני בדרך כלל עובדת על המורות ש:

1. שכחתי ת'מחברת בבית.. ועשיתי שיעורים.

2. שכחתי ת'מחברת או הספר בכיתה..

3. היתי חולה גוססת.. כל היום היתי במיתה..

4. המחברת או הספר שלי היו אצל חברה...

5. לא ידעתייי!! לא אמרת שזה שיעורים ולהתחיל להתנפל על המורה.()

6. נאבדה לי המחברת...

7. אח שלי קישקש לי על המחברת..  

8. עשיתי שיעורים במטבח.. כי חזרתי לבית מת מרעב.. אז המורה לא היתה לי ברירה.. ופתאום נשפך לי על כל המחברת מים.. ו.. תתחיל לבכות לו שכמה חבל לך.. שאתה צריך להשלים את המחברת מחדש.. א'קצר.. תעבור עליו כמו שצריך..

9.  נסענו אתמאל...לא היתי בבית....

א'קצר.. אין עלי בתרווצים..

אם בא לך עוד... בכייפפ..: )

אין לי רעיון בשיעור הבא שיהיה לי (בשבוע הבא) אני יכתוב

בס"ד

לשיעור

יצא שופך...

אבל זה ממש חמוד...

אני לוקחת חלק...

חלק ניכר מהדברים אני עושה

קראתי הכל!

למה לא הכנתי שעוריי בית מישו רוצה לעזור לי? 
טוב אני פותח על זה שרשור

בהחלט מקורי!!!

תסדר/י את זה לפי ה א-ב 

ב. סתם שאלה שאתם לא מקשיבים|או יותר נכון לא נמצאים בשיעור אז איך אתם משלימים את החומר למבחן או שיעורים??

אני אם אני לא יקשיב כל השיעורים ויסכם אז זה פשוט יהיה נוראי!!!!!!!!

ולפעמים ממש אין לי עצבים בכלל להקשיב ,אז סתם באלי לדעת איך לא מקשיבים ומצליחים!!!!!

תודה רבה!!!!!

נ.ב סליחה אם הייתי נשמעת חנונית כזו שרק לומדת!!!!!!!!

הבנת?!

פשוט לפני המבחן עוברים על החומר ומצליחים או לא עוברים על החומר ואו שמצליחים או שלא מצליחים..

תנסי פעם וספרי חוויות
וואי איזה הסבר משעשע

אני נגיד לא בשיעורים והתוצאות בהתאם...

זה מאוד מאוד תלוי באופי הלמידה שלך.

יש את שיטת ה"מעבר חציה"-

את חמש דקות מרחפת, ודקה בעניינים. רבע שעה מחוץ לכיתה ו5 דקות בפנים, מקשיבה.

ויש כאלה שככה מסוגלים ללמוד מעולה! בזבוז זמן בשבילם להקשיב כל הזמן.

בד"כ אם המורה מלמדת נושא חדש או משהו חשוב- היא אומרת וזה קופץ באוזניים ואז כן מקשיבים.

ואם יש חומר קריטי שכן פספסת- בשביל זה לומדים למתכונות.

בד"כ המורים מודעים לכך שיש תלמידים כאלו, ואם הם לא מפריעים להם. גם אין סיבה שהם יתנגדו.

עוד שיטת לימוד-

לא להיות נוכחת באול', לא להיות בשיעורים. ו-לחרוש לפני המבחן.

גם זה מאוד מאוד מומלץ>> לאנשים מסויימים!

אבל באמת יש תלמידים שאם הם לא יקשיבו כשהמורה מסבירה ומביאה דוגמאות, ואומרת במילים שלה- הם לא יצליחו!

פשוט.. מודעות עצמית.

יאווו זה קטלניייי . נאמץץ (;

אבל אני בשיעורי מתמ' עושה משהו שאינמצב שמישהו עושה...

אני גולשת באינטרנט!!!!!!

אני פשוט לומדת דרך המחשב והמורה שלנו חופרררררררררררררתתתתת!!!!! אז אני גולשת(פה בערוץ לפעמים) וכשיש משהו חדש אני חוזרת למסך של הכיתה...תודו מקורי!!!

