אם אני ארצה ,נניח,היום להגיב על נושא שדנו בו בכ"ו חשוון ואני אכתוב את התגובה
בשירשור של כ"ו חשוון - אף אחד לא יראה את התגובה כי העמוד הנוכחי יהיה מלא
ורוב הגולשים אוהבים לקרוא הודעות טריות ולכן לא יטרחו לחפש בעמודים קודמים וכך הכותב והגולשים לא יראו את התגובה שלי (אלא אם כם אשלח מסר אישי לכותב. אבל מה עם שאר הגולשים?
לכן אני מציעה שאם מגיבים על הודעה של אתמול כדאי לכתוב הודעה חדשה ולפתוח אשכול חדש
ולכתוב שהדברים מתייחסים לנושא שנדון אתמול .
מה דעת דובלה על כך?
בשיר "שלום עליכם" אנחנו מתחילים יפה מאד עם שלום עליכם וממשיכים וממשיכים לקבל את המלאכים כ"כ יפה...ואז פתאום "צאתכם לשלום"-מגרשים אותם! למה?
כי זה מאד כיף לנו ונחמד שהם מלווים אותנו ושומרים עלינו אבל בשבת זה "החדר ייחוד" שלנו עם הקב"ה ואנחנו באמת רוצים וצריכים להתייחד ולהיות שלמים עם ה' ית'. לכן גם כל פעם שמתחילים לדבר על דברים לא מתאימים ולובשים בגדים לא מיוחדים אז אומרים-לא מתאים לשבת...
שמעתי מפי השליחה הגנובה שלי באריאל! שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!
7. בקונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סעיף ב', הרבי אמר, "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, שע"י רגלי העם נמשך הגילוי דאנכי בקרבו של משה." זאת אומרת, שע"י העבודה של רגלי העם, שזה העבודה הכי נמוכה של פשוטי העם, בחינת הרגל, ובפרט העקב (כמבואר בשני שיחות בלק"ש, כרך ט', פ' עקב), ענין של קב"ע. משה לא יכול לעבוד בקב"ע בשלימות, מכיוון שהשם מדבר בגרונו של משה, תמיד. ועוד יותר. יש מעלה ברגל מעל הראש, שהרי אם האדם רק חושב ללכת, הוא לא זז. אבל כאשר הרגל הולך, גם הראש הולך. ולכן הרבי אמר במאמר כל ישראל יש להם חלק, ש"פ אחרי, תשל"ג, "יש מעלה בקב"ע לבגי הבנה והשגה, בזה שאינו מוגדר בהגבלת השכל."
8. זאת היא מעלת פשוטי העם אפילו לגבי משה, ולכן הם משלימים את הדירה בתחתונים. בצבא כפשוטו, החייל הפשוט הוא הנלחם ולא האלוף. ולכן, כאשר העם חטאו במתן תורה, משה ירד. והיהודים הם אור לגויים.
9. נכון "כל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין" (תניא, סוף פרק א'), אבל בלקוטי ביאורים (שרק מצטט שיחות של הרבי) מסביר, שזה לא שייך לחסידי אומות העולם, ובפרט אלו במאמר הנ"ל ( יהודה אתה יודוך אחיך, תשמ"ו). ולכן המשיח חייב להיות קיסר מלא על הגויים (ספר השיחות, תשמ"ח, חלק ב', עמוד 393 וכו') להשלים את הדירה בתחתונים בשלימותו, בכדי שיהי' מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים. ולכן הגויים לא יתגיירו ליהודים ( לק"ש, כרך בג', עמוד 179, ובפרט הארה 76), אלא יעבדו את השם מצד מעלתם המיוחדת, קב"ע, עצמות.
10. זאת גם מעלת העבד (קב"ע) על הבן (שאוהב אבא שלו, אבל מ"מ יש מי שאוהב, ישות)
11. וזאת גם מעלת האשה על הגבר. היא עצם מעצמי, מהותו, עצמות. בינתיים הוא ימשל בך, יוזמת האור בכדי לגלות עצמות, אבל לעתיד "נקיבה תסובב גבר", גילוי מעלתה (לק"ש, כרך ל'', עמוד 144).
