ובנט הוא זה שמונע את הכניסה של עוצמה במקומות 5 ו 10
זה מוכיח שלשקד באמת לא מגיע לעמוד בראש.
ובנט הוא זה שמונע את הכניסה של עוצמה במקומות 5 ו 10
זה מוכיח שלשקד באמת לא מגיע לעמוד בראש.
מוכנים לתת לעוצמה מקום אחד ראלי (5).
היא מתעקשת על שנים ראליים כבר כמה חודשים.
שני מקומות אף אחד לא מוכן לתת לה
ואין הצדקה לתת לה, כמו שכבר הוכח.
בסוף היא עלולה להישאר עם 0 מתחת לאחוז החסימה.
ברגע שהיא תסתפק באחד - אף אחד לא יאמר לה לא.
שקד היא פלאקט שהוצבה במקום הראשון מסיבות טקטיות ומניפולטיביות. היא אשה ומי שיתקוף אותה מיד יואשם בשוביניזם.
המוציא והמביא והאיש החזק הוא כמובן בנט. לפי הסכם שחתם (הוא חתם, ולא שקד), שמורה לו זכות בכורה לבחור משרד ממשלתי מתוך אלה שיוצעו לימין המאוחד. אחריו יבחרו סמוטריץ והרב פרץ, והיא הרביעית בתור.
בהערת אגב, אין סרט שיקבלו 4 תיקים מרכזיים. לכן בתרחיש אופטימי היא תהיה שרה זוטרה, ובתרחיש ריאלי היא תשאר בחוץ.
לענייננו, בנט כסמכות על, מטיל וטו עקרוני על בן גביר ללא קשר לשוויו האלקטורלי, ומאידך, קשור לחידוש ברית האחים השקטה עם לפיד שצפויה להתקל בהתנגדות אנשי כחול לבן. במילים אחרות, בן גביר הוא כאבן ריחיים על צווארם של בנט וכחול לבן.
אכן, כפי שצויין, שקד הזמינה את בן גביר, אך כאמור לעמדותיה העצמאיות אין ערך ממשי בסביבת יחסי הכוחות הפנימיים.
היה נוצר לחץ ענק על בנט לתת לו בטענה שהוא מונע אחדות.
הוא לא אומר (גם הבוקר מדבר על 5 ו-11). הוא לא מבין שהמחיר שלו יורד.
עכשיו בנט הוא ה"אשם"...
למה עוצמה לא חתמה על 4 ו-8 שהציעו לה לפני שבוע?!
דיברו איתה על מקום בחמישייה בכל מצב!
המסקנה היא שאיתמר לא מנהל נכון מו"מ.
בפעם הקודמת זה עלה לו ב-5 ו-8 במקום 4 ו-8.
הפעם הוא מפסיד הרבה יותר.
הכל לפי הצורך.
אם איתמר היה רוצה, הוא היה מוציא הודעה לתקשורת שהוא מוכן,
ומייצר לחץ על בנט להסכים.
הוא לא עשה את זה, והוא יודע מצוין למה.
בהודעות לתקשורת אתמול הוא חזר שוב ושוב על 5 ו-10.
המחיר יורד.
איתמר יכל לקבל מקום ברביעייה או בחמישייה אם רק היה מזהה מתי הוא שווה הכי הרבה,
ומתי הערך שלו יורד.
בדיוק כמו בסבב הקודם בין בצלאל לרב רפי.
הוא פשוט סוחר גרוע.
או שבתקשורת הוא המשיך להתעקש על 5 ו-10?
אם היה מוכן - למה לא אמר?
כשהוא רוצה להוציא הודעות - הוא יודע מצוין.
הבין קצת איך עובדים באמת ולא איך עובדים על הפעילים שלו.
כדי לייצר לחץ על בנט, היה צריך לפרסם זאת בתקשורת.
אם היה מוכן לקבל מקום אחד ראלי, היה לחץ אדיר על בנט להסכים.
הוא לא עשה זאת, והוא יודע מצוין למה.
איתמר אינו צדיק יסוד עולם במובן פוליטי, אבל כשהוא צודק הוא צודק.
איפה הוא היה חודש כשבצלאל רדף אחריו להמשיך את ההסכם של איחוד הימין מהבחירות הקודמות?
כבר הוכח שאמת היא לא צד חזק אצלו.

