איזה ספרים גילית שם שנשכחו מליבך? אילו ספרים גילית שלא נשכחו מליבך? ומהם הרגשות שהציפו אותך למראה הספרים הללו?....

עשינו בדיוק את זה.

היה משעשע.

ילדי הדממה 3

ספרי מאיר ברעם - ובמיוחד השעון המסתורי.

ספרי זרקור הישנים

ועוד כמה וכמה ספרים שיו"ל לפני כ30 שנה והיום לא רואים ולא מכירים אותם

ילדי הדממה- לא בנוסטלגיה שלי...

ספרי מאיר ברעם גם לא מלבד השעון המסתורי!! וואו איך אהבתי אותו!!

ספרי זרקור הישנים...איתם התחלתי לקרוא את הספרים ה'עבים' שלי! בכיתה א'! אמא שלי קנתה לי את הסדרה(הילדה שברחה מן המנזר, מלכדת, ברוגז מכובס, תעלומת הכף הכחולה, הנועזים בעלטה- שאותו קראתי רק בכיתה ד'.. ולא קראתי שוב מרוב שזה הפחיד אותי, הצוללת הפליגה בחצות... ומן הסתם עוד כמה.... חתיכת נוסטלגיה באמת!!! לא האמנתי שעדיין יהיו שמותיהם שגורים על לשוני...)

חן חן על הנוסטלגיה!

ומהם  שאר הישנים?? (אני גם ישנה כידוע )

אני צעירה יחסית אבל מכירה אותם.

וזה הזכיר לי את ספרי זרקור שהייתי קוראת בשקיקה (כולל הקולקציה של שמואל ארגמן, שהיום אני לא מעזה להמליץ עליהם....)

את "גן גורים" ואת "שלום לך אורחת" אני מדקלמת בעל פה מגיל 0 כמעט.

פגשתי אותם יום אחד בסטימצקי וקניתי.

כשהתחלתי לקרא אותם לילדים הבנתי שעשיתי שטות

כוחה של נוסטלגיה...

אני מבין שזו שטות, אבל 'שלום לך אורחת' ו'נחמד מכל ימים'

ו'על אבות לילדים - אגדות חז"ל בלבוש קל'

מה שטות בהם?

הם ספרים נפלאים!

מתאימה לילדים קטנים!!

מי לומד בגן גורים,

גן גורים,

גן גורים?

תינוקות של קנגורים...

גור אריה,

בן לביאה,

במבי עפר בן צביה.

גור נמר

גור דובון

זאבון....

אחחח... חומד!! פשוט!!

אמנם אין לי את הספר, אך כמוכם גדלתי עליו... ואני חושבת שהוא מאד מעשיר שפתית ילדים בני שלוש ארבע.

ושלום לך אורחת!! כנ"ל!!

חשוב לדבר עברית, קטעים שלמים משפת היום יום כבר הופכים להיות לועזיים, אם כולם היו צוחקים ככה בזמנו של בן יהודה עוד היינו עלולים לדבר עד היום אידיש, צרפתית, אנגלית ושאר שפות העמים.

ואני אתן המלצות בלי ספוילרים...ומן הסתם הרוב יעשו כמוני... (או שכן ואז ההמלצה תתוקן על ידי ...)

ולמה זה מצחיק? כי שפת האינרנט היא שפה בינלאומית כשמן הסתם בכל מדינה מתאימים ספונטנית את המילים הבינלאומיות הבעייותיות לבסיס הלשוני של כל מדינה. לדוגמה אנחנו מתאימים את המילה ספוילר- ברבים ללשון הרבים המקובלת: ספוילרים.

לכן להתעקש על 'בלוגאי' במקום בלוגר נראה לי מגוחך. מה גם שבלוג זה מילה שאין לה כל קשר לעברית. רשתונאי זה עוד יותר מגוחך וקלקלן... נו באמת! המילים הללו נועדו רק כדי לספק פרנסה ליושבים במגדל השן של האקדמיה לעברית. אין להן שום סיכוי להפוך אי פעם למילים מדוברות ולכן זה מצחיק. שפה צריכה  לשמש את העם ולא להפך!!

חידושי לשון חסרי כל טעם,

שכל קשר בינם לבין העברית הוא בדיוק כמו המילים שהם ניסו לתרגם...

