פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1699)

אומרים לבריאות ולא עושים מזה עסק... 

 

 

אלא אם אתה תינוקי בן 3 חודשים שחצי בטן שלו תפוסה בבועת אוויר.... 

שיהוק זה הדבר המעצבן הזה שתופס אותך באמצע החיים בלי התראה מוקדמת,

גיהוק זה סימן לשובע

 

ויש לי נטייה מעצבן להציק לאנשים שאומרים שהם מגהקים, שעה שלמעשה הם משהקים,

אבל לא כולם זוכים לזה, רק יחדי סגולה

יותר מפרצי צחוק מתמשכים...

ושיהוק זה הדבר המעצבן שאושר כתבה

ולגהק הכוונה לגיהוק, זה שצריך 7 לגימות (או משו כזה...) כדי להעביר אותו. מה לא מובן?

 

עכשיו קראתי בויקי, מסתבר שמה שחשבתי שזה גיהוק זה בעצם שיהוק...

מה שאמרת זה לשהק

 

 

 

 

 

 

|בורח|

לע"ע לא אומרים כלל.

האנושות הנבוכה כולה ממתינה להכרעת השרשור.

 

מממ... לדעתי, כמו כתר בערך, גיהוק זה מאוכל, או צמא בעיקר.

שיהוק זה מבכי לדעתי. אולי גם צחוק?

אבל אני אהיה חסרת נימוס ואענה‎

גיהוק = גרעפס. הזה שתינוקות עושים אחרי שהם אוכלים.
‏(וגם אנחנו, אבל זה לא מנומס)

שיהוק= שנוקל. כשמפספסים נשימה וכל הגוף קופץ כל פעם שיש שנוקל.

קל לזכור, אותם אותיות ראשונות..

המילים התעוותו לי והן נראות ממש מצחיקות

היום זה עוד רגוע.. ימח שמם!

ותעשו מלחמת זיקוקים

וחוץ מזה לכבוד מה אני יעשה זיקוקים?

זה הרבה יותר נוח!!
ובטח שהם נהרסים! לפחות אצלינו..

אפשר לעשות הכל עם המקלדת. (חוץ מלצוד איתה עופות דורסים. הם לא אוהבים לבן)
אבל לי יש עכבר מאגניב במיוחד! ככה שהוא שמיש מדי פעם.

בעיקר בתוכנות שאתה לא מכיר את הקיצורים שלהם ולא תשתמש בהם מספיק בשביל שיהיה שווה ללמוד.

וכשהבן שלי יגדל הוא בטח לא יבין למה העכבר צריך להשמר מהחתול 

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t633597#7076762

עכבר עם כדור.

איתן התאהב באחד העכברים האלה...

אני לא אשכח את האיש עם הכיסא מפלט..
שברנו את המקלדת מרוב שחרשנו עליו

לפני כמה זמן נזכרתי בזה,
וזה משחק המחשב היחיד ששיחקתי בו מאז כתה ג'.
גזה כיף!

וגם מלך הפלאפל חביב.

לא יאומן אפילו אני שיחקתי בזה

איזה יום מלא נוסטלגיה

שהחוק קובע שאם יש מעבר חצייה בקרבת מקום חובה לחצות דווקא בו.

אבל הוא לא מגדיר מהו "בקרבת מקום", זה דבר שמשתנה בקלות מאדם לאדם.

מהו גילך? 12-18\18-24\24-40\40-100

1. האם כשאתה חוצה כביש אתה מתבונן לראות אם יש מעבר חציה באיזורך?

1. לא,אני פשוט חוצה מתי שאני צריך.
1. לא,כי ללכת עד למעבר החציה מאריך לי את הדרך.
1. כן,וזה מראה שאני יכול להיות בטוח.מכוניות נוסעות לאט בכל מקרה בגלל מעברי החציה.
1. לא יודע.
1. כן.ועובר בהם אם יש באיזור. אם אין,אני לא מחפש.

 

2. האם אתה מרגיש סכנה בעת חציית כביש שלא במעבר חציה?

1. כן.
1. לא.
1. לא חושב על כך.

 

3. האם אתה מבין את הסכנה במעבר כביש שלא במעבר חציה?

