רק 4?
עשיתי
טוב
קורונה
להתראות
וכיף לראות שהכוחות חזרו אליך !!
אור וחושך משמשים בערבוביה
"לכן יש להודיע לכל, כי כל איש הרוצה להביא נפשו לידי מידות הטובות – צריך לערב יראת שמים עם כל מידה ומידה. כי יראת השם היא קשר המחזקת כל המידות, ודומה לחוט שהכניסוהו לתוך חורי המרגליות, וקשרו קשרים בתחתיתו להחזיק כל המרגליות; אין ספק כי בהנתק הקשר – יפלו כל המרגליות. כך היראה היא המחזקת כל המידות, ואם תתיר קשר היראה – יבדלו ממך כל המידות טובות"
(ארחות צדיקים, הקדמה)
גם על זה יש לתהות, כיצד זה יתקבל...אמנם כאן אין מילים בוטות ומשתלחות, אבל יש כאן אמירה משמעותית וחמורה..
@טיפות של אור, כן כן, אני יודע... לא צריך להביא לי עכשיו את כל המובאות השונות מהרב זצ"ל...
טיפות של אור
דומה שאין כמו הדורות האחרונים כדי לאשש את התפיסה הקדומה ולהשיא אותה על נס, עם נורות מהבהבות.
לא אמרתי כלום לגבי מסקנותי. ציטטתי ארחות צדיקים...
לא לחינם כתבתי "אם נצמצם לממדים של התרשמות מהמציאות".
ברי לי שהראות של הרב היתה רחבה מכך, דבר ברור הוא לכל הדורך על סיפו של הרב זצ"ל.
ואדרבה, שים לב שכתבתי "הדורות האחרונים". מי שבעיניו הרב מסתכם ב"שינוי עמדה עקב האתגר שהציבה המציאות" - יהיה מוכרח לומר שבשנים שחלפו מאז מותו חזון הרב התנפץ אלי סלע....
דווקא ההבנה שלא מדובר באיזה התרשמות שטחית מ"מה שכולם רואים במציאות" עד כדי "איתגור התפיסה הנושנה", כי אם בהסתכלות אידיאלית, פנימית, חודרת ומעמיקה, המאתגרת בעצמה את המציאות, מנערת ומהפכת את הראיה הפשוטה ובונה בנין חדש ויסודי, היא זו שמביאה אותנו להשתמש בדברי הרב כתבנית שעלינו להחילה גם על המציאות שלפנינו - המורכבת עוד יותר מזו שהיתה לפניו.
(אא"כ הרב משמש כסיסמאות, ואז באמת אין לי חלק ונחלה...)
אבל שוב - אם בזה מסתכם בעיניך הרב, אז ראשית אינני מבין למה צריך בשביל זה אותו, ושנית נראה אותך מתמודד עם זה ב2020.
בשבילי יש כאן ברב עומק הרבה יותר, סדר חדש בהתבוננות העולמית, ממש לא הפטרה כלאחר יד של "טוב נו, המציאות לא הסתדרה עם מה שחשבנו".
וזה מה שמיישב את שתי השאלות זו בזו, בשביל ההבנה של העיקרון הפנימי שרלוונטי גם ב2020, צריך את הרב..
אדרבה, אני ממש לא מאנשי "מאמר הדור לדורינו". זה בדיוק מה שהסברתי - שהתפיסה הזו מגיעה מהשטחה של דברי הרב לכדי "הסתכלות ריאלית" של כל דרדק, כאמור, ודווקא הבנה יסודית של העיקרון שהוא חורז בו - הוא המייסד את דבריו גם לימינו.
ואם התכוונת לשאול אם ככה מה אני רוצה מהארחות צדיקים, הרבה תשובות בדבר ואין כאן במקום להאריך, וזה בדיוק מה שכתבתי לך בשורה האחרונה של הודעת הפתיחה.
ואז היינו חוסכים...
לגוש"ע, אני בטוח שאנשים יכולים להבין מה אני רוצה ממנו, גם בלי להתפלפל על מקומו ביחס לרב.
(אם כ"כ חשוב הסבר - אומר בקצרה: בדיוק את אותו תחושה של "לזוע באי נוחות" לנוכח המילים האלו אני רוצה. וכשיפנימו שהם נאמרו ע"י ענקי עולם אולי יתחילו לחשוב פעמיים לפני אותה זיעה... שיבינו שיש מקום לאמירות האלו, שהן לא שחיתות ולא שחצנות ולא רדידות ולא חוסר הכלה.
