פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 45)

בס"ד

- 9 שבועות לבחירות המקומיות - 

את הטור על העיר העברית הראשונה נפתח הפעם דווקא מהסוף. בעוד כחודשיים ימלאו 25 שנה מאז הגיע רון חולדאי לראשונה לכיסא ראש העיר תל אביב, ומאז הוא לא עזב אותו. כעת, בבחירות האלה, בין אם הוא יבחר ובין אם לא, נדמה שלראשונה אפשר לראות את קצה כהונתו באופק. ההסכם שעליו חתם חולדאי אך אתמול (שני) עם אסף זמיר כולל בתוכו הסכם שבשנה האחרונה של הקדנציה, במידה ויבחר לקדנציה שישית בתפקיד, הוא יתפטר מתפקידו ובפרוצדורה כזו או אחרת, זמיר שהתמודד מולו בבחירות הקודמות, יירש את מקומו ויגיע לבחירות 2028 מכיסא ראש העיר. אבל כאמור הקדמנו את המאוחר, וכעת הזמן לחזור להתחלה.

אם אנחנו מסתכלים על היסטוריית הבחירות של תל אביב אפשר לראות דפוס שחוזר על עצמו בחירות אחרי בחירות. מועמד דומיננטי שמתחרה מול חולדאי, מה שמביא לדיבורים על האפשרות שהתבשלה העת להחליף אותו, ואז מגיעות תוצאות האמת ומתברר ששוב הוא מנצח כבר בסיבוב הראשון. בבחירות 2008 היה זה דב חנין שהתמודד מול חולדאי בהיותו ח"כ מכהן, ונכשל במשימה להחליפו. אותו הדבר קרה גם בבחירות 2013, כאשר הפעם מדובר היה בניצן הורביץ שהתמודד מול חולדאי, גם הוא בתור ח"כ. במערכת הבחירות הקודמות, 2018, המועמד הדומיננטי היה אסף זמיר, אז סגן ראש העיר ולאחר מכן ח"כ במסגרת כחול לבן. 

בבחירות האלו המועמדת המובילה מול חולדאי היא ח"כ לשעבר אורנה ברביבאי. למעשה, בתואר ח"כ לשעבר היא מחזיקה פחות מחודש. אם זה היה תלוי בה, גם היא כמו קודמיה הייתה מתמודדת מול רון חולדאי ושומרת על מעמדה בכנסת, אלא שהחלטה של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שמועמד לראשות מוניציפלית מטעם המפלגה יהיה חייב להתפטר מהכנסת, הכריח אותה להגיש ליו"ר הכנסת מכתב התפטרות בתום כנס הקיץ. כאשר מסתכלים על חנין והורביץ', שלאחר ההפסד העדיפו לחזור לכנסת ולא להיות חלק ממועצת העיר, ניתן להבין היטב את ההחלטה של לפיד בנושא הזה ואף להעריך אותה.

כעת, כמו גלגל חוזר, שוב הדיון חוזר על עצמו, וגם הפעם הדיבורים על אפשרות אמיתית הפעם כן להחליף את חולדאי, שוב צפות מעל פני השטח. עצם העבודה שברביבאי התפטרה מהכנסת, רק מחזקת את הדיבורים האלה. אומנם מדובר בחברת כנסת מספסלי האופוזיציה, אך עם זאת עדיין מדובר באחת הנשים המשפיעות בה, ואם היא מתפטרת ועוזבת את ההשפעה בכנסת, מן הסתם היא לא קופצת למים בלי לבדוק שיש לה סיכוי לחצות את הנהר בשלום ולהגיע לייעד הנחשק. כך לפחות אומר ההיגיון של כל מי שתהה לעצמו מדוע ברביבאי החליטה לצאת למסע הזה ולאבד את תפקיד מבטיח ומשפיע.

בינתיים מועמד אחד היא כבר הצליחה לגייס לצידה. בתחילת השבוע שעבר הודיע המועמד לראשות העיר עמוס שפירא כי הוא מסיר את מועמדותו ותומך בברביאי לתפקיד. את ההחלטה לרוץ לראשות העיר קיבל שפירא בעת שחולדאי החליט לרוץ לכנסת והקים לשם כך את מפלגת ההישראלים. המחשבה הייתה שאם הוא חולדאי יבחר לכנסת יהיו בחירות בזק והוא כבר יהיה מוכן. הסוף ידוע לכולם: חולדאי הסיר את  מועמדותו ונשאר בתפקידו. כעת כאמור החליט גם שפירא עצמו לוותר על מועמדותו ולתמוך בברביאי, דבר שעד כה נראה כצעד שיותר מרחיק ממנה את התושבים מאשר מביא לה מצביעים חדשים.

במרוץ לראשות העיר נשארו עוד שלושה. הראשון שבהם הוא סגן ראש העיר לשעבר ראובן לדיאנסקי. שלושה ימים לאחר שהכריז כי הוא מתמודד מול חלדאי על התפקיד הוא קיבל את ההודעה על כך כי הוא מודח מתפקידו. "כישלונו של חולדאי בניהול העיר בקדנציה האחרונה מורגש בכל מקום", טען לדיאנסקי, שמוביל מוביל את האג'נדה החילונית-ליברלית ואת הנושאים הירוקים בעיר. הוא זה שהוביל בשנה האחרונה את המאבק נגד ישיבת מעלה אליהו שפועלת כבר שנים בעיר, והוא זה גם שנלחם בתפילות בהפרדה שמתקיימות באירועים מיוחדים במרחב הציבורי בעיר.

מקרה דומה היה גם לסגנית ראש העיר לשעבר ציפי ברנד, אלא שבמקרה שלה אלו לא היו הפיטורים הראשונים בקדנציה האחרונה. כבר בינואר 2021 פיטר אותה חולדאי מתפקידה בטענה שהיא פועלת פעם אחר פעם על דעת עצמה, אך עם זאת מספר חודשים לאחר מכן הוא החזיר אותה לתפקידה. על מה שקרה לאחר מכן כבר יש מחלוקת וזה תלוי בצד המספר. מטעם חולדאי מספרים כי ברנד פוטרה בשנית, ואילו ברנד מספרת כי היא התפטרה בעצמה. בין כך ובין כך, באותו היום, כמעט לפני שנה, הכריזה ברנד על ריצתה לראשות העיר ועל כוונתה להתמודד מול חולדאי. "זמנך עבר, לתל אביב מגיעה רוח חדשה", אמרה ברנד באותה העת.

