"כנראה שלי זה לא אמור להיות"
"זה גזרת הכתוב"
"אם עד עכשיו זה לא קרה זה כבר לא יקרה"
מקווה שאתם לא שם. קר
"כנראה שלי זה לא אמור להיות"
"זה גזרת הכתוב"
"אם עד עכשיו זה לא קרה זה כבר לא יקרה"
מקווה שאתם לא שם. קר
ובסוף מתחתנים.
ובכלל, למה זה רציונאלי שהעבר יעיד על ההווה?
לא מעיד אך בהחלט משפיע
ולעיתים העבר נגרר עד להווה ומתוך כך גם לעתיד
לא רק בפן השלילי גם בפן החיובי(תלוי מי מסתכל על זה)
הייתה לי תשובה לכך הייתי אדם עשיר
או לפחות אדם פשוט עם לב טוב שעזר ללא מעט אנשים
אנשים שואלים את עצמם - מי אני?
לפעמים התשובה לשאלה הזו - אני זאת ההיסטוריה שלי. יש בה מן האמת..
אך בודאי שזה לא רציונאלי להגיד שהעבר מעיד על העתיד.
להגיד לך מה משפיע על העתיד? הפרשנות על העבר ועל ההווה.. ממילא יכולה להיות פרשנות על העתיד.
הטענות הנ"ל לא רציונאליות בכלל. יש פה עניין ריגשי שכדאי לעבד אותו, אבל זה כלי אחר, כל ריגשי. לא כלי שלטענות נגד ובעד.
וקראת לזה רציונאליות..
טענה וקראתי לה בשם...
אנחנו מגיבים על אותו שרשור?
אח יקר קצת אבדתי אותך
לאן לקחת את מה שכתבתי?
הטענה: העבר משפיע על הווה
הסיבה: אני לא יודע למה
קצת קשה לי לקרוא לזה טענה רציונלית
בא לי בכלל?
הייתה לנו שיחה ארוכה, הודעות, והיא ביררה שוב, ומכל עיבוד המידע פשוט אין לי חשק לצאת איתה. לא יודע איך להגדיר למה.
מה הייתם עושים?
למה לבזבז את הזמן לבחורה? באמת שואל..
התכוונתי לחזלש לה לפני כן. ועדיף כמה שיותר לפני בכדי שהיא לא תתארגן סתם או תפתח ציפיות.
את לא אשמה שהבנת את זה ככה..
אז לך, תפגוש אותה גם אם לא הכי מתחשק.
תשתדל להיות נחמד בשביל לא לצער אותה, ותדע כבר מראש שאתה לא מתכנן להמשיך ועושה את זה כדי לא לצער.
אם משהו באווירה בדייט יפתיע לטובה, הרווחת(:
ואת האינטרקציה שיכולה להווצר במהלך הדייט.
הייתי מתנצל בפניה מתוך לקיחת אחריות מליאה על חוסר הנעימות שנגרם לה.
לא בטוח שזאת ההחלטה הנכונה, אבל בעיני היא אתית.
משתי סיבות.
א. זה מאוד פוגע אם לא.
ב. עדיין יכול להיות שקיבלת רושם מוטעה. ויש גם סיבות שכן הסכמת להיפגש, אז לדעתי כדאי לבוא בראש פתוח. לפני שפגשתי לראשונה את בעלי חששתי שזה לא ילך כי קיבלתי רושם מסוים שלא כל-כך התאים לי, אבל אחרי שנפגשנו הבנתי מהר מאוד שזה היה רושם לגמרי שגוי. פשוט ההתכתבות שלנו האירה איכשהוא זווית מאוד חלקית ומצומצמת ממנו, וכשהיא היתה נראית כמו התמונה המלאה זה לא התאים לי בכלל.
ברור שזה מבאס, אבל... כבר ביררת, דיברתם, רצית... עכשיו יש חוסר חשק וזה מובן והגיוני אבל ברור שהיו סיבות שהחלטת ללכת על זה, ובעז"ה תהיה סייעתא דשמיא.
בהצלחה!
באופן כללי החיים להתנהל לפי באלי.
אלא אם כן ל'באלי' שלך נימוקים הגיוניים.
הסתבכתי המון כי עוד לא היה דייט ראשון ואני בקושי יודע איך היא נראית, אבל כל מי שהתלבטתי איתו עודד אותי כמה שיותר לתת לה תשובה ברורה ומכבדת ולהיפרד. רק הבוקר הצלחתי, שלחתי לה שאפילו שדיברנו שננסה אחרי המלחמה ובחזרה לשגרה (כלומר השבועיים האחרונים) - אני מעדיף לא לקבוע דייט.
זה היה לי מבאס! אבל הקלה גדולה.
פשוט תדחק בעצמך להגיע לוידוי על השאלה אם בא לך או לא. אם החלטת סופית שמבחינתך לא בא לך עליה ואין לך סקרנות ועניין, תנסח הודעה כמה שיותר נעימה מחד וכמה שיותר קצרה וחד משמעית מאידך ותשחרר אותה
בהצלחה!
הודעת הנהלה- שרשור חידוד נהליםיעל מהדרוםלק"י
גולשים יקרים, רצינו לחדד נהלים לגבי הכתיבה בפורום:
מה לא לעשות?
לא לתייג אותנו או לפנות אלינו מעל גבי הפורום, בתקווה שנראה. זה פשוט לא יעיל.
כאשר מדווחים לנו, אנחנו רואים כולנו את הדיווח, ויכולים לברר/ לדון ביננו מה לעשות.
ככה זה גם נעשה באישי ולא פוגע באף אחד.
שתהיה לנו גלישה נעימה🌸
הודעה שתוקפת חזרה על גב הפורום יכולה להוסיף שמן למדורה, אבל לפעמים זה עדיף.
אם אני רואה הודעה מניק זהה לשלי, אני רוצה שמי שיראה אותה יראה גם את ההכחשה שלי, ושזה לא בא ממני.
במיוחד בפוסט הקודם שמישהו קילל בשמי את אחת המשתמשות, ברגע שאני מראה שזה מתחזה ולא ממני זה מוריד את הלהבות במיוחד מול המשתמשת.
(ראיתי את ההתנצלות ואני מוכן לתת עוד הזדמנות...)
שמח שאתה נותן לי עוד הזדמנות.. נחמד מצידך.
לק"י
וגם אז, תפנו באישי.
זה הרבה פעמים הרבה יותר חכם.
(ולפתוח פה שוב את הנושא זה די מיותר).
כלל אצבע- אני אף פעם לא מקלל. לא בתור מתחזה ולא בתור ניק רגיל. אף פעם.. ויעידו על כך כל הניקים כאן.
מה כן? אולי אמרתי במקסימום "שתקי" וגם זה בצחוק. אבל לא זכור לי שקיללתי בשמך.
