איילת שקד: עכשיו זמן תקומה
הממשלה צריכה עוד היום להקים מנהלת שתשקם בתוך חודשיים את אזור עוטף עזה ולתקצב אותה כראוי
הממשלה צריכה עוד היום להקים מנהלת שתשקם בתוך חודשיים את אזור עוטף עזה ולתקצב אותה כראוי


האם אכן נמשיך במלחמה גם כאשר ברור לנו שבכך אנחנו חורצים את דינם של החטופים? האמנם אין שום אפשרות אחרת?

בשעה גורלית זו בה ישראלים רבים השאלות ההיסטוריות והערכיות הללו דורשות את הכרעתנו הדחופה.

מחשבות וסיפורים שנשלחו אליי מהשטח. סיון רהב-מאיר כותבת
יש לעשות הפקת לקחים מאירועים קודמים דוגמת מלחמת לבנון השניה ומבצע "צוק איתן".

מדובר במתקפה חסרת רחמים על מדינת הלאום של העם היהודי, ובכך על העם היהודי כולו.

הרשת מלאה בפוסטים שמספרים על "מחסור באפודים קרמיים", אבל, כמו שכל חי"רניק יודע לספר, אנחנו התאמנו בלי אפודים קרמיים

היחידים שחייבים לטעמי לעשות מיד כאן ועכשיו חשבון נפש הם אנשי התקשורת. כולה – כמעט ללא יוצא מן הכלל

הדם רותח. התמונות מעוררות פלצות. ויכול להיות שלא עת חשבון היא – אבל לא יכולתי שלא להזכיר קצת נשכחות

מי שמוחו צלול וליבו ער לא הופתע כלל מהתקפה מפלצתית ערבית-איסלאמית זו, מי שעיניו בראשו הבין מאז ומעולם

יש להגדיר מחדש את קוד ההפעלה של צה"ל שהביא אותנו לכשל הנורא אותו רבים מבינים היום.

רדיקליזם דתי מסוכן מאוד. במיוחד איסלאמי. במיוחד שיעי. מאז עליית האיסלאם הוא נלחם ב"כופרים". במיוחד – היהודים.

הקולות המבקשים שלא לומר את פסוקי דזמרה, או את ההלל יש בהם גם מידה של פגם באמונה, וכפירה בטובה

זה הטור הראשון שאני כותבת בעידן החדש, עידן שעוד אין לו שם.

ישראל נמצאת בעולם אחר, שאיש לא חלם עליו. חלום בלהות שהתגשם אף מעבר לכל דימיון.

הציבור עוד ישפוט את מחרימי האחדות, כמו שיבוא בחשבון עם האחראים למחדל הנורא. אבל עוד חזון למועד.

חובה קדושה מוטלת על ממשלתך להתרומם למדרגה הראויה לגדולת נפשם, למסירות נפשם העילאית, ליופיים ולהדרם

חמאס דיבר בשפת המלחמה, אנחנו העדפנו לדמיין שכוונתם לשלום או להודנה, שהם חפצי חיים כמונו.

כסף זה משאב מוגבל. וכל כסף שייתרם למטרה אחת, לא יהיה שם כשנצטרך אותו למטרה אחרת. ונצטרך אותו, תאמינו לי.

לקח ראשוני מהטרגדיה בשמחת תורה - הפסקה מיידית של הקמת גדר ההפרדה במדבר יהודה. היא מיותרת לחלוטין

שייח ערבי הוביל בשנות השלושים את תמיכת הערבים בהיטלר ועודד את הצורר הנאצי לצאת להשמדת היהודים.

איך נתניע את מעגל הקריאה בתורה השנה, כאשר אנו המומים וכואבים, אבלים ומבוהלים?

לצד הסיוע ההדדי, הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו יקח גם אחריות על השלום ביננו, לטווח הארוך.

חייבים לשנות את מוסר הלחימה המעוות שהשתלט על צבא הגנה ישראל ומערכת הבטחון של מדינת ישראל.

לא מדובר על 'אתיקה' של עורכי דין – אלא על התנהגות מוסרית וציבורית הגונה שלא להסית נגד ראשי המדינה

זו עת לשאוג, לנקום, ולהפיל מורא על כל הכלבים הארורים, פראי אדם שמעשיהם כמעשה הנאצים ימ"ש

אסור להרחיק ממוקד קבלת ההחלטות את נבחריו של פלח מאוד משמעותי מתוך לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים

תור עצום של מכוניות חיכה להלוויה של עולה בודדה, שאינה בודדה. שימו לב לרצף של שלוש ידיעות

עם ישראל חוזר ומגלה את עוצמות האחדות שבו. את תחושת שותפות הגורל והיעוד. את התעצומות שיש בו ואת הגבורה.

