פורום סופרים וספרים (עמוד 75)

שבדוכנים המחירים בכלל לא נמוכים!

לכן אני מעדיפה את חודש הספר שיש בסטימצקי וצומת ספרים. יש עכשיו מבצעים מטורפים!!!

אבל באמת-  זה לא ישווה לחויה של שבוע הספר בפארקים ובכיכרות- הריחות, ההמון, המפגש עם הסופרים (יש לי שני ספרים עם הקדשה מאסתר שטרייט וורצל!) 

ולכן אני משלבת בין השניים- אני גם הולכת לגני יהושוע- לדוכנים, וגם חורשת את סטימצקי

אבל אני ממש אוהבת את האווירה וסתם לטייל ולהסתכל.

זה ממש מגניב!

והיום שבוע הספר התחיל!

איזה כיף

ככה זה אצלי לפחות.

מצאו מתי לתקוע אותו...

למה הם לא חיכו עם העסק הזה לחופש?!

חיים שפירא חתם לי על ארבעת הספרים שלו [התרגשות], קניתי גם ספר אחד של סטיבן קינג, אחד של ניל גיימן, אחד של אס"ק ואת "גנבת הספרים". שלושת האחרונים היו הוצאה די רצינית [מעל 150 ש"ח] אבל בירידים אני משתדלת לקנות אצל הוצאות הנישה הקטנות [כמו אופוס] שלא יכולות להרשות לעצמן מבצעים מוגזמים. גם להן יש זכות קיום. מי עוד יוציא עשרות ספרי מד"ב ופנטסיה אם לא הם? כמו כן, בשבילי זו הזדמנות מיוחדת לקבל גם את 'הצל של אנדר' במחיר מבצע שהוא לא יזכה לו בשום מקום אחר. ככה שכולם מרוויחים.

לדעתי הירידים שווים בעיקר בשביל הספרים הפחות מפורסמים האלו ובשביל לתפוס את הסופרים האהובים עליך ולקבל מהם חתימות. בשביל מבצעי שלושה במאה [שהיו בגרסה זו או אחרת בכל הדוכנים של ההוצאות הגדולות] אני אלך השבוע לצומת / סטימצקי ושם אני אוכל גם לקחת שלושה משלוש הוצאות שונות. יותר משתלם.

ואני מסכימה איתך לגבי גישתך לזכות הקיום של ההוצאות הקטנות.

אצלי זה בא לידי ביטוי בקניה בחנויות קטנות:

אני עושה לי רשימת קניות בראש (גרביים, חוטים וכו) ואז כשאני מגיעה לשוק מחנה יהודה או לעיר, אני נכנסת לחנויות שנבלעות בין רשתות השיווק הנוצצות, ודווקא שם אני קונה, ובכך מרוויחה לפרנס את המוכרים הקשישים שנשכחו מהעולם, וגם זוכה למחיר נמוך בהרבה!

חיים שפירא, מתורת המשחקים.

שהוא לפני האתר סימניה:" רקע: חיים שפירא רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטת תל אביב.
בעל שני תוארי Ph.D , האחד במתמטיקה (תורת המשחקים) והאחר בהוראת מדעים (על אינסוף). מלמד פסיכולוגיה, פילוסופיה, מתמטיקה וספרות. היום משמש ראש תוכנית משפטים־כלכלה במכללה למנהל. זכה פעמים רבות בפרס המרצה המצטיין.

חיים שפירא הוגדר כאחד המרצים המבוקשים בישראל הן על־ידי “גלובס“ הן על־ידי “דה־מרקר“, וספרו שיחות על תורת המשחקים הוא רב מכר"

עד כמה שידוע לי חיים שפירא מלך לך בני הוא תושב ארה"ב.. ומן הסתם גם קשיש למדי...

או שמא זה היה "שיחות על תורת המשחקים"? נה.

הוא לא הולך רחוק, 

הוא יותר מביא רקע ונותן את האווירה של תורת המשחקים..

אני אישית לא אהבתי..

העדפתי את החומר היבש יותר של תורת המשחקים, ספר שאפשר ללמוד ממנו אבל הוא אפילו לא נגע בעצים, קבוצות ידיעה וכו.. (לפחות בחיפושי הקודחים)

מזל שלא התלהבתי עד קניה ורק שאלתי אותו מחברה..

ויש לי ספר נוסף בשם "תורת המשחקים" שהוא יותר מתמטי וגם יותר מתייחס לעולם העסקים. אני לא גדולה במתמטיקה, ככה שטוב שמישהו מוריד את זה לעם.

