אני מרגישה שאני אפקד ולא אפיל...Mamina
איזו התעלות, איזו תפילה, איזה חיבור ואיזו אמונה! מקסימה שאת.ציפי כהן
כמה משמעותי זה להאמין, לאהוב את עצמך כפי שאת, להיות ברגע הזה, ולשמוח.
זה גם מצב נפשי בתוך האובדנים.
וטוב שאת נותנת לו מקום.
תודה לך!
אשת חיל. המשיכי לבטוח בלב בעלך, ואמן. ששללך לא יחסר.
חיבוק אוהב!
אמן!! מחכות לבשורות טובותאין ייאוש בעולם
איזו מרגשת את!!מחושלתאחרונה
תודה רבה לך על הקול הסמוי שהפך גלוי.ציפי כהן
ועל התקוות והתפילות.
תודה שאת עם כולנו כאן ברוח ובנפש, ומביאה גם את התקווה והידיעה שאפשר שיהיה למרות ההפלות.
חיבוק לך על מה שאת מבקשת עבורך ועל מה שעברת,
ותודה לך!
🌹❤
תודה. מחמם לב ♥️אין ייאוש בעולםאחרונה
אני כשקרה לחברהבאפל
אמרתי וואי כ"כ כ"כ מצטערת בשבילך.
אבל יותר משמעותי ( מבחינתי וגם מבחינתה)
הבאתי לה 4 סופלה, קצפת ושוקולד, מקופלת לשוקו מתוק מתוק וכתבתי לה מכתב שיקחו לעצמם 5 דקות של רק מתוק בפה וכו' .
(שווה להיות חברים שלי ;) אבל האמת עדיף שלא יקרה לאף אחד)
מבחינתי. מי שעזר לי כשלי זה קרה זה מי ששלח לי המון שוקולד
אז זה לא חייב להיות שוקולד. את מכירה אותה. ומה שנראה לך שיעשה לה טוב. בשורות טובות.
חיבוקבאפל
איזו מפנקת ומקסימה שאת,באפל... זה מרגש לקרוא ❤ציפי כהן
תודה שאת שואלת
אנונימי (3)
אני חושבת שכדאי קודם כל לכתוב לה-
לשלוח חיבוק,
לכתוב שאת מצטערת איתה מאד.
שאת פה אם היא צריכה.
ולברר בעדינות אם היא רוצה טלפון/ביקור.
אפשר לשלוח משהו מפנק (שוקולד או עוגה) עם פתק.
לא להתעלם-
היא סיפרה לך, סימן שהיא צריכה את ההשתתפות שלך.
מה לא?
לא להגיד לה שמזל שזה קרה רק בשבןע X (אין שבוע שהוא רק!)
לא לנחם שבטח הוא היה נולד פגוע
לא לנחם אותה שלפחות היא נקלטת בקלות (משפטים שאנשים נוראה אוהבים להגיד בהפלות לפני ילדים) - זה לא מנחם, לא עוזר להיקלט כשהריון נופל..
לא לתת עצות איך למנוע את ההפלה הבאה - זה רק קרה, היא עוד בתוך הכאב, מוקדם מדי לעצות... ואת המידע הזה בכל מקרה יותר קל לקבל אצל רופאים.
לא לספר סיפורי בלהות על נשים שעברו המון הפלות (גם אם המטרה היא לספר שבסוף נולד ילד בריא). זה מפחיד, ובכלל לא מעודד.
ובכלל לא לספר על הפלות של אנשים אחרים...
לא לספר, אלא להקשיב...
פשוט להיות,
לתת מקום לכאב,
להצטער איתה, לבכות איתה, ושוב לתת מקום לכאב שלה.
להקשיב לה.
אם היא רוצה לספר על התהליך - איך, מה היה, מתי גילו, איך הייתה ההפלה - להקשיב, לתת לזה מקום.
ולזכור - שכל אחת היא משהו אחר.
אז כל הזמן יד על הדופק - מה נעים *לה* ומה עושה לה טוב.
ועוד משהו -
הפלה יכולה להיות תהליך ממש לא קל פיזית (בלשון המעטה), מיני לידה. וכך גם ההתאוששות.
להיות רגישה גם לצד הזה.
האם מתאים לה עכשיו לדבר או ביקור - או שהיא לא מרגישה טוב.
אולי צריכה עזרה טכנית (כן, כמו ליולדת. ארוחות, עזרה עם ילדים - תלוי כמובן מה המצב המשפחתי שלה....)- אם מתאים לך ולה. (אצלי למשל עזרה עם ילדים לא הייתה רלוונטית, כי ההפלות הן לפניהם... אבל שכאחותי שלחה לנו ארוחת ערב - זה היה ממש הצלה. במיוחד קרוב להפלה - שהרגשתי זוועה. ואין טיפת מוטיבציה נפשית לקום לבשל משהו).
לגבי ביקור - להיות רגישה לזה שלא ידרוש ממנה לעבוד לארגן את הבית.
היא אחרי הריון - ואולי לא הרגישה טוב והבית לא היה מתוחזק, ועכשיו עם ההפלה - עוד יותר קשה לתחזק, פיזית ונפשית...
ושוב, תודה שאת שואלת.
נראה לי יצא לי קצת מבולגן, מקווה שעזרתי...
בהצלחה!!
מוסיפה לדבריה לא להגיד להרבה נשים זה קורהאמא בשעה טובה
אני ככ נפגעתי כשחברה שלי אמרה לי את זה שהרגשתי כמו אבן בלב ,ממש מועקה ממנה רציתי ככ את המקום לפרוק ובמשפט הזה היא הקטינה ככ את מה שקרה
מעניין מה שכתבתקוראתמתעניינת
יכול להיות שאת התנחמת מזה, אבל אני שמעתי את זה מחברהאמא בשעה טובהאחרונה
ענית כל כך מקסים ומפורט... אין לי מה להוסיף. תשובה מדהימה!!ציפי כהן
מחמם את הלב שאת שואלת. קודם כל, לחבק!!! מלא!אין ייאוש בעולם
לבשל לה ארוחה. אחרי הפלה גם הבעל וגם האישה גמורים ואין מוטיבציה לשום דבר עליי אדמות,
ואז מישי שלחה לי הודעה אם אני יכולה לבשל ליולדת (היא לא ידעה) ורציתי לצעוק לה 'מי יבשל לי?!'
ודבר שני, לא להקטין מהכאב. המנגנון הטבעי שלנו הוא לרצות לראות את האדם קם, ממשיך, לעודד אותו. ההפך הוא הנכון, לעודד לא עוזר. רק להיות שם, להכיל ולהקשיב. כל משפט שמתחיל ב'לפחות' הוא לא רלוונטי..
לפחות זה היה בהתחלה
לפחות את נקלטת
לפחות לא ידעת מה זה
לפחות הרפואה היום מתקדמת
לפחות עוד יהיה לך ילדים. עוד יהיה לה בע"ה, זה לעולם לא יחזיר לה את הילד שאבד.
והלוואי שכולם היו כמוך
היה לנו קל יותר
יש הרבה צורך לעולם באנשים רגישים ואוהבים כמוך.ציפי כהן
תודה שאכפת לך ושאת רוצה לדייק.
מרגשת.
כשזה קרה לי...פיצפיץ89
הקשיבו, נתנו לי את המקום שלי להתבטא, להתאבל, חיבקו ותמכו.
אין מה לנסות לנחם. רק להיות שם בשבילה. לחבק ולהקשיב ולתת לגיטימציה לאבל.
הפלה שניהEtim
עכשיו חזרתי ממיון אחרי לקיחת כדורי ציטוטק לאחר מציאת עובר ללא דופק. אני בשבוע 8 והעובר הפסק להתפתח כבר בשבוע ה6 כאשר בשבוע שעבר כבר היה דופק איטי.
צריכה עידוד של בנות שעברו את זה
אני באמת מפחדת שיש איזושהי בעיה ברחם שלי ואני לא יודעת עליה.. אני מפחדת להכנס שוב להריון.
הריון קודם הייתי בשבוע 5 עדיין לא היה עובר והייתה הפלה טבעית.
הפעם שבוע 8 נמצא עובר ללא דופק לאחר שבוע של דופק איטי...
ואני אומרת לעצמי.. מתי יהיה לי הריון תקין?
למה צריך לחוות את זה?
אני באמת מפחדת להכנס שוב להריון.. השמחה הזאת שראיתי את הדופק של העובר שלי לא היה ניתן לתאר... ובשניה היא נעלמה...
עד שראינו דופק ויכלנו לשמוח ולספר למשפחה אחריי שבוע זה נעלם.
הפחד הזה שהדבר הזה יכול לקרות בכל שלב.. הורס אותי
איך מתרוממים? איזו תקווה יהיה לי להריון הבא?
