פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 2)

והסעיף הראשון שבו: אין רשות נוגעת במוכן לרשות חברתה אפילו כמלוא הנימה...

שלוש הרשויות הן: המחוקקת, המבצעת והשופטת.

ובהמשך: שופט שיסיג גבול רשות אחרת יראו אותו חורג מסמכות, ובתוך 72 שעות יוזמן לשימוע לפני פיטורין.

הבעיה היא שהיו"ר שלנו עסוק בעצמו ובסוגית עתידו הפוליטי. 

חוק כמו זה שאתה מציע (ובדיוק כמו שאר החוקים שאתה מציע) יפסל בבג"ץ אוטומטית. כל הערך של חוק כזה, הוא רק אם ראש הממשלה מוכן להבהיר לבג"ץ שלא נתייחס לפסילה שלו...

ועדת החוקה לבדה אמורה לפקח בדין על הרשות השופטת, ולא ראש הממשלה שאמור לעסוק בניהול ענייני המדינה.

מתוקף תפקידו הוא יכול וחייב לזמן לועדה בראשותו את נציג הנהלת בתי המשפט ו/או את השופטים עצמם ולהציג בפניהם שאלות קשות ולדרוש תשובות.

אבל רוטמן מחפש דרכי מילוט מהספינה הטובעת.

אז שיהיה לו בהצלחה.

הוא עשה את עבודתו פי מאה מכל קודמיו ועבד קשה מאוד לשנות את הייחסים הקלוקלים בין מערכת המשפט לשאר מערכות המדינה. הוא טיפל בקדנציה הזאת במעל מאה חוקים.

כן, הוא, כמו כולם תלויים בעל מה הרוב בכנסת מוכן להשקיע. כשראש הממשלה החליט להקפיא את הרפורמה, לרוטמן אין מה לעשות.

כשהיתה החלטה של הנהגת הקואליציה (=ראש הממשלה) בתחילת המלחמה להעביר רק חוקים בהסכמה (בעקרון הגיוני, הבעיה שבג"ץ מצידו המשיך להשתולל ואף הסיר כל רסן)  - אין לרוטמן יכולת להשיג רוב בלי זה.

לצערינו אין במדינת ישראל את החוק האמריקאי, המחייב בעלי תפקידים להתייצב בפני וועדות הפרלמנט ולהעיד בפניהם בשבועה.

הצעות חוק ליצירת ההפרדה הזאת:

1. כל חבר כנסת שמתמנה לתפקיד ממשלתי (ראש ממשלה, שר, וסגניהם) - מתפטר מהכנסת ולא חוזר בלי תקופת צינון או בחירות.

2. כל חוק - או לפחות חוקים חשובים כגון חוקי יסוד - יעבור גם בהצבעה גלויה וגם בהצבעה חשאית (כדי להחליש את המשמעת הקואליציונית/אופוזיציונית).

3. לבטל את העדיפות בסדרי החקיקה להצעות חוק ממשלתיות.

בטח אפשר להוסיף עוד.

אבל כל זמן ששתי רשויות מעורבבות בצורה נוראית - שלא יתלוננו על זה שהשלישית רוצה גם להיות חלק מהמשחק...

ישראל היא 'דמוקרטיה פרלמנטרית' בהגדרה, אגב כמו רוב הדמוקרטיות. בשונה מ'דמוקרטיה נשיאותית' שבה הנשיא נבחר ישירות - בדמוקרטיה פרלמנטרית הממשלה נבחרת מתוך הפרלמנט.

אז אכן התוצאה של זה זה שיש ערבוב בין הממשלה לפרלמנט ובעיקר - שהממשלה צריכה רוב בפרלמנט, לעומת ארה"ב שנשיא יכול לכהן בה כשהרוב בקונגרס נגדו.

לעומת זאת, מערכת המשפט בהגדרה היא רשות נפרדת, שצריכה לא להיות מעורבבת פוליטית. הרעיון הוא בדיוק זה - שהכרעה במקרה ספציפי צריכה להיות ע"פ החוק שהפרלמנט קבע ולא לפי האינטרסים של מישהו.