1. כן.
1. לא.
1. לא יודע.

 

4. האם אתה בעל רישיון נהיגה?

1. כן.
1. לא.

 

5. האם אתה חושב שהעלאת המודעות בקרב אוכלוסיות הסיכון תועיל למניעת חציית כביש שלא במעבר חציה?

1. כן
1. לא
1. לא יודע.

 

6. האם תמשיך לחצות את הכביש שלא במעבר חציה גם לאחר שהובהרו לך הסכנות בכך?

1. כן
1. לא.
1. לא יודע.

 

*עניתי בעיקר על מעברי חציה במקומות הומים או לא מוכרים..אבל בשכונה לפעמים כן יוצא לי לחצות שלא במעבר חציה.

למה צריך לרשום ת''ח. כתוב כל המציל נפש אחת מישראל .. .

זה שהוא ת"ח אומר שחייו שווים יותר משל כל יהודי אחר?
בלי לזלזל חלילה.

ואיש- תעשה אף לסמיילי..ככה הוא יצא לך טוב

ת"ח קודם לכל אדם להחיות.

נראה לי שבימינו אין אדם בגדר ת"ח לענין הזה. אבל לא בטוח.

בטוח אתה בקיא בזה יותר ממני..
קיבלתי

למה?

למשל אשה בהריון = שני אנשים! למה לא היא קודם?

באמת השני אנשים קודמים.

אשה מעוברת- הרמב"ם מגדיר את העובר כ'נפש לא גמורה' עד שהוא יוצא, אז השאילה אם האשה וגם העובר הם יותר מת"ח או לא.
שאילה מעניינת, לא יודע, אולי להלכה הם כן קודמים.

וגם לך, כי אתה מבין שהעובר שווה אדם לעתיד לבוא, ולא משהו "לא גמור" שלפיכך מקבל יחס פחות בהצלת חיים (וראה איזה יחס סופר מיוחד אשה הרה מקבלת בכל מצב)


בכל אופן, השאלה "מי קודם" או "מי שווה יותר" הזויה ומופרכת.
כל אדם הוא אדם באשר הוא, כשמדובר בטיפול רפואי. והשיקול בקדימויות זה נטו המצב הפיזי ולא הרזומה (כמו במשפט).

על מה את מתווכחת?

על זה שיש אנשים טובים יותר,

או על זה שאנשים טובים יותר שווים יותר?

שאלת קדימויות לפי "ערך האדם", כשמדובר ברפואה.

יש אנשים טובים פחות וטובים יותר.

אנשים טובים יותר - שווים יותר.

 

הנקודה היחידה היא, שאי אפשר לדעת מי באמת טוב יותר.

 

(וראייה "מאי חזית דדמא דידך סמיק וכו' "

מוכח דבאמת אפשרי שאחד דמו סמוק יותר,

אלא שאין אפשרות לדעת מי.)

[עיינו במפרשים שם.]

עם שתי השורות הראשונות.

אלא שזה לא הופך את ערך החיים של הטוב יותר לגבוהים יותר, ולפיכך לא מקנה לו קדימות.

ההורג עובר לא חייב מיתה.

אם יש לך אפשרות להציל אדם חי, או עובר, מה תעדיפי?

אלא אמרתי שאשה בהריון כמוהה כשני אנשים כשמדובר ברפואה. תמיד דואגים לה + לעובר שברחמה. (שלא לדבר על כך שכל פיפס עלול לסבך/לסכן)
ולא משנה שהוא עוד לא נולד (ולא משנה שהוא לא חייב מיתה. להרוג עובר זה רצח. תשאל את אגודת אפרת...)

והכל התחיל שתמהתי מדוע תלמיד חכם "קודם" לאשה הרה (במרכאות, כי אני שוללת לחלוטין את הדיון סביב קדימויות משום מעמד)

לענין הצלה כמבואר במשניות בהוריות.

מדובר במקור.כאשר ישנם מספר אנשים שאתה יכול לעזור למי תעזור קודם. בסקר מוזכר ת''ח, לא היה צריך להזכיר בכלל כולנו בני איש אחד עוזרים לכל יהודי.