היי יקרה, כואב לי לשמוע שגם את נאלצת לעבור את זהאין ייאוש בעולם
קודם כל, עכשו תנוחי ותחבקי את עצמך מלא
גם התהליך של ציטוטק פיזית לא נעים בכלל.
וגם חווית אובדנים.
אין לי כל כך מה לומר לך על העתיד כי גם אני בצומת דרכים, אחרי 2 הפלות ללא ילדים, מקווה שיהיה לי סוף טוב לספר כאן.
מחבקת אותך
יקירה, חיבוק גדול גדול. מקוה שאת כבר אחרי הכל... ושאת נחה.ציפי כהן
נשים רבות, גם לאחר שתי הפלות, הצליחו להרות ולהביא ילד לעולם.
השאלה הגדולה היא מה גרם להפלות שלך.
אני חושבת שקודם כל כדאי שתתאוששי מההפלה השניה, פיזית ונפשית. תני לעצמך קצת זמן לעכל מה חווית.
לאחר מכן ניתן לפנות למרפאה להפלות חוזרות או לרופא נשים ולבקש לבדוק מדוע היו הפלות.
יש מגוון בדיקות שבודקות את הסיבות להפלות. לפעמים התשובה יכולה להיות פשוטה, ואז גם התרופה תהיה פשוטה (תמיכה תקופתיות בהריון, תפר צוואר הרחם בשבוע מסוים, תרופות נגד קרישיות בדם... ועוד)
ולפעמים זה מעין ניסוי וטעיה עד שמגיעים למה שנכון עבורך.
כרגע, יש הרבה פחדים מהעתיד
לצד הרבה כאבים מהעבר.
מציעה לאפשר לעצמך לכאוב ולבטא את מגוון הרגשות שלך סביב מה שחווית, ולאחר מכן לפסוע לאט לכיוון בירור הסיבה, ונסיון להרות מחדש עם מעט יותר ידיעה, השגחה רפואית ותמיכה.
חיבוקים חמים!!!
ספרי לנו מה שלומך.
לי יש ילדים אחרי 2 הפלות ראשונות רצופותלמה לא123
ועוד הפלות בין הילדים
זה קשה מאוד
אבל את תעברי את זה
בהצלחה
מה עשית שהצלחת להביא? הכל היה טבעי?מחושלת
חיבוק גדול, ובדיקת קרישיותאמא_מאושרתאחרונה
גם אצלי היו 2 הפלות רצופות, אחרי 3 הריונות ב"ה תקינים
והפחד שלך ברור כל כך. מכירה אותו מקרוב.
אבל יש המון סיפורים עם סוף טוב בסוף!
אצלי, אחרי שהתעקשתי על בדיקת קרישיות מצאו שיש לי קרישיות יתר, וההריון הבא היה עם מדללי דם. ב"ה היום הוא בן תשעה וחצי חודשים 
יכולה להוסיף עליי סיפור של חברה שילדה לפני חודשיים, גם אחרי שתי הפלות ברצף, כשלא יודעים בכלל את הסיבה להן (בדיקת קרישיות יצאה שלילית)
חיבוק גדול לך. תקופה קשה וכואבת.
מאחלת לכם נחמה גדולה בקרוב. ובבקשה תתעקשי על בדיקת קרישיות אם טרם עשית.
הריון לא תקיןמורננה
פעם ראשונה שלי.
נקלטתי לפני 5 שבועות. שמחתי שראיתי בטא 36, אחרי שבוע וחצי בטא 275 ובאולטסאונד ראו שק הריון. יומיים אחכ הבטא החלה לרדת.... הבנתי שהיתה לי הפלה טבעית
שההריון לא התפתח, אפילו לא הגיע לדופק.. הרופא אמר שאין לי מה לעשות, לחכות שאדמם ולבוא לביקורת בסוף הדימום.
אין לי מושג מה זה אומר, מה זה אומר? איך זה עובד? הבנתי שיש כאלו שלקחו כדור? מתי אוכל לנסות שוב להרות?
תודה
שלום לך יקירה. את חווה דבר כואב ומבלבל. מצטערת לשמוע,חיבוק!ציפי כהן
כאשר הבטא יורדת מתחיל דימום, שמספר על כך שההריון הסתיים והוא יוצא החוצה. (סליחה... לא מוצאת מילים לתאר דבר כה כואב ועצוב...)😔
הדימום עלול להיות מלווה בכאבים, בעיקר בבטן התחתונה. ניתן לקחת משככי כאבים.
הדימום נמשך כמה ימים עד ליציאה מלאה של הכל. 😔
לפעמים עלולים להיות גושים בתוכו, תלוי בגיל ההריון. 😔
הרופא ביקש שתבואי אליו לביקורת לאחר שהדימום הסתיים, כדי לבדוק שהכל יצא. לפעמים לא הכל יוצא ואז הרופא עושה התערבות רפואית כלשהי עם כדורים או גרידה- כדי שיצא הכל.
זהו תהליך לא פשוט והוא עלול להיות כואב בגוף ובנפש.
קחי לך תמיכה, ספרי למי שאת יודעת שיעשה לך טוב, בקשי פינוקים מהאיש או מחברות או ממשפחה, והיי כנה ואמיתית לגבי הרגשות שלך. שתפי בצרכים שלך, כדי שאנשים ידעו איך לעזור לך. תני לעצמך לנוח, זה חשוב.
והיי קשובה לגוף ולנפש.
חיבוקים חמים!!
אנחנו כאן להמשך תמיכה ושאלות.
ואם את רוצה, יש שרשור נעוץ פה למעלה שמסביר באופן מפורט על הפלה בשלבי הריון מוקדמים.
אני לא יודעת מה הפרוצדורה בשבוע כזהאין ייאוש בעולם
אבל מה שכן, ממליצה לך להמתין כמה חודשים לפני הריון נוסף, לתת לגוף ולנפש להתחזק.
רפואית, יש דעות שונות לגביי זה, רוב הרופאים אומרים לחכות ווסת אחת, חלק אומרים שבכלל לא צריך, וחלק אומרים שצריך לחכות 3 חודשים.
מאחלת לך רק טוב מעכשו!
כשהייתה לי הפלה בשבוע כזהמחושלת
בווסת הבאה הכל יתנקה לגמרי. חוץ מבדיקה למזלך לא תצטרכי לעשות כלום.
אני זוכרת כמה כאב לי בלב. כמה בכיתי והצטערתי אבל לא ידעתי להעריך מספיק שזו הפלה טבעית ובשבוע ככ מוקדם. אחרי הפלה נוספת עם כדורים + גרידה + דימומים למשך מספר רב של שבועות הבנתי כמה הייתי צריכה להתעודד כשהייתה לי הפלה טבעית.
מה שלומך?ציפי כהןאחרונה
מה עושים עם ריבוי הגישות, ובעיקר עם סימני השאלה הרבים?אין ייאוש בעולם
ולא ברור לי הסיפור הזה
איך זה שלכל רופא יש גישה אחרת.
יש נשים שהיו אצל כרפ והוא נתן להן תמיכה ובכל זאת היתה הפלה.
מצד שני הבנתי שגם על קופרמינץ יש ביקורת על זה שהוא נותן קלקסן גם למי שלא מצאו בעיות קרישיות. ואחרות אומרות שהן לקחו קלקסן וההריון החזיק.
ואחרים עונים שלא בטוח שהוא החזיק בגלל הקלקסן, אולי הוא החזיק בלי קשר.
וזה מרגיש שיש הרבה סימני שאלה בתחום הזה של הפלות חוזרות, ושהם לא באמת יודעים מה גורם לזה ואיך לטפל בזה, והכל ניסוי ותעיה.
וזה מתסכל מאד.
כשהייתי רק בהתחלה של הבדיקות אחרי ההפלה השניה, ועוד לא צללתי למעמקי הגישות.. חשבתי שעושים בדיקות, יש תוצאות ותרופה מתאימה. משוואה פשוטה.
לא ידעתי שיש כל כך הרבה גישות וספקות. מלא ספקות. מלא אולי. מלא הוא חושב כך והוא חושב כך. ותלכי עם הלב. ו.. וואו. זה סיוט!!
לא רק שיש לי את הסבל מכל הסיפור
יש גם סבל של טירטורים
ושל סימני שאלה
המוןןן
ושל עתיד לא ברור בכלל,
ואולי בכלל תנסי בלי שום תרופה כי עדיין יש לך 80% סיכוי להצלחת ההריון הבא גם בלי טיפול.
אבל היי,
אם תהיה לך חס וחלילה הפלה שלישית אז האחוזים ירדו ל60% ואם רביעית אז 40%
אז אולי בעצם כן כדאי טיפול כי לא כדאי להגיע לשם.
מצד שני למה שנגיע לשם, יש 80% סיכוי כרגע שלא נגיע לשם.
זה המח שלי עכשו, אלף מחשבות.