ממילא כשהדרג הפוליטי מתנהל לפי 'שיקולים פוליטיים' - כלומר רצון הציבור ששלח אותם, הוא עושה בדיוק את המוטל עליו. לעומת זאת כשיצחק עמית כותב, בלי להתבלבל, שבממשלה הזאת הפסק צריך להיות שונה מבממשלה אחרת - זה לא פסק דין אלא מניפסט פוליטי וממילא הוא מועל בתפקידו.

https://www.govmap.gov.il/?c=184902.07,657429.64&z=2&lay=216150 

https://www.govmap.gov.il/?c=117557.88,670101.51&lay=356,216150 

בחוק הכותל בפרט לתגובה ראשונית

ובחוק תיקון הרשות השופטת בכלל במהלך שאחריו

במישור הכלכלי קורים דברים אחרים. יודע 

לכן יותר טוב לחוקק את החוקים של תיקון המשפט עם פסקת התגברות- מה שיגרום שבג"ץ יפסול כנראה, כמו שכבר קרה לא מזמן- ולהוביל להתנגשות חזיתית.

ולהכריח מכח העם והרוב את *בנייתו מחדש* של כל סדרי המשפט על כל ענייניו.

זה באמת כ"כ פשוט, אבל משום מה ממשלות ימין לא מוכנות לעשות את הדבר הפשוט שבשבילו נבחרו- לקדם מדיניות ימנית.. לליכוד סמוטריץ בן גביר ושו"ת פתרונים... עושים הרבה טוב אבל אפשר וצריך לשאוף להרבה יותר

בג"ץ עושה מה שבא לו. החוק מבחינתו הוא אותיות מתות.

ע"פ החוק הסמכות למנות/לפטר יועמ"ש נמצאת אך ורק בידי הממשלה.

ע"פ החוק הסמכות לכנס את הוועדה למינוי שופטים, נמצא בידי שר המשפטים.

ע"פ חוק יסוד, אין לשופטים סמכות להחליט שהחלטת הגורמים המוסמכים אינה סבירה - כל זה לא מזיז להם.

מה נרוויח מעוד עומס של חקיקה שבג"ץ יצפצף גם עליה?!

שעם ההגזמות של בגצ בתקופה האחרונה, אני באמת לא רואה הבדל משמעותי בין יצחק עמית למוסוליני.

ולא, אני לא חושב שלמוסוליני הגיע הליך משפטי הוגן.

אז צריך ליצור התנגשות חזיתית שתבליט בכל הכח את האבסורד.
 

ותיקון חוק השפיטה- שמזה כל הכח של השופטים בכלל- ואותו הם פוסלים מראה לכל שהגולם קם על יוצרו.

אבל על כל פנים בכל מקרה צריך לעשות חקיקה מסודרת שתסדר את המצב של בתי המשפט ולא תשאיר שום שטח אפור ולבנות שם הכל מחדש. ולהתעלם מרעשי רקע שוודאי יהיו

כי בתכלס, כל אדם שמקיים או עובר על חוק, תמיד עובר דרך שופטים שמחליטים אם הוא יקבל עונש או לא.

ראינו את זה בהפגנות נגד הרפורמה. היועמשית נתנה אישור מפורש לעבור על חוקים ולא הייתה דרך לאכוף שום חוק. לעומת זאת, כל אדם מימין תמיד יימצא אשם גם כשאף אחד בעולם לא מבין מה הסיפור.

לצערי כמו בהודעתי הקודמת, אני חושב שהיציאה תהיה כשהעם בעצמו יפעל, כמו מי שחיסל את מוסוליני ואת הצאר ניקולאי האחרון ועוד ועוד. העם כבר לא יהיה מסוגל לדיקטטורה ויהיו כמה משוגעים שיעשו מעשה. במחקר זה נקרא "המוציאים לפועל" ( קראו את המאמר הבא: https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/LYIM.pdf ). וכולם יכעסו ויגיגו נו נו נו, אבל בלב כולנו נבין שסוף סוף הוקמה כאן דמוקרטיה.

לפגוע בשופטים הם יהודים נחמדים סה"כ... וגם את המבנים של בתי המשפט לא כדאי להרוס עם ד9- חבל על הכסף זה מבנה יפה...
 

הם לא השתלטו בכח הזרוע ולא צריך להגיע לשם. צריך נחישות של נציגנו בכנסת ונכונות למשול זה הכל.

הפוך רצח רק יחזק אותם כמו עם רבין שחוץ מנוראות המעשה גם פגע קשות בימין ועיכב בשנים את שלטון הימין

כחומר לדעתי גם מבחינה חוקית ודמוקטית את חלקם אפשר לשפוט על מעשיהם.

אבל אני התכוונתי בעיקר שצריך פעולה מהפכנית וקיצונית

כי לא מדובר כאן על אדם, אלא על הממשלה. אם הממשלה תבהיר שפיטורי ומינויי יועמ"ש הם בסמכותינו החוקית ולכן לא נתייחס לבג"ץ - זה יעבוד.

