פורום נשואים טריים (עמוד 156)

אבל לא יודעת לגבי דוברי אנגלית שם.

כל שאר הדברים באמת נשמעים מתאימים.

הדוברי עברית חריגים פה 🙂
בית ספר תורניים מעולים( יש מבחר)
קרוב להדסה עין כרם..יש הסעות לאחיות להדסה ולשערי צדק..חצי שעה מירושלים ( הכבישים חדשים וממש מהירים)

"לא גדול"-זה תלוי בנקודת מבט, יש קצת יותר מ400 משפחות.
מרחק מבתי חולים-כ50 דקות מבלינסון, כשעה ממעיני הישועה, כשעה ועשרה לניאדו+הר הצופים, כשעה ועשרים עין כרם+שערי צדק... *הזמנים לא מדויקים*!!
מלניאדו בטוח שיש הסעות. מהאחרים אני לא יודע, אבל יש כאלה שעובדים גם בבלינסון וגם בירושלים...

כל השאר-בול מה שכתבת!!!

30 משפחות? 300?

כלומר סה"כ 3 חשבונות מתוכם אחד פעיל.
אחרי שעובר זמן שהכל בסדר, אפשר למזג הכל
ואפשר גם שלא, הכל טוב.

נראה לי שהיתרונות והחסרונות ברורים.
אבל בשלב כזה של החיים אם מדובר בסכום מועט, לא נראה לי כזה קריטי מה תחליטו.

לא חושבת שהייתי מתחתנת אם הייתי חוששת שאולי זה לא זה.

ובכל זאת חצי מתגרשים

זה מאפשר לך לקבל את כל הנתונים במקום אחד.
כמה הוצאת כמה נכנס כמה נשאר.

בסוף אתם הולכים לנהל עסק משותף ותמיד כדאי שבני הזוג יהו שווים בניהול שלו.

היינו באותו בנק גם לפני הנישואין

פתחנו כל אחד חדש בסניף שרצינו לפתוח חשבון משותף ואז הצטרפתי לחשבון שלו ומאז זה משותף... (זה היה ההנחיות המסורבלות שלהם אז)

 

את הקודמים סגרנו

האמריקאים עושים צרות לאזרחים שלהם (מבקשים דיווחי מס, לא מאשרים השקעות ועוד), ויותר טוב שזה לא ישפיע על בני הזוג

שלווה ורגועה..
עשינו את מייד אחרי החתונה ונשואים 20 שנה...לא מתחרטת לרגע.

כשהוספתי את בעלי לחשבון והבנקאי הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח והזהיר אותי בלחישה שגם בעלי שמע... שהוא יכול לברוח עם הכסף עכשיו... לא היה יותר מדי...

הבנתי ממנו שהרוב משאירים נפרד... אני החלטתי לצחוק. לא הייתי מתחתנת עם מישהו שיברח עם הכסף יום אחרי החתונה... מקווה שאף אחת

הן מבחינת מיסי ירושה והן מבחינת מיסוי על השקעות וטופסולוגיה לדעתי במקרה כזה כדאי לעשות חשבון משותף וחשבן נפרד לזה שאינו אמריקאי 

שזקוקים להסכמת 2 הצדדים והגעתם פיזית..
אז כשיש נפרד. זה חוסך זמן..

ככה אני יודעת מה קורה ככה הוא יודע,נראה לי אישית אין כמו זה.

וגם כי לא היה לנו כוח גם עם כל הקורונה ללכת לבנק. אבל אנחנו נשואים רק שנה.. ולא שיש לנו הרבה כסף חחחח. מניחה שבהמשך נעשה משותף. כרגע זה נוח לנו.. רוב התשלומים והשכירות יוצאים מהחשבון שלי, וקניות בסופר בדרך כלל משלו. זה נוח ומסודר לנו בינתיים. אבל אנחנו באמת אנשים שככה או ככה לא ממש מזיז לנו. שנינו באנו בלי כלום חחחח

אז לא

וברצינות- הכסף הוא של שנינו בכל מקרה... אין הבדל.

ירקות אוכלים ליד הבשר...

כדי להאכיל את הפרה שכבר אכלנו קודם...

המשכורת רק על שמו

ככה הכי שיוויוני

נטו עצלנות לא סיבה מיוחדת.

אבל האמת גם שכל ההוצאות הם מהח"ב של בעלי, אז החשבון שלי הוא כמו חיסכון...

אקח בחשבון את עצותיכם המחכימות.

לא הייתי לוקח את זה לכיוון של כמה ילדים הביאו לעולם...
זה סוג של אנשים, שגם אם היה להם "רק" ילד אחד, הם היו מבקשים עזרה (ניצול כהגדרתך...).

לא משנה כמה ילדים יש להם או כמה קורסים הם לוקחים.

כנראה הרגילו אותם מגיל קטן שתמיד יהיה מי שיעשה בשבילם.

@הייתי רוצה שיקדישו לי שרשור.

זה לא קשור למצב,זה קשור לאופי

 

שהמשפחה/חברים מרגישים לא נוח לא לעזור...
הייתה תקופה שקרובת משפחה לא הבינה למה אני לא עוזרת לאחותי ..היא לא עןבדת עם ילד אחד יותר ממני..אני עובדת קשה גם עם ילדים ושעה נסיעה בינינו...מה נסגר? מה הציפייה שאני יעזור לה...אני זוכרת שזה ממש הרתיח אותי...היא טיפוס פחות מסתדר שתקח את זה בחשבון ותתכנן את החיים שלה בהתאם...מה אני צריכה להרגיש לא נעים שאני לא עוזרת לה?...☹

שגם אם היית רווקה עם מלא זמן פנוי אין לך שום חובה לעזור לאחותך...

אצלי קורה שבתור רווקה מצפים ממני לעשות בייבסיטר לילדים של חברה או של המשפחה ולפעמים באמת יש לי זמן פנוי אבל מה לעשות שלא בא לי, זה לא עושה לי טוב לשמור על ילדים של אחרים ( ועוד בלי תשלום).

לקח לי זמן אבל היום אני מסוגלת להגיד לא... בלי הסברים והתנצלויות..

 

חסד צריך לבוא ממקום שלם

בעיקר למשפחה הקרובה (הורים דבר ראשון ואחים)... אבל לא על חשבון העצמי שלך.

וכמו שאת אומרת, אם החסד לא בא ממקום שלם בסופו של דבר זה יגרום לך לתסכול וחוסר רצון לעשות חסד בעתיד וזה מה שקרה לי... עשיתי חסד עם אנשים ממקום של לא נעים ושל חוסר יכולת להגיד לא והיום אני ממש לא מסוגלת לחשוב על זה, אני מרגישה רע מהמחשבה שאצטרך ללכת ולעזור לאנשים שקשה לי לעזור להם...

 

 

את יודעת שאת בסדר ואם הם מסתכלים על זה אחרת זאת בעיה שלהם בלבד

פעם כשגרנו ליד גיסי וגיסתי חמי אמר לגיסתי שהיא יכולה לשים אצלי את התינוקת וככה היא לא תצטרך לשלם (לא חדפ, טיפול יומיומי) והוא אמר את זה בנימה כאילו שזה ברור מאליו ולמה שתהיה לי בעיה עם זה 😠

איך העזת לא לשמור חינם על התינוקת המתוקה שלהם?

הוא היה מציע גם הפוך? לגיסתך לשמור על הילד שלך?

כי זה פחות מתאים לה ולי היה עבר של טיפול בילדים, אבל באופן עקרוני- כן

ב"ה גם אצלינו וגם אצל בעלי ממש אין חמולות. כל אחד גר במקום אחר.

בשכונה שאני גרה יש הרבה "חמולות" - משפחות שכמעט כל האחים או אפילו כולם- גרים פה בשכונה.
ובאמת- הנורמות שלהם לקבלת ונתינת עזרה למשפחה מאד שונות.

זה כל כך מתסכל .

הביאו לבניין שלם איזה קרייריסטית
היא עמדה על הבמה ואמרה: "כולן יכולות להצליח! גם מלא ילדים וגם קריירה! בלה בלה בלה... ותודה לשכנות שלי שעזרו לי עם הילדים במשך כל השנים"

זה היה מצחיק ועצוב...

ולא התאים לך?
אפשר להגיד לא מתאים לי עכשיו.
נתינה צריך לתת בשמחה. אם לא מרגיש נכון לתת, אז לא.
אצלינו בישוב לפעמים מרגיש לי שהעזרה ההדדית היא נהדרת אבל לפעמים קצת מעיקה. לפעמים נראה שאנשים מחפשים מתחת לאדמה איך לתת ואנשים שזקוקים. אז אם מתאים לי- מצטרפת. אם לא- מרגישה בנח לא להצטרף.
גם אנשים שדורשים שיעזרו להם, אפשר להגיד אני עמוסה ולא מתאים לי ואפשר גם לעזור בחיוך לאדם קרוב או רחוק ולהרגיש שעשית מעשה טוב.
כל אדם היה רוצה שכשהוא יצטרך עזרה, חבריו יעזרו לו בשמחה ולא יחשבו לעצמם, בעיה שלו שהכניס את עצמו למצב הזה. כי אין אפשר לדון אדם עד שמגיעים למקומו כידוע.

את לא חייבת! במיוחד כשאת לא יודעת איפה עובר הגבול בין לנצל לבין לעזור!
מי שרוצה לעזור שיעזור אף אחד לא ביקש ממך להיות עורך דין של מי שעוזר.

אין לי כל כך פתרון

אבל באופן כללי

כיף לך איתו?

הוא אוהב אותך?

נמשך אלייך?

את מרגישה שהוא מחובר אלייך ולמציאות? או מנותק כזה ותלוש קצת

 

אם כן, תודי לה' ותמשיכי הלאה, מקסימום למצוא דרך לחיזוק הביטחון עצמי, אין סיבה להיתקע על זה וגם אין על מה.

 

אם לא, אז באמת יש בעיה אמיתית מן הסתם.

באמת הכל כן. וב''ה לגמרי.
אני לא חושבת שיש בעיה. מנסה להרגיע את עצמי. את הלב.. עובדת על הביטחון העצמי אבל זה לא קשור כי לכ''כ הרבה נשים זה מפריע. אז אני מבינה שזה נורמלי..

תשתחררי מהלחץ..

קודם תנסי לעבור לאינטרנט יותר צנוע כמו רימון או משהו בסגנון,גם תנסי שיהיו בבית קצת דרשות

של רבנים שמחזקים על הנושא,תנסי לא בכפיה,וגם כשאת רגועה ושמחה איתו תסברי לו כמה שזה 

כואב לך וקשה לך עם העניין,שוב כל הכבוד לך על האכפתיות כי הצדק איתך.

ביררנו הלכתית. חפרתי לו על הנושא. ובאמת הבירור מראה שזה לא אסור.
אולי לא ראוי לראות סרטים באופן כללי.. אבל לא ראוי זה משהו אחר לגמרי וכל אחד יעשה לפי מה שמתאים לו.
מה שמפריע לי זה ההרגשה שלי. שעם כל הבירור השכלי זה לא עוזר לרגש.

כי איך ייתכן שלגבר יתירו לראות אישה לא שלו,זה נוגד את ההלכה,

את תמשכי לחזק אותו ורק תרווחי.

אבל לא אסור לראות סתם... הרי יש ברחוב הרבה נשים עם גופיות ולא כל הרבנים אומרים שצריך לשמור עיניים יעני להסתכל על הרצפה...

שלובשות חשוף והכי רומנטיות. אז מה עכשיו תגידי לי שמסתכלים עליהן רק סתם מבט בלי שום הנאה?

ברחוב אין דרך להימנע אבל במכוון לראות סרט ששם בכוונה מראים הכי הכי יפה בשביל לגרום לצופים הנאה, זה כבר משהו אחר.

סרט אתה רואה לשם הנאה מלכתחילה.

