אני לא מצליחה להשתחרר ממנו. יצאתי עם הרבה אחריו ואני תמיד משווה אותם אליו. לא מצאתי מישהו שהצלחתי להמשיך איתו למשהו רציני.
הוא אפילו לא הסביר לי למה הוא חתך. פשוט הלך ואת ליבי השאיר פעור.
קיצור מה אתם אומרים על זה? מכירים מישהו שעשה את זה? שהציע לנסות שוב למרות שהצד השני חתך?
אני חייבת להרגיש שהבחור רוצה...
לא בא לי להיפתח מדי או לפרגן לאיכות הקשר שלנו לפני שזה בא ממנו. אין לי כח לסימנים ולפרש רמזים אני צריכה שיגידו לי . בינתיים כמובן אני סבלנית אבל המוח רץ קדימה.
איפה האיזון בין להתמקד בחוויה שלי ובין לנסות להבין מה הוא חושב?
ובכלל, באיזה שלב בקשר הגיוני כבר לצפות לשמוע ממנו שטוב לו? כל כך חשובה לי התחושת ביטחון בשביל התקדמות רגועה בקשר, גם אם עוד לא יודעים שזה זה.
שזה גם מה שהוא אומר לעצמו או מרגיש...
מה שנותר זה רק להיות עם אומץ ולנסות...
אפשר בעדינות...תביעי את עצמך אין לך מה להפסיד...
אני חושב שזו עמדה נפשית טובה מאוד תבטאי את עצמך אל תפחדי....
והעיקר נראה לי, אם שניכם מספיק בוגרים להבין שלא באתם לשחק משחקים, ואתם כבר אחרי כמה פגישות,
אי אפשר עוד שלא תתקשרו ביניכם בצורה פתוחה וישירה כזאת.
תקשורת טובה היא הבסיס לכל קשר שיצליח לך, לא רק בדייטים, אלא גם אחרי הנישואין, אין נוסחת קסם אחרת. ואם הוא לא יוזם, תיזמי את.
עד היום הייתי בטוח שזה גבר
מחילה אם לא קשור וכו'
ככל שאנחנו יותר מביאים את עצמנו ויותר נוכחים בסיטואציה, אנחנו יותר טובים, יותר מעניינים, יותר מבינים את הסיטואציה ויכולים יותר לנתח ולהתנתח.
פחות שכל, גם ככה מצד הדכל יש עוד הרבה מאוד סיבות גלויות וסמויות ללמה לא ולמה כן.
פגישה שלישית רביעית טריוויאלי.
הוא עצמו נמצא במידת פתיחות כמו שלך?
כל פעם משהו פותח עוד קצת ואז רואים את התגובה אם יש פתיחות עוד או סגירות.
בצורה ישירה עוזר מאוד לעשות זאת בדייט שלישי רביעי כדי לתת יציבות ובטחון לקשר (לא רק לאחד הצדדים, אלא לקשר עצמו)
מטרת הקשר היא רק להיות בקשר זוגי היה אפשר להבין את הלבטים(נראה לי)
אך מכיוון שהמטרה כאן ברורה לכל והיא הסיבה להתכנסות. חתונה הקמת בית וכו'...
נראה שכבר בפגישה שנייה שלישית הצדדים צריכים להפתח
ולומר האם טוב ומה דעת הצדדים על המשך הקשר.
היה וכבר הגעתם לפגישה חמישית ומעלה ואיש לא מדבר על זה אפשר לצאת מתוך נק' הנחה שזה טוב
אחרת אף אחד מכם לא היה ממשיך להפגש.
אני חושבת שזה צורך נשי מאוד חזק .. שיראו לנו שרוצים, כדי שנרגיש ביטחון , אם את לא יודעת את זה את לא יכולה להרפות , והאי וודאות כואבות לנו ..
זו עבודה שכל הזמן אני עושה עם עצמי .. בסוף זה גם אמונה וגם לתווך לבחור מה הוא מרגיש..שזה קטע כי אצל גברים הצורך הוא אחר ..
קצת בדיליי..
הייתי צריכה לחשוב על הנקודה הזאת .
ניסיתי בכמה הזדמנויות לרמוז ולהוביל לשם את השיח , האמת שללא הצלחה. זאת עדיין תעלומה בעיני. 6 דייטים (ועכשיו נגמר).
בעיקר התמקדתי בחוויה שלי, לי עוד לא היה ברור לאן זה מתקדם. למרות שאין ספק שזה יכול לשדרג את השיח ויותר להבהיר דברים- גם אם בסוף נפרדנו. אני תוהה אם הוא היה מעלה את הנושא, אם זה היה נותן לי ביטחון ויותר רצון להמשיך.
טוב עשית ..
תחשבי על מקרים אחרים שיצאת עם בחור והוא נתן לך ביטחון ..לא צריך להשוות אבל עצם הידיעה שבחור רוצה זה בא לידי ביטוי במעשים
אז אחרי 6 דייטים הוא לא יכל לתת ביטחון חזק יותר? רצון שהוא פה איתך ?
אם יש ספק אין ספק.. זה סתם מריחה
זה בסיסי בטווח הרחוק את לא תאהבי אותו ככה
רק רציתי לומר באופן כללי, שלפעמים בחורים פועלים באופן מסוים כי הם לא יודעים למה הבחורה מצפה. ובהקשר הזה תקשורת זה מאוד חשוב. לכן אם יש ספק - לא מחליטים על סמך כך, אלא משוחחים. לדוגמא, בעלי לא יצר קשר בכלל בין הפגישות, למעט כדי לקבוע את המפגש הבא. זה היה כך כמה וכמה פעמים (לא זוכרת בדיוק, כי זה היה מזמן. אבל חמישה-ששה דייטים בערך?), עד שיזמתי שיחת יחסינו לאן, ובמהלכה העלתי גם את הנקודה הזו (מאז קיבלתי טלפון כל יום). וגם בטווח הרחוק שהזכרת - זה בסיסי לתקשר, כי כמעט בוודאות יהיו עוד הרבה דברים שהאיש לא יידע שאשתו רוצה ומצפה.
ספציפית פה זאת לא היתה הסיבה שגרמה לי לחתוך אלא הצטרף לעוד דברים .. אבל מסכימה שזה בסיסי לתקשר את זה.
מצד שני אני יודעת אישית שזה מבאס אותי לפתוח את הנושא בעצמי. יש בזה משו שמעייף אותי. אז מנסה בעדינות.. ויש גבול לתמימות ולעין הטובה על בחור ש"אולי הוא פשוט לא יודע איך לנהל את זה".
אולי הוא פשוט לא מספיק בעניין או מפחד לקבל החלטה בעצמו?
נשמע שיש לך חרדה ממש מאזעקות, זה לגיטימי ומובן ממש.
מהניסיון שלי אזעקות בדייט זה אחלה זמן לספר סיפורי אזעקות ולצחוק קצת.
כמובן שללכת לממד ולא לזלזל בתרחיש (גם דרך טובה לבדוק אגו של בחור ואת היחס שלו לסכנה) , ותוודאו שיש ממ"ד קרוב, אבל אני מאמינה שאפשר לקחת את זה למקום חיובי.
בהצלחה ממש! יש לך את זה!!
אזעקות היה גם אתמול ולא פחדת.
(;
וגם עשיתי סוויטץ במוח.
נתתי לה' להחזיק את הפחדים שלי, האישיים והמדיניים. וזה שיחרר.