אם הממשלה תודיע שהיות שבסמכותה הבלעדית לסגור יחידות צבאיות - מהתאריך שהממשלה קבעה אין תקציב לגל"צ - אז לא יהיה.

עם ביטחון בצדקת הדרך - המדינה תחזור להיות דמוקרטית.

כבר מזמן לוין לאמכיר ביועמשית. אבל זה לא ממש עוזר לו...

עובדתית, הם משפיעים על הביצוע של החוקים והפעולות, הרבה יותר מהכנסת

לא מחליף את הכנסת או הממשלה, אלא מחייב את המדינה לעמוד בחוקים שהיא עצמה חוקקה.

כך כתבה דפנה ליאל, האם היא טועה בניתוח העובדתי?

‏6 נקודות שאתם צריכים לדעת על מתווה הכותל והרחבה השוויונית לנשים וגברים יחד, רפורמיים, קונסרבטיביים וכו':

1. לא מדובר ברחבת הכותל המוכרת לכולנו, אלא ברחבה שדורמית לה (דרומית לשער המוגרבים).

2. המתווה מדבר על שיפוץ הרחבה הדרומית הזאת וכניסה דרך הכניסה הראשית

3. ממשלת נתניהו והחרדים (!) אישרה את המתווה הזה ב-2016

4. ב-2017 עוד לפני היישום החרדים נבהלו מעצמם ודרשו לבטל את המתווה.

5. מה נתניהו עשה? מה שהוא עושה כל פעם, לא מחליט אלא ממסמס, ובמקרה הזה הקפיא את המתווה ב-2017. אולי כדי לא להסתכסך יותר מדי עם יהדות ארה"ב. אבל החלטה חדשה הוא לא הביא.

6. בשורה התחתונה בג"צ קבע שכל עוד אין כל החלטה אחרת (ואין) אז הממשלה צריכה לפעול ליישום ההחלטה. שהיא. בעצמה. קיבלה.

מוזמנים לגזור ולשמור למקרה שתקראו כל מיני קריאות געוואלד משרים וח"כים שונים על חציית קו אדום של בג"צ וכו'

אני ממש בעד כותל לרפורמים (אני חושב שזה גם טוב לכל הצדדים).

אבל לא מבין ממתי הכנסת צריכה כלבי שמירה שיזכירו לה מה ומתי עליה לעשות משהו.

בפרט שמבחינה עובדתית הרבה דברים במדינה קורים שלא בהתאם לחוק (אלא אם כן יש חוק שמתיר לשרוף שוטרים ולחסום איילון), ולא זכור לי שבגצ הביע דעה בנושא

בא בג"ץ ואומר 'להקפיא זה לא מראה שהוא לא רוצה כבר' אז חוזרים להחלטה ראשונה. מה זה, חזקת מרא קמא? אנן סעדי? בגמרא הפלפולים לא אמיצים כ"כ...

קיצור זה אהרון ברק על סטרואידים עם קלאס של פיל בחנות חרסינה. שזה גם המזל שלנו בסוף...

1. קודם כל חשוב לדייק שלא מדובר כאן על חוק, אלא על החלטת ממשלה. זה דיוק חשוב.

2. אין שום מקום בחוק יסוד השפיטה, שמסמיך את בית המשפט העליון לחייב את הממשלה לקיים החלטות שלה.

3. עוד בלי להתייחס להחלטה הספציפית, כל החלטת ממשלה, מלבד ההחלטה עצמה צריך החלטה על המקור התקציבי שלה. בנתיים אין החלטה כזאת. כשבג"ץ מחייב את הממשלה, הוא מתערב בשאלת חלוקת התקציב (ועל חשבון מה הוא יבוא), זה עניין שבאופן מובהק הוא בסמכות הרשות המבצעת.

4. ההחלטה הספציפית התקבלה לא כי מקבליה רצו לקבל אותה. החרדים לא היו בעד בתשע"ו ופתאום 'שינו את דעתם" בתשע"ז, אלא כי הבהירו להם שאם לא יקבלו את ההחלטה בג"ץ יכפה אותה.

גם נתניהו וגם החרדים העדיפו מעימות ישיר עם בג"ץ על כך שההתערבות שלו אינה חוקית ('דבר המלך במועצתו' שתקף עד היום קובע בפירוש שהמקומות הקדושים הם רק בסמכות הרשות המבצעת ואין לבתי המשפט סמכות להתערב) - להעביר החלטה ואח"כ, בשיטת או שהחמור ימות או שהפריץ וכו' - למסמס אותה.