בגלל דמיונות

) עצם הראיה,עצם המחלוקת ביניכם) הרי יש כאן משהו לא פתור צלך שברגע שתגיעי להבנה והשלמה הדברים יראו אחרת

חינוך מאוד נוקשה וממוקד שצניעות האישה מעל לכל.
שיח הצניעות בחברה הדתית מעוצב בראש ובראשונה מנקודת מבטו של הגבר. על פי שיח זה, מבטו המיני, החודר, של הגבר קיים תמיד, ולכן על האישה להתגונן, להתכסות, ובכך "לכבד את עצמה", שאם לא תעשה כן היא בעצם תשתף פעולה עם הפיכתה לאובייקט מיני.

והאישה מתבקשת "בסך הכול" לעזור לגבר להתגבר על יצרו המיני, הבלתי נשלט. להתלבש בצורה סגורה והדוקה, לשבת בנפרד, לא לשיר בפני גברים, לא לנאום בפני גברים, ועוד ועוד.

האם תפיסה שלפיה הגבר עסוק כל הזמן באובססיביות במיניות מכבדת את ערכו כאדם? האומנם גברים מטבעם נוחים כל כך להתפתות?

שיח הצניעות בחברה הדתית לא מבוסס על הגישה הזו בניגוד לגישות חרדיות וחרדליות שאצלם .
דרך אגב המקור של הגישה הוא בנצרות...

אכן גדלי בחברה חרדלית..

הבעל הוא לא הטורף והאישה היא לא הנטרף...
יש ספר של אורית מבורך " מה את מבקשת " שעומד על ההבדלים בגישות. לא קראתי ולא מתעתד לקרוא כי הוא מיועד לנשים ולכן לא יכול לחוות את דעתי. אבל יצא לי לשמוע מבתי על הספר.

מכירה את האישה. אוריה מבורך. לא שמעתי על הספר. אחפש

הגישה של הדבר הוא בזה:

האם כל אדם (גבר או אשה) רוצה להרבות זכויות בעולם או להיפך.

אנחנו מחפשים זכויות כל הזמן,

חושבים על איך לעזור לזולת,

להרבות בכבוד שמים 

להוסיף טוב בעולם

ולא ח"ו להיפך.

 האם היינו רוצים שבגללנו העולם יהיה טוב יותר?

טוב יותר גם רוחנית?

אז כן, לצניעות יש חלק גדול בזה.

לא כל כך יודעת את ההבדל בין מסייע לדבר עבירה או לפני עוור לא תיתן מכשול

אבל ברור שמישהי שהולכת לא צנוע נופלת באחת מהקטגוריות.

וזה בכלל לא קשור לזה שהגבר הוא טורף מיני או שנח להתפתות.

ואגב לגבי ציבור דתי לאוני ועמדה לגבי צניעות,

לא חושבת שיש היום הגדרה מדוייקת לציבור דתי לאומי.

מינעד רחב מידיי

 

אז אשמח שתפרטי איך זה הגישה ההגיונית/ריאלית יותר. תודה

שיח הצניעות האובססיבי,

גורם לאישה לפחד כל הזמן על בעלה.

ולחנוק אותו בגלל פחדיה.

בתואנה שהיא אחראית על היראת שמיים שלו,

או שזה פוגע בה מאוד וכו'.

 

אישה יקרה.

בעלך צופה בסרטים וכנראה שזה לא פורנו.

וגם אם זה היה פורנו- לא חושבת שזה טוב לך להיכנס לזה.

לא חושבת שטוב לך לחשוב מה הוא רואה ומה הוא לא.

את לא אחראית על היראת שמיים שלו ולא על מה הוא רואה ומה לא.

אם הוא אוהב את זה- רוב הסיכויים שיעשה את זה שתהיה לו שעה של שקט כשיהיה לבד.

 

תבקשי ממנו שישתדל להפחית במראות לא צנועים. וזהו.

תגידי לו שזה ישמח אותך. 

את לא צריכה להיכנס לדרמות 

ולנסות לכפות עליו את השקפת עולמך.

 

במקום זה,

טוב תעשי אם תביני שהעבודה שלך היא להיות הגרסה הנשית הטובה ביותר של עצמך.

זה אומר ליזום יחסי אישות,

זה אומר להראות לו פנים מחייכות

וזה אומר לפרגן לו ולהעצים אותו.

 

לא לנסות להשתלט,

ולא לנסות להדיר אותו מהעולם.

 

אין לנו יכולת, כנשים, להבין מה זה היצר הגברי.

הוא לא אישה וזהו.

הוא כנראה יתמודד עם פיתויים כל חייו.

איך את יכולה לעזור לו?

את יכולה להיות ה"חומה" שלו בעזרת הנשיות הטבועה בך.

את לא יכולה להכריח אותו לא לראות סרטים,

אבל כן יכולה לבקש שימנע ממראות לא צנןעים.

אבל לא לחקור אותו מה ראה ומה לא.

תסמכי עליו ותניחי לו.

 

לא עוזר כ''כ ..
מחפשת תשובות מכיוון אחר. אולי הם יצליחו ליישב את דעתי.

כשיש מחלוקת.
אותו דבר היה יכול להפריע אם הוא היה אוכל קטניות בפסח ואת לא ואם הוא אוהב לשמור על הבריאות ולא לאכול סוכרים ואת ההפך.
את גדלת בחינוך מסויים וזה מי שאת והוא גדל בחינוך אחר. יש התנגשות בין תרבויות או ערכים. מי שהצליח למשוך את השני לכיוון שלו זה אומר שהוא החליש את בן בת הזוג.
צריך לחשוב איך כול אחד מהמקום שלו בא לקראת השני וכך מכבדים את הצורך האחד של השניה. כמובן שזה ידרוש מכול צד להתגמש וזה היופי שבדבר כך נבנית זוגיות. אתגר שהקבה זימן לידכם כדי שהזוגיות תעלה עוד קומה.
הכי חשוב זה ללכת בנחת וחוכמת נשים בנתה ביתה...

ושהיא שר הפנים ומה שהיא מבקשת מצדיעים ועושים.
ואם יש לו שאלות מומלץ בגן השלום של הרב ארוש ושיעורים של הרב המתוק יגאל כהן...

הגישה שלך נכונה וצודקת לגמרי. אמנם את לא יכולה להחליט לו מה לעשות אבל בהחלט לכוון אותו לשם.
עידודים, דברים כייפיים ביחד להירגע במקום, אולי לבקש ממנו להגביל ל3 פעמים בשבוע סרט ואז לאט לאט שיפחית עוד.

קראתי מלמעלה כמה תגובות כאן שהוציאו אותך כאילו איזה סגורה ומצומצמת ואין שוםםם בעיה כביכול בסרטים. האמת שצרם לי נורא. סרטים כן מכניסים לדימיונות, השוואות וכו'.

תשאלי את עצמך:

למה זה מפריע לי?

מה אני מרגישה כשהוא צופה בזה?

איזה רגש עולה בי בזמן הזה?

מה אני חושבת שעובר לו בראש כשהוא צופה בזה?

במה זה יכול לפגוע בנו כזוג?

תשאלי אותו את אותם השאלות ויש סיכוי שיהיו לו תשובות אחרות לגמרי 

ועוד כאלה שאלות...

 

וחוץ מזה,תפסיקי גם את לראות סרטים,אם זה משפיע עליך ומבלבל אותך,תפסיקי עם זה לגמרי.

והייתי שם תגובה יותר מורכבת ומאוד נכונה בעיניי

לא יודע איך מתייגים/מקשרים.

כאן:
טוב, אז אני כנראה אצא כופרת.. - נשואים טריים

ממש מרגישים את הלב הטוב והטהור שלך שרק רוצה שיהיה טוב...

שתהיה ביניכם בלעדיות

נאמנות

שלמות

הרמוניה

אהבה שלמה

בכל המובנים.

 

מקסימה שאת!

 

קודם כל הרגשות שלך לגיטימיים לגמרי -

כמו שאמרת - כך *את* רואה את הדברים.

את *באמת* היית רוצה שסבעלך יראה אך ורק אותך כולל תמונות, סרטים, ברחוב, בעבודה והכל

את *באמת* היית רוצה שרק הקשר שלכם יהיה אל מול עיניו תמיד תמיד, אפילו כולל קשרים לא אמיתיים בתוך סרטים.

כך את רואה את הדברים.

זו את.

וזה בסדר גמור ומושלם שזו את.

 

וכמו ששוב כתבת בחוכמה - יש גם את בעלך היקר.

ו*הוא* רואה אחרת את הדברים.

הוא *באמת* לא מבין את הבעייתיות

הוא *באמת* לא משווה דמות מסרט לאשתו היקרה

הוא *באמת* לא משווה קשר בסרט לקשר שלכם

אם הוא אומר שזה לא עושה לו שום דבר, שהוא לא מבין למה את מתכוונת, שהוא לא מבין את הבעייתיות וכו' - הוא כנראה באמת ובתמים מרגיש וחושב כך.

 

אבל בגלל שאת זו את (המקסימה! באמת!) - הלב לא נותן לך לשחרר.

הוא אומר לך (הלב): "רגע. אבל אם אני רואה כך את הדברים. אז איך הוא לא?! אז אולי הוא משקר?

אולי הוא לא רוצה לפגוע בי?

אולי עכשיו לא אבל בעתיד כן?

אולי הוא לא מודע להרס אפילו?

ואולי ואולי ואולי.

ואז באמת קשה לשחרר

כי הכוונה שלך,

המהות,

השורש,

זה שיהיה לכם טוב!

***כי*** את כ"כ אוהבת אותו!

כי את כ"כ רוצה קשר שלם ביניכם לנצח שאפילו הדבר הכי קטן לא יוכל להיכנס ביניכם!

זו כוונה כ"כ עמוקה,

כ"כ טהורה

כ"כ נכונה!

 

מצוין שאתם מדברים על זה.

מציעה להמשיך לדבר על זה.

קודם כל לשאול את *עצמך* מה בדיוק בדיוק מפריע לך?
ממה את מפחדת אם יראה זאת?

וממה עוד את מפחדת?

ומה יקרה?

וממש להמשיך ולמנות, אפילו לעשות רשימה, את כל הדברים שעולים בך.

 

ועם זה להגיע אל אישך היקר לשיחה טובה,

שיחה שמתחילה בכיף ובנעימות,

כמובן בזמן רגוע ושלו ששניכם אוהבים, אכולים, רגועים ולא עייפים וכמובן בלי הסחות/ילדים ברקע/מסכים וכו' -

ושוב לפתוח את הנושא לעומק.

לומר לו מה את מרגישה

לומר לו ***למה*** את מרגישה כך.

ואז לשמוע אותו.

רק לשמוע.

בלי רצון לענות באמצע

אלא רק רק לשמוע עד הסוף.

לשמוע מה הוא חושב על זה

מה הוא מרגיש לגבי זה

והכי חשוב *למה* הוא חושב ומרגיש כך?

 

דברו ודברו עד שתלבנו גם בלב את הכל!

 

כי כמה שנגיד לך אנחנו כאן - הלב הטוב שלך שרוצה שלמות עם אישך לא יירגע עד שאותו איש חמוד עצמו ירגיע אותו

 

ואשתף אותך במשהו אישי

לפני 14 שנים, שהייתי כלה צעירה, חשבתי לתומי שאחרי החתונה לא יהיה לנו אפילו מחשב (טלוויזיה היה מוסכם כבר שלא )

וביום הראשון שראיתי שבעלי היקר, החתן הטרי, משחק משחק מחשב ממש נחרדתי! (חח זה מצחיק אותי עכשיו, אבל אני ממש זוכרת את זה שנחרדתי! אמרתי לו: מה? יש משחקיפ במחשב גם אחרי שאנחנו נשואים?

חח והוא הסתכל עליי, בהלם בעצמו, ואמר: ?! חחח מה הבעיה? למה זה שונה אם התחתנו? הרי שיחקתי במחשב גם לפני... מדוע עכשיו לא?

ואז הייתה לנו שיחה על כך

ופשוט הבנתי שבאמת הוא זה הוא

ונשאר מי שהוא גם אחרי החתונה.

כמו שאני זו אני.

