המטיילת בארץ
את מקסימה
ארץ השוקולדאיזה באסה להתכונן למשהו ואז הוא נדחה...
ובכלל, אם הייתי מתכוננת למשהו, ומישהו היה שופך עליי קפה לפני זה, הייתי מרגישה נורא. וגם לא נעים להסתובב ככה...
מעצבן אותי שמישהו שאני איתו בקשר לא שולח אות חיים - אפילו הודעה של - אני עסוק היום, נדבר מחר. או - אני צריך עוד זמן לחשוב\לברר. או כל דבר אחר שיגיד לי שהוא לא שכח ממני\מתעלם. יצא לי לדבר עם מישהו, שביקש שנעבור להודעות, ואחרי כמה ימים בלי תגובה חשבתי שהוא עשה לי גוסטינג ופשוט נעלם, ולא ידעתי אם להמשיך הלאה או לא. אני לא אוהבת להיות במקום הזה של הספק. אם אתה מספיק בוגר כדי לצאת לדייטים, אתה צריך להבין שיש אדם בצד השני, ושזה לא בסדר להשאיר אותו באוויר.
בעיניי, נתק יכול להיות סיבה טובה לחתוך קשר (עם הסתייגות שתמיד שווה לברר, אולי ח"ו קרה משהו שנותן הסבר מספיק טוב לנתק). מי שרוצה לבנות זוגיות, חייב לתקשר. אחרת איך זה יקרה?
את הקישור להסרה מהרשימת תפוצה
תודה על זה!
זה תלוי מאוד במשמעות של הדבר הזה בחיים שלו
ובציפיות שלו מבת הזוג
יש רמות שונות-
יכול להיות שהוא רק זקוק לזה שלא תפריעי לו בדבר הזה
יכול להיות שהוא צריך שתתלהבי איתו ביחד
אבל זה רק הוא יכול לדעת נראה לי...
תגידי לו במפורש איך את מרגישה כלפי הדבר הזה ותשאלי אותו.. קרה לי פעם וזה היה חשוב לדעתי. סוג של תיאום ציפיות כזה... פשוט לדבר על זה פתוח.
מקווה שעזרתי איכשהוא
בהצלחה!
כאילו איפה זה פוגש אותך?
האם זה דבר שאת לא מתלהבת ממנו באופן אישי אבל כן יכולה להבין ולכבד?
או שזה רחוק ממך ממש?
קיצר תנסי להבין מה גודל הפער ועד כמה זה משמעותי בשבילך ובשבילו ואם יש אפשרות שאחד מכן ישתנה בזה או שזה עקרוני...
ישמצב שאני סתם מדברת באוויר.. אם בא לך מוזמנת גם לפרטי..
כמה מקום את נותנת לזה.
כל אחד מאיתנו הוא אדם שונה, שמתעניין בדברים שונים ויש לו תחביבים שונים.
נגיד שיש מישהו שמאוד מתלהב ממכוניות. הוא יודע הרבה על הדגמים, המנועים וכו'. כשהוא מסתובבים ברחוב הוא מצביע על מכוניות, מסביר על הביצועים שלהם וכו'. כשהוא רואה מכונית מגניבה, הוא מתלהב. ואת המדויטת זה ממש לא מעניין.
[קודם כל - זה לא נשמע לך מוכר? אין תחומים כאלה אצל ההורים שלך? משהו שממש מעניין אחד מהם ואת השני לא?]
אני חושבת שיש כאן עניין של תיאום ציפיות מקשר.
אם הוא מחפש שותפה שלו למעקב אחרי מכוניות מגניבות, כנראה שזה לא יילך.
אבל בדרך כלל זה לא מה שמחפשים...
אנחנו מחפשים מישהו שיכיל, ויעריך, ויכבד, ויאהב, ויקשיב, ויפרגן.
המטרה היא לבנות זוגיות משותפת. בזוגיות (איך שאני רואה את זה), יש מקום לכל אחד מהצדדים להיות 'לבד' - כלומר לא כל היבט בחיים חייב להיעשות יחד, ובכלל זה גם תחביבים. אם נניח הוא מאוד אוהב מוזיקה, זה לא אומר שגם אני צריכה לחבב מוזיקה. מה זה כן אומר מבחינתי?
שאני צריכה לתת לו מקום ומרחב כדי לבטא את זה.
אז אולי אני לא אתלהב מהמשהו, אבל אתלהב מזה שהוא מתלהב.
הרי אני חפצה בטובתו, ואם זה מה שמיטיב עימו, הייתי רוצה לתת לו את זה.
איך היית רוצה שהוא יגיב אם יש משהו שאת ממש מתלהבת ממנו והוא לא?
צריך לזכור שתמיד יהיו פערים בין בני הזוג, כי אנחנו שונים. שמעתי פעם מישהי אומרת ש"זוגיות היא לא התאמה, אלא גישור על פערים."
בעיניי מה שחשוב פה זה התקשורת שלכם, ולא רשימת הדברים שמלהיבה אתכם.
איך מפרגנים לאחר, ונותנים מקום לרצונות שלו.
כי אם זה לא יהיה רשימת הדברים שמלהיבה, זה תמיד יהיה משהו אחר. מי שמחפש משהו אצל האחר שיכול להפריע - ימצא. כי תמיד יש. השאלה היא איך מתמודדים עם זה.
(ואולי שווה לנתח את המניע לשאלה שלך - האם את שואלת את זה בעצם כדי למצוא תירוץ להיפרד? כדי להגיד סבבה והכול, אבל אותי ממש לא מעניין מכוניות ואתה לא מפסיק לדבר על זה? האם במקרה כזה מכוניות זה העניין, או חוסר תקשורת?)