אבל נסי את "על הדברים החשובים באמת" ואת "קהלת" של חיים שפירא. מחכימים.

אתמול בערב הגעתי הביתה והיום אני נוסעת שוב, והכל בגלל הבגרויות האלה.. אבל בטח ניסע אחרי שייגמר השבוע, לאיזה חנות באזור.

תכל'ס - מה זה משנה מתי ואיפה? העיקר שפעם בשנה אני יכולה לקנות ספר בלי לחשוב פעמיים

[שנה שעברה זה היה ממש טראומה - נסענו לעיר רחוקה יחסית, בערך שעה וחצי, בשביל להגיע ליריד ולא לסתם חנות. בסוף לא היה יריד, וקנינו ב'צומת ספרים' בקניון.. ]

(לחשוב על מספר? אמ... 42! אם כי לרוב זה 7.)

למרות שאני לא חובבת מתח מושבעת!

רוב ספרי המתח של היום אפשר להסתפק בתקציר, או לחשוב מה קרה, או הרלן קובן ועוד כל מיני ספרים ממוחזרים חסרי תוחלת

גאוני? ממש לא. בנאלי וצפוי.

מה גם שיש ספרי מתח כמו דברים חדים, שגם הוא דבילי לחלוטין, אבל לפחות בין לבין יש כל מיני הרהורים או תובנות שנותנות סיבה לקריאה.

או אחרים שיש בהם דמויות, או עלילה שהרקע נותן בה רצון להכיר יותר.

אבל בזה אין כלום מכל הנ"ל.

ואני לא חוזרת בי משום מילה שכתבתי!

"בנאלי וצפוי?"- מאיפה הבאת את זה? הוא הכי לא בנאלי והכי לא צפוי!!

אני לא יודעת מה איתך, אבל לי לא היה מושג איך בן אדם יכול לדעת מה אדם חושב, וזה סיקרן אותי מאוד. מה אתה רוצה להגיד? שידעת את הפתרון מקריאת התקציר?

אם כן- אתה גאון בטירוף, אבל רוב בני האדם- לא, ולהם אני ממליצה מאוד כן לקרוא!

ולא, אני בת.

שאכן, לא נראה לאחרונה.

אוקי, הרעיון בתקציר מסקרן, אבל הפיתרון דפוק, ולא מחדש דבר, וגם הדרך לפיתרון.

ואין גם מה להרוס בזה, אני אומר שהפיתרון הוא פשוט עניין של אקראיות ומזל.

רעיון מסקרן. וזהו. לכן אמרתי שאסתפק בתקציר. כי זה הדבר היחיד שטוב בספר הזה, וחבל שהוא הטריח את עצמו ואת כל מי שצלח את כל עמודים בכתיבת הספר.

ספר טרחני.

היא סתם חיקוי.

איך אומרים, תמיד מחקים את הטוב ביותר

נשבעת לך שלא ראיתי אותך לפני כן..

ואני כבר חשבתי שהצלחתי למצוא כינוי שאין לאף אחד..!

את\ה משתמש\ת פעיל\ה? אם כן- אני אחליף כינוי, אם לא- אז לא...

תמיד תמיד תמיד אותו סיום [חוץ מספר אחד שבסוף הוא כן מת..]

"קראת אחד קראת את כולם".

ומכיוון שקראתי כבר איזה 6-7 ספרים שלו אני פטורה מלקרוא אותו לנצח. תודה!

ואת אומרת שהוא נשמע ממש יפה.

|נאנח|

אבל תתעודד אין לי מאיפה להשיג אותו

יש לי כבר השערה לכיוון הפיתרון,

אבל עדיין שווה קריאה.

לא נקי כל כך אבל מענין

אני מתכוון בהוצאת נצח, ההוצאה לגדולים כביכול,

הלא מנוקדת ולא מצונזרת ולא בעיבוד ר. פרידמן.
 

ספרים יפים, דתיים, ומלאי הסטוריה של עם ישראל.

ר' יוסלמן

זיס אופנהיים

ר' עקיבא

בת הש"ך

ועו כהנה וכהנה...

ספר קריאה, רומן, פרוזה...

לא תולדות חיים של רבנים, תודה.

נראה לי שהסיפורים שהומלצו מתאימים להגדרת רומנים היסטוריים.

חבל לפסול אותם רק בגלל שכתוב 'רב' בכותרת. מדובר בספרים ממש טובים!