זה לא שאין מילים טובות לביטויי לעז.

אבל הבדיחות הלא מצחיקות של האקדמיה מזמן לא קשורות לשום דבר.

את הנאת הקורא/צופה מהגילוי בעצמו בעת הקריאה/צפיה.

את הנצרות אנה מנפנפת מעליה במחי יד, ולעומת זאת הספר מכיל הרבה תובנות פילוסופיות יהודיות וחסידיות במקורן, בלי לדעת כמובן שזה מה שהן. אנה מתוקה כ"כ. מצחיק, מרגש ובסוף גם מבכיא אבל לא משאיר בדיכאון. למי שאוהב לצאת מהריבוע. מנוקד, לא להיבהל, קראתי את זה אחרי התיכון וזה עדיין לא היה לי קל. בהחלט לא לילדים קטנים, אלא נוער ומעלה.

עם כל הכבוד לתובנות שיכולות להשתלב גם עם היהדות, אני חושבת שיש בו הרבה יותר "תובנות" שלא.

ברמה שגוברת על ההנאה הספרותית  -פלספנית - מתוקה ששואבים ממנו?

כמה מהרעיונות שם (מה נמצא בתוך מה? מהי השאלה לכל תשובה?? ועוד מלא)

הם כה מרתקים מעוררי מחשבה וחדשניים!

וכן, יש גם התיחסות רבה לאלוקות ולה', אבל כמה שאני זוכרת  זה תמיד מוזכר בהאדרת אין סוף, ובהסתכלות של-  אצלו אין כל דמיון למה שאנו חווים או רוצים, כי הוא מעל הכל וכו' וכו'.

מה את אומרת?

אפילו פירור הכי קטן של כפירה, גובר עשרת מונים על כל הנאה שיכולה להיות מספר. ובספר הזה יש הרבה יותר מפירור קטן.

גם הרעיונות המרתקים והחדשניים שבו שאני לא יודעת בוודאות אם הם כפירה - אני גם לא יודעת אם הם כשרים.

ואם יש זה אכן מאפיל על ההנאה מכל ספר שהוא! 

שהספר הזה בעייתי.

מי שבאמת סקרן - באישי.

בס"ד

הוא חזר על זה יותר מפעם אחת.

אז כפירה?!

(טרם קראתי אותו..)

אבל כן, יש בו כפירה. כגון, אמירה שאין משמעות לדתות ולמצוות מעשיות, העיקר להאמין באלוקים.

בס"ד

להסכים עם כולו....

אם יש לך מספיק ידע תורני כדי לדעת לנפות מה שמתאים ומה שלא.

ואני באופן אישי לא אוהבת לקרוא כשאני צריכה כל הזמן להיות ערנית ולסנן חצי מהדברים. זה מוציא את כל הכיף מהספר, ואת הרצון לקחת ממנו את הדברים שכן חכמים.

ברור שכל ספר מעורר מחשבה, כאשר עם חלק מהדברים מסכימים ועם חלק לא. אבל כשיש סכנה של כניסת דברי כפירה לראש, זה הרבה יותר מפחיד.

מלבד זאת, יש גם מידה רבה של חוסר צניעות ב"מר אל כאן אנה".

התבן מהבר... בפרט שהבר עטוף לפעמים במילים מתוקות כמו סוכריות מפתות...

לכן באמת לא שבתי לקרוא את הספר, למרות שהן אנה והן החבר שלה(מה שמו?) שבו את ליבי.

"ספרים עם מוטיבים נוצריים"

כותרת מאוד לא קולעת... ספרים עם מוטיבים נוצריים, זה אולי פוליאנה או בית קטן בערבה.

וירושלמית, אהבתי את ההגדרה שלך.

בית תיפלה, כומר, חגאות שלהם, שירי החגאות, יום ראשון, ועוד...

לא הבנתי את הכוונה של "מוטיבים" וחשבתי שהתכוונת בקטע של מסרים וכאלה..

יש את זה גם בבית קטן בערבה (מבחינת מסרים)?

לפחות לא עולה לי כרגע.

אבל בנשים קטנות יש, ובספרי הרוזנת דה-סגיר, ועוד הרבה.

למען האמת, אני לא בקיאה במסרים נוצריים, כך שקשה לי לקבוע. מה גם שהנצרות היא חיקוי מעוות של היהדות, כך שטמועים בה גם מסרים יהודיים אוניברסליים, כמו צדקה וחסד.