טוב וידוי, אני לא שואלת את זה כי זה הסיטואציה שלי כרגע.
אבל בגלל שזה קורה כמעט לכולם והתרחיש הזה עלה לי עכשיו, אשמח שתענו-
(זה לא משנה מי הבחור ומי הבחורה, כתבתי מהצד של בחורה כי אני רואה את עצמי בסיטואציה)
זוג יוצא לדייטים במשך תקופה קצרצרה, כמה פגישות בודדות, הבחורה קצת סקפטית אבל ממשיכה מדייט לדייט כדי לנסות בכל זאת לתת צ'אנס, ובגלל שבסה"כ יש אווירה טובה והיא כן נחמדה ו'זורם' להם ביחד, היא מרגישה זשהבחור מתחיל להיקשר, אפילו שהיא עמוק בלב ממש לא שם.
איך נכון מצידה לפעול?
היא צריכה לדאוג לוודא שהוא לא 'יבנה' על זה שהיא נראית כלפי חוץ מרוצה?
היא צריכה להחצין את זה שהיא לא ממש בעניין עדיין?
ו.. אם זה יגרום לאווירה פחות טובה בדייטים?
תחשבו שזאת סיטואציה שהקשר לא מאוד מתקדם, ולא בטוח שהוא או היא כבר בשלים לאיזו שיחת יחסינו לאן, הם דיי בהתחלה אבל היא חוששת שאם תמשיך להיות נחמדה אליו, הוא עלול להתאכזב, מצד שני היא רוצה לתת סיכוי לקשר ולא להבליט את מה שפחות מוצא חן בעיניה.
איך נכון לפעול?
החתיך של השכבה, הפייטר של הסיירת, הגאון של האוניברסיטה, זה-שלא-מפסיק-לקבל-הצעות ואיך למען השם הוא-לא-מצא-מישהי-עד-עכשיו?
החלום של כל אמא פולניה, מרוקאית ושאר ירקות...
החלום של (קחו נשימה) : מרפאות בעיסוק, עו"סיות, מהנדסות, מורות, מעצבות, בלונדיניות, מתולתלות, רווקות, גרושות, אלמנות.
זה אני.
קליפה שעוטפת את עצמי האמיתי, הביישן, הפוחד פחד מוות משתק מהדבר המפחיד הזה שקוראים לו זוגיות, אהבה ,חתונה, משכנתא, טיטולים, חוסר שינה.
לחשוף לב, רגשות ומחשבות כמוסות. מה אני צריך את זה?
יש דיבור על דור ה- x,y,z. אני התוצר לתפארת-מדינת-ישראל של הדור הזה: אינדיווידואליסט, מצליח, וורקהוליסט, חברים בלי סוף, לימוד תורה קבוע. חיים מלאים.
ו...יש את הקול הזה שמנסר לי, המצווה המפחידה הזאת: פרו ורבו.
לא מצליח לראות את עצמי שם. בן 18 לחופה. תכפילו. ועוד כמה שנים. שלשום "חגגתי" 40.
אז מה היה לנו שם? מסעדה, עוגה, נרות ותהום של כאב. חיוכים מאולצים, איחולים עוד יותר מאולצים כאילו אף אחד כבר לא מאמין שזה כבר יקרה מתישהוא.
אמא העליזה תמיד- ניקתבחשאי את האיפור שנמרח לה כמו פסים שחורים של סורגים, סורגי בית הכלא הבלתי נראים שמקיפים אותי.
ורק אחותי הקטנה בפטפטנות הבלתי נגמרת שלה הצליחה קצת לדחוק את מסך הייאוש.
וימש חושך? ההוא ממכות מצרים? ככה זה היה. חושך סמיך שעוטף ומכסה את הכל.
יש מישהי בעולם בשבילי? בשיחות הבלתי נגמרות, הכועסות, המתריסות, המתחננות, המייחלות שלי עם הריבונו-של -עולם אני מנסה לפצח את החידה הזאת.
אני שוקל לפתוח גמ"ח. גמ"ח ספרי זוגיות. כל ספר חדש שיוצא על זוגיות כבר למחרת אצלי על המדף. בטוח שפה אמצא את התשובה.
תשובה. איזו מילה כבדה. ואלול עכשיו. החגים בפתח. ושוב אלבש את חולצת המעצבים והיום ראיתי כבר שערה לבנה בזקן. תוך שניה היא עפה לפח.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
" את לא יכולה להישאר ככה. פו הדב( נראה לי שזה הוא) אמר פעם שאם מחפשים בטח מוצאים דברים נפלאים. את לא יכולה להישאר עם האמונות המגבילות שלך ורשימת המכולת שסידרת לך: איך הוא ייראה( אלמנטרי בלנסטון וטי שרט ), במה יעבוד( ממהנדס ומעלה), זקן צמוד וג'יפ עוד יותר צמוד.. מה את חושבת? את יודעת יותר טוב ממי שאמר והיה העולם? נו, באמת." החברה הכי טובה המעצבנת הזאת שתמיד זורקת לי הכל בפרצוף, עדינות והיא לא ממש הולכים ביחד..
בודדה כל כך, מייחלת, מצפה , מתפללת, נשברת, אוספת את השברים בפינצטה דקה, מסדרת את פאזל ליבי המדמם, מתלבשת, מתאפרת, שוקלת איזה בוטוקס קטן לקמט הזה שקורץ לי בין הגבות, עושה את כל הסגולות, יוצאת עם כל מה שזז, מתפשרת, שונאת את עצמי שהתפשרתי, מדליקה נרות לצדיקים, עושה הפרשות חלה. והמשקל בהתאם.
הציפורים בעמוקה? כבר חברות שלי. עושות לי מטס כבוד כל פעם שאני באה. ואני באה. אוהו, כמה שאני באה.
והקפאתי ביציות. שיהיה.
בת 38(אמא'לה) , כבויה ואבודה.ו הוא הפציע מתוך ערפל חיי.
בן 50 מצא את אבידתו .כבר לא תלש כל שערה לבנה שהעזה לבצבץ. אספנו יחד שני לבבות שבורים שהיו מונחים בקרן זווית כאבן שאין לה הופכין.
ומתחת לחופת הכוכבים האינסופיים, המרצדים להם בברכה שמיימית , בשקט הטהור חייכנו חיוך צופן סוד ."חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים " לחש האיש שלי . והבטחנו לפתוח בית ולב. תבואו.
פער גילאים רציני
ואפשר לומר את זה גם הצד של הבחור
אבל עדיף לא לשפוט
תודה. הסיפור לא אמיתי. כתבתי אותו לפני מספר שנים והחלטתי היום להעלות אותו
שונות.
מקסים מקסים
באמת!!
המייל שלי הוא shremiris@gmail.com
לא נרשמנו ל-7 בשביל הקטע הזה דיינו.
תודה על השיתוף!
ציפיתי לפאנץ' הרגיל..
חשוב להזכיר ולהנכיח מדי פעם את הצד שהעלית
אני כבר סבתא ונושא חוסר בני/ בנות זוג קרוב לליבי.
רציתי לעורר תשומת לב שלפעמים צריך קצת לצאת מקופסת המחשבות המקובעת. לפתוח לב לרשימת מכולת עם פריטים אחרים...
לעניות דעתי גם וגם.