אני גם יודע מי נתן את המידע הזה לאדמקר.
יש הבדל בין לבטל הסכם לבין למנוע הסכם...
ואנחנו עובדים קשה מאוד להביא את בנט (וליתר דיוק: את איילת) למקום הנכון.
)אריאל יוסףואולי טעות קולמוס.
יש הבדל ביניהם מבחינת מובנם. הסכמה פירושה תמימות דעים, והסכם פירושו מסמך חתום בכתב, ולפעמים בע"פ. בכל אופן כוונתי להסכמה כמובן, שלא הוכחשה.
כך או כך, מסתבר ששקד היא פלאקט שהוצבה בראש מטעמי יחסי ציבור, וסקרים. הרשתות החברתיות הספיקו ב- 24 שעות לשחוק את הדימוי שלה, ולא בכדי מחביאים אותה היועצים האיסטרטגיים.
בצלאל הוא האחרון שאפשר להאשים כאן.
הסברתי כאן את המהלך של בצלאל:
אז אתה באמת לא מבין מה היה המהלך... - אקטואליה וחדשות
החיילים יכלו להסתדר לו מצוין:
ברביעייה הראשונה שקד, הרב רפי, בצלאל, איתמר.
מציעים לבנט מקום 5.
הוא רץ עם פייגלין ומחפש את עצמו באזור אחוז החסימה.
מי שדפק את המהלך היה איתמר, בגלל וויכוח מטופש על שניים ראליים,
שבשום שלב לא היה לו סיכוי לקבל, ועכשיו הוא נאבק כדי לקבל אחד.
כבר כתבתי כאן לפני כמה שבועות מה קורה:
א. הוא מציל את בנט:
עוצמה שיחקה לידיים של הגורמים האלה. - אקטואליה וחדשות
ב. עסקני המפד"ל עושים לו בית ספר:
אז הרב רפי הבהיר ברשת ב' שאין בכך שמץ של אמת - אקטואליה וחדשות
ג. הוא משחק לידיים שלהם:
אתה מגן על המפלגה שלך בקנאות קומוניסטית משהו. - אקטואליה וחדשות
ד. הספין שלהם עוד עלול להפוך למציאות:
הם יכלו לקבל 4 במקום 5. אתה יודע זאת היטב. - אקטואליה וחדשות
בסוף אפילו 7 הוא לא מקבל. פשוט לא להאמין כמה הוא סוחר גרוע.
@מרדכי, אשמים יכולים להיות הרבה.
מפסיד גדול יש אחד והוא איתמר.
בהתנהלות חכמה יותר הוא יכל לקבל מקום 4/5. הכל היה צפוי.
אבל הוא ממשיך:
אוסיף עוד משהו: - אקטואליה וחדשות
עוצמה יכולה להאשים את מי שהיא רוצה במצב שנוצר.
היא נעלבה והתלוננה, אכלו לה ושתו לה, היא הוציאה ספינים, לא נתנה שידרכו עליה וכו' וכו'.
בשורה התחתונה, זו שהפסידה כאן, ואם לא תיקח את השמונה העלוב שמציעים לה,
היא יכולה לרוץ עם נעם ולא לקבל כלום, להמשיך להיעלב, להיות צודקת, ולא ללמוד שום לקח,
כמו שלא למדה מהסיבוב הקודם.
היא בוחרת שוב ושוב להיות צודקת ולא חכמה - בדיוק כמו בדרישה לאפשר לאיתמר לכהן בכנסת הנוכחית:
וגם לא עם ה"חילוני".
פשוט נשארה בלי שום דבר.
יכול להיות שהיא צחה כשלג,
אבל היא המפסידה הכי גדולה.
השאלה היא אם תומכיה יעסקו ב"ללמד לקח" את ה"אשמים",
ו"להראות להם" כשהשמאל מחכך ידיו בהנאה,
או שיקחו אחריות ויצביעו למפלגה שעוברת את אחוז החסימה.
אם לא, הם סוחרים גרועים כמו איתמר,
שלא יודעים לנהל סיכונים ולא לומדים לקח (אבל מנסים ללמד אחרים...).
את המחיר נשלם כולנו, ר"ל.
השאלה "מי אשם" לא תעניין אז אף אחד.
כולנו נהיה באותה סירה, ולא משנה בכלל מי קדח בה את החור.