כשמישהו זע באי נוחות מול אמירות כאלו, יש בעיה בתפיסת עולמו. אני סמוך ובטוח שדברי הרב, על מלוא חלקיהם, לא נועדו להגחיך (וכ"ש: להשמיץ, ה"י) בעינינו את הראשונים כמלאכים. ולמי שלומדם ברצינות ובבגרות - זה אכן לא קורה.
אלא מה, שלא הרב הוא מה שמטריד את אלו שזה לא מוצא חן בעיניהם, אלא סתם נאורות מודרנית (או: פוסט) ועל זה אני קורא תיגר. עם הרב אני מסודר וזה באמת לא נושא הדיון)
והיא נוגעת לדיון נפרד, שכאמור, אין כאן מקומו.
אני באופן הכי חד-משמעי לא מסכים עם הטענה שלך שאנשים לא מסכימים רק בגלל ש"הם רואים אחרת".
הם לא מסכימים כי הם אוהבים עדינות ורוך וריבוי-אלטרנטיבות וקשה להם לקבל קביעות ביקורתיות ודורשות וקטגוריות (מלרע).
זה היה אפשרי אם היינו דנים רק על הנושא והציטוט הספציפי הזה.
אבל שנינו יודעים שזה לא, זו רק דוגמא. דוגמא להלך רוח שבו אי אפשר ליישב על פי דבריך.
(וידוע יסוד הגר"ח על חמש קושיות וחמש תירוצים...)
זה נראה כאילו אתה מחפש אמירות שאנשים עלולים לא להסכים איתן, מדגיש אמירות תמימות בצורה שאתה מסה להפוך אותן לפורבוקטיביות, ואז שם אותן כאן בתוספת האמירה המתגרה "נראה מה יגידו על זה".
ובכן - ארחות צדיקים הוא ספר מוסר, הגיוני שהוא יגיד שיראת שמים זה חשוב. הוא לא אומר שמידות טובות לא שוות כלום בלי זה, הוא אומר שעם הזמן הן יתפוררו. המעניין זה שהוא לא מונה יראת שמים כמידה טובה בפני עצמה.
וכן, זכותי להביא מובאות מאתגרות, מותר לצאת מאיזור הנוחות לפעמים...
לדבריו, לא תיתכן מציאות של החזקה במידות טובות לאורך שנים בלי ירא"ש. זה מה שהוא אומר ברורות.
המובאה שהבאת לא מאתגרת. באמת, זה מגוחך להתעצבן על המובאה הזאת.
ואני לא מבין למה יומיים לפני ראש השנה אתה רוצה לפגוע לאנשים בנוחות
אתה שאלת איפה אתה מחפש מריבות, ועכשיו יש דוגמה.
וזה לא נעים שמסתובב פה מישהו שכל הזמן מחפש לריב עם אנשים.
אגב, אני די בטוח שיש לך תפיסה לא נכונה לגבי ואולי לגבי עוד אנשים כאן.
בכל מקרה, לגבי התוכן - הוא לא אומר ש"לא תיתכן מציאות", הוא מסביר שיש תופעה שקורית (וזה אכן מעשים שבכל יום) ומביא משל שמדגים אותה. זה לא אומר שזה תמיד יקרה, ויכול להיות שהמידות הטובות יחזיקו כמה עשרות שנים ואפילו לכל אורך חיי האדם גם בלי ירא"ש.
וגם אם הוא היה טוען את זה, זה לא אומר שבמציאות הוא צודק.
מה-אתה-אומר.... גם אני חושב שזה שאנשים מתעצבנים על דברים כאלו זה מגוחך, לחלוטין.
אני לא מבין מה הקשר בין ראש השנה לשרשור שלי למען האמת. אתה חושב שעשיתי איזה עבירה כאן?
אתה בוחר לפרש את זה כחיפוש מריבה, אני בוחר לראות את זה כחידוד עמדה. תשאל את עצמך למה יומיים לפני ראש השנה אתה עסוק בלראות אנשים בעין כל כך רעה ומתנשאת. אני בטוח שתהיינה לך תובנות מחכימות.
אגב, ברגעים אלו נוצרה לי לראשונה תפיסה לגביך. אז לא ברור על איזו תפיסה שהיתה לי אתה מדבר. מה שגורם לי לאשש את התפיסה שנוצרה כעת - שאתה פשוט יושב ובוחר להסתכל עלי בעין עקומה ומתנשאת, לשוא. בעברית שלנו קוראים לזה קשוט עצמך....