אז לכן יש ענין לכתוב, אם זה מופנה לאנשים ישרים שאכפת להם.

עובר זה לא בן אדם.
עד שהוא לא נולד, אף אחד לא צבטיח לך שהוא יוולד..
לצערינו הרב יש הרבה עוברים שלא שורדים..
או הפלה, או לידה שקטה.
שלא נידע מצרות. אמן!!!

יש לך כך מיני "אקסיומות מוסריות"

למה החלטת שאין קדימויות?

יש הסבר, או שזו סתם הנחה?

 

ויש לי שאלה, אם תהיה לך אפשרות להציל אחד משני אנשים שעומדים למות,

 

אחד, טיפוס אלים, נוכל ש'עקץ' רבים, נוהג להתעלל (מילולית) באשתו.

השני, איש טוב, נוח לבריות, גומל חסד.

 

את מי תצילי?

אם האם בסכנת חיים בגלל העובר מצילים את האם על חשבון חיי העובר. (כמובן שעושים את כל המאמצים להצלה אבל אם זה או האם או העובר בוחרים את האם)

 

(גם לפי ההלכה וגם ברפואה המודרנית)

שהרי יצא ראשו אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש

למה שלא נדגיש את זה?

 

יש יותר חיוב לדאוג לת"ח

 

למדתי אתמול בגמ' (ברכות יב: ) שת"ח חולה צריך להתפלל עליו עד שהמתפלל יהיה חולה מזה

וזה לא נאמר באדם רגיל.

ויש כאלו ש"סטודנט שנה חמישית לרפואה" ימשוך אותם יותר,

או "חייל לוחם"

או (ואת מי זה לא ימשוך?) "ילד"


אז אם זה מושך לתרום, לבריאות.

שהתפתח.

אבל בשכל זה נכון.

כן, אבל לא קריטי. 

קשר כלל.
אתה חייב להורים שלך 480₪ אז אם תחזיר את הנעליים למוכר ותקבל את ההלוואה מהחבר תוכל להחזיר את ההלוואה במלואה. זה הנוסח הנכון למשוואה.

ולא ל20 ש"ח (500-480=20), הכסף הזה הוא מה שהחזרת להורים כבר

ה-30 זה בתוך ה-480, ולא בנוסף להם. (450+30+20=500)

ולכן הוספה של 30 ל-480 זה לספור פעמיים את ה-30, ויוצא 450+30+30=510

וזה שגוי לספור חוב של 30 + מזומן 30 =60, אלא הם אותו אחד/מאפסים אחד את השני (מינוס 30 ופלוס 30 = 0)

יש לך 30 שקל (אצל החבר) ואתה חייב 480, אם תחזיר את ה-30, תהיה חייב רק 450 (נעליים). שזה 500-20-30-450=0

קיבלת 500. החזרת 20. היו לך 50 והלוואת 30.
אין קשר בין החשבונות.

הבעייה היא בחיבור בין 480 ל30. הבלבול הוא שיש שני 20 בעסק. מה שהחזרת ומה שנשאר לך מהחמישים.

לקחת מינוס 30 (חוב) ונתת אותם לחבר.
אז אתה חייב 30 ויש לך 30 אצלו.
מינוס 30 ועוד פלוס 30 שווה אפס, ולא שישים.

ולא הייתי מחזירה להורים כלום.

 

ואז הייתי חייבת להורים 250+250,

ואצל החבר היה 50, אז סה"כ 550.

וככה הייתי מרוויחה הרבה יותר כסף

את מגדילה לעצמך את המינוס, ועוד נהנית מזה

 

ה550 זה החוב שלך, את רוצה להגדיל אותו?!

כדי לרמוז לאנשים היכן נמצאת הטעות בחישוב.

למרבה הפדיחות, הדרך שבה עליתי אז על הבעיה היא לא הדרך האמיתית..

פשוט הצבתי מספרים ולפי זה הגעתי לתשובה הנכונה,

אבל ממש לא הבנתי מה הסיבה שמספר מסויים שווה למספר שאליו הוא שווה 

(טוב, העיקר שעליתי על התשובה הנכונה..)