המועמד שסוגר את הרשימה המכובדת הוא יובל צלנר, אף הוא כמו ברביאי, מחזיק בתואר ח"כ לשעבר. בכנסת הוא כיהן כשנה, במצטבר, מטעם מפלגת קדימה. מאז הוא איש עסקים שבא להתמודדות גם עם ניסיון מוניציפלי לאחר שעמד בעבר בראשות וועדה קרואה בעיר אופקים. "אני רץ לראשות עיריית תל אביב עם אינספור קבלות ועשייה מוכחת כמנהיג ומנהל על מנת להוביל את תל אביב לקידמה, צמיחה, שגשוג ואהבת הזולת וכדי להוציא את תל אביב לעצמאות", הסביר צלנר את ריצתו לראשות העיר.

אחרי הכירות עם שלל המועמדים לראשות העיר, זה הזמן לחזור לצמד החדש-ישן חולדאי וזמיר. אומנם השניים מכירים היטב זה את זה כאשר זמיר היה סגן ראש עיריית תל אביב, אבל כמו שראינו עד כה, חולדאי לא אוהב את העובדה שסגן שלו מציג מועמדות מולו. עם זאת, מרגע חזרתו של זמיר לארץ, לאחר תקופה קצרה שבה היה קונסול ישראל בניו יורק, מינוי של לפיד יש לומר, החלו המגעים בין השניים לריצה משותפת. אומנם הם הכחישו את דבר המגעים לאורך כל הדרך, אבל מרגע שהדברים פורסמו אתמול, אף אחד כבר לא היה מופתע מהפרסום של ההסכם ביניהם.

בהסכם הזה נראה ששני הצדדים מרווחים. חולדאי מגייס לימינו את המועמד המוביל מולו מהבחירות הקודמות, שגם הוא ח"כ מטעם עד לא מזמן, ובכך הוא מנסה להרוויח מספר קלפים נוספים בהתמודדות מול ברביאי. הרווח של זמיר הוא ברור עוד יותר. לאחר שלא הצליח בבחירות הקודמות להגיע לכיסא ראש העיר, ולאחר הרפתקאות קצרות בכנסת ובניו יורק, הוא חוזר לעיר שממנה בה כשהוא נמצא קרוב יותר מתמיד להגיע לכיסא ראש העיר. אומנם אין אף מילה מצד שניהם על הדיל, אבל אולי ניתן להבין את זה בציוץ הברכה של חולדאי בו הוא כתב: "ברוך הבא אסף. אני רואה באסף דור ההמשך בעיר וכמי שמכיר, חי ונושם אותה. החל מהיום הוא שותפי לדרך. ביחד, נשמור על תל אביב-יפו מול מי שמנסים להחריב את הדמוקרטיה והחופש שלנו".

כמובן שהתגובות מצד יתר המועמדים, ובכלל, לא איחרו לבוא. היו מי שהזכירו לזמיר את דבריו שלו עצמו בבחירות הקודמות נגד חולדאי על כהונתו הארוכה .אבל זה לא מה שבאמת חשוב. הדרישה של יתר המועמדים ושל תושבי תל אביב מחולדאי וזמיר, צריכה להיות קודם כל שקיפות. לפרסם לתושבים מה כולל ההסכם, כיצד ומתי צפויה להיערך ההחלפה, ומה יהיו ההשלכות שלה. זו הדרך היחידה לתושבים להחליט האם זה מקובל עליהם או לא, ולפי זה לצאת ולהצביע. חבל שהדרישה הפשוטה הזאת נשכחה בין בליץ התגובות שהיו יכולות לרשום את עצמן.

בין כך ובין כך, נראה שלראשונה כהונתו של חולדאי קצובה. אותו ראש עיר שרץ לכנסת תחת ההבטחה להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות שהוא בעצמו מכהן יותר מזה (זה לא אותו דבר, הוא הסביר), מציב לעצמו דד ליין לישיבתו על כיסא ראש העיר. דבר אחד אנחנו כנראה בטוח יודעים והוא שבבחירות הבאות חולדאי כבר לא יהיה ראש העיר. 

בעוד כחודשיים ימלאו 25 שנה מאז הגיע רון חולדאי לראשונה לכיסא ראש העיר תל אביב, ומאז הוא לא עזב אותו. כעת, בבחירות האלה, בין אם הוא יבחר ובין אם לא, נדמה שלראשונה אפשר לראות את קצה כהונתו באופק. ההסכם שעליו חתם חולדאי אך אתמול (שני) עם אסף זמיר כולל בתוכו הסכם שבשנה האחרונה של הקדנציה, במידה ויבחר לקדנציה שישית בתפקיד, הוא יתפטר מתפקידו ובפרוצדורה כזו או אחרת, זמיר שהתמודד מולו בבחירות הקודמות, יירש את מקומו ויגיע לבחירות 2028 מכיסא ראש העיר.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

מתלוננים עלינו שאנחנו גרים בשומרון על גבי קרקע של ערבים כביכול

בעוד שהם בעצמם מצפון תל אביב גרים על גבי הריסות הכפר ש'ייח מוניס. אם היו להם טענות לגיטימיות והגיוניות הייתי מכבדת אותם אבל הבעיה שהם כולם צבועים שקרנים ובוגדים שמעדיפים את הערבים על פני החרדים או המתנחלים🤮

....תמורת תקציבים ומישרות . בראיון לגלי צהל הוא אומר: "אני חושב שהממשלה הזאת עושה הרבה

דברים טובים" ...."אני תומך בה".... "בנושא הבטחוני היא עדיין לא הפכה את הדיסקט"....

רק עוור וטפש לא יבחין בשינוי הדרסטי בנוגע לבטחון ביהודה ושומרון.

רק עוור וטפש יקבל את זה בשוויון נפש רק בגלל "הרבה דברים טובים".

רק עוור וטפש לא יציף את הבעיה בכל פורום אפשרי.

בס"ד

- 10 שבועות לבחירות המקומיות - 

העיר צפת נכנסת היום לאווירת חג. בעוד כמה שעות יפתח בעיר פסטיבל הכליזמרים השנתי, שמושך אליו המוני מבקרים מכל רחבי הארץ. האומנים הרבים, והמוזיקה שתנוגן עד השעות הקטנות של הלילה, אולי יצליחו להשכיח מעט מהתושבים את מערכת הבחירות הסוערת שרוחשת בשבועות האחרונות בעיר המנומנמת בדרך כלל. גם נושא התיירות, זה שמושך אליו הערב, ובכלל, את התיירים הרבים שמבקרים בעיר, נמצא עמוק על המוקד. כמו בטבריה, גם כאן ניצבת מולנו עיר עם פוטנציאל רחב, אבל ספק גדול אם הוא מנוצל עד תום.  