הכרתי מישהי שלא היתה מוכנה להתפשר על משהו
שבעיני היה ממש איזוטרי, אבל ממש. בעולמה הפנימי זה היה ייהרג ובל יעבור . לפעמים צריך להאיר והשינוי המחשבתי בוא יבוא
יש זוגות שמתחתנים בזמן הקרוב
ובגלל המצב הבטחוני לא יכולים לעשות אירוע כרגיל ולהזמין את כולם
אז חבר יצא ביוזמה של לפתוח ערוץ יוטיוב ששם יוכלו לשדר בלייב את החתונות...
כדי שמי שלא יוכל להיות פיזית יוכל לפחות לשמוח עם הזוג מרחוק
רק בעיה קטנה, בשביל לעשות לייב ביוטיוב, צריך שיהיה לערוץ 1000 מנויים
כרגע הערוץ על כ950 מנויים אז מי שיכול לתת עזרה קטנה ולהירשם כמנוי זה יעזור ממש
כמובן שאם יש פה גם זוגות שמתחתנים בזמן הקרוב ורוצים לשדר את החתונה בלייב, או שאתם מכירים זוגות כאלה מוזמנים לפנות אלי בפרטי ואני אעביר את המספר של החבר המארגן
שנשמע רק בשורות טובות ומשמחות בעזרת השם
אשריכם ישראל
ראיתי מישהו שעשה בלי 1000 מנויים ביוטיוב עם אפליקציה
אם את יודעת אז אשמח...
ותודה על הקישור
אני אסתכל
בדיקה קטנה בגוגל, וגם בערוץ שיש לו (52 עוקבים) אני רואה שאני יכולה לשדר בלייב.
בהצלחה ומזל טוב בכל מקרה!
עכשיו אני רואה שככה גם ג'מיני כותב
אני אעדכן את החבר
תודה!
בשביל לשדר מהטלפון צריך 1000. או עם אפליקציה, כמו שכתבתי למעלה
ניסיתי לשדר גם מהפלאפון בחשבון הזה - זה עבד.
אני מספר לשדכנית על משהו בריאותי שיש לי כחלק מהפרטים עלי
ואז היא אומרת לי "ה' יעזור, תתפלל תחזור בתשובה, אולי עשית איזה עבירה שבגללה אתה סובל"
התבלבלת גברת את שדכנית, לא רב בקבלת קהל
(זה לא עצבן אותי ברמה גבוהה, אבל זה גם די פוגע)
אני לא אוהב לתקוף חזרה... אפילו שלפעמים זה עולה לי בהרגשה רעה אחרי זה שלא הגבתי
לא יודע, אולי אני עדין מידי.
אין שום תועלת לתקוף בחזרה, תכלס איזו תועלת תהיה לך מזה. וכבר אמר הפילוסוף "אל תשליכו פנינים לפני חזירים".
מה שכן, תניח שאישה לא אמפתית כנראה לא הייתה קשובה לצרכך ונמוך הסיכוי שהיא תדע להתאים לך בת זוג.
אז אנחנו נתפלל עליך (לשידוך) 
היא צריכה לעשות תשובה לכתחילה
לפני שהיא משדכת ומאבחנת בלי רשות
יש לה גם ידיעות מתי יבוא משיח?!
קח בחשבון שיתכן שמגיעות לאותה שדכנית בנות עם תפיסת עולם דומה. לא רק התפיסה הגלויה שעומדת מאחורי המשפט הזה שהפריעה לך, אלא גם תפיסה נסתרת שיתכן קיימת- המבט על גבר כחוטא (אולי בפועל אני טועה, אבל בוודאי שהחשש אמיתי. המדד הוא האם היא אומרת את זה גם לבת שבאה אליה עם בעיה בריאותית באותה רמה).
לא זכור לי שניתנה לה נבואה
וכן לאמור.
וזו צורת התבטאות שהשדכנית רגילה בה.
נכון זה לא טאקט, אבל שאני שומע תמיד חוסר טאקט שנובע מטוב לב אז זה בסדר
ואם הייתי מולה היא בגדול היתה זצל
בני זוג אומרים איך אלה קשורים אחד לשני... שני הפכים שאף אדם הגיוני לא היה מחבר
לכן בתור שדכנית לא כדאי לוותר עליה, לך תדע 
כי כדי להציע את הזיווג הנכון לפעמים צריך לפעול בצורה לא הגיונית, אז אולי בזה היא טובה
כמובן שזה בצחוק..
העצה הכי טובה היא לדון לכף זכות ולקוות שבזכות זה בע"ה תמצא את משאלת ליבך בקלות
אם היא תתקשר אני אענה ונראה אם היא תתמקד רק בהצעות או גם בתוכחות
למרות שחשבתי לא לענות, אבל יאללה שיכנעת אותי.
ותודה על הברכה. אמן 🙏
היא הדוברת של אלוהים?
אולי אתה סובל כי אתה צדיק וזה כפרה על העם??
מתחברת כל כך לשליחות הזו וזה רק הולך ומתברר לי שזה (כרגע) מה שנכון לי.
ואני לא חיה בסרט, מכירה מהבית.
אבל עדיין כששואלים אותי מה אני מחפשת- קשה לי לומר בחור שמחובר לבית מדרש ועם זאת בעשייה- בצבא.
מהצד השני חברות שלי יכולות לפרט מגילה על מה שהן רוצות בדמות האברך שהן מחפשות (בישיבה הזו והזו, כך וכך שנים, עם נוקיה וכו) אבל משהו באיש קבע שאני מחפשת תקוע לי בגרון.
אני מתלבטת אם זה שלי, או שבאמת זה השדר שאני מקבלת מהסביבה שבה.
מה דעתכם? זה רצון שאמור להיות לגיטימי ומוערך או מוזר וחיצוני?
(כמובן בלי לדבר על איפה בכלל מוצאים בחורים כאלה🤦♀️)
ברור שצריך בירור מה זה אומר ואם מתאים לך אבל נקודת המוצא צריכה להיות אמון במה שאת רוצה שהוא טוב ומתאים לך. ואז גם אם מגלים שלא מתאים שלמים עם השינוי ויודעים שזה לא סתם נסיגה מתוך חשש
יש מה שאת מחפשת ומה שאת רוצה, מה זה משנה מי יעריך או מה הוא יגיד?
ולגבי ה*כרגע* מה הכוונה? עכשיו מתאים אבל עוד שנתיים שלוש כבר לא? אם את רוצה איש צבא שנמצא בעשייה והשקעה וכו' את צריכה לקחת בחשבון שזה כנראה מה שהוא הולך לעשות, אם תמצאי בחור שבראש שלך עוד שנתיים לחתוך מדהים, ומה אם לא? אם זה בחור שכמו שאת מחפשת נמצא בהשקעה ענקית בצבא ובעשייה מדהימה למען העם מתוך שליחות שבוערת בו ורואים אותה בעיניים, תבקשי ממנו לצאת עוד כמה שנים כי כבר עכשיו זה לא נכון לך?
אני לא יודע מאיזו סביבה את באה אבל מאוד יכול להיות שזה נובע משם.
וסתם עצה, תחשבי עם עצמך מה מפחיד אותך מלהוציא בפה שזה מה שאת רוצה, וספציפית להוציא מול אותם אלו שאת מחשבנת להם כי סתם אדם ברחוב לא נראה לי יעניין אותך מה הוא חושב אם בעד או נגד ולמה. ממש דמייני סיטואציה שבה את אומרת לה / להם שזה מה שאת מחפשת ומה הם עונים וככה תוכלי להבין מה מרתיע אותך ועל מה זה יושב.
מלא בהצלחה
אני ידעתי שבטוח אני לא רוצה בעל אברך.