 

עכשיו אני כבר יודעת, אז אין צורך להסביר לי 

לא הבנתי.

התשובה לא קשורה לסכום כלשהו של המספרים עצמם..

וגיליתי ש-

1,2,3,5,7,9=0

6,9,0=1

ו-8=2

4 לא נמצא

וכך יכלתי לדעת מה התשובה

(זה לא קשה לגלות בכלל)

אבל לא הבנתי למה הם שווים ככה..

פשוט סופרים את העיגולים שבספרות..

 

(3,1 וכו- אין עיגולים

6,9 וכו - עיגול 1

8 - 2 עיגולים)

לכן התפדחתי..

2

2. די מהר

480-30=450

ולא

480+30=510

הוא חייב 450 ולא 510

מקרה, כמובן ש30 השקלים שניתנו לחבר נכנסים בתוך ה480, ומה שנשאר זה ה20 שקל שכבר החזרתי להורים שלי...

 

מכיר את זה בהמון גירסאות, חביב כאשר לא מכירים את זה..

עצה: חברו את האם והאב למלווה אחד, זה יקל על מציאת הפתרון

מצאנו דרך לייצר כסף טוב מכלום, אבל הבנקים הקדימו אותך..

ולכן אני לא רואה בעייה בלשבת בצד.

אם מתנהל דיון בו לא מנסים לשכנע ולפעול נגד השני אלא מנסים לברר (כמה דוס אפשר להיות במשפט אחד... ) ולפעול ביחד להבנה. לא מגיעים לוויכוחים חריפים.

ההפסד לכאורה הוא שלא שיכנעת מישהו במשהו. לדעתי לא כזה הפסד.

בכל מקרה גם חוסר דעה זה סבבה, אבל רק אם אתה בוחר בזה. זו לפחות דעתי בנושא.

שלא מנעת ממישהו לומר / לעשות משהו. שלא מחית על משהו רע. וזה כבר מציק יותר.

 

אני לא רואה בזה בעייה.

אם מדובר לא בויכוח אלא במעשה? נניח שאני רואה מישהו מתנכל למישהו אחר, ואני לא מצליח לברר לעצמי אם הוא עושה כך כדין או שלא כדין. הנטיה שאני מזהה בעצמי היא לעמוד ולא לגעת בזה. אבל משהו בה בעייתי, לא כן?

וזו שאלה יותר קשה.וזה באמת תלוי בכמה אני בטוח בצדקתי וכן האם התערבותי תעזור. כלומר, מה הרווח בזה?

חוסר התערבות יותר קל מהפעלת כח שגויה. ולכן המקרים בהם מתערבים באמת הם רק מקרים שברור כשמש שמשהו לא בסדר ושיש לך את היכולת למנוע את האוול וגם זה רק במחיר שבו התערבות תביא תוצאה יותר טובה מחוסר התערבות.

אלו די הרבה תנאים.

לכן אני מזדהה עם חוסר ההתערבות.

אני לא רואה בזה דבר רע. אני לא חושבת שמישהו משתכנע מהוויכוחים כאן ובד"כ יהיה מישהו שיגיד את מה שאתה רוצה להגיד אולי גם בערך.

ואם לא- לא נורא, לא הגיע סוף העולם.

אם זה מעשה-אז אפשר להעיר באישי, הגיוני שזה גם יותר יתקבל.

 

אה רק עכשיו קלטתי שאתה לא מדבר דווקא על הפורום- ועדיין- אתה לא חייב להתערב בכל ויכוח (זה עדיין רלוונטי שאנשים בד"כ לא משתכנעים ממילים אלא ממעשים)

ומשהו רע- אפשר להעיר אח"כ או אם זה קורה עכשיו- לקחת את הבנאדם רגע לצד ולהעיר...

 

חבל לחשוב על דברים טובים שלך שיש כאן בעיה

יש לי תשובה מסובכת.

