אני חושש שאחרי מה שהיה כאן אתמול יהיה קצת קשה לפתוח את השבוע בחיוך,
לפחות בפורום. מה שבטוח שהשגת תוצאה הפוכה בזה שמחקת את ההודעות שלי ושל @מתנות באדם .
כל מה שיצא מכל זה , זה שנפתחה השתלשלות חדשה של ריב ברגע שהגבתי לך..
חוץ מהבנות שדיווחו על מה שכתבנו, לאף אחד זה לא באמת הפריע.
למרות שאני סותמת כל פעם
ותאשימו אותי על שרשור שלם למרות שלא עשיתי כלום .
שסך הכל כל חטאי בו היה לשתף מה היה לי בדייט
אני אדווח על כל מילה שיוצאת לך מהפה
חוצפנים ברמות
זה לא מקרי שאת "החשוד העיקרי"
את באופן קבוע מתנהגת ומתייחסת אלי ספציפית בצורה הכי גרועה שיכולה להיות,
כשאני מנסה להבין למה את כותבת למישהי בצורה לא יפה, את אומרת לי לשתוק וכותבת מילים פוגעניות.
וחדשכאן מגיב לך שאני 'אידיוט', ואת לא מעירה לו בכלל, ועוד ניקית גם מצטרפת ואת שותקת.
במקרה אתמול יצאת על ניקית אחרת, שמאוד נעלבה ממה שכתבת לה. היא התחלפה איתי לכמה רגעים..
לכן את האחרונה שיכולה להתלונן.
אתה לא מפסיק להציק לה
ולהציק לעוד כאן
כל היום מחרחר כאן מריבות עם המנהלים
ואז בוכה
לאף אחד אין שום דבר אישי נגדך.
תתפלא
פשוט ההתנהגות שלך כאן לא נעימה בכלל
תתקן את עצמך, תשתנה,
ותראה איך העולם טוב יותר
לא אקלל כמו שאתה רגיל לעשות. רק אומר שלא הצקתי לה מעולם, בטח שלא בזדון.
אתה - קורא לאנשים אידיוטים, למרות שאף אחד לא דיבר איתך והגעת מבחוץ לדיון,
אתה - אתמול בא לשרשור שכלל לא השתתפת בו וכותב שאנחנו ממורמרים.
אתה - בא אתמול וכותב לניקית שהיא כמו חזיר שפושט טלפיו ואומר טהור אני,
ואתה עוד מטיף מוסר?
ממה שמגיע לך
כי אתה מתייחס בצורה מזעזעת אלי
ואני כל פעם מוחלת לך מחדש
אבל חמוד יש גבול לכל תעלול
בגללך אני לא אשא ההאשמות שווא ..
תתפלא לשמוע אבל זו לא אני
אין לי זמן אליך ולא לילדות חמד שלך
שמאשימות אותי בדברים שלא עשיתי
ואני אומרת להן שלא עשיתי
הן חוזרות ושוב אומרות שעשיתי
אני הכי נחמדה אלייך לאור הנסיבות
ואם אני אתחיל באמת לעשות אתה תבין את ההבדל
היי
אז בתקופה האחרונה אני נחתך המון פעמים בדייט ראשון למרות שהיה ממש נחמד ומבחינתי יש פוטנציאל..
אז אם הפריע לה שאני לא שרירן לא מעניין אותי.
אבל אני באמת שואל אתכן/אתכם יש משו שעליי לקחת יותר לתשומת ליבי??
אציין שאני בחור די נאה, חברותי, שמח מדבר וגם יודע להקשיב.....
ממש אשמח לעצות בונות. תודה
לשאול אותה שאלות על העולם שלה ..
להתעניין באמת , לבוא עם לב פתוח
להיות עדין ואכפתי
ואולי אם באמת עשית מה שרשמת זה משמיים ועשית הכי טוב שלך .
אנחנו במצב בעייתי של בררנות יתר ולדעתי זה מה שאתה נתקל בו. בררנות מלווה בגאווה שמוסווית בתירוצים של לא מתאים ולא אותה דרך וכו' וכו' מכירים את הנפשות הפועלות. אז אל תתרגש מזה אח.
כי לפי התיאור שלך, סך הכל אתה עושה מצוין.
מה אפשר לעשות?
העצה הכי טובה בעולם כרגיל, להתפלל לאבא שירחם עלינו ויביא אותנו לזיווג ואת הזיווג אלינו במהרה.
חדש אסור מהתורה אז ההגהות וציונים שלך לא כל כך במקום...
ממי אתה מקבל הצעות?
א. איך אתה קורא את תנועת הגוף שלה במהלך הדייט? (מכווצת? משוחררת? שמחה? עצובה? סקרנית? משועממת?) אתה שם לב לתנועת הגוף שלה במהלך הדייט?
ב. מה היחס בין דיבור להקשבה בדייט? 50% מדבר 50% מקשיב? 60% 40%? אתה שם לב לזה תוך כדי הפגישה?
ג. אתה אקטיבי במהלך יצירת הקשר והדייט עצמו? אתה מציע אפשרויות היכן אפשר להפגש? אתה מכוון אותה במהלך הדייט לאן הולכים, איפה אפשר לשבת וכולי? אתה נמצא בעמדה של הובלה?
ד. אתה מראה לה שאתה מעוניין בקשר איתה? אתה מגיע להפגש במקום שיחסית נוח לה להגיע? אם היא מגיע בשעה מאוחרת אתה שולח לה הודעה להתעניין בשלומה?
ה. במידה והדייט לא זורם, מה אתה עושה? מביא נושאי שיחה חדשים? מספר בדיחה? עושה משחק חמוד?
ו. אתה בודק מדי פעם אם נוח לה? נניח "את רוצה לשבת איפשהו?" "את רוצה ללכת?"
ז. הדייט מתוחם בגבולות? ידוע לך מתי הוא נגמר מתי הוא מתחיל? אתה מלווה אתה בסיום הדייט?
ח. נותן לה פידבק חיובי במהלך הדייט? "זה מעניין מאת אומרת" וכולי..
ט. אתה שואל שאלות מכוונות? מנסה להתעניין במה שיש לה להביא למפגש?
י. אתה מגיעה משוחרר לדייט? או שאתה מגיע לחוץ? אתה מגיע שמח עם בטחון עצמי ועין טובה או שאתה מגיע מדוכדך ועם צרות עין?
אגב, כל השאלות הללו אלו שאלות שאני שואל את עצמי...
אבל לא אשקר שנהיה לי כאב ראש קצת..
אני כן מתעניין וכו' ובאמת מנסה לשאול שאלות שיגרמו לה לספר יותר ולהיפתח יותר אבל זה חתיכת תיקיה.
לא כן?
אבל אני עדין תקוע בשלב שאני נקרע על חדשכאן שחושב שאני זה אתה 😂😂😂
רגע מה הולך פה, חחח הוא כתב את ההודעה לריימונד איך אתה קשור לזה? חחח
ניסיתי להסביר לו, באמת אין לי מושג למה הוא תוקף אותי כל פעם כאילו אני איזה ישמעאלי על כל מה שאני מגיב, אבל עזוב אני מוחל לו באמת.
ו@advfb הביא נק ממש יפות, אבל זה פשוט מלא מחשבה וניתוח, שאני עושה גם ככה, פשוט להוציא את זה לכתב זה מראה כמה זה מתעבד במח
אני אף פעם לא התחברתי לכתיבה ארוכה. זה משעמם למוות הדבר הזה
למה חתיחת תיקיה? אתה מרגיש שזה קשה בדר"כ? מה קשה בזה? (אם עדיין כואב לך הראש תשתה מים, תנוח ואח"כ תעשה לענות על כך)
אתה יכול לנסות לחשוב אם יש איזו התנהגות שחוזרת על עצמה, משהו מסוים שאתה מספר, צורה כלשהי שבה אתה מתנהג...
גם יכול להיות שזה משהו באופי, אולי צריך לשדר יותר בגרות, סבלנות, אכפתיות...
ובעיקרון אתה גם יכול לבקש ממי שהציע שיבדוק למה היא אמרה לא
תשאל את האנשים שקרובים אליך
לצורך העניין, אני מורידה בדייט ראשון רק אם היה ממש לא זורם או שזרם רק בגללי.. זאת אומרת אם אני זאת שצריכה לפתוח נושאי שיחה ולדברר את הבחור, זה חדמשמעית סיבה מבחינתי להוריד, גם אם לא היה תקוע ברמות.. אני מצפה שרוב הפעמים הבחור הוא זה שיפתח תנושאי שיחה ויפיג את השתיקות. וכמובן אם יש לו נגיד אידיאולוגיה ממש ממש מנוגדת או שונה משלי אז זו גם לגמרי סיבה להוריד בדייט ראשון. חוץ משתי הסיבות האלה לא רואה שום סיבה להוריד. (גם אם הבחור מכוער בעיני וגם אם מתלבש נורא אני לא מורידה בפגישה ראשונה בחיים. כמובן שבסופו של דבר כל בחורה וההעדפות שלה אז מדובר בסוף רק בי.)
אם את בחורה צעירה ( 18-20)
והבחור גם (18-20)
אז לשיחה תקועה בדייט ראשון אין הרבה משמעות
אם את הבחורה השלישית שהוא נפגש בכל החיים. או עדיין לא רגיל לשיחות עם בנות.
נכון שאת יכולה לומר ״אוקי, אין לי סבלנות להיות מחנה אימונים״, זה בסדר.
אבל, רק תקחי בחשבון שאת יכולה לפספס מישהו שממש מתאים לך בדרך הזו.
לדעתי, כשאת נופלת על מישהו שהשיחה לא זורמת, את יכולה לומר לעצמך :
״אוקי, במצב הזה, זה כנראה פגישה אחרונה אז אין מה להפסיד, ננסה לשאול שאלות מתקדמות יותר, לראות אם הבחור שלנו
שווה שנמתין עוד 1-2 דייטים עד שיפתח״.