(כמובן בהוצאה הישנה והלא מעובדת. )

היחיד שעולה לי לראש זה הדס של אסתר פיין (זה יהודי , בארץ ישראל .. אינלי כח לפרט ..)

אני אבדוק עוד .

נוסטלגיה...

בס"ד

רומנים הסטריים? לא קראתי, אבל אני חושבת ששני ירחים עונים על ההגדרה.. לא?

לא קראתי, אבל סיפרו לי, והמליצו מאוד.

אמנם פחות טוב מהדס (בהרבה) אבל מי שבכה כשהדס נגמר יותר מאשר במשך הספר עצמו- אולי יהנה ממנו בכ"ז.

לא זוכרת את השם אבל אני מניחה שבספריה ידעו לאתר לפי שO VXUPR,/

מה רומן היסטורי בו ?? 

רומן היסטורי הוא רומן , שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו. לעתים עומדים אירועים היסטוריים ידועים במוקד העלילה, שגיבוריה הראשיים הם דמויות היסטוריות ממשיות...

?

?(זה לפחות מה שוויקיפדיה אומרים ...)

בס"ד

רק המליצו לי עליו, ואמרו לי שהוא סוג של רומן הסטורי!!

אם כן אז יש את כל הסידרה- "נועזים".

יש עוד סידרה- "ראשונים בארץ".

הספרים של אורנה בורדמן נחשבים?

אם כן אז- בודדה במערכה, היינו כחולמים ומלכה בעל כורחה.

קיצר.. אנלנא יודעת מה זה רומנים  היסטוריים אם בא לך תסבירי..

בהתחלה גם אני רציתי להמליץ על אורנה בורדמן- היא טובה, אבל הכתיבה שלה לא הכי איכותית...

"גיבור חידה" הוא בהחלט חביב (של אוריאל אופק, אם את לא עושה חרם על סופרים פלמ"חניקים חביבים ונחמדים [מה שאני אוהבת בספרים של אוריאל אופק זה שהוא לא מכחיש היסטוריה כמו חלק נכבד מהסופרים "הפלמ"חניקים"- המבין יבין, לא יפה לנצל"ש, בשירשור אחר]). וספר שאני ממש אוהבת של ג.ר.ע. "אהבה בפרדסים"- אחד הספרים הטובים (כל עוד שלעם או לחברה או לתנועה יש את היכולת לשיר ולאהוב, שום דבר לא ינצח אותו!"). וכמובן אם אנחנו כבר בנושא אז יש את הספרים של עזרא .א. יכין ("אלנקם","יבנה!"), זה כל מה שעולה לי בראש

(אלא אם כן, לצערנו, גם את התמכרת לאורה מורג ואז יש לה ספר חדש, אם את מעוניינת....

אולי זה לא ההגדרה הנכונה-

כי לא קלעתם...

(תודה בכל מקרה, כן?)

יותר לכיוון של קלאסיקה, וגם כן הסטוריה.

ספרות טובה כזאת. משהו של פעם...

או ליצן החצר?

או 'אני הנרי השמיני'?

כל אלה הם רומנים היסטוריים, שעלילתם מתרחשת באנגליה של ימי הביניים, ומספרת על אישים היסטוריים כאלה ואחרים. לא המלצתי לך עליהם כי הם אינם נקיים בכלל, אם כי מרתקים מאד.

אני חושבת שאפשר להגדיר אותו היסטורי,

והוא ספר ממש ממש טוב!

בכיוון של רוסיה - הצארים - טטרים, ז'ול וורן!

רומן היסטורי מדהים,

אי אפשר להניח את הספר מהידיים!!!

סתם, תודה בכל אופן.

(פשוט אני קראתי לאחרונה מספיק ספרים עם אפיפיורים למינייהם. בא לי להקיא מהם כבר!)

(כמעט את כולם, חוץ מ"מלכה בעל כורחה")

אכן עונה על הציפיות.

אבל אני רוצה עוד! חוץ ממנה.

אני ואבא שלי עשינו החלפות עם הספר (כשאני קראתי הוא אכל.. ולהיפך)

אי אפשר להפסיק!

אם בכל זאת... ספר שקוראים לו "רופאים" של ארך סגל

ספר מעולה, חוץ מהסוף (הספר כתוב טוב, חוץ מ4 פרקים האחרונים... שהם פשוט צפויים ומעצבנים..)

אני לא זוכרת אם הוא נקי או לא...

עלעלתי בו פעם (לא קראתי)

שיא המלוכלך, לא?

ולא נראלי שהוא עונה על הדרישות של "רומן הסטורי".