היא תטבע.
שהיללו ושיבחו את האסטרטגיה המוצלחת של איתמר:
ממש לא תגובה נלעגת - אקטואליה וחדשות
תראה איזה יופי - אקטואליה וחדשות
הזהרתי את מרזל בזמן אמת שהוא משחק לידיים של בנט,
ומפסיד הפסד ערכי בשביל לקבל עוד מקום -
אחרי שלעג כל השנים למפד"לניקים שמוכרים אידאולוגיה בשביל כיסאות.
אלמלא בעיות מוסריות ואתיות, הייתי חושף כאן התכתבויות איתו.
בסוף הוא גם החזיר את בנט למשחק וגם מקבל רק מקום אחד.
כ"כ חבל 
אם איתמר היה אומר בקולו הבוקר שהוא מסתפק במקום 5 - הוא עוד היה מקבל.
עכשיו הוא כבר מדבר רק על 5, אבל גם זה כבר לא רלוונטי:
בן גביר: "יש נתק, לא מדברים איתי"
הוא נלחם כל פעם על מה שהיו מוכנים לתת לו קודם ועכשיו כבר לא מוכנים...
אחרי שיאושר ההסכם הערב במרכז הבית היהודי - א"א יהיה לתת לו יותר מאשר מקום 8.
כל הלחץ יופעל עליו לקבל ולא לגרום לפילוג.
מבחינת הפעילים שלו הוא יאלץ לרוץ לבד ולהתרסק מתחת לאחוז החסימה.
בצלאל סמוטריץ'
"תיכננתי לגשת לחיבור הטכני עם הימין החדש מעמדת כח ורק אחרי השלמת האיחוד המשולש שלנו (איחוד לאומי, בית יהודי ועוצמה יהודית) אבל איתמר סירב גם למקום הרביעי וסגר בפניי את הדלת. הגענו לא מספיק חזקים למו"מ עם הימין החדש וזה דרש פשרות נוספות".
כתומך של עוצמה יותר ממערכת בחירות אחת או שתיים,
ראיתי אותם הפעם משקרים שוב ושוב,
וחוצים גבולות שעם כל הלכלוך שבפוליטיקה -
אף אחד אחר לא חוצה.
אני מצפה שאנשים שמגדירים עצמם אידאולוגיים,
לא ימשיכו לגבות את המפלגה כשהיא מזייפת, משקרת ופוגעת בערכים,
רק כדי להשיג עוד כיסא - כמו שעוצמה עושה כבר חודשים (ובסוף גם נכשלת; השקר לא משתלם).
הכתבה בכיפה הוכיחה,
שהם מציגים סקרים שאין מאחוריהם שום אמת,
ומנסים להוכיח שהם שווים יותר מערכם האמתי,
רק כדי לסחוט בכוח מה שלא מגיע להם בדין וצדק.
כל זה רחוק מאוד ממידת האמת של רבם, הרב מאיר כהנא זצ"ל.
אחרי שנים בהן הטיף מרזל מוסר למפד"ל על מכירת ערכים תמורת כיסאות -
הוא וחבריו הוכיחו שאינם שונים מהם במאום.
[אם יש להם הוכחות טובות שהביאו 70 אלף קולות בבחירות האחרונות -
שיציגו אותם ולא ינסו להסתמך על סקרים].
אם כן - שלא ידברו יותר על ערכים.
רק למען הדיוק. כך שלטעון "אף פעם" זה פשוט לא נכון.
נזכור שכמה מערכות בחירות היא גם סחבה את תקומה על הגב שלה.
היא אחת המפלגות הוותיקות והעמידות ביותר.
הוא גם לא הרוויח כלום.
וכמו שאחרים נוהגים לומר: לא הכירו לו טובה על זה...
בצלאל הלך עם איתמר בכל נושא שביקש:
בוועדת הבחירות כדי להכשיר את מיכאל,
בעמידה מול בג"ץ בנושא הזה,
בבחינת החוק הנורווגי בממשלת מעבר.
איתמר, למשל, אמר עליו שהוא איש אמין ואידאליסט שעומד בכל התחייבות.
נכון שבימים האחרונים, כאמור, "השתלם" לו להיות כפוי טובה וללכלך עליו, אבל הוא יודע את האמת.