יצאתי כבר עם כמה בחורים, והיו כאלה שהייתי הראשונה שניה שלהם והם זרמו ודיברו והם שברו את השתיקות, והיו כאלה שכזה בנחת, או מתביישים, שזה קשוח לי ממש... הרגשתי מראיינת או משו והבנתי בתחושה שזה לא זה כבר בפגישה
אז תבדוק אם אפשר לקבל פידבק למקרה שלא הולך , מה לא התאים.
אם אתה נחתך שוב ושוב ושוב...
זה אומר שיש משהו. אבל זה יכול להיות -כל- דבר:
דברים שאתה יכול לשנות -אצלך-
ודברים שאתה לא יכול לשנות -אצלך-.
אם מדובר בקבוצה השניה, זה בד״כ אומר שאתה צריך לשנות את הסינון שלך ולנחות לקרקע.
לדוגמא, אתה שליח בוולט והיא סיימה קורס טיס. בד״כ לא ילך ביחד. היא תרצה לפחות נהג אוטובוס ומעלה. היא לא תתפשר.
זה ממש כואב שהקשרים שלך נגמרים תוך דייט אחד, במיוחד שאתה לא מבין למה. זה מתסכל נורא.
בלי להכיר אותך, אין לי דרך לתת לך טיפים ספציפיים מה כדאי לקחת לתשומת ליבך.ויכול להיות שזה סתם צירוף מקרים מוזר.
הינה כמה דברים כלליים, ואולי משהו רלוונטי גם אליך:
- אתה ככל הנראה לא יודע מה הסיבות שבתקופה האחרונה הרבה בנות לא היו מעוניינות להמשיך אחרי דייט אחד. אפשר לנסות לברר מה הסיבה - לשלוח אדם (ובעיני עדיף אישה. נגיד מאמנת או משהו כזה) לדבר עם כמה מהבנות האלה ולהבין אם זה סתם צירוף מקרים מוזר או שבאמת יש כאן משהו שצריך לעבוד עליו. ההנחה היא שאותו אדם ישמור על טאקט וסודיות, כך שהבנות אולי ירגישו יותר בנוח להגיד מה הפריע להם, דברים שאולי לא הרגישו בנוח להגיד ישירות.
- עם כמה ידע אתה והן הגיעו לפני הפגישה הראשונה? האם ייתכן שההצגה שלך בכרטיס\שדכן רחוקה ממה שהן פוגשות בפועל?
- האם אתה מגיע לפגישות נקי ומסודר? האם יש משהו חיצוני שאולי מפריע?
- אולי כדאי לנסות לצאת לדייט דמה עם בת משפחה\חבר קרוב, ולראות אם הם יכולים לתת לך ביקורת קונקרטית.
- האם אתה מגיע לדייט הזה לחוץ? אולי אתה משדר משהו כזה?
זכור, מה שהיה בעבר לא אומר כלום מה יקרה בפעם הבאה שתצא עם מישהי. כל מה שאתה צריך זאת מישהי אחת!
אל תתייאש!
לק"י
מוזמנים להמשיך להגיב כאן לעצם השרשור.
בואו נפתח שבוע חדש וחודש חדש בחיוך.
טוב אז ככה...
יצאתי כבר עם די הרבה חבר'ה, ואני רואה שכל פעם אני פוסלת על דברים שהם כביכול שטויות אבל הם ממש מפריעים לי.
בדרך כלל אני לא רואה תמונה לפני, אבל גם אם זה משהו במראה אני לא פוסלת פעם ראשונה ונותנת לזה עוד צ'אנס. לרוב אני יוצאת בין 1-5 דייטים. (דייט אחד רק אם זה משהו ממש קיצוני).
היה אחד שלא היה מספיק בוגר, עוד אחד שנמוך ממני ממש, אחד קצת עם חוסר טקט, מישהו שלא יכלתי עם השיניים וכו'...
אני יודעת שאני לא מושלמת (ולכן אני חושבת שאולי אני כן צריכה להתפשר) אבל כל פעם מחדש אני אומרת רגע אולי יהיה מישהו כמוהו בדיוק אבל גם בוגר, כמוהו בדיוק אבל עם שיניים ישרות, כמוהו בדיוק אבל עם טקט וכו'...
מצד אחד אני לא רוצה להיות בררנית מידי, אבל מצד שני אני גם לא רוצה להתפשר.
בנוסף גם יש מחשבה כזאת שתמיד רצה בראש שתכל'ס יכלתי להתחתן עם כל אחד מאלו שפגשתי. אז איך אני אדע מתי באמת לעשות סטופ ולומר זהו, איתו.
בנוסף אני יציין שאני טיפוס מאד שיכלי ולכן לרגש אצלי לוקח המון זמן להגיע ואני לא רוצה סתם למרוח מישהו.. ולכן אם הגעתי לחמישי אני חושבת בהכי טכני האם יהיה לי כיף להציג אותו למשפחה שלי, ללכת איתו במקומות מרכזיים וכדומה או שפחות... ואז לפי זה מחליטה.
אשמח להארות/הערות וכו'...
על אחריותך בלבד. (לא שזה רעיון רדיקלי כן ? אבל לכל רעיון שמקבלים יש השפעה, אז אין אחריות. זו רק החלטה שלך)
ב 3 חודשים הבאים. תכירי בדרך הבאה :
א. שיחה בוואצאפ *בלי תמונה* במשך שבועיים. בשבועיים האלה, אפשר למשל לספר על גובה ומבנה גוף -כללי-
ולתאר דמות מפורסמת שאת שייכת לקטגוריה שלה (נניח 70% בכיוון המראה שלה). סתם לדוגמא, יכול מישהו לומר שהוא בכיוון של סמוטריץ׳ ואחר יכול לומר שהוא יותר שלמה קרעי.
ב. החלפת תמונות -בלי- לדבר על פגישה.
ג. פגישה, אם הוא עובר אצלך במבחינת מראה וכמובן ברמת תקשורת.
זה לא מתאים לכל אחד,
ולא לכל תקופה,
אבל זה יכול לחסוך לך המון כאב ראש.
את תגיעי עם יותר פרפרים לפגישה וגם לא ילך, יהיה לך הרבה יותר נעים ותתחזקי יותר במציאת בן זוג מתאים.
אני מאחל לך בהצלחה.
תשתדלי עד ראש השנה 2024 (תשפ״א ? כל פעם שוכח איך זה בעברית)
להיות תחת חופה וקידושין. כמו המון חברים בפורום שקוראים אותנו כרגע.
הרמוניהאני לא מתכוון ללכת לגוגל. נגמר לי המנוי החופשי.
תשפ״ה = ראש השנה 2024 ?
ולשאלה,
יפה מאוד על החשיבה לא הרבה מסוגלים לחשוב ככה ולהודות שאולי הם עושים משהו לא בסדר..במיוחד לא בקטע של זיווג, לרוב הם יהיו מושלמים שלא מתאים כלום לרמתם פשוט, אשרייך כל הכבוד.
זה אף פעם לא יגמר, תמיד יהיה מישהו יותר ומישהו ככה וככה, ולפעמים מרגיש שדווקא מה שאני רוצה לא בנמצא , או בנמצא אבל לא יכול להיות שלי וכו'
השאלה עד איפה את מוכנה להתפשר ולא להרגיש שוויתרת יותר מדי על משהו שחשוב לך שיפריע לך בעתיד? לפי מה שנשמע סך הכל את לא מחפשת איזו שלמות, סך הכל מציאת חן נורמלית בעלת טקט אם הבנתי נכון..לא נשמע בשמים, אם את מרגישה שזה לא רק זה ובאמת את פוסלת על מעבר אז אולי צריך לבחון שוב את הדברים
כל הכבוד שאת נפגשת בלי תמונה זה כבר דבר ממש טוב!
השכל זה בעיה לפעמים... לפעמים צריך לזרוק אותו טיפה (ולתת לאמונה הטבעית להוביל, לשחרר שליטה)
זו אחת הסיבות שאומרים שקל להתחתן מוקדם, כי יש פחות שכל ויותר קל להתחבר
זה טוב כי אין מושלם.
אם את אומרת שיכולת להתחתן כמעט עם כל אחד מאלו שפגשת זה נראה שמשהו פה לא מדוייק... וגם זה קשור לשכל, אולי מה שאת מתמקדת הוא טכני מדי ואת צריכה להסתכל יותר מבפנים
היה מישהו שאמרת: וואלה, למרות שיש לו חיסרון קטן בחיצוניות זה לא חשוב יחסית למי שהוא? כשאת מחפשת תכונות של בחור את חושבת רק שיהיה לו לב טוב ומידות ושאיפות מתאימות או שאת חושבת גם על תכונות שמתאימות לך אישית?
תבואי לפגוש את מי שהוא ופחות את הטכני. לא שהטכני לא חשוב, אבל כשמסתכלים יותר פנימה רואים יותר את הטוב אצל השני.
מפאת קוצר הזמן...
שיניים לא ישרות (לדוג') זה דבר שניתן לשינוי/טיפול...
לא אמרתי שזו לא סיבה להפסיק אםמלא יהיה שינוי וזה מפריע לך...אבל הרעיון הכללי...שיש דברים שהם יותר פתירים...
סתם עוד דוג' מישהי לא יכולה לסבול משקפיים...אז יש עדשות/לייזר...
את צריכה לחשוב ולהרגיש כלפי עצמך אם נעים וטוב לך העיקר פחות מה הסביבה תגיד.
זנ לענ"ד...
כי כן, את יכולה להתחתן עם הרבה מאוד אנשים.
אבל חייב להיות ברור לך שברגע שאת בוחרת - כל השאר כבר לא רלוונטיים (גם אם ההוא עם שיניים ישרות יותר, או שיש לו יותר טקט, או שהוא בוגר יותר - כי תמיד תמצאי אחד שהוא יותר ממה שיש לך).
לדעתי, אסור להתחתן מתוך פשרה. אפשר להתחתן מתוך הגדרה מחדש של הרצונות שלנו, מתוך איזושהי עבודה פנימית - לא להגיד שאני מפשרת על הנקודה הזאת, אלא להגיד שעשיתי עבודה פנימית, ואני מבינה שהנקודה הזאת פחות חיונית וחשובה לזוגיות שאני רוצה, ולכן אני בסדר גמור עם לתת לה משקל נמוך יותר.
