זוועות הטבח בבוקר שמחת תורה הצליחו לטלטל כמה מנהיגים ברחבי העולם ואפילו האו"ם שניסה להשתיק ולטייח מתקשה להתעלם.
האם מדובר בחלק הכרחי ובלתי נפרד מדרכו של הג'יהאד, מלחמת הקודש האיסלאמית? על כך שוחחנו עם מחבר הספר 'ג'יהאד בין הלכה למעשה', ד"ר אפרים הררה.
הזוועות, אומר ד"ר הררה, חוזרות על עצמן מאז ראשית האיסלאם ועד ימינו, אך "עם ישראל סובל ממגרעת בסיסית של שכחת העבר, כולל העבר הלא רחוק של מאורעות תרפ"ט שכללו זוועות שבוצעו על ידי המוסלמים בחברון ובערים אחרות בתקופת המנדט, תוך אונס נשים ורצח זוועתי שהיה זהה. המוסלמים לא ביצעו את זה רק אצלנו, אלא גם נגד עמים אחרים ובני דתות אחרות".
ד"ר הררה מדגיש כי לאורך כל תקופות האיסלאם התרחשו מעשי טבח מזוויעים שכאלה. "הכי ברור הוא טימור האדום שנלחם באיספהאן ובערים אחרות, הרג כמיליון איש ואת גולגלות האויב הוא היה עורם בערימה וקורא למואזין שיקרא לתפילה, והכול בשם האיסלאם".
בדבריו הוא מציין כי ישנם מוסלמים הרואים במעשים שכאלה מעשים אסורים וחוקרים רבים הפועלים במימון קטאר ומדינות דומות מדברים על ג'יהאד בדרכי שלום כג'יהאד בלעדי אך "במקרה של ישראל זו חובת הפרט, כפי שפסקו כל גדולי הפוסקים המוסלמים במאה ה-20 וה-21 והראשון שבהם הוא השייך קרדאווי שקבע שהמלחמה ביהודים והרג היהודים היא חובת הפרט. יש על כך פתוו'ת. גם אוניברסיטת אזהאר במצרים, שהיא המוסד היוקרתי ביותר באיסלאם, הדיקן שיבח את החמאס. התאחדות חכמי האיסלאם שיושבת בקטאר ובאירלנד הוציאה פסק של ועשרות חכמי איסלאם שקבעו שמה שחמאס עשה הוא מצווה".
"זה לא אומר שאין מוסלמים שמתנגדים אבל הם לא מביאים הוכחות מהמשפט המוסלמי שהתייצב בימי הביניים", אומר הררה וקורא להכיר את הבסיס שעליו הכול מושתת. "מדברים על הקונספציה כשגויה, אבל לא אומרים מהי אותה קונספציה. מדברים על חמאס כתנועת שחרור ששואפת למדינה עצמאית, אבל זה לא מופיע באמנת החמאס. אל באנה, מייסד האחים המוסלמים, קבע שגבולות באיסלאם הם כפירה כי כל העולם צריך להיות תחת שלטון האיסלאם. אפשר להשאיר בעלי אמונה אחרת במעמד של ד'ימים נטולי זכויות עד אחרית הימים. בסוף הימים כולם יכירו באללא ובשליחו".
"אין גם בסיס לטענה שהשטחים הכבושים הם הבעיה. מבחינתם התנחלות תל אביב שווה להתנחלות קריית ארבע, כי זו דר אל איסלאם, ארץ שפעם נכבשה על ידי האיסלאם, ולכן חובת הפרט לשחרר אותה ובאכזריות. לאכזריות שתי סיבות, הראשונה מופיעה בקוראן בסורה השמינית וזו חובת הטלת האימה על האויב. הם מתארים את היהודי כפחדן שאם יפחידו אותנו הם ינצחו אותנו", אומר הררה ומציין כי בספרו מופיעים אירועים רבים של מעשי טבח מזוויעים שביצעו המוסלמים באויב כאשר הוא סירב להיכנע.
"כך היה בכיבוש איסטנבול, כאשר שלושה ימים הם עשו את הזוועות הללו כשטבחו אנסו וערפו ללא הבחנה ומגבלה. אחד ממנהיגי האיסלאם של האחים המוסלמים שאל כבר בסוף שנות השמונים למה אללא ריכז את היהודים בארץ ישראל ונתן להם מדינה אליה הם באים ממאה גלויות, והתשובה שלו היא כדי שיוכלו לחסל אותם בלי לחפש אותם. מישהו צריך עוד הסבר?".
כיבושים נוספים התחוללו בשורה ארוכה של מקומות, בסוריה בהודו ועוד. "נשים היו קופצות מהחומות כדי שלא להיאנס כאשר צבאות האיסלאם ייכנסו", אומר הררה ועל דבריו לפיהם בשלושת הימים הראשונים לכיבוש המוסלמים מבצעים זוועות, הוא מרחיב ומציין כי לא מדובר במקרה אלא בנוהג לפיו במשך שלושה ימים הם נוהגים כרצונם בעם הנכבש ולאחר מכן מבצעים חלוקת שלל מסודרת יותר.