גם אם היא חושבת שכן.
ואתה טועה בנוגע לממשלה.
בצלאל הספיק הרבה מאוד בחודש האחרון במשרד התחבורה.
הוא מוכשר בכמה רמות מכל ח"כ אחר בימין כרגע.
אבל אתה כנראה לא מכיר אותו מספיק.
נתניהו פיטר אותם והכניס במקומם את הרב פרץ וסמוטריץ' (הפרד ומשול?).
איוש מקומותיהם נועד לבודד אותם ולהוציא אותם מהמשחק הפוליטי, אבל זהו שלא צלח בשל חוסר התמצאות של נתניהו ויועציו בנבכי קשרי סמוטריץ' ובנט.
וכן- סמוטריץ' הוא סוס טרויאני. הוא היה בסוד הפרישה מהבית היהודי (הוא "התנגד"), ובהמשך- האיש המרכזי בהשבת בנט עם סמכויות על.
שקד מוקמה בראש מסיבות טקטיות ומניפולטיביות, כדי לדחוק את הרב פרץ, ואח"כ לשלוח אותו הביתה.
נתניהו נשכב על הגדר כדי לחזק פוליטית את סמוטריץ' והרב פרץ, וכשהעניינים הפנימיים הסתבכו שם הוא תרם מנדט כדי לרצות את הצדדים, ואכן התרצו. מטרתו היתה לבודד את בנט ושקד, ולהוציא אותם מחוץ למשחק, וכך היה. הם לא נבחרו לכנסת ובהמשך סולקו מהממשלה.
אם לא היה מסלק אותם, סמוטריץ' והרב פרץ לא היו שרים, ועל זה מסתמא תסכים איתי. בנסיבות אלה ההתנהגות כלפיו, כפי שתתואר בהמשך, נגועה בכפיות טובה ובציניות.
פורסם ולא הוכחש שנתניהו צידד בשתי מפלגות מימין לליכוד. אחת תעתיק של המסגרת הבטוחה שנכנסה לכנסת, והשניה- בנט עם פייגלין. באופן כזה אף קול ימני לא יורד לטימיון.
מן ההגינות, המוסר, והחברות, היה מחוייב ליידע את נתניהו על הקשיים הפנימיים החדשים בטרם ניגשים לאופציית בנט, שהכל יודעים שבעיני נתניהו הוא סדין אדום. אין ספק שהיה שולף פתרון יצירתי, אלא שסמוטריץ' הסוס הטרויאני היה נחוש לשלב ידיים לקראת חזרה בסבירות גבוהה ביותר לתוצאות בחירות 92 שקדמו לאוסלו.
הוא לא חף מאשמה, ועם זאת הוא פיון קטן במשחק הכוחות, ובסופו של יום היה מתרצה מול נתניהו בשל נאמנותו הכמעט עוורת לנתניהו, כך אני חושב. מותר לי.
הבעיה היא סמוטריץ' שהוליך שולל את הטירון הפוליטי הרב פרץ.
מבחינה ערכית ומוסרית היה צריך לשתף את נתניהו כשושבין של ההסדרה הקודמת, וליצור מראית עין לפחות שמתחשבים בדעתו, ולא פועלים מאחורי גבו. ביתר שאת לאור ההצהרות הפומביות שעם נתניהו ולא עם גנץ רוצים לשבת בממשלה הבאה. מי שפועל בתום לב לא מייצר דם רע בכוונת זדון.
אם אתה מתעקש לדבר על בן גביר, אז קיבלת. נוהג ומנהג בכל המפלגות הן מימין והן משמאל לסדר את השותפים בראש הרשימה ללא תלות בכוחם האלקטורלי. כך למשל, כחלון קיבל מקום שני ברשימת הליכוד, ולוי אביקסיס קיבלה מקום שני ברשימת העבודה. אני לא בקי בסידור המקומות בכחול לבן, אך אין לי ספק שזה אותו דבר.
מן הכלל אל הפרט, מטעמים של יושר פוליטי היה צריך לסדר בצמרת הימין המאוחד את שקד (או בנט), הרב פרץ, סמוטריץ', בן גביר, לאו דווקא בסדר הזה. אחריהם יבואו בתורם כל המי ומי שהצדדים חפצים ביקרם.