מה הקשר שיש לי חברות שה הדבר היחיד שחיפשו? לא רציתי
הייתה לי התנגדות פנימית לבעל שלא עובד. גם אם זה אומר שהוא לומד תורה. (יודעת מעולה להדוף עגבניות)
והיחידה שצריכה לחיות עם ההחלטות שלך והבחירות שלך זו את. לטוב ולמוטב. ולכן, הייתי גם חושבת מעבר לאידאל ולמה שאת מכירה, איך את רואה את הזוגיות שלך ביומיום כדי להיות בטוחה בבחירה בלב שלם
אך כדאי שתבחני טוב טוב עם עצמך, אם זה מתאים לך..
אם זה לא מתאים לך (כפי שיבואר להלן), אז גם אם את רואה בזה שליחות עצומה, עדיף לך לא להיכנס לזה..
את אוהבת להיות לבד ביומיום?
את יודעת לקבל בלתמי"ם בקלות?
את רואה את עצמך מחזיקה משק-בית לבד?
את לרוב פותרת קשיים לבד?
אם את עונה על השאלות בחיוב, אז זה יכול להתאים לך.
אם לא, אז כדאי לך לבדוק אם אכן זה מתאים לך לממש את הרצון.
מנגד, יש חיפוש שבו את רוצה בעל ששותף לדרך, ומגלם את הערכים הללו. ההבדל הזה מאפשר לצאת מהסטיגמה ופותח אפשרות להתחבר לצד השני בתור מישהו ערכי במובן הרחב יותר. ככה במקום איש צבא את מרחיבה את המנעד לאיש עשייה. במקום אברך, תלמיד חכם שאולי כבר מחוץ לישיבה.
בהחלט יש בזה עניין שזה מאוד גורם לך לתחושת שייכות חזקה. הן רעיונית והן ריגשית.
אם תרצי לפתוח את המעגל ליותר רחב (וזה בסדר גם אם לא) אז את תצטרכי לראות מה הנקודה הפנימית של מה שאת מחפשת ואיך היא באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. לדוגמא מי שעושה קרבי אז נגיד זה אומר על מודל 'גבריות' מסויימת. המודל הזה יכול להתסבטא גם בתקשורת עם אברך או גם מישהו אחר שהוא לא חייל בצורות אחרות. אגב, יש גם אנשי קבע שהם לא קרביים. מעניין אם זה לדוגמא כן ידבר אליך..
כמובן כדאי מאוד שקודם כל, כל תחושה שלך תקבל מקום ואח"כ את תוכלי לחשוב ולהתבונן על מה היא יושבת ולראות אם כדאי להתגמש או לא אם יש צורך.
שסיים לאחרונה 3 שנים ביחידה מובחרת,
כנראה- ויכול להיות שאני ממש טועה אבל מה שאת רוצה זה מישהו בעולם העשייה, מישהו שחי בגדלות ולא מתפשר על הערכים שלו וכ
כי תאמיני לי. את לא רוצה להתחתן עם איש קבע. אין לך מושג למה את נכנסת
כמובן שזה חיצוניות ברמה מסוימת, אבל בהחלט חיצוניות של דברים חיוביים וטובים
גם אברך זה מעולה, וגם זה חיצוניות במידה מסוימת
(חיצוניות - משהו שמבחינת החוויה של הזוגיות והבית שתקימו יכול להיות באותה רמה גם בלעדיו, אבל הוא נותן תחושה חיובית ותחושה של נוכחות של הדברים שאנחנו אוהבים או מעריכים)
הכי לעניין לדעת מה את רוצה ולבקש מה שאת רוצה
בעזר ה' תתחתני עם קצין שהוא בן תורה או בן תורה שהוא קצין(:
כי זה מבטא מסירות נפש?
כי זה כנראה מעיד על אופי מסויים? או סגנון?
אני הכיייי מזדהה עם מה שכתבת פה. אבל, בסוף צבא זה רק סטטוס בחיים
צריך לחשוב טוב האם יכול להיות מישהו כמו שאת מחפשת שכבר סיים צבא. או שלא המשיך לפיקוד. אם הנקודה תהיה אצלך מבוררת כמו שצריך אז תרגישי גם יותר בנוח להגיד את זה לאנשים.
בגלל פטור רפואי, ובכל זאת הנושא מאד קרוב אליי, אז זה משהו שלפעמים מרגיש חסר בו ויש קטע כזה של רצון להשלים אותו
אז אני יכול לפעמים להבין מאיפה זה בא...
מצד שני, מבין שזוגיות זה בעיקר הסתכלות על העתיד ולא רק על העבר וכל העשייה המבורכת, ותמיד טוב לעשות ולהתקדם הרבה יחד, ויותר חשוב שיהיה מציאת חן, חיבור וכימיה מכל הרשימות מכולת
כל רצון מכובד...
האם יש לזה קשר לזוגיות?
לא...
תבדקי מה הנקודה הפנימית מבחינתך בלהיות איש קבע...
את אפילו קצת כבר ענית השאלה.את מחפשת שליחות גדולה...
אז תחפשי אדם עם שליחות גדולה.
וגם בזה למרות שזה מוערך מאוד...
עדיין התא המשפחתי הוא הדבר הראשון שבונים הוא יכול להתבסס על ערכים משותפים אמונות שליחות וכו'
אבל הבסיס זו עבודה משותפת הבנה הכלה אכפתיות רגישות וכו וכו'.
אדם כזה יבנה איתך בית מאושר גם אם הוא לא איש קבע או כל דבר טוב אחר שאני מאוד יכול להעריך אבל זה לא מה שיעשה לך חיים טובים ומאושרים איתו.
לכן אני חושב שכדאי להיות פתוחה...
חות מזה שהחיים באמת כל כך חזקים שהם לפעמים מביאים אותנו למקומות שלא חשבנו...
לא תמיד יש הזדמנויות בגלל מציאות החיים...
ואת מוכנה לשאת במחיר של ההקרבה, אז תצייני זאת כחשוב לך (בכרטיס/לשדכנים)
זה ממש לא משנה מה לגיטימי מבחינת החברה אלא מה טוב לך.
מעריך את ההקרבה והרצון,
בהצלחה רבה!
אני בחור בסך הכל עם תפיסת עולם תורנית מגובשת, עוד לא שם לצערי, אבל מוכן לשינוי בכל רגע כמעט.
ב"ה גם בתחום המידות אני משתדל להיות טוב ובשיפור (אגב אשמח לאיזו סדרת שיעורים או ספר מעולה)
מבחינת מראה די סבבה ב"ה גם
אבל איכשהו אני בא לא בטוח בעצמי מבחינת מראה עוד (לא כזה שרירי ובנוי 😅) ומבחינת כיוון מקצועי ואפיק פרנסה
לא יודע אם זה מספיק לבחורה או לא (אני כבר לא כזה צעיר וכמה שנים הקדשתי לישיבה. בקיצור, מרגיש בתקופה האחרונה שאין לי הרבה מה להציע, וכל פעם רואה כאלו שיש להם חיים מלאים (עבודה/לימודים או גם וגם, תחביבים, כושר גופני, לימוד תורה קבוע, הכל מסודר כזה) ואני לא מבין איך להגיע לשם עדיין, הייתי שם לפרקים אבל הרבה זמן לא שם.