אבל מישהו כתב בשמי "הרמה העלובה שלך" ובא לא נתעסק בטרימינולוגיה, האם מדובר בקללה או לא.
ואני לא בא להתחשבן איתך אח יקר, אני מעלה נקודה איך להתייחס למצבים כאלה שיעלו מצד ניקים כאלה ואחרים.
והוא לא זכר את התאריך, וגם ככה יש קשיים...
חושבת על להיפרד וזהו... רק חבל לי על חצי שנה שהשקעתי בקשר, אולי שווה להתאמץ עוד?
אין פואנטה. סתם פריקה.
(ולא, אני לא טרול. מי שמזהה אותי בבקשה שלא יכתוב)
אל תתרגשי מתאריכים. גברים ממש לא חזקים בזה.
בטח ב"חצי" של משהו. לא רואים בזה משהו ובטח לא זוכרים.
לגבי השאר - המון בהצלחה!
לק"י
אני גם לא זוכרת הכל.
אם יש עוד סיבות להפרד, אז תחשבי עליהן.
הנקודה הספציפית הזאת היא לא סיבה🤷♀️
א. לא נפרדים בגלל אי ציון תאריך, בטח לא ''חצי'' תאריך. לא כתוב בשום מקום שזה אירוע שחייבים לציין.
ב. הוא לא קורא מחשבות, וגם כל גבר אחר שתצאי איתו לא יידע לקרוא מחשבות.
רצית לציין אירוע? מעולה, דברי איתו על זה. אל תקווי שיזכור ויתכנן, הוא לא את.
ג. תמשיכי להשקיע בקשר אם את רואה סיכוי לחתונה, אם טוב לך איתו, אם את חושבת שאפשר לעלות על דרך המלך.
אם את רוצה להמשיך רק כי ''חבל על חצי שנה'' - אז אל.
לפעמים אנחנו שוכחים שבדיוק היום יום הנישואין אפילו🤭
לדעתי אבל, התאריך הוא לא הבעיה השורשית. לעניות דעתי יש משו מתחת, כמו תחושה שאת לא חשובה, או שלא רואים אותך, והתאריך הוא רק טריגר
אם יש משו במה שאמרתי, אזשתדעי שזה יכול לחזור על עצמו בכל מיני סיטואציות עם כל בחור בעולם, כי זה פצע שלך שצריך להירפא בלי קשר לבחור כזה או אחר
ולגבי שאר הבעיות - אז תלוי מה הן. ממליצה להתייעץ עם מישהי שאת סומכת עליה. גם אם זה מטען שהוא כביכול רק שלך, יש מה לעבוד ורצוי לפני החתונה
אם זה באמת עניין שהקשר לא מתאים, אז לא חבל. יותר חבל להתחתן עם מישהו שלא מתאים לך ולסבול ולהתחרט
בכלל לא טרול.
כתבת בצורה מאוד כללית אז לכן לנו נותר לקבל את הפריקה
בהצלחה רבה רבה.
מה הקשר שהוא לא זכר את התאריך? ..תעצרי רגע ותחשבי למה זה כל כך מפריע לך ?
בדרך כלל שדברים מפריעים ככה זה יושב על קושי אחר נניח: בחוסר תשומת לב אלייך?
לא מספיק מתעניין בך ?
תקשורת שהיא חצי עובדת?
את יוזמת יותר התעניינות ופחות הוא?
אולי משהו אחר שלא ציינתי?
לעצור ולחשוב
ואם לא ..תהיי חכמה אם זה חשוב לך תגידי לו במתיקות אתה זוכר מה יש מחר?
למה מישהו יכול עלינו שאת אומרת בעדינות את יכולה לפתור הרבה דברים.
לגבי הקשיים את צריכה להבין וחשוב עם עצמך או עם מישהי חכמה אחרת אם שווה לך להתגבר עליהם ואז ללכת על הקשר עם לב פתוח ובשמחה..
או שהקשיים יוצאים פער בלתי אפשריים לגישור , וכאב שאת לא מעוניינת בו בחייך..
בהצלחה יקרה
יש לאישה כוח עצום על האיש שלה, אם רק תעשה זאת נכון כמו דוגמא של המתיקות שהבאת.
לא בטוח בכלל שיבין למה את מתכוונת אבל בטוח שיגרום לו לרצות לעשות לך טוב.
מצטער אני לא מבין תאריך של מה.
של יום הולדת? של אירוע? של חצי שנה שאתם כבר יוצאים?
לא ברור לי.
אני ממליצה לחשוב בצורה יותר רצינית.
בכל זוגיות יש קשיים.
מעשית לפי מה שאני מבין רוב האנשים מחפשים את הזוגיות שיהיה להם בה הכי "קל".
אז לדעתי האישית צריך לנסות להשקיע עוד קצת.
צריך גם לכתוב את הקשיים ולהתייעץ עם מישהו חכם בנושאים.
יש הרבה אנשים טובים שהיו שמחים לתת לך ולו ייעוץ ועזרה בחינם ולו רק בשביל שיהיה שלום בבית ואהבה.
באמת, אני תמיד שמח לקבל שיחת טלפון עם קשיים של אדם.
אשמח לשמוע ממכם
מאילו סיבות חותכים לא בדייט ראשון אלא אחריו?
מרגיש לי שלרוב אפשר די להרגיש בדייט הראשון אם יש התאמה או לא, אז אילו גורמים יכולים להשתנות? וכמה קריטיים הם יכולים להיות עד כדי מצב שאתה מחליט לחתוך?
אני מתכוונת במצב שבו בהיכרות הראשונה הכל נראה סבבה ופשוט מתקדמים, לא במצב שבו בדייט ראשון אתה כבר בספקות משמעותיים..
שאיפות אחרות לחיי משפחה:
יש קווי אופי שעולים עם הזמן:
יחס לכסף, זמן, איך מתמודדים עם אתגרים, יחס בין שכל לרגשנות, רמת ציניות.
יחס לעבודה ולדברים בחיים ושילובם, כיצד רואים את המשפחה שנרצה להקים.
ענייני השקפה ספציפיים אם הם משפיעים.
כימיה והיכולת לפתח קשר בין בני זוג נבחן לאורך זמן, האם מצליחים לפתח קשר נכון וטוב.
בעיניי דייט ראשון שפוסלים בו, זה לא מובהק עפי היכרות ראשונית ושטחית
מעבר לכך, בדייטים מתקדמים יותר בוחנים התאמה רגשית למשל, גמישות, כמה הבחור/ה שומרים על קשר בין לבין, שימת לב לפרטים קטנים, האם יש סתירות בין דברים שהוצגו ונאמרו בהתחלה או שהאדם שמולך אותנטי. את יכולה גם פתאום להיכנס לסיטואציה של נסיון של כעס. איך הוא מגיב.