אין לי פתרון בשבילך אבל מאוד מבין את מה שאת מתארת
אני עם עצמי מנסה לעבוד בשני כיוונים.
אחד אני מנסה לברר חסמים קצת יותר פנימיים,
ושתיים אני מנסה להזכיר לעצמי שיכול באמת להיות שעוד לא מצאתי..
אביתר בן 23
"אביתר הוא מוזיקאי מוכשר שמנגן על גיטרה חשמלית, אקוסטית וקלאסית"
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ב
(פ) {ט} בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: {י} בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: {יא} בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: {יב} בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {יג} בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: {יד} בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: {טו} בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: {טז} בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ת
(פ) {קסט} תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי: {קע} תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי: {קעא} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {קעב} תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: {קעג} תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי: {קעד} תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {קעה} תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: {קעו} תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
תהילים קיט - אות ר
(פ) {קנג} רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי: {קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ: {קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: {קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי: {קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ: {קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי: {קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
לשמירה והגנה רפואת הנפש והגוף
הקמת בית נאמן שמח בישראל
עם ישראל חי
זה בדיוק 2 שניות
תחשוב כמה עם ישראל צריכים אותנו את כולם אין מה לעשות
שאסיים אני אכתוב שקראתי.
בבקשה לא לחזור בשנית על צורת שיח מזלזלת כזו בבני אדם.
כשאתה רואה מישהו שמונע אך ורק משנאת חינם, אז באמת עדיף לעצור כאן.
ודיווחתי, נראה מה המנהלים יעשו, העיקר הם קוראים לדווח ובשעת מבחן לא עושים עם זה כלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להיות אקטיביים בחיים שלנו. לא לחכות ששפע ייפול עלינו מלמעלה, אלא להתאמץ וליצור כלים ולהיות מוכנים לקבל את השפע הזה.
בעוד פחות משבוע נחגוג בעז"ה את ראש חודש אדר ב'. אני פותחת במבצע, ומזמינה אתכם להשתתף – בהצעת רעיונות ובביצועם: הרעיון הוא לקבל על עצמך דברים לחודש הקרוב – מר"ח אדר ב' ועד ר"ח ניסן, מתוך מטרה להרבות בזכויות עבור עם ישראל בכלל, החיילים והחטופים, ועבורינו הרווקים בפרט - ולקדם בפועל את הדרך שלנו אל החופה.
הנה רשימה של רעיונות שחשבתי עליהם, מוזמנים להוסיף (הסדר אקראי לחלוטין). אפשר לקחת אחד או יותר, כל אחד כראות עיניו...:
אשמח אם תכתבו עוד רעיונות, וכמובן אם תודיעו שאתם רוצים להצטרף למבצע =)
אבל יש לי רק שאלה-
יש כפל מבצעים?
שיהיה זמן לבחון את הדברים, ולבחור קבלות שאפשרי ליישם אותם במסגרת הזמן, וליצור תוכנית עבודה.
חשבתי אחרי שקראתי את הכותרת והפסקה הראשונה שבגלל הנהפוך הוא את הולכת לכתוב "אני מקבלת על עצמי לא לעשות כלוםם בענייני דייטים בזמן הקרוב, רק לבטוח בה'"...
לקחתי משהו מהרשימה
במגילת אסתר, אני רואה משהו הפוך מאשר "לא לעשות כלום, רק לבטוח בה'".
במגילה של הסתר פנים, "אלי אלי למה עזבתני" - יש את נקודת המהפך של המגילה בפרק ד - הדברים שאומר מרדכי לאסתר. אני בטוחה שאתם מכירים את הפסוקים. מרדכי אומר לאסתר שיש לה בחירה מה לעשות, ומאיץ בה להיות אקטיבית. הוא אומר שהוא לא יודע מהי התוכנית האלוקית, לא יודע מה יקרה בסוף - אבל אסתר צריכה לשאול את עצמה אם היא רוצה לקחת חלק אקטיבי בתהליך. כי המחיר של הפאסיביות יכול להיות קשה (אבדון למשפחתך).
ואסתר עונה את התשובה המפורסמת שלה - אבל גם מתנה את זה בצום. כדי לקרוע את רוע הגזירה, צריך לא רק פעולה פיזית, אלא גם פעולות רוחניות. אילו לא דברים סותרים, אלא משלימים.
לכן ניסיתי ליצור רשימה שיש בה גם פעולות מעשיות וגם פעולות רוחניות - גם דברים אישיים וגם דברים כלליים.
@כל המברכים והמצטרפים
תודה!
@מי שעוד לא הצטרף - עוד לא מאוחר.
זה רק חודש.
ארבע פעמים לעשות משהו.
זה יעד שאפשר לעמוד בו.
שמחה שכתבת את ההרחבה והדברים האלו.
תודה לך!
ואשרייך, יש לך ממש בחינה של מעוררת רצון פנימי. מה שהבאת ועוררת עליו זה עמוק וגדול. שה' ישמח אותך יחד עם כולם!
בעיקר אהבתי את מה שלא קשור ישיר לשידוכים
יפה על גיוון ועל השיתוף
לסבא וסבתא שלי שגרים בחו"ל שכבר כמה זמן לא דברתי איתם.
אני מתקשר מדי פעם, אבל לפעמים בגלל המרחק והשעות השונות, לא מצליחים.
נתת לי זרז.
הייתה שיחה מאוד נעימה.
אפשר עדיין להצטרף לגיטימי?אחרונהונראה לי שכל אחד יכול לאמץ לפחות משהו אחד מהרשימה, לא משנה כמה החיים שלו עמוסים.
"וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף 'מַכְאוֹב' " ואביו אמר: "כִּי אֲנִי לְ'צֶלַע' נָכוֹן וּ'מַכְאוֹבִי' נֶגְדִּי תָמִיד." וכתוב בבראשית: "וַיַּפֵּל ה' אֱ-לֹ-הִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִ'צַּלְעֹתָיו' וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה".
ברגע שיש לאדם המון 'דעת', אז התהליך של חיבור ל'צלע'- האשה. עוברת במכאוב.
זאת לא מבינה אותך. זאת לא מתעניינת בידע שלך. זאת לא יכולה לשאת את השטף של הידע. זאת חושדת בך שאתה מתגאה עם הידע. זאת חושדת שאתה משווק את עצמך עם הידע. זאת חושבת שאתה רוחני. זאת חושבת שאם אתה עוסק בידע אתה מנותק מהרגש. זאת חושבת שאם אתה עוסק בידע אתה מנותק מהמעשה. ועוד.
לפעמים כל מה שכתבתי לעיל בא מצד הבחורה, ולפעמים אני מרגיש את זה ומתנתק.
על כל פנים אלו ייסורים.
בטיפולנט | רציונליזציה בשבילך מניח את זה פה
בשם ידע לשם ידע.
זה שאולי אתה או בחורות אחרות חושבות שזה מפריע לתפקוד הרגש שלי, זה בעיה שלך או שלהן.
או כדי להתריס כי נפגעת?
נשמע שעובר עליך רגש משמעותי בעקבות חוויה לא נעימה וזה הכי מובן בעולם. מי לא היה מרגיש ככה במצב כזה?
הניסיון לתת הצדקה לרגש ע"י מסגרות שיכליות מופשטות לענ"ד מונע, לפחות חלקית, את המפגש עם הרגשות העזים שאותם אתה מנסה לשתף.
אתה מסביר למה זה הגיוני שאתה מרגיש את מה שאתה מרגיש. הסבר נותן איזושהי יציבות ובכך מונע ממך להרגיש את חוסר היציבות שאתה נמצא בה, לפחות חלקית. חלק מעניין הרגש, שהוא לא עובד על פי המסגרות האידיאליות שיש לנו. לכן הניסיון לתת לו הסבר או הצדקה לא עוזר לנו לפרוק אותו או להתקדם בכהו זה.
בכללי, כל הנסיון להסביר ולהסביר ולהסביר ולבנות תבניות מחשבה ברורות - פשוט לא עובד בעניינים של רגש. הדרך לווסת או לעבד את הרגש עוברת דרך תבניות ריגשיות ולא דרך תבניות שיכליות מופשטות.
לכן אם הייתי נותן הצדקה לפריקה השיכלית שלך הייתי בעצם רק מחזק את ההמנעות שלך מהמפגש הבלתי אמצעי עם הרגש העז שלך. אין רצון לגרום להוסיף יגון על מכאובך, להיפך. יש לי רצון לקבל את מכאובך בלי הסברים או הצדקות, כמו שהוא.
הקנאה שלך לידע היא בעצם קנאה לעצמך
כי הידע שלך הוא אתה ואתה הוא הידע
אתה מחליט מה יהיה ידע ומה לא
כי הידע הוא על פי התפיסה שלך
אז אתה עסוק בעצמך
לא פלא שזה לא נותן מנוח לצד השני
חכמים על דברים ושיחכימו אותי מהידע שלהם.
אפילו אנשים פשוטים אני מנסה לדלות מהם ידע.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם".
אפילו שאני כביכול מלמד, התלמיד מחכים אותי: "ומתלמידי יותר מכולם".
גם אני מתפלא בכלל על ההוא אמינא שלך. הרי כל מי שלמד את המסורת היהודית, כל הזמן עוסק בידע שאחרים מנחילים לו.
כשאני כותב חידושים הכל מבוסס על הידע שלהם, ורק פה ושם אני מוסיף משלי.
למשל, כתבת 5 דפים אתמול בלילה. אני מעריך שחידושים שלי ממש הם היו אולי 10% או אפילו פחות. רעיון אחד חשבתי על זה לבד, אבל אז ראיתי במלבי"ם את הרעיון והזכרתי את זה בשמו ורק הוספתי שורה שקצת יותר מחדדת.
כל הזמן יש לי אינטראקציה עם שיטות מחשבה אחרות ודעות אחרות.
גם כשאני יוצא עם בחורה מעניין אותי הידע של ודעתה על דברים, ואני שואל אותה על זה.