אורחים לא רצויים, ובעיקר המעופפים שבהם, מרשים לעצמם להתארח בכל הקומות ובכל התאריכים.
מלבד זה,
אני שמח בשבילך.
לא ידעתי שאתה ישן בסלון, יכול להיות שאם הייתי יודע את המצב הייתי יותר מבין את הטרוליות שלך. באמת לא פשוט.
530 ש"ח
בחודש שאני מתפרע אני מגיע ל30
בקושי לקום מהמיטה ישלי כוח חחח
מאז השירשור ההוא אתמול לא אכלתי כלום...
אני גם אמור לעבור דירה.
שונא אתזה.
בטח עכשיו כשאין עבודה...
בינייש פתוח
אם כבר, זה החלק שיישאר שלך...
אחרי שאת כל שאר הארונות בבית היא תנכס לעצמה
- צעירים מעל עשריםבינייש פתוחככה שולי אמר
וזה מחזק
שבכל מקום שיש ערפל יש אלוקים
כי בכל מקום יש אלוקים
אבל תנו לבנאדם לנחם את עצמו
לזה התכונתי כשמתמקדים במילולית טכנית וצריך ללמוד את מה שמעבר
@חדשכאן @סבכי החשתי
שאנחנו מצפות שיבינו מה אנחנו 'מתכוונות' כשאנחנו אומרות מילולית משהו אחר ולא לוקחות אחריות
אז אומרת שיש מעבר למילולית שצריך ללמוד, זה מה שגם כתבתי שם.
חושבת בלבאני אומרת שאל תתעסקו ותתפלספו בכמה מילים יש או אין בתגובה.
ומה היה יכול להיות מיותר או לא
תתעסקו במסר הרגשי שרציתי להעביר
איתי זבולון שר
"ראיתי אלוהים שאין לו אלוהים"
יש לי יותר קוראים ממך
ארץ השוקולדארץ השוקולד אכן ציפיתי לירידה על זהתחומי עניין משותפים או תכונות שמעניין אותי לדבר עליהן.
זה בהכרח חשוב כדי ליצור קשר ראשוני, שיהיה הבסיס על מה לעבוד אחר כך.
(אתה מדבר אחרי בירור של דברים בסיסיים כמו רמה דתית וכו', כן?)
זה בעיקר מה לא, ולא מה כן.
ושנהיה חברים טובים ויהיה כיף ביחד
למה עד שיש לי הצעה אני מפחדת לצאת מהחשש שאני אחווה את הקשר כמו שהיה עם הבחור הקודם שנגמר רע מאוד מבחינתי? איך מתגברים על זה?
זה ברמה שאני לא מכירה עדיין את הבחור שהציעו לי עכשיו אבל כבר חושבת על נקודות דמיון בינו לבין הבחור הקודם ולמה לא כדאי לי להיכנס שוב פעם לסיפור הזה.
יש בו נקודת אמת, הצורך להגן על עצמנו מפגיעה
יותר מדוייק, פחד מאוזן הוא 'זהירות'.
הזהירות מפגיעה
הפחדים לא נעלמים, רק צריך לדעת איך לשחק איתם לטובתנו.
פעם קראתי שהדרך לעבוד עם הפחד הוא להציב מולו פחד חזק יותר
לדוג' אדם מפחד להתחתן שידמיין לעצמו במראה רווק בן 52
ויחשוב מה מפחיד אותו יותר.
זה דבר ראשון
עוד משהו, לחיות בהווה, את באה לקשר בשביל הרגע הזה, כל צעד את עושה בשביל אותו צד
לא להתמקד בטווח הארוך, להציב את המטרות הקטנות.
המטרה שלי להנאות מהפגישה, המטרה שלי להנאות מהשיחה, הזאתי.
גם זה מוריד מהלחץ של 'מה יהיה' ו'איך זה יגמר'
וגם מהחשיבה על העבר 'כמו שהיה עם ההוא'.
זה עצות כלליות, אבל כמובן שתהיי קשובה לעצמך ואם לא מבינה את המקור לנסות להתייעץ עם מישהו
אגב לגבי מה שדיברנו אז- מוזמן לנסות.
האמת אני נכנסת הרבה לקרוא ולקבל ייעוץ וכו' אז קודם תודה לכל הכותבים והמשתפים והמייעצים. הפגישה הראשונה מטרתה לבדוק אם יש/אין כימיה בין הצדדים. לאותה כימיה יש הרבה מרכיבים, החל ממראה חיצוני וכלה בתחומי עניין משותפים.
אם יש כימיה, או שהפסילה היא לא ב-100%, הולכים לפגישה השנייה ואז מתבוננים, מפעילים את האינטואיציה וכו'. בהחלט ניתן לחתוך אחרי הפגישה השנייה ואפילו אחרי הפגישה הראשונה.
עד שפגשתי את אשתי, חוויתי את הסיטואציות הבאות:
1. פגישה ראשונה, המראה החיצוני של המדויטת מתחת לרף שלי (וזה לא שחיפשתי מיס תבל ), אבל מדובר בבחורה חכמה ובעלת מידות. התקדמתי לפגישה השנייה, עניין המראה החיצוני בכל זאת הפריע, כידוע, נישואין זה לא גיוס עובדים, בני זוג צריכים להימשך זו לזה. סוף פסוק.
2. פגישה ראשונה, יש כימיה. פגישה שנייה, שלישית, בילוי עם חברים בחיק הטבע - לאט לאט מגלים כל מיני מוזרויות אצל המדויטת. האינטואיציה (וגם השכל הישר) אומרת שלא כדאי להמשיך.
(אחרי שבועיים היא חתכה*)
*את הלב שלי