בכל מקרה, "מוטיבים נוצריים" זו הגדרה מאוד מאוד עדינה וסלחנית ל"מר אל כאן אנה"...

הספר הזה גרם לי לעצבות רצינית!

ספר טוב בתוך חור-שחור...

וכמעט בלי קשר, חבל שאתה מפסיד חוויה כמו קריאה. הייתי ממליצה לך לקרוא קודם ספר שראית סרט שמבוסס עליו, כי כשכבר מכירים את העלילה הרבה יותר קל [אני גיליתי שאני קוראת באנגלית הרבה יותר מהר כשמדובר בספר שקראתי לפני כן בעברית]. אח"כ תתקדם לספרות הרצינית.

כלומר בתור אחת שכותבת דיי הרבה איני חושבת שמצב הקריאה שלי קשור,

הוא מושפע אומנם, אבל לא תלותי. לחלוטין לא.

אני מתחיל עכשיו לקרוא את "המרד" של מנחם בגין....

(הקריאה שלי לא כזה מהירה שזה גם בעיה...)

ואני ממש תולעת ספרים.

וקוראת דיי לאט.

זה לא משנה, אם אתה באמת נהנה מספר, ונכנס אליו, זה לא משנה כמה מהר שאתה קורא..

בהצלחה!

ספרים טובים?!

המשחק של אנדר

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (לא מתאים לכל אחד)

ילדת כוכבים

כל סדרת בית קטן בערבה (גם שמתי שהוא אולי זה יהיה ילדותי)

האסופית

פוליאנה (ובככל ספרים של מרגניות)

גאווה ודעה קדומה

אם זה יעניין אותך עדיף שתקרא קלאסיקות, זה מעצים את האוצר מילים וגם מראה סגנונות שונים..

לא ספרים נקיים לגמרי אבל די סבירים לדעתי (אולי חוץ מכמה קטעים קטנים).

ובמקומו קראתי את "תיאום כוונות" של הרב סבתו.

ואח"כ את "ילדי הורין" של טולקין.(מישהו קרא את זה?)

לפי מה שראיתי אצל הרב סבתו חו מ"תיאום כוונות" אני לא כזה אוהב את הספרים שלו...

עכשיו אני מתחיל ספר שקוראים לו "אח זאב"

ו-מ-ל-א עבודה זרה!!!

אם אני זוכרת נכון, עברו שנים

הקטע של העבודה זרה:

אין מה לעשות יש את זה בהרבה ספרים...

(עיין ערך פרסי ג'קסון)

אני אוהב את ספרי פרסי ג'קסון והארי פוטר,

אני מת על הכיוון של ריק ריידן וג'ואן רולינג.

אם משהו רוצה סדרה טובה שיקרא את 39 הרמזים.

ישר כח שפרטת את העלילה

סגנון- מין רומן לבני נוער... אפשר גם להגיד שהוא די קיצ'י... [אני ראיתי בו ממש את הספרות האמריקאית, אבל חברות אמרו שלא, אז.. ]

צניעות- יש כמה קטעים... לא הייתי אומרת שהוא ממש מלוכלך אבל גם לא כזה נקי... יחסית לרומן הוא די נקי...

אורך- אם זיכרוני אינו מטעה אותי הוא משהו כמו 200 עמודים פלוס מינוס... לא ארוך במיוחד..

גיל מומלץ- בני נוער. אם אתם רוצים גילאים ממש אז הייתי אומרת 12 -16...

בכללי- כשקראתי את ההתחלה, אז כמעט הנחתי בצד.. הוא היה ממש משעמם ונראה צפוי.

אחרי שגמרתי, חשבתי שהוא ספר טוב...

הוא לפי דעתי ממש יבש בהתחלה ובאמצע, ורק לקראת הסוף פתאום יש תפניות... הוא נגמר ממש ממש יפה..

וזה גם כאילו נותן עניין יותר לאמצע...

אני אישית, המלצתי לחברות לקרוא והם נהנו...

שפשוט ישלח לניק הזה "צרף כחבר"

חכה חכה. עוד נסגור חשבון.

אני פשוט לא מוצאת את הספר! אז תרגישו חופשי לדחות את זה עוד קצת..