(אשכרה, יש סוג כזה של אנשים, שכשאני אגיד משהו מדילי - ישפכו עלי חמה וזעם, וכשאביא ציטוט שמקשה עליהם - יאמרו שאני מחפש מריבות. אמור מעתה: כל אשר יוכיחוך הנאורים קבל, ושתוק מלאתגרם, יען אז יאמרו עליך שאתה מחפש מריבות.
תעשיית השתקה מפוארת שלא תבייש את בג"ץ)
לגוף הדברים - הוא לא מדבר על תופעה אפשרית אלא הכרחית, תקרא את לשונו.
זכית לשעשע ולשמח יהודי כמה ימים לפני ראש השנה, בוודאי בראת לך כמה מליצי יושר בשמים
לגוף הדברים אני לא מסכים עם הפרשנות שלך, אבל נניח לזה. כנראה לא אשכנע אותך שאני צודק, ואני לא חושב שיש הסבר שלך שישכנע אותי שאתה צודק.
שנה טובה, תתברך בכל הברכות לטובה, שתהיה לך שנה שמחה בשובה ונחת.
תמצא לך שעשועים אחרים חוץ מלהתעלק עלי. תודה.
(בפרט בערב ר"ה 🙄)
בהתחלה ניסיתי לחדד עמדות, וכנראה הדברים שאמרתי לא נעמו לך. אין לי רצון לפגוע בך (אני עדין לא מסכים איתך, אבל אין לי מטרה לפגוע בך) ולכן מתנצל.
הבעיה היא שאתה חושב שהעובדה שאני לא מסכים איתך - אומרת שאני מחפש לריב.
לכשתמצי, זו צבת בצבת עשויה: אם היה מועיל לך השרשור ומשיג את מטרתי, הייתה נשללת הביקורת והפרשנות שלך אליו. אך היות ולא הושגה, אתה נשאר בתפיסה שאותה אני מבקר, וממילא משתמש בה גם ביחס להא-גופא.
(טוב, זה היה סופר-למדני.. 🙄)
ואולי זה גם קשור ל"כל שאין מציאות לחלות" של הגרשש"ק....
מצד שלישי, לא היה מזיק כאן לנסות אופציה של "גיטו וידו באין כאחת"...
אני חושב שדיון כזה מצריך כלים שפורום לא מספק.
מבחינתי הנושא הוא הסוגריים שכאן: היית שואל את עצמך קודם מה אני רוצה בשורה האחרונה... - צעירים מעל עשרים
נע, זו לא קושיה.
בקיצור, אם השאלה היא מה אני טוען בשרשור - עניתי
אם השאלה היא למה למרות מאמר הדור אני חושב שיעיל לטעון את זה - זה כבר נושא אחר.
טיפות של אורבאורות ישראל (א,ז). (אני מניח שגם בעוד הרבה מקומות אחרים. פשוט זה מה שעלה לי לראש)
"שני דברים מאירים בישראל : המוסר הטהור בכל שאיפותיו בכללות העולם, באדם ובכל חי ובכל ההויה כולה, והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ד' ובכל אורותיו היוצאים ממנו, הבאים ברעיון עד שיצא שם הנכתב והנקרא, והיוצאים בדרך תולדות של כינויים והרגשות, שהם כולם אותות של מציאות עליונה בעושר הויתה. המוסר בלא מקורו הוא אור פנימי, מרכזי, שאין לו הקף, סביבה מקורית, סופו להתדלדל, וערכו בעמידתו ג"כ ממועט הוא. ההופעה הנפשית לקישור האלהי, כשאין המוסר וערכו מאירים כראוי, היא תוכן מקיף חסר מרכזיות. ישראל וישורון כוללים ההיקף והפנים, המוסר ומקורו האלהי, שהוא ינצח ויכריע את כל העולם כולו ויזריח אורו של משיח."
אנשים צריכים להפסיק לחשוב שהרב קוק יצר איזו דת חדשה.
בפרט השורה האחרונה...
וגם קצת על היחס של זה לדברים שהראי"ה כותב במאמר הדור.
במאמר יסורים ממרקים (אורות, זרעונים, ה) מופיעים כמה קטעים שלנ"ד מסבירים את זה.