על כל אלה, מוסיף ד"ר הררה, האקדמיה לא מעוניינת לדעת ולא לחקור. חוקרים שבמקשים לפרסם את עבודת מחקרם זקוקים לגב אקדמי אך המימון הקטארי של אוניברסיטאות ברחבי העולם מונע זאת. הררה מציין כי חוקרת צרפתייה שהעזה לקור את האחים המוסלמים ולפרסם את המורשת שלהם זקוקה כיום להגנה של משטרת צרפת לאורך כל היום מחשש שיהיה מי שירצה לחסל אותה. "העולם מתכחש ולא רוצה לראות את המציאות המפחידה. המערב לא רוצה להתמודד עם התופעה הזו", אך המוסלמים עצמם אומרים את המשפט 'אחרי שבת יגיע יום ראשון' כאשר כוונתם שאחרי שיהרגו את היהודים, השובתים בשבת, יגיע תורם של הנוצרים, שיומם הקדוש הוא יום ראשון. הכול נאמר ונכתב והעולם מעדיף לעצום עיניים.
עוד הוא מזכיר בדבריו את חאג 'אמין אל חוסייני שהיה הזרוע המובילה של האחים המוסלמים והיה שותף להיטלר, נתן הוראות לדיויזיה המוסלמית בבוסניה כיצד לחסל יהודים ודרש מהיטלר לחסל יהודים. "זה לא חדש".
ומה באשר לאותם המפרשים את המונח ג'יהאד כמלחמה שיש לבצעה בדרכי שלום, דרכי תרבות וויכוחים תיאולוגיים? "ישנו עניין ג'יהאד הלבבות, או ג'יהאד הגדול, שזו מלחמה נגד הנטיות והיצר הרע. זה קיים מראשית האיסלאם וזו עובדה, אבל לעולם לא יהיה גדול באיסלאם שיאמר שזה בא במקום הג'יהאד המלחמתי. להיפך, אחד מגדולי הסופים אמר שאותו מקל שבו אני מכה על היצר הרע בו אני מכה על ראש האויבים".
"לגבי ג'יהאד בדרכי שלום, ג'יהאד הוא ריכוז מאמצים. אם אתה לא יכול בדרכי מלחמה אתה נוקט בשיטה אחרת. כך השייח אל קרדאווי שהיה גדול פוסקי המאה העשרים שאמר שנכבוש את האירופים בדרכי שלום, נעשה זאת בהגעה של המוני מוסלמים לאירופה, נפעיל את הדאעוו'ה, נרגיל את הצרפתים שהאיסלאם נמצא בכל מקום ולכן החיג'אב צריך להיות בכל מקום והחלל, המזון המוסלמי יהיה בבתי הספר וכך ונכפיף את האיסלאם".
"אמנת החמאס, שפורסמה בסוף שנות השמונים, קובעת שמי שכותב מאמר טוב או תכנית טלוויזיה טובה זה חלק מהג'יהאד. הוויכוח הוא רק על הדרך, והוויכוח הזה מגיע עד כדי מלחמת אחים וחיסול מוסלמיים. השאלה במי להתחיל, במנהיגים המוסלמים הכופרים שלא מאפשרים לאיסלאם להתפתח במדינות, או קודם ארה"ב וישראל, האם בשלבים או במלחמה, אבל היעד שהאיסלאם צריך לשלוט על העולם מוסכם גם על הנחשבים כמתונים", אומר הררה.
לאותם הסבורים כי לא נכון להגדיר את המלחמה כמלחמת דת, שכן הגדרה שכזו תביא על ישראל גם את המוסלמים במדינות הרגועות יותר, מצרים, ירדן ומדינות הסכמי אברהם, אומר הררה כי לא בנו תלויים הדברים ולא בהכרזה שלנו. הם עצמם כבר הכריזו זה מכבר מלחמת דת נגד היהודים. "אנחנו בעיניהם לא עם אלא דת. אנחנו לא תורה כי בעיניהם סילפנו את המסר שקיבלנו והארץ הזו לא שלנו. על שלושת הדברים הללו הם נלחמים, ארץ עם ותורה. לא יעזור לנו להתכחש. הם יילחמו בנו בשם הדברים הללו".
את דבריו חותם ד"ר הררה בתזכורת לפיה אותה דת מוסלמית נותנת גם את הפתרון לאותה שאיפה מלחמתית, והפתרון הוא הפעלת כוח על המוסלמי כך שיידע שסיכוייו לנצח אפסיים ובמצב שכזה האיסלאם פוטר אותו מחובת המלחמה עד שיחוש שיש בידו את הכוחות לנצח. גם זאת כלקח והעתקה ממעשיו של מוחמד עצמו. הררה קורא להנהגה ולא רק לה להכיר את התובנות הללו ולפעול על פיהן "ולא להגדיר את מי שאומר זאת כקיצוני שלא מבין. בואו נסתכל על המציאות ונפעיל את השכל".