אלא אם כן תיפול רוח נדיבות או לפחות נקיטות מצפון לאותו אדם שלא החזיר אותו במשך 5000 יום לספריה..

לא סותר את זה שזה אחד הספרים המדהימים שקראתי אי פעם.

דרמה אנושית שאת מוצאת את עצמך מזדהה עם כל אחד מהצדדים בספר.....

מרגש ומביא לדמעות.

אם את מהמדלגים אז נראלי את יכולה לקרוא את זה..

וזה ספר מדהים מדהים מדהים.

בס,ד

הקטעים ה"מלוכלכים" של ג'ודי ממש חוזרים על עצמם, אם כבר קראת פעם אחת מה קרה-קראת כבר את כל שאר הקטעים... רציתי להוסיף עוד שורה וצינזרתי תצמי

בכל מיקרה שומרת אחותי זה ספר מהמם, יש שימוש במילים לא ראויות לבת ישראל הכשרה אבל הקטעים שבאמת בתכלית האיסור לא לקריאה הם בודדים... פשוט תדלגי, הם גם ככה לא חיוניים להבנה בספר.

בכל פרק?

קראתי את "תשע עשרה דקות" ואני פשוט ממליצה לכל אדם עלי אדמות, גם כאלה שמדלגים, להמנע מלקרוא את זה כי אין כ"כ אפשרות לדלג שם וזה פשוט מגעיל..

וכתבתי את שם הספר באמת לתועלת האנושות שתדעו לא לקרוא את זה..

ורחלי - אני עצרתי באמצע הספר.. כל פעם אמרתי לעצמי את מה שאמרת, שיותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות וכן היה יותר גרוע.. עד שהחלטתי שאני מפסיקה עם זה.. ואני שמחה מאד שעשיתי את זה למרות שהיה לי קשה! קראתי תקציר באינטרנט

של הצניעות- אז בעז"ה כשאני יסיג את הספר אני יגיד לך על איזה עמודים לדלג...

גאוה ודעה קדומה הוא ספר סאטירי!! בסאטירה כמו בסאטירה הדמויות מוקצנות. תקראי עוד ספרים של ג'יין אוסטין ותגלי שבספריה האחרים הדמויות הרבה הרבה יותר מורכבות. כמו ב'על תבונה ורגישות' או 'בינה ורחשי לב' (אותו הספר) 'אמה', 'מנזר נורטאנגר' ,'הטיית לב' ואחרון חביב 'מנספילד פארק'. כל הדמויות בספריה עשירות ומורכבות ובהחלט מזכירות אנשים מהמציאות.

הדמות בספר, ואולי להיפך רק מעידה על איכותה ואמינותה.

אנשים במציאות אינם קלישאתיים בד"כ,

הם בהגדרתם מורכבים ואמינים, לא?

הם רב מימדיים

מונעים מאינספור תכונות וסגנונות אישיות, ומבחירתם האישית מעל הכל

יש להם תמיד עבר עמוס במאורעות כלשהם

יש להם שאיפות וחלומות

וכו' וכו'..

דמות כתובה שמכילה כ"כ הרבה

ועל כך מעיד הדמיון שלה לאחת אמיתית  -

אמורה להיות דמות חזקה מאד

שנכתבה ביד טובה מאד......

בעיקר לא הבנתי מה אמרו המתנגדים לדיעה הזאת.

בעקרון, אני לא רואה איך הנוסחה הזאת יכולה לעבוד. לא קראתי את "גאווה ודעה קדומה", אז ניקח את "האסופית" כדוגמא: את אן אי אפשר להלביש על אף אחת אחרת, כי יש לה ייחודיות ששייכת רק לה. את רייצ'ל לינד, לעומת זאת, אני חושבת שאפשר להלביש על יחסית הרבה אנשים, אך זה לא הופך אותה לדמות פחות טובה.

כאלו מיתולוגיות ואהובות  מהספרים?

אכן כמו שאמרת אברכית וטענת שירק - יש את הגיבורות הראשיות שלהן אפיון יחודי,

שהופך אותן אולי לקצת יותר מסקרנות לקריאה,

ובינהן הייתי מונה למשל את אן כאמור, לסלי חברתה מהספר ה4 (בעברית), גם ג'ו חביבתנו, וגם פוליאנה...