 

כמה גורמים שמשפיעים על ההחלטה אם להגיב או לא:

א. כמה משתתפים בסיטואציה

ב. האם דעתי תהיה מספיק מובנת

ג. האם מדובר באמת מהותית או בהשקפות שונות לגבי טכניקה

ד. האם האנשים מכירים את העמדה שלי כבר, או שזה יהיה חדש להם

ה. האם מדובר בפרובוקציה, שאין לה עדים (כולם פרובוקטורים)

ו. האם הם עושים פרובוקציה כדי לזכות בדיון, ובעצם הם כן רוצים תשובות, רק מותחים את השאלה עד הקצה.

ז. האם יש מישהו אחר שמגיב, והאם הוא צריך את תמיכתו או מסתדר יופי לבדו.

ח. האם אני חלק מהסיטואציה החברתית, או שאני שומע מהצד והתערבותי היא לגמרי "התערבות".

ט. אם זה עושה לך לא טוב.

 

וכמובן - 

מאיזה מניע אני מחליט להגיב, ומאיזה מניע אני מחליט לא להגיב.

 

באופן כללי, אני חושבת שהאמת צריכה להאמר, והאדישות שמתחפשת ל"למה להתווכח?" "העיקר לאהוב" "מה שחשוב זה האחווה" היא קטנות.

לפני שנה עמדתי בסיטואציה הכי קשה בחיי (בתחום הזה), ואחריה עשיתי מרתון בירורים עם תלמידי חכמים לגבי איך היה צריך לנהוג ומה הלאה. עיקר הבירור היה, ששילמתי מחיר כבד, ונראה שאין תועלת אולי רק להפך (מה שהתברר כלגמרי לא נכון).

בגדול, אמרו לי בצורה מאוד ברורה - "איך אפשר לשמוע שקר כזה ולא להגיב?" 

זה לא אומר, שצריך להכנס בכל הכח במי שדובר שקר לדעתי. ממש לא.

אבל לומר בצורה עדינה וברורה, שלדעתי הוא טועה מהסיבות האלה והאלה, זה נראה לי הכרחי.

אני באמת לא מבינה איך אפשר לעמוד מנגד.

 

 

לפיכך,

הבירור שלך חשוב בעיני. 

ושוב כמה הסתייגויות:

א. בתנאי שעושים אותו בנחת ובשמחה.

ב. זה בסדר שלא לכולם יש דעה מוצקה ותקיפה. ממש בסדר. כל עוד זה אמיתי לך, לא צריך יותר מזה.

ג. חוסר בטחון עצמי - לא יעזור לתקן אותו באמצעות האשמה עצמית ואכילה עצמית. זה יגרום להפך.

ד. אדישות - בעולמנו החסר היא מצרך הכרחי למי שרוצה בריאות נפשית. כמובן בכמות מוגבלת.

מסקנה: כמו שאמרתי קודם, פשוט לזהות מאיזה מקום אני בוחר להתערב ומאיזה מקום אני בוחר לא להתערב.

 

 

אני לא רואה אתזה בתור בעיה... זו אני וזהו.

כמובן שאם זה נושא קרוב אלי ויש לי משהו להגיד אעשה זאת!
אבל ברוב המקרים מעדיפה שלא להתערב.

אפילו שקיימים הרבה יותר אנשים מעניינים ומרתקים שנדמה לנו [במובן המדובר],

הם עדיין מיעוט די זניח.

(לא ברמות שצריך להתעלם מזה, אבל מספיק כדי שלא ניתן לזה לאכול אותנו)

בגדול? כן. העולם מעולה

אבל המשפט שהיא אמרה לי הוציא לי ת'עצבים!!!!!

נכון, לפעמים זה מעצבן, אבל לפעמים זה אחלה, להיות תמים...

בעיה עם "תמימים" בנושאים מאוד מסויימים, שלא באמת תמימים אלא עוצמים עיניים לעובדות ובטוחים שהם יודעים הכל כי "היי, זה מה שאמרו!" והם בכלל לא מכירים את כל הסיפור/המצב..

זה נשמע שזה לא "לדון לכף זכות" רגיל

ולא ברור בעצם למה

 

אולי זה קשור לממלכתיות ולסיפור עכשיו עם הצבא?

לא לסיפור על הצבא..
(אני לא רוצה לכתוב פה כי אינלי כוח לויכוח ספציפי עלזה..)