נתניהו הקריב תמיד את העתיד על חשבון ההווה. החשבונות היו תמיד מיידיים ורגעיים. לעולם לא הייתה אסטרטגיה

עד היום דיברו רק על הי"ד, שלא מחייב אף אחד בשום דבר. עכשיו מתחילים לדבר כאן על צי"ד, צה"ל יקום דמו

מילות גבורה עתיקות-חדשות של שני אבות מופלאים, ששכלו את בניהם ועודם מוטלים לפניהם.

אנחנו נקום, נתנער, נאסוף ונאחה את השברים, נתמוך במשפחות, נחייה מחדש את הרוח היהודית-ישראלית

הגבלת לחימתה של ישראל בעזה וקשירת ידי צה"ל, תגרום להארכת המלחמה, לאובדן נוסף של חיי חיילים ואזרחים

דברים לזכר בן דודי סרן דוד חיים מאיר הי"ד, לוחם סיירת מטכ"ל שנהרג בקרב הגבורה בבארי.

עמדנו שם בשבילים המובילים אל כניסות המלונות, עם דגלי ישראל בידינו, ובשירת "עם ישראל חי".

הטרור החמאסי הוא טרור איראני בתוך הבית. סופות בנגב 2023 לא היו באות לעולם ללא האפוטרופוס מצפון.

המדד להצלחה לא אמור להיות בכמה מטרות פגענו להם, אלא האם בסוף הם צועקים הצילו או לא.

אסור לנו ליפול שוב למלכודת של כוח בינלאומי – מי שלא מבין זאת, מוזמן לדרום לבנון.

שאלות רבות עולות בימים אלו - אולם השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל היא מה הקב"ה רוצה מאיתנו?

למי שאיבד צלם אנוש אין זכויות אדם. אלפי הרוצחים שהציפו את עוטף עזה בשמחת תורה אינם "פעילי חמאס".

המתקפה הרצחנית שנחתה על ישראל מזמנת לנו את האפשרות ואת הצידוק ואת הלגיטימציה לעזור למערב להחליף דיסקט

אחרי ההלם הראשוני אנחנו מתחילים לקלוט את גודל הזוועה. לאן זה לוקח אותנו? איך ממשיכים מכאן הלאה?

אל"מ (במיל.) מוטי יוגב העוסק בימים אלה באיתור נעדרים והבאתם לקבורה חושב שיש לכבוש את עזה - על כל המשתמע מכך.

גורל המלחמה תלוי בתפקודו הטוב של הצבא וזה תלוי בכמה שאלות עקרוניות

הלב שותת דם, על כל החיים היקרים שנלקחו מאיתנו, כי היינו מסוממים, כי נתנו למקסמי שווא מטופשים לטמטם את מוחנו.

כעת הגיע זמנה של ההנהגה להצטרף לרוחו הגדולה של עמנו הנפלא, ולא להחמיץ את השעה ההיסטורית.

לכו לילדים שלכם ותשאלו אותם מתי בפעם האחרונה אמרתם תודה על זה שאתם חופשיים?

יש תפקיד חשוב נוסף לעורף, במיוחד בזמן מלחמה – והוא לשמור על היציבות ועל הביטחון בתוך כל הבלגן שמסביב.

צה"ל חייב, קודם כל, להחזיר את היוזמה לידיו, בחשיבה 'מחוץ לקופסה'. מה אפשר לעשות? למשל, לשרוף את האסמים.

יואב, אתה וחבריך הלוחמים המופלאים באים לתקן את הכישלון הנורא בצמרת הביטחונים והמדינית

משה ובנו נהרגו בעיצומו של חג. וכעת אחרי החגים, ואנחנו אומרים 'אחרי מות קדושים' ו'חלל' איננה עוד מילה של אזכרות

זו התוצאה שאליה אנו מייחלים – הכרעת אויבינו וחיסולם באופן טוטאלי. אין מרחמים בדין.

כל אדם בוחר מהו "המנוע" ה"אנרגיה" שמפעילה אותו – בואו נפעל מתוך אכפתיות, אחריות, תקווה ועוצמה פנימית

עיכוב של כל יום בהקמת ממשלה זו עלול לעלות לנו בנפשות ובקושי גדול להשיג ניצחון במערכה הכוללת בהמשך דרכנו.

חמותי מנחת ההורים זיוה מאיר בכמה תובנות על המצב

חייבים לוודא שבראש הלוחמים ניצבים מנהיגים שיהיו מסוגלים להוביל להכרעה, להמשך קיומנו כאן בארצנו האהובה.

חייבים לשנות את כללי המשחק, לכבוש את הרצועה ולהתיישב בה מחדש. כאז כן היום, התיישבות מביאה ביטחון.

אם לא נשתחרר מצמרת צה"ל הרקובה, שום דבר לא ימנע את רצח העם הבא שיעשו בנו כוחות החושך

אתמול חווינו את אחד הימים הנוראים בתולדות עמנו, ואלה חלק מהדברים שעלינו לעשותם כעת