אשר לטענה שבן גביר לבדו לא עובר את אחוז החסימה היא לא מחזיקה מים, ולו בגלל שלפי כל הבדיקות הוא שווה לא פחות מלוי אביקסיס שקיבלה כאמור את המקום השני ברשימת העבודה.
סוף דבר, ההתנהגות וההתנהלות מול בן גביר אינה נקיה מספקות. אי אפשר לברוח מן המחשבה שמגמת הימין המאוחד לקואליציה עם כחול לבן, ובתרחיש כזה בן גביר הוא כאבן ריחיים על צווארו של בנט.
ואיתמר עשה זאת לפני רוב מה שאתה מספר -
כשאפילו לא היה הסכם בין בצלאל לרב רפי בסיבוב הקודם.
גם אז למדת עליהם זכות בנאמנות רבה.
לענ"ד קשה ללמד זכות על מהלכים מלוכלכים כאלה,
וקל להבין למה אף אחד לא מתלהב משותפות עם אלו שעושים אותם.
דווקא אחרי שנפלו בספין בפעם הראשונה והתנצלו -
היה עליהם להיות זהירים פי כמה. הם לא למדו לקח.
בבית היהודי באמת לא רצו אותם. אין טעם להכחיש.
אבל במקום להתנהל נכון כדי לשמור על האחדות עם הבית היהודי -
הם רק עשו את ההפך.
הראשון ספק ריאלי, והשני לא ריאלי, ובצדק הוא דחה את ההצעה על הסף. אני לא יודע אם ההסכם שחתם עם נועם הוא כדי לשפר עמדות רגע לפני הגשת הרשימות לועדת הכנסת, ואם כן הוא לא קורא נכון את התכנית הסדורה של בנט להביא לחילופי שלטון בישראל.
יש מצב שעוצמה+נועם יהיו הפתעת בחירות ויכניסו 4 מנדטים לכנסת. הרחוב איתם הדתי לאומי נמצא הפעם איתם ולא עם המיינסטרים.
לא בבחירות הקודמות ולא בבחירות הללו.
הוא קיים רק בדמיונות של איתמר.
בצלאל לא הסכים לכך בשום שלב ולא היה מוכן אפילו לדון בכך.
לא הוצע לאיתמר שום דבר כזה.
כמי שהוכיח - אני מקווה לפחות (ואשמח לאישור מכם
) - שהוא מבין קצת מה קורה כאן,
צר לי לאכזב אתכם; מדובר בשקר בוטה.
אין כאן שום דבר באמצע, בדיוק כמו שאין שום דבר באמצע בהסכם שהוא זייף.
אחרי שזייף הסכם כזה בפעם הקודמת.
מה זה בשבילו להמציא סיפור זהה?!
["לפני כחודש וחצי ישבתי במשרדו של בצלאל וסגרנו על מקומות 4 ו-7"
ואח"כ הם ניתקו קשר?!]
למה שינתקו קשר אחרי שהגיעו להסכמה?
ואיפה ההסכם הזה?
טוב שהוא לפחות לא חזר על הזיוף המכוער הזה פעמיים ולא הציג שוב "הסכם חתום".
למה שנאמין שהיו מוכנים לתת לו הפעם כשיש אופציה נוספת חוץ ממנו
את מה שלא הסכימו לתת לו פעם קודמת כשהוא היה האופציה היחידה?
מי הפתי שקונה את זה חוץ מכמה חסידים שוטים של איתמר?!
גם ה"נתק" לא היה ולא נברא.
הצעתי למרזל להרים טלפון לבצלאל,
ותשובתו היתה: "לבצלאל יש את המספר שלי הוא מוזמן להתקשר".
הוא לא היה מוכן בכלל להרים טלפון.
גם כשהצעתי לו שאדבר עם אנשי תקומה בשמו - הוא סרב בכל תוקף.
(משום מה, לי יש מענה אצל אנשיו של בצלאל...).
ושם כתוב מפורש שמקום 8 בלבד שמור לעוצמה.
אם נתניהו לא יתן מקום משלו - אף אחד אחר לא יתן.
אלא שלא יצביעו לבנט הלייט - ילכו לחרדים
ואלו שלא יצביעו לפאנאטים - ילכו לליכוד
אבל אלו שיצביעו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, יעלו את סך הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה.