זה מגעיל!!

מקווה בשביל כל הירושלמים פה שזה יגמר מהר..

זה בירושלים?

ת ג מחיר על המיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ממלאים לנו את בתי החולים.

שיהיו בריאים וימותו.

חברים, בבקשה תכבדו את בקשת המנעלת

היא מתאמצת בשבילנו, בואו נעשה את המינימום בשבילה

תודה וסליחה!!!

 

 

[החלקיק, ההודעה שורשרה אליך מסיבות טכניות בלבד, סליחה ]

לא נראה שהמטרה היא הבעת דעה

נשמח אם אנשים יקחו לתשומת ליבם ולא יפתחו איתו דיונים.

תודה

ראס אל עמוד= מעלה הזיתים ומעלות דוד...

 

יש שם הרבה יותר יהודים ממה שנדמה לך

ממה אני אמורה לפחד?

מישהו יודע מה עם זה היום? בינתיים אני בסדר..

אבל אין לי מושג מה הבעיות שעלולות לצוץ, אז אני לא יודעת מה לבדוק

לא רואה סיבה ללחץ, אבל בכל זאת...

בין שלל הרפתקאות היום. טעמתי את מי הברז בירושלים ונחרדתי 
והלכתי לשאול אם המים מזוהמים והאם מותר לשתות אותם. 
אבל כנראה שמתרגלים.. 
 

כל שאר האזורים יכולים לחזור לשגרה.

ראיתי ברוטר.נט היה כתוב שחוזרים לשגרה. כנראה לא נכון.

אבל בגלל החשש שדלף ביוב גם למים של שכונות אחרות, לא לקחו סיכונים.

והבוקר אמרו שאפשר לחזור לשגרה, חוץ מאבו-תור.

קישור

5:30. עשיתי את זה

חודש טוב

אני ערה מ-5 וקמתי מהצלצול הראשון של השעון מעורר...

שיהיה לנו חודש טוב!

בס"ד

כמה טוב לחזור למסגרת

חודש טוב ומוצלח בע"ה

וחודש של בשורות טובות ומלא אהבת חינם

לא לשכוח חולצה אדומה או לבנה

הספר "גדל אשר באך" עושה קישור כזה.

אזהרה 600 עמודים. מתמטיקה ברמה. הרבה פילוסופיה...

וגם השם המלא לא מרשים במבט ראשון (ושני ושלישי...)

אני מוחה בתוקף!

אין ש ו ם קשר בין מוסיקה (דבר עילאי) לבין מתמטיקה (דבר נחות ומאוס ביותר!)

בגלל זה האקדמיה למוסיקה נמצאת בפקולטה למתמטיקה בעברית

 

אבל זה כן בקמפוס גבעת רם שהוא מדעים מדוייקים- ולא הר הצופים-מדעי הרוח (ביחד עם מתמטיקה פיזיקה ביולוגיה כימיה והאקדמיה ללשון?!)

גם המתמטיקה היא דבר נעלה ורוחני מאוד.. נראלי שהרמב"ם מדבר על זה... (על מעלת המתמטיקה)

אני יכולה אולי להפנות אותך לאיזה מרצה גאון שהיה לי, (חוזר בתשובה) בטח ידע להכווין אותך..

הרצאה של אפרו-אמריקאי נחמד על המתמטיקה של המוזיקה.

 

זה בTED, ככה שזה מומלץ מאוד

חתול, כלב וטווס הולכים ברחוב.

פתאום הטווס צועק: "זה הוא! זה הוא!"

החתול שואל בתגובה: "מי ההוא? מי ההוא?"

והכלב עונה: "ההוא! ההוא!"

 

ועכשיו תגידי לי שזה לא נשמע כמו קול של טווס

או כמו שאחי היה אומר על הטווסים בפינת החי שליד הישיבה התיכונית שלו: הם מתרוצצים כל הלילה ומאשים זה את זה, זה משגע!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אז מה אם זה לא כזה מצחיק? הזהרתי אתכם

רק לא ברור למה

 

(טוב, נו, מי שחיכה איתי לאוטובוס).

עוד משימה להיום

(העיקר שלמדת קצת. בסוף הלכתי על תוכי מדבר!)