אני פשוט מדלגת עליהם... ב"ה הקב"ה חנן אותי בחוש שאומר לי- מפה תקראי ומפה לא...

אותו דבר לגבי הקטעים הנמרחים בספרים עד שבא להקיא- אני פשוט מדלגת...

ד.א- צודקת, הוא לא רומן היסטורי, הוא סתם יפה

בס"ד

הרומן ההסטורי הכי טוב שקראתי הוא "רוחות סחר"----מי שלא קרא-חובה קריאה!!!!!!!!!!

עוד ספר יפה(הסטורי בפני עצמוץץץץ)זה חלף עם הרוחחח-יש גם סרט(הספר יותר יפה...)

בס"ד

אם את אוהבת ספרי א"י.....אז יש את "אות מאבשלוםם"

של רם אורן..[ואם אני זוכרת נכון-הוא גם די נקי]

ספר מדהים על תקופת המתחרות..

אני אישית מתה על הספרים שנכתבו על התקו' הזו..

ספר מ-עו-ל-ה!!

פעם ריציתי לקרוא, אני צריכה באמת...

תודה שהזכרתם לי!

ובאיזה ספרים שקראת היה אותו? תגדירי ואז יהיה יותר קל לדעת אם להזדהות איתך.

אני חושבת שהכתיבה הישראלית בגדול היא יותר נטולת פוזות, 

קל לראות את העניין הזה ביחס לסגנון האמריקאי הרווח, שבו יש הרבה מתקתקות מזוייפת כזו, דוגמה שיש לי כרגע מול העיניים: הספר לאכול-להתפלל- לאהוב-להתחתן, הסגנון שם ובעוד הרבה ספרים אמריקאיים כל כך מתחבר לי לסגנון של הסרטים, שגם אותם ברובם אני לא סובלת.

אפילו השמות, כל הסטייסי והלינדזי, נשמעים שחקניים כאלה. 

לגבי יוכי ברנדס, קראתי ספר אחר שלה שהיה מתחת לכל ביקורת.

בס"ד

וממש מסכימה עם שירק על מלכים ג'! 

רוב הספרים באמת מעצבנים במשהו לא מובן.

ואני ג"כ לא אוהבת ספרות אמריקאית.

אבל בריטית, ספרדית וכו'- כן.

מעניין מי יצליח לשים אצבע על הנקודה האמיתית שמפריעה לכ"כ הרבה אנשים. (תבדקו- זה הרבה.)

מפני שבכ"ז יש ספרים ישראלים מוצלחים.

הספרות האמריקאית תותחית לדעתי. כל הספרים המתורגמים.. אני ממש אוהבת לקרוא אותם. אבל מצד שני- יש גם ספרים ישראלים טובים. רק בקטע של הפנטזיה- בזה אין על האמריקאים..

שהוא לא קורא ספרים ישראליים כי אם תרגמו ספר אז כנראה חשבו שהוא טוב ולכן הוא תורגם ככה שזה ממריד הרבה מהספרים הרעים שיש (שולל קצת את הטענה שלכם ס'ספרות אמריקאית' טובה יותר.. יש גם ספרים רעים אמריקאים אבל אותם פשוט לרוב לא מתרגמים

נראה לי קצת מוזר שאת מכלילה את כל הסופרים הישראליים בסגנון כתיבה אחד, כל סופר יש לא סגנון כתיבה שונה אם הוא חרדי, ישראלי, איטלקי, אמריקאי, בריטי, ספרדי וכו'. (למרות שייש משהו בסגנון כתיבה האמריקאי שכמו שאמרתם [כמובן בלי הכללה] מין מתיקות מזויפת- זה מעצבן ומשעמם. לעומת זאת לבריטים יש סגנון [שוב ללא שום הכללה] מנומס ובעיקר תמים, זה די נחמד.) בכל מקרה אני חושבת שההכללה לגבי כל הסופרים הישראליים היא מוטעית לגמרי.

אגב, לדוברי אנגלית שבנינו (הבנות, בנים לא יהנו מזה)- חובה לקרוא את All Of A Kind Family -סיפור על משפחה  יהודית בניו יורק בתחילת המאה ה20, דיר באלאק מי שלא קוראת, זאת אחת הסדרות הטובות ביותר שקיימות (זאת סדרה של חמישה ספרים מאת סינדי טיילור)

אאל"ט יש את זה לסבתא שלי..

הם בורחים או משו כזה? או שאני לא זוכרת.. אבל יש לי ת'ספר מול העיניים..