בשבועות האחרונים הבחירות בצפת עלו שלב. הצטרפותו של סגן ראש העיר, ארקדי בארסט, למרוץ מול ראש העיר המכהן שוקי אוחנה, טרפה את כל הקלפים מחדש. אם עד להצטרפותו של בארסט למרוץ, הקמפיין של יתר המועמדים היה 'רק לא שוקי', הרי שהמועמד החדש שינה את המציאות בעיר מקצה לקצה. הסימן האחרון לכך ניתן ממש בתחילת השבוע הנוכחי בעת שכל הסיעות החרדיות, החליטו ביום ראשון האחרון על מועמד מוסכם מטעם (כמעט) כל הסיעות השונות. אבל בזה עוד ניגע בהמשך.

שישה מועמדים רצים נכון להיום לראשות העיר צפת. בראשות העיר עומד בקדנציה האחרונה שוקי אוחנה מטעם מפלגת הליכוד. ראש העיר הקודם, אילן שוחט, אפילו לא הצליח להגיע לסיבוב השני בבחירות הקודמות ברשויות המקומיות. בקרב מול נציג קהילת ברסלב בעיר, אוחנה ניצח את הסיבוב השני עם 61.89%. מיד לאחר בחירתו לראשות העיר הוא מינה לסגנו את ארקדי בארסט, שמכהן כבר 20 שנה במועצת העיר והיה סגן גם של שני ראשי העירייה הקודמים, ואף שימש ראש העיר בפועל למשך חצי שנה.

אלא שבחודשים האחרונים פרץ סכסוך בין אוחנה לבין בארסט. על פי הידוע, הסכסוך נבע מפרסום של הסכם בין אוחנה לבין המועמד של חב"ד בעיר, שניאור ליפסקר,לפיה אם הראשון יבחר לקדנציה שניה בתפקיד, אז המועמד של חב"ד ימונה לתפקיד סגן ראש העיר. בארסט, באופן מאוד לא מפתיע, לא אהב את המהלך של אוחנה שמבקש להדיח אותו, והודיע כי הוא שוקל את צעדיו. מספר לאחר מכן הוא כבר הודיע על ריצתו מול אוחנה, הריצה היחידה ככל הנראה שיכולה באמת להדיח את אוחנה ולהוות איום על כיסאו. 

אגב, אם כבר הזכרנו שהסיעות החרדיות התאחדו סביב מועמד אחד, הרי כאן המקום לומר שלמרות זאת, רשימת חב"ד עדיין תומכת באוחנה. בתחילת השבוע, כמעט במקביל להודעה של הסיעות החרדיות על התאחדותם סביב מועמד אחד, הוציאו הודעה בחב"ד על תמיכתם באוחנה. בחב"ד הסבירו את החלטם וכתבו, "אחרי חמש שנים מלאות בעשייה ציבורית ובשגשוג ופריחת העיר בכל התחומים חתמנו הערב על תמיכתנו בראש העיר שוקי יהושע אוחנה לקדנציה הבאה ואנו נעמוד לצידו כשותפים מרכזיים להובלת העיר ולהצלחתה".

המועמד המוסכם על הסיעות החרדיות הוא יוסי קקון, שמכהן כיום כמנכ"ל המועצה המקומית רכסים. מלבד חב"ד, שכאמור ממשיכה לתמוך באוחנה, מועמדותו של קקון מוסכמת על יתר הפלגים החרדים בעיר, ויש לא מעט כאלה. הגוש מונה את נציגי חסידות ברסלב, אגודת ישראל, בית הרב מאזוז, דגל התורה, וכן את סיעת ש"ס שקקון מקורב לשר חיים ביטון מהמפלגה. הגוש הזה לא מובן מאליו לאחר שבבחירות הקודמות אגודת ישראל הריצה את נחמן גלבך, בעוד דגל התורה הביעה את תמיכתה באוחנה, דבר שהוביל ללא מעט מריבות בין הסיעות. מריבות שמוכרות לנו מיתר הערים בהם מתמודדים נציגים חרדיים.

אבל למעשה, קקון הוא אחרון המועמדים שמצטרף למרוץ, ויש מי שקדמו לו. הראשון להצטרך למרוץ הוא איש התקשורת שלום אלבז. גם בין אלבז לאוחנה היו בהתחלה קשרי עבודה מעולים, כהגדרתו, שנהרסו בהמשך הקדנציה. אחרי הבחירות הקודמות מילא אלבז את תפקיד ראש תחום מדיה והיה אמון על מגוון נושאים לרבות תיירות, מיתוג, טיפול הפניות התושבים וקידום פרויקטים. אחרי כשנתיים החליט להתפטר ולעזוב את תפקידו אחרי שמערכת היחסים שלו עם ראש העיר אוחנה עלתה על שרטון. "ליוויתי את שוקי אוחנה במשך 15 שנה. יד ביד ובאמונה גדולה כי האמנתי בו וחשבתי שהוא יכול לעשות את השינוי שהעיר הזו צריכה, אבל די מהר הבנתי שבניגוד למה שחשבתי מבחינתו הכיסא היה המטרה ולא העיר", הסביר אלבז בריאיון ל'ידיעות העמק'.

המועמד השני שהצטרף למרוץ לראשות העיר הוא חבר המועצה לשעבר, ציון טוויטו, תושב צפת מלידה. לאחר ההכרזה שלו, היו קולות בעיר צפת שקראו לו להתאחד עם אלבז על מנת להביא להדחתו של אוחנה. אם בהתחלה ההצעה עוד נשקלה ולא נפסלה, הרי שהיום למהלך של איחוד בין השניים אין כמעט סיכוי. "החלטתי להתמודד כי התחושה היא שהעיר הלא מתפקדת ולא עובדת, דברים כאן לא מתקדמים העיר תקועה", סיפר טוויטו ביום ההכרזה. אחד הדגשים המרכזיים אליהם מדבר טוויטו הוא מצב הניקיון של העיר. כידוע צפת היא תיירותית מאוד, אך לטענתו העירייה לא פועלת על מנת שלתיירים יהיה גם נעים להסתובב ברחובות העיר העתיקה.

המועמד האחרון, לעת עתה, הוא חבר מועצת העיר יוחאי עזרא. לצד הקמפיין, את הימים האלו הוא משקיע בעיקר בבניית צוות מקצועי שיפעל יחד איתו להביא את השינוי שהוא רוצה להוביל בעיר, ולנצל את הניסיון שלו כמנכ"ל המועצה המקומית-תעשייתית מגדל תפן. אגב, יו"ר המועצה התעשייתית התחלפה גם היא לאחרונה מכיוון והיא מתמודדת לראשות מועצת מעלה יוסף. לדבריו של עזרא לצפת יש את הפוטנציאל במנועי הצמיחה להיות עיר ואם משגשגת בישראל. גם בקמפיין שלו יהיה ניתן לשמוע על מצב התיירות בעיר, שלטענתו היא בעלת פוטנציאל הרבה יותר רחב, אך היא לא מנוצלת מספיק. 