לק"י

ב"ה שאני ישנה בלילה גם כשיש רעש..
כי היו אנשים שלא הצליחו לישון בגללם.

 

(צילום: מרדכי צילומי שעמום יום שישי בע"מ )

 

אין על החיה הזאת!!!! 

ומחר אני שוב אראה אותם 

ואולי גבר פקעו הביצים?

לק"ע

 

על הסרטון שלך

היינו בטוחים שהנדנדה חורקת

שבני האדם התפתחו מהטווסים ולא מהקופים

בס"ד

 

אבל יש בעיה אחת -

אצל הטווסים הזכר הוא המין היפה והבנות מכזרות אחריות

הטווס מחזר אחרי הנקבה, לכן כל הזנב המרשים (יש אפילו טקס מיוחד ). לה נותר רק לבחור.

בס"ד

הטווס שלנו ברח לאחרונה
אז עכשיו הוא מגיע פעם ביום ליד הכלוב, עושה את הפואזה שלו, והולך.
(עכשיו זאת העונה).

וטוב שכך, כך נוכל לתפוס אותו

בס"ד

וזה של הישיבה שלי, לא שלי.
אגב, זה הטווסים שהעלתי בסרטון.

אבל הוא באמת המין היפה..

לאנורא. גם עלזה ישלי תיאוריה-
אנחנו *התפתחנו*. לא אחד על אחד. הקב"ה הסיק כמה מסקנות מהטווסים וראה שעדיף שאנחנו נהיה יפות..

אבל אני בעבודה ולא ליד מחשב.
מקווה שתסתדרי מהר!

מה המקור לפניה הזו? 

אני יודעת במי מדובר. רפואה שלמה!

|לא מועיל|

 

 

אבל מקפיצה

 

 

רפואה שלמה בעז"ה!

אני מכירה מישהיא שתרמה פעם מח עצם לחולה

זה היה ממש מרגש... היא לא ידעה למי היא תורמת- אבל איכשהוא הרגישה קשורה אליו כאילו זה עוד ילד שלה... 

ממש מצווה לתת חיים לבנאדם 

אם זה רלוונטי למישהו מהמרכז-

יש אפשרות לבוא לבדוק התאמה גם בבית אורנית בפ"ת, ברחוב קפלן

בין 1-4.

 

יורדים בהר הרצל ופונים לרחוב הפסגה. 2 דקות הליכה.

אאל"ט גם קו 39 מגיע לשם.

והרכבת מגיעה, צריך לרדת בתחנה האחרונה (הר הרצל)

מרחק הליכה

כמו שכולם כתבו קרוב מאוד.

בס"ד

לילה טוב!

גם אני הולכת לישון

 

ועודני ילד.

לילה טוב לכולם!

ומחר צריך לקום מוקדם לעבודה

צריך לבדוק 60 מתכונות עד הבגרות מחר.

עברתי על החצי הקל... יש עוד חצי קשה.

 

והציונים לא טובים!!!! אוף

 

(לא ממש באשמתם. חלקם- למדו את החומר של כל השנה- בשבוע האחרון. סיפור ארוך. עזבו)

תעלה להם תציון הגשה על מה שכן אפשר.. השתתפות בשיעור וכאלה..


ולך - בהצלחה רבה בהמשך הבדיקה!!
יש בנמצא מישו שיכול קצת לעזור לך? אפילו רק לארח לחברה?.. ב2 יותר קל!

<צ>

זכיתי להיות אצל יוסף הצדיק. ב"ה‎‎

ומגניב אותי עדיין שבנים פה אופים....

כל הכבוד

אני אופה ומבשל להנאה ובעבודה!

לא יישארו רעבים

כל השפים (לפחות רובם) -בנים..

**בדיחה בערבית לא עלינו... **

אבל זה כיף לאפות

בצק עלים וגם בצק של קוראסון חמאה. וזה לקח שנים!!!

להכין בצק עלים..לא ניסיתי את זה.. זה הרבה עבודה?

הבנתי ממש את חוה מעץ הדעת... שהיה לה טעים ורצה לתת לבעלה לאכול...