בקיצור,לא חסר
התאמה כללית זה משהו שבאמת אפשר להבין די בהתחלה, אישית אני חושבת שדייט אחד זה מעט מדי. נניח עד שלושה דייטים.
בהמשך בודקים מציאת חן, כימיה, תקשורת, מה ז"א בודקים? לא עם סטופר, אלא נמצאים בתודעה שאתם ביחד ופה כדי להעמיק את ההיכרות. צריך לראות שהקשר מתקדם נוצר חיבור עמוק ומשמעותי עם הזמן. לפעמים גם קשר שנראה בהתחלה עם פוטנציאל מטורף יכול להיות תקוע מבחינה רגשית.. וזה אומר דרשני.
בכל שלב בקשר, אם עולה איזשהו פער, או תכונה/ שריטה/וואטאבר שמפריע לך בצד השני, אז מבררים את הנקודה (עם עצמך או מולו, תלוי מה העניין). אם זה מתברר כמשהו מהותי אז צריך לקבל החלטה. ולא צריך לחפש את הדברים האלה בכח. פשוט להקשיב למה שקורה ולשאול את עצמך מדי פעם - איך לך בתוך הקשר והאם טוב לך איתו.
לדוגמא: דיברתי עם מישהי והיא אמרה לי בפירוש את המשפט הבא בטלפון "יש לי תנאי, לא מדברים על דייטים קודמים ועל דת".
אז אמרתי לה: את ראית את התמונה שלי? זה לא מראה לי מתאים...
זה תלוי איך הראש שלך עובד.
אני אישית מאוד פתוח למעבר לפגישה ראשונה אם כי יצא לי לא פעם ולא פעמיים להתקל בגברת שהגישה שלה פשוט הכניסה אותי לפיק ברכיים.
אם כרגע היא מתנהגת ככה כשעוד לא הכרנו כמעט, מה יהיה אחר כך?
אני בדרך כלל מנסה לדברר את עצמי אל מול הגברת, אבל, לפעמים אני חושש מפגיעה כאשר אני פותח את עצמי.
כאשר הסיכון גבוה שאקבל הדיפה כאשר אציג את התוך שלי אני חושש.
זו עבודה שאני אישית צריך לעשות כדי להפריד בין הצד השני לצד שלי, אבל, כשמנסים להתקרב זה כרוך בסיכונים.
מאיפה סיבות ממשיכים
ממשיכים כל עוד מרגישים וחושבים שיש עניין להכיר את הצד השני
יש סקרנות, יש רצון לגלות עוד על הדייט.
מתי שאין התכנות - חותכים.
אבל השאלה בעיקרה היא שאלה חיובית - מה *כן* צריך.
דייט ראשון :
כימיה: בודקת כימיה מאוד פשוט .. יש מציאת חן?
נשים:איך יודעים כל עוד הוא לא מרתיע אותך זה בסדר
גברים: מוצאת חן בעיניך .. יש לה פוטנציאל ליופי? מעבר ללבוש שלה/ איפור ...
אופי: יש לו מידות שאת אוהבת ( זה ממש אי אפשר לדעת עד לדייט שלישי מתחילים להבין להכיר יותר
מטרות: האם יש לכם מטרות משותפות להקמת בית ( לא צריך אותו אופי תורני אלא פחות או יותר.. לא מדברת איתך על דברים טכניים כמו שהרבה טועים ונתפסים .. אלא בגדול רוצים להקים בית דתי .... מטרה : לנישואין ולא לקשר.. ( 2-3)
תקשורת : זה גם אי אפשר לדעת ישר.. 2-5
בגדול מה שמציב אותך הדייט ראשון אם את לא נרתעת והפרטים שלו בסדר לך . מעולה להמשיך אלא אם כן זה ברור לך שאתם לא מתאימים ..
עוד משהו חשוב כל דייט את אמורה להרגיש עליית מדרגה מסוימת בקשר שאת יותר נפתחת .. הוא גם .. את מרגישה יותר בבית
מעניין אותי מה מבחינתך אומר דייט שלישי?
אני פשוט יצאתי 3 דייטים עם מישהו ומבחינתי סימנתי וי על כל הקריטריונים שנאמרו פה, ואיך שמרגיש לי גם הוא די בטוח בזה ונראה שממש נוח לו בקשר. מה גם שהוא התחיל אותו ועד עכשיו מוביל אותו חח
הייתי רוצה להגיד שזה אשכרה זה אבל לרוב לא אומרים דבר כזה בדייט שלישי
ואני מתלבטת אם אני יכולה להתחיל לפתח רגשות שהם מעבר לבסיסיים או שמוקדם מידי
מה זאת אומרת?
את לא מרגישה פשוט..?
ש - זה לא משו שאומרים בדייט שלישי תפס אותי
למי לא אומרים? לעצמך או לו?
אני חושבת שהכל תלוי בכמה את מרגישה בנח ומה את מרגישה ממנו
כי בגדול כל עוד אתם ממשיכים להיפגש והכל בסדר ב"ה, זה בסדר ולא חייבת להיות איזה הפתעה שמחכה לך
ככל שהזמן עובר אפשר לתת להם יותר ויותר מקום.
ככל שנבנה האמון בניכם
יש תקשורת כימיה מטרות משותפות אופי טוב שאת אוהבת ..רגוע.. וכו'..
את מרגישה בבית ואת מרגישה שהדייטים לא תקועים..
זה מושלם בקרוב אצלי
לא לחתוך!!!
בסיום הדייט השלישי
זה אפשרי....
לא אומרת לך לרוץ להתארס אבל תני לעצמך להרגיש
הוא הבין אותי ואני אותו
והיו לנו אותן שאיפות וחלומות
בא לי לבכות כבר
אהלן, זה שוב אני .. המתחזה.. סתם.
מצאתי לנכון לכתוב הודעת התנצלות כנה למנהלת @יעל מהדרום
על כך שביקרתי אותה על ההחלטה שלה למחוק התכתבות שהייתה לי עם אחת הניקיות על גבי הפורום, כאן:
אשמח למחוק את המשך השרשור בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות
ברצוני להבהיר באופן חד משמעי, למנהלים יש זכות, יותר נכון חובה, לפעול כראות עיניהם לגבי אי אלו הודעות שהם חושבים שלא ראויות להיות על גבי הפורום.
אני לא לוקח מהסמכות שלהם, ולהפך, אני חושב שזה המצב התקין. אין לי ספק שזה לא היה אישי נגדי (הבחירה למחוק את ההודעות שלי) , בסופו של דבר, הוחלט לשחזר אותם לאחר דין ודברים עם @ברוקולי . גם אם אני לא הסכמתי עם הבחירה למחוק את ההודעות, אני יודע שהייתי צריך להגיב אחרת (אני כמובן מדבר על ההתחזויות).