בעצם זו דוגמא מובהקת לטענת חיים רמון, שבניגוד לטענת חסידי בג"ץ שהם 'ביטלו רק כך וכך חוקים, או התערבו רק בכך וכך מקרים - עצם הידיעה שבג"ץ יכפה, מאלצת את נבחרי הציבור לפעול אחרת מרצון שולחיהם.

5. המציאות היא שהרחבה המדוברת קיימת, הדיון הוא רק על איך תראה הכניסה אליה. המציאות היא שהרחבה קיימת ושוממה. לא מדובר על המונים שכמהים להתפלל בכותל, הם פשוט לא באים. לא מעניין אותם להתפלל בכותל, או להתפלל בכלל. מעניין אותם להתנגח ברבנות.

ידידיה מאיר סיפר כשנה אחרי שהרחבה נחנכה ברוב רושם, שכל פעם בכניסה לכותל הוא מתעניין אצל המאבטח כמה מתפללים מגיעים לרחבה ההיא ומקבל את התשובה: "רק ברסלבר אחד, שמחפש מקום להתבודדות".

זה כמו השאלה מתי נגרש את הערבים. התשובה היא כדלא תהיה לנו ברירה, וזה יהיה או הם או אנחנו.

אנחנו יודעים מה למה השמאל מסוגל, ואנחנו יודעים שבהחלט יהיו אנשים בימין שגם הם ישושו אלי קרב. זה יהיה מאורע עצוב וכואב.

אני אישית מרגיש חסר אונים וחסר תקווה בנושא.

"לפנות ולהרוס את כל האזורים שם ולהכין אותם לרנסנס"

הנצחון המוחלט!!!

נניח שיש שם 2 מיליון אנשים, זה אומר שכל אחד מהם יקבל 50,000 שקל. שזה המשכורת שם של הרבה מאד שנים,

ועל מה הם מקבלים את הכסף, על הטבח העצום ביהודים.

רק לשקם מחדש את הבתים והתשתיות שהרסנו שם במלחמה יעלה הרבה יותר

אנשים היו חייבים להבין מזמן, שמי שמחליט מתי רשאים, איפשהו - הוא גם המחליט מה פירוש המילה רשאים, וכמובן הוא לגמרי בן חורין - להחליט שההוראה "רשאי" יכולה לסבול פרשנויות שונות בו זמנית.

השאלה האמיתית היא: מי מחליט?

כשיש אדם בלתי נבחר שמחליט, אין שום סיבה לשאול עליו שאלות וממש חבל על הזמן להבין אותו.

כל המשחקים של שרי הדתות האחרונים (כן, מתן כהנא, אני מדבר גם אליך), הם על מוקדי הכח שיהיו יותר בשליטתם ובשליטת מקורביהם.

ולא יעלה על הדעת שאוכל הכלבים חולדאי, ודומיו, יבחרו לנו רבנים ראשיים ומקומיים.

אין שום סיבה ששר הדתות ישלוט במינויים (וממש לא רלוונטי אם זה מתן כהנא או בובה של אריה דרעי)

וכאן המקום לשאול ברצינות איזה מעמד יש לארגון צוהר, שנמצא לעניות דעתי הקלושה איפה שהוא בין הרבאי מהמפלגה הדמוקרטית לרבני היהדות האותנטית. 

לדעתי מראש החכמה הייתה לפצל את התמיכה, כדי לא לקבל עוד תוכי של הרבנים החרדים, על הבזיון וחילול ה' האדיר שהם עושים.

אז בכל מקרה שני הרבנים היו מאוד ציוניים והרווחנו.

בראשלץ המטרה היא שוב למנות רב דתלי ולא להמשיך "הרצחת וגם ירשת" של החרדים עם כל הרבני-קומבינה שלהם.

לא ככ מכיר את הרב הלוי, אבל מבחינת האינטרס הכללי הלוואי שסמוטריץ יצליח

תרפה...

יש כל כך הרבה אנשים ראויים וברוכי עשיה בצה"ד, אבל כשסמוטריץ' בוחש הוא נתפס כמגיע בידים לא נקיות, ולכן כל מועמד שהוא יציע- ידחה על על הסף.

ביום שיביע חרטה על מעשיו ויוכיח לחרדים שהוא אכן שותף ולא יריב, היחס אליו ישתנה מקצה אל קצה

אף פעם אינך מסוגל לעמוד מאחורי דבריך, כשמאמתים אותך עם המציאות.
 