בבית עם חמש בנות ואח קטן... אגב, מה זה אאל"ט?

אאל"ט....

פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות

נהניתי מהסדרה על הנערה ש...(בעטה בקן הצרעות וכו') אבל זה לא ממש נקי. לשיקולך.

רציתי להמליץ לך על "אקסודוס" אבל בגילך לא אמורים לקרוא את זה.... מי שמעל גיל 13 ואין לו בעיה אם ספרים לא הכי נקיים\דתיים כדאי (אבל להגיד לי לפני יש קטעים לא נקיים שם, עזבו אני לא אמליץ לכם על זה..) רגע, תני לי לחשוב...

ואתם יכולים לספר על מה הספר?

איך עשית את זה- הפס מעל מה שכתבת???

לא כ"כ נקי. תלוי מה את מגדירה נקי.( טרילוגיה.

ועוד- בטח קראת אבל אפשר שוב=) האסופית... אני חולה על הסדרה הזאת.(עד היום)

קצת עצובים- ארץ קטנה (על ילדה בשם ארץ) ויתומה לשתי אמהות.} אם את אוהבת לבכות בספרים. אני לא, אבל הם היו שוים את זה... מרתקים.

ומצחיק- (אני יודעת שלא ביקשת אבל...) ושמחת בחייך!! בדיחות של דוסים..

לא קראתי אבל הבאיו לי פנינים ואני רוצה לחפש את הספר=)

שני טיפשים נפלו לבור,

טיפש א': הצילו!!

טיפש ב':הצילו!!

טיפש א' לטיפש ב': נראלי עדיף שנצעק ביחד..

--"ביחד!! ביחד!!"...

בס"ד

סדרה של כיתה ד'.......

אבל....

ספרים טובים מתאימים לכל הגילאים...

אני לא אגיד מי הסופר כי יש סיכוי שאת תשללי מיד

ולגבי תקציר זה מסובך צריך לקרוא בשביל להבין

יש גם את כוכב בודד, שטח סגור, שם נרדף

כאילו, סבבה, יש לך שם ספרותי וארבל זה הר יפה, ואתה גם כותב לא רע. למה להיסחף? מה, כל חילוני שיושב במחלקה היהודית מעשן לארוחת ערב כמה חרדים קטנים. נו, באמת

קשר גרדי.

ספר חרדי, נקי, מ-ד-ה-י-ם!!

יש קטעים שהוא טיפה מרוח, אבל מדלגים...=)

והוא די ריאלי בהגדרתו..

ויחסית לנ"ל הוא נורמאלי. נגיד 7 בסולם עולם.

מה הכוונה ב"סולם עולם"?

בס"ד

אראגון -קראת?????????

הפסקתי את השני בהתחלה.. יכול להיות שההמשך של הספר נחמד, אבל ההתחלה נמרחה ונמרחה ונמרחה...

תודה לכולם!! אני הולכת לפוצץ את הספריה שלי (שהיא מפוצצת ממילא )

אחד מספרי ההרפתקאות הטובים ביותר!!!!

נ.ב.

מעורב עם מטולוגיה של מיני עמים.....

רק בגלל שאני אוהבת את הנושא- אבשלום, ניל"י, שרה אהרונסון והתקופה בכלל (עשיתי על זה את ההגיאוטופ שלי למגמת א"י, אם תרצי לקרוא אותו כרקע... סתם, סתם!)

אבל את הכתיבה של נאוה מקמל עתיר (הסופרת) לא אהבתי כ"כ-

מנסה להגיע לשפה רשמית וגבוהה, וזה צורם לאוזן (ולעין).

וכן הפסקאות והשפטים קצרים מדי לטעמי.

אבל תהני בכל אופן!

הספר פשוט הרדים אותי..,

הכרחתי את עצמי לקרוא-ובאמת שלא הבנתי למה כ"כ התלהבו ממנו..|תוהה|

מאחורי התחנת רכבת הישנה...

אבל, מה לעשות, לא מתאים לה לכתוב על מתנחלים בימינו , 

א'- כי כמו שאמרת, היא לא יודעת עלינו כמעט כלום!

וב'- היא כותבת בשפה של פתח תקווה של שנות השבעים, לא של התנחלויות של שנות האלפיים,

נגיד בקטע שהוא מציע לה נישואין, הוא מושיט לה יד והיא אומרת לו שאסור אז הוא אומר לה "הוי שטייה" , מותר כי התארסנו , מי מדבר ככה ?!?! זה הזוי, וגם היא כתבה שמותר לגעת אחרי שמתארסים, אבל לא בדקה אם זה נכון ...