אני יודע שזה לא בסדר. בסופו של דבר, גם אם אני חושב שמשהו לא בסדר או תקין, הייתי צריך לפנות קודם למנהלים בכדי ליישב את זה. פשוט כנראה היה לי ניסיון אחר מפעם עם מנהלים אחרים שלא שמו לב כל כך לפרטים הקטנים, ומכאן כנראה נכנסתי למצב התגוננות. אז @יעל מהדרום , סליחה ומחילה על הדברים שכתבתי לך .
אולי יישור ההדורים הזה בבין המצרים יהיה לזכותנו בסוף. וטוב שכך.. (יש איזה תכונה ליצר הרע להופיע דווקא בבין המצרים עם מחלוקות.. משהו מוזר)
יום טוב לכולם.
ארץ השוקולד
ומהיר מדי, הרבה עבודה פנימית
אני נתתי את המילה שלי לברקולי המנהלת וכך אעשה.
יום מוצלח.
ברוקולייחד עם זאת, אני מקווה שגם המנהלים יסיקו מפה את הדברים שרלוונטים אליהם. אולי ראוי שיחדדו את התקנונים, לטובת כולם מנהלים ומשתמשים כאחד.
בע"ה שיהיה המון בהצלחה
ובשורות טובות!!
למישהו יש מספרים של שדכניות שמתעסקות עם בחורים דוסים בסגנון חסידי- מהשומרון כזה? (לא חייב דווקא משם)
אני ממש צריכה. איפה אפשר למצוא אותם?
אני לומד ברועה ישראל אני יכול לשאול כאן מי משדך ולתת מספר
אם אתם יוצאים לדייט ראשון עם משהו/י כשאתם מודעים לכך שזו הפעם הראשונה שהבחור/ בחורה שמולכם יוצאים לדייט אי פעם , זה משפיע עליכם באיזושהי דרך?
אולי יגרום לכם להיות רגישים יותר? סבלניים יותר? או אפילו ישכנע אתכם לתת עוד צ'אנס יותר בקלות?
אפילו לא פעם ראשונה.. גם שניה ואפילו שלישית
לוקח זמן ללמוד את המקצוע..
אבל תכלס אני לא אוהבת את זה, כי זה גורם לי להכנס קצת לתפקיד של הובלה ואחריות על הסיטואציה.
כי כל אחד מתמודד עם הלחץ של הפגישה הראשונה בצורה שונה.
אבל בסוף בנאדם זה בנאדם וזהו.
במובן הזה שלקחתי אותו בשביל לעשות עליו סטאג'.
כן זה מגעיל, אבל זה לא היה ממש מודע. כמו כזה טוב אני אצא עם מישהו מישיבה שאני לא אוהבת, גם ככה הוא רק הראשון, אופס.
אז כל פעם כשהציעו לי מישהו שהייתי הראשונה שלו חשבתי שהוא עושה עלי את זה גם, אבל הם רצו להמשיך.
אבל אני אישית, רציתי להרגיש שהוא בוחר בי, וידעתי שאם אני הראשונה שלו אין לו למה להשוות אז היה לי קשה עם זה.
(לא שפסלתי על זה).
בכ"מ לא תמיד יש צורך להצהיר שזה דייט ראשון,
אני בפעם הראשונה שלי אמרתי לו "קבל בסלחנות, אתה הבחור הראשון שאני יוצאת איתו"
והוא אמר לי "מה 🫨 חשבתי שאני החמישים שלך"....
בקיצור, תגידי רק אם תהיה סיבה טובה...
שאם הוא הראשון שלך אז זה לא הוא
אני הייתי הראשונה והאחרונה של בעלי...
ובכל זאת רציתי לחתוך אחרי דייט ראשון..
המשכתי לשני והחלטתי להישאר לשלישי כדי ללמד אותו איך להתנהג בדייטים.
(בסוף הדייט השלישי הבנתי שהוא לא עומד לצאת עם אף אחת אחרת, אבל זה כבר לא קשור לעניין..)
הבחורה הראשונה שיצאתי איתה לא יצאה עם אף אחד לפניי.
ו...

אצלנו זו הייתה האפשרות השנייה 🤭
זה הדייט הראשון שלי
והייתי יותר סובלנית ומקלילת אוירה.
(לא כל הדייטים היו קלים עם מישהו שנפגש בפעם הראשונה או השניה, אבל נתתי להם תחושה טובה)
סתימת הפיות כאן חוצה גבולות. איך ייתכן שמנהלת נועלת שרשור , כותבת שהיא מסכימה על זה ש- מישהו שכח לכתוב "הרבנית" לפני שהזכיר את שם הרבנית? ובכך מצדיקה שצריך לנעול את השרשור. ועוד זה ניק וותיק שלא נחשד כלא מכבד.
מדובר בחציית קווים אדומים בוהקים. ועוד המנעלת, כותבת שצריך לדווח אם זה קורה שוב.
מוזמנים להגיב יפה אחד לשני בנושאים אחרים
זבובים באוייר, באמצעות סריקה.
סתם, יש מכשיר כזה,
וגם חוצמיזה יש בינה מלאכותית
ששמעתי שהבנות מתכתבות איתה ובוכות.
מה יהיה עלינו הגברים?
מי תרצה אותנו עכשיו?
נהיינו מיותרים לגמרי..
את טוענת שהוא חייב לכבד אותה בתואר כזה או אחר? תוכיחי.
לצורך העניין - אני מכיר 2 נשים של רבנים. אחת אשתו של רב "רגיל"( נניח רב בית כנסת) עם בקיאות עצומה בתנך ובכתבי הרב זצ"ל.
השניה - אשתו של תלמיד חכם עצום, מגדולי הדור. אישה יראת שמיים כמובן אבל ממש לא" תלמידת חכמים" כפי שאת הגדרת.
תנחשי לפני מי מהן אני עומד ולמי לא.
אז כל עוד היא אישה בעצם לא משנה כמה היא ייראת שמיים ובעלת ידיעות עצומות בתורה- לא ראוי לכבד אותה. למה? כי היא אישה. יכולות להיות לה יכולות מקבילות ליכולות של תלמיד חכם שקוראים לו "רב", אבל כל עוד היא לא אשת רב-חלילה לנו מלקרוא לה רבנית ולכבד אותה.
יפה, יפה.
או שבעצם אתה מסופק אם אישה יכולה להיות בעלת ידיעות גדולות בתורה?
כך או כך אני מרגישה שאין פה אפילו בסיס ראוי לדיון. בעיקר מרחמת עליך על התפיסת עולם המעוותת שלך.
בהצלחה. אני לא רואה עניין להמשיך להגיב.
נ.ב. הבורות שלך ניכרת. כי גם לטענתך ראוי לקרוא לה רבנית, כי היא אכן אשת רב שהוא ראש ישיבה (למיטב ידיעתי אפילו 2 ישיבות..)