ונשארתי כך אחרי החתונה

(ונהניתי מהמחשב גם )

 

- עוד סיטואציה שנזכרתי בה עכשיו -

גם ממש בתחילת חיי הנישואים - ראיתי תמונה של משחק מחשב עם ציור של מכונית וכמה אנשים מסביבה, ולאחת הנשים (המצוירות! הן אפילו לא היו אמיתיות) בתמונה הייתה גופיה. ואמרתי לבעלי שזה מפריע לי שיש לה גופיה.

חחח אני צוחקת עכשיו בקול כי אני נזכרת שוב בפרצוף המופתע שלו שלא מבין מה אני מתכוונת בכלל?!

הוא אפילו לא הסתכל על זה, לא ייחס לזה חשיבות, ראה את זה כמו רקע לשנייה לפני שהמשחק נטען ואפילו לא זכר את זה

ורק אני אכלתי סרטים בראש שהנה הוא רואה אישה אחרת בגופיה 

😁

(אני ח"ו לא צוחקת עלייך, אלא ממש עליי, הסיטואציה עצמה שהייתי בה מצחיקה אותי עכשיו כמובן שאז לא צחקתי...)

 

עכשיו נכון שיש אנשים ונשים שלא מתאים להם גם זה וזה בסדר גמוק

נכון שיש כאלה שבכלל בכלל לא מכניסים הבייתה לא מחשב ולא פלאפון ולא ספרים עם תמונות של נשים וכן הלאה כי להם זה מתאים.

אבל יש מקרים שאו שגם האיש וגם האישה במחשבה ותפיסה שהדברים הללו לא מפריעים להם,

או שהאיש חושב כך והאישה חושבת אחרת,

ובפעמים האלה חשוב מאוד לדבר,

להבין את עצמנו

להבין את בן זוגנו

ולפתור את העניין כך *ששנינו* נרגיש טוב.

 

גם שהאיש ירגיש טוב, שמקבלים אותו כמו שהוא, שמאמינים לו, שמבינים אותו, שסומכים עליו וכן הלאה

וגם שהאישה תרגיש טוב - שאין שוםפ דבר ואף אחת שיכולה לאיים על המקום שלה בלב שלו אפילו לא טיפה, ושהיא יחידה ובלעדית לבעלה

(ושניהם צריכים באמת ובתמים להרגיש זאת לעומק ולא בכאילו. גם דרך התקשורת וגם דרך מעשים וזמן וניסיון חיים והחיים עצמם וההתנהלות בהם).

 

לאט לאט עם השנים למדתי והבנתי ממש לעומק את העניין הזה,

שאישי היקר - הוא אדם שלם בפני עצמו.

ואני אדם שלם בפני עצמי.

ויכולים להיות פערים

ויכולים להיות הבנות שונות

ודעות שונות -

והכל בסדר!!!

 

כל עוד ממשיכים לאהוב אחד את השנייה, ולכבד אחד את השנייה,

ולדעת מהם הצרכים אחד של השניה ולדעת גם איך למלא אותם, וכמובן שאם יש קווים אדומים אצל האיש/ה מתחשבים בהם,

וכמובן שאם יש דברים מהותיים וכו' מתחשבים בהם

אבל הרבה פעמים זה לא חייב להגיע לשם, כי פשוט לומדים לא להיבהל מהפערים.

ואפילו, אפילו לומדים *להיתרם* מאותם פערים.

כמה שזה נשמע הזוי עכשיו, אני בטוחה, גם אני הייתי חושבת שזה הזוי להיתרם מהפערים?! מה?! באיזה עולם?!

אבל כן!

באמת שזה כך!

כל אחד משלים את השני

כל אחד יכול לגדול עוד

למצוח עוד מהשני

לפתוח את הראש, את הלב

לפתח גמישות מחשבתית

להתמלא עוד בענווה

להבין

לכבד

לתקשר

 

יש בזה ממש עולם ומלואו של טוב!

 

סתם עוד דוגמא מצחיקה שנזכרתי בה עכשיו: בהמשך לסיפור שסיפרתי על המחשב וכו -

היום אני מוצאת את עצמי פשוט מתמוגגת מנחת שבעלי הכיר לילדים משחק מחשב שנקרא Minecraft

(ואני כותבת את השם שלו כי אני ממליצה עליו בחום!!! לכולם!) - ותשמעי, הם פשוט מאושרים.

הם לומדים

הם מפתחים קורדינאציה

הם נהנים

הם מדברים ביניהם

משתפים פעולה יחד

מתכננים יחד

חושבים

לא יודעת איך לתאר את זה, חבל שאני לא יכולה לצלםפ וידאו בלייב ולשלוח לך שתראי כמה כמה טוב זה עושה להם המשחק הזה! בכ"כ הרבה מובנים, לךא רק טכנית, גם נפשית, גם רגשית, גם חברתית - וואו פשוט הכל!!!

וכל זה - בזכות אבא שלהם!

אותו אבא אהוב שאוהב משחקי מחשב והכיר להם את זה

רק רק בזכותו

וגם אני נהנית מזה.

מהם.

פשוט חווה על בשרי את ההתמלאות הזו דווקא מהשוני בינינו!

(יודעת שזה נשמע כאן לא מספיק עמוק, פשוט קשה לי להעביר את החוויה והתחושה שלי דרך הכתב... יש בזה כ"כ עוד הרבה שקשה לי להעביר... )

 

אז אישה יקרה וטובה שאת!

תמשיכי לאהוב כך את בעלך עד הסוך ובכל הכוח

תמשיכו לדבר ביניכם

תמשיכו להבין אחד את השניה

תמשיכו לסמוך אחד על השנייה

ויהיו לכם חיים מתוקים מתוקים ב"ה

מודה שפחות מפריע לי. ברחוב זה אותו דבר וגם במקומות עבודה... אני לא אוהבת לברוח מזה. אולי במקביל, ממש בזהירות אני אומרת, תנסי לבדוק על מה זה יושב? הוא מחמיא לך? את שלמה עם עצמך ועם המראה שלך? היום נופלים מלא מלא באינטרנט ואיפה לא... אני לא רוצה לסגור אותו מדי ושאחר כך הוא יפול. גם ככה אולי הוא נופל בזה מעדיפה לא לדעת הכל. זוגיות זה אמון

שלגיטימי ביותר שמפריע לך!! אם זה לא היה מפריע לך יש פה עיוות נורא של חיים בעבודת ה'. בחורה עם גופיה זה לא דבר שאמור להיות מלכתחילה. הרי זה אסור הלכתית, רק שלצערנו לא כולן מקפידות על ההלכה הזאת. הבעיה היא בהן ולא בך. השאלה היא למה לצפות בזה בכלל? אם אסור להתלבש ככה למה לנו לתת לזה לגיטימציה ? לפי דעתי שווה לנסות להסביר לו בעדינות שזה מפריע לך.ושזה לגיטימי ביותר ולא בהכרח קשור לביטחון עצמי. כמו שהוא (ככה אני משערת..) לא היה רוצה שתלכי ברחוב עם גופיה, ככה ההגיון הבריא שלך גורם לך להרגיש לא בנוח כשהוא רואה בחורה לא צנועה.לא שזה תלוי אחד בשני, אבל לצערינו היום נהיה כביכול בסדר שגבר יראה אישה לא צנועה כשאשתו תתלבש הרבה יותר צנוע מזה. (כמובן שהכוונה היא כשהוא יודע שהוא הולך לראות משהו לא צנוע מבחירה כמו סרט או סדרה, לא כשהוא הולך בסופר ומה לעשות שלא כולן מתלבשות בצניעות) לגבר יש יצר מיני, כשהוא רואה מראה לא צנוע זה יכול לעשות לו איזשהו ריגוש מיני על "אוטומט" - זה לא קשור לאהבה. זה כמו כפתור שלוחצים עליו והוא מדליק בו משהו. זה ענין טכני. כשזה עם אשתו זה מבורך. כשזו לא אשתו זה לא.. לכן אנחנו מצוות להתלבש בצניעות, שלא נכשיל חלילה גברים אחרים. היום לצערינו אנשים התרגלו כלכך לחוסר הצניעות שסף הריגוש שלהם ירד. זה לא אומר שזה מותר. זה ממש מצער, גבר אמור להתרגש מלראות זרוע חשופה של אשתו, מהירך שלה, לא רק מהאיזורים שמצניעים בבריכה עם בגד ים. זה שאנשים בוחרים להתעלם מהתורה וההלכות ממש לא אומר שזה מותר. אם אסור להתלבש ככה למה לנו להסתכל על זה? למשל ,אסןר להשתמש בחילול שבת של יהודי, גם אם לא אנחנו חיללנו שבת בעצמנו (נניח שכבה האןר בשבת אז אסור לבקש מיהודי שידליק. וגם אם הוא הדליק לנו בעצמו בלי שביקשנו אסור להשתמש באור הזה). אז למה שנסכים "להשתמש" בחוסר הצניעות? זה לא אמור להיות פה בכלל.אני לא יודעת איך אתם חיים , מה הרמה התורנית שלכם וכו' וברור לי שזה קשור גם לסביבה שחיים בה ושהיא מאוד משפיעה, אבל שווה לנסות להימנע כמה שיותר מהדברים האלה, גם אם להרבה אחרים לצערינו זה נראה לגיטימי. ובע"ה זה מעצים את הריגוש הגופני שלכם אחד מהשני, בדרך שהורו לנו חכמינו, שידעו טוב מאוד למה להורות לנשים ללבוש חולצות עם שרוולים וחצאיות ארוכות וכו'. נכון, יש היום ברחוב לצערינו הרבה חוסר צניעות, ולפעמים זה בלתי נמנע, אבל למה להכניס את זה הביתה?? למה לצפות מרצון בסרטים שנותנים לגיטימציה לעבירה על ההלכה ולאי שמירת תורה ומצוות??
בעיני שווה מאוד לנסות לאט ובזהירות (כמובן בהסכמה שלו ובדעה ורצון משותפים) להוציא את זה מהבית שלכם. קשר בין איש לאישה זה קודש קודשים. חבל ללכלך אותו מבחוץ בגלל שהעולם מלוכלך. ה' יתברך נתן לנו מתנה נפלאה, בואו נשמור עליה. זה שאנשים מבולבלים בחוץ לא אומר שצריך להסכים עם דרך החיים הזו או לתת לה לגיטימציה. אני לא מוכנה שבעלי יראה סרטים עם נשים לא צנועות(ב"ה גם הוא..) והוא לא מוכן שאתלבש בצורה לא צנועה(וב"ה גם אני..). ועם דרישות כאלה התחתנו אחד עם השניה ב"ה. כמו שזכותי לרצות שבעלי ישמור שבת, שישמור נגיעה, זכותי גם לרצות שישתדל לשמור על העיניים שלו (ישתדל מכיוון שלפעמים זה לא תלוי בו.. ברחוב וכו,'). לא שילך עם כיסוי עינים כל הזמן, אבל שלא יכניס את עצמו לסיטואציה כזו מלכתחילה(שוב-כמובן שזה תלוי בסביבה ובדרך החיים של כל בני זוג ולא כולם נמצאים באותו המקום.. אבל בסופו של דבר האידיאל זה, שנשמור על התורה והמצוות כמו שצריך, בלי לחפף. אבל זה ממש קשה! אז מה עושים? משתדלים. מנסים כמה שאפשר. לשמור על התורה והמצוות כמו שצריך בלי לחפף זה מאוד מאוד קשה. אבל *לנסות* לשמור עליהן בלי לחפף זה יותר קל. צריך לעשות השתדלות. זה לא אומר שתמיד מצליחים, אבל מחובתינו להשתדל..) ברור שיש נפילות!! אנחנו בני אדם!! "שבע יפול צדיק וקם". אבל אנחנו צריכים לעשות השתדלות. הקב"ה ברא את העולם הזה - הוא יודע הכי טוב את חוקי המשחק . מה החוקים? התורה. התורה שבכתב והתורה שבע"פ. התורה לא מתירה חוסר צניעות שלא בין איש לאשתו. זאת אומרת שה' לא רוצה את זה. וה' רוצה את הכי טוב בשבילנו, הוא אבא שלנו שאוהב אותנו. אם הוא לא רוצה את זה , זה פשוט לא טוב בשבילנו. והוא יודע הכי טוב את חוקי המשחק, הוא היצרן של המשחק הזה - העולם הזה. אם אנחנו רוצים להפיק מהמוצר שקנינו את הכי טוב שלו - צריך להיצמד להוראות היצרן, כי הוא מכיר אותו ואת דרך השימוש בו הכי טוב. הוא *יצר* אותו.
שיהיה לברכה ובהצלחה בע"ה

מציעה לבדוק מה יש להידברות לעזור בנושא. יש להם רבנים צדיקים ומתוקים (גם רבניות) שמסבירים בפשטות ובנועם למה שמירת המצוות זה גם טוב לנו, מעבר לכך שזה רצון ה'

אבל מכיוון שהוא זה לא את - והוא אומר לך ש"אינו מבין על מה את מדברת"..

