בציבור התורני רווחת הטענה לפיה חל איסור הלכתי לפנות ל'ערכאות', כלומר להגיש תביעה לבית המשפט, אך מתברר כי לפעמים ניתן למצוא 'מעקפים' הלכתיים. כזה הוא סיפורה של רחל, אישה בשנות הארבעים לחייה, מבני ברק. זו האחרונה הלכה לפני חודשים אחדים ברחובות בני ברק, וכאשר באה לחצות כביש, נתקלה בקורת ברזל שהייתה מונחת על נגרר סמוך, נפלה ונחבלה קשות בידה. מנימוקים הלכתיים של 'אי פניה לערכאות' העדיפה רחל להימנע מהגשת תביעה אישית נגד בעליה של הנגררת, והיא באה להתייעץ עם עו"ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, מה ניתן לעשות. עו"ד ארביב הציע להגיש תביעה נגד שתי חברות הביטוח – זו שנתנה לנגררת את ביטוח החובה וזו שנתנה את ביטוח צד ג'. לדבריו, אם בית המשפט יקבע שהפגיעה של רחל עומדת במבחן של תאונת דרכים, היא תקבל פיצוי במסגרת ביטוח החובה (המכסה נזקי גוף שנגרמים על ידי תאונת דרכים) ואם יקבע שהייתה כאן רשלנות, היא תקבל את הפיצוי במסגרת ביטוח צד ג'. לאחר דיון בבית המשפט, הגיעו הצדדים למסקנה שלא מדובר בתאונת דרכים וחברת הביטוח הראשונה הוסרה מהתביעה, אולם חברת הביטוח השנייה נאלצה להגיע להסכמה עם רחל ולפצות אותה על הרשלנות, בהיקף מכובד של 105 אלף שקלים, מלבד דמי הנכות שהיא קיבלה מביטוח לאומי. "אצל לקוחות חרדים קודם כל שוקלים תמיד את ההיבטים ההלכתיים, והם משפיעים במקרים רבים על מבנה התביעה", אמר ארביב. "לא כל עו"ד מכיר את הרגישויות ההלכתיות ואת הפתרונות האפשריים, ולכן חשוב לערוך שאלת רב, אך גם להיוועץ עם איש מקצוע שומר תורה ומצוות, המבין את המורכבות ההלכתית ויודע להימנע ממכשול".