דבר אחד שהייתם רוצים מהחצי השני שלכם
שימשיך לעשות כל יום כאקט של גילוי חיבה.
לא חייב להיות משהו גרנדיוזי בהחלט יכול להיות
משהו סימלי כמו להוריד את הזבל או להכין כוס קפה
כשהשני עדיין במיטה...
מטרת השאלה היא להבין מה נתפס בעיני זוג נשוי
גילוי אהבה, במיוחד כשנשואים הרבה זמן.
שוב אח.
מתוך השאלה אתה יכול להבין שהשאלה היא לנשואים/ות
פה משהו שמונע מנשואים להכנס ולקרוא?
אח יקר אני לא מפלה נשואים לרעה (;
בפרטיות בתור ביטויים לאהבה
2 דוג' כהכוונה
מה הצורך בפרטיות אם זה להוריד זבל?
אין לי שום רצון או כוונה למשהו אישי
שלא ניתן לומר בפהרסיה.
עם כל הכבוד, קצת פרופורציות
ישמור אותך צדיק.
לא כל מה שאתה מבין אומר בהכרח שהבנת נכון.
ואם אתה חושב שיש מקום לרווק לשאול אדם נשוי
על ביטוים של אהבה בדרך שאתה פירשת אז המצב חמור מאוד.
(ולא רק לרווק)
אינם ביטויים לאהבה והערכה.
ולא התכוונתי לדברים לא צנועים. כי ברור שאותם לא עושים כל יום. יש תקופות של הרחקות.
ואתה ביקשת מה שעושים כל יום.
אז אל תכניס דברים לפי שלא אמרתי או התכוונתי.
צודק.
א. פעולת תחזוקת הבית בהחלט יכולה להיות סימן לאהבה. אני למדתי שאם אני עושה מטלה שלרוב מי שעושה אותה הוא בעלי- זה בהחלט נחשב כמחווה. כנ''ל הפוך. גם בשפות האהבה יש שפה הנקראת 'שירותים'. אל תמהר לפסול.
ב. צרם לי המונח שלך של 'דברים לא צנועים'. תכתוב 'דברים שהצנעה יפה להם'.
אבל אין פגם בצניעות בין איש לאשתו. וזה דיוק חשוב, כי לצערנו החינוך של 'מיניות=חוסר צניעות' פוגם רבות בשלום בית של אנשים.
והשואל מבקש לדעת מה המעשה שעושים כל יום, כאקט של חיבה ואהבה.
לא פעם ב…
לא כמחווה, אלא כמעשה קבוע.
(נשיקת פרידה בבוקר, כשהראשון מבני הזוג יוצא מהבית - היא למשל מחווה של אהבה, אבל יש ימים שמנועים מלנשק).
ולעניין ההתנסחות של צניעות - מקבלת את התיקון!!)
בהודעה עצמה, במנותק מה הקשר של השרשור.
בהודעה עצמה נכתב- 'אינסוף פעולות תחזוקה הבית אינם ביטויים של אהבה והערכה'.
וזה, כאמירה כללית, לא נכון בכלל.
מסכימה שפעולת תחזוק שנעשית באופן יומיומי, לרוב לא תיתפס כמחווה של אהבה (אבל בעיניי זה בעיקר בגלל העיוורון של בן הזוג, לא בגלל שהיא אינה כזאת. למשל- בעלי הוא המתדלק הכמעט בלעדי של הרכב. אם לי יש מחר נסיעה ארוכה, הוא יעצור לתדלק גם בזמן לא נוח בעליל. לרוב, אני לא רואה את זה. וזה בהחלט לא מה שהייתי כותבת כתשובה לשאלה של פותח השרשור. ועדיין, זו פעולה של אהבה).
אומנם לא אקט שנעשה יום יום
אך בעיני זה הדוג' הכי יפה לגילוי אהבה
שעליו שאלתי, לא פרחים כל בוקר ולא בונבונירות
חיי שגרה שבתוכם רואים ומגלים את האהבה של האחד לשני.
כרווק ארשום לעצמי בלי נדר לנכס מטלה אחת לעצמי ובכך אוריד
מהאישה לפחות דבר אחד מדברים שיכלה לעשות.
תודה לבעלך(:
קטנות וגדולות, שנעשות לפי צורך, כאשר זה באמת מפנק את הצד השני.
אבל נקודת המוצא שלך היתה "יום יום" - לזה אין תשובות ודוגמאות.
להביא לי מים , לכבות את האור
לסחוב דברים שאני לא מצליחה
כשאני לומדת זה מפנק אותי
ועם זה עם שוקולד אז בכלל
לשאול מה שלומי, איך עבר עלי היום, בהתעניינות כנה.
אני חושבת שהמשותף לתשובות (וגם לתשובות שאתה עונה לעצמך) זה לראות מה השני צריך, מה ישמח אותו
וזה חלק מהתנועה של הזוגיות.
כל אדם יבטא בדרכו איך הוא מראה לבן הזוג שהוא חשוב לו.
לכל המגיבות ולמגיב היחידי(מקווה שזה לא מעיד על משהו)🫤
אך לא הייתי רוצה אקטים ספציפיים של גילויי חיבה ביום יום. מספיק לחייך אליי כשאני מגיע הביתה או לדבר אליי יפה מנומס ונחמד.
פעם באף־פעם אפשר להיות רומנטי כלפיי, אבל אם זה ברמה יומית זה אש גבוהה מדי לטעמי.
להוריד את הזבל לא כזה רומנטי, בסופו־של־דבר יש דברים שצריכים לעשות בבית ואיכשהו מתחלקים, לגבי להכין תה וארוחות בוקר וכו' אני לא כל־כך אוהב שעושים בשבילי את הדברים האלה, זה מרגיש לי לא נעים.
ויביא לי למיטה
ושכל בוקר ימשיך לשלוח לי הודעה מה אכלת???
מישהו עשה פה פעם בדיקות גנטיות דרך קופח או פרטי ויודע כמה זמן לוקח עד שמקבלים תשובה?
רוצה לשלול חשד לנשאות או מחלה
אחרי שכבר עשינו דור ישרים בתחילת הפגישות (אני לא זוכרת בדיוק איזו).
והתשובות הגיעו לפני חודש בערך...
בכל מקרה, אם זה דחוף, תמיד אפשר ללכת למקומות פרטיים ולקבל תשובות מהירות תמורת תשלום הוגן.
דל''פ:
לדעתי אם זה דחוף, אז זה לא דחוף...
כלומר אם זה דחוף בגלל שמאוד מאוד רוצים להתחתן עם מישהו ספציפי, אז זה לא דחוף בכלל: פשוט תתחתנו ובמקרה הכי גרוע תעשו PGD *.
