פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 17)

קודם כל כן נסמכים על ההורים, לפחות בהתחלה.

דבר שני זה דורש להצטמצם, כשהתקציב נמוך גם האפשריות פחות נוצצות אז צריך להיות מוכנים לזה.

זהו, זה אפשרי.

בהצלחה.

דעתי- אני מכיר הרבה זוגות שחיו וחיים ככה בשנים הראשונות. (ככה גם אני תכננתי, אולי זה כבר לא יקרה לצערי😐)

תזכרי שחיים של אברכות באים בדרך כלל עם חיים פשוטים וצנועים, שיש מלגה קטנה מהישיבה, שהוא התחייב בכתובה לזון ולפרנס וכו' ולכן בכל רגע שיהיה דחק ח"ו הוא יוכל לצאת לעבוד במשרה מלאה, שהוא מחויב לכולל לפי שעות ובשאר הזמן הוא יכול לעבוד וזה נותן עוד תמיכה משמעותית (אני מכיר כמה אברכים שעושים ככה). וגם כמובן שמאחורי כל ההרפתקה הזאת יש את הגב של ההורים. אבל אני מעריך שגם זה בונוס וכן אפשר לבנות חיים של אברכות שלא נתמכים כלכלית בהורים יותר מזוג צעיר ממוצע..

חוץ מזה אני חושב שזאת זכות נדירה להקים את הבית מתוך אברכות וקהילה של ישיבה, ואני בטוח שזה משפיע הרבה על כל החיים הזוגיים שבהמשך, ולפעמים גם על מקום המגורים וחינוך הילדים. 

גם הבעל האברך יכול לעבוד כמתדלק בערבים זו עבודה מועדפת, לומדים לחיות על מלגות, עוד לימוד פרטני בגמרא עם תיכוניסט ועוד ניקוי חדרי מדרגות בחמישי-שישי, כסף קל.

גם במכללה ובאוניברסיטה לומדים להכיר את המלגות, פרח, סחלב, אימפקט וכו, בשלב הראשוני יחסית קל לאזן, גם אם יוצאים משליטה עדיין יש כרית ביטחון של הכסף של החתונה ויודעים שכל זה זמני מאוד.

אנחנו לא נסמכנו על ההורים בכלל בשלב הראשון זה היה נראה לא בריא, אחר כך כשקנינו דירה נסמכנו עליהם יותר (ובעיקר כי אחי ממש ממש ממש נסמך על ההורים שלי בקטע הזה אז אבא שלי החליט שמגיע לנו לקבל אותו הסכום).

אבל כן צריך כמה אלפים בכל חודש קבוע.

שכ"ד

ארנונה

חשמל

שאר חשבונות

סופר

וכו'

לדעתי לזוג צעיר צריך הכנסה קבועה של לפחות 5-6 אלף. בשביל לחיות ברמה הבסיסית ביותר.

ואם הם סטודנטים אז צריך לשלם סביב 1500+-  הוצאות לימודים חודשי.

אז 7 אלף חודשי זה לא משהו שבא ברגל.

במיוחד אם האישה סטודנטית והבעל אברך.

זה קצת לא מתכנס עם המציאות

ובדרך כלל בממוצע אחרי שנה כבר מגיע התינוק. ואז ההוצאות גדלות ולפעמים מכפילות את עצמן.

לא כלכלה דרכנו

שתי תגובות:

בכללי -

בואו נדבר על כסף

על האירוע, אבל אפשר ללמוד מזה לדרך חיים -

להתחתן עם מה שיש

לדעתי, התשובה הבסיסית היא שצריך לעשות מחקר שהזוג מסוגל לכך, על האחריות הזו הבעל חותם בכתובה.

עד שבונים את עצמכם.

יש לי בזה הרבה מאד מה לומר והרבה מאד נסיון.

נשקול בכובד ראש

את צודקת, צריך לשקול את הצדדים לפה ולשם ולמצוא איזון.

תלוי מאוד בנתונים שלך. התואר דורש או לא? אפשר לעבוד במקביל לתואר? ההורים יכולים לעזור אחרי החתונה?...

אגב בקשר להורים -

הורים רוצים לעזור לילדים שלהם ולראות אותם מסתדרים בחיים. אז ברור שמאתגר להרבה הורים להוציא הרבה כסף על עזרה לילדים אבל אם ההורים כבר הציעו את זה, או שזה מה שמקובל, אז כן תהיי רגועה שהם התכוננו לזה שזה חלק מההוצאות לחתונה.

בקשר לתואר - יכולה להעיד מעצמי ומחברות שהתחתנו בשנה האחרונה של התואר וזה היה בסדר גמור. יש תארים יותר קלים, יש יותר קשים, יש כאלו שאפשר לשלב עבודה בהם תוך כדי ויש גם כאלו שאולי כסטודנטים לא עובדים בכלל, אבל אם מתייחסים לזה בתור השקעה- מיד אחרי התואר 'קוטפים' את הרווחים - ואז קל יותר נפשית לבקש עזרה מההורים או אפילו הלוואה מגורם כלשהו.

בקשר לאברכות - יש גם עבודות מהצד/בערבים שאפשר לשלב... גם זה לא קל, אבל באמת זו נקודה לבדוק אותה כשנפגשים. האם האיש מוכן לעבוד במידה ויהיה צורך...

ודבר אחרון זה ההוצאות אחרי החתונה. אישית, לא היו לנו כמעט בכלל... (שכירות ההורים שילמו אצלינו בשנה הראשונה), אז היה לנו רק אוכל ונסיעות. זה באמת לא הרבה...

אבל להתחתן בהחלט פירושו להיות גם באחריות כלכלית

מקשרת פה לשרשורי עבר:

אני חושבת שהשאלות שלך במקומן. - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1396970#15177410

להתחתן צעיר זה רווח

הרבה יותר קל להתגמש עם השני וליצור זוגיות זורמת ונעימה לאורך שנים בע"ה.

ב. הקב"ה זן ומפרנס, ואפשר להתפרנס אולי לא ברווחה גדולה בהתחלה, אבל בחישוב נכון של ההוצאות  זה בהחלט ייתכן. אבל זה לא סיבה לדאגה!

כן צריך לדעת שהתקופה הראשונית טיפה לחוצה, זה כן דורש לפחות כמה שנים ראשונות של עבודה (יש עבודות שאפשר לשלב עם התואר, צריך לברר. אני מכירה בנות שעבדו בתור עבודת סטודנט בקופה/פקידות/ מי שתחום כלכלי זה התואר שלו-עזרה להנה"ח במשרד.)

אחר כך כשמתבססים- יותר קל.

וודאי שהאחריות היא על הזוג ולא רק עזרה מההורים/מישהו אחר.

רואים בחוש שהקב"ה עוזר.

זה ככה מנסיוני וגם מנסיון חברות סביבי...

זה טוב שיש לך אחריות לברר איך מתנהלים כזוג.

בהצלחה,!

אני יכולה להגיד לך שהקיווי זה הדבר הכי חזק

לא משנה מה יקרה.. כמה מערבולות יהיו בדרך כמה רגשות עוגמות נפש וכו' ..

אין לי ספק ולא לרגע אחד שהכל יתהפך לטובה

(שבעלי יהיה הדבר הכי טוב טהור שקיים אני יודעת את זה בלב)

שאדם מצפה ומתפלל ומקווה גם אם לא קיבל עדיין מה שרצה ..עצם הקיווי כבר יש לו עולם הבא

סליחה קל וחומר לא קיבל מה שרצה ואו ואו איזה שכר יש לך. חח

 מקבל על זה שכר ( עוד יותר)  וממשיך לקוות באופן חד וחלק ..לקוות גם שעל פני השטח הכל רעוע ..( עוד דייט נכשל עוד בזיונות וכו..)

אז הכוונה שחובה לקוות ולא לעשות את זה טכנית..

כמו שאנחנו מקווים לגאולה זה כוח הקיווי לחלוטין

"לישועתך קיווינו כל היום ומצפים תמיד לישועה".

מה החוכמה לקוות שאדם כבר בגאולה?

גם בכללי בתור עם וגם בפרטי בנסיונות שלך

עוד דבר גם אם לאדם לא מגיע עצם הקיווי ימשוך אליו את השפע.. כי זה דרגה כל-כך חשובה באמונה שלא משאירים את האדם שמקווה לה' לבד

בהצלחה 

לא חשבתי אף פעם על הענין הזה של הקיווי...

וברמה המעשית, איך שומרים על אנרגיות טובות כמו בהתחלה?

אומרים לה' מה את מרגישה ואז אוטומטית זה משחרר

את יודעת שהוא שמע .. הוא איתך וזה רצונו .

כמובן שצריך תמיד להיות בקיווי וידיעה שהוא רוצה את טובתך יותר ממך ורוצה להביא לך שפע הרבה יותר ממה שאת חושבת. 

לא לרדת לפסים האישיים למה הבחור ההוא לא רצה? ( מה אכפת לך? מה הוא הבחור היחיד בעולם? ) 

אלא אבא זה כאב לי לפגוש אותו כאב לי שהוא הלך 

ועם זאת אני סומכת עליך ..

ואו את יודעת איזה הקלה? 

יום אחרי שאמא שלי היתה בקבר רחל ועוד מקומות שהיא באמת זעקה מליבה ..בחור נפרד ממני ולא הבנתי מה קורה כל-כך.

את יודעת מה היא אמרה?

"את רואה את הכאב שלך זה שזה לא הלך ..

אבל מאיפה את יודעת שה' לא שמר עלייך? בעצם את צריכה להגיד לו תודה

הוא כנראה קיבל את התפילה שלי שזעקתי לו תרחיק ממנה כל אדם שלא נכון לאישיות העדינה שלה"

ככה בול מה שהיא אמרה"

לפעמים מה שלא מסתדר ואין לזה פתרונות במוח

למה לא הלך ? ככה אין תשובה אין הסבר

דווקא שם יש הכי הרבה השגחה

זה מה שה' רצה 

( כמובן אני מדברת אם את מנסה להשתדל עושה את שלך ומחפשת להשתפר ולהיטיב

עוד דבר פרופורציה 

זה שבחור לא רצה לא אומר שאת לא 

טובה 

צדיקה 

יפה ..

בואי עובדתית זה לא נכון חח

אולי נכון להגדיר מה המטרה שלך,

ומה הדרך הכי טובה להגיע לשם.

אם המטרה שלך זה לאכול בריא, לא חכם במיוחד לאפות כל יום עוגות שחיתות.

אם המטרה זה ליצור קשר [וכאן מגדירים אותו] עם מישהו - עם איזה אנרגיות חכם להגיע לקשר הזה? ואיך מגיעים איתם?

האם זה בהכרח להתאמץ? האם בהכרח התרגשות ראשונית זה מה שאנחנו רוצים?

לדעתי,

יוצאים לדייט רק אם את חושבת שיש פוטנציאל. שיכול לצמוח משם משהו. ורק במחשבה הזאת יש משהו מרגש. לא מחפשת אורות, נצנוצים - רק זיק של פוטנציאל.

נכון, יש משהו שוחק בשוב לספר על עצמי, להציג את השקפת העולם שלי וכו' - אבל גם יש משהו מעניין בלשמוע את האדם שמולי, ואיך השיח בינינו הוא ייחודי.

ואם אין לך את הזיק הזה, לא מצליחה לחייך ולצחוק ולהתרגש ולקוות -

אני חושבת שנכון לקחת הפסקה. להתמלא. להגדיר פרק זמן שבו את משקיעה בעצמך, בבריאות הנפשית שלך, להחזיר לעצמך את הזיק הזה.