אוף
עם כל הסבל הזה
לפחות שהיו יודעים לטפל בצורה ברורה
זה באמת כל כך מבלבל. חוסר אונים וכאב שלא נגמר...ציפי כהן
זה נכון. באמת יש כל כך הרבה גישות וכל רופא תומך במשהו אחר...
אז למה נאמין??
היתה עדיפה משוואה פשוטה.
מחלה- תרופה.
הבעיה... שהגוף שלנו לא מכונה... וגם הרפואה כנראה לא.
ואין אמת אחת העולם הרפואה, זה חלק מהיציאה מהתמימות כנראה... כי יש כל כך הרבה חוסר ידיעה וכל כך הרבה נסיונות,
והכל בסופו של דבר מסתמך על אחוזים של הצלחות.
תרופה מסוימת רשמה כך וכך אחוזי הצלחה, תרופה אחרת רשמה פחות... אז לפי זה הולכים.
אין אמת אחת ברורה.
זה יוצר טלטלה עצומה בנפש.
היינו רוצות אמירה ברורה!!!
או לפחות שלא יריבו ביניהם או לא ימתחו ביקורת על הגישה של השני....
זה באמת סיוט, בלבול גדול ובעיקר המון חוסר אונים.
אז מה עושים, ואיך הלב יודע מה נכון לעשות...??
לא בטוח שהלב יודע.
הוא רק יכול לבחור.
הוא יכול לבחור בין גישה כזאת לגישה אחרת
ולהתפללללל שיצליח.
וזה הכל.
זה גם מה שהרופא יכול לעשות. הוא לא אלוהים, הוא אדם.. והכח שלו מוגבל.
אז הוא יתן לך תרופה שלפי הנסיון הקליני שלו היא הכי טובה או מתאימה למצב שלך.
ועכשיו מתפללים חזק שאכן יצליח...
זה מה שעושים.
לפעמים מצליחים ולפעמים לא.
מה שבטוח,אין פה שום דבר בטוח....
וזה מה שהכי כואב.
חיבוק יקרה ואהובה!!!
שומעת את הכאב שלך עד לפה.
כואבת איתך. מאוד.
תודה ציפי יקרה. את עוזרת כל כךאין ייאוש בעולם
אספירין, קלקסן. אבל כל רופא תומך בגישה מעט אחרת, כאמור...ציפי כהןאחרונה
וגם לכל אישה יש סיפור אחר.
יש נשים שזקוקות לתמיכה הורמונלית בתחילת ההריון ואז פרוגסטרון הוא התרופה המקובלת. (לסוגיו השונים)
יש נשים שזקוקות לדילול דם כי יש להן קרישיות ולכן קלקסן או אספירין הן התרופות המקובלות.
יש נשים זקוקות לתפר צוארי כי הצואר נמחק מהר, ולכן עושים תפר צוארי באזור שבוע 13 להריון.
ויש עוד כמה גישות שאינן מספיק ברורות לי אז לא ארשום כאן. (מוזמנות להוסיף, מי שיש לה מידע מספיק אמין).
בגדול, נה שאכן ידוע זה האספירין, גם למקרים שלא ברור אם יש קרישיות או אין.
בנוגע לקלקסן- לרוב נותנים מינון מניעתי (40 מ"ג) או מינון טיפולי (60 מ"ג).
פרופ קופרמינץ ידוע בכך שהוא נותן מינון לפי משקל האישה, וזה יכול להגיע גם ל80 ואף 100,וגם יותר. יש מתנגדים למינון הגבוה כי זה עלול ליצור דימום שקשה לעצור אותו. לכן הוא עושה מעקב בדיקת דם כל 3 שבועות כדי לבדוק את דילול הדם.
אני הרגשתי בטוחה עם השיטה של קופרמינץ, אבל מכיוון שגם ליווה אותי רופא נוסף- לקחתי גם אספירין... כי הוא חשב שאספירין יותר יעזור. אז... לא יודעת מה עזר...
היי יקירהמחושלת
כל התקופה הזו באמת מתסכלת ומלאת צער.
בנוגע לתרופות אני הבנתי שכדאי לקחת כי אולי זה יעזור ואם לא אז מקסימום זה לא יזיק בשום צורה.
מעביר מפורום הגברים - כמה יבראון וגם יעברון - ר"ה תשע"טאנונימי (פותח)
בראש השנה תשע"ט נגזר גם על הבריאה של העוברים שנוצרו באותה שנה, וגם על אלו שלא יצליחו להתפתח ויעברו מן העולם...
עכשיו חוזר מבית הרפואה, שם התברר לנו שאנחנו חיים באשליות וחושבים שכבר התחיל חודש שלישי, אבל באמת כבר כמה שבועות שיש שק-הריון ריק.....
ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך.
תודה רבונו של עולם על כל הילדים הבריאים והשלמים שנתת לנו.
תודה על כל הקשיים בגידול שלהם.
ותודה גם על הקושי הנוכחי, שבטח הוא באיזשהו מקום לטובתנו.
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו!
שלום לך איש יקר. תודה רבה לך על הכתיבה!!!ציפי כהן
אז תודה לך על הכתיבה פה. לפני הכל.
בנוגע לכתיבה...
וואו. הברכה בסיום נגעה בי בעיקר.
שהכל נהיה בדברו...
יש בזה קבלה גדולה של מה שקרה לכם. של מה שעובר עליכם. שהכל קורה באמירה שלו.
באמת יש הרבה מאוד חוסר אונים וחוסר ידיעה בתוך תהליך של אובדן הריון. באתם וחשבתם שההריון נמשך כרגיל, והנה מסתבר שכבר כמה שבועות שהוא אינו מתפתח... כמה כאב וכמה תחושות זה יוצר!
וכמה חוסר יכולת לשלוט בנעשה.
זה קשה.
ההתמודדות שלך מורכבת.
לצד השמחה שהציטוטק עבר בשלום, והתודה על הילדים הקיימים-
קיים גם העצב והכאב על מה שאבד. וזה אכן מאוד כואב.
אני מאחלת לך ולאשתך,שעם השמחה האמיתית שתגיע- תוכלו לחוש יחד ולחוד את העצב שבאובדן הזה.
ולאפשר לו מקום במרחב הזוגי, המשפחתי והאישי.
חיבוק חם, וירטואלי בלבד... מלב אל לב.
הופעה שלי ביום חמישי כה תשרי, 24.10 בירושליםציפי כהן
מזמינה אתכן לערב לציון חודש המודעות לאובדן תינוקות בלידות שקטות ותינוקות רכים.
בערב אעלה את ההופעה שלי, שמספרת את הסיפור של לידות שקטות רבות מנקודת מבט שלי. ההתמודדות, האבל, חוסר ההכרה החברתית, הטראומה-- והיכולת לצמוח מתוכה ולגדול דווקא בתוך כאב.
ההופעה מלווה בשירים ישראלים שמלווים את תהליך האובדן והצמיחה.
הרשמה בקישור הבא בפייבוקס,
30 ליחיד, 50 לזוג.
undefined
בהופעה אני שרה.
ויהיו גם גברים. מוזמנים גם בזוגות. למי שמתאים.
הקישור לפייבוקסציפי כהן
היי. מזכירה למי שרצת/ה לבוא- ההופעה שלי מחר בערב.ציפי כהןאחרונה
שבוע טוב צריכה עזרה בבקשה ( קצת ארוך)Shiranf
ואמרו לי שאייך שבמקלון יש הריון שאני התחיל לקחת את הכדורים והזריקות . אני אמורה להתחיל מחר את הלקיחת כדורים והזריקות ואני חוששת מאוד .... מפחדת מעוד עכזבה ועצב . נפשית עייפתי ואני לא רוצה לוותר על השלישי . יש כאן משהי שעברה מקרה דומה לשלי ? ונתנו לה גם את התרופות? תודה בנות
היי יקירה, לא עברתי מקרה דומה לשלך אך יכולה לומרציפי כהן
הסיבה שלו: "את מתנהגת כמו אחת שיש לה קרישיות יתר. למרות שלא מצאנו את הסיבה, נטפל בך כאילו אכן יש לך..."
ממה את חוששת בלקיחת התרופות?
לי זה מרגיש כמו עשייה טובה וליווי טוב, במקום שבו אין מה לעשות אחרת.
חיבוקים חמים על שלוש הפלות חוזרות, כמה לא קל!!!
התרופות האלו לא מזיקות לגוף? זה רק יכול להועיל?אין ייאוש בעולם
לכל תרופה יש את היתרונות והחסרונות שלהציפי כהןאחרונה
בחרתי לקחת תרופות שהמליצו לי, על פי נסיון קליני, שהן עוזרות. וידעתי שהתרופות הללו עשויות לגרום לדימום. ידעתי.
אז עשיתי מעקב צמוד אחרי הפרמטרים הספציפים בדם כשלקחתי את התרופות.