אתם כותבים כאן דברים לא קשורים.
זה לא קשור לעיסוק בעצמי. זה קשור לעיסוק האינטנסיבי בידע בכלל.
למשל, גם כשאני מדבר על הידע של
הבחורה, זה יכול להפריע לה.
נסיתי להצביע על ההבדל בין ידע לרגש
כשאתה עסוק בידע, אתה בעצם עסוק בעצמך
וכל מה שכתבת רק מגביר את התחושה שהן אומרות לך שאתה מתנפח מהידע שלך
אני חושב שאם תיקח את הביקורת הזו ולא תילחם בה אלא תנסה להבין אותנו בעיני המתבונן, זה ייטיב לך
או עיסוק בעצמיות.
אני חושב שידע עובר מאנשים לאנשים בפועל, וגם כמו שכתבתי כשבן אדם לומד תורה או מחקר על פי מקורות, אז זה מארג שלם של אנשים משתתפים.
במה שאני כותב עכשיו באקדמיה הזכרתי לפחות 200 חוקרים חדשים, וזה חוץ מציטוט מאלפי מקורות בחז"ל של תנאים ואמוראים, פייטנים וגאונים וקצת ראשונים ואחרונים, ושאר הדברים מהעת העתיקה.
כשאני כותב תורה או מחקר, אני מרגיש שאני מתקשר לכולם ועל פי דבריהם אני מתבסס.
כשיש לי שאלות לאנשים שחיים היום אני שואל אותם בפועל או שולח להם אימייל.
כשאנשים שואלים אותי שאלות אני עונה להם בפועל או במדיה.
ידע זה זרם שעובר מאדם לאדם.
ובכ"ז
זה העולם שלך.
הקשבה לאחר, בהסתכלות לתוך העולם שלו, מהעיניים שלו, זה מקום אחר.
זה לא ידע.
זה אחר.
וזה מה שהן רוצות.
מסתבר שבכ"ז, על אף מה שאתה מציג, חסר להן המקום הזה. הן לא רואות את המקום הזה אצלך.
זה יותר בכיוון של מה ש @מתנות באדם כתה שיותר מדי ידע על ההתחלה, גם אם זה בא מצדה, זה קשה לבחורות מסוימות, אולי אמצא אחת שמתאימה לה.
זה לא קשור לנקודה שאתה כתבת, לגבי לראות את העיניים מנקודת המבט של האחר, כי זה כל הזמן אני עושה.
קשה לפעמים לשים אצבע ולהגיד "בזה קשה לי" , ואם אכן זאת הנק, לעניות דעתי, חבל לחכות לאחת שיתאים לה ישר שכל וידע, אולי כדאי יותר לנסות לשים לב איך אני מפתח יותר צד של רגש ורק לכמה רגעים שם בצד את נושא הידע? הגם שהוא חלק מהותי מאוד ממך כדמוכח מדבריך ומההודעות שלך בפורום, אבל אולי קצת כדאי לצאת כרגע מעצמי לשם דבר גדול יותר שהוא הקמת בית ולהיכנס לעולם שלה מאשר לחכות שתגיע מישהי שתהיה מתאימה בדיוק לעולם שלי ?
הרגש שמוצרך בהתחלה הוא לא הרבה בכלל ואולי קצת שונה וגם אם עדיין קשה אז בלי לחץ לאט לאט הכל בסדר, אם עד עכשיו הגעת לפה בלי לשים על זה דגש, זה מבורא עולם. עכשיו שאתה יודע ומרגיש שזה זה אז העבודה על זה היא תהליך, לא משהו שבא בקלות, לי למשל קשה להביע רגש בפומבי. לא יודע אם זה בהכרח משהו שאני צריך לשנות אבל זה כנק שאם איאלץ לשנות אותה אז זה תהליך ולא בבום.
לדעתי קצת קלילות חיוך שיח על עניינים שאתה רואה לפי השפת גוף שלה שמרימים אותה. אם היא מדברת על משהו ואתה רואה שהיא באורות כשהיא מדברת עליו, תרחיב ותתעניין, תשאל תן על זה דגש, גם אם לא מעניין תרים לה שתרגיש בנח ובאווירה טובה. אבל לא כשאלה טכנית אלא תן הבעות גם, דבר עם הידיים תגרום לה להרגיש שמעניין אותך. ולאט לאט אני מאמין שהרגש יכנס מעצמו והיא תרגיש יותר פתוחה ורצויה וכו'
בהצלחה!!
לפעמים זה יכול להיות רק "הבחורה המתאימה" ולפעמים זה יכול להיות משהו שדורש אצלך שינוי מסויים.
לא בנקודה של להבין ולחוות את האחר מהמבט שלו.
אני חושב שזה גם קשור לאיך להביא את הידע
ובכלל איך להתייחס אליו ולמקום שלו
וממש לא כהתרסה או רצון לפתח חלילה ריב.
אולי אם זה קורה עם המון אנשים כמו שאתה מתאר..אולי זה באמת מה שאתה משדר ופשוט לא שם לב כי זה כבר ממש אתה?
אם אנשים שמים לב לזה אז אולי יש קצת אמת בדברים, גם אם ממש ממש קצת.
ויכול להיות מצד שני שכולם מעופפים ולא קולטים אותך ובאמת יכול להיות שזה המצב.
וככלל, ממה שאני ראיתי עד היום ויכול להיות מאוד שאני טועה. זה שלרוב, הן לא מחפשות ידע או תורה, לפחות לא בהתחלה(למרות ששוב יכול להיות שאני טועה ואני בטוח שיש כאלו שכן אבל אני מדבר על הרוב), הן מחפשות כיף והרגשה נעימה, לא שיח כבד מדי ולא שיח יותר מדי מפורט ונושא עם המון הסתעפויות(רק בהתחלה, לא מדבר אחר כך על שיחות עומק וכו'), ואולי על זה הנפילה. ממה שאני מכיר, רובן מחפשות לצחוק להיפתח ולא להיות בראש של לימוד או הלכות(ואני לא אומר שזה מה שאת עושה פשוט אני אומר ככלל אולי גם על זה צריך להסתכל קצת יותר לעומק), ואני לא מדבר על צחוק של הוללות וראש קל מדי חלילה, אלא צחוק בריא נחמד כזה, שיחה קלילה וכיפית קצת לגרום לה לחייך מדי פעם לחייך אליה להשרות אווירה נעימה כזאת..אני לא יודע איך אתה בדייטים אבל אולי זה הנושא שעליו בעומק הן מדברות? שמצטייר בעיניהם כיותר מדי "ידע" שמתבטא ברצינות יתר והן פשוט לא יודעות להגיד את זה.
אדייק את מה שאני מנסה להגיד, מה שתיארת "ידע" זה מאוד מאוד שכלתני, ואישה היא הרבה יותר רגש משכל, וכשאתה בא ומדבר איתה בשפה שלך "שכל" היינו "ידע" בלי רגש, אז אולי קשה לה קצת(ואני לא אומר שאתה לא משתמש ברגש, אולי פשוט לא מספיק?).
שכל, הסתעפויות, מורכבויות ואפילו דברים שנראים כהסתבכויות.
הבאת דוגמא מבראשית, ומעניין להסתכל דוקא על הזיווג של אדם וחוה כמה הוא נטול הגדרות, הוא מהותי שורשי יותר מתכונות אופי הגדרות דתיות וכו' וכו' במה שאנחנו מנסים היום לדייק ולחבר לפי זה...
ואולי זה מה שיכול לתת כוח, שבסוף האישה תגיע לא דוקא כמתאימה לתחומי עניין הספציפים אלא קשר שמתחבר לדברים הראשוניים שבנו..
ונשמע שהדבר שאיתו אתה מגיע והכי גאה בו הוא בעצם מהווה גם מכשול.. וזה נראה לי מתסכל.
ואולי באמת כמו שכתבו, שלנסות לאט לאט לגלות את זה ולתת מקום לעוד דברים יותר בסיסיים קודם, וזה יגיע כנדבך נוסף ואז זה פחות ירתיע אלא להפך זה יכול להיתפס כדבר יפה ומיוחד. ויש בנות שמעריכות ידע ועומק.. אולי פחות להגיע כבדיקה, אם זה מעניין אותה סימן שזה מתאים, אלא פשוט זה חלק מהתכונות שמעצבות אותי.. וכמו שכל מיני אנשים גדולים, אולי רבנים, לא מבקשים מהאישה שתכיל את התורה כמו שהם לומדים אותה, אלא תתן את הצד שלה ולהפך
וכל מה שאני כותבת זה מתוך משהו שמכירה אצלי, אז אולי טועה, מצד אחד נקודה שמאפיינת ומצד שני גם נראה שמקשה.. וזה נראלי דורש פתיחות ומודעות להגיע עם ראש פתוח אל מי שממול. וגם הרבה ברכת ה' בדרך כי לפעמים זה כן עובד גם ככה פשוט כשפוגשים את הבנאדם הנכון בזמן הנכון עם הלב הנכון
כואב לקרוא את החוויות שלך.
לדעתי, צריך להיזהר - לֹא לַיֹּדְעִים חֵן.
נראה שידע שלך הוא חלק דומיננטי מהחיים שלך. האם אתה מתווך את זה למי שיוצאת איתך? מדבר איתה על מה וכמה זה תופס מהחיים שלך? על זה שהידע שלך הוא לא רק משהו אינטלקטואלי, אלא גם חוויה רגשית? האם אתה מנסה לתווך להן את העולם שלך? אתה מתאר כאן פער מאוד גדול, ואני שואלת אם אתה מנסה לגשר עליו, להושיט לה יד (וירטואלית) כדי לעזור לה להבין את העולם שלך - במקום להתנתק.
(ולדעתי, בכל חיבור, גם בלי הרבה דעת, יש מכאוב. כי זה שני אנשים שונים, כל אחד מגיע מתוך עולם אחר, והחיבור דורש עבודה של שני הצדדים).
אתם נפגשים?
או שאתם אומרים שאתם לא עצמכם לגמרי ואתם דוחים את זה לפעם אחרת כשתרגישו טוב יותר. כדי שהצד השני יכיר אתכם באמת ולא ככה...