אני מרגיש שכשהיא תגיע אוכל באמת להתחיל את החיים המלאים שייחלתי ומייחל להם, הגיוני? לא רוצה לתלות יותר מדי בזוגיות וחתונה אבל ההיסטוריה שלי מוכיחה שאני פורח שם 🌻
והיום בעלי המפרנס העיקרי, וב"ה בכבוד
והוא לא התכוון לנקות משרדים או לעבוד בנקיון.לא שזה לא מכבד,אבל היו לו את השאיפות שלו. ולפעמים זה לוקח זמן.
אני מבינה שאתה מתכוון לרצינות ומחויבות בגדול, וברור שזה חשוב גם בעיניי. אבל גם שאפתנות היא חשובה. כל עוד עושים לשם דרך מן הסתם וברור ל2 הצדדים שהגבר לא מתכוון לשבת בבית ולהסתמך על אשתו
אני רוצה קשר עם אישה. להקים בית בישראל.
אבל אני עוד לא בשל לזה. יש לי עוד דרך לעבור לפני.
אני רוצה להגיע לזה בהיר יותר, שמח, חי, מבורר יותר, בריא ורפוי וקרוב לעצמי יותר. להשלים יותר עם חלקים בתוכי ובחיי.
זה פער ענקי בתוכי. זה מתסכל, זה מחליא.
ולשמור על עצמי בכל זה, לשמור את העיניים, את הברית, את הנפש נקיה ותמימה לאשתי בעזרת ה' זה קשה מאוד.
הפער גורם לי ללכת לאיבוד, להתבלבל.
אני נושא קרע בתוכי שגורם לי הרבה בלבול כאב נפילות וחוסר שקט.
אני לא יודע באמת מתי נכון לי להתחיל לצאת, וכרגע זו בחירה שאני לא מרגיש שאני מסוגל לעשות.
ואם אני לא יוצא אז באלי להתפתח בשקט ובשלום עם עצמי מה שלא כל כך קורה...
אוי טאטע
צריך להגיב יותר באריכות ואין לי זמן לזה כרגע, אבל רציתי להתחיל בזה.
אתה בן אדם. אתה עושה מה שאתה יכול. גם מי שתפגוש במסע גם היא צריכה לעבור את המסע בעולם ואולי את המסע איתך. תשחרר. תתקדם. אם משהו מפריע לך אז תעשה עליו עבודה אבל אל תשתגע ותצפה להגיע לנישואין מושלם. זה לא עובד ככה.
אשמח מאוד שתרחיב כשתוכל.
אתה צודק שאני צריך לשאול את עצמי אם אני מחמיר מדי עם עצמי, זו שאלה טובה.
מצד שני אני כן מאמין שיש איזה קו מסויים שמתבטא ביציבות, סדר פנימי וחיצוני שאני רוצה לפגוש מתוכו משהי ולפני מרגיש לי בוסרי ולא בוגר ובוחר. כאילו להכנע לדרישה שיש בי לקשר ולהקמת בית לוותר על המקום הבוחר והבשל יותר.
עוררת בי מחשבה שזו שאלה מאיפה מגיע הרצון הזה להגיע בשל יותר, האם משיקול דעת ענייני או שיש פה פחד ואיזו צפיה מחמירה עם עצמי.
לדעתי לא משנה כמה תעבוד על עצמך, ברגע שתתחתן, תצטרך לעבוד על עצמך עוד.
לא כדאי לייאש, זוגיות זו באמת התמודדות עצמית ולא רק זוגית.
השאיפה להיות 'שלם' כביכול לפני זוגיות לדעתי לא ריאלית. העבודה שלנו היא עבודת חיים. והרבה פעמים הזוגיות וההתמודדות בתוכה היא זו שמאפשרת את השינוי בצורה הטובה ביותר.
לעשות עבודה רגשית על יציבות ועל סדר, ובמקביל להתחיל לחפש ולהבין שהתהליך הזה לעולם לא יסתיים עד הסוף וזה בסדר.
f
אנחנו כל החיים משתלמים ועובדים על עצמנו ועל המידות. לדעתי בשביל להתחתן צריך בעיקר רצון. רצון לעבודה על המידות והשקעה בזוגיות ובבניין הבית.
יכול להיות גם שאתה מרגיש שאתה צריך קצת זמן לקבל ולאהוב את עצמך כמו שאתה, כי לפני שאנחנו מכניסים עוד מישהו לחיים שלנו אנחנו צריכים קודם כל לקבל, לאהוב, לסלוח ולחבק את עצמנו, עם כל הפגמים.
וכמו שכתבו פה, אל תיהיה קשוח עם עצמך יותר מידי. אם היינו מושלמים היינו מתים. חשוב לעבוד על עצמנו ולא לוותר, אבל אסור להיות פרפקציוניסטים וקפדניים יותר מידי.
יש רצון ומוכנות לעבוד? לדעתי זה מספיק. להתחתן צעיר זה טוב סה"כ, אל תחכה יותר מידי.
דוקא הנקודה של הרצון והמוכנות מאוד חזקה אצלי,
יש לי רצון ומוכנות גדולה ללמידה ושינוי.
השאלה של הגיל ומתי נכון גם לא ברורה לי...
שומע צדדים לכאן ולכאן וקשה להחליט.
האם מישהו מלווה אותך?
אם לא- כדאי..
בהתאם לצורך שנראה לך נכון
ואפשר להתחיל גם במקביל לחפש אישה
לעיתים התהליכים האלו עובדים יחד נהדר..
ומקסימום - עוצרים שוב.
בהצלחה!
יש לי אנשים טובים שמלווים אותי,
מעניין מה שאת אומרת על התהליכים שעובדים יחד...
לעיתים התהליכים העצמיים דווקא מקבלים נוכחות חיובית למול קשר זוגי שנרקם.
לעיתים גם הפוך
לכן חשוב המודעות והליווי
לפחות מההודעה שלך נשמע שכן יש בשביל מה להתחיל..
אז בהצלחה
הוא קודם כל אישי, ורק אח"כ הוא זוגי.
יש פה תשובה יפה ורגישה של הרב שרלו לשאלה באותו נושא. תשובה שמספקת כיוון כללי
ואולי כדאי להתחזק באמונה שזה לא נגמר "בגלל המצב", אלא בגלל שהקב"ה החליט שזה לא זה.
הרבה הצלחה!! (:
ואז אפשר לחדש את הקשר
האם גם היא חושבת שהקשר טוב?
שאומר שאם משהו באמת טוב לך, לה ולשניכם גם יחד לא רק בטווח זמן קרוב אלא לטווח ארוך, יש בו את מה שצריך כדי להחזיק מעמד למרות המורכבות והאתגר.
וזה שמשהו מתחיל באופן מסויים, לא בהכרח מעיד על המשכיותו באותו אופן. וחלק משמעותי מאיך שדברים מתפתחים, מלבד ההשגחה הפרטית על כל זוג ועניינם, תלוי בתקשורת בריאה ותקינה, בגישה חיובית וביחס ההדדי הטוב המכבד גם אחד לשוני של השני.
אז אם מרגישים שיש פה משהו אמיתי שחבל לפספס, אפשר לדבר על זה עם הצד השני, לברר מה היא חושבת בעניין, ואם ההרגשה הדדית אפשר להציע לחשוב יחד איך אפשר בכל זאת לנסות לברר ולפתח קשר למרות המצב.
(מתלבטת אם להוסיף שני משפטים עכשיו, שלא ירגיש מדי סיסמאתי. אז אחכה איתם אם יהיה נכון אוסיף אותם בהמשך...)