כי מה האופציה האחרת?

לצאת לדייטים כשאת עצובה, מבואסת, פסימית? ומה את מצפה שיקרה? שפתאום תפגשי את נסיך החלומות ואת תשתני ברדע, או שהוא יצליח לראות אותך מבעד למסיכות האלה?

יש בנות שעברו כל-כך הרבה

שהן יכולות ללכת לדייט כאובות או מכווצות או בבאסה

לא תמיד יראו זה משהו פנימי שהן יודעות אם הן בשיא או לא ..

כמובן תמיד ממולץ ללכת נקי

לא תמיד זה עובד

אני שכנעתי חברה ללכת שהיא בכתה כל הדרך לדייט..

הם נשואים היום

מי שהולכת כבר תקופה (לא מדברת על חד"פ) לדייטים

כואבת

מכווצת

בבאסה

בדיכאון

וכו' -

לא צריכה להמשיך ככה.

אלא צריך לעצור ולטפל בעצמה.

בעיני זה לא מקום בריא לפתח ממנו זוגיות.

צריך לטפל בכאב, בדבר הזה שגורם לכיווץ, בבאסה וכו' - ולאגור את הכוחות שדרושים לצאת מתוך נקודת מוצא אחרת.

כמובן, ששום דבר לא מחייב.

שמעתי פעם סיפור על מישהי שהלכה לאיזה מפגש פו"פ, והיא ממש לא התחברה ולא מצאה את עצמה, אז היא ישבה בצד בבאסה, ואז ניגש אליה מישהו ושאל והתעניין למה היא בצד ונראית מבואסת, ומפה לשם הם נשואים.

האם הייתי ממליצה לכולם לעשות ככה? לא.

שברור שזה לא האידיאל, ותמיד צריך לשאוף לעבוד על זה כדי להגיע לזה להיות בשיא שלך בנחת ובשמחה בישוב הדעת בקלילות.

אממה במצב עובדתי לא כולן מאה תמיד ויש גם סקאלות של אנשים המתמודדים עם דברים לפעמים גם ממושכים.

וזה בסדר לא צריך לחשוב שזה שחור / לבן

באמת פעם הייתי הולכת לדייטים ככה (אולי זה הולך להיות בעלי...?)

כבר קשה לי להאמין לסיפורים שלי וממילא ההתרגשות יורדת...

אבל זה נכון מאוד לחשוב על הפסקה קצרה, תודה על התגובה! למדתני!

לפעמים זה דווקא משתק, להיות עם תודעת חתונה.

יכול להיות יותר -

אולי היום זה יהיה מעניין? אולי יהיה כאן חיבור, זרימה, וייב משותף?

נכון שעם הזמן זה יכול לצמוח יותר, אבל לא חייבים להתחיל עם התמונה של החתונה בראש.

הפתרון אליה הוא למצוא טעם חדש ועמוק יותר.

היכולת להתחדש זה שריר שממש ממש ממש חשוב לאמן בנפש וזה עבודה לכל החיים גם הרבה שנים אחרי שתהיי כבר נשואה בעזרת ה'.

תמצאי דברים שיתישבו לך על הלב..

מה גורם לכם להמשיך לחפש אותו/אותה ולא להתייאש? - לקראת נישואין וזוגיות

יש דווקא יתרון בעיני לבוא בצורה רגילה ואנושית לדייט

אין צורך להתלהב בדייט ראשון יש צורך להסתקרן

אנשים זה דבר מעניין בדרך כלל לא?

בעיני האתגר אחרי שנים הוא בעיקר להמשיך לראות לבבות ואנשים בדרך

לגן ממילא גם כשאין פוטנציאל זוגי יותר קל להחזיק במשמעות וגם בקצת שפיות

בחלק הכי תחתון רשימה באנגלית. אולי כדאי להתחיל שם

עוד אתר שאולי יכול להיות יעיל - Saw You at Sinai

אהבתי איך שישר גירשת אותן

חצופניות שכאלה

אם חשוב לו הנראות והוא מנסיון יודע מה מרתיע אותו, לא הייתי יוצאת בלי תמונה.

ולא להמשיך עם השדכנית הזאת.

אין ברירה ולהיפגש איתה? 

להגיד שחשבת על זה שוב ואתה חושב שלא יתאים..

למה לבזבז לשניכם את הזמן אם זה משהו שלא אפשרי מבחינתו?

כי לומר שנראה לך פתאום שלא יתאים אחרי שקיבלת מספר זה רמז די ברור לזה שלא אהבת את מה שראית בתמונת פרופיל

לא יודע אבל מה כן אפשר לעשות

אז אולי באמת אין ברירה

ולגבי עכשיו, לומר שקשה לו לצאת כרגע אם הוא יוצא רק 21.

אגב, אם זה המצב שהוא יוצא רק 21, איך הוא מתכנן להחזיק בית ככה?

למה נכון בכלל בשבילו לצאת עכשיו?

אבל זה הונאה קלאסית.

לדעתי השדכנית צריכה לקחת את זה על עצמה ולצאת מזה.

לשלוח הודעה או לדבר בטלפון שהוא חשב על זה ונשמע לו בסוף שלא יתאים והוא מתנצל ומבקש סליחה על התזמון הלא טוב.

אוי איזו בעיה מוכרת, הפיתרון לצערי זה רק תמונה, למרות שגם שם אפשר להסתיר כל מיני דברים אבל אין פיתרון אחר שעולה לי או למי מידדידיי משכבר הימים הלא המה הגברים אשר עדיין תרים.

נ.ב

וכו

הייתי מתקשר - אם הילד היה נרתע - לאותה שדכנית

ודורש הבהרות

האם הוא בטוח 100% שהבחורה בתמונת פרופיל היא המיועדת?

[הספק הוא לא אם הבחורה בתמונה מלאה או לא, אלא אם הבחורה בתמונה היא זאת שהוא אמור לצאת איתה].

איך הוא "וידא" שהיא לא מלאה?

למה לא לסמוך על זה?

האם ייתכן שיש לה תמונה של מישהי אחרת בפרופיל? או אולי תמונה שלה לפני דיאטה כלשהי?

אם יש ספק - כדאי לברר.

אם אין ספק - לא יוצאים. אם אין ספק שאין מצב ששום דבר יצמח מהקשר הזה, שהוא לא פוטנציאלי בשום צורה, שהוא לא שווה בדיקה אפילו - לא יוצאים. לא יוצאים על מנת להיפרד. זה לא הגון.

אתם אנשים בוגרים מספיק בשביל לצאת - עושים גם את השיחה הלא נעימה הזאת. ישירות. לא דרך השדכנית.

חשבתי על זה שוב, ונראה לי שזה פחות מתאים. הרבה הצלחה בהמשך.

לא צריך לפרט ולנמק בשלב הזה.

וכל אחד ממשיך לדרכו.

אבל זו לא מדרגה של בן אנוש

לא בהכרח מורה על כך שמישהו לא בן אנוש

אבל אני לא מכיר את המעשה הנ"ל. וכ"ש שאני לא מבין איך נודע לציבור.

לדבר עם השדכנית. אם לא יסתבר שלא מדובר באי-הבנה כלשהי, אז לתת לה לחזל"ש את הבחורה.

אבל ליצור קשר בפעם הראשונה ולבטל זה מעורר ציפיה ויכול לפגוע יותר.

אולי זה תמונה מפעם?

איך יכול להיות שיגידו לו  ההפך מהמציאות?

מיזמי שידוכים של ישיבות יותר פתוחים

מיזמים כללים ולחפש מתוכם בחורים מישיבות יותר פתוחות.

בכללי, תגדירי בצורה קולעת מה הנקודה העיקרית שאת מחפשת וכך תוכלי להסביר בצורה קצרה ובהירה מה חשוב ומעניין אותך

היכולת להאמין ולהבין דברים לעומקם ולא בצורה שטוחה נובעת מהיכולת לא לקבל דברים כמובנים מאליהם.

לעניות דעתי אין זה נובע בהכרח מתוך היותם דוסים, אלא מצורת חשיבה לא מפותחת ויכולת שכלית ממוצעת.

מנגד, גם לבעלי חשיבה מפותחת עשויה להיות התנהגות דומה לבחורים שהצגת, אך מתוך בירור ותפיסה בהירה של הנושא. לכן יש לבחון כל מקרה ברצינות.

ובכן, לשאלה היכן למצוא אותם, האפשרות האידיאלית שמצאתי עד היום היא לבקר את עצמי מיקומים מקבילים. מכיוון שלא עלה בידי הדבר, הסכמתי בדעתי שאסתפק בלימוד תורתם של רבנים כאלה ובציפייה לישועת ה' במציאת אישה המתאימה לפי המשדך כל השידוכים.

את החיפוש

נשמע שההצעות שלך כרגע מתבססות בעיקר על החברה שלך, וזה מניה הצעות שפחות רלוונטיות לך

אז כדאי לחפש אקטיבית במקומות שיכולים להיות רלוונטיים יותר

למשל לפנות לשדכנים שמתעסקים עם חברה דוסית ולומר להם מראש שאת מחפשת מישהו מאוד דוס אבל פתוח מחשבתית ולא מקובע...

@ברוקולי פה היא השדכנית האלופה של הפורום והיא לגמרי יכולה לעזור למצוא חבר'ה כאלה

או בנעוץ למעלה יש רשימה של שדכנים ומיזמים

או עוד אופציה שאולי יכולה לעזור אם כי אני לא יודע בדיוק מה הגיל שלך ובאיזה טווח גילאים של בחורים את מחפשת

אבל אם נניח שאת מחפשת בחורים עוד בשלב הישיבה גבוהה/הסדר

אז אפשר לנסות לפנות לישיבות דרך שדכנים רשמיים שלהם או לנסות למצוא איכשהו אנשים שטיפה מכירים אותך ויכולים לקשר אותך

נראלי במקומות האלה יותר נפוץ (אני אומר את המוכרים אז אם מישהו פה מכיר יותר ממני מוזמן להוסיף)

הר עציון וירוחם שזה סגנון גושניקי שהוא נחשב יותר פתוח

או אם את מחפשת משהו יותר קוקניקי אז יש את מעלה אדומים

וגם במרכז הרב בית אל ומצפה יריחו קצת אבל באמת צריך לכוון מראש ולומר שאת מחפשת את הסגנון הפתוח מחשבתית

המון בהצלחה! ותזכרי שבוודאי ישנו שם...

ויש היום הרבה יותר מבעבר סגנונות שונים, גם לדתיים חזקים. יכול להיות שפגשת "צול"רים" בלבד?

אולי הבעיה היתה בשלב הבירור?

אישית מגדיר את עצמי פתוח מאוד, אבל בצורה מסויימת בגישה הפוכה ממך.

אני לא בא בכלל בכיוון של להסכים ולהצדיק את התורה. אני בגישה שכל התורה נובעת מגזירות אלוהיות (מהר"ל) או טעמים אלוהיים נסתרים (רבינו בחיי ברמב"ם), וחשיבה אלוקית ורוח הקודש בלימוד תורה שבעל פה שחופפת על החכמים.

אני שלם לגמרי עם הענין שזה אלוהי ולא שכלי מתוך כמה וכמה הנחות אמוניות ופילוסופיות.