ב"נ, אשלים ברור "שלא עשני אשה", חלק ג' בקרוב.
1. דובלה, כתבת שהגויים רק קיימים עבור היהודים. זה נכון אבל רק מצד החיצוניות הענין, אבל בפנימיות יש להם תפקיד חשוב מצד עצמם. ידוע ש"טוב מאוד" בסוף מעשה בראשית מתיחס ליצר הרע. אנחנו צריכים לבטל אותו להיות צדיקים, אבל זה לא היכולת של רוב היהודים, והלאווי שנהיה "רק" בינוניים, לפי ספר תניא. מצד שני, דווקה היצר הרע מאפשר הדירה בתחתונים, כדלהלן.
2. במאמר, יהודה אתה יודוך אחיך, ש"פ ויחי, ה'תשמ"ו, בסיומו, הרבי אומר (ציטוט), "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים, שילה הוא מלך המשיח ... ולו יקהת עמים, כי בזמן המשיח יהי' גילוי אלוקות גם באומות העולם, כמ"ש הרמב"ם שאז יתוקן כל העולם כולו לעבוד את ה' כמ"ש כי אז אעפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד."
3. עכשיו חייבים לברר ענין כללי. הקב"ה רצה דירה בתחתונים. דירה חייבת להכיל עצמותו, כמו דירה שלנו, אבל הדירה גם צריכה להיות דבר זר למה שבתוכה. בבריאת העולם היה רק עצמותו, ית', וצמצם את עצמו ליצר מקום פנוי, ובתוכו שלח קוו אור שבסוף הדבר התגשם לעולם הזה. תיאור זה הוא רק דימיוני כלפי האור, ולא שייך בכלל, אפילו דמיוני, לגבי העצמות (לק"ש, כרך טו', עמוד 470). במילים אחרות, יש בעולם שני סוגי גילוי אלוקות, אור ועצמות, ושניהם חשובים ועיקריים. בתחילה עלה במחשה לברוא את העולם במידת הדין (דיוק, עצמות), ראה שאין העולם מתקיים (כי אז כל דבר יהי' בטל לה', והעולם לא יהי' זר לה', ולכן לא דירה), שתף בו מדת רחמים ( = רחמים = גבורה עם חסד, וחסד = אור).
4. עכשיו, חייב להיות אור ועצמות בכדי שהעולם יהי' דירה, אבל איזה מהם מתגבר? האור חייב להתגבר, כי בלי אותו העולם לא יכול להיות דירה. אבל כמה אור צריך להיות? זה תלוי במצב. העצמות יותר ניכר דווקה כאשר האור חלש יחסית. למשל, האור בגן עדן עצום, והנשמה נהנה מאוד שמה (על כרחך אתה נולד), אבל (בלשון התניא) זה רק זיוו של אור. בעולם הזה האור יותר חלש, ולכן דווקה כאן הדירה יותר מושלמת כי כאן העצמות יותר נירגש (ולכן על כרחך אתה מת). וגם כאן הדגשת העצמות תלוי במצב.
5. בתורה אור, פ' ויגש, מוסבר שבית המקדש (בנוי מאבנים, דומם בלי חיות) מדגישה עצמות יותר מהמשכן (בנוי מעצים ועורות של חיות, שמוגש יותר חיות, אור).
6. כמו כן, "חכם עדיף הנביא" (ראה תניא אגרת הקודש, פרק יט'). איך זה אפשר, שהרי הנביא הוא בוודאי חכם? אלא, לנביא יש גילוי אלוקות, ולכן כוח השכל של עצמו בטל. אבל חכם אחרי חורבן בית שני, אין נבואה ולכן כוח השכל שלו מתגלה. איזה גילוי יותר חשוב? תלוי למי. גילוי אלוקות בנבואה חזק ביותר, כמו אור השמש ("כי שמש ומגן ה' אלוקים). אבל נר השם נשמת אדם, ואור הנר חלש. אנחנו חושבים שאור השמש עיקר, כי הוא חזק. אבל ה' חושב בדיוק להפך. אצלו, ית', השמש כלום, מעשה ה' בדקה, אבל חידושי התורה של האדם , תוצרת הארץ, חשובים יותר ולכן לעתיד כל הנביאים בטלים, משא"כ הלכה (מהתלמוד, מעשה האדם).