אלה היו זריקות קלקסן, ובהוראת הרופא הלכתי לעשות בדיקות דם כל 3 שבועות כדי לבדוק רמת קרישה בדם. הייתי במעקב צמוד והוא ביקש שאשלח לו את התוצאות בכל פעם ובדק שזה תקין . אם זה לא היה תקין הוא היה משנה את המינון.
כשעשיתי כך הרגשתי רגועה יותר. זה היה במעקב וזה היה תקין.
בעיניי, הבחירה שלנו אם לקחת תרופות צריכה להיות מגובה בחוות דעת מקצועית שעוקבת אחרי מה שקורה לנו.
וכדאי להיות שלמות עם הבחירה.
אני לא רוצה הריון.אנונימי (פותח)
סבבה?
לא רוצה ולא רוצה ולא רוצה.
למה?
כי כשאני חושבת הריון
אני חושבת סבל
על בחילות ועייפות
ועייפות ועייפות
ואז על דאגה
שהולכת וגדלה
ודם
ופחד
וכאב פיזי ונפשי
וסוף.
סוף מהיר מדי.
פוצע.
ריקני.
לא רוצה הריון.
אני רוצה ילד. בריא ושלם.
לא רוצה הריון.
אני מפחדת.
אני לא לוקחת חומצה פולית.
כי חומצה פולית זה לחשוב על הריון.
ואני כן רוצה.
אבל לא.
הבדיקות תקינות.
והכל נהיה כ"כ מפחיד כ"כ.
כי אם הכל תקין - אז מה יש לעשות.
אין.
רק ללכת להריון נוסף, שלישי, ולהתפלל שיהיה ארוך מקודמיו.
ארוך ובריא ותקין.
איו מה לעשות.
אין.
ואני מפחדת.
אני שונאת את הגלולות האלו.אנונימי (פותח)
הן גורמות לי לבחילות.
אפילו שאני לא בהריון.
ואולי בגללן השמנתי כ"כ.
(ואולי לא).
בשבת אחינית שלי בת 7 הודיעה לי שאני שמנה, ויש לי תינוק בבטן.
הסברתי לה שאפשר להשמין גם בלי תינוק,
והיא הודיעה שלא - אני בהריון.
ולא שאמא שלה כ"כ רזה...
כנראה היא שמה לב לשינוי אצלי. לבטן שגדלה.
וכנראה שהיא לא היחידה.
שונאת להראות בהריון כשאני לא.
אני בכלל לא יודעת איך נראית עליי בטן הריונית אמיתית.
אפילו שכבר פעמיים הייתי.
יודעת רק איך נראית כשאני סתם שמנה.
למה גלולות? אני מונעת עם שקפים + נרות.אין ייאוש בעולם
אבל ממש לא באלי הורמונים
מממאנונימי (פותח)
לא ממש אפרט, בכל זאת פורום פתוח,
אבל שונאת את החוסר טבעיות של זה,
את זה שצריך לתזמן רבע שעה לפני, ואם דברים קורים ספונטני ומהר אז צריך לחכות.
אני ממש יכולה לבכות מזה.
וגם- זה לא אחוז מניעה גבוה,
ואני לא מסוגלת לקחת את הסיכון של להכנס להריון.
בשתי ההפלות מנעתי עם זה מהטבילה הראשונה אחרי ההפלה עד המחזור - זאת הייתה ההמלצה של הרופא, לחכות עם הורמונאלי עד המחזור, ומתתי מפחד שאולי אקלט.
(פעמיים נכנסתי להריון ממש מהר).
אחרי ההפלה הראשונה מנעתי עם נובהרינג וממש ממש ממש הייתה מרוצה.
השפיע הורמונאלית הרבה פחות.
אבל עכשיו בגלל הבירור קרישיות הרופא אמר שאסור נובהרינג או גלולות רגילות.
מונעת עם דיאמילה (מקביל לסרזט, מה שנקרא גלולות הנקה).
אז כיף שאין מחזור בכלל.
אבל ההורמונים
וההשמנה
ארררררר
גם אני לא רוצה ורוצה ולא רוצה ורוצה ולא.. פלונטראין ייאוש בעולם
היסטרוסקופיה
קריוטיפ
בלוטת התריס
ויטמין D
קרישיות נרכשת (2 בדיקות) וקרישיות מולדת (מיליון בדיקות)
ב. יש מומחים שממליצים על תמיכה של פרוגסטרון או על קלקסן - מדלל דם, גם למי שכל הבדיקות יצאו תקינות. אני עוד לא החלטתי אם אני רוצה לקחת את זה. אבל יש לי 2 חברות שלקחו את זה אחרי הפלות למרות שהבדיקות יצאו תקינות והן ילדו ב"ה. אני עוד מתלבטת. אבל חשוב שתדעי את כל האפשרויות.
אפשר ללכת למומחה פרטי, אם יש לך ביטוח משלים בקופה הם משתתפים.
ישועות!
בדקתיאנונימי (פותח)
קרישיות - לאידת מולדת נרכשת,
לקחו לי 12 מבחנות, והיו הרבה תוצאות,
יש תור ללכת לרופא לדבר על זה, אבל לכאורה הכל תקין.
בדקתי בלוטת התריס. תקין.
קריוטיפ בדקתי לפני כמה שנים מסיבה אחרת - תקין, זה לא דבר שמשתנה.
בעלי לא זכאי כי עברנו רק שתי הפלות
כרגע בודקים את זה שוב מול הקופה בגלל שכתבו פה בפורום ששתי הפלות כבר מוגדר כחוזרות.
הרופא שלי אמר לנו שלדעתו אין ענין לעשות פרטי, ואני כבר ממש מבולבלת.
על היסטרוסקופיה וויטמין D שמעתי בפורום, ונבדוק מול הרופא כשנלך אליו.
ובהריון השני קבלתי פרוגסטרון.
כנראה בגלל ההפלה הייתה בלי דימום מקדים, בשונה מהראשון.
אבל היא הייתה
את מתלבטת לגבי שניהם, או גם וגם?
גם הרופא שלי לא רואה עניין בפרטיאין ייאוש בעולם
מצד שני מכירה כמה נשים שלקחו וילדו.
אז מתלבטת על אם לקחת תמיכות כלשהן או להמשיך רגיל ולקוות שהמזל הנאחס מאחוריי.
יקירה. את כל כך צודקת!! אין מנוס מלחוש את... שני הצדדים ביחדציפי כהןאחרונה
הריון לאחר אובדן הוא אחת החוויות היותר קשות מבחינת רמת חרדה.
זה באמת כל כך מעורר פחדים וחרדות, הפחדים שלך הכי הגיוניים בעולם!!
ועם זאת-
הרצון הזה... לתינוק... לילד.
ותינוק מצריך תשעה חודשי הריון....
איך עושים את זה, איך עוברים את זה, איך יוצאים מזה בחיים...??
אני רוצה לומר לך קודם כל שהכל הגיוני. ומובן מאוד.
גם הפחד האדיר וגם הרצון והכמיהה המטורפת.
באופן פרקטי אני מציעה לקחת כל שלב בנפרד.
כי רק המילה הריון מעלה קונוטציות מפחידות...
אז לעבור שלב שלב.
בדיקות קרישיות ושאר מני בדיקות לפי הפניית הרופא
התייעצויות רפואיות שונות
החלטה לאן ללכת, עם איזו שיטה ועם איזה רופא הכי נח.
נסיונות כניסה להריון.
הריון.... כל שבוע בנפרד.
וכן הלאה. עד הסוף הטוב.
קחו כל שלב בנפרד
(זו עצה גם עבורך, @אין ייאוש בעולם יקירה)
כך מעט קל יותר לעבור את הכל.
בנוסף, לקחת ליווי כלשהו. שיהיה אפשר לדבר עם מישהו באופן רגשי ועמוק.
ובנוסף, לעשות תרגילי נשימה. לעבוד על דרכי הרגעה. לזכור שיש הרבה טוב ותקווה...
ולנסות.
חיבוק חם חם!!!
תמיכה להריון לאחר מס הפלותshiran30005
כל הבדיקות תדינות, כולל הכוללל. אין סיבה, עזבתי את מרפאת הפלות כיוון שלא נתן לי מענה הטיפול שנתן לא עזר ( פרגניל) . כרגע אצל רופא נשים בקופה. לוקחת דופסטון מהביוץ במידה ויהיה הריון בתור תמיכה להריון, אבל לי נראה שזה לא מספיק. הרופא אמר נתחיל ונראה לאן זה יתקדם אם צריך תמיכה נוספת. מרגישה שהפלה נוספת תגמור אותי. איזה סוגי תמיכות יש להריון?? מלבד דופסטון ופרגניל
הפותחת , המשךshiran30005
פרוגסטרון מחזק את הרחם אני קיבלתי את זה בזריקה פעם בשבועאמא בשעה טובה
היי יקירה. נראה שמבחינת תמיכה הורמונלית יש לך מה שצריךציפי כהן
מצטרפת להמלצה של @אמא בשעה טובה בנוגע לפרוגסטרון.