המקום שבו הפתיחות שלי נובעת: 1. אני חשוף מאוד לעולם הכללי, למדע, לאמונות, לדתות ולתרבויות שונות, וזה בכלל לא מאתגר את התורה שלי, כי התורה מגיעה מדבר על מציאותי, והעולם הוא רק כלי שבו מתבטא התורה ומגלה אותה. 2. דווקא בגלל שהתורה היא אלוהית על שכלית, כדי לתפוס אותה צריך להיות יותר גמיש ולא מקובע, כי גם מקובעות מסויימת בעבודת ה', היא מצמצמת את ההתגלות האלוהית. לכן, למעשה אני יותר פתוח באופן פרקטי כדי לתת לאור האלוהי מקום להתפשט. 

המילה 'פתוח' לגבי בן-אדם, זאת הגדרה כל כך רחבה שנוגעת להמון צורות, תחומים והתנהגויות, וזה שונה לכל אחד ואחת.

גם אם מנסים להגדיר את זה רק בתחום האמוני והדתי, זה כל כך שונה.

יש שם בחורים בהחלט דוסים ושהתורה בהחלט חלק עצום מחייהם והם מחויבים לה. והגישה שם מהיכרותי גם קצת יותר שכלתנית וגם יותר פתוחה חשיבתית (למשל - תלכי ותשאלי רב על משהו, הוא לא תמיד יתן פסיקה חד משמעית. הוא יכול כזה לדון בסוגייה איתך, הרי יש כמה פוסקים וכו)

זה במובן הפרקטי של הלכה למעשה.

ברמה התפיסתית, נראה לי שגם שם תמצאי משהו קצת יותר בסגנון שלך. רק אגיד, שבסוף, לא מכירה אמירה שצריך להאמין בכל מצווה ובכל הוראה בתורה. מכירה שצריך לעשות. מכירה אמונה בה'.

בעיניי מספיק להאמין בה' ובמצוותיו ולהחליט שאת מקבלת על עצמך את חוקי התורה. ואז זה ממש לא משנה אם את מאמינה בשעטנז ומבינה או לא, כי את מחוייבת לתורה וככה את חיה את חייך.

בקיצור, הנקודה שלי היא שפתיחות מחשבתית לאו דווקא באה לידי ביטוי בפרקטיקה של קיום מצוות.

ושכן יש היבט של פתיחות מחשבתית במובן של הפסיקות האחרונות, שבהם יש מגוון… ויש מצב שבחור יותר פתוח מחשבתית גם ילך לפי פסיקות אחרות ו"פתוחות" יותר. אבל זה לא בהכרח. 

חשיבה שיכלית קרה זה כן, ממש משהו שמאפיין שם את האווירה והלימוד.

אבל, ממה שאני מבין, ספקנות זה לא אידיאל על פי המיינסטרים שם.

וביקורתיות זאת כותרת שכוללת הרבה דברים.

בסוף, מי שנמצא בעמדה ביקורתית מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא וזה מקנה עמדה שפותחת אופקים.

מעניין, על איזה אמצע אתה מדבר בדיוק? איך ה"אמצע" מקנה פתיחות מחשבתית

אני אתן לך דוגמה, פעם אמרתי דבר תורה קצר בנושא אמונה ואמרתי איזה משפט שקשור במושגי קבלה. הקבוצה (שבחוריה כבר היו בשיעור מכובד בישיבה) התחילה לצחקק. רק אחרי שהם הבינו שזה מספר בסיסי באמונה הם לקחו את הדברים ברצינות. אבל בגלל חוסר פתיחות הם לא יודעים את הכלל הבסיסי בלימוד הנושאים הללו.

אדם שלא מאמין לשום דבר הוא טיפש באותה מידה כמו אדם שמאמין לכל דבר.

המשותף בין שתיהם, ששניהם לא מבררים את האמת. אחד דוחה טענה בלי לברר אותה ואחד מקבל טענה בלי לברר אותה. המשותף לשניהם זה ששניהם לא עוברים תהליך של בירור.

עמדה ביקורתית גם איננה סותרת ענווה. כמו שר' חיים מוולז'ין מפרש ב"רוח חיים" על מסכת אבות "והוי מתאבק בעפר רגליהם". מתאבק מלשון מאבק. במשא ומתן עם ת"ח צריך ממש להאבק ולהקשות כמה שניתן, וביחד עם זה ובלי סתירה כלל, צריך לעשות זאת מתוך הבנה שהאדם המתאבק נמצא "בעפר רגליהם". 

ביקורת זה לא למהר לפסול או להכריע, ביקורת היא להסתכל על דבר ולנסות להבין אותו למדוד אותו. זה לא בהכרח לשלול או לאשר, זה לבדוק, למדוד, להבין, לחקור, לשאול, להעמיק.

חוסר פתיחות איננה קשורה לאם אדם ביקורתי או לא, אלא לדפוסי חשיבה של אנשים וקבוצות מסויימים. יש כאלה שמריחים חוסר אמון במקומות מסויימים. לא תמיד זה רציונאלי, לא תמיד זה נכון. חשד שהוא רציונלי הוא יכול להיות הרבה פעמים גם מדוד. לחשוד זה טוב, במידה מסויימת, תלוי במה.

בודאי שבכל דרך חינוכית יש יתרונות ויש חסרונות. בכל דרך חינוכית יש תלמידים טועים שיקחו אותה למקום אחר.

יהיו כאלה שירצו להאמין באמונה עיוורת לאמונת חכמים.

יהיו כאלה שירצו שהכל יסתדרל פי הרציונל שלהם בלי להיות בענווה כלפי ת"ח גדולים.

אבל זה לא אומר שום דבר על האמת.

אמונת חכמים היא הדבר הכי רציונלי שיש ואמונת חכמים פותחת אופקים. אין שום סתירה

תלמידים שלא שימשו כל צרכם אומרים דברי הבל כאילו זה סותר. זה ממש לא סותר. להיפך זה משלים.

לכן, אין פה לענ"ד "אמצע", יש פה דברי אמת ויש דברי שקר, כדאי לא לערבב אותם זה בזה.

מזה שמערבבים אותה זה בזה מגיעה הרבה כפירה לעולם

קצת מקורות בנושא

רוח חיים - Avos 1:4 יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים | ספריא

סיפור של הרב עדין שטיינזלץ על ביקורתיות, שממנו לקחתי את הטענה - הרב עדין שטיינזלץ - סיפורים וזיכרונות לעילוי נשמתו | Facebook

הגדרה של המילה ביקורת מGemini - 

"בעוד שהביקורתי מוגבל על ידי השכל שלו העניו יכול להתרחב מעבר לכך"

משמע - ביקורתי הוא לא פועל מתוך ענוה

משמע - ביקורתי מוגבל ע"י השכל שלו

על זה חלקתי בהודעה הקודמת.

גם הדוגמא שהבאת איננה קשורה לביקורתיות (אלא לחשדנות), וגם לכך התייחסתי.

אתה מתאר את המונח "ביקורת" כעניין שצריך לסייג או לאזן

לעומת זאת, אני טוען שהמונח ביקורת איננו צריך סייג או איזון אלא פשוט לתפוס אותו בצורה האמיתית שלו.

ממילא, שתופסים את העניין בצד האמיתי שלו אפשר לקחת אותו במלא העוצמה שלו.

בעיני, אתה ערבת את המושג "ביקורת" עם כל כל מיני ביטויים אחרים שלא קשורים אליו כמו "ענווה" או "חשדנות". לכן היה לי צורך להגיד מה זה באמת ביקורת, שלזה באמת לא התייחסת, כדי להפריד את הביקורת מהמושגים הנ"ל שערבבת (לטענתי) ביחס אליו.

המשמעות העיקרית של מה שיוצא בעיני מהדיון הזה - אם רואים צורך לאזן את הביקורתיות בהכרח יוצרים צרות אופקים, זה בעיני עניין שלילי שאין לו יתרון מיוחד.

ממקום של הפקרות והתרשלות כמו שהרבה דוסים נוטים לחשוב..

בכולופן, מוצאים חבר'ה כאלה בחוץ.בחיים.

פחות בעולם הישיבות, רציתי לומר גושניקים אבל לא חושב שהם נופלים להגדרה הזאת

באופן פרדוקסלי, ברגע שאדם מביע ביקורת על משהו, הוא נעשה משועבד למה שהוא מביע עליו ביקורת.. השיעבוד בא לידי ביטוי בכך שהוא מתמקד על פי אמות המידה של מי שהוא מביע ביקורת עליו. תחשוב על זה ;)

ובאמת אין לי מה להגן על דוסים, גם אם הרבה יגידירו אותי כדוס זה לא נחשב מבחינתי מעגל זהות מרכזי, כי דוס זה מילה שמבטאת בעיני משהו מאוד חיצוני

שהגדרות מסוימות, שלי ברור מה המשמעות שלהן, נתפסות בצורה אחרת לחלוטין אצל הצד השני - שיכול להיות הצד המשדך, או האדם עצמו.

מיהי דוסית?

כתבתי פעם סידרה של שאלות על מיהו דוס, כאן: בעיני זה סובייקטיבי - לקראת נישואין וזוגיות

גם כאן, מהי ההלכה? לפי איזה רב?

לענייננו, מבחינה פרקטית, לא הייתי משתמשת בכותרות של "דוס", "פתוח" - אלא לפרט - מול עצמך, ומול הדרכים שבהם את מוצאת מדויטים (שדכנים\כרטיסים וכו') - מה כלול מבחינתך בכותרת הזאת.

לא פירטת על גילאי הבנים שאת יוצאת איתם - לא דומה מישהו בן 20 למישהו בן 30 - אחד כנראה הוא טרום צבא, ונמצא בתוך אווירה של ישיבה, שגם משליך על תפיסת העולם הנוכחית שלו, ואחד כבר רחוק מאוד מחיי הישיבה, ואיך וכמה מתבטא עולם הרוח אצלו כנראה מאוד שונה. בעיניי, זה מבטא את זה שתהליך ההתבגרות אצל נשים וגברים במגזר הדת"ל הוא שונה. נשים עוברות מהר יותר אל מחוץ למסגרת, ונדרשות לעמת את האידיאלים אל מול המציאות, להגדיר לעצמן את תפיסת עולמן. הגברים עוברים תהליך איטי וארוך יותר, ולעיתים גם מוגן יותר (נניח בצבא, מסלול הסדר יכול להיות די דומה לחממה), אתה לא לגמרי עצמאי, סדר היום שלך נקבע ע"י אחרים, פחות נדרש לעצמאות.

אם נשווה רגע בחורה בת 24 - נניח שעשתה שנה שירות לאומי+שנת מדרשה, היא יכולה כבר להיות עם תואר, עובדת. יכולה להיות עצמאית כלכלית, דואגת לעצמה. לעומת מישהו שעשה הסדר - עד גיל 23 הוא בישיבה, ואולי אפילו נשאר עוד שנה, כי הוא דוס, נכון? אז בגיל 24 הוא עדיין בישיבה. לא בהכרח עצמאי, לא בהכרח דואג לעצמו לתזונה, לבוש וכו'. לא בהכרי נדרש לחיבור בין עולם הרוח לעולם המעשה. לא נדרש להסתובב בסביבה ששונה ממנו. האם זה אומר שהוא בהכרח סגור? לא. 

מהניסיון שלי, אפשר למצוא אנשים שתיארת בכל מקום. הם לא מרוכזים במקום אחד ספציפי. גם בישיבות שנחשבות "סגורות" תוכלי למצוא "פתוחים", גם במקומות "לא דוסים" אפשר למצוא "דוסים" וכו'. אל תפחדי מכותרות, צריך לבדוק לגופו של עניין - לראות שההגדרות שלך מתאימות להגדרות שלו. אין תבנית אחת שמוציאה דווקא אנשים כאלה, אלא כל אחד עובר את תהליך עיצוב האישיות שלו בעצמו.