"כל הצרות שבעולם, ביחוד הצרות הרוחניות: תוגה, קוצר רוח, בחילת החיים, יאוש, שבאמת הן הנן הצרות העיקריות של האדם, אף הן אינן באות כי אם מפני חסר דעה להסתכל הסתכלות בהירה בגאות ד'. ההכנעה מפני האלהות, שהיא דבר טבעי בכל נברא, בכל הויה שפרטיות מתגלה בקרבה, להתבטל בפני הכללות וקל וחומר בפני מקור ההויה של הכללות, שהוא חש בו עליונות של אין קץ לגבי הכלליות, - לא צער ודכדוך יש בה, כי-אם עונג וקוממיות, שלטון וגבורה פנימית מעוטרת בכל יפי.
...
לרגלי המניעה הכללית של הלמוד הרוחני בענינים האלהיים הולך מושג האלהות ונחשך, מאין עבודה שכלית והרגשית מטוהרה. עם זה הפחד החיצוני והאמונה הטבעית והשעבוד של ההכנעה נשארים בלבבות רבים בתור השפעת ירושה מאותן התקופות, שהדעה וההרגשה האלהית היתה מאירה בהן בעזה, עד שהיתה ראויה מצד גדלה לשעבד אליה את כל הנפשות.
...
כשבאים להשתעבד לעבודת אלהים על פי המצב הריקן הזה, של ... יראה תתאה הנתוקה ממקורה, שהוא יראה עילאה, האדם הולך ומאבד את זהר עולמו ... ואף אם יאמר כל היום כולו שאמונה זו היא בד' אחד היא מלה ריקה שאין הנשמה יודעת ממנה כלום, וכל עדין רוח מוכרח הוא להסיח את דעתו ממנה, וזאת היא הכפירה שבעיקבא דמשיחא כשאזלו מים מני ים הדעת האלהית בכנסת ישראל - ובעולם כולו.
...
והכפירה באה כעין צעקה מעצמת מכאובים לגאול את האדם מבאר צרה נכריה זו, להעלותו מחשכת האותיות והפתגמים למאור הרעיון והרגש, עד שהיא מוצאת מקום לעמוד גם במרכז המוסריות. יש לכפירה זכות הקיום הארעי, מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמא שנתדבקה באמונה מאפס דעת ועבודה. זוהי כל תעודתה במציאות - להסיר את הצורות המיוחדות מהמחשבה המהותית של כל החיים ושרש כל המחשבות כולן. כשנמשך המצב הזה משך של דורות מוכרחת הכפירה לצאת בצורה תרבותית לעקור את זכר אלהים ואת כל המוסדים של עבודת אלהים, אבל לאיזו עקירה מכונת ההשגחה העליונה ? לעקירת הסיגים שהם רק חוצצים בין האדם ובין אור אלהי אמת, ועל משואות החרבות שהכפירה מחרבת תבנה דעת אלהים הנשגבה את היכלה..."
במילים אחרות, מה שאני מבין מדבריו זה כך- כשהיראה מתוקנת היא מתקנת את האדם, והיא גם מלאה באושר ובאור, אך כשהיראה לא באמת מגיעה מעמידה מול ה', אלא מפחד נפשי לא רציונאלי ללא העמקה והתבוננות אמיתית- אז היא מקלקלת הרבה. נוצרת תופעה כללית של הליכה עיוורת בלי יכולת לעצור- מכח היראה הנטועה עמוק בנפש.
לשם כך באה הכפירה, עם הכח של החוצפה- העוז הנפשי לבטל את היראה , כדי לצאת מהכבלים של ההכרח כביכול להמשיך בעיוורון. על ידי זה אנשים משתחררים ומסוגלים לחשוב בבהירות ולשוב אל ה' בצורה מתוקנת מתוך הכרה בהירה. (יעויין גם בעקבי הצאן, מאמר הפחד. שם הוא מתייחס למשמעות של החוצפה של עקבתא דמשיחא בביטול היראה היתירה, ביחוד ביחס לתחום המחשבה.)
זה נותן גם הסבר לדברים במאמר הדור. בניגוד לדורות בהם הכפירה באה ממרד ששורשו היה חוסר קבלת עול ומרות, וחוסר ריסון של היצר, הרב קוק מצביע על זה שבדורות אלה (וכן, אני חושב שבמידה רבה זה נכון גם בימינו), חסרון היראה לא מגיע מהיצר אלא להיפך, מתוך מרד מחשבתי רצוף באידאלים של מוסר אמיתי. לכן לדור הזה יש עוצמה גדולה, והדרך לתקן אותו, לפני שחוזרים להפחיד אותו עם יראה עיוורת, צריכה לעבור דרך הכרת ה' בצורה נכונה, ודרך הבנה נכונה של התורה והמוסר, וממילא הוא ישוב מתוך אהבה, וכמובן- כשיכיר את ה' באמת, ישוב ליראה את ה', והיראה שלו תהיה מקור למוסר.