משהאחרונהנכון זה מאתגר .. אבל זה רק עלול להחמיר קושי
גוייסת לצבא??
בגלל המצב זאת לא סיבה לגמור משהו טוב, עם כל הקושי שבדבר.
ברוקולי
ואולי אם זה באמת בגלל המצב אפשר לתחזק קשר מרחוק ולהיות יצרתיים?
רעיונות?
סבלנות.
נראה שאוטוטו איראן תהיה מקום נחמד לדייטים עבור העם היהודי
בנפילת המשטר האיראני העם היהודי יהפוך להיות לגיבור בעיניי העם הציבור הפרסי.
יתקבלו שם כבני מלכים...
רעיון לדייט (:
ואם אם יש אזעקה [עכשיו גם יש התראה לפני ואז יותר נחמד להתארגן לזה] פשוט נכנסים לממד/ מקלט שיש באיזור [אפשר לחפש בוויז מקלט פתוח- הוא נותן הרבה אופציות, ואז לחפש באיזור מקום נחמד לשבת...]
עשיתי את זה אתמול, תלוי בשלב, אפשר בעיקרון בבית של אחד מכם/מישהו אחר אם מתאים, יש גם תחנות רכבת, של ירושלים למשל מאוד ממוגנת, ויש עוד. בהצלחה
בתקופת הקורונה עשיתי דייטים בזום. אנשים שגרים בחורים נידחים בעולם ג"כ מדייטים בצורה כזו. אולי אפשר גם.
(ובניגוד לקורונה - שלא ידענו כמה זמן היא תימשך - כאן בעז"ה המצב הזה ייגמר מהר..)
צריך לזכור שזה לא רק הדייט עצמו, אלא גם הנסיעה וכו', ואולי בשביל הנוחות כדאי לשקול משהו קצת אחר.
זו בהחלט אופציה שאפשר לשקול..
(ואולי יש פה אנשים שהתנסו בזום ספידייטינג).
נו הייטינג ג'אסט אסקינג.
האנגלית שלי לא מפה.
ובתחילת המלחמה גם עשיתי כמה פגישות בזום.
עזר קצת לסינון ראשוני, לא הרבה יותר מזה.
שהיה יותר ודאות סביב הפתיחה סגירה
מעניין
אחד הדייטים הכי טובים שהיו לי אי פעם.
היי אני בן 26 דתי לאומי רוצה להקים בית בישראל
מחפש שדכן\ית כדי שיעזור לי
יש למישהו המלצה טובה?
(אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל אשמח לשמוע מכם אם מישהו מכיר מישהו ספציפית)
תפנה לכמה.
נניח בכל ראש חודש תפנה לעוד אחד, ותתזכר את הקודמים שאתה קיים ומחפש.
בסופו של דבר לאנשים שונים יש אופי שונה, ויש אנשים שיותר מתחברים לסגנון שדכנות אחד ואחרים יותר לאחר - תנסה לדבר עם כמה ולראות מי מהם מוצא חן בעיניך - מבחינת היחס שלו אליך, לרצונות שלך, לבקשות שלך, להצעות שהוא מציע, לסגנון הליווי שלו וכו'.
זה ששדכן היה טוב עבורי, לא אומר שיהיה טוב עבורך.
בהצלחה
ומי יכולה להתאים לך,
לפי זה תבחר למי ולאן לפנות.
לא בטוח אם השאלה שייכת לפורום הזה או לעבודת ה'
אשאל כאן בכל זאת.
יש פה עוד מישהו שמרגיש לו מוזר להתפלל לזיווג בזמן הזה?
זה כאילו "היי אבא בבקשה אם אפשר...(רגע יש מלחמה טילים חיילים חטופים)
טוב אולי אבקש אח"כ, שמור על כולם ושהעם שלך ינצח אבא!
פוגש אותי גם בזה וגם בעוד תחומים,
המחשבה הראשונה שעולה היא "מה את מתפללת על עצמך בזמן שהעולם סביבך צריך הרבה רחמים".
אבל המחשבה השניה שאני משתדלת לאמץ היא שהקב"ה יכול להיות בו זמנית בכמה זירות, גם בזירה הפרטית שלי, בהתמודדויות שלי, וגם בזירה העולמית, וזה בסדר בתפילה אחת לכלול בקשות אישיות יחד עם בקשות לאומיות.
משתדלת לנתב את התחושה הזאת למקום של - לא להתלונן, אבל לא ח"ו למקום של - לא להתפלל,
כי הקשר שלנו עם הקב"ה חיוני גם ודווקא כשהוא בפרטים הקטנים, וגם הבקשה על זיווג היא לא מותרות, היא חלק מהאידיאל של המשך החיים בעולם, אז זאת בקשה חשובה וראויה לדעתי.
מבין איך מצליחה להזדהות
עצם הרגשת המצוקה שה' מביא עלינו נועדה בין השאר להבין שהכל מה' ולזעוק אליו בכל התחומים. כתוב שה' מתאווה לתפילתם של ישראל "יונתי בחגווי הסלע השמיעיני את קולך"
אבל...
בזמן שאתה מבקש מה שאתה רוצה לעצמך
אתה נזכר לדוג' שיש קבוצה של יהודים שבדיוק איבדו את הבית שלהם, בניין שלם הלך ואיתו כל החיים שהם הכירו
וזה הברי מזל שנפגע להם רק הרכוש, ההגיון אומר להצטרך לתפילות שלהם
ולבקש עליהם יחד איתם כי הרצוןהאישי שלך מתגמד
לעומת המצב הנוכחי החדש שלהם
וצריך לזכור שתפילה על זיווג היא לא אגואיסטית כי היא לטובת החצי השני
עניין של אגואיסטיות
מרגיש שמישהו נמצא במצב שבו
הוא צריך יותר ממך...
מעבר למה שכבר כתבו פה על היות בניית הבית בישראל חלק מהמהלך הגאולי, ומהרחבת השראת השכינה בעולם וגילוי מלכות ה' בעולם בקשר שמתגלה בין איש לאשתו, בין המילים מרגישה גם שיש פה תפיסה פנימית שמבקשת נקודת מבט מרפאת, אז מציעה את זו שעוברת דרכי עכשיו:
הקב''ה הוא אינסוף, השפע האלוקי הוא אינסופי וקיים תמיד, וה' תמיד רוצה להשפיע עלינו טוב, וזה מגיע במידות ובהנהגות מותאמות אישית עבורנו.
ואנחנו ? צריכים לבקש מתוך אמונה שה' רוצה לתת לנו. ולתת לכל אחד את המצטרך לו לגאולתו הפרטית תוך הכללית, וכדי להביא לזו הכללית.
ואפשר לבקש על הכל!
על גילוי מלכות ה', ועל ירושלים, ועל בית המקדש, ועל אחדות ישראל, ועל התורה, ועל התשובה, ועל האמונה והביטחון, ועל האהבה, ועל השמחה, ועל השבת השבי, ועל עמ''י שיתקבצו, ועל החיילים שנלחמים, ועל נשות המילואים והמשפחות, ועל זיווג, ועל חתונה שמחה באמת ועל שמחת עם ישראל בכללותם, ועל דרך בהירה וקלה וברורה, ועל רפואה בגוף ובנפש, ועל הבאת ילדים ועל יולדות ועל פרנסה ועל כל דבר שמתבקש בעת הזו.
כל צער נשמע, וכל צער ראוי לתפילה גם אם נדמה לנו שאפשר להעמיד דברים בסקאלה אחת ולומר זה צריך יותר מזה, אי אפשר באמת למדוד ולאמוד את מה שעובר בלב מול ההתמודדות האישית.