אני חושבת שיש עוד גישות של רופאים שונים ושווה להיפגש איתם ולבחון מה הם חושבים בנידון.
יש מגוון דעות, ובעיניי מאוד נכון ללכת לכמה אסכולות, ואז לבחור מתוכן מה נכון.
רופאי הפלות חוזרות ידועים הם פרופ כארפ מתל השומר
ופרופ קופרמינץ מאיכילוב.
יש להם גישות שונות. אפשר ללכת להתייעצות דרך הקופה (אם יש לך מושלם/פלטינום/זהב- אפשר 4 התייעצויות מומחה בשנה, במימון גבוה יחסית).
אני הייתי אצל רופא מומלץ אנסה להזכר בשמואמא בשעה טובה
הפותחתshiran30005
הזריקה יותר חזקהאמא בשעה טובה
מכביshiran30005
לי הביאה הרופאת משפחה הפניהאמא בשעה טובה
נכון אבל זריקה דרך השריר לוקח לה זמן יותר להתפרק בגוףאמא בשעה טובה
הפותחתshiran30005
זריקות ללא קשירת צוואראמא בשעה טובה
יקירה, לכי עם הלב שלך. מה שעושה לך טוב.ציפי כהן
החלטתי שאני הולכת לפי מה שנראה לי הכי מתאים. לי.
הרופא שהכי היה נראה לי שמתאים לי שיטפל בי, עם הגישה הכי נכונה עבורי. ומה שנראה לי מקצועי ועם נסיון קליני מוכח.
מה שנתן לי תחושה שאני בידיים טובות, ככל האפשר.
זה באמת מבלבל לשמוע המון דעות שונות.
במיוחד כי באמת אי אפשר לדעת מה יהיה ומה יקרה.
את מתייעצת, ואת הולכת למומחים, ואת רוצה שיצליח.
אני לא יודעת איזו גישה תהיה טובה לך אבל ממליצה לבחור ולהיות שלמה עם הבחירה. וללכת עם הלב.
חיבוק מכל הלב!
היי ערב לילה טובShiranf
הפותחתshiran30005
מכון להפלות חוזרותShiranf
בהצלחהShiranf
הפלה בזריקהנתת לי חן
אתחיל מהסוף.
עברתי הפלה באמצעות זריקת מוטוריקסט MTX(לא בטוחה שכתבתי נכון). זה בעצם הזרקת חומר כימותרפי (משמש גם לטיפול נגד תאים סרטניים=כימותרפיה) שמטרתו להפסיק פעולה של פיצול תאים, וכך למוסס הריון. משתמשים בזריקה במקרה של הריון חוץ רחמי.
המקרה שלי היה קצת יותר מורכב.
ילדתי תאומים בריאים בניתוח קיסרי. עם כל החשש מהניתוח זה פרוצדורה רפואית די מוכרת שעברה בשלום. לא חשבתי על ההשלכות העתידיות, וגם לא הייתה לי ברירה.
לאחר הניתוח יש המלצה למנוע במשך שנה. אז מנענו. לאחר שנה נקלטתי להריון שהתחיל בדימום, ונפל.
לאחר חודשיים מההפלה אני שוב ממתינה למחזור והוא מבושש להגיע. פחדתי לבדוק אז חיכיתי עוד מספר ימים. ואז התחיל מחזור מוזר של דימום יומיים בצורה לא סדירה. חשדתי ששוב מדובר בהתחלה של הפלה טבעית. אז פניתי למרכז מיון נשים של הקופה. שם בדקו באולטרסאונד, וגילו שיש הריון ברחם אבל מקום ההשרשה בתוך הצלקת מהניתוח הקיסרי. בהריון כזה יש חשש שאם ימשיך להתפתח הוא יקרע את הצלקת. הפנו אותי בדחיפות לבית החולים לשם הפסקת הריון. כיוון שכבר היה דופק, היה צריך להזריק קודם חומר שדומם את לב העובר ולאחר מכן את החומר הכימי שממיס את השק. הזריקה התבצעה דרך אולטרסאונד וגינלי שמחובר אליו מזרק עם חומר ללב ואחר כך החליפו לחומר הכימי. הייתי בערות מלאה. מודעת לחלוטין שברגע זה אני עם רגליים מפוסקות, פוחדת לזוז או לנשום שהמזרק לא יפגע במקומות אחרים. ומרגישה את הרגע בו מזריקים לי את החומר. זה כואב אבל נסבל. נפשית זה כואב יותר! מרגישה איך בזמן החדרת החומר העובר שלי מת! כן. היה לו דופק ודוממו אותו. לא הייתה לי ברירה, ההריון היווה עבורי סכנת חיים, ועדיין, הרגש! איזה כאב.
לאחר הזריקה יש זמן התאוששות קצר, שוחררתי הביתה עם הדרכה להגיע עוד 3 ימים לביקורת בבית החולים. זה היה בצהריים.
לקראת ערב הדימום מתחזק ומתחילים לצאת מהנרתיק קרישי דם גדולים, אני מרגישה מחוסלת עם בחילות וחוסר כוח. לא עומדת על הרגליים. מתחילה לדאוג שזה לא תקין. למחרת חזרתי למיון.וראו בבדיקת דם שהברזל בצניחה. אבל מבחינתם הדימום תקין ושוב שוחררתי הביתה. בבוקר אני קמה ומרגישה סחרחורת. הולכת לשירותים ובדרך לא מסוגלת ומתיישבת על כיסא. לאחר מכן בעלי מצא אותי על הרצפה. התעלפתי. הוא הזמין אמבולנס ושוב חזרנו למיון. שם ראו מדדים תקינים. ברזל יורד אבל לא נוראי. הביתה.
ביום הבא הגעתי לביקורת. שוב במיון. הפעם לאחר שבאולטרסאונד ראו קרישי דם גדולים ברחם הבינו שיש דימום פנימי חזק שגורם לי לירידת הברזל. הפעם הביאו תרופה לעצירת הדם וגם ברזל בוריד. והמלצה להמשיך לקחת כדורי ברזל.
ברוך ה' לאחר מכן זה התחיל להתייצב. צריך להגיע לביקורת שבועית. בדיקת דם לראות ירידה/ איפוס של הבטא. אולטרסאונד לראות שנספג התוכן ההריוני.
לאחר כחודש נגמר הדימום. כיוון שזה זריקה כימית חייבים למנוע 3 חודשים. ואסור לקחת בזמן זה חומצה פולית. לאחר 3 חודשים אפשר לקחת חומצה פולית ואז ממליצים למנוע עוד 3 חודשים במקביל לנטילת חומצה פולית לפני כניסה להריון.
הסיכון להשתרשות חוזרת בצלקת עולה.
המקרה של הריון חוץ רחמי בתוך צלקת ניתוחית הוא די נדיר וכמעט שאין התייחסות אליו באינטרנט. לי לא היה כמעט מידע.
אז כן. יש עוד סוג של הפלה - זריקה.
שלא נזדקק...
תודה על המסגרת לשיתוף.
יקרה! קראתי ושולחת לך חיבוק גדולאין ייאוש בעולם
למה אי אפשר שהכל ילך חלק כמו כולם?
והכאב על הלב הפועם שהופסק, והצורך בהמתנה חצי שנה.. וגם הטלטלה הפיזית שעברת.

קשה מאד.
תודה נשמותנתת לי חן
יקירה, כמה כאב!!! הזריקה כואבת מאוד... גם אני עברתי זריקה.ציפי כהןאחרונה
כל כך כואב וכל כך מצער... קשה לבטא עד כמה.
עברתי את הזריקה הזו דרך הבטן, כי זה כבר היה בשבוע מאוחר. מה שכן, לא שמעתי על זריקה דרך אולטרה סאונד וגינלי בשבוע מוקדם. זה באמת חדש לי.
קודם על תודה שיידעת אותנו. אוכל לרשום זאת באופן מסודר כשאכתוב על פרוצדורות שונות. כך שיהיה מידע זמין.
מעבר לכך, אני מחבקת אותך על מה שעברת. כמה מורכב. כל שלב שתיארת בסיפורך מכיל פרטים קשים וכואבים מאוד. אילו היה זמן ומקום היינו יכולות לפתוח כל רגע כזה ולפרק אותו בנפרד , להרגיש ולכאוב ולתת לו מקום.
חיבוק על כל הרגעים הללו, ועל הכל יחד!
אני שמחה בשבילך שזה עבר, ומאחלת הרבה טוב מעתה.
ללא סיבוכים.
באהבה רבה.
❤
תודה לה'אנונימי (פותח)
עברתי לידה שקטה כתוצאה ממומים קשים בעובר, ולקח לי הרבה זמן להכנס להריון חדש.