קיצ'ר, באמת כל הכבוד על הניסיון, אבל שתחזור לסגנון הקודם שלה, למה שמתאים לה

ולכן לא קראתי אותו- חבל, אהבתי את כל הספרים הקודמים שלה, וידעתי שלא יצא מהספר הזה משהו חיובי- אז חסכתי את זה לעצמי!

האחים שלי (בני 13, 14) נהנו ממנו. אבל אני לא כ"כ סומכת על השיפוט שלהם עדיין...

בת ישראל וציון,

אם נפגעת מכך שאמרתי שאחיי בני ה- 13, 14 נהנו מהספר-

אני מתנצלת ברבים!

כתבתי אצ זה בלי לחשוב, ואני מבקשת סליחה אם נעלבת מזה.

הוא באמת ספר קצת דפוק...

שכל הספרים שלה נגמרים בקיטשיות זה לא נכון בכלל!! עטרות, אורי, שחר, רועי, כל אלה לא נגמרים בקיטשיות בכלל!!

ו.. עוד משו: בקשר לאורי ולאליפים יש משהו במה שאתה אומר אבל אתה היסתכלת רק על הדברים של החבר והחברה (חוץ מזה שרוני באליפים בכלל לא הכי מקובל.. גם אורי לא ממש, חלק ממש שונאים אותו..) חוץ מהקטעים האלה זה בכלל לא דומה. חוצמזה שגם ב"חברות" ו"רגעי האור" הם ממש דומים בשניהם יש מוסקטריות....

אה.. והיא הסופרת הכי טובה שיש!!!

וקשקושה, עטרות נגמר שיא הטוב (למה שניהם חייבים למות???[אני עדיין בוכה כל פעם שאני נזכרת בסוף הספר...]) אבל רועי ממש נגמר בקיטשיות, ואורי גם כן, אבל היא סיימה את זה מעולה (כלומר היא הצליחה לכסות כמעט לגמרי את הסוף הקיטשי, אם את מבינה למה אני מתכוונת...) אגב, הקטע הזה  שהיא הסופרת הכי טובה שנוי במחלוקת (לפי שתיים מההגדרות של מירב סופרת טובה היא סופרת שמסוגלים לקרוא את כל הספרים שלה בלי למות משיעמום (אהמ, אהמ, תפילת הנזיר, בני דניאל...) וגם שהסופים של הם לא קיטשים ....

נ.ב. מי שרוצה עוד ספר אדיר שיקרא את "אהבה חשאית" (או "במחתרת", זה סדרה של שתי ספרים מעולים!!) של ג.ר.ע.

היא לא יודעת כלום על הדתיים!!! זה היה מגוחך הקטע עם היד.

אבל מבחינת העלילה יחסית נהניתי לקרוא מה הבנות האלה עושות למרות שאני לא מאוד מסכימה איתן.

ועטרות ספר מדהים!!! הספר היחיד שבכיתי בו אי פעם!

ולגבי שאר ספריה את אורי ממש אהבתי והסוף שלו בכלל לא כזה קיטשי אבל הוא מרגיז כי הוא לא מובן (היא קוראת את המכתב, מתפללת עליו ואז מה? הוא מת, חי מה קורה לו???)

את רועי לא מי יודע מה כי הוא כולו כמעט על אהבה

את אליפים אהבתי מאוד כי זה נראה לי מאוד משקף בני נוער בימינו

מצטערת שאני אומרת את זה. אבל הוא באמת נורא.

הוא לא כתוב ברמה גבוהה, העלילה לא מעניינת,הוא קיטשי מדי..

אני בסה"כ מאוד אוהבת את הספרים שלה אבל הוא נוראי..

שמתי לב שיש בסגנון כתיבה שלה משו מאוד מעצבן.היא לא סומכת על האינטילגנציה שלנו. מפרטת כל משפט לפסקה שלמה. בגלל זה הספרים שלה ארוכים בדרך כלל. כמו למשלת בני ערובה- הוא ארוך והפסקאות שם ארוכות ממש. את הספר הזה קראתי בערך משפט ראשון בכל פסקה והבנתי אותו..

אבל בסך הכל היא סופרת טובה והעלילות שלה גם טובות.. 

והספר חביב, אבל לא משקף בכללל!!!

(אילה ושלומית הם בנותדודות של חברה טובה שלי.. והשלישית שהיתה איתם זו אחות שלה..)

ומבחינת זה שהוא כאילו מדבר עלינו> הוא אדיוטי... כי היא כתבה ספר חביב, אבל כמעט לא קשור אלינו...