אני כבר כתבתי זה והרבה יותר, והחשמל הפסיק והכל נמחק ולכן אני כבר שולח וממשיך עכשיו, ב"נ.
ככה שנצלו תרגעים האחרונים עד לשקיעה!!
תלמדו משהו...
אני בכל אופן הולכת ללמוד כי עוד מעט זה נ ג מ ר !!
ב ה צ ל ח ה ובשורות טובות!!
יש לי שאלה חשובה שהרבה זמן אני מתחבט ומתלבט בה ועוד לא מצאתי בחוגים הנקראים היום "חב"ד" כל כך תשובה לשאלה.
כידוע הרבי אמר כל י' שבט מאמר על בסיס המאמר הקודם של הרבי הריי"צ זי"ע "באתי לגני".
המאמר "באתי לגני" האחרון שהרבי הגיה ניתן לחסידים בתשמ"ח ושם כתוב ככה:
"והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו]" (ההדגשה של הדור העשירי היא שלי ולא במקור)
ושאלתי היא: מה בדיוק קרה אז? מה זאת אומרת הדור העשירי? אם יש דור עשירי אז יש גם מנהיג ונשיא לדור העשירי - אז מי זה?
קשה להסתתר כאן מאחורי טענה שהאנטי מאוד אוהבים שזה "לא מוגה" (טענה מופרכת בעליל אבל אין זה המקום להתעסק איתה ועוד לא-לוה מלין) - שכן זה מאמר שהרבי הגיה ממש. אני מקווה שטענות כמו "הרבי טעה" ח"ו לא ישמעו כאן...
אשמח מאוד לקבל תשובה ענינית ולא תשובה מתחמקת ומתמרחת וד"ל...
קראתי את הפרשנות על הברכה "שלא עשני אשה"ורציתי להעיר ולשאול.
שמעתי מזמן בהרצאה שלפי דברי הרבי גם נשים צריכות לברך שלא עשני אשה מפני
שהכוונה איננה כפשוטה אלא במובן הקבלי של המונחים גבר או אשה.האם מישהו בפורום יכול להרחיב בנקודה זו?
ולגבי הפרוש שהביאה s.c2 - פרשנותו של הרב נראית תמוהה מפני שכתוב "שלא עשני"ותמוה מאד לפרש עשני במצוות.
אחדות עם ישראל איננה נפגעת מהעובדה שיש נוסחים שונים לסידורים.
לדוגמא בסידור החבדי (ששמו "תהילת ה' )אין בכלל ברכת שעשני כרצונו וכתוב בהערה למטה שנשים אינן אומרות ברכה זו.
כמו שבצבא יש חיל הים,חיל האוויר וחיל רגלים ועל עף חוסר האחידות יש אחדות וכולם שייכים לגוף אחד.
בס"ד מראש: אני מתנצל על סגנון העברית
דובלה, כתבת שברור הנושא שלי לגמרי ע"פ קבלה. לא נכון. זה לגמרי ע"פ תורת חסידות חב"ד.
התרכזתי על בחינת האור (איש) כנגד בחינת העצמות (נשים). הבחינות אור כנגד עצמות, הם החידוש הגדול של תורת החסידות על הקבלה - ראה קונטרס "ענינה של תורת החסידות" של הרבי, עמוד ט', סעיף יא'. כתבתי ששלש הדוגמאות של גוים, עבדים ונשים מדגישים בחינת העצמות, ודווקא הם "כלי לעצמות", כנגד יהודים, בנים ואיש (בחינת האור).