מאידך -

ממש לא כל הדמויות הטובות הן כאלו....

צריכה עוד לחשוב!

לגיבור הראשי בספר, חייבת להיות איזושהי עוצמה מיוחדת, שהופכת אותו לגיבור הראשי.

אבל קשה להגדיר מהי בדיוק העוצמה הזאת.

סקרלט או'הרה למשל, היא אחת ויחידה, ואין עוד כמוה, וכך גם פוליאנה. אבל ג'ודי אבוט, היא נערת-קולג' סטנדרטית למדי, מלבד הרקע המיוחד שלה. נכון שיש לה רוח חיה והומור מתוק, אבל להרבה נערות יש. גם ג'ו היא לא דמות מאוד נדירה. עובדה שכולנו כל כך מזדהות איתה... לא?

אם את יכולה לשים את הדמות בסיטואציה אחרת ולנחש איך היא תתנהג. ככה הדמות מקבלת חיים משל עצמה ולא רק בתור כלי בידיו של הסופר- בכל מצב נתון ההתנהגות שלה חייבת להתאים לאופי שלה ולא למה שיקדם את העלילה.

(בודדה במערכה אבל לוקח, היא יצרה על רקע היסטורי שממש טוב לקרוא אותו באיזור חנוכה)

קניתי אותו ואני מאוד מרוצה

לא אהבתי כ"כ..די התבאסתי..יכול להיות שאם הייתי קוראת את "היינו כחולמים" ראשון לא הייתי כ"כ מתאכזבת-כי ממש ציפיתי שהוא יהיה מהמם-כמו "בודדה במערכה" והוא לא היה...

בכל מקרה,לא כזה ממליצה..

קצת הוריד לי את החשק לקרוא עוד ספרים שיצאו בעתיד.

היא חזרה על מוטיבים מהספר הקודם.

מישהו מוותר על משהו לטובת משהו אחר משמעותי.

אהבה על הדרך-במבט ראשון,

יופי של הנערה, הצנועה,.

הרבה הרבה הסטוריה.

הספר-בודדה במערכה לעניות דעתי הרבה הרבה יותר יפה!!!!!

אין מה להגיד, הספר היינו כחולמים ביאס.

אבל הוא עדיין יפה ושווה קריאה.

לא מסוג הספרים שהייתי קונה אבל הוא כתוב ממש יפה והתאורים נפלאים.

אני ממש אהבתי, ספר מציין.

וגם בודדה במערכה..........

האמת שזה נכון, יש הרבה קווי דמיון בין הספרים. קראתי קודם את "היינו כחולמים". ההתחלה הייתה חביבה, אבל לא משהו שהייתי מדפיסה בהוצאה שלי..

אח"כ היו דברים יותר נחמדים, אבל היא גלשה מהר מידי להמון משפחתולוגיות ותסבוכות, התקשיתי קצת לעקוב אחרי שלל הדמויות והקשרים ביניהן, זה היה כאילו היא אומרת "טוב, אין לי מה להפיק יותר מאחינעם (-הגיבורה), אז בואו נפתח את הסיפורים של האנשים מסביבה", שזה יכול להיות נחמד אבל בעיני זה יצא תפל וחסר חן.

נק' אחת לזכות הספר, היא התיאור המעניין של היהדות שהייתה אז. זה באמת מרתק והיא ירדה לאפיון יפה של התקופה.

"בודדה במערכה" - סה"כ, נחמד. אבל לא כזה "וואו" כמו שהתלהבו ממנו.

בואו נגיד ככה, היא לא איזו סופרת דגולה במיוחד. נחמדה, לא יותר מזה.

בס"ד

בד"כ אני ממש לא מתחברת לא לספרי היסטוריה ובעיקר לא יהודית

אבל הספר הזה פשוט מדהים היא מחניסה אותך לעולם אחר פשוט חזק!
 

דומה לספר הראשון בקטע ההיסטורי!

היא כותבת מדהים!

אף פעם לא התחברתי לשום ספרי היסטוריה כלשהם... והיא פשוט לוקחת את ההיסטוריה והופכת אותה לסיפור עכשווי, יפה ומרתק!!!

שניהם מעולים, אבל (לדעתי...) היינו כחולמים הרבה יותר מוצלח.

יצא לה עכשיו ספר חדש על אסתר המלכה - לא קראתי אבל נשמע מעולה!