 

אז סביר שהכי טוב עבורך כעת, זה להתעלם.

 

להאמין לו למה שהוא אומר. 

 

לא לגרום שע"י כך ש"תסבירי" לו מליון פעם "מה הבעיה", הוא עוד יתחיל באמת לשים לב למה שאת אומרת שזה בעיה....

 

ההערות המרובות, הלחץ שלך, יכולים לגרום לההיפך.

 

 

אולי תאמרי לו רק, חד פעמית, שאת שמחה שאינו רואה בכך בעיה ושזה לא משפיע על הקשר איתך - אבל בכ"ז, בהיות שלא צנוע זה לא צנוע, ולא ממש מתאים לצורה של הבית שאתם רוצים, אז תשמחי אם יוכל למעט בכך כפי יכולתו..

 

אפשר גם ליזום - לא בלחץ - בילויים משותפים כשרים. יתן צורות אחרות של "זמן להירגע"...

 

כך נראה לענ"ד.

חחחח סתאםם... אם הוא מטייל הייתי קונה לו ערכה של נעליים טובות ופק"ל. ספרים הוא לא באמת יקרא לדעתי וכסף זה לא אישי. שנאת חיי לבחור מתנות...

אפשר ספר שנקרא בר מצוה של הרב זכאי.

כמובן תלוי בתקציב... אבל יש גיטרות זולות או מפוחיות זולות ונחמדות, אם זה מדבר אליו

אם אוהבים לטייל

שייכנסו לו התובנות כמה שיותר מוקדם בקלבסה

דומני שקוראים לו "כח 13" (יש גם מקביל לבנות).

 

שמעתי שהוא ספר טוב.

לי כל כתם והכי הזוי שהיה

זה כמו אסטוניש?

 

זה סבון מוצק...

הספריי לא בכל מקרה יצאתי🙈🙈

לי שתי שמלות שבת מדיו כחול של עט פילוט 0.4 שנכנס בטעות למכונה.
שמלות של ילדות. די כהות. מבאססססס
מה לעשות?

כתמי דיו

איך משתמשים בו?

מוריד דיו וטושים

חומר ניקוי

אומר שלא הייתי רוצה שיתנו לי מתנה לילה בצימר.

צימר זה כיף כשאתה בוחר את מה שאתה אוהב ואת הזמן שאתה רוצה.

הייתי הולך על מתנה אחרת.

אולי אני המוזר.

ואמרו שהם בד"כ לא מפרגנים לעצמם דבר כזה. 

אשאל אותם לגבי שוברים

יכול להיות שזה ממש חלום שלהם, אבל אין להם תקציב בעצמם לזה

אין בריכה ממש, אבל שאר הדברים בהחלט יש.

צימר עם בריכה מדהימה

אני בארגון שמציע כל כמה זמן.

אם רלוונטי, דברי איתי בכיף.

הזמנו להם כבר.

תוכלי לפרט?

מעבד מזון Philips HR7320/00 פיליפס

תקחי בחשבון שאין לו הרבה חלקים, אם תרצי יום אחד לחתוך ירקות בצורת גפרור או לעשות שייקים, אין את זה כאן.

אבל חומוס יוצא פחות טוב משום מה. לא נטחן למשחה חלקה. נראה לי שהגודל של הסכין ביחס למיכל לא מאה

ממליץ להכין בבלנדר, הכי טוב בבלנדר מקל

הוא מתקשה מאוד כשמתקרר, והטחינה במרקם נוזלי מאפשרת לבלנדר לעשות עבודתו כראוי.

לפחות פעם בשבוע בשימוש.

מיכל גדול ותוספת בלנדר, עולה כ400 ש"ח וכבר שנתיים עובד פה יפה מאוד.
לא זוכרת דגם מדויק, קניתי מלאסט פרייס ומאוד אהבתי את השירות שלהם.

ואם הוא יקר מדי אפשר לנסותבוש.
יש לנו ב"ה כבר שנים את של מג'ימיקס ולא היה מדי יקר... נראה לי 200 או 300 ולא במקום כזה זול....
יש לו הרבה ראשים לשלל מטרות- להקצפה,לקיצוץ ירקות ופירורי לחם ועוד.

ואם לא יש לנו בלנדר מוט של בוש שגם איתנו מספר שנים דו ספרתי אז מקווה שגם מעבדי המזון הרגילים שלהם טובים....

המנוע שלהם קצת שונה.
אבל לא הייתי ממליצה על פחות מ1000.
בעיני פשוט לא שווה את ההשקעה.

זה בד''כ הפרש של כמה מאות, וכשקונים מעבד מזון לבית רוצים סוס עבודה..

ומג'ימיקס בפחות ב1100 לא שווה את ההשקעה..
אבל אולי כי אני מבשלת המון המון המון ומשתמשת בדברים האלה ממש, אז חייבת סוס עבודה רציני ומה שלא עובד פרפקט לא מספק אותי. לא מופרך.


אני מכינה את כל האוכל שאנחנו אוכלים בבית.. קונים חומרי גלם בעיקר.
זה אומר שאני מכינה ממרחים, סלטים, לחמים לסוגיהם.. אז גם המיקסר וגם הבלנדר שלי חייבים לעבוד.
יש לי מג'י דפוק ממש ובאמת חלום לקנות חדש לכשירחב😎 ואז יהיה אפשר לעשות מלא דברים ביותר נוחות (לחמותי יש מג'י טוב)

יש ביד 2 מציאות בתחום

(מספר דו ספרתי של שנים כבר אמרתי?)
באיזה כלבו בפתח תקוה שברח לי השם שלו...
חשבתי שהמחיר עלה מאז אבל לא שהוכפל😯

בתנאי שטעים והכשרת טובה

בדיחות של overtired

ממליץ על בוש. השוואת מחירים דרך אתר זאפ (למשל) יכולה בהחלט לחסוך עוד כמה שקלים לא מבוטלים.

הם מפרסמים רק את החברות המממנות אותן, והיקרות בדרך כלל.
כל דבר כמעט שהשוויתי בזאפ מצאתי באתרים אחרים בה-ר-ב-ה יותר זול, וכך חסכתי מאות שקלים!

לתשומת לבך

זה מאד תלוי באיזה תחום מדובר...
נניח בסלולרי לרוב אצלם יהיה זול יותר
יש דברים שפחות
אבל בהחלט כדאי לעשות סיבוב באתרים טובים אחרים בטח כשנסגרים על דגם

כדי לעבד.

מוכן להיות זול

לא ניסיתי בעצמי

כמו החייאת כריך נוצות לאחר כביסה (במייבש, עם שני כדורי טניס)

אבל לא ניסיתי אף פעם..

תודה אני אנסה

יענו יש כתם??

אני מכבס במינימום של הסחיטה הפוכים ולבד ושזה מתייבש זה ממש חוזר לעצמו השאלה ממה הפיגמה עשויה?

נראה לי הם נפלו לדלי בחדר כביסה

וואי יצאתי קצת קשה הבנה🤣

על סחיטה מינימום והבגד הפוך אמור אחרי יבוש לחזור אותו דבר

לקח זמן עד שקלטנו את זה, כשקלטנו נתתי להם להתייבש ואז הכנסתי אותם למכונה על 30 מעלות מינימום סחיטה הפוכים הם יצאו נקיים אבל הפרוותיות שלהם נעלמה באזור שהיה בתוך הדלי

משמים זה נפל לדלי.
רק לחשוב על ההורים שלו קונים לי פיג'מה ואני ישנה איתה😣 עושה לי צמרמורת.
בררררר. אבא שלו הולך לקניון ובוחר לי משהו ורוד פרוותי. בעעעעע. זה כזה לא לא לא.

ההורים של אישתי קנו לי פיגמה (ואפילו תחתונים)

לא נשארו דברים אישיים בעולם הזה?

ושהיינו עושים שם שבתות נראה לך שאישתי היתה כל השבת עם שמלת שבת חגיגית? ממש לא.
אז גם ככה ראו אותה ב"פיגמה"

ויש לה רגש חזק אליה.
דווקא קניתי לה בעבר פיג'מה והיא יותר אוהבת את מה שהם קנו לה.

לכי תביני אורה יש נשים שלא חושבות כמוך מוזרות שכמותן

אני אנסה להסביר מאוד מאוד בעדינות ובזהירות.
פיג'מה זה בגד שינה, בגד של מיטה, (ועדיף שהוא יהיה מושקע וכמה שפחות יכנע סבתאי או סווצרטי דהוי כעור עם כתם אקונומיקה. ההיפך. הוא צריך להיות הכי יפה) זה אישי של שניכם.
זה בגד שהיא שמה ורק אתה רואה אותו.
בעיני לא מתאים שאחרים יראו אותה בבגד השינה שלה, וגם שלא ידעו מה בגד השינה שלה.
כמו המצעים של המיטה שלכם, זה אישי.
כמו החדר שלכם, הוא פרטי והמיטה פרטית ויש שם דברים רק של שניכם. אף אחד מלבד שניכם לא נכנס.
ככל שיהיו בינכם יותר דברים שהם רק רק שלכם, והם יהיו מיוחדים ומקודשים בעינכם וסודיים רק של שניכם- ככה תהיה לכם יותר אינטימיות.

מסכים איתך קצת על הקטע של האינטימיות אבל אישתי ממש לא ככה. ולמשדתי קצת לשחרר מזה למרות שזה מפריע לי.

אני מצליחה להרגיש את הקדושה שנוטפת מהפיגמה הפרוותית שלך 😅

זה אומר שאני אלרגית אליהם?

לא. אין לי פיג'מה פרוותית.

או מתחברים אליו.
בכל מקרה אפילו דום לא יודע להחיות פרווה. אז היא הרוסה טבעה בתוך דלי ספונג'ה הי'ד.
תגיד לה- ממי הפיג'מה נבעך מתה, בואי נקנה לך משהו יותר יפה.
תכנסו לאתרים ותבחרו לה משהו ששניכם אוהבים.

כזה להסתובב איתו בלילה מעל הפיג'מה.
הבעיתיות שאמא שלי קנתה לה את הפיג'מה מחנות שאני לא יכול להכנס אליה.
אבל אולי אתרים זה באמת רעיון

עכשיו זה מדעי: המתכון לחיים מאושרים - אישה מרוצה

ככל שהאישה מאושרת יותר בנישואים כך החיים של הבעל טובים יותר, ללא קשר להרגשתו בקשר למערכת היחסים.