אם עושים את הבדיקה לא בשביל מישהו ספציפי אלא לפני שמתחילים לצאת, אז זה כן סביר לדעתי לסרב לצאת עם מישהו אם שני הצדדים נשאים של אותה מחלה גנטית.
אבל אם כבר מכירים ורוצים להתחתן, אז חבל לוותר כשהיום זכינו בטכנולוגיה שיכולה להביא ילדים בריאים גם אם שני ההורים נשאים.
*כן, אני יודע שזה לא פשוט בכלל, אבל גם לוותר על חתונה עד שסוף סוף מוצאים מישהו, זה לא פשוט בכלל.
או יותר נכון
למה אתם?
אני משתדל להכנס -רק- לפורום הזה (לנ"ו),
אבל מדי פעם, אם בפוסטר הראשי יש משהו מעניין אני בודק שם. בד"כ אני לא מתלהב להתפזר. ממש לא בא לי לשמוע על בעיות של אנשים נשואים. זה תמיד מכבה אותי.
אבל בכל מקרה ...
איך מלבים את הגחלת? - נשואים טריים
זה על "איך לשמור את הגחלת" של אנשים נשואים.
קראתי שם תגובה ארוכה בריפרוף...
וזה הביא אותי לנקודה שאני רוצה לחשוב איתה -ביחד- עם החברים בפורום.
יש את הקטע בתחילת הזוגיות, שההתלהבות בשמיים
וכל הודעה בוואצאפ, חגיגה..
וכל "לילה טוב", מלווה בגחליליות אש מרחפות...וכל מפגש מהאגדות ואופוריה וכו'...
ואז לאט לאט זה יורד...ונכנסים לפרופורציה...
ואחרי כמה חודשים או שנים, כל אחד בשלב שלו, שואל את עצמו "איך שומרים על הגחלת".
אז אני מציע רעיון חדש (אההמ..אהממ...)
במקום להתלהב מאוד בהתחלה מכל דבר...
ובמקום אחרי 10 שנים להיות "במינוס" נפשי ולשבור את הראש איך לשמור על הגחלת ולהתחיל להכריח את עצמך לעשות דברים....
למה שלא...
מהרגע הראשון שיש קליק או אפילו שסוגרים על אירוסין (תעזרו לי כאן בכיף)
מהרגע שמבינים *שזה שזה* וזה *סגור* (לחתונה וכו')
מהרגע הזה..מורידים את -כל- ההתלהבות והאובססיה...והדופמין המטורף...למשהו הרבה הרבה יותר רגוע. משהו שהוא בעיקר חברי וקצת זוגיות. קצת גחליליות אש.
(אגב, קראתי איפשהו שהדופמין בתחילת הזוגיות הרבה יותר עוצמתי מסמים קשים לא עלינו...ולמדנו בחיים שלכל עלייה גדולה יש ירידה גדולה...כמו בקינוח מטורף שתאכל ממנו יותר מדי)
במקום להפגש 3 פעמים בשבוע...
נפגשים פעם בשבוע (אלה רק דוגמאות, המינונים לשיקולכם)
במקום לשלוח הודעה -כל- לילה, -כל- בוקר,
אז שולחים הודעה כל יומיים -שלוש כמו ששולחים לאמא או לחבר שאוהבים (שוב, כל אחד והמינונים שלו)
במקום לקנות מתנה ל 30 יום שלכם, ל 60 יום ...ל 120 יום..תקנה מתנה פעם בשנה או בחג. משהו שאפשר להתמיד איתו -כל החיים-. לא משהו מוגזם.
כלומר, אם הייתי יכול לשרטט גרף...
אז במקום גרף משוגע שמתחיל בזינוק אדיר בהתחלה ואז משם לאט לאט הוא יורד...
נשאף לגרף שבו כל פעם עולים קצת ..ממש קצת..עד שזה מגיע למקום סביר והוא נשאר שם בצורה יציבה.
עכשיו אני יודע,
החברים בפורום יגידו "אה אוקי..זה כמו זה..." או "זה דומה לזה.."
אולי. אבל העניין הוא שמעולם לא שמעתי על בני זוג שבשיא ההתלהבות, בשיא ההתמכרות, מורידים 800 הילוכים כדי לא להגיע למצב שיותר מאוחר "צריך לשמור על הגחלת".
אלא לדאוג שהנר תמיד דולק. קבוע. יציב. כמו לפיד.
גילוי נאות : אני בקושי הבנתי את ההודעה שרשמתי, אז תנסו להבין את הכוונה מאחורי המילים. לא שמעתי אף פעם על זוג שניסה את זה. לדעתי זה סופר קשה אבל סופר משתלם.
סוף. המשך ערב נעים.
----------------------------
----------------------------
אני : שולח את ההודעה לפורום, שוכח ממנה ולא מיישם אותה בכלל.
קורא אקראי שנכנס לפורום אחרי 10 דקות :
"וואלה, אני הולך לנסות את זה דקה אחרי שסגרנו על אירוסין. זה נשמע לי הגיוני !!!!!"
אחרי חודש :
"אהובתי היקרה, תקשיבי, עכשיו שכבר סגרנו, יש לי רעיון"
*מספר את הרעיון*
*הבחורה מבטלת אירוסין ועוזבת אותו*.
*שוכר חוקר פרטי לאתר את מי שהעלה את הרעיון*.
ככה לא נוצרים קשרים בין בני אדם. אם אתה מנסה לצנן את ההתלהבות של ההתחלה אתה מצנן את הקשר עצמו.
זאת לא סוללה של טלפון שאפשר להשתמש בה באופן חסכוני כדי שהיא שהיא תחזיק כמה שיותר זמן. אי אפשר להנדס רגשות ככה.
ובכל אופן, השחיקה נוצרת אחרי שנים רבות של חיים משותפים יחד באותו בית, רמת של קרירות בתקופה של הדייטים/אירוסים לא תשפיע על זה. דווקא התלהבות ראשונית ופרפרים תגרום למעבר להיות יותר נחמד וקל לעיכול ולא קפיצה אינטסיבית לכל הקרבה שבעולם עם אדם שאתה בקושי מדבר איתו פעם בשבוע.
השלב הזה, המרגש והמיוחד הוא מאד מאד משמעותי לבנייה.
הוא מאפשר התמסרות, הוא מאפשר יציאה מאזור הנוחות שלי כדי לבנות גשר לבן הזוג.
ההצעה שלך היא מאד רציונאלית, ובדיוק לכן היא לא נכונה ולא ישימה.
כי הרגש החזק הזה נוצר כדי להדליק את האש, רק אחרי שהאש קיימת בעוצמות מיוחדות זה מאפשר לזוג להוסיף עצים לתוך האש ולשמור על הגחלת.