ספר נחמד ממש!!!

די הזוי, אבל חביב...

[רק אם יורשה לי לשאול מה זה ההקפצה הזו? ]

נחמד פשוט לא ראיתי עוד ספרים מהסוג הזה,הציורים וגם העלילה שלו יפים....

מיוחדים שיש...

 העלילה נחמדה, הציורים מדהימים.

כמו שיש מרק עם שקדים ושקדים עם מרק, אז זה ספר עם ציורים ומילים....

ספר שיש בו עלילה, לא הייתי אומרת שמוצלחת ומעניינת במיוחד, וזה מלווה בהמון ציורים... [לפי דעתי עיקר הספר הוא ציורים.. ]

וזה לא כמו ספר רגיל שהציורים כאילו מדגמים את העלילה, זה ציורים שמשתלבים בעלילה ומספרים אותה...

ממש ספר מיוחד...

זה סוג שונה של ספרות... נחמד להיתקל בספרים כאלה לפעמים...

דן מלך זה אחד כותב על ילדים ואני שואל אם זה אמיתי מה שאו כותב אז תגידו זה אמיתי?

הסיפורים של חיים ולדר אמיתיים בהחלט.

גם של דן מלך זה נראה לי לא יחול שלידים זוכרים כל כך המון זה לא אמיתי של חיים ולדר כבר חשבתי שזה אמיתי

הוא עובד עם ילדים וחלק מהעבודה שלו זה לשמוע את הסיפורים שלהם.

הוא משנה פרטים,מוסיף דברים שיהיה יותר מתח ועניין ודי ממציא את הסיפורים אחרי הכל..

אסור לו לכתוב את הסיפור המדויק אבל הוא לא משנה את הסיפור עצמו

רק אמרתי שאחרי כל השינויים כדי להוסיף נפח ועניין לסיפור הוא משנה אותו לגמרי מהסיפור המקורי,ולא רק בפרטים..

ואני מדברת על חיים ולדר,לא יודעת מה לגבי דן מלך.

דן מלך הסיפורים לא אמיתיים!!

קצת מציק השגיאות כתיב.. אז מה אם זה אינטרנט?

חוץ מאלה שהוא גונב מסופרים אחרים, שכן יודעים לכתוב.

עכשו אני כבר בטוח שיש סיפורים אמיתים ויש לא

.

יש כאלו שממש החליטו להרוס שם את העולם ויש כאלה שניסו לתקן אותו עם המצב הקיים, קצרה בזמן בהזדמנות אפרט יותר....

אני ממש נגד

המטרה היא להביא שמות של ספרים או למצא ספר?

אם האפשרות השניה אז על העוורון זעזע אותי למדי..

של הרב ארז משה דורון

של אייזיק אסימוב .

בשביל זה צריך ספר

על העיוורון ירד בכל זאת 2 בעד 3 נגד

מה אתם אומרים על

שקיעה/איזיק אסימוב?

תקציר:בסיפור מתואר כוכב לכת המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשיכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את כל השמשות וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור מתאר את האירועים המתרחשים בשעות שקדמו לליקוי ומרחיב את הקורות בכוכב בטרם הליקוי ובימים שלאחר מכן.

באמת לא כ"כ מומלץ לקבוצת קריאה, למרות שיש בו הרבה מה לנתח...

אז בחרנו שקיעה? גמרתי עכשיו חופשת סמסטר אז יש לי קצת זמן

עלול להיות מאתגר לנתח.. ;)

דווקא מתקן החלומות, ממש בא לי.

אולי בשלב יותר מאוחר את אסימוב? עוד לא למדנו כלום על איך לדון בספר, לעניות דעתי. זו גם חכמה שצריך להעמיק בה.

אתגרים זה כל הכיף =)

ללא ספק.

 שקיעה הוא סיפור קצר.  לא ספר. אומנם יש הרחבה לספר, אך היא איננה נכתבה על ידי אייזיק אסימוב, על על ידי רוברט סילברברג. יש לאסימוב ספרים טובים יותר, מקוריים יותר (או ספרי סיפורים קצרים טובים. אני רובוט, למשל.)