זה לא סותר בכהוא זה את העובדה שבלי יראה, המוסר הולך ומידלדל.
גם בימינו, על אף שזה דור מלא אידאלים ורצון טוב, אפשר לראות בבירור איך למרות שהלב מלא ברצון טוב, הצעירים הולכים וטובעים בעולם חומרי ורדוד. (בלב יש להם הרבה טוב, אבל פסגת החלומות שלהם היא נמוכה מאד, ובנוסף, ככל שהם גדלים ונפגשים עם מורכבויות בחיים- היסודות המוסריים שלהם מקבלים מכות שאין להם תשובה אמיתית כנגדם, ולפעמים הם גם בורחים לכל מיני אידאלים הזויים בגלל זה)
טיפות של אורזה מה שלמדתי מהטענות שרצות כאן....
מסכן הרב, לא היה מספיק קוקניק, אוי לו ואבוי לנפשו האומללה והריקנית.
בס"ד
שבוע טוב.
מישהו מכיר/יודע דרך חינמית אונליין לקריאה באינציקלופדיה התלמודית?
רק בשביל לחזור לפורמט התצוגה המוכר והאהוב של הערוץ
מיצינו אותם עם הדף מסרים של בנט וחבריו
מה שכן מוזר בעיני הוא שהפורומים בעיצוב שונה מהאתר הראשי. אני יודע שהפיתוח לוקח זמן נוסף, אבל לשאלה אם משהו מציק לי, זאת התשובה.
בנוסף, לא ממש ברור לי החיפוש הבהול אחרי עיצובים חדשים. נו מילא.
אבל זה גורם לכל העסק להיות נורא איטי - זה רק אצלי? יש קשר בין התופעות?
מנסיון, גם כשהשינויים בדיעבד טובים, אף אחד לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה. בזמנו שרציתי לשנות עיצוב בפורומים (סתם לרווח בין השורות), אני עשיתי את זה במשך שנה. כל פעם הזזתי פיקסל בלי שאף אחד שם לב.
אחר כך הגדלנו גופן, ורק בסוף עשינו שם עוד שינוי שהיה צריך.
יש הרבה סיבות לאהוב את החדש, והרבה סיבות שלא. אני עוד לא יודע מה דעתי, דרך אגב.
רק שנכנסים לפורומים. זה ממש חסר אה וגם התיוגים לא עובדים לי משום מה
לאא! עשיתי דברים ממש יעילים שהיתי צריכה לעשות 
האם זאת טעות שאני ערה? לא, מי יכול להירדם בכלל במוצש.
או שאין להם ברירה וחייבים כבר לישון.
מתוך דברי רבי פרקוי בן באבוי, מחכמי בבל בתקופת הגאונים:
"ובזמן שאדם אינו מקשיב לחכמים ולדבריהם, דומה לחזיר. שכך כתיב: אמר נבל בליבו אין אלקים וגו' ופירשו חכמים אין נבל אלא חזיר שמנבל את עצמו בצואה ובכל סרוחה...."
אני מקווה מאוד שייצא מזה משהו.
התגובה שלך עקרונית צודקת, אבל זו בדיוק הפואנטה של המאמר, בדיוק את זה הוא דורש לשנות.
נשמה-כלליתאחרונהמה שנשלח בתפוצת נאט"ו, בלי שמץ של נגיעה אישית, לא ראוי לתגובה
נכון היו את הצדיקים (ששכחתי את שמם)
שלא אמרו "הגיבור" ו "הנורא" כי הם ראו במציאות דבר אחר ולא יכלו להגיד את זה סתם...
השאלה היא, אם מישהו בדור שלנו ירגיש אותו דבר -
שהוא לא יכול להגיד שבח מסויים על הקב"ה כי הוא רואה עולם הפוך
האם זה כפירה או ישרות כמו אותם צדיקים?
והפירוש היה משהו אחר...
לא יודע מה את יודעת על עצמך,
אבל אם היה משהו שגילית שקרה זה לא אומר שהכל קורה
ועלות התיקון במוסך מורשה היא 5000 שקל
האם זו זכותו לבקש לתקן אצל איזה מאכער כדי לשלם פחות?
זה רכב חדש, בן חודשיים
אולי הוא אשם, אבל מי אמר איך הוא יכול לשלם?