לגופו של קשקוש - בניגוד לקונספירציות שלך, החרדים (חוץ מגור שחיים בדמיונות שהעולם של אבא שלהם) יודעים היטב שאין ולא יהיה להם שותף יותר טוב יותר מסמוטריץ'. לכן הם גם התקפלו מהתניית התקדמות בתקציב מול הגיוס - הם מבינים שהוא נתן להם את המקסימום שמדינת ישראל יכולה בעת הזאת לתת לחברה אגואיסטית שאינה שותפה במלחמת קיום על חיי כולנו.

אבל עדיין לא מספיק.

לעניין יידישקייט, בחישתו ברבנות היא לשם ג'ובים ולא לשם שמיים.

הוא הגיב מאוד במתינות אל מול גל ההתקפות הבוטות של החרדים, תוך שהם יורקים על אלו שמקיזים דמם בשביל להגן גם עליהם.

‏‏30K‏‏ צפיות‏ · ‏‏1.5K‏‏ רגשות‏ | Reel by Or Reichert 

לגופם של דברים, הסיבה העיקרית שהמלחמה התמשכה, היא הדאגה לחטופים. אני חושב שהנצחון היה צריך להיות קודם לחטופים, אבל כנראה שנתניהו זיהה שהסנטימנט הציבורי לא מסוגל לשאת זאת.

יחד עם זאת, המלחמה לא היתה רק בעזה, היא שינתה את פני המזרח התיכון כולו. רוב ככמעט כל אויבינו של לפני שנתיים מריחים כעת את השורשים והתוכנית הגדולה של סולימני שר"י, שאיימה למחוץ את ישראל - הוקרסה כולה ע"י ניהול מדוד של רה"מ.

כשתדע להגיד מילים טובות על מה שמוצדק, יהיה שייך להתייחס גם לביקורת המוצדקת.

שישה מנדטים לעצמו, אלא היה שליח לגנוב אותם עבור המחנה

 שאולי בכלל מעדיף לנצח את הציונות הדתית.

הוא כל כך מלוגמן שבטוח שהוא גדול מכל רעיון שבו מאמין/האמין אי פעם. אם מה שיביא אותו למשרה הבאה זה להיות כהניסט - הוא יהיה, אם מה שיביא אותו, זה להיות שמאלה מיאיר גולן - הוא גם יהיה.

שגם הוא לא המציא אותם אלא הביא אותם ממקומות מבוססים אחרים.

במובן הזה הוא הצליח יותר מפייגלין בהגשמת האידיאולוגיה שלו. לא שזו הפתעה למישהו.

המאגרים הללו נבנו כחלק ממסקנות וועדת ארגנט, 47 שנה לא העזו לצמצם אותם. בנט, לפיד וגנץ הסכימו לבקשת ארה"ב להעביר לאוקריינה תמורת הבטחה למלא לנו בשעת הצורך. בפועל בשעת הצורך ביידן עיכב ועיכב, מה שהקשה מאוד על הלחימה.

שטוען שזה לא שעיכבו. זה שפשוט אין נשק פשוט. לא מייצרים אותו מספיק בקצב מהיר כמו שצריך.

יש נשק מדוייק ויקר. כן. אבל לא נשק פשוט וזול שמשתמשים בו במסות כדי לכבוש שטח.

בנט היה מתחיל לעשות שם שבתות (או חצאי שבתות) כי הוא ממש נחוץ לפתור סכסוכים בין מדינות.

וגם כשהוא היה במבצר שלו כאן, הוא היה עסוק בכתיבת ספרים מעמיקים על איך לעשות שלום ואיך לנצח נגיפים ואיך להרוג את הנייה/נסראללה/שיקלי תוך 48 שעות.

אז כבר בעיה אחת וגדולה מאוד, הייתה נפתרת לנו.

קשה לי להאמין שטראמפ יתקוף תוך כדי המו"מ עם איראן

דיברו על אפשרות אולי לשבת למו"מ, לא ישבו בפועל כמו עכשיו

לשים לב שיש ציוד מתאים בבית לכמה ימים אולי בלי יכולת לצאת וזהו - להמשיך את החיים.

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

בסופו של דבר, ברור איזה סנטימנט הוא מפעיל בציבור. אבל, אחרי ה'הי' הראשוני - כשאנשים שואלים את עצמם, מי הוא, מה עמדותיו ויכולותיו בשאר הנושאים העומדים על הפרק, מי חברי הרשימה שלו ומה יכולותיהם ורצונותיהם בשלל הנושאים העומדים על הפרק - רובם כבר לא יראו סיבה להצביע דווקא לו.