ואולי כפרט תוכל לומר זה מרגיש לי יותר חשוב ודחוף מהצורך האישי שלי, אבל בכלליות זה לא כך. מה גם, כמו שכתבו לך פה למעלה, שעניין הזיווג הוא לא פרטי בלבד. הרי יש את הצד השני שמחכה לך. האם אתה יודע מה עובר עליה וכמה היא צריכה אותך ואת הנוכחות שלך בחייה? וכי אפשר להתעלם מהצער ההמתנה שלה? ומזה שהשלמות שלכם זה עם זו והשראת השכינה שעתידה להתגלות ביניכם, לא מתגלות כל זמן שאתם לא יחד?
ואוסיף דבר אחרון, שבעומק העניין כל קושי וצער פרטי שאנחנו עוברים, יש בו צד שמטרתו לעורר כל אחד להתחבר ממקומו האישי ומצערו האישי להתפלל על צער השכינה הקדושה (כביכול).
אנחנו רוצים בעילויה ובהקמתה מעפר, ואם מה שבידינו עכשיו זה להתפלל ולפעול כדי לבנות בית, יהי כן.
אז בבקשה תתפלל גם על הזיווג שלך.
תתפלל מתוך ראייה רחבה וכללית, מתוך הבנה שזה חלק משמעותי לא פחות בדרך שלנו כעם, שיש חשיבות גדולה לחיבורים שנעשים בבניית בתים בעם ישראל, ואם יש איך ובמה- תפעל מכוח זה.
אם עבור עצמך אם עבור אחרים סביבך, וגם אם זה לא עניינך בעולם, ועיקר הפעולה שלך תתרכז בעבודה פנימית ובבנייה ובהכנה לקראת הדבר הגדול הזה, זה חשוב.
מתפללת שהדברים יאירו נכון ויחזקו.
מה יותר גדול מלבנות עוד בית הישראל?
תיקון וגאולה של ממש
הן הכי חשובות כעת! (טוב, אולי בין החשובות...)
כי כל כך הרבה בתים (פיזיים ו"רעיוניים") נחרבו במלחמה הזאת - שהתיקון הטוב ביותר הוא בניית בתים חדשים וטובים.
ויותר מזה - בקשת בניין הבית הפרטי היא בעצם מעין מטונימיה לבקשת בניין הבית הכללי של כולנו. כשאנו מבקשים מה' שיבנה בתים פרטיים ויזווג בין רווקים - אנחנו בעצם מבקשים ביתר שאת שיבנה את בית המקדש, שמאחד בין כולם!
אז אני בהחלט מתפללת על כולם...
מה את אומרת,
די דומה לצדיק מלמעלה, לבקש על כלל הרווים והרווקות...
לכן גם הצרה הפרטית יש לה ערך מסויים.
יש צרות גדולות יש צרות קטנות.
כל עם ישראל הוא מחובר זה לזה.
אז כמו שחשוב להתפלל על אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה כך ראוי ביחד עם זה להתפלל גם עלינו,
אנחנו לא בית ישראל?
בודאי שלא לשכוח את האחים, וזה מדהים הרגישות שלך ותמשיך איתה בכל הכוח. אבל גם אתה חלק מעמ"י וגם אתה ראוי לישועה בענייניך. בין אם הן גדולים בין אם הן בינוניים.
בכללי הערך של שידוך הוא ערך ענק. הוא מה שקובע את שרשרת הדורות הבאה, אז בהחלט גיוני שיהיה כדאי להתפלל על זה.
בדיוק כמו שאנחנו אוכלים שותים כי זה צורך שלנו, ככה גם זוגיות.
והקב"ה רוצה שנעסוק בזה. זה שיש אחרים שיש להם משימה אחרת להתמודד בחיים לא אמור לשלול מאיתנו את החיוב להשקיע במאמץ ובתפילה עבור המשימה שלנו
להתפלל על זה.
זה להתפלל על קיום העולם בעצם.
להתחתן, משמע להקים בית, לבנות עוד לבנה בבית המקדש... זו בקשה לגאולה בעצם.
אני גם עסקתי בשאלה הזו
ולדעתי דווקא בגלל שהחלום והתפילות הן להקים בית בישראל - שהוא לא סתם בא למלא חלל ריק אצלי, אלא להקים בית שיאיר ממנו אור השכינה, בית כללי - אז ממילא מתיישבת השאלה.
זו בקשה כביכול פרטית אבל בעצם זו בקשה עבור עם ישראל בכלליותו!
מזכירים לי רב מסויים
ומשהו אומר שבלי קשר אליו אתם צודקים
מקווה באמת שבקרוב כל הרווקים והרווקות יתחתנו
וזה אכן ישפיע על הכלל כפי שחלק אמרו
ישנו הרובד הלאומי וישנו הרובד הפרטי. כולנו כואבים את הרובד הלאומי ואת אחינו ואחיותינו הכאובים כל אחד מסיבתו הוא.
אבל, והאבל הוא ממש גדול. דווקא כעת בזמן מלחמה חוסר הזוגיות מועצם ביתר שאת והקב"ה באינסופיותו שומע תפילת כל לב.
מחפשי זוגיות לעיתים כל כך מוצפים שאין להם אפילו בדל כוח לבקש על הכלל. אדם אצל עצמו הוא גר ויודע את מרת נפשו. חוץ מזה, הם רוצים להשמיד ואנחנו רוצים להוסיף חיים.
ולכן לדעתי דווקא עכשיו לבקש ביתר שאת על הפרט ועל הכלל. בהצלחה
אם זה לא חניון ממוגן, יש חלילה סכנה של קריסת מבנה. זה לא נחשב מרחב מוגן תקני לפי פיקוד העורף
חשבתי הרבה זמן אם לפתוח את זה בגלוי או לא, למרות שכתבתי קצת על זה בפנים בתוך דיונים אחרים, אז אספר קודם קצת על עצמי, נולדתי חרש והושתלתי בגיל צעיר כך שאני עם שתל שבלול ברוך ה' מתפקד באמת רגיל לגמרי ומרגיש לגמרי אדם רגיל ולא שונה מאף אחד אחר, גם האורח חיים שלי רגיל לגמרי כך שזה משפיע לחיוב על איך שאני תופס את עצמי.
התקדמתי הרבה בחיים ברוך ה' ועוד מעט אהיה בן 30 (בתור רווק זה קצת פחות משמח האמת, לא מתכחש, אז צריך רעיון איך לנסות לחגוג בשמחה בכל זאת), עשיתי שני תארים בתחום לא קל, במדמ"ח (במכון לב והאוניברסיטה העברית), סיפרתי פה ופתחתי דיונים על בגלל היותי על התפר בין הדתי לאומי לחרדי פתוח שזה גם ברמה המשפחתית (ניתן לראות פה, פה, פה ואולי קצת פה, בכל מקרה זה לא משנה, ובאתרי היכרויות למשל רשום בתור דתי לאומי, ויודע מה אני מחפש ורוצה), וכרגע מחפש עבודה כבר יותר משנה בתקופה לא פשוטה בהייטק, ובינתיים עובד בסטארט-אט מרחוק ללא שכר ולוקח קורסים מקצועיים שמעניינים אותי.
ואז אני מגיע לשלב של השידוכים והיכרויות, האם הכל ורוד?