על פניו, אולי ניתן להבין מהדברים כי מצבו של ראש העיר אוחנה בכי רע, אבל אם יש דבר שמשותף בין תומכי קקון ולתומכי בארסט זה שהבחירות לא יוכרעו בסיבוב הראשון. הפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, הערכות הן שראש העיר יגיע לסיבוב השני, השאלה היא רק מה יהיה מולו - בארסט או קקון. למעשה נראה שהבחירות הן רק בין שלושת המועמדים האלה, בעוד לשלושת המועמדים הנותרים אין וכמעט סיכוי להתקרב לכיסא ראש העיר.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

בס"ד

- 11 שבועות לבחירות המקומיות - 

לא קל להיות העיר הצומחת ביותר בישראל. שכונות חדשות נבנות כהרף עין ומשפחות רבות מצטרפות בזו אחר זו אל העיר. אומנם כל ראש עיר רוצה כך להכפיל ולשלש את העיר שלו, אבל לצד זה יכולות להיות כל מיני בעיות עם התפתחות מהירה של העיר. זהו למעשה סיפורה של העיר חריש, עיר שגדלה בקצב מסחרר מצד אחד, ומנגד לאחרונה הבעיות מתחילות לצוץ מעל פני הקרקע. גם הכותרות שיצאו מהעיר עד כה היו בהקשרים כלכליים ונדל"ניים, הפכו בשנה האחרונה להיות גם כותרות הרבה פחות נעימות שיוצאות מרחבי העיר.

לצמיחה המהירה של העיר יש לא מעט השלכות. אחת הבעיות הגדולות שבהם נתקלים תושבי חריש היא קודם כל דרכי ההגעה אליה. אומנם חריש יושבת צמוד לכביש 6, אבל אין לה חיבור ישיר אליו וצריך לעשות עיקוף קל על מנת להיכנס אל העיר, בעיקר בשל התנגדות של גורמי מקצוע במשרד התחבורה שמתנגדים לזה. לא סתם אחד הנושאים המדוברים ביותר בבחירות האלה בעיר זה נושא התחבורה, הציבורית והפרטית. המועמדים השונים, שבהמשך גם ננסה להכיר אותם יותר, שמים דגש מיוחד על הנושא של יצירת דרכי הגעה לעיר, חיבור העיר לקו המזרחי של רכבת ישראל שנבנה בימים אלו, והשקעה בתחבורה הציבורית בעיר.

בעיה נוספת שאיתה צריכים להתמודד בעיר זה שאומנם היא גדלה מבחינת תושבים, אבל לא גדולה מספיק מבחינת תעסוקה. מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה עולה כי יש מחסור של 430 אלף מ"ר לתעסוקה, כמובן שלמחסור הזה יש השלכות גם על הגירעונות של העירייה. שטחי המסחר הם הכנסה ניכרת של העיר, ומהכסף הזה היא צריכה לדאוג לתושבים שלה. שיש עליה בתושבים מצד אחד, אך לא מספיק הכנסה מהצד השני, הראשונים להיפגע אלו התושבים. לכן גם הנושא הזה נמצא על סדר היום של המתמודדים השונים, יחד עם עוד נושאים רבים שאיתם מתמודדת העיר הצעירה.

לאחרונה החלה העיר לעלות לכותרות גם בשל המאבקים בין הציבורים השונים שגרים בה. מהרגע שגדלה העיר ואוכלוסיות רבות התיישבו בה, החלו גם הפערים השונים לגדול ולאחרונה גם להגיע לכדי פיצוץ. הדוגמה הבולטת ביותר היא הפעלתו בשבת של הג'ימבורי בעיר. אלו סוגיות שבעבר לא הייתה להן משמעות בעוד היה מדובר בעיר קטנה, אך כעת הסתיימו בצורה אלימה כאשר קבוצת חרדים התעמתו עם המבלים במקום. במקרה הזה יש לומר שבעיר הצליחו באופן יחסית מהיר להרגיע את הרוחות, אבל לא בטוח שלהרבה זמן. כמו בערים נוספות, גם כאן יש מי שרואה בנושא הזה מאבק על צביונה של העיר, וכמו במקומות נוספים אין כמו מערכת בחירות מקומית על מנת ללבות את זה עוד יותר.

לאחר שנגענו בקצרה באתגרים שעומדים בפני העיר, הגיעה העת להכיר את הנפשות הפועלות. מי שמוביל את העיר בעשר השנים האחרונות הוא ראש העיר יצחק קשת, שמתמודד בימים אלו לכהונתו השלישית. למעשה קשת הוא ראש העיר הראשון של חריש, עוד מימיה כמועצה מקומית. עד בחירות 2013, שבהם הוא נבחר לראשונה, פעלה במקום וועדה קרואה שניהלה את המועצה. בבחירות הקודמות זכה קשת ל-64% תמיכה מצד תושבי העיר, אך קשה מאוד להאמין שאלו יהיו התוצאות גם בבחירות האלה. על פניו, ההצלחות של צמיחת העיר לצד הכישלונות שלה, הכל רשום על שמו כמי שמלווה את העיר מיומה הראשון ועומד בראשה.

קשת הוא מועמד מטעם הליכוד ובאירוע השקת הקמפיין שהתקיים לאחרונה בעיר השתתפו השרים מירי רגב ואלי כהן. "יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא", סיפרה רגב בכנס הבחירות, והוסיפה "לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״. יש לציין שבימים אלה הולך ונשלמת בנייתה של תחנה מרכזית חדשה בעיר שאמורה גם היא לתת מענה לחלק מבעיות התחבורה של העיר, אך עם זאת עדיין לא מדובר בפתרון מספיק לבעיה.

בשבוע שעבר עלתה חריש על המוקד, וקשת במרכזה, בכתבה שעשה כתב חדשות 12 יוסי מזרחי על התנהלותו של ראש העיר. בין היתר נטען בכתבה כי הוא ממנה פקידים פיקטיביים בעירייה, מנסה להשתלט על אחד המקומונים בעיר וכן שעובדי העירייה לוקחים חלק ממסע הבחירות שלו. קשת טוען מנגד שהאשם הוא איש אמונו לשעבר שהצטרף לאחד המועמדים נגדו ובזמן הזה הוא פעל נגדו תוך שהוא מציג חלקים ממה שקרה באמת. יש לציין שבמקרה העסקת העובדים בקמפיין בהחלט הייתה ביקורת מצד מבקר העירייה בנושא, אך כרגע רק על הנושא הזה.