או שאולי אתם אומרים שזה לא מכבד את הצד השני שמולכם שאתם מגיעים ככה..
עכשיו אני אקשה את השאלה,
ברור שכל משבר הוא גם ביננו ומול עצמנו. אבל יש נקודה שתמיד מצטרפת לכל משבר - שזאת הבדידות. הרצון להתחתן.
ואז אתה אומר לעצמך.. "קשה לי כי אני לבד, ובגלל שקשה לי אני לא נפגש?"
נכון, זה לא נכון לכל משבר או לכל מצב. אני שואל על הצד ש..
לפעמים ככה, ולפעמים ככה
השאלה עד כמה זה באמת לא מאפשר לי לבוא בצורה טובה מספיק לפגישה
החלק השני
אני חושב שזה חשבון לא נכון וסוג של ביצה ותרנגולת.
בטח שזו המחשבה שצריכה להיות כדי לצאת ולהתחתן. איזו עוד מחשבה מקובלת חוץ מזה שחסר לי ואני רוצה להרגיש שלם?
כשההשלמה של החיסרון מקושרת באופן ישיר לחיסרון, זה חשבון מתקבל לחלוטין.
אני קצת לא מצליח לראות איך אפשר אחרת.
ברור שאני מרגיש חסר וכו', מסכים לגמרי
אבל יש תקופות שאתה ביותר סבה עם זה ומצליח להביא את עצמך כמו שצריך
ויש תקוחפות שלא
בדייטים ראשונים, אם נרצה או לא נרצה, אנחנו מציגים את החיים שלנו דרך פריזמה מאוד מסויימת. פשוט אי אפשר להכניס את כל מורכבות האישיות לפגישה אחת. לכן יש צורך 'לספר סיפור'. אין הכוונה שממש מספרים בצורה ישירה את הקו"ח, "היום עשיתי כך וכך, ההורים של כך וכך בלה בלה", אלא מדובר בדרך עקיפה שעוברת בבחירת נושאי שיחה מסויימים שהם מספרים מי עומד כאן בדייט. ברגע שאדם עצמו תופס את הסיפור שלו ככשלון, אין סיבה שהוא לא יספר את זה (בדרך עקיפה או ישירה) ואין סיבה שזה לא יעורר דחייה (בצדק).
אמנם, הסיפור שלנו הוא לא חד מימדי, הוא כולל חולשות וחוזקות, כשלונות והצלחות. לכן ברור שהסיפור האמיתי הוא מורכב, הוא לא כולו טוב ולא כולו רע. הוא גם וגם. אז במידה והסיפור שנמצא בראש של הבנאדם הוא גם וגם והוא מביא בהתחלה את הצדדים היותר מפרגנים של הסיפור שלו - זה נראה לי הדרך המיטיבית לצלוח את השלב הראשון של ההיכרות בדרך להיכרות יותר מעמיקה ויותר כנה שתהיה מיטיבה עבור הנפגשים.
לגבי השאלה השנייה - יש פה עניין של פרשנות. העובדה היא - אני לבד. מה הפרשנות שלה? זה אומר שאני מסכן? זה אומר שאני מלך? זה אומר שאני אשם בכך? זה אומר שאני מתמודד עם זה? כל עוד הפרשנות מעצימה (ואמיתית) - היא תטיב עם אדם, עם הסביבה שלו וגם מי שהוא נפגש איתה. אם הפרשנות מחלישה (או שקרית) אז להיפך חלילה.
כל הדברים הנ"ל הם נכונים כשמדובר בניסיון ליצור קשר ראשוני ובוסרי, ונכונים שבעתיים שמדובר על יצירת קשר ממושך עמוק. דימוי עצמי זה א' ב' והקשר הראשוני מתחיל בין האדם לבין עצמו. מתוך הקשר הזה (והקשר עם הקב"ה) מושפעים שאר הקשרים הבינאישים של האדם.
אם זה משהו מתמשך (אבל גם שם חשוב לתת לעצמך הרבה חמלה)
אם זה קושי נקודתי שיש לו צפי אז לא
האם זה "תקופה פחות טובה" עם עצמכם, או שזה פשוט משהו בפנים שמחכה לפרוץ קדימה?
שווה להקשיב קצת יותר פנימה וקצת פחות החוצה. לפעמים הבדידות היא המטרה ולא הכאב בדרך והכאב הוא אחר בכלל.
דורשת תשובה עמוקה ופניצית
שלך.
תצליח
שתהיה לך בהירות!
אני הייתי מכוונת על דילמות כאלה
"ותקננו בעצה טובה מלפניך"
אבל הוא לא מונח בחזית. אני לא משתפת כל אדם בעולם הפנימי שלי.
קשה לי - בהרבה רבדים, בהרבה מקומות בחיים. אבל אני בוחרת להתמודד. יש רגעי משבר, אבל בגדול, הקושי זה לא מה שמנהל אותי.
ובקושי, הכוונה זה לא רק קושי זוגי, כל אחד סוחב איתו מטענים מכל מיני תחומים.
וזו האמת. אני לא מחכה לזה שהחיים שלי יתנהלו על מי מנוחות ורק אז אצא.
וכשאני מכירה אדם, זה לא שבדייט ראשון אני מפרטת לו את כל הדברים שקשים לי בחיים.
במילים אחרות: כשמישהו יכיר אותי באמת, הוא יכיר גם את הקשיים שיש לי בחיים, וזה כולל גם את הבדידות היום כרווקה.
לתפיסתי, זוגיות היא לא פתרון לקשיי החיים.
אבינתן
אות א א אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי-דָ֑רֶךְ הַֽ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה: ב אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכָל-לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ: ג אַ֭ף לֹֽא-פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ: ד אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד: ה אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ: ו אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ: ז א֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: ח אֶת-חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל-תַּעַזְבֵ֥נִי עַד-מְאֹֽד:
אות ב ט בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה-נַּ֭עַר אֶת-אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ: י בְּכָל-לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל-תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֹתֶֽיךָ: יא בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶֽחֱטָא-לָֽךְ: יב בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ: יג בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝֗ל מִשְׁפְּטֵי-פִֽיךָ: יד בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל-הֽוֹן: טו בְּפִקֻּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹרְחֹתֶֽיךָ: טז בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֭א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ:
אות י עג יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֹתֶֽיךָ: עד יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי: עה יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי-צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי: עו יְהִי-נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ: עז יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי-תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי: עח יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי-שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ: עט יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: פ יְהִֽי-לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:
אות נ קה נֵר-לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי: קו נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: קז נַעֲנֵ֥יתִי עַד-מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ: קח נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה-נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי: קט נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: קי נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי: קיא נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי-שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה: קיב נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב:
אות ת קסט תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי: קע תָּב֣וֹא תְּחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי: קעא תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ: קעב תַּ֣עַן לְ֭שׁוֹנִי אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל-מִצְוֹתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק: קעג תְּהִֽי-יָדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי: קעד תָּאַ֣בְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי: קעה תְּֽחִי-נַ֭פְשִׁי וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעֲזְרֻֽנִי: קעו תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
אות נ קה נֵר-לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי: קו נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: קז נַעֲנֵ֥יתִי עַד-מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ: קח נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה-נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי: קט נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: קי נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי: קיא נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי-שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה: קיב נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב:
*למי שיכול לקרוא עוד*
בן
אות ב ט בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה-נַּ֭עַר אֶת-אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ: י בְּכָל-לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל-תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֹתֶֽיךָ: יא בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶֽחֱטָא-לָֽךְ: יב בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ: יג בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝֗ל מִשְׁפְּטֵי-פִֽיךָ: יד בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל-הֽוֹן: טו בְּפִקֻּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹרְחֹתֶֽיךָ: טז בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֭א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ:
אות נ קה נֵר-לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי: קו נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: קז נַעֲנֵ֥יתִי עַד-מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ: קח נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה-נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי: קט נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: קי נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי: קיא נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי-שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה: קיב נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב:
דיצה
אות ד כה דָּֽבְקָ֣ה לֶעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ: כו דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ: כז דֶּֽרֶךְ-פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ: כח דָּלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ: כט דֶּֽרֶךְ-שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חָנֵּֽנִי: ל דֶּֽרֶךְ-אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי: לא דָּבַ֥קְתִּי בְעֵֽדְוֹתֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה אַל-תְּבִישֵֽׁנִי: לב דֶּֽרֶךְ-מִצְוֹתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי:
אות י עג יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֹתֶֽיךָ: עד יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי: עה יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי-צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי: עו יְהִי-נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ: עז יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי-תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי: עח יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי-שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ: עט יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: פ יְהִֽי-לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:
אות צ קלז צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ: קלח צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד: קלט צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי-שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי: קמ צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ: קמא צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: קמב צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת: קמג צַר-וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי: קמד צֶ֖דֶק עֵדְוֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה:
אות ה לג הוֹרֵ֣נִי יְ֭הוָה דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב: לד הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל-לֵֽב: לה הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְוֹתֶ֑יךָ כִּי-ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי: לו הַט-לִ֭בִּי אֶל-עֵדְוֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל-בָּֽצַע: לז הַעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי: לח הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ: לט הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים: מ הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי:
לשמירה רפואת הנפש והגוף
הקמת בית נאמן שמח בישראל
לאבינתן בן דיצה תרצה
(אור)
זה יכול להיות היום מישהו ומחר מישהו אחר
בדיוק 2 דק
יש בעיה גדולה מאוד עם הקונוטציה. לא זו בלבד שזו קריאת פסוקים מעין האזכרה ב"מ ל"ע, ועושים זאת עבור אדם שלאחרונה נראה בחיים ולא פורסם כל עדכון אחר (ולמותר לציין לגבי האם שכמובן עמנו כאן). אלא שבנוסף לכך, הרי בדיוק סביבו וסביב האם משתוללת אש המחלוקת בשאלת עיסקה להחזרת חטופים. לכן מיזם כזה, ראשית ודאי צריך שלא לערב את איזכור האם (שפעילה בעניין מבחינה פוליטית), ושנית ודאי צריך לקבל מיסגור מתאים, דהיינו מי האחראי לו ובאיזה הקשר (האם, למשל, מעוניינים להביע בכך דרישה פוליטית ששחרורו חי ייעשה רק במסגרת לוחמה או תפילה וישועה ניסית וכדומה). לסיום אין זה למותר לציין גם את ההקשר הזוגי. כידוע נחטפה גם בת הזוג הסינית למחצה שאיננה יהודייה, ואשר גם לגביה נשאלת שאלת המאבק לשחרורה וההקשרים הפוליטיים והדתיים-פוליטיים הכרוכים בו (האם יש עניין לראותה אך בהפרדה מבן זוגה היהודי, או חלילה שייפרדו לצמיתות ללא חזרת מי מהם, וכדומה). ודאי שתפילה ל"הקמת בית נאמן... בישראל" דורשת הבהרה, מבחינת השאלה למי ולמה הוא "נאמן" (ודאי כמי שהשתתף בפסטיבל), ועד כמה התפילה היא להשתנותו בהתאם לרצון המתפלל.