אי לכך ובהתאם לזאת אני בעד אסימוב אבל ספור אחר. אולי המוסד? (שהוא ספר באמת מבריק) או מערות הפלדה? [שהוא בעצם חלק מסדרת האם על הרובוטים, אך מספר על תקופה יותר מאוחרת מ- אני רובוט (קובץ הסיפורים המפורסם של אסימוב) אבל מוקדמת ב20,000 מהמוסד- אך לפני שבני כדוה"א יוצאים החוצה אל החלל והמצב  הוא שחוץ מקבוצה קטנה - יחסית - של מתיישבים שמונעים משאר בני האדם לצאת לחלל ומשאירים אותם בכדוה''א בצפיפות נוראה בתוך ערי מתכת עצומות שבהם היום והלילה נשלטים באמצעות מכונות ורוב בני האדם הם ההפך מקלאוסטרופובים ומפחדים לצאת החוצה? ועל איך אליג'ה ביילי בעצם גורם לשינוי הנכסף? נ.ב. - שימו לב שהכוכב של ההתיישבות שבסוף אכן קורה הוא הוא טראנטור של המוסד.] מה שטוב בהם שאין באמת צורך לקרוא את כל כתבי אסימוב כדי להבין משו (בשונה מלארי ניבן, לדוגמה.) אלא אפשר פשוט להתחיל לקרוא ולהבין (יותר נכון: לא להבין כלום - לפחות בהתחלה).

אני אוהב יותר את התשובות של מולטיואק.

"מה אתה עצמך, מולטיואק, רוצה יותר מכל?"

(כל הצרות שבעולם, מחר כפול 9)

ההמשך הוא ספוילר מטורף.

הישארו עימנו.

גם כן ספוילר...

ואיזו סדרה?

זה סיפור קצר מתוך קובץ!

שקיעה הוא סיפור קצר.

בס"ד

אם על עולם פרטי של אדם יש ספר מהמם "מיליון רסיסים קטנים", על אחד שמכור קשה לסמים ונכנס למרכז גמילה.... מומלץ גם בלי קשר!

ת ....

אז ככה מאיפה אני מתחיל ? העלילה פשוט לא זורמת !!!

וגם אין כיסוי להמצאות שלה ( קי רולינג -) זה הכל נראה קצת מופרך -והרבה מאד ילדותי

וזה גם נשמע טיפה מריחה איך שהיא כתבה כל מיני קטעים למשל מתי שהם מפזרים כשפי הגנה בכל המקומות שהם היו או משהו מאד מרכזי הקרב האחרון עם וולדמורט !

בכל מקרה זה קשה מאד להיזכר ולכתוב בפירוט אני רק יודע שהתאכזבתי מהרבה ציאורים וגם לא היותה שם חכמה מיוחדת ( כמו שתמיד הופיעה בדמות של דמבלדור

בכל מקרה אני יצטרך לקרוא שוב את הספר ולכתוב נקודות ככה שזה לא משהו שהולך לקרות ותסתפקו בזה

תודה אם קראתם עד כאן אשמח לתגובות !

צורה טובה..

הייתה הרגשה של התחמקות מסויימת.

מה העניין?

היא עשתה את זה מאוד חכם,והקרב מצויין,לא צפוי ושלם מאוד.

ודווקא הקטע עם דמבלדור מעולה.היא מראה שאחרי הכל - גם הוא בנאדם,לא מלאך,וגם לו היו טעויות בחיים,והוא מתחרט עליהן.

את יכולה מקסימום להגיד אני האבתי , מן הסתם הוא התבאס ולא הבין למה ? הרי זה הספר הכי טוב שנכתב אי פעם לא ? לכן הו שואל עוד אנשים שמרגישים כמוהו איך זה קרה ?

מקווה שכתבתי משו מועיל ....

הספר הכי יפה בכל הסדרה... הכי מרתק, מעניין, לא צפוי, ומגוון מכל הסדרה!!

בס"ד

גאוני!!

(ורחלי לא נוטה לחשוב שדברים גאוניים אז זה אומר משו...)

היא פתרה הכל כל כך חכם ויפה שזה הפתיע אפילו אותי

(ורחלי לא נוטה להפתע אז גם זה אומר משו...)

כנראה לא הבנתם.

בס"ד

לא מבינה למה כולם טוענים את זה. הספרים לא צנועים בשביל ילדים, בשביל נוער בהחלט כן. (לדעתי....)