איציק לב הוא חבר מועצה לשעבר עם ניסיון, אבל לא בחריש. לעיר הוא הגיע למעשה לפני שלוש שנים, אבל קודם לכן הוא היה חבר מועצה מטעם מפלגת יש עתיד בפרדס חנה-כרכור השכנה. בבחירות הקודמות התמודד לב כעצמאי לראשות המועצה אך הפסיד לראש המועצה המכהנת הגר פרי יגור. החיידק הפוליטי לא עזב אותו עם המעבר לחריש והוא התחיל להיות מוכר בין התושבים בזכות מאבק שהוביל כנגד הצבת אנטנה במקום מרכזי בעיר. במסע הבחירות שלו הוא  מציג לתושבים את ההצלחות שלו בתפקידו הקודם, תוך שהוא מבטיח ליישם אותם גם בעיר חריש.

מועמד נוסף שמנסה להגיע לכיסא ראש העיר הוא משה בן זיקרי. בבחירות הכלליות האחרונות הוצב בן זיקרי במקום ה-19 ברשימת הציונות הדתית-עוצמה יהודית לכנסת וכעת הוא מתמודד מטעם עוצמה יהודית לראשות העיר. באירוע השקת קמפיין הבחירות שלו השתתף גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, דבר שהוביל להפגנות בעיר לקראת הגעתו. באופן לא מפתיע אחד הנושאים עליהם מדבר בן זיקרי הוא מצב הביטחון האישי בחריש ומבטיח שהוא יביא לבניית תחנת המשטרה הראשונה בעיר. בשנים האחרונות, מאז הגעתו לעיר לפני ארבע שנים, הוא מוביל את ארגון 'שומרי ארץ' שפועלים בלילות, בשיתוף המשטרה, כנגד שב"חים וגנבות שמהם סובלת העיר בשל מיקומה.

גם מפלגת ישראל ביתנו מנסה לתפוס את חלקה בניהול העיר. המועמדת מטעמם היא עידית ינטוב, שבבחירות הקודמות היא נבחרה כחלק מרשימתו של ראש העיר בשיתוף פעולה של קשת וליברמן. לפני ארבעה חודשים עזבה ינטוב את הקואליציה לטובת האופוזיציה זאת לטענתה בשל קמפיין ממוקד שהוביל העירייה לחרדים בלבד. כאשר מדברים על המאבק על צביון העיר, ינטוב יכולה לזקוף לזכותה את חזית המאבק בנושא, אך ההבטחות שלה בנושא עלולות להביא גם לנפילתה. על פי ההתחייבות שלה היא לא תשב בקואליציה אחת עם גורמים שיתנגדו למספר נושאים סביב הנושא הזה, ומכיוון והיא זקוקה לשמונה חברי מועצה בשביל להקים קואליציה מתפקדת, יהיה קשה לראות כיצד הדברים מתיישבים ביחד.

על ידה באופוזיציה נמצא גם חבר מועצת העיר יוחאי פרג'י,  איש חינוך במקצועו שניהל פרויקטים חינוכיים ומוסדות חינוך שונים. במקביל, בשבע השנים שבהם הוא מתגורר בחריש, הוא נבחר למועצת העיר וכיהן במגוון תפקידים בהם בין היתר כיועץ ראש העיר, סגן וממלא מקום ראש העיר, וכן יו"ר וועדות שונות. לאופוזיציה גם הוא הגיע לאחרונה לאחר סכסוך עם חבריו לרשימת 'בית טוב לחריש', המזוהה עם הציונות הדתית של השר בצלאל סמוטריץ', סביב הצבעה על חוק השבת בעיר שנועד ליצור מרקם חיים משותף בחריש. עם זאת אחד הנושאים עליהם מדבר פרג'י, לצד תחבורה וחינוך, הוא איחוי הקרעים בין התושבים בעיר.

אלי בר הוא המועמד המבוגר שבין המועמדים, וגם הוא מגיע לעיר אחרי פעילות במועצת העיר וכסגן ראש העיר רמת השרון לתקופה קצרה. נראה שבעיקר מה שמבדל את בר מיתר המועמדים זאת העובדה שהוא לא מתמודד מטעמה של אף מפלגה. "יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה", אמר בר לאחרונה. 

שני מועמדים נוספים שהכריזו כבר לפני זמן רב על מועמדותם, אבל מאז נעלמו מהרדאר, הם יוסי אזרחי ויצחק בכר. אזרחי היה מנהל יום הבחירות במפלגת ימינה של נפתלי בנט ובעמוד הפייסבוק מופיע כי מדובר בדמות פוליטית שמתמודדת לראשות העיר. עם זאת, מאז לא נרשמה פעילות בנושא, ועוד לא ברור האם ירוץ לבסוף או לא. גם קמפיין הבחירות של בכר מסתכם נכון לימים אלו בסרטון ביוטיוב עם דמותו ודגל ישראל מתנוסס מאחוריה והכיתוב "יצחק בכר ראש העיר הבא של חריש". כאמור, גם בחריש לא ממש שמעו על זה, אלא בעיקר על בית הדפוס שהוא מפעיל בעיר. 

כעת עומדת השאלה המרכזית בנוגע חריש האם מדובר במשבר גיל ההתבגרות של העיר המתחדשת, וזה משבר שיחלוף אחרי הבחירות, או שמא העיר בדרך לשינוי משמעותי שישפיע על עתידה. נראה שזה בסופו של דבר מה שתושבי חריש יצטרכו להחליט בבואם אל הקלפיות, כאשר על הפרק כאמור נושאים רבים ושונים שלהם השלכות הרות גורל על עתידה של העיר.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

אבל הוצאתי שיר חדש.

אשמח לתגובות ביוטיוב וכו'

השקעתי הרבה בשיר ואשמח אם תוכלו לפרסם אצלכם וכמובן תגובות ולייקים ביוטיוב.

אני בהלם ממה שעשו עם המיסים שלנו

ומצידי שיעבור חוק הגיוס, למרות שאני נגד, העיקר שהיד ההגה לא תחזור למממני מחבלים

אם "הרשות" תקרוס - זה טוב או לא?

כי לכאורה אם זה יקרוס, מיליון "פליטים" יוכלו להסתער לקראת ישראל, ואז מה בדיוק יקרה? ועוד לפי החוק הבינלאומי חייבים לקלוט פליטים

שנמצאים בגבול.

בס"ד

- 12 שבועות לבחירות המקומיות - 

עשר שנים כיהן אלי שבירו בראשות העיר אריאל, עד שלאחרונה הוא החליט לפרוש אחרי שתי קדנציות בתפקיד, כמו ראשי רשויות רבים נוספים שהחליטו להקציב את כהונתם. בבחירות הקודמות זכה שבירו כבר בסיבוב הראשון, אבל עם 42.48% מהקלות בלבד. לפני חודשיים הוא הכריז כי אין בכוונתו להתמודד לקדנציה שלישית, כפי שהתחייב כבר שנבחר לראות העיר לראשונה. כעת, על מקומו של שבירו מתמודדים נכון לפרסום שורות אלו שמונה מועמדים, בהתמודדות שלאף אחד אין מושג כיצד יראו התוצאות בסיומם. 