אבל תתחשב בזה שיש פה כוונות טובות שבאות מאהבת אדם. אז קודם כל שכוייח על המחשבה הטובה ורק אח"כ כל שאר המחשבות (שיכול להיות שהם אמיתיות).
הוא יהודי. זה לא ענין פוליטי, מתפללים להצלתו.
מותר להתפלל רק בעד מי שיש לו (וגם לאמא שלו) את הדעות הנכונות.
מותר להתפלל רק בעד מי שלא חטא.
כל השאר - "בעיה גדולה עם הקונוטציה".
במפורש התחלתי - עוד בכותרת - בהבהרה ש"אין בעיה לקרוא ולהתפלל". איך הגעת מזה להיפך הגמור ש"מותר להתפלל רק בעד מי ש..." תחת איזה שהם תנאים שהמצאת, ממש לא ברור.
ולמותר לציין את התעלמותך מההתעלמות בקריאה הפומבית המקורית מעניינה של ארגמני, תחת מה שאפשר לפרש כרמז בוטה של "הקמת בית נאמן... בישראל".
יישר כוח על ההישג הייחודי.
1. להתפלל זה תמיד רעיון יפה.
2. לרוב תפילה באותיות נשמה היא על נפטרים.
3. כאשר מתפללים באופן ציבורי על משהו זה מעלה נקודה לסדר היום, מכיוון שיש מחלוקת ציבורית בשאלה אם נכון לבצע עסקה (שבעצם תציל חיי חטופים על חשבון חיי אחרים) השאלה היא האם את מנסה לגרום להחלטה בנושא, וזה נקודה לקחת בחשבון.
1. זה לא רעיון זה חובתנו
2. לא מדויק וכל מי שרוצה בקשה שינוי יש עניין לקרוא קיט לפי האותיות של הבקשה או השם.
תהילים קיט: פרק קיט תהילים סגולה: מתי קוראים פרק קיט?
3.אין קשר לעסקה אנחנו חייבים להם תפילה וכל נושא פולטי תדברו עליו עם מישהו אחר
בשבילי אין זה ולא כלום.
שטחת את הטענות בצורה נחמדה ונעימה
ארץ השוקולדאחרונהלא יכלתי את כל הפרקים שכתבת :-/
עכשיו אני רואה שהוספת עוד חטופה.
בעז"ה בקרוב
אחת החטופות שחזרה סיפרה עליה
'היא מתפללת כל יום ולא , מברכת על האוכל ולא מדליקה אש בשבת סירבה להדליק אש למחבלים למרות שהרו לה.. והיא מדהימה "
"אגם מאמינה שבורא עולם יציל אותה "
נתפלל עליה גם
..
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ג
(פ) {יז} גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ: {יח} גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ: {יט} גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ: {כ} גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת: {כא} גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ: {כב} גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי: {כג} גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ: {כד} גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִי:
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
(למי שקשה יכול לעצור פה )
תהילים קיט - אות ב
(פ) {ט} בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: {י} בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: {יא} בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: {יב} בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {יג} בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: {יד} בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: {טו} בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: {טז} בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
תהילים קיט - אות ת
(פ) {קסט} תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי: {קע} תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי: {קעא} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {קעב} תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: {קעג} תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי: {קעד} תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {קעה} תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: {קעו} תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ר
(פ) {קנג} רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי: {קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ: {קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: {קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי: {קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ: {קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי: {קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
תהילים קיט - אות ב
(פ) {ט} בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: {י} בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: {יא} בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: {יב} בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {יג} בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: {יד} בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: {טו} בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: {טז} בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ
לשמירה מכל רע!!! הגנה בריאות הנפש והגוף!! וחזרה אלינו בריאה ושלמה .
*בבקשה לא להגיב דברים לא קשורים*
מי שמגיב שיציין שקרא
וגם לא את השם של האמא/אבא
קראתי א,ג,מ
לתשובתך
. כמו לדוגמה על מיטת חולי שבה קוראים אותיות שם החולה ושם אימו כדי להכרית עליו את מידת הדין והקטרוג. חכמי הסוד גרסו כי אדם המבקש פרנסה יקרא את שמו ושם אימו על פי סדר הופעת האותיות במזמור ויוסיף את אותיות המילה פרנסה. כך יעשה כל אדם ,גבר ואישה, גם לעניינים אחרים כדוגמת זיווג, פריון וכדומה. מרן החיד"א שבין ספריו הרבים ניתן למצוא את "תהילים החיד"א" או "ליקוטי תהילים".סידר את ספר תהילים על פי אותיות האלף בית ולא כסדר הופעת המזמורים כתחילה. בתחילת הספר כתב החיד"א על משמעות קריאת תהילים לפי שם האדם ושם אימו את הדברים הבאים :" והיא סגולה נפלאה עד מאוד להינצל מכל צרה וצוקה. וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה בכל, וינצל מכל צער ונזק באותו היום..." זכרו כי החיד"א,כמו גם מקובלים רבים, לימד כל המטה עצמו, מעומק הנפש ובכוונת הלב, וקורא את אותיות שמו כמובא לעיל עשוי בוודאי לקרוע מעליו ייסורים, מניעות ועכבות ולזכות לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו.
המילה 'בת' באמצע, לפני שם האמא.
אפשר רק את שם החטוף.
בשורות טובות.
לפני זמן החיד"א, אכן כנראה החיד"א הסכים להרבה דברים שכתובים בו.
אבל צריך זהירות להבין איזה משקל יש לציטוט הספר הזה ולפסוק על פיו, כי יש על זה פולמוס שלם ולא כאן המקום.
קראתי
לפני החלום, הצטערתי על זה שאני מתבגר וזיווג ומשפחה אין.
לא אספר את כל הפרטים, אבל אנשי כנסיייה ונדמה לי כומר, פירשו לי את הפסוק "ואדוני זקן" על יש"ו, בתוך החלום הבנתי שזה עבודה זרה.
כשהתעוררתי אז שמתי אל לבי, שלהגיד שאני מבוגר ואין לי סיכוי להוליד ילדים זה עבודה זרה.
כמה זמן אחרי זה חשבתי שיש"ו זה שיתוף, ואם אני חושב ככה אז אני משתף דבר עם ה' ולא לגמרי בוטח בו.
אני הרבה יותר צעיר מאברהם אבינו, אז קל וחומר.
בא לי להגיד שאתה בשר ודם שרוצה ילדים הכי טבעי בעולם וכן זה מפחיד כשלא יודעים...ולא רואים במציאות...
ואולי תחושת חוסר סיכוי אמיתית תביא להתקוממות פנימית כי יש רצון וזה יכול להביא לתפילה ובסוף זה מה שנדרש ...
הלואי שנהיה בדרגות גבוהות כאלו של אמונה.של אברהם אבינו
דוקא מהתנ''ך אני מקבלת בטחון לכך שאני מתפללת על הקושי בצורה גלויה ו'לכאורה' מתוך חוסר אמונה... כי אני רואה את האמהות מתפללות מתוך הכרה עמוקה בחוסר ובלי לנסות ליפות את המציאות, שלא נורא ויהיה וכדו'. (אולי זאת התבוננות שטחית אבל כך אני רואה)פשוט נראלי שזה חלק מתהליך הריפוי להכיר במה שמגיע...ולא חלילה להאשים את עצמנו בחוסר אמונה...
בכל אופן עניין האמונה כאן לפחות אצלי מאוד מבלבל, כל הזמן סתירות והבנות...
לא הייתי רוצה לחלום על ישו אבל אם זה בא בהחלט שווה למצוא לזה פתרון חיובי ומאיר ונראה שמצאת לך אחד כזה
בשני המקרים יש משהו שאנחנו כנבראים רוצים, רק שבבטחון אנחנו מקווים לקבלו ע"י הישענות על ה' ובתפילה ע"י פניה אליו. זה שמישהו מתפלל זה לא אומר שהוא לא בוטח אלא שהוא מנסה לממש את הרצון בדרך אחרת מזו של הבוטח. אבל שתי הדרכים הן מתוך אמונה בה'
(אני חושב שהתפיסה שיש סתירה נובעת מתפיסה שכלית שנוטה להפריד דברים ומשפיעה גם על הרגש (או להיפך), כשבחוייה הפשוטה אין באמת סתירה).
בכל אופן, אני מניח שהאמהות לפעמים ביטאו את הרצון בתפילה ולפעמים בבטחון, כפי נטיית הנפש בכל פעם.
הסתירה המהותית היא בין לרצות משהו לבין להגיד "אני לא רוצה כלום רק מה שה' רוצה" (גם אם אני לא באמת שם). וזה נכון. הרצון של האדם צריך להיות בדברים שהוא יודע שה' רוצה (רק שיש ברירת מחדל הגיונית ונורמלית ונכונה שהרצון למשהו טוב ומהותי שהוא גם מצווה, כמו להתחתן, הוא גם רצון ה').