החוק במדינת ישראל מאפשר גם אוטונומיה למערכת בתי הדין לענייני מממונות.
נשמה-כללית"מה הקשר לבית דין, החוק ברור"
איזה משפט מעניין...
ה' ישמור.
בעלי מסכים שיתקן איפה שבא לו וגם כל הזמן אומר שאולי אנחנו אשמים
(איך? הבן אדם חנה על איקס ונסע רוורס ונתקע בנו כשיצאנו מהחניה)
סליחה שבזבזתי את זמנכם
אם הבעל שלך הוא כזה, כדאי לכבד את זה ולהעריך אץ זה.
וללמוד איך לנהל את מאבקי הכח כשאין ברירה
אבל קודם כל תכבדי שזה המקום שבו הוא נמצא ואל תדחפי אותו (עכשיו) לעשות משהו שלא נכון.
בטווח הרחוק יש הרבה דברים שאפשר לעשות לטפל בזה, בטווח הקצר תכבדי אותו.
אני רוצה לעשות את החג בבית חב''ד של דובאי וללון בבית מלון,
קשה לי להישאר עם השכנים האלה בחג ולהיות שלושה ימים בבית לא עושים לי טוב.
אני פטריוט ואוהב את המדינה אבל יש לי בעיה שמאוד קשה לי להיות בבית שלושה ימים
כי יש לי רגישות לרעשים של השכנים מעליי ואני רוצה לטוס לנופש באיחוד האמירויות.
מישהו יודע אם אני מחוסן פעם שלישית אפשר לטוס לאיחוד האמירויות כרגיל ויש טיסות?
כמו כן - חייב לרכוש את הכרטיס דרך האינטרנט או שאפשר גם בשדה התעופה?
איזה מלונות כשרים ומומלצים יש באיחוד האמירויות למי שביקר שם?
גם טורקיה מדינה מוסלמית אבל אני לא סובל אותה מאז המשט
של המרמרה ומאז שהם מנסים ליצור לעצמם דריסת רגל במזרח ירושלים.
אזרבייג'אן מדינה מוסלמית אומנם אבל פרו ישראלית ויש הרבה מקומות
יפים ועתיקים לראות בה, ואיחוד האמירויות גם מדינה מוסלמית
אבל מדינה עם אסלאם מתון יותר וגם אם היא לא הכי פרו ישראלית
היא עדיפה בהרבה על טורקיה.
אגב - גם איחוד האמירויות לא סובלת את טורקיה.
עוד סיבה היא שאיחוד האמירויות אומנם יקרה אבל טווח המחירים בה
הם כמו בישראל, וגם האנשים שם מנומסים ומסבירי פנים
ורמת האנטישמיות באיחוד האמירויות היא אפסית.
הרבה יותר בטוח ליהודים באיחוד האמירויות מאשר מבאירופה.
שלום,
הפורום בני הישיבות לא ממש פעיל אז אני שואל פה.
השאלה היא - למדתי בישיבת הסדר שבה בעצם היה שיעור יומי של הר"מ ופעמיים בשבוע שיעור גמרא של ראש הישיבה (שיעור כללי ועוד שיעור). אז בעצם הלו"ז נראה ככה בשיעור א:
9-12 חברותא.
12-13 שיעור של הר"מ ופעמיים בשבוע שיעור של ראש הישיבה.
15:30 - 17:30 (בערך) סדר שני
20:30 - 22:15 (בערך) חברותא עם מישהו משיעור גבוה יותר
אני מסתכל אחורנית על שיעור א ומנסה להבין את הרציונל.
בשבוע יש 35 שעות (בערך) שלומדים בחברותא ו-5 שעות של שיעורים??!!!???
משהו כאן לא ברור לי בכלל.
כשמישהו מגיע לשיעור א, בהנחה שלא בא עם בסיס טוב בגמרא, זה נראה לי אמור להיות קצת הפוך - לפחות אולי בחצי
הראשון של שיעור א'.
שיהיה נניח כל יום בערך 4-6 שעות של שיעורים שבהם ממש מנתחים את הגמרא חתיכה אחר חתיכה, מביאים את כל הראשונים, מסבירים הכל הכל הכל מכל הכיוונים והצדדים, ואז שעתיים-שלוש שעות של חברותא לחזור על השיעורים ולימוד עצמי.
ככה לאט לאט התלמיד מבין מי נגד מי, איך ללמוד, על מה לשים דגש, איך לעשות ניתוחים, כלי לימוד וכו' וכו'.