אני ניסיתי לתאר, להסביר, למה בדיוק אני מתכוונת - גם למשדך וגם לבחור עצמו. ולפעמים, גם אחרי שהוא אמר כן, אחרי שדיברנו הוחלט שבעצם לא. לדוגמה, מישהו שהגדיר את עצמו פתוח מחשבתית, פירטתי לו כל מיני דברים שאני מגדירה ככה, ושאלתי אותו אם הוא סבבה עם זה. אמר שלא, וכך זה נגמר. וכמובן, קרה גם הפוך, שתיארתי כמה אני דוסית, והצד השני הודיע שזה פחות מתאים לו.

לקרוא לצבא "חממה" זה חוסר הבנה מוחלט של המציאות. גם בהסדר, ק"ו בשאר המסלולים אם בכלל. אין יותר ניפוץ בועה מצה"ל.

לא בא לזלזל בך חלילה, אבל החלק הזה פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות.

להגיב "חחחחחחחחחחח" זה זלזול.

להסביר שזה לא נכון בעיניך, זה יכול להיות מאוד מכבד

אבל כן סטטסטית תפיסת עולם "פתוחה" תהיה רווחה בישיבות "פתוחות" יותר.

כמובן, שיש סקאלה רחבה בכל עניין של פתיחות מחשבתית ביחס לישיבות.

וגם בשביל הדוסים התמימים והצדיקים שקוראים אותנו.

יכולה לתת דוגמאות למה זה "פתוח מחשבתית" ?

כדי שהחבר'ה הטובים יבינו במה מדובר...

וכמובן גם אני. אבל זה על הדרך.

לדעתי יהיה נחמד שכל דוס שקרא "לאחרונה אני מרגישה שאיבדתי עניין בבחורים דוסים" והרגיש דקירה -קלילה- בלב...

ישמע על כמה דוגמאות של "פתיחות מחשבתית" ואולי יגיד לעצמו "אה, אז אני לא בעניין..הכל טוב" ואז הדקירה בלב..כאילו לא היתה.

או..שאולי זה יגרום לו להיפתח קצת ולהיות גמיש יותר, במידה שאחרי התייעצות עם הרב שלו, הוא יחשוב שזה הדבר הנכון.  לא יודע.

מקווה שהבקשה סבירה ומובנת.

תודה.

יש כמובן את השאלה של מיהו דוס.

אבל אני גם מתישהו הבנתי שאני לא מחפשת דוס. לא מתאים לי מישהו שלא מספיק בחיי המעשה. כמובן שיקפיד על הלכה ומצוות והכל, אבל הבנתי שמישהו שמוגדר כדוס (לפי מה שעולה לרוב האנשים לראש) פחות מתאים לי. אני לא צריכה מישהו שנשאר בישיבה מעבר. ולא צולר. אני רוצה מישהו שילמד או יעבוד, יקבע עיתים, ישמור מצוות, וזהו שהבית יהיה מחובר לתורה אבל לא יהיה שקוע בזה. אין לי שום דבר נגד, פשוט זה לא מתאים לי.

את לא צריכה לרצות אף אחד. לא מתאים לך דוס? אז לא.

זה לא אומר שהוא לא דתי או לא מקפיד על מצוות.

(מסייגת, אני באה ממקום חרדי ויכול להיות שמבחינתי מישהו פתוח הוא יותר סגור משרוב תושבי הפורום חושבים. אבל העיקרון זהה)

טיפים מנקודת מבט נשית:

לברר עם עצמך למה היא לא יוצאת מהראש, האם זה אמיתי או ממקום של ברירת מחדל. לא כל מי שלא יוצא מהראש, הוא בהכרח האדם הנכון עבורנו לזוגיות ולבניית בית וחיי משפחה.

לברר עם עצמך מה השתנה מהפעם הקודמת - האם מה שאז לא עבד ובגללו לא רצתה להמשיך, עבר שינוי משמעותי ושיש סיכוי שאם תדע שזה השתנה היא תהיה מעוניינת לנסות שוב.

לברר דרך צד שלישי מה מצבה, ולבקש שיגששו עבורך אם יש רצון מבחינתה לחזור, אם היה מי ששידך עדיף דרכו, אם אין אז מישהו שמכיר אותה.  

לא לעשות את זה ישירות! אם יש דרך אחרת, זה עדיף מישירות. כבר היו דברים מעולם שמישהי היתה בקשר משמעותי ופתאום מישהו מהעבר קפץ וטרף את כל הקלפים, כי רצה לחזור וכתב לה ישירות...

ישירות - המוצא האחרון אם אין מישהו שיכול לתווך, וגם שם לברר קודם מרחוק, באופן כללי ובניסוח שמרחיק לפחות להתחלה את המעורבות האישית שלך בעניין. משהו דומה ללשאול מה מצבה אם פנויה לשמוע הצעות, כי חשבת עליה.

לא לערב את עצמך מיד אלא להשאיר מרחק וטווח רגשי בטוח עבורה, לענות לפי מקומה בלי להיכנס למקום רגשי מעורבב.

והכי חשוב - גם אם פנויה, ולא מעוניינת, לכבד את ההחלטה שלה.

אם היא תקיפה באמירה שלה שלא מעוניינת, לא לנסות לשכנע או לבקש נימוקים מעבר לניסיון לבקש הבהרה במידה ותרצה לתת.

לא לכולן מתאים לשתף מה הנימוקים שלהן לחוסר הרצון הזה לחזור, ובפועל היא לא מחויבת לספק הסברים לבחירות שלה, ובמיוחד כשלא מתקיים ביניכם קשר פעיל כרגע.

אם ניסית, ולא מתגלגל או מתקדם, להסכים לשחרר בטוב ובנעימות, ולהאמין שהטובה והמתאימה ביותר לך עוד מחכה עבורך.

והיא תגיע.

בהצלחה.

לשרשור שפעם כתבתי על זה, מהצד השני:

חזרה לקשר עבר - קריאה לציבור - לקראת נישואין וזוגיות

ורוצה להוסיף -

לא בטוחה שזה חכם להגיד - "אני כבר שנתיים חושב עלייך, את לא יוצאת לי מהראש".

יותר חכם בעיניי להגיד משהו כמו [לצד ג, או אליה *אחרי* שאתה יודע שהיא פנויה] - יצא לי במהלך הזמן לחשוב על הקשר שהיה לנו, ואני חושב שהתנהלתי אז בצורה שגויה ובוסרית. בזמן שעבר עברתי תהליכים, היום אני מרגיש בוגר יותר, בשל יותר, וחושב שיש לקשר הזה פוטנציאל, והייתי רוצה לנסות שוב ממקום אחר. אני מבין שייתכן שגם את עברת תהליכים, ושאת לא בהכרח במקום שהיית בו אז, אבל אולי מבחינתך גם כן יש כאן משהו שעוד לא מוצה ואפשר לנסות שוב?

אל תקח את זה יותר מדי ברצינות, זה שהיא לא יוצאת לך מהראש זה לא אומר שזה כזה וואו, זה אומר שהמפגש איתה נגע לך בחולשה שעוד מיליון בנות יכולות לגעת בה.

כן אפשר לשלוח לה הודעה קלילה ורגישה, לא הייתי עושה מזה היי היי היי לשני הצדדים.

זה לא אומר שזה לא אפשרי...

אבל..זה תמיד יהיה ברקע ויצוף מתישהו בצורה לא טובה.

להתקע על בן אדם, לדעתי זה לא דבר טוב.

ברגע שהצד השני סיים את הקשר, נגמר הסיפור. לא משנה הסיבה. זה לא נועד להיות ביחד.

וגם הייתי נזהר מאוד מלספר לעצמי סיפורים, כי אתה תעגל פינות ועלול לייצר לך תסריטים שלא קיימים.

מילא מי שנפרד מנסה לחזור. זה עוד גבולי (וגם אני נגד)

אבל אפילו התרחיש הזה הוא לא המקרה.

לסיכום, -אני- , לדעתי,   נגד באופן כללי. זה פשוט משהו לא נכון באופן הכי בסיסי.בטח לא אחרי שנתיים. מילא אחרי שבועיים.

אבל וזה אבל גדול...

רק לך יש את כל התמונה ואם אתה רואה משהו מאוד מאוד נכון ומדוייק, לך על זה. ועדיין, אני נגד.

למה אתה כל כך נגד? אם זה ממקום אמיתי של מחשבה שזה יכול להתאים וזה נפל בגלל שהוא היה צעיר בתחום למה שלא ינסה שוב? גם אם לא הוא זה שחתך מה רע בלהציע לחזור? למה זה שזה נגמר פעם אומר שזה לא נועד להיות זה? לדעתי זה קצת להיכנס לחשבונות שמיים ולחשוב שמה שקרה זה רצון ה' והוא לא רוצה שזה יתקדם. ואולי אם הוא יציע לה לחזור והיא תסכים ויהיה להם ממש טוב וזה ילך אז זה גם רצון ה'? אולי רצון ה' שזה יבוא להם ככה מסובך מי יודע? אני מסכימה שזה נורא להיתקע על בן אדם ושאם קשר נגמר אז צריך להמשיך הלאה אבל המקרה פה זה לא שהוא לא המשיך הלאה אלא למרות שהוא המשיך הוא אפילו אחרי *שנתיים* עוד חושב עליה. אז אם זה באמת ממקום טהור ולא ממקום של ברירת מחדל וכי סתם היה לו כיף פעם אז למה לא לנסות (עם המון טקט כמובן) ללכת על זה שוב?

חברים יקרים!

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁴ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

‎מקומות יפים לדייטים 😍‎ | WhatsApp Channel

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️מסעדת מרלו שילה (חלבי)

א-ה 10:00-23:00

מוצש 18:30-23:00

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁶ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

‎מקומות יפים לדייטים 😍‎ | WhatsApp Channel

הייתי שם בדייט  

וזה לא מחייב שיהיה יקר, אפשר לקנות שתיה רק, אם זה עוד לא השלב שנעים ממש אוכל..

יש גם כאלה שזורם להם בבית של מישהו (כמובן צריך פתרון ליחוד..איזה מישהו שיכנס באמצע או משהו )

שאמרתי שקר לי

ואז הבחור הציע לי את המעיל שלו

ואז הוא אחרי 5 שניות אמר טוב אני רוצה אותו בחזרה קר לי.

כמובן שלא היה עוד דייט

זה משהו שרק בנות מרגישות?

אם זאת הייתה הסיבה לפסילה אני שמחה בשביל הבחור שהוא לא היה צריך להישאר בקשר שבו צריך לסבול בשם המצ'ואיזם המזוייף הזה.

אם קר לך קחי איתך מעיל או תציעי להיכנס למקום סגור. אין סיבה להפיל על בחור זר את הצרכים הבסיסים שלך.

לא חושב שהיה צריך לפסול. אבל בחור צריך לדעת שאם קר לו או לאשתו (לעתיד או לא לעתיד) אז הוא צריך להעדיף אותה על פניו. אבל אולי הוא סובל מקור יותר משאר האנשים.

בכל מקרה זה לא סיבה לפסול. ותמיד אפשר לשוחח על זה. ויכול להיות שהוא נפל בזה חד פעמי וזה לא מעיד על האישיות

שלא יציע אם זה לא מתאים לו.