א. הגוים מדגישים עצמות נגד היהודים: הקב"ה רצה דירה בתחתונים (לק"ש, כרך א,, עמוד 74), ולכן כל שהגילוי אלוקות מגיע יותר למטה, הדירה בתחתונים יותר מושלם. ולכן פרשת מתן תורה נקראת דווקא על שם "יתרו", שעבד כל הסוגים של ע"ז (לק"ש, כרך יא', עמוד 74). ועוד יותר, דוד המלך היה "פלגי קיסר" (קיסר חלקי) אבל המשיח יהיה קיסר מלא (ספר השיחות תשמ"ח, כרך ב', עמוד 393 ). היהודים הם אור לגוים (בחינת האור), להביא את הגילוי אלוקות לכל האנושות, שכולם בצלם אלוקים (פרקי אבות, ג', יד'), ועל ידי זה הגילוי של מעלת כל אחד יהיה מושלם. ולכן הגוים לא יתגיירו בעתיד, אלא ישארו גוים (לק"ש, כרך כג', עמודים 177 - 181 ובפרט הערה 76).
ב.עבד מדגיש בחינת עצמות נגד בן: הבן אוהב את אביו ולכן הקשר ביניהם יותר גלוי (אור) אבל העבד משרת אדוניו על ידי קבלת עול (עצמות - בלי הרגש). ראה לק"ש, כרך יא', עמוד 6, ובפרט בהערה 55.
ג. האשה מדגישה עצמות נגד האיש: אדם הראשון אמר על חווה, "זאת הפעם עצם מעצמי" וכל התרגומים באנגלית כותבים bone of my bones שפרושו חלק מהשלד, אבל בחסידות הפרוש עצמות. זה מובן בכמה מקומות בלק"ש, אבל מופיע בפרוש בספר המאמרים של הרבי הרש"ב, שנת תרעב' , כרך א', עמוד 301. אדם ראה בה מהותו, ולא שקית של עצמות. ולכן האשה קובעת אם הילד יהודי ואדם קרא לה חווה כי היא הייתה אם כל חי (והוא לא אפילו הזכיר שהוא אבא).
בסיכום: 3 הברכות בברכת השחר מדגישות בחינת העצמות.
דובלה, כתבת שפרוש זה נגד פשוטו של מקרא בנוגע ל"שלא עשני אשה", אבל לדעתי זה לא נכון, כי ברכה "שלא" לא מתקבל על הדעת. עובדה שאין ברכה שלילית בכל היהדות חוץ משלושת הברכות האלו. איך אפשר לברך "שלא עשה וכו'. אפילו מי שניצל מסכנה, מחלה, וכו', מברך ברכה חיובית: ברוך אתה ... שגמלני טוב, ולא אומר ברוך אתה ... שלא נפצעתי. הרי בכלל, הברכות האלו יכלו להיות חיוביות, "שעשני איש" וכו' !?!
בלי נדר אמשיך בחלק ג.
לכל מי שיש תמונות יפות/מקוריות של 770....שיעלה...אוקי?
<לי יש כמה...>
אפשר לעלות גם תמונות יפות מחב"ד אינפו...
יש לי עוד...אבל מחר יש לי מבחן בחשבון ואני לא יודעת כלום...אז...בעז"ה אני יוסיף עוד
שתפו פעולה!!
בקשר לתמונה שלוש ...זה עוד קטן למה שהולך שם בהתוועדות מרכזית בשמחת תורה...
זה "סתם" תפילה רגילה באחד מימי חודש תשרי
פרשת תולדות:
"ויעקב איש תם ישב אהלים" (כה,כז)
מבאר רש"י: "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם".
מי שאינו חריף לרמות- אמר הרבי מילובלין- פירושו של דבר, שאינו יודע כיצד מרמים, הוא קרוי "תם". ואילו מי שיודע לרמות ואינו מרמה נקרא "איש תם".
יעקב אבינו ידע כיצד מרמים, שהרי יעקב העיד על עצמו, שכאשר היה בבית לבן נהג בלבן מנהג רמאות" "אחיו אני ברמאות", אלא שיעקב אבינו ידע ולא רימה, משום כך נקרא: "איש תם".