וזה שהיא היתה חייבת לחתן אותה בסוף>> קשקוש מקושקשש!! אני שונאת את זה שהיא חייבת לסיים ת'ספר בקיטש בכוח...

ולדעתי הספר הכי טוב שלה הוא 'שחר'. ספר מדהיייםםם!! (הסוף דיי מאוד צפוי.. וקצת עיצבן אותי.. אבל ספר מהמממםם!!!)

באופן כללי הספרים שלה טובים.. אבל זה לא משו.. חבל.. 

משעמם מוות.

כמו שאמרת היא לא באמת יודעת על דתיים ומתנחלים, וזה ממש עיוות אותם והציג אותם באופן כ"כ לא נכון.
בכללי שאר הספרים שלה הם סבבה, כולם אכן קטשיים.
לפעמים הם קיטשיים מידי, אבל אני אוהבת את זה

ספר יפה אבל קצת מרוח לפי דעתי

אילו היה נפתח כאן שרשור שמכבד אותו ואת הפורום.

זאת מרים כהן..

ספר מ-ה-מ-ם!!

(כמה בכיתי...)

ספר קשה ועמוס רגשית.

יוווואו אחד הספרים היפים שיש!!!!

ומשלמים על המחיר הגדול מבניהם, המחיר ה*מלא* כמובן.

יש המון חנויות ספרים בי-ם של יד שניה, ויש גם יריד יד שניה בנחאלות (יעויין המאחורה של בשבע. סגולה לזיווג הגון)

ועדיין- 3 ספרים רבי מכר ב-100 ש"ח- מציאה מבחינתי!

הייתי בקניון עם סבתא שלי, בסטימצקי, וניצלנו ביחד את המבצעים האחרונים!
ה

כי כיף ללכת איתה לקניות, במיוחד כשמדובר בספרים, וככה זה הולך:

סבתא: "קראת את הספר הזה?"
אני: "אמממ... לא..."
סבתא: "אוי, את חייבת לקרוא את זה!"
ועוד ספר מצטרף לחבורה... לרוב מדובר בספרים שלא הייתי מעיפה בהם מבט, ספרים מהסוג המוזר, אבל אני לא מתנגדת, כי בנוסף אני משחילה לערמה ספרים שאני מעוניינת בהם.

וזה (חלק) מה שקנינו: (מי מכם קרא אותם?)
~ טוב נגד רוח הצפון
~ של עכברים ואנשים
~ ענבי הזעם
~ ההרצאה האחרונה

~ הזקן והים

אני מתה לקנות את עכברים ואנשים, ראיתי את הסרט- מופלא!

כי רוב המוחלט של הספפרים סבתא שלי קנתה לי- כי היא רצתה, והם לא כ"כ קורצים לי,

ולא קניתי ספרים שבא לי לקרוא. וזה מבאס...

אגב, עוד ספר שהיא קנתה לי- "קן הקוקיה" (זה שמו אם אני לא טועה) אמא שלי אמרה שהוא קשה מידי והיא לא רוצה שאקרא אותו...

נראה לי שאני אחזור לסטימצקי לחוויה מתקנת.

אבל מקסימום מתקשרים לבנאדם, אם לא נשמע לך אמין, סוגרים!

אני הכי נהנית לכתוב שם המלצות ודעות על ספרים, או לקרוא המלצות של אחרים, יש שם פשוט את כולם!

את הצד השני של המשפט שלי אצנזר מפחד תגובות לא נעימות

הפורמט הנוכחי הוכיח את עצמו הכי הרבה- לתת לאנשים לפתוח שרשורים כאוות נפשם ושרשור שלא יעניין את הקוראים יצנח בעצמו אל התהום.

מכל רגע של קריאה!

הבעיה היא שהספר מדי זורם... ואוטוטו הוא מסתיים..................

כי יש בו המון מורכבויות, ונטילת ערכי יסוד במושג הזוגיות

ככה, שאם הפסקת -

אז אתה יכול לכתוב בשקט...

בדיוק בגלל הפגיעה הזאת הפסקתי.

בס"ד

את הספרים של דוד גרוסמן לא קוראים בשביל העלילה --קוראים בשביל הכתיבה......פשוט תתנחלי על מישו ותקריאי לו את הספר......(תהנווווווווווווווו)

אם אהבת יש גם ילדים בזיגזג ומישו לרוץ איתו----אחד הטובייםם

קראת שאת אומרת?