במינונים שונים

הצורך של האישה שהבעל יפנים את הכותרת ויישם אותה

אפילו לא לרגע, לא מוכן לתת לה להרגיש קצת חשובה. וניא נורא רצתה להרגיש חשובה.
לא מוכן אפילו כשהוא יודע בוודאות בדיוק מה ישמח אותה.
הוא לא מוכן, ומתעלם ממנה. אז היא גם כבר מתעלמת מעצמה.
ואם גבר לא מוכן לשמוע את האשה גם כשהיא מעיזה לבקש ממנו דבר מאוד קטן שמאוד ישמח אותה?
ואם אשה כבר לא מעיזה בכלל לומר דבר קצת קצת יותר גדול מקטן שמאוד ישמח אותה? כי היא יודעת שאם היא רק תגיד שבא לה משהו רק בשבילה, שיגרום לה להרגיש חשובה ומיוחדת, תשומתלב ממנו שתשמח אותה- הוא יעזוב אותה. ואם הוא לא יעזוב אותה הוא יכעס עליה ויהיה ריב של שבועיים ולהתאושש ממנו יקח עוד שבועיים. וזה נורא מפחיד אותה ריב כזה. פחד מוות. וגם אז זה יגמר רק כשהיא תפייס אותו אלף פעם ותבקש סליחה אלף פעם שהעיזה לבקש ושהיתה מגעילה וחצופה וחמדנית ולא שמחה מכל מה שיש, ותבטיח שבחיים היא לא תבקש יותר. ואז היא תמשיך להיות שמחה בלשמח אותו (וזה באמת משמח אותה) וכל יום היא חושבת מה לעשות שיפתיע אותו וישמח אותו ואיך לפנק אותו. הכי חשוב שהוא ישמח בה ומרוצה ממנה.
אז היא שותקת. תמיד שותקת. כי הוא במקום הראשון אצלה,האחד והיחיד שלה והיא צריכה לשמוח מעצם זה שהוא איתה וככה זה הכי חכם והכי טוב. חכמת אשה בנתה ביתה.

*הסיפור בדוי, הדמויות מדומיינות, הקשר בין המציאות לסיפור מקרי ביותר*

והיא צריכה ללכת לסדנא להעצמה נשית והעצמת הביטחון העצמי כדי שתוכל ללמוד שהיא לא צריכה לרצות אף אחד כדי להוכיח לבעלה מי שהיא באמת ולקבל כלים עם המציאות הנוכחית. ושהיא עושה את הדברים כי היא המבוגר האחראי כעת ,והיא לא רוצה שהבית יתפרק. והיא צריכה להתחזק ולהבין שהוא לא שולט ברגשות ובצרכים שלה והתנהגות מניפולטיבית לא תוביל אותו לשום מקום...
ולצערנו הרב יש גברים שנופלים לבחינת נקבה שמתנהגים כמו תינוקות ורוצים רק לקבל ולהפעיל מניפולציות ריגשיות ואז מתהפכות היוצרות והאישה צריכה להיות בחינת הגבר שמעניק ונותן וכו...
הרבה כוחות והרבה תפילות שהכול יסתדר

גם כשהאריה רובץ כמו מפגר כול היום .... חוכמת נשים בנתה ביתה זו תכונה נשית ותבונה עמוקה של חוסן וגמישות מחשבתית לפעול גם במצבים המסובכים כי זה הדבר הנכון לעשות לטובת הבית. כתבתי דווקא על הצד הנשי בסיפור כי זה לא משנה מה הסיפור שלו את העוצמה הנשית הכוחות והטוב שיש בה אף אחד לא יכול למחוק או להקטין ולכן פעולות ההעצמה שצריך לעשות היא ללא קשר לבעל. זה נטו שלה לבנות את המקום הנכון והחסון של האהבה העצמית ללא תנאי.
ייתכן וההשפעה שלו הרסנית עליה וצריך לקבל החלטות זוגיות- אבל ההחלטות שלה צריכות להתקבל ממקום של עוצמה וחוסן מתוך בריאות ורווחה נפשית ולכן ספציפית לנקודה הזו הבעל לא רלוונטי.

זה ממש לא חכמה.
זה הרס!!!
מה מניע את האישה התיאורטית הנ''ל להמשיך בחיים שכאלה?

זו אלימות 😶

הגבתי רק למוש על הקביעה הנכונה שלו כי יש תוצאות לקביעה הזאת.
בכל מקרה היא *דמיונית* אז אין לי מושג.
אני יכולה רק *לדמיין* שהיא מאוד מאוד אוהבת אותו ומאושרת להיות איתו כנראה.
אולי הוא נותן לה אהבה בדרך שטובה להם.

בדוי ומדומיין כבר אמרתי?

אבל אי אפשר לקרוא למציאות המזעזעת שתיארת הכשרון רב - אהבה.
ואי אפשר היה להתעלם מההגדרה הלא הנכונה שהצמדת לה - "חכמת נשים"...
עוד תקרא פה אישה שזוהי מציאות חייה, ותחשוב שלזה התכוונה התורה בחכמת נשים...לכן הרגשתי צורך למחות.
לכל אחת מגיע להרגיש מלכה ולהיות מספר 1 אצל בעלה!

המציאות היא שיש זוגיות שמתמודדת עם קשיים. גם כשיש קשיים עדיין יש אהבה. פעמים על 220v ופעמים ברקי אהבה. אנשים הם לא רעים והמציאות מזעזעת. גם אם בעל מתנהג כך זה אומר שהוא מסכן ומתקשה לצאת מהמקום שלו ולהכיל ולהצטמצם לטוובת בן הזוג .
אנחנו בוחרים איזה רגש להפעיל במציאות ובעקבותיו גם תהיה התגובה שלנו.
אם מפעילים רגש של כעס אז המצב הוא מזעזע בלתי נסבל להתגרש וכו.
אם אנחנו מבינים שמדובר בזוג ולא באויבים אז מופעל אצלינו רגש החמלה ההבנה אז התגובות יותר מתונות ומכילות למצב
וכך זה זוגיות אהבה מורכבת עם עליות וירידות לפעמים התרסקויות. אפשר לאהוב להשקיע ולתת גם במצבים מורכבים. זה לא פשוט זו עבודת מידות מטורפת אבל זה קיים. וכשזה קורה זה דבר נפלא כי זה מעיד על נאמנות,התמסרות,הקרבה,אהבה,בגרות ועוד דברים נפלאים. אז כן חוכמת נשים לביאות בנתה ביתה

אתה צודק במה שכתבת. זה חל לדעתך גם על זוגיות ככ חד צדדית ולא הדדית כמו התיאור הנ''ל?
לקחת אישה, לרמוס, לדרוך, לא לראות אותה, לא את הצרכים שלה, לא לתת לה מקום, אפילו קטן, ואז להגיד לה: זה החכמה שלך. תשארי פה ותסתפקי באהבה שכבודו מוכן לתת לך כשהוא יהיה במצב של עליה?!
אני מסכימה עם מה שכתבת, אבל לדעתי יש יוצאים מן הכלל. ואם זה ככ חד צדדי, ואחד מבני הזוג לא מוכן לשמוע על שינוי - למה להאדיר השארות בכזו זוגיות?!

אני אישית הרבה יותר יעריך אישה שהמצב כזה קמה והלכה!

מרגישה שהיא שאין לה כוחות נפש עם המניפולציות הריגשיות והיחס של הבעל והרווחה הנפשית שלה נפגעת.
הסיבה מלכתחילה שנשארים בזוגיות למרות הקשיים היא כי מאמינים בשינוי או כי אין אפשרות וצריך להאדיר את החלק הזוגי של הצד שמשתדל ומנסה כי הוא זקוק לזה.
מי שאוהב את עצמו ומרגיש גדול אף אחד לא יכול לדרוך עליו. ברור שלאורך זמן קשה להחזיק מעמד במערכת זוגית לא בריאה ולפעמים היציאה מהקשר היא הפתרון. אבל שוב- העצמה נשית וביטחון עצמי הם יבטיחו שגם אחרי היציאה מהקשר האישה תתוכל לפתח זוגיות חדשה בריאה ונכונה ולא להיכנס שוב למעגל של מציאת בן זוג דומה לקודם כי היא מרגישה דרוכה רמוסה חבוטה נפשית וכול מי שיהיה מוכן לקחת אותה היא תתחתן כי הדימוי העצמי נמוך.

אפשר לדמיין תילי תילים של סיוט.
ואפשר לדמיין כמו שאני התכוונתי-

זוג אוהבים, שאוהבים מאוד מאוד.
יש להם חיבור מושלם, הבנה, שיחות נפש, ומשיכה שלהבתיה, ודאגה.
תיבת נוח בלב מבול.
והוא נותן לה יחס ואהבה והקשבה כל הזמן.
הוא אוהב אותה והיא אותו.
היא מקום ראשון בלב שלו והוא המלך שלה.
אבל אולי היא רוצה לפעמים משהו מיוחד שהיא אוהבת, תשומת לב מיוחדת, נגיד דייט רומנטי במיוחד בשבילה או מתנה (כל אחת ומה שמפנק אותה). והוא יודע אבל לא בא לו.
זה לא מתאים לו. אין לו כוח לזה.
אז היא קצת נפגעת. למה הוא מתעלם מהצורך שלה? מתעלם ממנה. הוא לא רוצה לשמח אותי? לא מגיע לי להיות חשובה?
אבל הוא נותן לה טון אהבה בדרך שטובה להם ועושה אותה מאושרת.
אז היא בוחרת להתעלם מהצורך הקטן, היא מתרכזת בטון אהבה המושלמת שהוא כן נותן לה ולשמוח בזה כי זה המון באמת וזה הדבר הכי יקר לה בעולם.

זה נורא תלוי איך מסתכלים על הבדויה המדומיינת הזאת.

אבל תיהיי כנה, זה לא הזוג הראשון. זה מישהו אחר
ממש הדיר שינה מעיני התיאור המצמרר הנ''ל.
עכשיו תיארת כל זוג אוהב ונורמטבי.

זה אותו זוג

כמו לשאול "למה אלהים עשה שואה?"

כמו לשאול מה הצרכים של גבר ומה הצרכים של אישה


😋

כתבה מהמם על זה.
הגבר צריך שיקבלו אותו כמו שהוא.
והאישה שתרגיש במקום הראשון.

קודם כל שבוע טוב!!
הצרכים בכללי ולא רק בזוגיות זה שיהיה טוב וכיף! שיישארו חיים מעבר לגבר ולילדים... קצת חיים פרטיים עם חברות, הערכה בעבודה יציאות... גם כסף זה צורך בשביל שיהיה טוב... גם בריאות... כל זוג צריך משהו אחר או מינונים אחרים. אני יודעת שבעלי חייב לפעמים חופש ניתוק ואני משתדלת לתת כמה שאני יכולה. אני יודעת שגם לי יש את המצבי רוח והקטעים שלי... מצפה לקבלה והבנה. תמיד יש עליות וירידות, מריבות...לומדים לקבל את מה שיש ולהוציא מזה הכי כיף!

שיש ילדים?

לפני החתונה/ילדים יש רשימה שלימה...

אחרי - רק לישון!!!

בתוך כל איש ובתוך כל אישה יש את הילד שהיה/הילדה שהייתה,

וכל ילד/ה (וגם כל איש/ה) זקוק ל4 צרכים הכי הכי בסיסיים ומהותיים בכדי להרגיש טוב, והם:

 

1. להרגיש אהוב

2. להרגיש רצוי

3. להרגיש שייך

4. להרגיש בעל ערך, שווה, מסוגל ויכול

 

אם אני מרגיש/ה שאוהבים אותי, ללא תנאי

אם אני מרגיש/ה שרוצים אותי ובי

אם אני מרגיש/ה שייכות

ואם אני מרגיש/ מסוגלות ויכולת וערך - יש לי כמעט הכל

 

וכמו שכתבה @Noni היקרה, 

בעבר כתבתי באמת צורך מרכזי אחד שעלה לי באותו רגע - פעם אצל האישה ופעם אצל האיש.

 

מצרפת זאת כאן:

 

גבר יקר,

 

בחרתי עכשיו להתמקד דווקא בך.

ברור לי שיש עוד צד אחד שלם שנקרא – אשתך,

אבל הפעם אני רוצה להתמקד דווקא בך.

 

רציתי לספר לך שיש לך כוח-על בתוך-תוכך ממש.

כל השנים האלה שהיית ילד? וחלמת להיות גיבור על?

אז אתה יכול. יש בך סופר-כוח, באמת באמת!

 

וכוח העל הזה נקרא: לשמח את אשתך.

להחיות את אשתך.

 

אתה יודע איש יקר,

מהו הצורך אולי מספר אחת של אשתך?

מה הדבר שאם יהיה לה אותו – יהיה לה הכל?

זה הצורך של אשתך להרגיש מקום ראשון בלב שלך!

זה הצורך של אשתך להרגיש שבתוך הלב שלך היא טובה, מוערכת, שווה, נחשקת, יפייפיה אמיתית מבפנים ומבחוץ.