שבת שלום אני פשוט ממש ממהרת לשבת אז סליחה אם ישנם שגיאות כתיב.
כתוב על זה משהו ב"היום יום" של מחר - י"ט חשון:
מענה רבינו הזקן ליחידות: חסידות היא שמע ישראל, "שמע" ראשי-תיבות "שאו מרום עיניכם", ואומר מרום ולא שמים, מרום זה גבוה יותר וגבוה יותר. להגיע למעלה מן השכל, וזה גופא להבינות בשכל, וכמו שאומר "וראו מי ברא אלה".
כלומר בעצם, החידוש של אדה"ז היה להכניס את האמונה שלמעלה מהשכל - בתוך השכל. דהיינו לא להסתפק באמונה ורגש ללא הבנה, ומאידך לא להסתפק בכלי השכל והחקירה, אלא היסוד הוא אכן האמונה שלמעלה מהשכל, אבל המטרה היא להכניס את זה גופא בשכל. ועל שם זה קרא את החסידות - "חב"ד", חכמה בינה ודעת.
היום בשיעור הלכה למדנו משהו שאני מצאתי אותו משעשע בהחלט והינהו מובא לפניכם:
" הגבר נחות לעומת האישה, רחוק הוא מהשלמות הדתית-מוסרית, לעומתה-הקרובה, הנוחה יותר מעצם טבעה. לקוי זה באופי הגבר גרם להעמיס עליו חובות -תורה, ששותפתו פטורה מהן. הגבר המחפש שלימות, זקוק לקיום תמידי של המצוות כסכר מגן מפני שטף יצריו העזים. רק במצוות חמצא מרגוע לנפשו הסוערת ,הנאבקת על זהותה הרוחנית. רק כך ישלים תפקידו. לו היה שווה לאשה במצוות-היה זה אסון עבורו. הוא זקוק למנה גדולה ממנה, ועל כך הוא מברך שלא עשני - במצוות - שווה לאשה. ודוק:בשלילה דוקא. אינך מברך 'שעשני גבר' - אין בזה מעלה. כי אם מאחר ואני גבר-תודה לה' שלא השווני לאשה במצוות, שנתן לי יותר, כי אני זקוק ליותר.
והאשה מברכת-'שעשני כרצונו', מודה אני (כבריאה בנפשי, כשלמה עם מהותי) על יתרונותי, בשלמות מוסרית ואישית. יתרון המזומן לי בפחות נסיונות וקשיים. שעשני כרצונו- תודה שכך הוא רצה לבוראני, ביתרון. (רצון, משמעו: הסכמה, הנאה ונחת רוח 'יהיו לרצון אמרי פי' ".
"לא הכל טוב אבל הכל לטובה..."
סתם... הדברים העיקרים בקטע היו בהחלט מוכרים לי לפני כן (האשה יותר חזקה בענין האמונה הטבעית ועניני הנפש-רגש. אבל אם חלק מהדברי בהחלט לא הסכמתי. שימו לב זה ציטוט! אם משהו יכול לחדש לי איזה רב זה...ואם לא אני אשאל את המורה שיעור הבא...
....
אז ככה,לפחות 7 אנשים פנו אלי במסר אישי <או שזה אותו אחד שפתח 7 ניקים 
בכל מקרה..טענו שבתור זה שלקחתי את הכינוי "חב"דניקית" אני צריכה לייצג את זה כי אנשים לוקחים את זה בתור בהלבלהלבלהלבלהלבלהללהלבהבלהלבלהלבהלבלהבלהה!!!
השאלה שלי....מה אז בתור זה שלחקתי את הכינוי הזה <כי זה מה שעלה לי ליפני שנה..וואו שנה!!>...אני צריכה לישלוף דברי חסידות לרשום רק דברים שהרבי אומר...וכו..???
<אני יתן תדוגמא שננתי למישהו שפנה אלי...הכינוי "הפנאט" מייצג את דעתם של כל הפנטים?? "כהניסט" כל מה שהוא אומר חייב ליהיות בדעתו של הרב כהנא..?