בצורה של ה-35 שעות לימוד עם חברותא ואך ורק 5 שעות של שיעורים, זה נראה לי כמו סוג של בזבוז זמן מטורף. כי "סתם" לומדים בלי בכלל לדעת איך ללמוד, איך לנתח, איך לגשת לראשונים וכו' וכו' (והחברותא משיעור יותר בוגר לא תמיד טוב בגמרא).
עד שמבינים בכלל איך ללמוד אפשר להגיע לאמצע שיעור ד', ובשביל מה??? למה לא פחות או יותר "להאכיל בכפית" בשיעור א', ואם לא כל השנה אז לפחות בחצי הראשון של השנה, ואז אחרי שהתלמיד יודע פחות או יותר איך ללמוד - לתת יותר זמן ללימוד עצמי??
מיעוטן היסטוריות והצורה שנבנתה מערכת הישיבות בארץ מאנשים שכן ידעו ללמוד גמרא
חלקן טכניות - להקצות ר"מים שיאכילו אותך בכפית דורש כפית של כסף...
חלקן מהותיות - ממש לא ברור שלהאכיל בכפית יהיה יעיל יותר (בהנתן התנאים האופייניים. זה קצת תלוי בשאלה הטכנית)
לא יודע אם אני מזדהה לפרטי פרטים עם הפתרון שהצגת אבל באמת נדמה שעולם הישיבות הרבה פעמים יותר תואם את עולם הישיבות הישן בליטא ופחות מתואם לחבר'ה שבאים אליו.
יש ישיבות שבהם לא ישר זורקים את החבר'ה למים העמוקים בצורות שונות
לא נראה לי שהפתרון הוא ביותר שיעורים אלא יותר בליווי למי שנצרך לכך.
בסוף לימוד גמרא זה היכרות שנובעת ממילא - כמובן שעדיין נדרש ליווי מתואם.
להיות בן אדם זאת משימה קשה. אם לא מבולבלים זה קצת מיקל.
אני חושב שהמצב הטוב יותר הוא כשאת יכולה לשפוט את המעשה כשלעצמו, ולא לאור אידאולוגיה כלשהי.
לדוגמה - בחור מתלבט אם להתגייס לצבא או להשאר בישיבה. נניח שהוא מכיר רבנים שבעד ומכיר רבנים שנגד. המצב הפחות טוב הוא לבחור שהוא הולך עם רבנים מסוימים ואז שואל אותם. המצב היותר טוב זה שהוא שואל את שניהם וחושב לעצמו התשובה של מי מהם מתיישבת על לבו יותר בהקשר הזה.
זה אולי נראה חיצונית מבולבל אבל מצד שני זה מאד עצמאי ויש בזה הרבה מעלות.
ידוע הסיפור על אותו אחד שהרב אמר לו "אתה תחליט בדברים הגדולים ואשתך בדברים הקטנים: איזה דירה לקנות ולאיזה בית ספר לשלוח את הילדים זה הדברים הקטנים, איך להנהיג את עם ישראל זה הדברים הגדולים".
ובדברים הגדולים ממש חשוב בעיני להיות פתוח. לדעת מה אנשים אחרים חושבים. להבין לעומק את המתנגדים לציונות (לדוגמה), להבין את רבני הקו ואת רש"ר הירש ואת רבני הגוש והרב כהנא וכו'. להכיר את כולם. זה קשה ולכן הגיוני להסתפק בידע חלקי, אבל השאיפה לא אמורה להיות להשיג בהירות ודעה חד משמעית אלא להיפך, להבין לעומק את כל האפשרויות - אלה שאת בוחרת בהן ואלה שלא.
גם כאשר מדובר בהחלטה ערכית - האם לצאת לחו"ל לטיול, האם להתגייס לצה"ל, האם לבחור בקריירה משטרתית, איזה כשרות לצרוך ואיזה מסלול שמיטה להעדיף - יש מכלול של שיקולים, ולכן יכול להיות אדם ציוני מאד שלא יתגייס לצה"ל ויצא לטיולים בחו"ל, ומתנגד חריף לציונות שיעשה להיפך. ולכן ההחלטה שם, לדעתי, צריכה להיעשות לפי מה שמתיישב על הלב באותו זמן - מתוך טווח האפשרויות של מה שלמדנו, התחנכנו, ולמדנו להכיר.
השאלה "האם אני מביט אל אור הישועה הזרוחה" כמעט לא רלוונטית לחיי היום-יום, או להחלטה מעשית כלשהי (כמובן, אלא אם אני מתכוון לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה).