יש לך מושג איזה כוח יש לך בידיים?

זה מפחיד מרוב שזה עוצמתי. פשוט כך.

בכוחך להחיות את אשתך!

ממש להעניק לה חיים,

חיים במלוא מובן המילה

וגם חיים של אושר ושמחה.

 

אם אשתך תדע, אבל באמת באמת תדע ותרגיש את זה בלב שלה – שהיא מקום ראשון בשבילך,

שכל השאר בא אחריה,

שהיא טובה,

שהיא שווה,

יהיה לה הכל.

ה-כ-ל

 

אתה יודע איש יקר,

כבר מאז שאנחנו ילדות (יש לך ילדה משלך?),

כל ילדה קטנה חולמת או לוקחת בפועל פרח עם עלים וקוטפת עלה עלה

ושואלת

אוהב אותי?

לא אוהב אותי?

אוהב אותי?

לא אוהב אותי?

ואם העלה האחרון – אוהב אותי!!!

אז היא מאושרת!

 

גם אשתך. היקרה. זו שאותה קידשת. זו איתה כרתת ברית.

היא כמהה, כל כך כמהה, לדעת שאתה אוהב אותה!

להרגיש את זה, בעצמות שלה,

בלב שלה,

במוח שלה.

לדעת: אני מקום ראשון בשבילו!

הוא אוהב אותי!

אוהב אותי!

 

כוח החיות (בשורוק) שהקב"ה נתן לך הוא לעיתים כפול ומכופל – גם חיות בשבילך וגם חיות לרעייתך.

כאשר אתה נותן לאשתך, מעניק לה, משפיע עליה מטובך (וזה בכל המובנים, גם גופנית, נפשית, רגשית, שכלית – הכל. גם בחיים האינטימיים ביניכם כאשר אתה מעניק לאשתך אתה נותן לה חיות. וכאשר אתה מחסיר ממנה גם שם – אתה ממש "מכבה" אותה, לוקח ממנה בדל של חיות. כי מיניות היא לגמרי לגמרי ביטוי של חיות) – אתה באמת באמת מחיה אותה.

הרגשת פעם איך זה להחיות בנאדם?

זה באמת כוח על איש!

ויש לך אותו בידיים

בלב

במחשבה

בך.

לך תרעיף אותו, תשתמש בו – ועל אשתך. יחידתך. רעייתך.

תגרום לה להרגיש שהיא מקום ראשון אצלך.

ויודע מה?

יודע מה יקרה אחרי שהיא תרגיש את זה?

את זה אני כבר לא אגלה לך אתה תראה בעצמך!

(רמז: רק דברים טובים גם *עבורך*)

 

-------------------------------------

 

והפעם לאישה:

אישה יקרה,

ניסיתי לחשוב ביני לבין עצמי מהו הצורך הכי בסיסי, מרכזי, עוצמתי שיש לגבר בחיי הנישואין?

עלו לי כמה וכמה...

אבל אחד מהם צף מעל כולם וגרם לי למרקר אותו במוח שלי יותר מכולם

 

אז משתפת גם אותך (וגם את עצמי )

שהצורך של האיש שלך, אולי הצורך הכי הכי עמוק וגדול הוא:

הצורך שלו להרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא!

כשהגבר שלך ירגיש שאת מקבלת אותו כמו שהוא,

שהוא בסדר,

שהוא מוצלח,

זה יגרום לו להרגיש שלמות נפשית כזו, שלמות שהוא כ"כ כמה לה.

 

כבר מאז שהגברים ילדים,

מחנכים אותם, אותנו,

שגבר נמצדד בהישגיות.

אז הם תמיד מרגישים בתחרות סמויה

תמיד רוצים לחו7ות הצלחות

תמיד רוצים להרגיש "שווים"

תמיד מפחדים מכישלון, בכל תחום שהוא

אצלם זה: אם לא הצלחתי ב___ = משמע אני כישלון!

העולם שלהם הוא הרבה יותר דיכוטומי, קר, חותך, אכזר

לא זו בלבד, אלא שעוד מוסיפים חטא על פשע (בתרבות) וגם אומרים להם: אם אתה בוכה אתה ילדה עם קוקיות...

אם אתה מביע רגש אתה נקבה...

אם אתה רגיש מדי אתה רכרוכית 

אתה לא גבר

אז בנוסף לכל זה - גם מונעים מהם להביע את הרגש של עצמם!

 

אז גם לקחו מהם דבר כה בסיסי

וכל מי שיש לו ילד בן - יודע עד כמה זו שטות לעשות את החלוקה הטיפשית הזו בין רגש לבנים ולבנות - כי ברור שיש לשניהם רגשות!

וגם הסלילו אותם להתייחס לעצמם ולהעריך את עצמם בכמה הם שווים

ולמי יש יותר בהכל

יותר כסף

יותר שרירים

יותר הכל...

ואם לא הצלחת=אתה אפס. אתה כישלון. אתה אפילו לא גבר, רק נמושה.

 

וכמה שזה כואב!

כואב כואב כואב!

וכמה שזה לא נכון!

וכמה שזה מעמיד אותם לפעמים מול מציאות לא הגיונית!

 

וכשהם נכנסים לתוך חיי הנישואין,

וכשהם בחרו בך וקידשו אותך קבל עם ועדה ואמרו לך:

הרי את - ורק את

מקודשת לי - ורק לי

כמה הם ייחלו בסתר ליבם לרגע הזה בו הם יוכלו להרגיש איתך, האישה היקרה שלהם, בבית.

 

בית.

את הבית שלהם.

את השלווה שלהם.

את הנחת שלהם.

את המקום בו הם רוצים להרגיש ***מי שהם***

בלי שיפוטיות

בלי ביקורת

בלי עין עקומה או חצי עקומה

בלי זילזול

בלי הקטנות

בלי הישגיות

בלי השוואות

בלי ניצחונות או התרברבות -

רק הם.

נקיים.

עם הלב שלהם מוגש לך על מגש. וזהו.

בלי כל החיצוניות הזו שכבר ליבם קץ בה!

 

והם כל כך כל ך זקוקים לקבלה הזו!

שירגישו:

אשתי רואה אותי!

אשתי מקבלת אותי!

כמו שאני!

על היתרונות שלי וכן, גם על הפאקים שלי!

מוחלת לי, סולחת לי, מקבלת את זה שאני לא משולם! מקבלת את זה שאני בנאדם!

ו-וואלה אוהבת את מי שהיא רואה מולה - אותי - כמו שאני!

 

וואו.

המקום הזה בנפש שלהם הוא הכל בשבילם!

אם יזכו להרגיש מאיתנו את הקבלה הזו,

הקבלה ללא תנאי הזו,

האהבה שאינה תלויה בדבר הזו -

הרווחנו את הלב שלהם!

הרווחנו את השמחה והחיוך שלהם!

ושהגבר שלך מחייך, שמח, מאושר, שלם, מרגיש שמקבלים אותו - הוא פורח.

ואת יקרה?

את תפרחי יחד איתו 

 

שנזכה לקבל  

 

עכשיו כשכתבתי את השורה הזו עברה בי צמרמורת - כי פתאום עולה לי שבעצם כל המהות של האישה היא הקבלה,

גם ביהדות,

שמתייחסים לזכר כאל הנותן, המשפיע,

ואל הנקבה כאל המקבלת,

גם באופן חיצוני הקב"ה ברא הבדלים ביולוגיים בין איש לאישה -

ופתאום הקבלה הזו מתחוורת לי במלוא עוצמתה גם בעוד פן נוסף!

גם קבלה שלנו מהטוב של האחר

אבל גם קבלה שלנו *את האחר* ***את האיש שלנו כמו שהוא***

 

שנזכה!

 

 

אז איך להצליח בפועל?

 

כמה דברים שיכולים לעזור:

 

1. ההבנה שאישי, כמוני בדיוק, וכמו כל אנשי העולם - הוא בן אדם. לא מלאך.

ומתוקף כך - לפעמים הוא עייף/חולה/טרוד/עמוס/עצוב/לא במיטבו - וגם התנהגותו לא תמיד במיטבה כנגזרת מכך.

וכמו שאני מקבלת את עצמי גם ברגעים הפחות יפים שלי, 

ומוחלת וסולחת לעצמי,

ויודעת שבסה"כ הכוונה טובה ואני משתדלת ולפעמים נופלת - כך אותו דבר בדיוק לעשות עם האיש -

לזכור שאם עכשיו הוא הגיב בחוסר סבלנות/שכח משהו שביקשתי/כל דבר אחר שהוא לא מושלם - אז נכון, זה מבאס, אבל הוא רק בן אדם ומותר לו לטעות לפעמים ולא להיות מושלם.

 

2. ההבנה שאישי הוא אישי

ואני זו אני.

 

נשמע מצחיק, אבל זו הבנה חשובה ואפילו עמוקה *מאוד*

כיוון שאנו כבני אדם נוטים לחשוב שאם *אנחנו* מאמינים במשהו מסוים שהוא טוב - כולם צריכים להאמין כך

או אם *אנחנו* חושבים שצריך לנהוג כך וכך - כולם צריכים לחשוב כך,

כאשר ה"כולם" הזה זה בעיקר האיש...

 

ובכן, זה לא תמיד נכון.

לפעמים דווקא האיש בטוח שמה שנכון זה מה *שהוא* חושב ומרגיש.

אז מי אמר שאנחנו צודקות?

אולי דווקא הוא?

אולי שנינו?

אולי אף אחד מאיתנו?

 

הרעיון הוא להבין שיש כאן עוד בנאדם שלם

עם שאיפות

רצונות

רגשות

מחשבות

 

וזה בסדר

ולגיטימי

וטוב!

 

כי הוא - הוא

 

3. ההבנה שאם אני מקבלת את אישי כמו שהוא - זה לא בא על חשבוני, זה לא אומר שאני בהכרח מסכימה עם הכל, זה לא אומר שאני מבטלת את עצמי ואת מי שאני - זה רק אומר שאני מבינה שאנחנו שני בני אדם שונים עם זכות לחשוב ולהרגיש מה שטוב ונכון לנו.

זה חשוב כי הרבה פעמים יש לנו בראש מחשבה שאם נקבל את השני - זה מאיים על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו מאמינים בו.

וזו טעות.

זה לא צריך לאיים.

הכל בסדר - מותר לנו לחשוב אחרת. מותר לנו להרגיש אחרת. מותר לנו לראות אחרים דברים.

שום דבר מעצמי וממה ששלי לא נעלם בכך, זה רק שאני מאפשרת גם לשני מרחב מחייה.

 

4.להפסיק לקחת את השני כמובן מאליו + להגדיל את הטוב בבן הזוג -

כל דבר טוב שבן הזוג עושה, כל תכונה טובה שלו, כל השתדלות שלו, כל מאמץ שלו - 

קודם כל *לראות* את זה

(ולא לקחת את זה כמובן מאליו - כי זה לא!)

אח"כ להגדיל את זה - בעיני עצמנו קודם כל

ואז בעיני בן הזוג - לומר לו את זה, לפרגן, להחמיא, להעריך, לדבר את הטוב הזה שאנחנו רואים *בו*.

 

מה שזה עושה לנו בנפש - זה שזה ממש מרחיב לנו אותה להתרגל להתמקד בטוב ובחיובי שבשני, וממילא כך נראה את כל כולו באור יותר חיובי ויותר נוכל לקבל את כל מי שהוא מהמקום החיובי הזה.

וגם אצל השני - זה יוצר הרגשה טובה כאשר ההערכה שלנו כלפיו והקבלה שלנו אותו מצליחה להשתקף גם לו בצורה הזו.

 

וכמה דוגמאות בעניין הקבלה של בן זוגי כמו שהוא:

 

א. האיש אוהב לשחק במחשב

האישה חושבת שזה ילדותי, טיפשי, בזבוז זמן וכן הלאה.

 

מה עושים?

 

אז לפי הסעיפים שרשמתי למעלה ^

מבינים שזה מי שהוא.