אולי יש הבדל כי האשה לא מצווה להביא ילדים וגם לא להתחתן..וכשהיא פועלת ומבקשת זה נובע מתוך משהו אחר מאד פנימי של חיים של רחמי ה' .. וזה יוצר אצלה עמדה אחרת, לדעתי כמובן..
בסופו של דבר אדם שלא מאמין אין לו סיבה להתפלל אם לא מאמין שיש למי ולמה. התפילה מראה על אמונה. לכן כתבתי לכאורה כי זה לא חוסר אמונה, אולי יש לדייק ולהגיד הסתר פנים.
בקשר למה שכתבת, אדם שחי בבטחון גמור הוא לא חי בבטחון על מנת שה' ימלא את מה שהוא צריך, כי זה בעצם הסתירה. אם הוא יודע שכל מאורעותיו לטובה. אז הוא פשוט חי את זה. כמו שיש איזה סיפור. מקווה שלא משנה יותר מדי. על רב אחד שנפגש בשידוכים הוא פשוט התחתן עם האשה הראשונה שהוא נפגש כי הוא ידע שאם ה' הביא לו אותה אז זאת היא. וזה היה באמת מתוך שמחה ובטחון. וכאן בעצם ההבדל.
(והתפילה יכולה לנבוע מכל מיני מקומות לא רק על מנת הגשמת הרצונות, יכולה לנבוע מכאב ורצון לקשר עם הבורא, וגם משמחה.. וגם חיזוק הבטחון בתכלס ע''י הבנת הרצון..)
גם אצל בנים זה חיים וגם אצל בנות זו אמנם לא מצווה פורמלית אבל כן יש פה אידיאל שה' רוצה (או שהתכוונת שעצם זה שאני חייב משחרר אותי לרצות ולבקש כי אני הרי חייב לקיים?)
ונכון, אני גם דיברתי על התחושה הקטנה של חוסר אמונה שיש.
יש כידוע שתי הבנות במהות הבטחון. בטחון שהכל משמיים או בטחון שמה שאני רוצה יקרה (בעומק זו לא סתירה כי אם הרצון של האדם מספיק נקי ומכוון נכון אז זה היינו הך כי "רצון יראיו יעשה"-כי רצונם זה רצונו).
כנראה יש כאלה שמתאים להם יותר הסוג הזה וכאלה שמתאים להם יותר הסוג הזה (אבל כמעט תמיד יהיה שילוב).
גם הרצון שמה שאני רוצה יקרה זה לא בדיוק סתירה לרצון ה', כי ה' ברא אותי כנברא רוצה והעבודה היא זיכוך הרצון.
ונכון, יש הרבה בחינות בתפילה וזה עוזר כשמודעים אליהן
זה יכול להיקרא אחרת ממה שאני מנסה להעביר.
העניין שהאשה לא מצווה על כך נותן לזה משמעות אחרת לגישה ממנה היא פועלת .. כשאני חושבת על רצון לבית זה לא נובע מתוך רצון לקיום מצווה, אלא מין רצון לחיים ומימוש וכדו', זה קצת דורש יותר דיוק ברצון כי זה לכאורה רצון אישי, ולא ציווי אלוקי..
וכנראה שכך אצל גברים אבל אולי יש גם בראש את העניין שעדיין לא קיימתי את המוטל עליי..?
במובן של- השם בטוח יקיים את מה שאני רוצה, אז יש סתירה בין זה לבין תפילה. כי הבטחון המושלם הוא ידיעה 100 אחוז שהשם מגשים את זה, ואם אדם בטוח באמת, מובטח לו שיקבל. ואם ככה אז למה להתפלל?
ביטחון זה לא "ה' יעשה את מה שאני רוצה"
ביטחון זה להאמין שה' יכול לעשות הכל, וכל מה שהוא עושה לי זה לטובתי.
טובתי ו"מה שאני רוצה" זה ממש לא אותו דבר.
לכן התפילה נועדה לבקש דברים, ולשפר את הקשר שלך עם הקב"ה כדי שתהיה במעלה יותר גבוהה וככה הגורל שלך ישתנה.
כמובן גם שתפילה לא חייבת להיענות, כי בקשה שנוגדת את טובתך לא חייבת להיענות.
הסיפור שמעורר תמיד מעורר אצלי השראה על אבא של נחשון וקסמן הי"ד שאמר על התפילות הרבות שהתפללו על הבן שלו לא נענו "לפעמים לאבא מותר להגיד לא"
להכיל זה ביטחון ב-ה' וענוה.
כל אחד לפי מה שהוא עובד עליו.
איך כמעט כל סיפור שלך מתקשר בצורה מסוימת לנצרות 🙂
בסוף יסתבר שאתה גלגול מהזמן ההוא
לפני כמה שנים בחורה שאלה אותי בדייט מה הייתי בצבא.
אמרתי לה שהייתי מתפעל מערכות שיש בטנק.
היא שאלה האם זה נחשב לוחם.
אמרתי לה שמבחינתי כולנו מתפעלים את אותה מכונת מלחמה.
כמובן שהמכונה היא טנק, והיא חשבה שהמכונה היא הצבא.
אתמול כשאכלתי במסעדה, בפעם השנייה בחיי, הצעתי למלצרית טיפ, אני התכוונתי למטבעות, והיא הבינה שאני מתכוון לטיפ לחיים.
אז בנות, אתן חושבות באופן מטפורי ופחות באופן פיזי?
טיפ לא מציעים טיפ נותנים. מה פלא שהיא חשבה שזה טיפ לחיים..
גם העניין של הטנק חלש.. כי יותר הגיוני להבין את זה באופן כללי ולא על הטנק.
מכונת מלחמה מתקשר למערכה צבאית.. אם היית אומר מכונה נקודה, זה היה מתפרש על הטנק...
יש מקומות עבודה שאסור לתת טיפ כספי לעובדים. הבחורה מאתמול בירבה לקבל ממני כסף. לכן אני מבקש.
לגבי הטנק, אם אני מתפעל מכונת מלחמה בהקשר של לתפעל טנק, סביר להניח שהטנק הוא מכונת מלחמה לא?
גזירה שווה היקש או אולי זאת הסיבה שבנות לא לומדות גמרא
אלא במילה שהוספת לפני כן, כשאמרת "כולנו מתפעלים", היא בצדק שייכה את זה לכלל אנשי הצבא,
ומכאן גם הבינה שמדובר במשהו כוללני ולא הטנק. ועוד שאמרת "מבחינתי" זה כאילו אמרת לה , זה לא נחשב לוחם. ומכאן היא הבינה ש'כולנו' זה כל האנשים בצבא שהם גם לא לוחמים.
לגבי הטיפ, אולי היית צריך להציע לה שווה כסף ... (:
לא מצביע על כולם.. זה עניין של אופי.. אני לצורך העניין בהומור ציני, לא מבינה בכלל. אנשים מדברים איתי בציניות לפעמים ואני מנסה לפשט את מה שהם אומרים ברצינות.. לא מחוסר שכל, פשוט כי זו סוג של שפה שצריך לדעת לדבר אותה ואני לא מתחברת ולא אוהבת ציניות...
גם אני חשבתי מה שהן חשבו בשתי הדוגמאות אז אולי כן
הרבה זמן שאני מתלבט בשאלה הזו, רווק שהתבגר והגיע לגיל 23,24 - הגיוני שיצא מהבית וישכור דירה?
מצד אחד, זה גיל כבר די גדול בשביל לגור עם ההורים. מצד שני, אין באמת סיבה משמעותית שתצדיק להוציא ככ הרבה כספים מלבד הראשונה. הרי בסופו של דבר זו הוצאה משמעותית והפרטיות שלה רווק דתי נצרך שונה משמעותית מזו של מקבילו החילוני והיא לא דרמטית.
מה דעתכם?
בינייש פתוחבבקשה, עדכנו אותנו אם יש דברים חריגים (זה חשוב ומשפיע, בעיקר על הפגישה הראשונה), היינו - אם אחרי כל הבירור שנעשה נשאלת השאלה "האם יש משהו חריג לגביה שאני צריך לדעת עליו", על אילו דברים הייתי מצפה לשמוע? עם אילו דברים חריגים יוצא להפגש שיש עדיפות לדעת קודם.
מספר דוגמאות לרענן את המחשבה:
א) היא יתומה ל"ע.
ב) היא צליאקית.
ג) היא טבעונית/צמחונית.
ד) יש ילדים במשפחה עם מוגבלויות.
בנים, מוזמנים להוסיף עוד דברים 'חריגים' כגון אלו. בנות - מוזמנות לציין מה חריג בעיניכם.
אלה דוגמאות לדברים חיצוניים ולא רלוונטיים, שמעולם לא היה עולה בדעתי להגיד כששואלים אותי על חבר, לא כי אני מסתיר אלא כי זה פשוט לא מעניין ולא רלוונטי. כמו שלא אספר באיזה גיל הוא עבר יישור שיניים.
למי יש את הרשימה של החטופים
נעשה תהילים כל יום לפי השמות נשמה שלהם
נתפלל עליהם שיזכו לחזור ולהשתקם ולהקים בית בישראל/ לחזור למשפחה שהקימו בהצלחה.
נתחיל?
כל יום שם אחר.
אני חושבת שיהיה יותר יעיל אולי לחלק כמה שמות לכל אחד ואז נתגבר על כל הרשימה..
יש לי רשימה מעודכנת
ישר כח
אני זמנית כאןקופצת לכאן לומר שב"ה התארסתי..
ומאחלת לכולם פה בהצלחה גדולה!
בניין עדי עד באושר, אהבה, רוגע, בריאות ועושר!
שימחת ממש
ישתבח שמוו לעדדד מזל טוב!!!
שתזכו להקים בית שמאיר את כל העולם!
ב"ה. שתזכו להשלים הבניין מהרה!
חידושקטונתי..
להתפלל.
לא להתייאש.
קטונתי..
להתפלל.
לא להתייאש.