עדיף להציע ללכת למקום סגור אם מתאפשר. ואחרי שנתת לה כבר- בטח שלא לבקש חזרה.

זה פשוט לא מתאים

יש גם אפשרות להפגש בבתים של אנשים שפותחים לזוגות, זה נקרא "בית בצוותא", והם דואגים להביא לכם שם איזה משהו שיהיה נחמד לשבת, ודואגים שלא יהיה יחוד [מוזמנים לקרוא על זה או להסבר בפרטי]

טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם

יש מקומות רשמיים לפגוש, מסגרות פו"פ.

אבל גם מזה יש מי שנרתעים.

אני בעד לחפש בכל מקום. לא לסגור שום אופציה.

מהמציאות.

לעצם הנקודה שלך, כנראה הסבים רבים של הסבים רבים שלנו שגרו בכפרים ולא הסתובבו, היה להם מבחר של אולי עשר בחורות פוטנציאליות.

היום אתה פותח אתר היכרויות וב10 דקות אתה יכול לראות 50 בחורות, כאילו פוטנציאליות.

פשוט מגעיל ומסחרה. איכס.

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

קודם כל להבין שהבעיה היא אצלו ולא אצלך.

אחרי זה לחבק את עצמך ולהבין שאת טובה ומדהימה. להיות בסביבת אנשים שאוהבים ומעריכים אותך.

והזמן גם עושה את שלו.

לדבר על זה שוב ושוב לשחרר את זה ממך

כל דרך תהיה טובה..

וגם להחזיר לעצמך כוחות, להתפנק, לרוץ להתחבר בחזרה אל עצמך אל הגוף, לדבר עם אנשים שיכולים להכיל

נשמע מזעזע. מה קרה?

ואל תתני לאף אחד לשבור אותך.

בן זוג אובססיבי ברמות קשות 

כשיש שבר פיסי, ברור שהולכים לרופא, נכון?

אז כנ"ל.

הרבה כוחות!

כואב ממש

היית במחשבות שלי הרבה השבוע, ואתמול שלחתי לך הודעה.

אם תרצי את מוזמנת ממש לדבר איתי. 

דברים בגו

אולי זה לא לקשר התחלתי אבל בהמשך לדעתי זה מעולה

בעיניים לדעתי אפילו אדם לא דתי שיש בו מידות טובות .. לא בוהה באנשים בלי פרופורציה

קצת ענווה קצת להוריד את העיניים

זה מרגיש לי ממש פרוץ ככה להסתכל ועוד בקרב מבטים

נשמע לי נורא מחילה

אל תתנצלי יש בזה משהו..

כמי שמחשיב את עצמו כשומר עיניים.. אני יותר מידי מסתכל על בנות.

האמת שזו נקודה מאוד מוזרה ובלתי ברורה אצלי.. פעם הייתי ממש ממש מקפיד על זה.

בתכלס אני מאוד מפחד שזה נחשב עבירה למרות שאני לא מכוון למשהו. אבל נראלי שזה לא מסתיים רק בכוונה שלי.. כי תכלס? אתה נהנה אם תרצה או לא.

זה מפחיד. 

עד כאן להיום.. תודה שהגעתם עד הלום.

לבדיחותא שנהייתה ולא בכדִי, לדעתי, כי משהו בשרשור כולו נראה לי קצת off, וחשבתי שגם יימחק. זה שאלה שאם הייתי חושב עליה, הייתי חושב עליה ביני לבין עצמי, ביני לבין ה"פגושה", ביני לבין חבר.

כשעלה לי רעיון לעניין, שהעבירו לי פעם, כן השתדלתי להציע גם לה את הכיוון לחיפוש. במסר קצר לפותחת. (יכולים לשאול אם זה נושא בוער).

מבחינתי אם יכולתי כל הזמן לא הייתי מסתכל לאף אחד בעיניים, גדול או קטן, כמו שהרמב"ן אומר באגרתו, אבל לימדו אותי שהיום זה נחשב פריקי מוגזם, וההפך ממכבד, אז אני משתדל לאזן.

ואם כבר דברים שלא אומרים, קרב מבטים ממש הייתי עושה עם האוגר שלי.

זה מעניין מניסיון

רק שלא יעיפו אותך כי את דוסה מידי

ובדייט אחר כי את לא דוסה מידי

יאללה מעייפים

משחק קופסא,

חדר בריחה או אתגר חידות,

משחק אסוציאציות,

משהו שאוהבים לעשות בשעות הפנאי,

טיול,

הכנת ארוחת ערב יחד 

להלן רשימה מדהימה - לקראת נישואין וזוגיות

כל שבוע הגרלה כזו.

מה שיצא, נוסעים לשם (לדעתי יותר נח בתחבורה ציבורית כשמדובר בעיר קצת רחוקה)
 ואז מגיעים למקום הכי מעניין בעיר  או מפורסם בעיר  או מקום שהחלטתם ללכת אליו. כל מקום. בית קפה. ספסל בפארק. טיילת ונוף מדהימים. מוזיאון. ספרייה. שעה וחוזרים.

ואם ההורים של 2 הצדדים מאוד מאוד עשירים,  אז אותו דבר רק עם רשימת ערי בירה בעולם כמובן שישנים בחדרים נפרדים ונפגשים למטה בארוחת בוקר של המלון.

תהנו.

כדי לנצל את הזמן לדברים אחרים וכדי לא להתמכר

ולעניין הזה לא יועיל כלום גם אם תכבה עכשיו את כל הצ'אטים. אינסלים מצד אחד, וגברים צרכני אינטימיות ממוסחרת מצד שני - בין אם מתוך מיזנטרופיה בין אם ממסכנות - היו לפני AI ויישארו אחרי. חינוך, חברה, השכלה, רגש, ערכים, כל אלה הם עניין שהיה ויישאר בין בני אדם ולא בין אדם ומכונה. ובאופן אישי, לי יש ניבוי ששום ניורולינק למיניהם לא יטפלו או ישנו את המצב.

היכולות הוירטואליות מתרחבות כל הזמן והן אכן מספקות תחליפים ברמה כלשהי שיכולה לספק חלק מהצרכים (שזה בעיניי דבר טוב)

אבל עדיין

קשר טוב ומועיל עם אדם אמיתי

טוב פי כמה וכמה מכל היכולות הוירטואליות 

באמת כתבת שקשר אמיתי טוב יותר מדייט וירטואלי? מה דעתך לספר לכולנו שהחמאס הוא ארגון טרור?

הבעיה היא שאנשים אחרים אולי לא יבינו את זה, בעיקר בגלל הפיתוי.

קשר וירטואלי מספק את הבנאדם

הוא לא צריך להבין משהו אחר

שימשיך עם מה שטוב לו

אם זה לא מספק אותו

כנראה המסקנה תהיה לו ברורה 

כ"כ הרבה אנשים שאוכלים תזונה גרועה וסובלים ממשקל יתר וממחלות

וממשיכים בזה

שימשיכו

אין שום סיבה להסביר להם משהו אחר

החיים אומרים להם שהם טועים

אבל הם ממשיכים בשלהם

הבעיה של אנשים היום זה לא ידע

אלא יישום והתמדה

ככל שהפיתויים והידע זמינים יותר וקלים להשגה

ככה היישום וההתמדה נעשים קשים יותר

הבעיה היא שכיום הפיתוי חזק הרבה יותר מאי פעם.

(החיים אומרים להם טועים, זה לא מספיק)

מצד אחד אתה בז לזה שצריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מווירטואלי,

מהצד השני אתה עדיין מודאג מזה שאנשים ישכחו זאת.

ההבנה שהובעה כאן היא שתחת חינוך מסוים - דתי לאומי לצורך העניין - זה אמור להיות די אקסיומטי שהקשר הנכון הוא רגשי אנושי. הדאגה היא שלתוך העולם הרוחני דתי יהודי יזלגו ביטים מהעולם המתוכנת, המנוכר (כמעט אמרתי "המזרח אסיאני המלוטש הניאוני, הממוחשב בסגנון הדיגיטלי המופשט הכמעט חוץ-אנושי", אבל זה כמובן בכל מקום גם אם בקוריאה ויפן זה אולי נראה הכי קיצוני ונוקשה וקר).

אם צריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מוירטואלי, היה צריך הרבה יותר ממשפט אחד בפורום של ערוץ 7.

כמו שאם היינו רוצים לשכנע את העולם שחמאס הוא ארגון טרור, משפט אחד בערוץ 7 לא היה מספיק, אלא היה צריך סרטון בyoutube או בtiktok באנגלית שיפרט לעומק על האידאולוגיה שלהם, ועל הפיגועים הרבים, האינתפידה השנייה, ה7 באוקטובר, והמרכזי פיקוד ומחסני האמלח שנמצאים בקומה התת קרקעית של בתי החולים והגנים בעזה חאן יונס ורפיח.

גם 8 עבודות דוקטורט בתחום לא יעזרו לו

כל ילד בן 10 יודע שקשר אמיתי טוב יותר, כמו שהוא יודע שסלט ירקות עם תפוחי אדמה וסלמון הרבה יותר בריא מסופלה שוקולד עם מרציפן וגלידה.

אבל ליישם את זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

(לפחות מהצד שני, לא צפוי לקום תנועה אידאולגית שתטיף ברשת, למערכת יחסים וירטואלית במקום אמיתית, בניגוד למי שטענה שגלידה עדיפה על תפוח בתור קינוח, ושכל החיסונים רעילים. אבל שוב, הפיתוי עכשיו הרבה יותר חזק)

אנשים היו מתמכרים

אלכוהול סמים עישון

פשוט היום יש יותר מבחר

תמונות וסרטוני AI לא גורמים לי שום ריגוש

אפילו קצת דחייה

כל סרטון שני אני תוהה אם זה אמיתי או לא

אלכוהול עושה יותר נחמד או אפילו קובית שוקולד שזמינה לכל ילד בן 5 עם כמה שקלים 

יש אפשרות להרהר בעבירה,

גם בלי שום אמצעי עזר דיגיטלי.

והיהודי צריך להיות כזה שיכול להגיד ליצר לא.

" ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם "

הכוונה שאם היצר מתחיל למלא את הראש מחשבות הפתרון הוא ללמוד תורה. וגם אמרו כבר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש

"פשוט התאהבתי": אישה יפנית התחתנה עם דמות וירטואלית שיצרה בעזרת ChatGPT | ישראל היום

אבל מי שמחפש את החיים שמאחורי המסך מבין שאין פה שום תחרות, ושום רובוט לא יכול להיות תחליף לזוגיות פשוטה ואהבה אמיתית

וזאת מגפה עולמית

שתצא מהלופ שאתה נמצא בו

אבל זה עוד משהו לנסות. הם גם כותבים שיצאו להם שידוכים מזה.

כתבתי על זה פעם כאן:

אפשר להסתכל על זה - לקראת נישואין וזוגיות

לצערי, האלגוריתם שלהם מטומטם. מאוד.

הוא מתבסס על מספר קריטריונים מאוד בסיסיים על בסיס דיווח של המשתמשים: גיל, מיקום גיאוגרפי, רמת דתית, סטטוס, גובה.

רובם, מבחינתי, זה דברים שלא רלוונטיים למהות של קשר. אז זה הזדמנות להעמיק ב(עד) 7 אנשים אחרים, מעבר לפרטים היבשים. רובם כנראה יהיו לא רלוונטיים - באותה מידה שתסתמך רק על הפרטים האלה באתר היכרויות, נניח.