זה מה שהוא אוהב

זה מה *שהוא* בוחר לעשות עם הזמן הפנוי *שלו*

זה מה שמשמח *אותו* ועושה לו כיף וטוב על הלב

יש לו עולם אמונות, ערכים, תפיסות לא בהכרח זהה לשלי ומותר לו וזה בסדר - כי הוא אדם בפני עצמו!

יש בו גם המון טוב אחר ולא מובן מאליו שאני זוכה לקבל, אז גם אם זה לא בא לי בקלות - מילא, זה שלו!

וכן הלאה על זו הדרך...

ומה שקורה אז -

לאט לאט כל פעם שהאישה רואה את בעלה משחק במחשב היא פשוט תחייך לעצמה ותאמר "איזה כיף שהוא נהנה ושמח ככה."

וזהו.

המקום הזה יצור גם בלב האישה הבנה, קבלה, שיחרור

וגם בלב האיש ידיעה שאשתו מקבלת אותו כמו שהוא ולא מנסה לחנך או להטיף או לשנות אותו בדברים שהוא כן חושב שהם טובים לו...

 

ב. האיש ניקה את הבית/בישל לשבת איך שהוא רואה לנכון

והאישה כועסת שהניקיון או הבישול לא נעשו בסטנדרטים *שלה* או לפי הרצון שלה ואיך ש*היא* רואה את הדברים -

שוב כנ"ל לפי כל התהליך ולהבין שהוא זה הוא

ומבחינתו *זה* ניקיון טוב

ומבחינתו *זה* בישול טוב ומכובד ומספיק לשבת...

אז מי אמר שדווקא אני צודקת?

הוא זה מי שהוא וכך הוא רואה את הדברים...

 

ג. האיש שכח לעשות משהו שהיה צריך

האישה כועסת עליו ו"אתה לא אחראי ותמיד שוכח" וכו' -

כאן אין הכוונה לקבל את השיכחה תמיד במובן של זה טוב לשכוח,

אלא כאן הכוונה היא לקבלה של האדם כאדם לא מושלם שמותר לו לטעות

והוא עדיין אותו האיש האהוב והטוב, אלא פשוט שטעה, שכח, מותר לו, זה בסדר, הוא רק בן אדם!

אז כאן הכוונה היא במובן של קבלה שלך כאדם שלם ולא מושלם שמותר לו לטעות לפעמים והעולםלא יתמוטט...

 

יש עוד הרבה להאריך, אבל זה לבינתיים  

ו
עין טובה
עין טובה
לב טוב
מחשבות טובות אחד על השני

בהצלחה רבה!

את מגיבה בכנות למצב אבל "עולם הדייטים" לא עובד ככה.. 
יש לו חוקים אכזריים, מטופשים ומפלים.. 
לגרוש/ה נלווה בדרכ הסטיגמות והשיפוטיות: 
- הוא לא עשה מספיק להציל את הקשר
- הוא בחר גרוע מלכתחילה
- הוא כמו רכב שעשה תאונה, ויש לו עדין חלקים שבורים

- הוא יביא את הצרות של הקשר הקודם שנכשל לתוך הקשרים העתידיים

וכו'. 

ובקיצור בעיה גדולה להוריד את המסכים האלה וגרום לאנשים להכיר אותך.. ואין שום קשר לגרושין בהכרח. 
תראי לדוגמה את הסרטונים האלה: 
דייטים עם טרשת-

גרושה חילונית צעירה- 

 

מה את מחפשת?

תזרמי עם הכל, ומה שיבא ויהיה לך טוב איתו זה זה.
צריך לצאת מנקודת הנחה שכל מה שיקרה ה עושה ותכירי מישו בעזרת ה ותסתדרו בעזרת ה.
אבל אל תתעסקי במה אני שווה וכמה אני שווה
אולי ה יזמן לך רווק.. אולי גרוש עם ילד.. אולי גרוש עם שני ילדים.. אבל את תתעסקי בעצמך ומה טוב לך ולא תתעסקי בשווי שלך.
השווי אינו מדד לאושר וסיפוק בחיי הנישואים...

וזה לא קשור דווקא בדימוי חברתי מהצד הנשי
מכיר אלמנים וגרושים בלי ילדים שהתקשו
ומכיר נשים עם 5 ילדים שהתחתנו עם רווקים
את בעיקר צריכה חברה טובה שתתמוך בך שתדאג שלא תשכחי כמה כל הדברים הללו שכתבת על עצמך נכונים
הגרושין לא הפכו אותך לפחות יפה, משכילה או בעלת ערך. את חייבת, פשוט חייבת לזכור את זה ולא ליפול ליאוש. כי יש בחוץ הרבה אנשים שכבר לא מאמינים כמוך בבית חדש או בחיים שמחים והם מתפשרים על פירורים של חיים. מפגשים ואז איש לביתו וכד
אז עשי לך רב, קני לך חברה, היי תמימה עם ה' ואל תשכחי לבשר לנו טוב

רק 2 הערות קטנות לסיים
1. קחי בחשבון שבתקופת הקורונה יש האטה גם בתחום הזה במשק
2. עם כינוי כמו @לחוח את מבריזה מראש את כל אותם הבחורים האיכותיים הרגישים לגלוטן, אולי תחליפי את השם לכרוב ניצנים או משהו??? (ואם זה לא הצחיק אותך אז סימן שלא הצלחתי לשחרר אותך, אבל אולי עוד כמה אנשים טובים יחזקו את לבך ותאפשרי לאיזה חיוך להפציע)

עכשיו למדת מהעבר בטח את תעשי את כל המאמצים שיהיה לך שלום בית,

וגם בטח בעלך החדש למד מהעבר ואין ספק שיהיו לך רק חיים טובים אמן.

ביקורתית. תקראי את השרשורים שלה ותראי שבמצב שלה לא הייתה אופציה אחרת.. היא ניסתה הכל ומעבר

כמו שאומרים - את צריכה רק אחד

לגבי התדמית- זה נכון. וכמה שאולי קשה לך לשמוע את זה - זה הגיוני. אני חושבת שנכון וטוב לקבל את זה ולא להיפגע מזה כל פעם מחדש. זה מאוד טבעי ונורמלי לגבר רווק לא מבוגר להעדיף לשמוע על רווקות ולא גרושות. גרושה עם ילד זה תיק. תיק עשיר אולי מלא גם בהמון דברים טובים אבל עדיין תיק. (גם גרוש עם ילד... לא דווקא אישה) האם זה אומר משהו רע עליך ספציפית? לא!!
את יודעת מי את, מה את מסוגלת להביא, ואיזה איכויות יש לך.

גם מנכ"לית או סתם מנהלת בחברה זה משהו שמצמצם אפשרויות.
גם פרמטרים אחרים - לפעמים בצדק ולפעמים בכלל לא אבל להילחם מול המציאות סתם מכלה את כוחותיך.
אז הצטמצמו לך האפשרויות? יופי.
את ממילא צריכה אחד . הקב"ה יזמן אותו בדיוק ברגע שזה צריך לקרות. והאדם המתאים לך ישמח בקשר איתך בדיוק כמו שאת.
את רק צריכה להמשיך להשתדל בכל האפיקים שאת מכירה ולהתפלל

וכמובן- לפתוח גם מצידך את האפשרויות. הוא לא חייב להיות רווק, אולי באמת עם גרוש יהיה קל יותר כי אתם במקום נפשי דומה. אולי לא.

ועוד דבר קטן- זה כמובן קשה אבל יכול להיות שאם תהיה הרבה פתיחות מצידך לספר על התהליך והסיבות שלך כבר בתחילת קשר, זה יכול לשחרר את הצד השני מסיפורי הסרטים שיש לו בראש. לא יודעת בדיוק מה ואיך אבל תחשבי על זה

בהצלחה!!

גבר שלא ירצה אותך הוא גבר גאוותן ואגואיסט.
בעז"ה זכית בזכות הסטטוס החדש שלך להרחיק ממך גברים כאלה.
לרוב הגברים (*אני מכלילה עכשיו*) יש אגו וגאווה, הרבה גאוה, וגאווה היא שורש כל המידות הרעות.
בגלל הגאווה שלהם קשה להם להעניק לאשה ולראות אותה בעין טובה, כי הם מרגישים שרק מגיע להם , מגיע להם הרבה והכי טוב. הם מחפשים לקבל מהאשה ולא לתת לה, יחס, אהבה, חיזור, תשומת לב, פינוק, דאגה, אמפטיה.
הם לא מבינים את הדברים האלה.
חלק מזה נובע מהשורש שלהם וחלק מזה הם קלטו מהסביבה שלהם, מהבית שבו הם גדלו.
אני מכירה משפחות כאלה שהבן הוא כמעט עגל הזהב בבית. נסיך ואפילו המלך (כמעט כמו אלויס). עושים בשבילו הכל.
והילד גדל לגבר גאוותן ומפונק שמרגיש שהכל מגיע לו.
וככה הוא מגיע לזוגיות.
גאוותן כי הוא לא מקבל את עצמו וצריך כל הזמן כבוד מהסביבה ולהרגיש חשוב ועליון יותר מאחרים בשביל להרגיע את החוסר בטחון שלו.
יש גם תסביך אדיפוס לאמהות (אמהות מאוכזבות, בודדות, שחסר להן יחס ואהבה מהגבר שלהן שלא מעניק להן, ומשליכות את כל האהבה שלהן על הבן).
אולי ראית פעם אצל משפחות צרפתיות איך מאמו מפנקת את הבן שלה,
איך היא קוראת לו מופיס mon fils, בני, בהערצה ממש. אני ראיתי הרבה כאלה.
הבעיה בכל זה היא שבשביל זוגיות טובה של השתוקקות *הדדית* ואהבת עולם, הגבר צריך להעניק לאשה, לשמח אותה, להשפיע עליה.
אחרי הכל היא נקבה. נקבה בגוף ובנפש.
והוא השמש שמאיר עליה.
גבר גאוותן ואגואיסט שחושב שמגיע לו הכל והכי טוב, לא יודע להעניק ורק רוצה לקבל.
הוא לא חושב מה יעשה לה טוב, מה ישמח אותה.
(לאשה זה בא באופן טבעי, מטבעה היא בנויה להעניק, לאהוב, לתת אהבה, להביע רגשות, לחשוב על הצרכים של האחר לפני שלה)
אבל ככה הזוגיות נפגעת.
אז דווקא זכית.
בעז"ה תמצאי גבר ענו, שלא יהיה לו אכפת מהתווית שלך ויראה אותך, כמה את שווה, יראה את כל מה שטוב בך, ישים אותך במרכז חייו ויעניק לך כי מגיע לך.

הקטע עם אמא שלו ותסביך אדיפוס. וואי כמה שדייקת
בכל מקרה ראיתי מישהי שכתבה ככה לרבנית ימימה מזרחי והיא ענתה לה:
עכשיו ה' עושה לך קל, אומר לך בפעם הראשונה לא ידעת לבחור מישהו טוב, אז אני אתן לך תווית של גרושה כדי לסנן מראש את הלא ראויים... כל מי שלא ירצה אותך בגלל התווית, לא מתאים לך פשוט

מגזימההההה

הכללתי והגזמתי, אבל עדיין.
ואם אתה לא מבין מה שכתבתי- ב"ה.

אבל אגו של גברים זה חוש בריא בהחלט.
צריך לדעת מתי להשתמש בו

בעז"ה מתפללת שחוט של חסד יהיה משוך עלי כמו אסתר

יש גברים טובים, ושלי הכי טוב מכולם כמובן.
אבל כתבתי ספציפית ללחוח.
באותה מידה אני יכולה לכתוב גם איפה נשים (*בהכללה*) טועות.

יכולת לנחם ולהגיד את מה שכתבת גם בלי ההגזמות ובלי ההכללות, אבל עדיין בחרת בדרך הזאת.

וזה בלי להתחשב בזה שהיה פה לשון הרע מטורף על גברים.