וזו עבודה משמחת שנדרשת מבני 2 הזוג, היא שונה מההתחלה אבל עם אהבה עוצמתית, אפילו יותר מההתחלה..
זה יוצר חיבור חזק. החכמה זה לדעת להשאיר, להרחיב ולהעמיק אותו. להפוך אותו מאש בוערת שסופה להיגמר, למים שזורמים במעגליות. וכשיש מים שזורמים במעגליות, למרבה הפלא גם האש תתעורר מדי פעם ותבער בעוצמה.
כשנולד ילד חדש למשפחה, מתרגשים. אח"כ ההתרגשות מתקהה, אבל השמחה והאושר נשארים, למרות הקשיים. והאהבה לילד רק גדלה עם הזמן, ככל שמכירים אותו יותר וככל שהוא מתפתח יותר.
את העקרון הזה צריך לקחת לקשר הזוגי.
בחור מוצא מישהי שהוא פשוט מתחבר אליה והיא אליו וגם יש התאמה בשאר המישורים. הם מתחתנים. הוא מכיר ומגלה אותה יותר. אחרי כמה זמן היא הופכת לאמא. הוא מגלה בה עוד תכונות יפות, עד כמה היא מסורה ואכפתית לדוג'. וככה תמיד מתקדמים ומגלים עוד ועוד ומתחברים יותר בעומק. אין עמידה במקום.
הוא מסתכל על הילד האהוב שלו ורואה אותה בו, והכל מחובר והכל מתחדש והכל במקום גם בלי כל מיני גיוונים. טיול לילי של רבע שעה יוצר תחושת רוגע יחד עם חיבור עמוק וזה הכי מיוחד. לפעמים סתם ביום רגיל עולה בו התרגשות אליה, "לפעמים כשסתם צופה על הבנות כל כך קשה לי להחזיק את הדמעות".
מפה אפשר להתקדם- לגוון כדי להתחבר יותר ולהנות יותר. אבל גיוון לא יכול להחליף מהות. כמו שעם הילדים שלך יש שמחה ואהבה ביומיום הפשוט גם בלי גיוונים והגיוונים רק מוסיפים.
אין חוויה חזקה יותר מחיבור פנימי. זה נכון גם פיזיולוגית.
זה גם לא כ"כ הגיוני שבתחילת חיי הנישואין יש הרבה זמן ביחד ובכל זאת לא נמאס, ואילו בהמשך, כשטרודים יותר בעבודה ומשפחה וכו' ויש פחות זמן זו לזה, לא קופצים על כל שנייה פנויה שיש יחד ונהנים ממנה ונרגעים ומתמלאים.
לכן זה נשמע לי שהשאלה היא לא "איך שומרים על הגחלת" אלא "איך הגענו למצב שצריך לשמור על הגחלת ובלעדי זה היא נכבית". זה כמו שאם מישהו שלומד תורה הרבה שנים יגיד "ככל שאני לומד יותר שנים, יותר קשה לי לשבת וללמוד" נבין שיש פה בעיה מהותית באופן חיבור שלו לתורה.
יש אנשים נרקיסיסטים, אבל רובנו נורמטיבים, שבאמת רוצים זוגיות טובה ולאהוב ולהשקיע וזה נותן לנו סיפוק. אז השאלה היא איך מגיעים למצב הזה של שחיקה. לי זה נראה שיש בעיה מהותית כלשהי וזה לא סתם עניין של "טבע האדם".
יכול להיות שבגלל שאני רווק הרבה שנים ויותר מרגיש את החוסר אני רואה את זה ככה, שהרי עובדה שזו בעיה נפוצה, אבל זה לא אומר שהמבט שלי לא נכון מבחינה עקרונית.
(הערה טכנית. אין כאן שום התרסה או תרגיל או התחכמות. תדמיינו שזה באמת מה שקרה ותענו איך הייתם מגיבים)
ואז הבחורה שואלת אותך משום מקום, במיוחד אחרי שעד עכשיו קישקשתם על דברים קלילים ביותר :
"רשום בתורה
""וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָה – אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ, וְכָל־בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ כָּמוֹךָ.""
ואז היא מוסיפה "כמו שאתה יודע, גרך..הכוונה לנוכרי,גוי כמובן".
והיא ממשיכה :
"והשאלה שלי - נכנסה השבת.
האור בחדר שינה או תנור או משהו שמפריע לשינה, נשאר דולק בטעות -בגללך-, בישיבה שלך, בבית שלך, במלון שלך, לא משנה איפה.
אם יש לך אפשרות, תשתמש בגוי של שבת ?"
אתה בא לענות...
ואז לפני שאתה מתחיל היא מוסיפה בחיוך :
"חשוב לי רק להבהיר שברגע שראיתי את הפסוק הזה, שאומר במפורש, שגם גוי לא צריך לעשות מלאכה בשבת, כמוך, אז אין שום תרחיש בעולם שאשתמש בגוי של שבת ואם בעלי לעתיד חושב שיש מקום להשתמש בו במקרים כאלה ואחרים אז הוא לא יהיה בעלי ולכן אני מבררת עכשיו, כי מבחינתי זה אומר משהו וזה קו אדום"
מה אתה עונה ישירות לשאלה ?
איך אתה מגיב מעבר לתשובה הממוקדת ? ( ממשיך להפגש..או לא וכו')
פשוט תדמיינו סיטואציה אמיתית כזו, גם אם היא נשמעת מהסרטים
ונסו להסביר מה הייתם עונים באמת ואיך מגיבים
השאלה מופנית לנשים וגברים כמובן.
בהצלחה.
נ.ב אין חבר טלפוני ואין גוגל.
הצד השני בדייט ממתין לתשובתכם "עכשיו".
יש בפוסקי ההלכה גדרים מה מותר ומה אסור לגבי גוי של שבת. כמובן שעושים לפי ההלכה. אבל לא כל בחורה שקראה כמה פסוקים תחליט לפי מה שנדמה לה.
רק כי היא דעתנית, ובטח גם פמיניסטית.
אז רק כדי להטריל הייתי מראה לה את הפסוק ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך ומבקש ממנה לקרוא לי "אדוני המושל" ולפני שהיא מגיבה אומר לה בחיוך, אישה שלא תקרא לבעלה אדוני המושל כמו שאני מבין מהפסוק אז זה קו אדום בעיניי שמסמל הרבה דברים רעים, ואז זורק אותה.
וכמובן מצטרף ל@הסטורי לעיל מינה.
המקוריתמרושע. נקמני.
אהבתי
אולי יש לה ג'וק ספציפי על העניין הזה לכו תדעו
הייתי שואלת אם יש לה עוד גבולות אדומים
יכול להיות שטעתה, לא הבינה טוב, לא מכירה את ההלכה עד הסוף... קורה.
זה ממש לא הופך אותה לקראית.