ועכשיו אחרי לידה עם נסיך מושלםםם ואני לא מאמינה שאני אמא וזה הבן השלי ושהוא בריא ושלםםם וההריון היה בריא ממש כמו בספרים.
אז תודה לה'
ורוצה לעודד את אלה שעדין לא זכו.. שבסוף זה מגיע ואחרי הצער מגיע האושר הכי גדול!!!
מזל טובבבב תרווי נחתאין ייאוש בעולם
כמה מרגש!!! תודה לך על ההודעה המרגשת, מאחלת נחת והנאה!!ציפי כהןאחרונה
כמה לא מובן מאליו.
וכמה מרגש!!!!
תודה רבה ששיתפת.
שמחות לרוב!
תמימות, איפה את? נעלמת ליאין ייאוש בעולם
אני פה, יקרה שלי. פשוט לבשתי בגדים אחרים קצת... השתניתי.ציפי כהן
אני מעט פחות ורודה וגם פחות זורמת.
אני חושבת לפני דברים, וגם לובשת צבעים קצת יותר... מותאמים. נניח, אדום או ירוק או לפעמים גם שחור. פעמים רבות זה בצבעי אפור. הרבה פעמים זה שחור או לבן. אבל לפעמים גם מגוונת...
וכן, אני כבר לא אותה אני. אני שונה. התבגרתי. העולם אינו מחייך אלי כמו פעם.
ואת, איפה את? אני מחפשת אותך בתוך השינויים שעברתי. השתנית? התבגרת? הראייה שלך גדלה והתרחבה? נהייתה קצת יותר מורכבת? אולי כמוני, הציפיות שלך נהיו מעט יותר הגיוניות? אולי הבנת משהו שלא נתתי לך להבין קודם...?
שלא הכל מקבלים מיד.
שלא הכל מקבלים בכלל...
שהחיים מורכבים ושלא תמיד הכל קבוע ויציב.
שמתמודדים. ולפעמים קשה. ולפעמים גם מחכים הרבה...
סליחה יקרה שלא נתתי לך להבין את זה עד עכשיו.
נראה לי שגם אני קצת חייתי בסרט...
אבל עברתי שינוי. התבגרתי.
היום אני אחרת.
מקוה שתסלחי לי על השנים שבהן נתתי לך לחשוב שהעולם ורוד. מקוה שתרצי להצטרף אלי למסע התבגרות מעט אחר.
מסע של גילוי הכוחות שבתוכינו למרות שאנחנו כבר לא תמימות. מסע של אהבה פנימה והחוצה אל כל מה שכן יפה בעולם, למרות שהוא כל כך מורכב ומאכזב ולפעמים בלתי אפשרי...
אוהבת אותך,
התמימות שלך.
למה לסלוח על השנים שבהן נתת לי לחשוב שהכל ורוד? מה רע בלחשובאין ייאוש בעולם
הלוואי שיכולתי עוד לחשוב שהכל פשוט, וקל וטבעי.
למה זה טוב להתבגר?
כואב להבין שהחיים מורכבים.באמת היה טוב להישאר בילדות ותמימותציפי כהןאחרונה
הלוואי וזו היתה המציאות.
האם זה באמת כך...?
יכול להיות שזה כך באמת, בתפיסה סובייקטיבית. יכול להיות שהחיים באמת יכולים להיות פשוטים בתפיסה אישית.
עם זאת ככלל, החיים מפגישים אותנו עם מציאות לא פשוטה ולא תמיד קלה. ואנחנו נצטרך לקבל כלים להתמודד עם המציאות המורכבת הזאת.
אפשר להישאר ילדים מבפנים (אני ילדה בעצמי המון פעמים, וגם נושאת בתוכי ילדה פנימית שתמיד קיימת), ועם זאת ההתבגרות מאפשרת לראות מורכבות וגם להתמודד איתה.
זה באמת עלול להיות מכעיס ומכאיב.
צר לי.
חיבוק אהובה. זרמתי איתך אל השאלה שלך ויצאה לי תשובה...ציפי כהן
ובכל מקרה, כן. כל כך מבינה. התמימות הזאת שפשוט נעלמת עם אובדן ההריון...
כמה קשה וכואב.
חיבוק על מה שאת עוברת אהובה.
רוצה לספר עוד קצת מה עמד מאחורי השאלה?
מה שעמד מאחורי השאלה זה מפגשאין ייאוש בעולם
אחת צעירה הריונית ויפה, בתחילת שנות העשרים,
והשניה, גם צעירה, יולדת טריה ומרוגשת.
ואני שעבר כבר זמן מאז שנישאתי, ושגדולה מהן, מסתכלת עליהן ומבינה איך השנים בורחות לי.
שתיהן דנו על איזה שמיכה לקנות וגם על קושי להרדים את הילד, ואני קינאתי בהן שמה שמדאיג אותן זה איזה צבע תהיה השמיכה, ולהרדים.. התמודדויות רגילות של החיים.
הרגשתי כל כך זרה וכל כך ריקה
כל כך יודעת. המון
כל כך מיוסרת.
כל כך סקפטית
הרגשתי שאם זה יכול לעבוד כל כך יפה, אז למה אצלי לא?
ובעיקר רציתי את התמימות שלהן
את צודקת. איזה כאב לב וכמה רצון להיות איתן בצד הזה...!!ציפי כהן
החיים מפגישים אותנו עם דברים שלא בחרנו בהם. היינו רוצות להתעסק עם צבע השמיכה וקניית הבגדים לתינוק שלנו...
אאוצ. כמה כואב ומאכזב וממלא תחושות קשות.
איתך לגמרי.
חיבוק חם.
עוד תלדי בניםאנונימי (פותח)
בעצב. בצער גדול זה עוד יגיע
גם כשקשה להאמין והאופק מרתיע
עוד תראי- תלדי בנים.
גם כשאת כאבייך תרצי לצרוח בקהל אנשים ואת סבלך תאלצי להצניע לפעמים,
(יש נושאים שעליהם משום מה לא מדברים)
עוד תלדי בנים.
כשאהובייך לא יבינו מדוע את שונה ולמה היום קמת קצת הפוכה
ולהם לא יהיה לך עוד כוח לשאת פנים
עוד תלדי בנים.
בתוך חור שחור שעליך סוגר ויש תקופות שאותך הוא מוסר
לכאב עצבני שאותך מחורר
אך בחוץ משדרת- הכל מסתדר
עוד תלדי בנים.
ביגיע כפייך, בדמעותייך, בזעת אפך, בעמלך, בכל אחת מפעימות ליבך
משאלה אחת את נושאת בקרבך
עוד תלדי בנים.
בצרחות שקטות, בסתר המדרגה, בכאב עצום ונחבא, בדממה דקה, באמונה גדולה
עוד תזכי ותראי כי תבוא הישועה.
"עד עקרה ילדה שבעה" הרי כך נאמר בתפילת חנה
ואת-
עוד תלדי בנים.
ואל אישך תשוקתך
זו אכן קללה
כשאין לך איש אך יש בך תשוקה...
..ולפעמים כדאי שאת עינייך תעצמי
תניחי לעצמך, לרגע תרפי
הורידי מעצמך את הציפיות הגדולות ותתרווחי
תשמחי בה', רק בו תצפי
הרי אם את עכשיו נעצבת כנראה שהחתונה והלידה מתקרבת
עוד תראי שיש שכר לפעולתך ועוד ישובו בנים לחיקך.
עוד תראי, שעוד תלדי
מהמם, מרגש, נותן תקוה ונוגע בנקודות הכי עמוקות של הציפייה..ציפי כהן
עוד תלדי בעז"ה, בנים ובנות!אין ייאוש בעולםאחרונה

נמצאת באותו מקום כמוךאנונימי (3)
כרגע מחכה לתוצאות של בדיקות קרישיות, אחרי שתי הפלות.
היום הייתי אצל הרופא שלי, ולדעתו זה מספיק,
גם אם הבדיקות יגיעו תקינות.
לטענתו הבדיקות הנוספות הן לדברים נדירים, יקרות מאד, ורוב הסיכויים שלא יתנו שום מידע.
עדיין מחכים לתוצאות,
אז לא יודעת מה נחליט.
באמת התלבטות קשה.
מה שכן,
התברר לי עכשיו, שכתוב ברבינו בחיי (כלומר זה עם מקור, אבא שלי ובעלי שהם ממש ממש לא בקטע של סגולות - טענו שזה מקור מספק ושווה לנסות) שאישה שהולכת עליה עם אבן רובי (שזה אבן כמו שהייתה בחושן) לא תפיל נפלים.
כרגע אני מנסה להשיג, יש גמחים של זה.