דבש שליכבר תקופה אני נפגש עם בחורה מקסימה והכל הלך מצוין כבר התחלנו לחשוב הלאה אבל ההורים שלה התחילו להתנגד לחתונה עכשיו בטענה שהיא עוד צעירה וזה מהר מידי להתחתן וכו'.
כרגע לקחנו הפסקה מהקשר כדי לחשוב, ואני מנסה לחשוב האם אני רוצה את הקשר הזה מספיק כדי להילחם עליו או שאולי זה עצם זה שיש לי מישהי לדבר איתה זה מה שכיף לי, וזה יכול להיות בעוד בחורות ולא דווקא בה, מה אתם אומרים?
הבירור האמיתי הוא בלב שלך
אם אתה שמח לקבל ממנה הודעה
אם נעים לך בלב לראות אותה
אם במשך כמה ימים לא דיברתם וזה קצת ירד, זה לא דווקא אומר שהיא לא הנכונה זה לגמרי לגיטימי בעיקר אם הקשר עד עכשיו היה יחסית אינטנסיבי המון פגישות ושיחות והודעות
בהצלחה יאח ה' איתך
מה שכן -
בטוח שעם בחורות נוספות תוכל לדבר ושיהיה לך כיף. ב"ה הקב"ה ברא את העולם ככה.
אבל
כשאנחנו מחליטים להתחתן, אנחנו מחליטים שאת הדיבורים והכיף נעשה דווקא עם הבחורה הזאת - לא כי אין עוד אחרות, אלא כי בחרתי אותה על פני האחרות.
לפי ההודעות האחרות שלך פה, גם אתה יחסית צעיר. להתחתן בגיל צעיר זה בהחלט אפשרי, אבל צריך להיות מודעים לקשיים שיש בכך - ושלא לכולם זה מתאים. יש דבר כזה נישואי בוסר (וזה לא קשור רק לגיל, גם למוכנות הנפשית).
מתחתנים לא רק עם האדם, מתחתנים עם המשפחה. האם אילו היחסים שאתה רוצה עם חמיך וחמותך? האם זה בר שינוי? האם ניסית לשוחח איתם ולהבין מה מפריע להם? האם זה ספציפית אתה, או הקשר עצמו.
לדעתי, הדבר הנכון לעשות זה להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך באופן אישי ושיש לו ניסיון חיים.
רב או מנהלת הפורום בשם ברוקולי או מישהו שאתה סומך עליו במשפחה (בן אדם מבוגר)
לתת לו יותר פרטים
ואז הוא יתן לך את דעתו ואז תדע לאן אתה הולך :
משקיע מיליון אחוז בבחורה ומקבל כן או לא -סופי- ממנה או ההורים שלה,
או ממשיך הלאה ומחפש בחורה אחרת.
מה שסיפרת כאן זה מעט מדי כדי לתת תשובה נכונה. כיוון נכון.
ברגע..אבל יש בחורות אחרות .. תמיד יש אחרות וזה לא פקטור לכלום .
השאלה היא מה מיוחד בה? אתה רואה משהו מיוחד? משהו שאתה מאוד מעריך ?
יש לך רגש להגן עליה לשמור עליה?
היא בעינייך מיוחדת?
היא יפה בעינייך ?
אתה מרגיש אליה משהו מיוחד/ אחר מהשאר?
מה התכונות שאתה מחפש? האם הם נמצאות בה?
האם יש לכם פחות או יותר מטרה משותפת - זה יכול להגיד גם ..להקים בית דתי עם לב טוב .
האם היא רואה אותך?
אם כן יש פה מלא דברים טובים ..
בכל מקרה עדיף להתייעץ
בהצלחה
יכולה להסתיר משהו יותר עמוק . איזשהו ספק האם היא באמת האישה שאתה איתה רוצה לקשור את חייך, או שיש משהו שמפריע לך בה, איזשהו פער שלא הצלחתם לגשר עליו, ואולי אתה דווקא שמח בה אבל אתה חושש מהתגובה של המשפחה שלה עכשיו ואולי גם מתגובות שלהם בהמשך לגבי דברים בעתיד.
אם הגעת למסקנה שטוב לכם ואתם מתאימים ואוהבים, כל אתגר או אפילו משבר - יכול להיות פתיר.
אחרי שמחליטים קודם כל בפנים, וגם עם בן הזוג שזה זה ואתם יחד , אתם ניגשים לכל משבר שעולה כזוג ומתמודדים איתו כזןג. ממש כמו זוג נשוי. תברר את הדברים בינך לבין עצמך, לאחר מכן איתה. תספר לה מה גילית, ואחר כך תוכלו לדבר עם ההורים אם צריך, או לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל יותר הכוונה וכלים. בהצלחה !
לא ברור לך שאתה רוצה אותה.
ראוי בכל אופן שכשאתה בוחר מישהי שתבחר אותה באמת.
ושיהיה ברור לך שאתה רוצה אותה ספציפית.
ותן לה להלחם עם ההורים שלה, על הקשר איתך
זה עדיף לך מאשר להלחם עם ההורים שלה
שאין רק התאמה אחת.
כלומר, תיאורטית יכולתי לבחור מישהו אחר, אבל בחרתי בבעלי.
היום אנחנו מתאימים מאוד ויש בינינו קשר חזק ועמוק מאוד, אבל זה לא דווקא בגלל ההתאמה הראשונית (שהייתה התחלה טובה) אלא הבחירה החזקה שלנו אחד בשני, הנתינה ההדדית, החוויות המשותפות וכו'.
* אם אתם צעירים מאוד (מתחת ל20) אולי הסתייגות של ההורים לא קשורה אליך אישית שכדאי לשקול ברצינות להמתין, אבל לא לוותר.
* למצוא מישהו שהוא "התחלה טובה" זה משהו שבפנים עצמו בעל ערך גדול ולא תמיד קל.
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
ואני אשאר האחרון מכל המשפחה הענפה
ולא
זה לא מפחיד אותי
אפילו משמח משום מה
לא אומר שאני לא על סף חירפון מהרצון להתחתן
רק בהלם מכמה משמח אותי המחשבה שהוא הולך להתחתן
אולי היה לי תמיד בראש תחושה שאני אחראי עליו ואם אני אתחתן לפניו הוא ישאר לבד ויהיה לו קשה מידי
קיצור כמה שמח
כמה געגוע לאישה שלי
אז פינקתי אותו בטקסט משלי
אני יודעת שאצל בנים זה קצת אחרת.(תקנו אותי אם אני טועה)
מכירות את זה שהחברות הטובות מתחתנות והופ נעלמות? צריך לרדוף אחריהן בשביל יציאה פעם בחודש. או שאם הן מאורסות הן אוכלות את הראש רק על החתן ואין דיבור על משהו אחר..?
איך מתמודדים עם זה?
סתם פתאום מוצאת את עצמי לבד אחרי גל של חתונות של חברות טובות. או לפחות חשבתי שהיו...
בדרך כלל מאורסות זה כל מה שעומד להן בראש וגם אם מנסים ליצור שיח על משהו אחר, בסוף הן חוזרות לזה. הגיוני כמובן.
מעניין לשמוע שלא כולן ככה
אחרי כמה חודשים של קשר טוב, צד אחד עדיין לא מצליח להגיע להחלטה אם לסגור או לא. אתם בעד לקחת שבוע/ שבועיים הפסקה כדי לתת לו זמן לחשוב עם עצמו?
הפסקות תמיד נגמרות בפרידה? או שהן גם יכולות להועיל ולהעלות את היתרונות שיש בקשר ובאדם שמולך?
ברגע שיוצאים להפסקה זה אוטומטית קובר את הקשר ומסיים אותו?
אבל אולי לפני הפסקה, שווה ללכת לאיש מקצוע - לאיזשהו ייעוץ זוגי (יחד ו\או לחוד) כדי לנסות לתת את הכלים לבצע את המחשבות האלה?
אני חושב שהפסקות בדכ הן לא טובות בכלל. יכול להיות יוצא דופן אבל בכללי זה לא מעיד על משהו חיובי.
אף פעם לא הצלחתי להבין את הקטע של "לא מגיע להחלטה" כאילו, יצאתם כמה חודשים הכל בסך הכל הכללי בסדר? כי אם לא למה לא חתכת עד עכשיו? ולרוב גם יותר מבסדר ממש כיף..אז על מה ההתלבטות? בעיניי מעיד על זלזול וחוסר בשלות ושוב, אני לא מדבר על מקרים יוצאי דופן..
קרה לי פעם ככה, ופעם ככה.
השאלה החשובה היא: בשביל מה ההפסקה?
שיהיה מוגדר מה רוצים/חושבים שאפשר להשיג בה.
לפעמים גם אפשר להגיע להבנה שדווקא עזרה חיצונית היא מה שנצרכת כאן ולא הפסקה.
בהצלחה רבה!!
ומתוך כך אפשר להתייחס לטיב ההפסקה ולמטרתה
לעיתים חייב שינוי, ממש לדרוך שם על מנת להגיע לטוב
אם פתרנו את זה מול עצמנו / מול בן הזוג ותיאמנו ציפיות
הקשר רק יעלה דרגה יתחזק ויוביל לחתונה! וזה ממש חלק בלתי נפרד מהתהליך אז לא לפחד.
ולפעמים חייב שינוי גם אם הוא כואב והוא מסיים את הקשר( אבל גם זה לטובה ) גם זו דרך פשוט של סיום.
אם מפסיקים ואחרי ההפסקה כלום לא השתנה (לא בחשיבה / לא בהתנהגות) זה כמו לופ שחוזר על עצמו ולא מומלץ להגיע לזה .. זה מיותר
ברגע כזה מומלץ לסגור את הדלת של הלב
לדבר על הכל לסגור דברים כמו שצריך על מה שהפריע או יושב ,להודות אחד לשני .. על מנת להמשיך הלאה בצורה חדשה נקייה ובריאה.
צריך להיות מאוד רגיש וחכם כדי לדעת מתי זה פחד של הולדה ועליית דרגה
ומתי זה פחד אמיתי שיש מלא חסרונות שבלתי אפשרי לבנות כך קשר
