אמנם אני נשואה, אבל בתור אחת שהתחתנה מאוחר (יחסית...) וגם זה אחרי ה-מ-ו-ן פגישות ומפגשים מתישים ומייאשים, מתסכלים ומאכזבים, אני חייבת לומר לכם כמה דברים:
א. חבר'ה - אמונה! אמונה! אמונה! אל תשכחו את זה. מי שמסדר את הענינים בסוף הוא באמת כל יכול, והוא באמת אוהב אותך! תפילה! תפילה! תפילה! אפילו קטנה ודלוחה...לא סתם אמהותינו היו עקרות, כידוע...
ב. תורידו מסדר היום את כל הדודות/שכנות/הורים/מכרים של הורים וסתם "נשמות טובות" שמסבירים לכם שוב ושוב למה לא הולך לכם, שמפמפמים לכם שכנראה יש לכם בעיה, שמטיפים לכם שאם קצת שיפוץ ברצון...וקצת תשומת לב למראה החיצוני...וכו' וכו'. אני שמעתי עשרות פעמים את הדיאגנוזה: "את כנראה לא רוצה מספיק"...זה מזיק, זה מחליש, זה מדכא, זה פוגע בשמחה ובבטחון העצמי שכ"כ חשובים בתקופה הזו!
ג. ובכל זאת...שלא תחשבו שאני חושבת שלא צריך להקשיב לאף אחד שמייעץ, ושכל עיכוב הוא מקרי, ושאין בעיות אמיתיות במידות/ברצון/בציפיות/בדמיונות...יש ויש. יש כאלה שהתחתנו למרות שהיו להם בעיות, ויש כאלה שהקב"ה מעביר אותם סדרת חינוך בדרך לחתונה. אלא - לא כל אחד יכול להתערב לך בחיים ולזרוע ספקות באמון שלך בעצמך. מתעכבים? מרגישים שאתם חוזרים על עצמכם בפעם ה -97 וכלום לא זז? יש מלא אנשים חכמים, טובים ומנוסים שיכולים לעזור לחשוב על כיוונים, שינויים ולעבוד אתכם על מה שתוקע...אבל-אתה בוחר עם מי אתה רוצה לדבר ולא כל אחד מתאים לזה...
ד. ורק שתדעו שיש סיכוי....אני נפגשתי עם המון (לא ספרתי...) ועם בעלי (לבסוף) נפגשתי 3 פעמים (לא 3 פגישות, אלא נפגשנו, נפרדנו, אחרי שנה חזרנו ושוב וכו'), בקיצור-לא הלך חלק ב-כ-ל-ל והתייעצתי עם נשים חכמות ותכל'ס באמת היתה לי בעיה (מאד מאד לא מודעת) בתפיסה, ונפקחו עיני, התחתנו והיום אני המאושרת באדם ולא זוכרת בכלל למה נתקעתי כ"כ הרבה זמן...
בקיצור - תהיו חזקים, מודעים ופתוחים לשינויים מבחוץ ומבפנים, ותאמינו בעצמכם ובחי עולמים! אשמח לעודד את המיואשים...