אומנם אני לא מסוגלת לתת את קולי לבנט/ שקד,
אבל לא הייתי רוצה שהציונות הדתית תישאר ללא יצוג..
בנט ושקד כנראה לא מתחרטים, אבל סמוטריץ נראה מודאג מתחת לחיוכים, וגם הרב פרץ - אפור מעייפות וממתח.
יוגב היה הגון ורצה שירדו במקומות.
אני שמחה שיש מספיק אנשים שמסוגלים לשים טב בקלפי
בואו לא נדון מי אשם, רק איך ממשיכים מכאן הכי טוב שאפשר
״אנחנו היינו מוכנים לתת לנציג עצמה יהודית את המקום החמישי ושכל הרשימה תזוז מקום אחד אחורה. אני הראשון שתמכתי בכך. אבל לצערי נכון להערב זה בלתי אפשרי כי אנחנו חתומים על הסכמים מול ראשי המפלגות השותפות לריצה המשותפת. והסכמים חייבים לכבד", הוסיף סמוטריץ'.
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
הבית המשפט לא מסוגל להגן על הבוחר מפרסומי כזב תקשורתיים
כשעיתון מפרסם ידיעה כוזבת וקשה נגד נבחר ציבור, התגובה הטבעית היא לחכות לתביעת הדיבה. אבל כשצוללים למורכבות המשפטית, מגלים אמת מטרידה: המערכת המשפטית לא בנויה להגן על תהליך ההכרעה הדמוקרטי בזמן אמת.
* אין פיצוי על "נזק פוליטי": בית המשפט בוחן פגיעה אישית בשם הטוב, ולא מתמחר אובדן מנדטים או נזק לאומי. מבחינה משפטית, תביעת דיבה עוסקת באדם הבודד ולא בתוצאות הבחירות.
* לתומכים אין מעמד משפטי: חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לאזרחים, לתומכים או לציבור שלם להגיש תביעה, גם אם הפרסום פגע קשות במדינה.
* צדק מאוחר הוא לא צדק פוליטי: פסק דין שמגיע שלוש שנים לאחר הפרסום, כשהבחירות כבר הוכרעו והממשלה כבר התחלפה, הוא חסר משמעות מעשית. מבחינת גוף תקשורת המונע מאג'נדה, הפיצוי הכספי המאוחר הוא פשוט "הוצאה מוכרת" בדרך למטרה.
המסקנה המתבקשת:
במציאות שבה המערכת המשפטית לא מסוגלת להתערב, נטל ההגנה על הדמוקרטיה עובר כולו לכתפי הבוחר.
אין לנו את הפריבילגיה להיות אזרחים פסיביים. כדי לשמור על המדינה ועל עתיד משפחותינו, כל אזרח חייב לפתח ספקנות בריאה, לגלות תחכום, לצרוך מידע באופן ביקורתי ולא ליפול בפח של הנדסת תודעה ופרסומים זדוניים. בית משפט זה טוב וראוי, אבל לא מספיק, התשובה לתקשורת מגויסת היא לא הבית המשפט – אלא ציבור ערני, חכם ומפוכח בקלפי.
עופר וינטר בגימטריה נפתלי בנט
שאלו את גרוק Ai האם נכון?
וזה מה שהוא ענה:
נכון. שתיהן 631.
עופר: ע=70 + ו=6 + פ=80 + ר=200 = 356
וינטר: ו=6 + י=10 + נ=50 + ט=9 + ר=200 = 275
סה"כ: 356 + 275 = 631
נפתלי: נ=50 + פ=80 + ת=400 + ל=30 + י=10 = 570
בנט: ב=2 + נ=50 + ט=9 = 61
סה"כ: 570 + 61 = 631
עם פתיחת מערכת הבחירות, מיהר גפני להודיע ש"לא מחוייבים לגוש הימין".
הערב הודיעו לו מהמפלגה שלו, ש"לא מחוייבים למשה גפני..."
דגל התורה: גפני ומקלב יעזבו את הכנסת | ערוץ 7
(ועוד לא דיברנו על מה שעשה לרב רביץ)
אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.
גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.
הם רוצים פטור מלא מגיוס
ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה
בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.
לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני
כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.
החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.
גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.
המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.
ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.
גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.
כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.
אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).
על דאטפת אטפוך על מלא.
הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.
38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.
ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.