אבל אני מעדיפה לקנות תכשיט עם האבן הזה, שאלך איתו באופן קבוע, שלא יהיה סימן לכולם שעכשיו נכנסת להריון כי התחלתי לענוד אותו, וגם שלא אצטרך להתחיל לחפש כשכבר יהיה צורך.
כנראה שאקנה טבעת ואלך לצורף שישבץ לי בה אבן רובי (כמובן מחפשת טבעת שאפשר לשבץ בה). יש חנויות שנותנות את השירות הזה במקום. שווה לבדוק בחנויות תכשיטים של דתיים (אחותי מצאה ליד הבית שלה חנות ששיבצו לה אבן רובי בטבעת שבחרה). לי מתאים טבעת, כי זה תכשיט שאני יכולה ללכת איתו באופן קבוע.
אם מתאים לך, תבדקי את זה.

שיהיה בקלות
עם כמה שפחות כאב
ושתזכו להריון בריא ושלם עם ידיים מלאות, תינוק בריא ושלם
ובאיזה שבוע היו ההפלות שלך?אנונימי (3)
כי שלי היו ב8-9
ולא הציעו לי את זה
קריוטיפ בדקתי פעם מסיבה אחרת ותקין, וזה לא משהו שמשתנה,
אבל כדי לשלול בעיה צריך לבדוק גם אצל בעלי
ואמרו לנו שעושים את זה רק אחרי 3 הפלות.
הרופא שלי אמר לי שאנחנו יכולים לעשות פרטי, אבל הוא לא רואה סיבה, כי נדיר שהוא רואה שזאת הסיבה להפלות.
Tsh זה בלוטת התריס, נגון?
כי נראה לי בדקו לי את זה בהריון והיה תקין
הרופא אמר לי שהוא לא היה מחכה בעניין של הריון בגלל קריוטיפאנונימי (פותח)
היסטרו לא חובה. אולטרסאונד תלת מימד מספיק לפי מה שהבנתי. בהיסטרו אפשר לראות גם את החצוצרות, ובגלל שבהפלות החשד הוא לכיוון הרחם ולא לכיוון החצוצרות אז אולטרסאונד תלת מימד מספיק. כן עדיף היסטרו כי הוא נותן תמונה רחבה יותר אבל לא חייב. אני הסתפקתי בus תלת מימד.
מי זה הרופא שלך שאמר לך כך?ציפי כהן
ששתי הפלות מוגדרות היום כהפלות חוזרות.זה מרגש מאוד!ציפי כהן
תודה, סליחה שביקשתי ממך לחשוף פרטים.ציפי כהן
היי יקירה, שמחה לשמוע שאחרי 2 הפלות זה נחשב הפלות חוזרות!ציפי כהן
מאוד אשמח לראות את ההוראה הזאת. היא יכולה לעזור לכל כך הרבה נשים!!!
מוכרים את הטבעת בתכשיטי 'קליין' בירושליםאיזה יום שמחאחרונה
רחוב יעקב מאיר
בהצלחה ובידיים מלאות!
מה הצדדים בהתלבטות שלך?ציפי כהן
שימי אותם זה מול זה.ציפי כהן
ואולי יש עוד דברים מלבד שני הצדדים הללו?
חיבוק.
זו הסתכלות שמצריכה הרבה כח.ציפי כהן
וכמובן אנחנו נמשיך להיות כאן איתך.
חיבוק❤
נכון. לא פשוטה. יכולה לשתף אותך שאצלי היתה המתנה ארוכהההציפי כהן
זה כמובן במקביל לבירור רפואי מעמיק.
לקח כמה שנים... ארוכות וקשות... ובדיקות וכ'ו. אבל בסופו של דבר כשכבר הלכתי להריון- הרגשתי מוכנה נפשית ורפואית.
אז מה אומר, המתנה היא דבר קשה ומורכב, והוא גם בונה הרבה בנפש. למדתי להיות סבלנית, להסתכל על האופק, לתת לזמן את היכולת לרפא, לעבוד על עצמי מבפנים, לברר מה באמת נכון לי, לגשת להריון כשאני מרגישה שלמה ויכולה, להתגבר על החרדות ומצד שני להכין את עצמי למגוון האפשרויות שעלולות להיות... ועוד.
המתנה היא לא קלה בכלל.
מאחלת לך החלטות נכונות, ולא משנה מה תחליטי- היי שלמה עם זה. ואנחנו פה איתך.
❤
אי הגעת מחזור לאחר הפלהשרית79
בראשי ובנפשי עברתי את הטלטלה הנפשית, אך מסתבר שגופי פועל אחרת. טרם קיבלתי את המחזור, הגוף שלי רגיש בצורה מטורפת, יש לי כאבים טרום ווסתיים כבר כמעט לחודש, וזה לא מגיע.
קבעתי תור אצל הרופא (שיהא רק לאחר חול המועד), אך הייתי רוצה לדעת, מה הסבירות לאי הגעת המחזור.
בתודה מראש, גמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת.
היי, חיבוק על מה שעברתאין ייאוש בעולם
תבדקי הריון אם את לא מונעת, שמעתי על כמה שנקלטו אחריאמא בשעה טובה
היי יקירה. מצטערת לשמוע על מה שעברת! חיבוק חם.ציפי כהןאחרונה
האם המחזורים היו לך סדירים בעבר?
בנוסף, האם עשו לך בדיקת אולטראסאונד כדי לבדוק אם הכל יצא?
הרבה נשים מדווחות על שינויים בסדרי הווסת, על שינויים הורמונליים ועל בלבול בתפקוד הגופני לאחר הפלה או גרידה. זה טבעי.
עם זאת, כן כדאי לעשות מעקב ולבדוק מה גורם למחזור להתעכב. יכולות להיות סיבות רבות לכך.
אני מקוה שאכן הווסת יגיע בקרוב ושתוכלי להרגיש את גופך שוב רגוע ומתפקד כרגיל.
הרבה חיבוקים, מאחלת חגים רגועים.
שימו לב, קבוצת תמיכה חדשה נםתחת בהוד השרון בסוף החודש.ציפי כהן
קבוצות תמיכה והצעות לטיפולים לאחר אבדן הריון- בשרשור זה בלבדציפי כהן
מי שמעוניין/ת לפרסם- מוזמן/ת לפרסם כאן, הפרסום נעשה לטובת ציבור הנשים והגברים המתמודדות ומתמודדים עם הקשיים שלאחר אבדן הריון.
הפרסום אינו עובר דרכי ואינו מקבל את אישורי אלא על בסיס פרסום אישי. אני מבקשת שמי שיפרסם יהיו אנשי מקצוע מוסמכים בלבד.
מן הראוי להדגיש שלא כל איש המציג את עצמו כאיש מקצוע או כמטפל הוא אכן מטפל מוסמך. כאשר מטפל עובר הכשרה מקצועית בטיפול הוא מקבל הדרכה לאורך שנים ארוכות, מחוייב להשתתף בקורסי ריענון ובהשתלמויות, להיות חבר באגודה של מטפלים ועוד. בכך המטפלים הופכים להיות מקצועיים, עם כתפיים רחבות, עם ידע רחב ועדכני ועם השגחה והדרכה.
בריאות והרחבת הנפש לכולנו.
באהבה.
נפתחת קבוצה ברחובותנועה_שיינברגר
לפרטים
קבוצה טיפולית לנשים אחרי אובדן הריון
טיפול לידה שקטה - קבוצות טיפול באומנות
קבוצת תמיכה (מחזור יוני 2019)inballi
בימים אלו אני מקימה מחזור נוסף של קבוצת תמיכה לנשים שחוו לידה שקטה או אבדן תינוק רך.
המפגשים ייערכו בעיר כפר סבא מידי יום שלישי בשעות הערב.
ניפגש במשך חודשיים, 8 מפגשים שבועיים.
הקבוצה הינה אינטימית ומצומצמת - עד 7 משתתפות.
מצ"ב עלון אודות הקבוצה.
להרשמה ופרטים נוספים: ענבל ליבר - 054-5524516, inbal@liber.co.il
**ההודעה מפורסמת באישורה של מנהלת הפורום**
קבוצות תמיכה מטעם בי"ח הדסה, בירושליםציפי כהן
בהנחיית אחיות מיילדות שעברו הכשרה ייעודית בהנחיית קבוצות וליווי בנושא אבדן הריון.
הקבוצות מתקיימות כבר מעל 10 שנים ותמכו בנשים רבות
לפרטים- מלכה נוקריאן
050-894-6213
מטפלת במרכז והצפוןציפי כהן
תרפיסטית במוסיקה, פסיכותרפיסטית, מדריכה
בעלת קליניקה במרכז ובצפון(תל אביב, קרית ביאליק, ראש הנקרה)
052-321-2345
קבוצת.תמיכה נפתחת ב-29.10.19 בהוד השרוןציפי כהןאחרונה
ימים נוראיםאנונימי (פותח)
ושוב אני הולכת להתפלל
מתלבטת בדיוק איפה
ואם יש לי כח לקום גם לשחרית.