בשבוע שעבר חגג ראש העיר היוצא, שבירו, את יום הולדתו ה-64. מה שמשותף לרוב המועמדים שרוצים להחליף אותו הוא גילם הצעיר יחסית. גם המועמד המבוגר שבחבורה, ומיד יגיע הפירוט המלא, הציב לימינו כמספר שתיים ברשימה אדם צעיר. לא סתם שני הנושאים המרכזיים שסביבם עוסקת מערכת הבחירות באריאל זה חינוך ותעסוקה. עם זאת אחד החששות העיקריים שעולות בהקשר הזה הוא הפיכת העיר לעיר סטודנטים בעקבות האוניברסיטה שפועלת בעיר כבר שנים רבות, אבל רק בשנים האחרונות הכרה רשמית כאוניברסיטה לכל דבר ועניין

ראשון המועמדים שהכריז על ריצתו לראשות העיר במטרה לרשת את מקומו של שבירו, הוא סגנו בשתי הקדנציות שבהן הוא כיהן, יחיאל טוהמי. "הגיעה העת ואני ערוך ומוכן להנהיג את העיר אריאל שאני כל כך אוהב ושלמענה אני פועל במסירות כבר שנים רבות. במרוצת השנים צברתי נסיון מוניציפלי רב וקשרים ענפים עם חברי כנסת ושרים", כתב טוהמי בעת ההכרזה על ריצתו לראשות העיר לפני מספר חודשים. 

מועמד נוסף הוא חבר מועצת העיר מטעם מפלגת 'אריאל ביתנו' פבל פולב, שהוא המועמד היחידי מבין המועמדים שזאת ההתמודדות השנייה שלו לתפקיד. בבחירות הקודמות זכה פלוב ל-33.22% מקולות הבוחרים והכניס ארבעה נציגים למועצת העיר. לאחר הבחירות עתר פולב לבית הדין לעניינים מקומיים באריאל, שפסק כי יש לקיים בחירות חוזרות בשלוש קלפיות. לאחר שנדחה ערעורו של ראש העיר שבירו בבית המשפט המחוזי ירושלים, הגיש פולב עתירה לבג"צ, שפסק גם הוא כי יתקיימו בחירות חוזרות לראשות העיר אריאל בין שני המתמודדים. 

לבסוף נפתחו שלושה קלפיות בעיר על מנת לבחון האם יתקיימו בחירות נוספות או לא, אך תושבי אריאל הצביעו ברגליים ולא הגיעו להצביע. כך שאחוזי הצבעה מאוד נמוכים הם אלו שהובילו לכך ששבירו המשיך לקדנציה מלאה ואילו פולב המשיך למועצת. בהקשר הזה יש לציין כי מועמד נוסף שהתמודד מול שבירו בבחירות הקודמות וקיבל 12.39% מהקולות הוא נציג מפלגת הליכוד בעיר, יוסי חן. נכון לשלב זה חן עוד לא הכריז על ריצה לראשות העיר, אך הערכות הן שלכל הפחות הוא יתמודד שוב לקדנציה נוספת במועצת העיר.

ואם הזכרנו את הליכוד, זה הזמן לעבור למועד הבא: את חבר הכנסת לשעבר אורן חזן אין צורך להציג. אומנם חלפו ארבע שנים מאז שהוא עזב את המערכת הפוליטית הארצית, אבל קשה לשכוח את הקדנציה הצבעונית שליוותה אותו במהלך כהונתו בכנסת. בבחירות הקודמות שקל חזן להתמודד לראשות העיר תל אביב מול רון חולדאי והאחרים, אך משלא זכה לתמיכת הליכוד והוועדה המוניציפלית של המפלגה אסרה עליו להתמודד מטעמה, הוא החליט שלא להתמודד. כעת, לאחר שהספיק לזכות באח הגדול ולהשכיח את כהונות בכנסת, הוא מתמודד לראשות העיר בה גדל.

למעשה את ההתמודדות שלו לראשות העיר אריאל פתח חזן כבר בחג המימונה האחרון. אומנם בשלב זה הוא עוד לא הכריז רשמית על ריצתו לראשות העיר, אבל לכולם היה ברור שזאת כוונתו. לאירוע המימונה שהוא הרים באריאל הוזמן נשיא המדינה בוז'י הרצוג יחד עם שרים וחברי כנסת מהליכוד. להתמודדות הזאת הוא מגיע בוגר יותר מאשר בעבר, כשהוא מקווה שהדבר יועיל לו להיבחר לראשות העיר. דבר שאולי בתחילת הדרך היה נראה יותר מבטיח, אבל עם ריבוי המתמודדים כאמור כלל לא מובן לאיזה כיוון העיר הולכת.

יאיר שטבון הוא איש חינוך מוכר בעיר שבחודש שעבר עם סגירת שנת הלימודים הוא גם סגר את הפרק החינוכי בחייו ונכנס לפוליטיקה המקומית. שטבון הוא אחיו של ח"כ לשעבר יוני שטבון שבבחירות הקודמות התמודד לראשות העיר נתניה מול מרים פיירברג-איכר. אומנם יוני נטש כפוליטיקאי את מפלגת הבית היהודי, אבל שטבון האח מקבל את התמיכה ממפלגת הציונות הדתית, או בשמה הטרי לאחר האיחוד עם הבית היהודי בסוף השבוע שעבר: "מפלגה דתית לאומית - הציונות הדתית. בכנס השקת הקמפיין שהוא קיים לפני כחודשיים השתתפו שרים וחברי כנסת מהמפלגה שהביעו בו את תמיכתו.

מועמד נוסף הוא רועי מוסט, מנכ"ל החברה הכלכלית לאריאל, ששם לעצמו למטרה להביא את אריאל לאחת מעשר הערים המובילות בישראל. לשם כך הוא פרסם תוכנית מפורטת ומקיפה של שלל נושאים הנוגעים לניהול העיר. גם המועמד אלעד מצוינים עונה לאותה ההגדרה. בתפקידו המקורי הוא מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח, וכעת גם הוא מכוון ללשכת ראש העיר. את הניסיון שהוא צבר בשנים האחרונות בתפקיד, מתכוון גם הוא ליישם אותו אם יבחר לראשות העיר.

לאחרונה הצטרפו גם שתי נשים למרוץ, הראשונה שבהם היא חברת מועצת העיר אלה וינר. כחברת מועצה מחזיקה וינר בתיק הנוער, תיק הצעירים, תיק הגמלאים ואמונה על שיתוף ציבור. היא חברה בתנועת הליכוד והייתה ממקימי תנועת "אריאל מתלכדת" בעיר, שמטרתה להגדיל את חברי התנועה ולהשפיע על תנועת הליכוד מבפנים. בשבוע שעבר הכריזה גם חברת מועצת העיר קרן קופלר-ברקו כי היא מתמודדת לראשות העיר. תושבים באריאל מספרים שמדובר בחברת מועצה פעילה מאוד שמכירה היטב את הצרכים הרבים של העיר.