ילדים זיגזג ומישהו לרוץ איתו נמצאים גם בספריית נוער.

כמו שלציירים יש את התקופה הכחולה והתקופה הסגולה, גם לדוד גרוסמן יש ספרים שונים מקצה לקצה, שהמשותף ביניהם הוא שבכולם הוא כותב נהדר, השאלה מה... 

שתהיי לי הסכין הוא ספר שאני לא ממליצה עליו, וגם לא על ספר הדקדוק הפנימי, 

בשניהם יש עולם ללא חוקים וללא מוסר. אני לא אומרת שהם ספרים רעים, כי האין חוקיות הזו לא נובע ממוסר ירוד אלא נראה לי סתם מכפירה כזו בכל המוסכמות, וניסיון להמציא עולם חדש, קצת כמו מדע בדיוני. אבל לי בכל אופן עשה רע לקרוא את זה, כי זה מערער את הבטחון שיש בעולם המסודר פחות או יותר - עץ הדעת טוב ורע...

ספר הדקדוק הפנימי גם די דוחה, עם הרבה תיאורים לא נעימים (בשפה יפהפיה!).

אגב, הוא הוציא ספר חדש - נופל מחוץ לזמן - מישהו נתקל?

לאין סוף חלקים (כמו הארי פוטר אצלנו בספריה)

יוהו!

היו השגתי את הכרך האחרון ח-ד-ש בחינם! |מרוגש|

זהבה קור-בן גוריון ובחזה

ליאת רוטנר- תחת כנפיך

זהבה קור- בן גוריון וחזרה,

ליאת רוטנר- אני חושבת שהיא התכוונה למבצע מלכה, תחת כנפיך הוא למבוגרים(נראה לי), ומבצע מלכה יצא ממש עכשיו. אני מתה לקנות אותו!

בס"ד

חפירות ודיונים על ספרים סלש' סופרים...

אבל יש את פורום "אשירה לה'" , בהנהלת בת שמש, כלווין- (כתובים את זה באנגלית, אינלי מושג איך..) וניגונים! [כפרעלייך!]

ושם זה מקום לכתיבה... למעונינים!

?

יש את המתח כמו חשוב על מספר שאותו מדפדפים.

יש את הדרמות או מתח איכותי (דן בראון, המסדר השחור, בלדבצ'י-מידיפעםביציאותטובות) שאותן קוראים.

יש את ספרי הילדים שקוראים בקול.

יש את הסוריאליסטים שלא מפסיקים לקרוא, או את גרוסמן אבא קובנר ודומיו.

ולא סופרים כמה פעמים, פו הדוב, הנסיך הקטן.

יש את הפנטזיה שרק בשירותים פותחים.

ויש את כל אלה שעוברים בדרך, ולא מחשיבים.

יש ספרים חכמים שצריך לקרא יותר מפעם אחת.

יש כאלה שמבינים יותר ויותר דברים כשקוראים אותם שוב (ראה המשחק של אנדר)

יש ספרים נוסטלגיים שסתם כיף לזור אליהם שוב ושוב..

ובכלל, זה מזכיר לי את העניין של המחשבות "שלישיות" מהספר חרש החורף של טרי פראצ'ט..

אם אני אמצא אותו בספריה אני אביא ציטוט

ולא רק את הארי פוטר....

כמעט כל ספר שאני קוראת אני קוראת כמה פעמים כי תמיד מגלים דברים חדשים.

למשל אתמול התחלתי לקרוא בפעם השלישית או הרביעית את שרלוק הולמס וגיליתי שם ציטוטים שלא שמתי לב אליהם בהתחלה.

אז ברור שאני קוראת כמה פעמים!!!

וכשלא היה לנו מנוי בספריה הגעתי ל20-30  ++.

אבל לא מהסיבות האלה...

פשוט משיעמום=)

(ובגלל שאני קוראת די מהר, הארי פוטר בשעתיים-שלוש)

בס"ד

 חבר'ה מוכנים להפסיק לקשקש בשכל??

(ואם זה מאוד חשוב אני ישאל מישהו שהיה נוצרי.... אבל זה נישמע לי קישקוש...)

להושיט את הלחי השנייה וכל זה.

בפועל, דת האהבה והרחמים הרגה יותר מכל דת אחרת בעולם.

(אפילו דין מוחמד בסיף לא מתקרב אליה, אולי סטלין קצת...)

המובהק הוא כמובן הסוף, הכניעה כביכול לרע או למוות

להרוג כופרים בשם יש"ו וקדושיו ומה שזה לא יהיה...