אם חבר חילוני ישאל אותי מה הבעיה לנסוע במכונית בנזין בשבת, כנראה אענה לו שבתורה נאסר להדליק אש בשבת.
לא אגיד לו שהפסוק הזה גם נפסק להלכה ברמב''ם, ואחר כך בשולחן ערוך וברמ''א. פשוט אגיד שהתורה אסרה, אולי גם אצטט את הפסוק.
סתם דוגמה, כמובן, באותה המידה אוכל לכתוב עוד עשרות דוגמאות אחרות.
זה לא ש''אסור'' ללמוד הלכה מהתורה, ומי שלא יודעת שיש פסוק שחז''ל פירשו בצורה שונה מהפשט היא לא אוטומטית קראית.
ניכר שהיא לא מכירה היטב את הלכות שבת, או שהיא הולכת לפי קראות..?
ובלי קשר, האזהרה הזו מראש מוזרה.
ובלי קשר 2, אני לא מתחברת לאנשים שמציבים אולטימטום בלי להקשיב, בטח בדברים שהם לא מבינים בהם
ועם קשר 3, היא לא גמישה מחשבתית
ועם קשר 4: היחס לגישה הלכתית כזו או אחרת - את הטוו הגבר נותן בעיקר. והיא נשמעת שתלטנית
אז מסקנה: אם הייתי אתה, ברח!
מזכיר לי קצת את הבחורות הנחמדות עד למאוד שכותבות ככה בדיוק:
"לא מעשן!!"
"לא שותה!!"
"לא לפנות אליי אם אתה.."
"לא לפנות בלי.."
"לא עוברת למקום אחר!!"
"אני לא רוצה להתחתן!!" - אה סליחה זה הן לא כותבות אבל ממש קל לי לדמיין אותן אומרות את זה משום מה.
גם אם נניח ואני עומד בכל הקריטריונים למשרה רבתי הנ"ל, אעדיף למשוך ידיי מחשש קל לחיי. וד"ל.
ועכשיו באמת למה הסימני קריאה? הם מפחידים.
אם המזגן מכובה והמטפלת של סבתא שלי הדליקה אותו .. יכול מאוד להיות שבגללי אמרתי חם לי.. ובום דקה אחרכ היא הדליקה .. אמרתי לה השתגעת??
ואז היא אמרה לי אני גויה מותר לי
זהו חיללתי את השבת ??
אולי היה עדיף לנסח קצת אחרת אבל בכל מקרה לא עברת אפילו על דברי חכמים.
אם את ממש רוצה - תתני לה משהו במוצש
א' אמירה לנכרי היא שבות ולא "חילול שבת".
ב' כל עוד גם המטפלת נהנתה מהדלקת המזגן - אין עם זה בעיה.
ואז הדייט עובר להר המנוחות
ואני מוכן להדריך אותה.
כי היא לא יכולה לפרש את התורה בעצמה
לא כל אחד יכול להמציא פירושים
גוי שלא התגייר יכול לעשות מלאכה בשבת.
אין לו עניין בשמירת שבת (ואפילו בעייתי שישמור לדעת חלק מהפוסקים)
מותר לשאול שאלות
יש תשובות להכל.
לא להמשיך זה וודאי,
באותו רדע הייתי אומר. את דעתי הכנה ומסיימת את הדייט.
כמובן שלפני שנפרדים הייתי מבקשת אם שם אימה לתפילה על בריאות הנפש.
יש לה 3 ילדים בבית
אחד מהם בן חודשיים
שעה אחרי כניסת שבת נופל החשמל
שואל אותה מה היא עושה במקרה הזה?
וישר עונה לה: את תופסת גוי של שבת מהאוזניים ומביאה אותו גם אם הוא לא רוצה
שזה מצריך שאלת רב/לימוד הסוגייה לעומק.
מצאה חן בעיניו
לפחות הבינה המלאכותית הבינה 
אני מבינה לגמרי את התסכול שלך! הביטוי "אספר בהמשך" בפרופילי היכרויות הוא באמת די מעצבן ולא יעיל.
הנה כמה סיבות למה אנשים משתמשים בו ומה הבעיה עם זה:
* ביישנות או חוסר יצירתיות: לפעמים אנשים פשוט לא יודעים מה לכתוב, מתביישים לחשוף מידע אישי בשלב מוקדם, או שפשוט אין להם כוח להשקיע בכתיבת תיאור מעניין.
* רצון ליצור עניין/סקרנות: חלק חושבים שזה גורם לצד השני לרצות לשאול ולגלות יותר, אבל בפועל זה בעיקר מתסכל.
* חוסר רצינות: במקרים מסוימים, זה יכול להעיד על חוסר רצינות בחיפוש, או על מישהו שלא ממש מעוניין להשקיע בבניית קשר.
למה זה לא עובד?
כמו שציינת בצדק, המטרה של פרופיל היכרויות היא לתת הצצה ראשונית למי שאתה, כדי שהצד השני יוכל להבין אם יש פוטנציאל להתאמה. כשאין שום מידע, קשה מאוד ליצור עניין או להבין אם בכלל יש טעם להמשיך את השיחה. זה מרגיש כמו שצריך לנחש.
מה אפשר לעשות?
* התעלמי: אם אין שום דבר מעבר ל"אספר בהמשך", לרוב עדיף פשוט להתעלם ולעבור לפרופיל הבא. יש כל כך הרבה פרופילים אחרים עם מידע, למה לבזבז זמן על מישהו שלא השקיע?
* שאלי בעדינות: אם משהו אחר בפרופיל (תמונה, כמה מילים אחרות) כן מושך את תשומת ליבך, את יכולה לשלוח הודעה ולשאול באופן ישיר, למשל: "היי, ראיתי את הפרופיל שלך. סקרנית לדעת עליך קצת יותר מ'אספר בהמשך'. מה הדבר שהכי חשוב לך שאדע?"
* קחי בחשבון שזה דגל אדום: במקרים רבים, פרופיל ריק או עם מידע מינימלי עלול להעיד על חוסר השקעה או על מישהו שפחות רציני בתהליך ההיכרויות.
בסופו של דבר, אתרי היכרויות נועדו לסנן התאמות פוטנציאליות, והביטוי הזה רק מקשה על התהליך. עדיף להתמקד בפרופילים שכן נותנים לך מספיק מידע כדי להרגיש שאת יכולה לקבל החלטה מושכלת.
תודה בינתוש😅
אתן לא תחפשו יותר שידוך
מה נעשה?
אנחנו הגברים,
איך נתחרה בבינה המלאכותית?
שאלה נהדרת, יש הרבה תשובות לזה.
יש כאלה שיתאהבו ברובוט, יש כאלה שימצאו מזור לבדידותם באמצעות הבינה ויש כאלה שיחפשו את הקרבה האנושית והחיבור הנשמתי הישן והטוב