המורה שלי ישחט אותי..למרות שזה יכול להיות מאוד שימושי כשכולן חופרות על משהו מובן אחד במשך שעה.

אבל בשביל כל זה אני צריכה קודם כל אינטרנט בפלאפון ואז נדבר...

השיעור שלי הוא בתיכון וירטואלי  אני פשוט עובר מסך.

נשבעת לך את שובבה!! הלוואי והייתי מצליחה לעשות כל מה שכתוב כאן !! אהבתי תרעיון עם הלמשוך שערה לחברה שלפנייך!!

לעשות מכל השיער שלך ושל חברות שלך צמות...

מעביר את הזמן יופי

נקרעתי מצחוק ונפלתי מהכיסא מ-א-ו-ד שימושי

תודה רבה!

אני גם עושה את רב הדברים האלה ויש אפילו עוד  

ליק המדליק- תפתח על זה שרשור זה יהיה קורעי

זה נראה שאתה מנסה להראות שלא אכפת לך שאתה לבד ומוזר,כי ככה זה אתה האמיתי והנכון, אבל באמת זה נורא מפריע לך.

מזדהה טיפה עם "מרגיש לבד בחדר מלא אנשים" ואהבתי את זה:"יושב בבית הכלא של הלבד".

(סתם תהיה-מה בדיוק אתה רוצה שיגיבו לך על כזה קטע?)

מרגיש!!!!!!

כולם שם.

וכל אחד מרגיש לבד, וכל אחד מזדהה בדיוק עם מה שכתבת.

תראה לפי התגובות...

אני מחפש שיבינו

ורק אחת מהתגובות הייתה כזאת...

חושבים שלהיות לבד זו בדידות, אבל זה לא נכון. בדידות היא להיות מוקף באנשים הלא נכונים. 

|בא לי לבכות| |לא הכל הולך איך שבא לנו|...

כל כך אמיתי!!

   התחברתי מאוד מאוד, ומרגישה שזאת אמת גדולה שצריך לדעת להכיל אותה.

אני מאמינה שאדם שמצליח להיות לבד, עם עצמו יש בזה גדלות, משהו אמיתי ומחובר מאוד..

הרבה אנשים מאבדים את עצמם מעצמם.. 

   אנשים מפחדים להיות לבד עם עצמם...

אנשים מפחדים מלגלות את העומק שקיים בהם

או ליתר דיוק מהמחויבויות שהוא מביא...

למה אתה אומר לה שמה שהיא חושבת זה לא מדויק?

זה המחשבה שלה,

ובשבילה זה מדויק.

בתור אחד שלפעמים נמצא עמוק בתוך מה שתיארת אני חושב שאנשים כאלו צריכים לדעת גם לוותר.

הו זה קשה,אתה לא צריך לספר לי- וזה צועק שזה שקר ושאין סיבה להתחבא מאחורי זיוף כדי שאחרים ישמחו.

אבל יש, כי כולנו בני אדם- ולמרות שמאמינים שטובים יותר, ולמרות שבאמת טובים יותר- לא מגיע לאנשים שסובבים אותך ואוהבים ומכירים- גם אם אולי לא מפנימים- יחס של נספחים כאלו.

אני יודע, זה מהלך קשה וגבוה וסותר הרבה מהעקרונות שהביאו אותנו למקומות הגבוהים האלו.

אז בדידות היא טובה כי היא גבוהה- אבל לפעמים היא הופכת להיות הדבר היחיד וזה מסוכן.

אני לא יודע מה אתה חושב עליי שלפעמים קצת חבטנו אחד בשני- אבל באמת, למרות הסתירות- אני מרגיש מאוד קרוב ואוהב אותך.

חוץ מזה, אפשר ללמוד מכל אחד- גם אם הוא פחות בוגר. תתייחס אל הצדדים הטובים ותנסה להתקרב.

ואף פעם אל תמשיךל  ללחוץ על הכפתורים של 'אתם לא מבינים כלום' לא משנה כמה נכון וכיף זה