מאד רחוק משם ואף מוצא את עצמי במקום מאד מתיש, ברמה האישית והנפשית שצריך המון אמונה וגם לספוג השפלות ויחס מאד לא מכבד, באמת, היו מקרים שנכוותי ודי נתבזתי עם כל איך שאני מעריך את עצמי (לא בקטע של גאווה ח"ו), במשך זמן רב כן ציינתי בכרטיס שאני כבד שמיעה ומתפקד רגיל, ואז גליתי עם הזמן שזה פשוט עומד לי למוקש בעיקר מול שדכנים, בהתחלה חשבתי שזה רק שדכנים חרדים ואז הבנתי שגם אצל שדכנים דת"לים זה רחוק מלהיות מדהים לצערי.
הייתי אצל שני מאמנים ואצל פסיכולוג (אצלו ספציפית זה בקטע של מחשבות סביב הגדרות דתיות ועזר לי ב"ה), בהתחלה המאמנים אמרו לי כן להשאיר בכל זאת בגלל שיש משהו קצת מוזר בדיבור עד שלקח לי זמן והלכתי לקלינאית תקשורת וב"ה משפר את זה ברמה ניכרת.
ואז המאמנים התעקשו שאעדיף שדכנים על פני אתרי היכרויות ואז להגיד להם שאני פתוח גם לקבל בנות עם פגמים קלים מאד לכל היותר, אז נחשו מה יצא מזה, זה עלה לי מאד ביוקר, קיבלתי רק הצעות מאד לא מתאימות, בנות עם מגבלות קשות מאד או חוסר עשייה בכלל שזה היה מאד לא מכבד כלפי ומבזה אותי, הציעו לי למשל בנות מבוגרות ממני בעשור שלם, רק מעולם לא הציעו לי מישהי שתמצא חן בעיניי או משהו, זה כאילו שולחים אותי להתמודד עם רגשות שאני כאילו מזלזל וסליחה על איך שזה נשמע, שכאילו, אם אני באמת רוצה להתחתן, אז אני חייב להתפשר על מישהי שבקושי מתפקדת או בכלל לא ברמה שלי או לשאר רווק ובודד לעד...
ואז אומרים שאני עף על עצמי, חסר ענווה, אנוכי ומה עוד, ואלו נשמות מאד גבוהות, אבל להתחתן עם בנות שלא מתאימות לי בכלל, שאין שום כימיה וחיבור זה הרבה יותר מבזה אותן מאשר להניח להן.
וכאילו משדרים לי שאני מתעקש על בנות שלא לרמה שלי, ובכל זאת אני חושב שכן מגיעה לי מישהי חמודה, איכותית ומדהימה עם הרבה עשייה ולא מוכן בשום אופן להתפשר על מציאת חן, כימיה וחיבור, אלו דברים בסיסיים שלכל אחד ואחת מגיעה את הזכות הזאת.
אני גם רגיל כמובן לשמוע בלי סוף שאומרים לי דברים כמו: "מה לך ולחרדיות, אתה לא בשבילן כי אתה לא בחור ישיבה", "מה לך ולדתיות, אתה לא בשבילן כי אתה עם כיפה שחורה", "מה לך ולבחורות רגילות, הן רוצות מישהו רגיל ולא מישהו עם משהו קטן", "אתה צריך לחפש רק לקויות שמיעה" (לא שזה בעיה, אבל תבדקו כמה כבר יש...), ועוד המון דברים.
היה למשל שדכנית שאמרה לי שיש לה בעיה שבמאגר הענק שלה עם מלא בנות, כולן רגילות לחלוטין ולכן לא יכולה להציע אותי כי היא מפחדת שזה יפגע בהן, אז שאלתי אותה מי אמר שכולן אצלה מושלמות...
בסוף משאירים אותי במצב של חוסר אונים שרק הקב"ה יכול לעזור, או שאולי באמת לפעמים טוב היות האדם לבדו?
אצלי יש בעיה של משקל עודף והרבה פעמים מצלמים אותי בצורה מעוותת שגורמת לי להראות שמן פי 2 שזה באמת לא מושך :/
משתדל גם בעצמי כמה שפחות לייחס לזה חשיבות ובעיקר לבדוק כמה דברים בסיסיים לגבי אם יש סיכוי או לא, טעם אישי וזה (אפשר להעריך עוד משם).
חוץ מזה, יש לי ב"ה הרבה חברי ילדות 3>, באמת שווה מאד לשמור על הקשר איתם, אפילו כשרובם כבר נשואים
אני חייבת חנויות לכלה.. לא לשמלת כלה אלא שמלות לאירוסין ..שבת כלה שבת חתן .. מלוות
לא להמליץ על יפו והכל .. שם נהיה בזמן אחר
עדיף מרכז
סגנון של הדס ..
מה לא .. לא חרדי ולא סי סטייל
סגנון של גבעת שמואל רעננה כזה פרחוני קליל לא דוסי חונק תודה
יש גם באלעד?
לא להמליץ על בני ברק
שלחו לי מלא חנויות
לא להיבהל לא אני הכלה.. בנתיים
תבדקי באינטרנט סניפים
כולם התחתנו.
דממה.
סליחה על השחור אתה הבאת טריגר
אם כל אלו שהתחתנו אומרים לעצמם
השנה אבדתי את כל החברים הרווקים שלי
שמספיק חברה אחת ואתה מותיר מאחוריך את כל החברים...
אולי תנסה גם? אומרים שזה נחמד
אני חשבתי הם זצ"ל
אחרי ה7 באוקטובר לא עושים סיפתח כזה ..
יש פה אנשים שזה חתיכת טריגר בשבילם
ולא רק פה
בכל מקום
כדאי לחשוב טוב לפני שאומרים דבר כזה
בתור נשואה כמה שנים אני ב'ה ממש בקשר עם חברות שלי שרווקות, בן זוג זה לא תחליף לחברים.
שייך מצדך לנסות ליצור קשר? ליזום מפגש?
אחד החברים עוד הבטיח לפני החתונה ש"זה הורמונים שונים!" והצורך לחברה שונה מהצורך שמספקת הזוגיות, אבל נראה שזה פשוט לא נכון. ב"ה טוב להם ולא ממש חסר להם כל ההמולה החברתית שהייתה לפני.
אם אתה עוד רוצה בהם.
תתפלא לגלות שלאט לאט הם ירצו בך אף יותר.
אי אפשר להאשים אותם. ולצפות מהם.
למרות שאני עדיין לא מבינה למה אי אפשר להרים שיחת טלפון פעם ב...
בכל מקרה, אם הקשרים איתם חשובים לך-
אפשר תמיד ליצור קשר.
ולא ממקום של 'התחתנת וניתקת קשר',
אלא ממקום של 'אני מבין שהיית עסוק בדברים טובים ומשמחים.. יחד עם זאת יש גם אותנו- חברים שלך'.
כאילו לבנות..
חצאית וחולצה לדייט ראשון .. מקסים אבל לא מתאמץ
נעליים המתאימות ..
שמלה לדייט שני .. חמודה
שמלה לטיול קלילה
שמלה לסתם לשבת פארק
שמלה למסעדה יפיפה
לשבת על הספסל.. נוחה
לאירוסין
בום את קונה הכל חסכתי לך 10000 שעות של התלבטות
וחושבים שכל מה שאצלם, זה התורה דורשת, וכל השאר זאת סטיה מהתורה והמסורת.
והנה הבאת עוד דוגמה ששוברת להם את זה בנוסף למה שציינתי 