חלק מהאנשים שסידרו לי היו אנשים שיצאתי איתם. חלק היו אנשים שאני יודעת שלא רצו לצאת איתי, והפוך. חלק היו חדשים לי, לא נתקלתי בהם\פרטים עליהם באף פלטפורמה אחרת.

הרוב היו לא רלוונטיים, כמו שרוב הכרטיסים באתר כלשהו לא רלוונטיים מבחינתי. אבל היו חלק שמבחינתי כן (ומבחינתם לא) וההפך, וגם כאלה ששנינו אמרנו כן.

זה לא דייט רגיל, זה לא מחייב. זה להקדיש בערך שעה ללהכיר אנשים אקראיים מעבר לטקסט הכתוב, שזה יכול להיות נחמד, אחר, שונה. המחיר שמשלמים בעיני הוא לא גבוה, כל עוד יש לך מקום שקט ואינטרנט יציב. 

מתיש מתיש מתיש

לא התחברתי בכלל לרעיון ולא מתאים לנפש של אישה

שולחת הרבה כוחות ותמיכה

בע"ה שתראה אור גדול במהרה ממש, ישועת ה' כהרף עין 🙏

אני מניח שעכשיו בחורף אתה מדבר על מקום סגור...

משהו עם אוכל? בילוי? סתם מקום לשבת לדבר?

מקומות לדייטים בפתח תקווה? - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t132048

https://www.inn.co.il/forum/t1005311

אפשר לחשוב אולי גם על בר אילן, לא רחוק.

תקופה מעולה לפיקניק

בעצם, אולי הפתרון הפשוט הוא להביא את כל חומרי הגלם לניצול מקסימלי, לארגן מראש שתי קופסאות ומה שלא אוכלים לקחת הביתה (או הכל לישיבה/חברים).

אפילו הייתי אומר להכין הכל מראש להכין שקית\קופסה שמעורבב בה תערובת יבשה של כל המצרכים של הפנקייק וכל שנותר הוא להוסיף את המרכיבים הרטובים ולערבב.

או לשקשוקה להביא הכל קצוץ ומוכן מראש בקופסה ורק נותר לבשל..

ומניסיון אישי, אל תביא דברים מיותרים. תביא בדיוק מה שצריך, כולל נייר כסף כדי לחסות את המחבת אחרי ששמת את כל הדברים.

אם אתה מתקשה, תעזר בAI הוא מביא מתכון פשוט ואומר לך בדיוק מה המצרכים ומה צריך להביא.

לא ממליץ לחתוך סלט ביחד אלא להביא סלט מוכן, הופך את העסק ליותר פשוט.

הקלאס באמת זה שקשוקה/חביתות/פנקייקים.

אבל אם אתם רוצים דברים מגניבים יותר אפשר- מרק, לחם מטוגן, שניצלים/פרגיות, קציצות ירק, פסטה בסיר אחד..

אפשר גם טונה מעושנת עם קרקרים וסלט חתוך.

אני ובעלי באחד הדייטים שלנו הכנו מרק בחורף הקר של ירושלים והיה נדירר!!! זה פשוט להביא ירקות, בקבוק גדול של מים, ומעט תבלינים- סטו(:

אם אתם רוצים להתפנק אפשר גם להכין קוסקוס בקופסא עם מים רותחים ואז יש לכם מרק עם קוסקוס 😁

אלא אם כן אתם מעדיפים להביא תנור על גלגלים ביחד עם הגנרטור שיפעיל אותו.

ממליץ על עוגות ופאי.

בעיות, ואהבה גופנית שטחית מזמינה אלפי בעיות.

"על כל פשעים תכסה אהבה". כשיש אהבה נשמתית מטורפת כל התיאומים הגופניים מתגמדים למזעריים.

זוגות לומדים לחיות ביחד. להכיל, לוותר, לבוא לקראת, התנהגויות גם משתנות עם השנים.  

שאדם רוצה אותו דבר 80 שנה

אבל אין כזה בנאדם

כל אחד עובר שינויים נפשיים ופיזיולוגים שמשפיעים על כל התחומים

וגם ספציפית בנושא מגע זוגי

ככה שגם האדם עצמו לא יודע מה הוא ירצה כל החיים

בין אם הוא התנסה לפני החתונה ובין אם לא

וכנ"ל לכל נושא אחר

לכן מה שחשוב הוא לאו דווקא התאמה בנושא מגע או בכל נושא אחר

אלא

היכולת להתמודד עם פערים בצורה טובה 

מורכב

מתכונות מולדות

הכוונה הורית

וחוויות ילדות

עם השנים רוב האנשים מנתבים את התכונות המולדות לכיוונים שונים

מתנערים מחלק או מרוב ההכוונה ההורית

ועושים חוויה מתקנת לחוויות הילדות

בגילאים שמתחתנים זו רק ההתחלה/ אמצע של עיצוב האדם הבוגר

לכן בהכרח יהיו שינויים משמעותיים 

האם יש אמת.

כי אם מישהו יבוא ויטען

התחתנתי. אבל בא לא נגזים.

לא צריך לגעת כל כך.

פעם ב.. אולי.

זה יהיה מצער.

ואכן אלו דברים שקורים.

וגם כל אחד היה רוצה שהשני ירצה

ולא שיעשה טובה.

אכן יש בעיות בחינוך לפתיחות בתחום.

וגם יש הפרשי רצונות, שחלקם תלויים בעניינים ביולוגים.

שאלה חזקה.

פשוט מתכוננים למסע זוגי.

מודעים שיכולים להיות פערים.

ומקווים שלא יהיו..

גם יש דברים שאתה נהנה מההבדל

שאתה אוהב גם את התכונה של השני.

בקשר גם ליחס למגע.

חלק מהקטע בזוגיות זה גם להכיל אדם עם

רצונות וצרכים שונים.

לאו דווקא למצוא מישהו שאתם על אותו תדר בכל תחום

ואם לא אז לכוון אותו לתדר הנכון.

אענה לך מזוית הראיה שלי -

שאלת איך ההלכה והרבנים מתמודדים עם זה.

העניין שהשאלה מתבססת על הנחת יסוד שההלכה והרבנים נועדו לעשות מטרה כלשהי שלא מסתדרת עם הרגשה לא נעימה ביחס למגע או חוסר מגע.

אני רוצה לענות לך בכך שאני הופך את הנחת היסוד הזאת. 

המטרה שלנו לקיים את ההלכה. 

זה לא משנה אם זה נוח או לא נוח, מתאים לי לא מתאים וכו'.

זאת ההנחת היסוד.

מפה אפשר לשאול - איך אני חווה את ההלכה בחוויה טובה אם יש פעמים שהיא יכולה להיות לא נוחה לי? - זאת שאלה שאני יותר מקבל ועליה אני אענה בהקשר הספיציפי שהבאת.

מגע הוא אספקט מסויים מתוך מערכת יחסית זוגית.

דתיים ששומרים נגיעה לא מתנסים בצד התקשורת האינטגרלי והמשמעותי הזה לפי החתונה, לפי הוא כורתים את ברית הנישואין.

עניינים שטיפה מרככים את הקושי -

א. גם זוגות חילוניים שלא שומרים נגיעה יכולים להתקל בקשיים שונים ביחס לתחום והם ימשיכו את הזוגיות, למרות הקשיים.

ב. המגע מאוד תלוי במנטליות ובאופי של המשתתפים במערכת יחסים, אם הרובד של האופי התאים, סביר להניח שגם הצורך במגע וסגנון המגע נגזר מהאופי.

ג. אפשר לעשות עם זה משא ומתן ולנסות להגיע לעמק השווה אלא אם כן יש בעיה קיצונית.

ד. יש מורכבויות יותר גדולות בחיים בכלל ובקשר זוגי בפרט.

כמו שאמרו כאן, הרבה אנשים ונשים משתנים במהלך החיים גם ככה, אחרי לידות וכו'.

ולא ראינו שהשיטה החילונית לבדוק הכול קודם מצליחה יותר בלשון המעטה.

ממליץ על ספרו של הרב ניר מנוסי שנקרא "הבוקר שאחרי", פה יש סקירה קצרה שלו בכנסת

מדהים אותי כל פעם מחדש לראות עד כמה השמאל הקיצוני הפרוגרסיבי הרס והורס את העולם.

כל דבר הם עושים הפוך. במקום שהצד הבהמי שלנו ישרת את הצד האנושי, הם לוקחים את הצד האנושי (חכמה, רגש) ומשתמשים בו כדי להצדיק נתינת פורקן לצד הבהמי.

במקום להתנגד למהגרים המוסלמים שהורסים כל מקום אליו הם מגיעים, הם תומכים בהם.

במקום לשים את הזוגיות והמשפחה במרכז, הם רואים אותם רק כמימוש עצמי. ולכן המציאו כל מיני הזיות כמו זוגיות פתוחה או פוליאמוריה.

הם משחקים אותה מוסריים, אבל הם אנשים אכזריים ומוכנים להקריב אנשים חפים מפשע בשביל המטרות שלהם.

החברות שלהם היא בערבון מוגבל. ברגע שמישהו מהם משנה את דעותיו הם מנתקים את הקשרים איתו. גם את מי שעדיין בצד שלהם אבל מסכן אותם, מבחינתם לזרוק לכלבים (כמו ששקמה ברסלר ייחלה שהפצ"רית אכן התאבדה).

והם עשירים, ושולטים בתקשורת, בחינוך ובתרבות, והורסים לאנשים הנורמלים את הראש כבר מגיל צעיר.

שמעתי כל מיני הסברים למה הם כאלה. לדעתי שום הסבר לא מספק. זה כאילו שהם בעלי חיים שבטעות נולדו בגוף של בני אדם ומחפשים כל דרך לממש את האני הפנימי שלהם, תוך כדי שהם משפילים אליו גם את הצד האנושי.

זו שאלה שאלתית

אכן קשה לדעת כאלו לדברם מראש ואפילו לא חושבים על זה בהרבה מקרים
אבל קשר זוגי כולל גם קשר אינטימי כחלק אינטגרלי, אם יש פערים ביניהם בנושא צריך לבדוק את סיבת ההימנעות, לפעמים היא טכנית (עייפות, מצב רוח וכיו"ב) ולפעמים היא עמוקה יותר ודורשת טיפול רגשי וכדו', כל עוד הדבר לא מטופל, כמובן הצד השני - היוזם יותר - צריך להיות רגיש לשני. אם מתברר שזה טבעו של הנמנע, זה אכן בעייתי אינני יודע מה לומר, צריך לשאול מומחים ממני. על פניו צריך להשלים עם זה ולהגביר את הקשר האינטימי לא רק בחוש המישוש.

מומלץ מאד בהקשר הזה הספר "פשוט לרצות" של ד"ר מיכל פרינס.
 

ממילא, אם אני צודק, אז זה מדהו שאפשר לגלות לפני החתונה.

קיימים לפעמים פערים משמעותיים מאוד לשני הכיוונים בין אהבת המגע והחיבוקים בהקשר של חברים ומשפחה לבין אהבת המגע וכו' בהקשר הזוגי.

האם אתה טיפוס רגיש תחושתית, האם אתה אוהב מגע, בין משפחה, חברים… חיבוקים נפוצים בין חברים (ובמיוחד חברות) עד כמה שידוע לי)

וכן, סביר שהשני יבין גם לגבי מגע מעבר לרגיל בין חברים ויענה ברמז גם. בין אם זו תשובה של "אני מאד אוהב מגע" ובין אם "קשה לי עם מגע"

גם אליו הפניתי את השאלה, והוא ענה עליה בשיעורו השבועי בסדרת "שלום אהלך" (זוהי סדרת שיעורים על זוגיות ומיניות וכו' שקהל-היעד העיקרי שלה הוא חרדים).