את השאלות הגדולות, ההשקפות והאמונות, ראוי לגבש מתוך ידע והבנה לפי היכולת שלנו, במשך שנים ארוכות של התעניינות, דרישת ה' ועבודת ה' בלימוד תורתו. יותר אמין בעיני אדם צעיר שעוסק בשאלות מסוימות, במחלוקות רמב"ם ורמב"ן העמוקות, במאמר הדור או בשאלת מקומו של החול ביחס לקודש - בענווה ומתוך נסיון להבין את השאלות, מאשר בחור צעיר נושא דגל נלהב שבטוח שיש הכרעה מסוימת והיא הנכונה.
אעיר, שבכל זאת "אי אפשר לעולם בלא בורסקי", וכנראה גם אותם נושאי דגל הם חשובים לשלמותה של החברה. אבל יקר בעיני יותר מי שדורש את ה' ומקבל את זה שהוא עדיין בשלב השאלות, ובכל מקום שלא נדרשת הכרעה מעשית, אני חושב שעדיף להשאר במקום שעדיין נבנה ומשלים את עצמו, ורק כך זה יהיה "עצמו" ולא חיקוי של מישהו אחר.
הכל
הכל.
מתוך שתכתבי את הבלבול, תגיעי בעצמך בעז"ה לבהירות גדולה.
רק תאמיני שהיא נמצאת
מחכה להיגלות.
תמיד במעבר מדרגה לדרגה יש בלבול והרס מסויים של הקומה הקודמת שנבנתה.
הקב"ה לא שואל אותנו אם אנחנו מוכנים לכך הוא פשוט גורם לנו להבין שאנחנו צריכים להתקדם דרך דרכים שונים ולעיתים גם משונים.
עניין של תהליך. יש הרבה שלבים בתהליך. יש שלב ראשון של פתיחת אפשרויות רק הצצה בדרכים שונים. לא מעבר. ויש שלבים יותר מתקדמים של כבר העמקה.. ככה נראה לי אצלי. אולי אצלך זה אחרת.
בהצלחה!
הרמוניהאין כזה דבר להיות בתקופת מעבר שהיא נותנת רק ירידה או רק עליה.
יש לך צורך שעכשיו יותר מתחדד וכמו כל צורך בנפש הוא יכול לבוא לידי ביטוי בצורה פחות טובה או בצורה יותר טובה.
תחשבי על זה, לפני כל יעד שאנו רוצים לכבוש יש איזה ציור בדמיון, חזון כלשהו.
אם מחדדים בראש את "מה אני רוצה" אז גם ממילא יודעים מה צריך לעשות כדי להשיג את זה.
נראה לי שהירידה ישר לרמה הפרקטית יכולה להיות חסרה לעיתים
יש שם דברים שאינטרנט רימון חוסם אפילו ברמה הבסיסית, ודי לחכימא וכו
סדרה היסטורית, מספרת על החיים של המלכה אליזבת
לסדרות אחרות שראיתי היא נקייה.
היא ממש נקייה ואפילו מלכת אנגליה מתלבשת בצורה שכל מורה בסמינר הייתה גאה בה.
ראיתי פעם ראיון עם השחקנים הראשים כדי לקדם את הסדרה, והמראיין בלי למצמץ שאל אם יש בה "סצנות סקס", והשחקנים צחקקו בבושה כי הסדרה הזאת ממש לא קשורה לדברים האלו.
הכי עצוב שמראיין פשוט עשה את העבודה שלו, לשאול על מה שעניין אנשים בסדרה, חבל שזו הרמה.
אולי יש איזו סצנה אחת או שתיים על דמויות אחרות בגלל אותה רמת עניין מצערת, אבל זה באמת ממש נדיר ולא העיקר שם.
רובן המוחלט מאד מאד צנוע, ממש תמים וחמוד (כן רומנטיקה נשיקות אבל ממש צנוע)
ממליצה על 'זה בסדר לא להיות בסדר', נשמעת סדרה מגוחכת אבל ממש יפה.
זה בסדר לא להיות בסדר עונה 1 סרטים וסדרות בדרייב יוחאי – Google Drive
"הס קטיגור וקח סניגור"
זה מכוון לאדם עצמו
אומרים לו הרע שלך
הרשעות שלך
זה הקטיגור הכי גדול,
עליך להשתיקו
וקח סניגור במקומו
על ידי
שאתה מכניע את עצמך
אתה מוותר...
כך
אתה לוקח לעצמך
את הסניגור
שימליץ טוב עבורך.