אחת הטענות שנשמעים מצד תושבי העיר הם נגד אותם המועמדים שהיו חלק מהניהול של העירייה בשנים האחרונות. מדובר בתושבים שלא אהבו את ההתנהלות של שבירו בשנים האחרונות והחשש שלהם הוא שאותם המועמדים, כמו מוסט, מצוינים וטוהמי, ימשיכו את אותה המדיניות. לא סתם שני המועמדים עם פוטנציאל הזכייה הגובה ביותר, אלו שני המועמדים שמגיעים מחוץ לבניין העירייה - חזן ושטבון. עם כי יש לציין שבשלב זה עוד מוקדם לדעת האם ההובלה הזאת תימשך עד הבחירות. 

כמו כן, לפי הנתונים שמתפרסמים בעיר נראה שזאת תהיה הפתעה גדולה אם גם הפעם הבחירות יסתיימו בסיבוב אחד בלבד. לפיכך, נדמה שההימור הכי בטוח בינתיים הוא שאף אחד משמות המועמדים לא יזכה ל-40% מהקולות ואריאל תצעד בבטחה בדרכה אל הסיבוב השני.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

בגלל שהגירוש מגוש קטיף חל באותו זמן של הרפורמה יש למצא את המשותף לשני האירועים. שני הארועים

חלים בזמן של זכרון החורבן וסיבותיו שהסיבה העקרית היתה שנאת חינם.

שניהם נעשו על ידי אותה מפלגת שלטון. ישנם אפילו שרים שהיו מעורבים פעילים בשני האירועים.

אפילו המפלגות החרדיות מתחילות להבין שתכליתה של מפלגת השלטון הזאת הוא לזרוע פירוד והסתה.

מי יתן והמפלגה הזאת  תיעלם מהמפה הפוליטית. לא אלמן ישראל אם לאחר החורבן קם לנו רבי יוחנן בן זכאי אז בטוח השם יעמיד לישראל מנהיגים הגונים יותר

ללא קשר של ימין או שמאל חילונים או דתיים ערבים ויהודים.

בס"ד

- 13 שבועות לבחירות המקומיות - 

הבחירות בחברה החרדית תמיד היו הרבה יותר דומיננטיות מאשר בחברה הכללית. הסכמים שנחתמים, ולרוב מופרים. דילים שנרקמים במחשכים, ובעיקר מריבות על השליטה בערים השונות בין הזרמים השונים שמרכיבים את החברה החרדית. כל זה לא נמנע מאיתנו גם במערכת הבחירות הנוכחית. נגענו בזה מעט בשבועות הקודמים בהקשר של טבריה ואשדוד, אבל אלו רק השלכות של מה שקורה בערים החרדיות עצמן. המפתח בשביל להתחיל להבין את הסיפור המורכב של הערים החרדיות נמצא מרחק נסיעה קצר מהמרכז - העיר אלעד.

ישראל פורוש הוא בנו בכורו של השר לירושלים ומסורת ישראל, מאיר פורוש מאגודת ישראל. פורוש, יש לציין, עומד לגמרי בפני עצמו ולא זקוק לחסדיו של אביו בשביל להתקדם. בימים אלו הוא מסיים את הקדנציה השנייה שלו בתפקיד, וזה בכלל לא מובן מאליו. למעשה, על פי הסכם שנחתם בבחירות 2013 שלפיו פורוש יהיה המועמד המוסכם גם על דגל התורה, ובבחירות לאחר מכן יהיה מועמד מוסכם מטעמם בו יתמכו גם אנשי אגודת ישראל. בפועל, הבחירות התקרבו, בדגל התורה רקמו הסכם עם ש"ס, אבל רק דבר אחד היה חסר להם - מועמד לראשות העיר מטעמם.

אין טעם להיכנס למחלוקות של הבחירות הקודמות, כי אלו בדיוק אותן המחלוקות שקיימות גם היום. רק נזכיר שברגע האחרון העבירו בדגל התורה לעיר אלעד את הנציג שלהם במועצת העיר ירושלים, ח"כ (לימים) יצחק פינדרוס. מכיוון והמהלך נעשה ברגע האחרון, הוגשה עתירה לבית המשפט, ולאחר מכן גם לבג"צ, נגד מועמדותו של פינדרוס שלבסוף נפסלה, מה שכאמור סלל את דרכו לכנסת ישראל. משכך, דרכו של פורוש לקדנציה נוספת הייתה מהירה והוא זכה ל-53% מהקולות בהתמודדות מול מועמד ש"ס, ברק צברי.

כעת ישראל פורוש רוצה להתמודד לקדנציה שלישית בתפקיד. הוא אומנם לא מצהיר על זה עדיין בקולו ומתחמק מכל שאלה שעולה בעניין, אבל אין ספק שלשם הוא חותר. את ההכרזה הרשמית הוא דוחה כמה שניתן בשביל לא להכניס שוב את העיר לאותו מאבק שהיא הייתה בו בבחירות הקודמות. למעשה, זה לא ממש עוזר לו. במפלגתו של אריה דרעי, ש"ס, כבר סימנו את אלעד כייעד שאותו הם רוצים לכבוש במערכת הבחירות הקרובה, וכבר לפני שנה הכריזו על סגן ראש העיר הנוכחי, יהודה בוטבול, כנציג המפלגה לראשות העיר. ההשלכות של ההחלטה הזאת אינן תקפות רק לעיר אלעד עצמה, אלא לערים חרדיות נוספות, ולא רק להן.

על פי ההסכם שנחתם בבחירות הקודמות בין דגל התורה עם ש"ס דובר על כך שגם אם המועמד המוסכם לא יבחר, שיתוף הפועלה ימשך, ובבחירות האלה צריכה לכאורה דגל התורה לתמוך בנציג ש"ס. אלא שמבחינת ש"ס, מרגע שדגל התורה חוברת לאגודת ישראל, כפי שמסתמן שלשם הדברים הולכים ובכך הם מפרים את ההסכם, כל הקלפים נפתחים מחדש. הנה דוגמה טרייה: אתמול פרסם הפרשן הפוליטי של העיתון החרדי 'בקהילה', יעקב רבלין, כי בעקבות ההחלטה המסתמנת של דגל התורה לרוץ עם אגודת ישראל באלעד ש"ס מתכוונת להציב את ח"כ יוסי טייב כמועמד לראשות מועצה מקומית קריית יערים ששוכנת במורדות ירושלים. 