מצו"ב לינק לשיעור שלום בחילך 10.mp4

הוא מתחיל לדבר על זה כ23 דקות אחרי ההתחלה.

ממליץ בחום לשמוע את כל השיעור (ואת כל השיעורים שלו...)

קבוצת "שלום אהלך" - לקבלת פרטי השיעור מדי יום שלישי 22:00

שלום אהלך מחזור ו

.

.

1. גם אם נתעלם לרגע מההלכה, זה לא שיש אפשרות אחרת. אצל חילונים לא בודקים חודשיים התאמה פנימית ורק אז נוגעים (ממה שאני שומע זה להיפך. קודם נוגעים ואז בודקים לעומק התאמה פנימית).

2. ספציפית לגבי חיבוק- זה מגע מהסוג שאפשר להרגיש אם אתה רוצה בו גם בהקשר הזוגי.

3. אני מניח שגם אם יש פערים, ברוב המקרים הם ברי גישור אצל שניים שאוהבים זה את זו ורוצים בטובת השני.

4. משהו עקרוני יותר- הגמ' בקידושין כט: אומרת שככל שאתה מתחתן צעיר יותר יהיו לך פחות הרהורי עבירה אחרי הנישואין.

ולמה זה ככה? אחרי שהאדם התחתן, מה זה כבר משנה באיזה גיל הוא התחתן?

כי בהתחלה (בילדות) יש משיכה רגשית בין המינים, והמשיכה המינית באה בגיל מאוחר יותר (נערות). ככל שיש למשיכה המינית פחות שנים בפני עצמה, כלומר לא בתוך מסגרת זוגית- הנפש של האדם פחות נשחקת בהקשר הזה, והרגש והמיניות מחוברים חזק יותר. וממילא הוא גם יותר אוהב את אשתו ויותר מחובר אליה, וכמו שאומרת הגמ' בסנהדרין כב. "לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים".

ואם ניקח את זה למציאות שלנו (בד"כ אנחנו, הבנים, לא יכולים להתחתן אפילו בגיל המקסימלי שהגמ' ציינה, 20)- ההפרדה רבת השנים שיש בין הצורך הרגשי למיני, יוצרת אוטומטית תפיסה מסויימת על מגע (וזה עוד בלי להיכנס להשפעה של תת התרבות החילונית) ואפילו על אהבה. אין לי נסיון בזה, אבל נראה לי שבהתחלת חיי הנישואין כשיש אהבה חזקה (גם אם לא עמוקה כמו של זוג ותיק) לא מרגישים את זה, אבל עם השנים כן. ולכן הצד שבשלב כלשהו פחות רוצה מגע מכל סיבה שלא תהיה, לא רואה בזה כ"כ חסרון (ונראה לי שהצד השני, למרות שקשה לו, מבין אותו).

אנחנו גם לא צריכים לבוא בגישה הזו. צריך לברר שותפות בהקמת הבית

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

ואז אפשר להמשיך ב"ה

ס'איז נישט שיין צו שרײַבן אין אַ שפּראַך וואָס נישט אַלע דאָ פאַרשטייען.

'לשונם'.

יש את לשון הקודש שגם ארמית כלולה בו כמבואר בתשובות הרמ"א ובאר"י.

אבל באותו הלשון יש שפות וביטויים שונים: "כי שפה מציינת הדבור החיצוני. ולשון מציין דבור הפנימי" (מלבי"ם ישעיהו נט).

כשמנסים לכבול את דרכי הביטוי, זה יוצר ריכוזיות לא בריאה.

יש כנראה הרבה רווקים ורווקות 

כי לא מצאו מישהו/י עם צלם 

אולי כדאי לשאול אם היא או הוא השאירו את הצלם בבית בטעינה

ארוכה מסובכת ומפורטת בספר נפש החיים בשער א' הוא מנסה לענות על השאלה הזו

(טוב, הוא מאלץ את הפשטנים להודות למקובלים ועדיין זה רובד אחד מיני רבים)

ובהרחבה בשאר כתבי הראשונים כמו דרשות הר"ן ומאוחר יותר במהר"ל בהרחבה

יש דברים נוספים. למשל בעמידה הזקופה על שתי רגליים. בלשון חז"ל: חמישית עמד על רגליו.

זה ביטוי עמוק מאוד של הצלם אלוקים. בין שמים לארץ. דרשות הר"ן

ההבדל המרכזי הוא הצלם אלוקים  

יש כמה צורות ביטוי של הצלם אלוקים:

יכולת ההשפעה שלנו על העולם (הגשמי והרוחני) הקב"ה נתן לנו כוחות להשפיע גם בעולם הזה וגם בעולם האצילות  
"כן בדמיון זה כביכול ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו, כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור כמ"ש (ישעיה נא, טז): "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ גו' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ". וכמאמרם ז"ל (ברכות סד, א) "אל תקרא בניך אלא בוניך". כי המה המסדרים עולמות העליונים כבונה המסדר בנינו ונותנים בהם רב כח, ובהיפוך ח"ו ע"י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר"ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמו שכתוב (שם מט, יז) "מהרסיך ומחריביך וגו'". או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח"ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר"ל:

זהו "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים גו'". "כי בצלם אלקים עשה וגו'". שכמו שהוא ית' שמו הוא האלקים בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כולם, ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות על פי כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, כאילו הוא גם כן הבעל כח שלהם כביכול. ואמרו ז"ל באיכה רבתי (בפסוק וילכו בלא כח גו'): "רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אומר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה, כמה דאת אמר (תהלים ד, יד): "באלקים נעשה חיל". ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה דכתיב (דברים לב, יח): "צור ילדך תשי גו'"." ובכמה מקומות בזוה"ק דחובי בני נשא עבדין פגימו לעילא כו'. וכן להיפך כנ"ל. וזה שאמר הכתוב (תהלים סח, לה): "תנו עוז לאלקים". ובזוהר ריש פרשת בא: "ויהי היום ויבאו גו' להתיצב על ה', כד בעאן לקיימא על אינון עובדין דישראל על ה' ודאי קיימין. דהא כד ישראל עבדין עובדין דלא כשרן כביכול מתישין חילא דקב"ה. וכד עבדין עובדין דכשרן יהבין תוקפא וחילא לקב"ה. ועל דא כתיב תנו עז לאלקים במה בעובדין דכשרן." ולכן אמר לאלקים. וכן באלקים נעשה חיל. שפירושו בעל הכחות כולם וכנ"ל:" (נפש החיים שער א' פרק ג' )  

יש שפרשו שזו התבונה האנושית  (רבינו בחיי והרמב"ם) ויש מי שפרש שצלם אלוהים זו היכולת לבחור בין טוב לרע (המגיד מדובנא)  

וגם הרב קוק בנבוכי הדור כתב דבר דומה: "שהאדם נברא בצלם אלהים זה הוא יסוד התורה. עיקר הצלם הוא החופש הגמור שאנו מוצאים באדם שעל כן הוא בעל בחירה. ולולא הבחירה לא היה מקום לתורה, כדברי הרמב"ם בה' תשובה. אם כן הבחירה היא יסוד התורה במעשה. והידיעה שהאדם הוא עשוי בצלם אלהים, אם כן הרי זה בא ללמד ששלימות החופש הגמור מוכרחה להמצא בעצם השלם האמיתי יתברך שמו, הוא היסוד העיוני של כל התורה כולה שכל המעשים נסמכים עליו."  

כל השיטות האלה מצביעות על כך שצלם אלוהים הוא בעצם דבר הטמון ב"טבע האנושי" שבתוכינו כל אלה מקנים לנו הבדל מבעלי חיים וחפצים דוממים וכולם הם ההגדרה של צלם אלוקים. 

לבין אלו הסוברים שצלם אלוקים זה שכל.

מי שמדבר על שכל אומר מה מותר האדם מהבהמה. ומי שאומר שזה בחירה חפשית אומר מה מותר האדם הן מהבהמה והן מהמלאכים, שלשניהם אין בחירה חפשית.

והבחירה החפשית לאדם היא בגלל מיזוג הכוחות של שכל וגוף.

כי המלאכים הם רק שכל (יכולת תפיסה מופשטת) ולכן יש להם רק יצר טוב. הבהמה היא רק גוף ונפש בהמית לכן יש לה רק יצר רע. מי שיש לו רק יצר טוב או רע אין לו בחירה חפשית.

האדם הוא היחיד שיש לו גם חומר וגם שכל, ולכן יש לו בחירה חפשית לבחור בין השכל לחומר, בין היצר הטוב לנפש הבהמית

על כל 'פנים', לפי הזוהר זה ניכר בפניו של האדם.

לגבי הבדלים אחרים בינינו לבין חיות כמו העמידה על הרגליים, לא ראיתי מקור שזה נובע מה'צלם אלוהים' שבנו. לפחות, זה לכאורה לא בר"ן שציינתי.

הסוד, זה לא טוב

מה שגלוי לאדם הוא לא נסתר ולא סוד.

הנסתר והסוד זה אור מתנוצץ שמתגלה לאדם לרגעים ונעלם ונסתר, כמו התיאור המדוייק בהקדמת מורה נבוכים ובזוהר.

מהר"ל באר הגולה, ו', ב':

"כאשר הוא מחובר מגוף ונפש, שהם חלקיו, אז על ידי שניהם ביחד יש לו צלם אלקים, וכדכתיב "ויברא אלקים את האדם בצלמו".

(משא"כ מלאכים/ בהמות).

ומשלים לזה מה שכתב בחידושי אגדות שבת קנ"א: "ולפיכך מוראו של אדם שנברא בצלם א-לקים על כל חיות השדה, והצלם הזה דוקא כאשר הוא חי ולא כאשר הוא מת" - כי אז מורכב מגוף ונפש, מה שמייצר את הבחירה (הגוף והנפש מקבילים ליצר טוב ויצר רע/ נפש אלוקית ונפש בהמית אם תרצה) 

ומפורש בדרך חיים, פרק ג', משנה י"ד:

"אבל מכל מקום מה שנמצא בהקב"ה היא מצוייר באדם הגשמי שבריאתו של אדם בזקיפה ולא כמו שאר בעלי חיים הולכי שחוח, כי מי שהולך שחוח הוא מורה על שיש עליו אדון ולפיכך הולך שחוח כמו עבד שהולך שחוח לפני אדון שלו, אבל השם יתברך אין עליו; לכך האדם שהוא בזקיפה נאמר עליו שהוא בצלם א-לקים...

כי האדם שקומתו זקופה מורה על המלכות ולכך הולך זקוף ומפני כך האדם בבריאתו בעולם הזה בצלם א-לקים אשר יתואר לו יתברך מצד עולם הגשמי כי שם יתואר הכל גשמי... ונאמר על האדם שהוא בצלם א-לקים דהיינו מצד שהולך האדם בזקיפה כמו שהתבאר וכל הבעלי חיים הולכים שחוח מפני שהם תחת האדם שהוא המלך על הכל, ובתחתונים אין עליו והאדם הולך זקוף כפי מדריגתו שיש לו כי אין עליו בתחתונים"

הזקיפה מייצגת יראה ואהבה, או שתי נפשות שיש באדם, ומאפשרת לו בחירה חופשית באמצעות ראייתו את השמים

לגוף.