אם היית מכיר אותי היית יודע שאני אפילו מאוד שובניסטית בחיי האישיים.
אבל בשביל להיות אישה שובניסטית צריך שיהיה לה גבר חכם אמיתי, עם הדדיות מסויומת וקרקע פוריה.
לא באתי לנחם כמו כולם. באתי להראות נקודת מבט קצת אחרת. ולא נורא אם תשמעו גם קצת מילים נוקבות שאולי אינן פוליטקלי קורקט.
נשים בהחלט שוגות (ואני בטוח שגיתי ושוגה) וגם גברים, אבל באופן שונה, כי אין באמת שיוויוניות בזוגיות. התפקיד של הגבר שונה בתוך ההיררכיה הזוגית.
בכל אופן במטותא כדאי שנעצור כאן בוריס. אני חושבת שאני לא מסבירה את עצמי טוב גם כי אין לי כוחות להאריך וגם כי לא הכל אני יכולה לומר בפורום מעורב.

עד בוריס!!!!

לבחור בניק בשם "בוריס"

באמת רק יושב שמיים יודע למה בחרתי בניק הזה
פשוט הדבר הראשון שקפץ לראש

וזה התנצלות אם היה בדבריי משהו פוגע

כלומר כתבת תיאור מאד ספציפי של גבר. על היחסים שלו עם אמא שלו ואיך שהוא גדל. זה לא נראה לי דרך לספר על מקור שיש בנפש של הגבר שיכול להתבטא לטוב או לרע. את מבינה מה אני מתכוונת?

זה יותר סיפור של גבר כלשהו. נראה לי קשה להגיד שזה הכללה על גברים.

אמרתי הכללה כי לזה התכוונתי
ולא לאף גבר ספציפי.
ככה ראו עיני וליבי פעמים רבות.

אה נכון! אני 😅

איזה תגובה מייאשת. אולי עדיף כבר לא להתחתן. נראה לי יחסוך הרבה כאבי לב.

 

ובכללי אני לא מסכים עם מה שכתבת כאן. הרוב המחולט של הגברים לא גאוותנים. יש כאלה שכן, כמו שגם יש כמה נשים גאוותניות. יש אנשים עם מידות רעות, גברים ונשים. 

 

עלול להיות מצב שגבר שקוע קצת בעצמו, זה לא קשור לגאווה, גם גבר לא גאוותן שמרגיש שפל רוח ממש, יכול להיות קצת שקוע בעצמו. כי ככה הנפש הגברית בנויה, מתוך עצמי אל העולם (בעוד אצל נשים זה קצת הפוך). ככה הנפש שלהם עובדת באופן טבעי, גם אם הם הכי ענווים בעולם, זה בכלל לא נובע מהרגשת חשיבות עצמית ואגו. כמובן שהם צריכים לעבוד לצאת החוצה מתוך עצמם, בטח בזוגיות, אבל זה בכלל לא קשור לעבודה על מידת הגאווה.

וטוב ש-ה' ברא אותם כך, כי יש בזה הרבה יתרונות והרבה טוב, גם אם יש חסרונות מסוימים שדורשים תיקון. 

 

אני ממליץ לפתח עין יותר חיובית על המין השני. זה לא בריא לחיות מתוך מבט כזה שלילי על גברים. 

שיש להם סטיגמות על גרושות ולכן לא מוכנים לשמוע בכלל. 

אבל זה לאו דווקא נובע ממקום של סטיגמה, למשל אני(במקרה אני כהן אז זה בכלל לא היה רלוונטי לגבי) לא הייתי מוכן לצאת אם גרושה גם אם היה מותר לי בגלל הרצון הזה של להתחיל מאותו מקום עם הבת זוג שלי, שזה יהיה משהו ראשוני ומיוחד לשתינו. 

קשה לי להאמין שבחתונה הבאה שלך (בעזרת השם בקרוב) את תבואי עם אותה תמימות, ואותה התרגשות שבאת לחתונה הראשונה, ושתסתכלי על החתן שלך כמו שהסתכלת על החתן הראשון שלך.. יש איזה משהו בראשוניות הזאת שלרוב האנשים (במגזר הדתי\חרדי) מאוד חשוב. ואת מוסיפה שיש לך ילד, אני לא הייתי מדמיין את עצמי מגדל ילד של מישהו אחר, רגשית אני מרגיש שזה היה יכול להיות לי מאוד קשה.

שכשעשיתי ויזה לאמריקה לפני כמה שנים
אז הפקיד האנטישמי שם שאל "וזה לא קשה להיות גרושה דתיה" אז אמרתי לו שהסטטוס הזה קשה בכל המגזרים.

כי לא נראה לי שלגרוש (או גרוש פלוס) תהיה איזה שהיא בעיה לנסות.
ואם את מחפשת דווקא רווק- למה? מה הבעיה בגרושים?

אני חושבת שיש גם רווקות ואפילו רווקות נוצצות יפות ומוצלחות שלא תמיד הולך להן בשוק השידוכים.
(מכירה אישית...)

אני חושבת שנכון יהי להתמקד בלדייק את עצמך להיות כמה שיותר מוכנה לחיי זוגיות בריאים
לטטפל במשקעים וללמוד מדברים שלא עבדו בזוגיות הקודמת
להאמין בטוב שבך

ולהאמין בה' שבע"ה ישלח לך את זיווגך ברגע שתהיי מוכנה לו.
וכל זה נכון לגרושה אלמנה ורווקה
צעירה מבוגרת יפה או פחות...

שיהיה בקלות!
את צריכה רק את האחד שלך

הוא להיזכר את התקופה שיצאת לפני החתונה.
אם היו מציעים לך בחור גרוש +1 איכותי איכותי איכותי באמת! איך היית מגיבה.

זה לא מרוע. מה לעשות שיש מורכבויות בכל מציאות חיים, דבר שיכול להרתיע במקרים רבים.

כרגע אני לקראת התחלת הליך גירושין אחרי שנה וחצי נשואים. וכל כך מבין את התסכול שלך. עוד לא גרוש וכבר רואה את האות קין על המצח שלי.
אני אגיד לך משהו שפעם אמרו לי. הסרט הזה שלך היה אמור לקרות בעולם. אם ה' שם אותך בו כשחקנית ראשית - כנראה שרק את יכולה להביא סוף טוב. וכל אחד אחר שיהיה במשבצת הזו יקרוס.... מקווה שמחזק קצת.

התא של הכלבה פתוח כל הזמן (תא, לא כלוב, כמו פינה אישית שהיא רק שלה), והיא נכנסת לשם מתי שהיא רוצה (בד"כ לנוח או בלילה) ויכולה לצאת מתי שרוצה, וגם החתול בחר להיכנס חחח

אז מה מוסר ההשכל? שגם בנישואין אנחנו *בוחרים* ומחליטים כל יום מחדש אחד בשנייה ובוחרים לאהוב

(אה-אה! הפכתי את המסר שמצאת לגמרי 🤣)

ש@נגמרו לי השמות ענתה

גם אנחנו התגעגענו

תאמת שהחברה החליטה שהם יריבים.... יפים ומתוקים ❤️

אחלה תמונה ליועצת זוגית באמת

ה' יעזור

ולפטופ מקולקל ברקע
זה היה מעיד על לבטוב

מחיר למשתכן - חיסכון השקעה וצריכה

אני חושבת שמחיר למשתכן נותן אופציה לזוגות צעירים סופסוף לקנות דירה, אפילו שיש לנו קצת יותר מ10 אחוז הון עצמי.
דירת 5 חדרים קומה 1 עולה 900,000 ומקבלים מענק מקום, אז מתקזז ל860,000 שח. לדירה כזו תכננו לקחת משכנתא סביב 680,000 שח, סכום נראלי סביר. ולא דירה שעולה מיליון מאתיים בשוק החופשי וללכת להשיג 25 או 30 אחוז הון עצמי נראלי הרבה יותר קשה...

העניין הוא, שאם לא נרצה לגור בה לכשתהיה מוכנה, האם יהיה מומלץ להשקיע?
קראתי בפוסט מה שכתבת, אני לא יודעת להעריך מה יהיה בעוד שנתיים באזור פה.
נבנה מקום חדש, מאמינה שיהיו עוד דירות להשקעה, נכון אז לא בטוח אולי שנמצא שוכרים במיידי, אבל זו דירה אטרקטיבית בקומה 1 חדשה, אפילו אם נלך על דירה של 4 חדרים שעולה פחות מ900,000...

מה יקרה אם עוד כמה שכנים ירצו להשכיר?

כדאי באמת לחשב

וגם במחיר השכירות. תתכוננו לפחות ממה שעכשיו

לעשות חשבון אמיתי. הוצאות (כ-ל ההוצאות כולל החזר המשכנתא, כולל לחשב איזה חדשיים וחצי בשנה שהדירה תהיה ריקה, ותשלמו ארנונה ולא תקבלו שכירות, כולל שיפוץ כל שהוא להתאים את הדירה, כולל הזמן שאתם משלמים כפל משכנתא במקום שכירות)
לעומת זה תחשבו את ההכנסות (שכר דירה נמוך יותר מאשר כרגע כי יהיה הרבה דירות להצעה, מחיר מכירה לא בעליה גדולה מידי)

ואז תחליטו.

אך מנסיון שלנו ושל חברים,
המחיר למשתכן הוא אכן הזדמנות שלא שווה לפספס .
מה עוד שתקופת ההמתנה לא מאד ארוכה.
אנחנו קנינו בעיר שלא גרים בה ויכולה להגיד לך שזו הייתה הזדמנות משמעותית עבורנו להשקעה.
מהנסיון שלנו כדאי מאד לעשות את הצעד אך במקביל לגור בדירת שכירות לא יקרה.
אנחנו גרנו כמה שנים בדירת שכירות זולה ובפשטות. ועכשיו ב"ה קונים בית בעיר שגרים בה.

כמה עלתה הדירה?

עלתה מליון ושווה עכשיו כמעט 2 .
לא מכרנו אותה(מסיבות שונות משכנו וקנינו).
אבל השכירות שאנחנו מרוויחים שם מידי חודש יפה.
לדעתי שווה לכם להתייעץ עם משקיעי נדלן באזור שאתם מעוניינים לקנות בו את הדירה ולבדוק ביקוש לעומת היצע,
וגובה התשואה העתידית שהוא חושב שתהיה.
אם זו נראית השקעה טובה, באזור שהערך בו צפוי לעלות או אזור מבוקש מלכתחילה לדעתי שווה מאד לקנות.
אבל אל תבזבזו את כל שכר דירה שתקבלו מהשוכרים על דירה יקרה שתשכרו במקום. אלא תשכרו דירה פשוטה וזולה יותר ואז ב5 שנות ההמתנה תוכלו גם לחסוך.
מנסיון זה עובר מאד מהר...
מציעה גם וממליצה מאד לקחת יועץ משכנתאות טוב ללקיחת המשכנתא, לנו חסך אלפי שקלים.
בבצלחה רבה!

ובשנה-שנתיים הראשונות אחרי ה5 שנים חלק ינסו למכור, מה שעלול לגרום לקושי מסויים במכירה

משמע שאת הדירה במחיר המלא שלה כנראה תוכלו למכור רק עוד כ10 שנים

דבר נוסף, לבדוק מצב שאתם יכולים לעמוד בתשלומי משכנתא + ארנונה של חצי שנה בלי בעיה

כי יכול להיות שלא מצליחים להשכיר
או לא מצליחים במחיר הרצוי
או שח"ו שנופלים על שוכרים שעושים בעיות תשלום

כרגע זה דווקא (כמה שנראה) נראה שזה זמן טוב לקחת משכנתא ויש צפי להתאוששות של המשק הנדל"ן

עד שנצטרך להכנס לדירה כבר יעברו 5 שנים.

אפשר לבדוק לפי הערכת שמאי של הקבלן (בבנק המלווה) או לפי פרויקטים דומים באזור.

לפי דעתי אם זה מקום שאין שום סיכוי שתגורו בו בהמשך אז זה סיכון כי השוק יכול להיות מוצף בדירות להשכרה כשתרצו להשכיר. אם במקרה ולא תמצאו שוכרים בסכום הגיוני אז תוכלו פשוט לעבור לגור בדירה זה מוריד את הסיכון משמעותית.

השאלה הגדולה לדעתי היא מה ההנחה על הדירה.