מקרה דומה ניתן למצוא גם בנוגע לעיר ביתר. התושבים בביתר, ובהם גם מצבעי ש"ס, אומנם מרוצים מראש העיר הנוכחי, מאיר רובנשטיין, אבל המאבק על אלעד מעלה את האפשרות שש"ס תתמוך דווקא במועמד אחר. למה? כדי לפגוע בהם בחזרה. אם זה לא מספיק אז כזכור גם ח"כ אוריאל בוסו הוצב להתמודד לראשות העיר בני ברק רק בגלל פתיחת הקלפים מחדש בעיר אשדוד והתמיכה של המפלגות האשכנזיות במועמדותו של ראש העיר המכהן, יחיאל לסרי.

אחת הטענות שהשמיע דרעי בעת האחרונה היא שאלעד היא עיר שבה רוב מצביעה הם ש"ס, לאחר שבבחירות האחרונות לכנסת זכתה שם המפלגה ל49.62% מקולות התושבים. יהדות התורה לעומת זאת זכתה ל-34.94% מהקולות. באגודת ישראל טוענים מנגד שתוצאות הבחירות דווקא מוכיחות כי אין רוב מצביעים לש"ס בעיר. עם זאת, צריך לזכור כי בבחירות המקומיות הקודמות היו אלו מצביעים "סוררים" מש"ס שהביאו לניצחונו של פורוש. בינתיים שמים השניים דגש על הקהילות הקטנות בעיר, ומנסים משם להשיג את הרוב הנדרש.

אבל מעבר להשלכות שיש לאלעד על מקומות נוספים, יש גם לבחון מה קורה בעיר עצמה. בחג הפורים האחרון סערה התקשורת הישראלית מתיעוד של פורוש מחלק סיגריות לבני הנוער בעיר. למי שמביט מבחוץ אכן מדובר בתיעוד מזעזע, בכך אין ספק, אבל דווקא התיעוד הזה, שנחשף ב'כאן חדשות' מלמד על אחת המהפכות שעשה פורוש בעיר בעיקר בתחום הנוער. 

את בעיית הנוער הנושר בחברה החרדית אין צורך להציג, אבל דווקא באלעד היא קיבלה תפנית עם ראש עיר שהחליט לתת מענה לנוער. הסיגריות זה רק טריגר לא מוצלח של האירוע, אבל בפועל מדובר בפרויקט הרבה יותר רחב. רק בשבוע האחרון חנך מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, חווה טיפולית חדשה שנפתחה בעיר. גם הפיגוע המחריד בעיר, במוצאי יום העצמאות שעבר, בו נרצחו ארבעה יהודים, התרחש בכניסה לפינת חי שהוקמה אף היא בשביל תעסוקה נוספת לנוער, כחלק מאותו שינוי שמוביל פורוש. בכלל, על פי סקר של רדיו קול ברמה מלפני מספר שבועות שנערך בעיר עולה כי 36.7% מתושבי העיר מרוצים מאוד מאוד מתפקודו של פורוש ו16% השיבו באופציה השנייה 'סביר'.

למרות זאת יהודה בוטבול מאמין שבבחירות הקרובות הוא יעבור מכיסא הסגן לתפקיד ראש העיר. "בעיניים שלי הציבור באלעד לא מקבל את מה שהוא צריך" אמר בוטבול לאחרונה כשהוא מונה את הבעיות שיש בעיר. כמו כן הוא הצהיר באותה ההזדמנות כי בוודאות הוא יהיה ראש העיר הבא של אלעד. נכון לפרסום שורות אלה יכול להיות שהוא אכן צודק. כאמור, הוא המועמד היחידי לראשות העיר, אך עם זאת בהתבסס על ההנחה שפורוש יציג את מועמדותו במקודם או במאוחר, אנחנו עומדים לראות בחירות מאוד צמודות בין השניים על ראשות העיר אלעד.

ובשביל לסיים באווירה טובה נחזור שוב לדילים השונים שסובבים סביב הבחירות בערים ובריכוזים החרדים. אומנם הפוליטיקאים עדיין מנסים לבחוש בזירות האלה, ובסוף זה אכן תפקידם, אך עם זאת עושה רושם שהציבור עצמו ממש כבר לא שם. הניצנים נזרעו כבר בבחירות הקודמות, ונשאו מעט פירות בבית שמש ובאלעד, אבל בבחירות האלה זה הרבה מעבר לכך. את הציבור כבר פחות מעניין דיל שקובע מי יהיה ראש העיר בעוד עשר שנים, הוא רוצה ראש עיר שקשוב לתושבים ולצרכים שלהם. זאת בהחלט בשורה משמחת שיש לעודד אותה. לתושבים מגיע לבחור את מי שהם רוצים, ולא את מי שהפוליטיקאים שלהם הצניחו עליהם בדיל כזה או אחר.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

לחכמתכם אשמח 

כל היום אני לא מצליח להתחבר אליו,

היא מבינה שעל רוב תומכיה בציבור היא לא יכולה לסמוך כאשר מדובר על נשיאה בנטל.

הם אמנם קולנים ואולי גם רוב מסויים אבל אי אפשר לבנות אתם מדינה.

אותי זה מעציב. צום קל לכולם.

מסתבר שמדינה שלמה לאורך הרבה זמן נשענת על קבוצה אידיאולוגית מסויימת בזמן שהיא

נשלטת על ידי קבוצה אידיאולוגית שונה. בהשגחה עליונה הענין התפוצץ בפנים של כולנו

"בזכות" איש הריב ומדון יריב.

אחת ההבטחות של רבים מהמועמדים לראשות העיר שבה אני מתגורר מבטיחים הורדת מחירי דיור.

זה בכלל אפשרי? מה ראש עיר יכול לעשות על מנת להוריד מחירים?

.....אני זוכר כששרתתי במילואים גם ממני בקשו שאעשה מילואים על בסיס התנדבות כדי לעקוף את כל הפרוצדורה

של "המעטפות החומות". כמובן שזה היה בתמורה שלא נצטרך לעשות שמירות ובטש אלה רק עיסוק טהור במקצוע.

מצד שני זה פוטר את הצבא מתכנון והתחשבות בלוגיסטיקה של קריאה למילואים.

אותם "סרבנים" פשוט יצייתו לקריאה למילואים על פי "מעטפות חומות" וצווי שמונה לפי החוק.

כמובן שפוליטיקאים זורים חול בעיניים בנושא ביחוד עיניים של כאלה שאין להם מושג בנושא ושלא עשו מילואים אפילו שעה אחת.

אז קצת הגינות בבקשה.

יש סיכוי להסכמה אז גנץ ממציא דרישות חדשות.

כאשר הצבא מתפרק בגלל סירובי מילואים לגנץ לא אכפת.

הדמות הכי צבועה בפוליטיקה, מקווה שאחרים יתעשתו