לגבי המהר"ל. יש"כ על ההפנייה. אכן הוא כותב זקיפת קומה על ה'צלם אלוהים', אבל אני מבין ב'דרך החיים' שזה יותר קשור למלכות האדם בארץ, כמו שהאל מושל בשמים. אלוהים מלשון כח, סמכות ומשילות.

הבחירה החופשית באדם שייכת ליכולת ולרצון ומצד זה אני מבין את הצלם.

ולכן תינוק חי אין צריך לשמרו מן העכברים משא"כ עוג מלך הבשן מת,  שאין בו גוף, אין בו בחירה ולכן אין בו יכולת ולא רצון

וייצר ה' אלוקים -שתי יצירות, שני יצרים, זה הצלם   

מה מיוחד בספל תה? אלא אם כן הכנתם אותו ביחד ..

אולי אם היא אוהבת ציור אז עפרונות ציור בלוקי ציור/ צבעים יפים ..

אם היא אוהבת אוכל מסוים תוסיף גם אותו ..

אולי פקל קפה 

או תקנה לה סדנה של הכנה של משהו ותלכו ביחד

או

לקראת מה המתנה?

כי אם זה ליום הולדת ותביא לה צעיף אז זה לא מספיק

כי יש צעיפים בכל חור . אני ספציפית אתמול קניתי 4

אני חושבת שכמעט כל בחורה שמחה בתכשיט מיוחד 

פשוט לא הזה הרגיל שקונים בקניון ..

אמ

אני קיבלתי מתנה ממש ממש מרגשת שזה סוג של יומן הגשמה / חזון ויש שם גם מטרות וגם חיזוקים 

וגם קיבלתי מלא מדבקות ממש חמודות כאלה וגם מגנטים כאלה 

וגם תמונות כאלה של אמונה נגיד הרפו ודעו כי אני ה'

או אם יש משפט שהיא אוהבת אז לחרוט אותו 

תוספת חריטה

( אם בחרת בזה תעשה את זה הכי עדין בעולם שלא יראה גברי)

קיצר אם היו מביאים לי עפרונות ציור 

וגם יומן מגשימה 

וגם תכשיט קטן חרוט

כל זה היה ממש ממש משמח אותי 

למרות שגם בושם משמח אותי פשוט ממש אחד ספציפית

למרות שיש לי כבר 3 סגור אז אולי לא

גם קיבלתי שמיכה ממש כיפית לחורף וגם כוס אבל לא ענקית לשתיה חמה לto go.

וגם נעלי בית וגם עוגיות

קיצר

אה גם יש כאלה מחברות עם חריטה

בעצם תקשיב עזוב הכל תקנה לה סידור!!!! עם חריטה של השם שלה ושם משפחה

אולי תתייעץ עם אחותה?

לק"י

אם הם יתחתנו והיא תקבל את שם המשפחה שלו, זה יהיה פחות קשור. בעיני עדיף רק שם פרטי.

ולגבי תכשיט- זה ממש טעם אישי. אז הייתי נותנת כזה שאפשר להחליף, ולא ייחודי שאי אפשר (ייחודי שאפשר זה גם רעיון).

וסליחה שאני רק "מערערת" על הרעיונות שלך. אני לא טובה בבחירת מתנות לאנשים בוגרים. לעצמי אני לא יודעת מה לקנות😅

את לא מערערת אני פשוט אומרת מניסיון

מה בנות איכותיות אהבו

שאוהבת תכשיטים רגילים. דווקא משהו מאוד מיוחד וספציפי נראה לי יש יותר סיכון שלא תאהב. קנקן תה וכדו' גם פחות התחברתי... כנ"ל אגרטל, אלא אם היא גרה בדירה שלה ומטפחת אותה... אבל רווקה שגרה אצל ההורים לא נראה לי יהיה לה מה לעשות עם אגרטל או קנקן.

ואתם זה שמישהו השקיע בלחשוב על מתנה ולקנות אותה, זה כבר ממש משמח!

התכוונתי מה נשים שאני מכירה אהבו ..

לא אמרתי שמי שלא לא איכותית

לגבי המתנה נכון משמח המאמץ

דווקא בגלל זה חשוב לבדוק מה אוהבים ולא לקנות סתם

סתכל פה

שרשרת לב האהבה שלי מתנות לאישה יום הולדת חג המולד ילדה תכשיטי אופנה עם קופסה דרופשיפינג - AliExpress 36

אם עדיין אין בטחון של שני הצדדים בקשר,

לדעתי נכון לתת רק משהו מתכלה, כמו מזון,

או משהו בסכום נמוך יותר, סמלי יותר. 

אם נניח אתה קונה תכשיט ב-250 ש"ח, ואתם נפרדים עוד שבועיים, מה קורה אז? האם תצפה שהיא תחזיר לך אותו?

בעיקרון יש ודאות והדדיות מאוד גדולה. יוצאים כבר חודש או קצת יותר, נפגשנו 5 פעמים ועוד כמה שיחות טלפון. ברגע שבו אני מקבל אור ירוק אני מציע לה נישואין... אבל צריך סבלנות, לכן רוצה לשמח אותה.

אולי באמת פרחים בתוך אגרטל עם ברכה

אם אתה רושם צריך סבלנות

הכוונה שאתה מרגיש שממנה היא צריכה עוד זמן.

לכן אני חושבת שדווקא מתנה לא תעזור פה, ואולי מקומה לא פה.

אני מבינה שאתה רוצה להראות לה שאתה בעניין ואתה חושב עליה אבל המתנה האמיתית , בטח מתי שצריך סבלנות או זמן או בכללי זה:

הקשבה אמיתית ( להתענין בה באמת שאלת אותה משהו חכה לתשובה תגיב לפי ההקשר תפתח את השיחה תראה לאן היא רוצה לקחת את השיחה,רוגע ( תשרה עליה רוגע) וסבלנות וביטחון ( לא אימפולסיביות )

את זה הכי צריך אתה תראה שברגע שתעניק לה את זה השמיים הם הגבול.

תסתכל לה בעיניים תהיה איתה תקשיב

אם גברים היו יודעים את זה ..

זהו כולם היו מתחתנים וזה היה חוסך הרבה באלגן בנישואין .

אני חוזרת

שיחה ( רגשית) - שנותנת לה ביטחון רגשי להיות בדיוק מי שהיא 

( שים לב שאתה לא מבוטל את התחושות שלה לא מכניס ציניות ולא בורח מה הקשר  , לא לפחד מהשיתוף שלה ולא לתת לה טיפים או חלילה להעלם ולחזור.היא משתפת תהיה שם בקשב וקבלה והכלה.)

יציבות : לא לערער אותה במה שהיא חושבת אומרת עושה .. יש הערכה .

וגם יציבות מצדך מה שאתה אומר אתה מקיים ובכללי אתה חי ביציבות ולא באימפולסביות.

מגיב מתוך מקום בוגר ולא כל מילה / מעשה מדליק אותך .

מרחב לנשום : להיות עדין איתה רך.. לא ללחוץ

וזהו אין לי כוח לחפור תעשו את זה כבר עולם ומלאו

או כוס תרמית נגיד

אתם בשלב התחלתי אז לא מתנה כמו תכשיט לדעתי. משהו קטן יותר שיראה שחשבת עליה

מצד אחד אתה אומר שיש וודאיות בקשר (מצידך)

מצד שני זה כולה דייט חמישי…

אם אתה רוצה להביא משהו בכל אופן, תביא משהו קטן חמוד מתכלה. ותדאג שהיא לא תרגיש שאתה לוחץ עליה או מתחנף אליה (אין בעיה לחזר. יש בעיה להתחנף, והגבול דק) וגם במכתב שיהיה שם (בבקשה תכתוב בעצמך ולא בai כי מזהים בשניה. המכתב זה מה שמראה שהשקיעו מחשבה כי אשכרה ישבו לנסח) תדאג שהוא יהיה קליל ואל תיפול עליה עם "אני כבר מחכה שתהי אשתי"

לדעתי יותר מתאים וחמוד (תלוי בדייטים שלכם ובה כמובן) אם תביא לה עוגיות ש*אתה* מכין, עוגה לשבת… משהו שיהיה לה כיף כזה אבל בקליל

זה שלב מאד מוקדם ורק ילחיץ אותה. לחץ לא מביא לנישואין ואם במקרה כן זה בסיס מאד רעוע לנישואין ועלול לגרום בהמשך לגירושין.

עכשיו זה הזמן לתת לה את הזמן שלה בנחת בלי להלחיץ בכלום ואם אתה ממש רוצה לתת משהו אז רק דברים שמתכלים, כמו שוקולד או עוגיות שהיא אוהבת.

חבל לעשות טעויות שאחרים נפלו בהם.

אם צריך סבלנות זה עד הסוף, לא לנסות להחיש את הקץ עם מתנות למיניהן..

בקיצור, אם אתה באמת אוהב אותה ורוצה להמשיך לחיות איתה את חייך תאזר באמת בסבלנות ואל תקנה עכשיו שום מתנה, מקסימום שוקולד או משהו דומה.

תוסיף מכתב- בו תשקיע, זה משהו שאם הקשר בעז"ה יתקדם יהיה לו המון ערך, אבל אם חס וחלילה לא- אז לא נורא שהוא ילך לפח...

אם תביא משהו לא מתכלה זה יכול ליצור לחץ ולהרחיק במקום לקרב, במיוחד אם היא עדיין לא שם

זה שדייט חמישי זה -מקסימום- דובי חמוד מאוד. תקציב 250 שקל בטוח יש  כאלה ממש שווים (אבל גם ב 150 שקל יספיק נראה לי)

כזה שהיא תשים בחדר ותזכר בך מדי פעם בין הדייטים. הכוונה דובי מאוד איכותי וקטן (לא גדול-ענק).

אם אתה מתעקש לדעת איזה דובי ..אז כלבלב חמוד.

כי..אתה יודע. זה השלב בזוגיות שבו קודם עושים מה שהיא רוצה. אח"כ חושבים.

לדוגמא אתם בירושלים  כרגע

השעה 21:00 - כרגע יצאתם מסרט.

היא : "כמה זמן לא הייתי בחיפה ? בוא נסע לחיפה עכשיו ? איך בא לי"

אתה : אין בעיה.

היא : בטוח ? בא לך ?

אתה : בא לך עכשיו לנסוע לשם ? אם כן, יאללה בואי.

היא : טוב נראה אולי בשבוע הבא.

^ דוגמא ל "עושים מה שהיא רוצה".

אם דובי לא מתאים לך, אז הייתי הולך על בושם (איכותי ).

ואם העניין כבר "סגור" בינכם...

אז תכשיט גם מתנה יפה. כל תכשיט. עדיף ללכת איתה ביחד לחנות שתבחר מה שבא לה, כשהיא יודעת את התקציב.

דבר אחד בטוח - במידה ורשמת שם "קנקן תה" - לא. ולא משהו מהמשפחה של קנקן תה. גם אם היא "הטיפוס" של קנקן תה - לא.

בהצלחה.

להכין לה בעצמך סימניה לספר (אפשר להוסיף לזה תערובת תה, או אפילו לואיזה מיובשת פשוט)

מנגנת על גיטרה? אפשר להכין לה מפרט (לא זוכרת איך קוראים לזה, הדבר הקטן שפורטים איתו), ולצייר עליו

אפשר גם משהו אכיל (ערכה להכנת שוקו חם)

כלומר, משהו שאולי דרש ממך הרבה זמן השקעה, אבל מבחינה כספית זה בקטנה

אני הייתי מרגישה מאוד לא בנוח עם הוצאת כסף ניכרת בשלב כזה.