מתלוננת שלא מספיק הייתי מחוברת
נהנינת מהשירה
מתרגשת
בוכה.
מתפללת.
אבל לא הייתי אמורה.
הייתי אמורה להיות עם תינוק בן חודש וקצת.
יולדת.
שנשארת בבית.
ואם לא זה,
אם נסתכל על ההריון השני
הייתי אמורה להיות באמצע שליש שני
חוששת מהצום
שואלת רב מה לעשות אם...
מכינה ליתר בטחון מנות בשיעורים.
נשארת בבית לנוח.
נזהרת.
שומרת על עצמי.
שומרת על עובר.
אבל לא
ההריון הראשון נגמר מזמן
וגם השני.
אני צמה רגיל,
אין עובר לפחד עליו.
והולכת להתפלל.
הכל רגיל.
הכל לא.
והנורמליות הזאת,
שממשיכה משנים קודמות,
של תפילה וצום ובית כנסת
הנורמליות הזאת
שאז הייתי כ"כ במקום
כי הייתי רווקה
ואפילו מאורסת בשנה שעברה
הנורמליות הזאת
מפרקת אותי.
אוי יקירה. חיבוק!!ציפי כהןאחרונה
כמה כואב.
זה קשה לחשוב על מה שהיית אמורה להיות, מול מה שאת עכשיו. כואב.
מחבקת בחום,
מקווה שתרגישי שהלב שלך נפתח ויכול לקבל מענה כלשהו בתפילות, ביום הקדוש, או אולי באוירה.
מאחלת הרבה טוב.🌹
ציפי
התייעצותאנונימי (פותח)
שלום,
צריכה עיצה איך להתנהג בצורה לא פוגעת מבעלות נסיון (לצערי הרב! והלוואי שהפורום הזה לא היה נצרך..)
ב''ה ילדתי בת בריאה לפני שבועיים אך אחות של בעלי לא זכתה.. ועברה הפלה מאוחרת (או לידה?) בשבוע 30, זה קרה 4 ימים לפני שילדתי.
שוחחתי איתה בטלפון כמה פעמים וגם הזמנתי אותה לבקר מתי שמרגישה בנוח (מתגוררת קרוב אלי כרגע). היא עדיין לא הגיעה ואני משתדלת לתת לה מרחב חופשי להרגיש כלפי מה שהיא רוצה, גם לא שלחתי תמונות למשפחה של בעלי מיוזמתי (אולי מישהו אחר העביר בווצאפ אבל זה לא בא ממני).
השאלה- סבתא של בעלי הזמינה אותנו לארוחה בשבת ואמרה שגם הגיסה הזאת תהיה שם. אני לא יודעת אם לענות בחיוב להזמנה, אולי גיסתי לא רוצה לראות את התינוקת שלי? הכל עדיין כל כך טרי בשבילה!
ממי שלצערי חוותה את זה-מה היית רוצה?
תודה רבה
לי קרה רק בשבוע 18באפל
ואולי את יכולה לשאול אותה.
אבל מבחינתי .
ממש לא.
קרוב מדי. קשה מדי. כואב מדי מדי.
אבל יש אנשים בעולם שהם יותר צדיקים/ טהורים ממני.
היי יקירה. את מקסימה על המחשבה והרגישות.ציפי כהן
ב. זה שבר גדול מאוד, ואחד הדברים הקשים זה מפגש עם מי שיש לה... לצערי זה קשה מאוד לפגוש בזמן כל כך צמוד ללידה השקטה שלה- את התינוק של קרובה.
כואב לי לומר לך כך אך לרוב זה באמת קשה וכואב מדי.
עם זאת, כל אחת מתמודדת אחרת ולכן אני ממש מציעה לדבר על הדברים.
מציעה לך לומר לה שאת כואבת איתה מאוד, ושאת רוצה לאפשר לה את המרחב שלה להרגיש ולהתאבל על מה שקרה.
מציעה לא לצפות שהיא תגיע לביקור אפילו שהיא קרובה פיזית אליכם. לשחרר את הציפיה הזאת גם ממנה. זה בסדר שהיא לא תראה את התינוק אפילו בכמה חודשים הקרובים... אין צורך שהיא תחווה מפגש כל כך קרוב עם מה שהיה אמור להיות לה, בזמן כה צמוד לאובדן.
היא צריכה זמן להתאבל כמו שאדם אבל צריך זמן.
לאדם אבל יש שבעה, חודש, שנה... ויש שלבים בנפש שהוא עובר מול האובדן.
באובדן הריון אין את הליווי הזה החברתי וההלכתי, זה לא נתפס כאבל, אבל זה ממש אבל. והיא זקוקה לזמן הזה כדי להתאבל. והיא זקוקה לחיזוק וחיבוק והבנה בזמן הזה מהקרובים אליה.
לכן, אין מתכון אחיד אבל כן ראוי להבין שזה מאוד מאוד רגיש, שיקח לה זמן וזה בסדר גמור, שהיא זקוקה להבנה שלך, וכדאי למנוע ממנה מפגשים שבהם תהיה התעסקות רבה בתינוק שנולד, והתעלמות מהתינוק שאבד.
אני מצטערת שאני כותבת כך לאמא שרק עכשיו ילדה תינוק, ומרגישה את השמחה הגדולה שבאימהות. זה לא נעים ולא פייר כלפייך שתרגישי צער כה גדול בזמן שאת אמורה להרגיש שמחה שלמה ופשוטה.
אני רוצה לומר לך שהאבל שלה אינו בא על חשבונך ועל חשבון השמחה שלך, מותר לך לשמוח באופן מלא ושלם. זה הטבע וכך זה נכון.
עם זאת, לזכור להיות רגישה כלפיה ולקבל את התהליך הכואב שלה.
לסיום אני רוצה לומר אמירה כללית, לא דווקא מכוונת אלייך (כי את יולדת בעצמך וצריכה מנוחה והתעסקות בלתי נגמרת בתינוק), אלא יותר לסביבה ולמשפחה:
בבקשה לא לשכוח לשלוח לה מדי פעם הודעה או מתנה או פינוק קטן... כי היא גם יולדת. אז להתיחס אליה כאל יולדת, לדאוג לה לארוחת אם זה מה שנוהגים אצלכם, ובנוסף להניח יד ולומר שאת מצטערת על האובדן. להתיחס ולא להתעלם.
והכל תלוי במערכות היחסים.
חיבוקים לך ולה!! מורכב מאוד.
מתחדשתבאפל
ולפותחת, מזל טוב ובעז"ה רק בשמחות!
תודה רבה יקירהציפי כהן
וואו תודה על התשובה המפורטת והמחכימה,אנונימי (פותח)
ותודה על ההבנה של הסיטואציה שלי, באמת בתור יולדת טריה היה קשה לי לקבל את הבשורה הקשה הזו.
בסוף התיעצנו עם חמותי והיא אמרה שהגיסה ידעה שיזמינו אותנו והיא רצתה, היא רוצה להמשיך הלאה ולא יתנהגו שונה בגללה..
אז אני מתפללת שאצליח להיות רגישה ואשתדל לא להוציא את התינוקת מהעגלה כמה שאפשר.
תודה לכולן על התגובות ושה' ישלח ישועות ובשורות טובות לכולן!
אני חושבת שאת לא צריכה להחביא את התינוקת... מותר לך.ציפי כהןאחרונה
תנהגי בחופשיות.
עם זאת, זה נכון שלא צריך להבליט אותה יתר על מידה.
אני חושבת שהאותנטיות והטבעיות חשובה פה. עבור שתיכן. היא לא תרצה שתסתירי אותה... וגם את לא.
אז הבחירה מפה היא של גיסתך עד כמה לבוא ועד כמה להיחשף.
ואני רוצה לומר שלפעמים בוחרים לבוא ולהיות עם תינוקות ויולדות וזה באמת בסדר.
ולפעמים זה מכאיב אבל זה לא נורא.
ולפעמים זה מכאיב רק אחר כך, ורק אז מבינים יותר מה נכון לנו.
ולפעמים אנחנו נעים- פעם זה טוב לי ופעם לא. צריך הרבה הקשבה ללב. אנחנו לא סטטיים, אנחנו בתנועה.
אז גם את יכולה להיות רגישה ובתנועה יחד עם זה, אבל לשמור על טבעיות ואותנטיות.
מזל טוב לך!
את מהממת! אם כולן היו כמוך, העולם היה טוב יותראין ייאוש בעולם
היה לי כל כך נעים לקרוא.
כשאני עברתי הפלה חברה שלי בדיוק ילדה והיא לא טרחה לחסוך ממני את התיאורים על הבגדים המתוקים שהיא קנתה לבן שלה ושאר עניינים קיטצ'ים.
אז תודה לך על הרגישות



