שלום כולם,
אני (בן 26) יוצא עם חברה (בת 23) שלי כבר תקופה של כמעט חצי שנה. זו אחת מהתקופות היפות בחיי.
יחד אנחנו שמחים ומאושרים, וכבר התחלנו לדבר על חתונה בעתיד.
במהלך כל אותם החודשים ההורים שלה לא היו הכי נחמדים, אבל אני הנחתי שכל משפחה מתנהלת בצורה שונה.
בכל משפחה היחס בין ההורים לילדים שונה מאוד, ולכן לא התעקבתי על מקרים שבהם הרמתי גבה.
לאחרונה, הוריה הזמינו אותי למנגל עם כל המשפחה. רציתי להגיע, וכשראיתי את הוריה הצעתי להביא בירה או צ'יפס או משהו אחר למנגל.
אבא שלה התחיל לצעוק עליי בצורה ממש מפחידה, הייתי בשוק. "לא!! לא!! אין סיכוי!!" כך הוא אמר לי בטונים ממש לא נעימים, ליד אשתו וחברה שלי.
אף אחת מהן לא הגיבה ולא הגנה עליי.
זה התחבר לי לעוד כמה פעמים בעבר שהוא צעק עליי או על חברה שלי בצורה ממש בוטה.
בפעמים הקודמות הנחתי שאולי זה משהו חד-פעמי, אולי אני טעיתי במשהו..
אך הפעם הבנתי שזה כבר רצף של מקרים שהוא צועק עליי, אף אחד לא מגן עליי או אפילו מנסה לדבר איתו.
אז אני מחליט לדבר עם אבא שלה בצורה נעימה, בכדי להגיד שאני כמובן מכבד את החלטותיו ואת רצונותיו - ואני שיקפתי אליו שנפגעתי מאוד בצורת הדיבור כלפיי.
ביקשתי שלהבא ידבר איתי כשיושב לו משהו על הלב, ולא יצעק עליי בצורה מבזה.
הוא לא היה מוכן לשמוע את דבריי, יצא מהחדר ואמר "זה מה שיש" ועליי להתדמודד עם זה.
הבנתי שמשהו ממש לא בסדר ולא מתנהל בצורה טובה.
מצידי ממש השקעתי בחודשים האחרונים להכיר את המשפחה, ולהיות נחמד איתם - כל פעם שהגעתי אליהם הבאתי יין או פרחים או שוקולוד וכו'
הקפדתי לדבר עם משפחתה, אפילו כשאבא שלה דיבר אליי בצורה מוזרה.
מרגיש לי שהמאמץ הוא רק חד-צדדי, הוריה לא עושים מאמץ מיוחד להתנהג איתי בצורה מזמינה ומכבדת.
מחברים שהתחתנו אני שמעתי שהורי הבת זוג עשו מאמץ בכדי שירגישו רצויים בקרב משפחתם.
בנוסף, כל מיני מקרים שהיו במהלך החודשים האחרונים - שאני הרמתי גבה לגבהים, מסתברים כעת שמעידים על דפוס התנהגות לא טובה מצד ההורים שלה:
* הם מאוד שולטים בכל מה שהיא עושה - לכל מקום שהיא הולכת היא צריכה לעדכן את ההורים שלה לפני שהיא יוצאת, כשהיא מגיעה, כשהיא עוזבת, וכו'
* ההורים שלה תמיד מרכלים על אנשים אחרים שהם מכירים - ואף מדברים כך לידי כל הזמן.
* כשהיא ואני רצינו לעשות שבת ביחד אצל חברים - ההורים שלה צעקו עליה, ואז אסרו עליה לצאת איתי לשבת.
* אמא שלה עושה לה ולי מניפולציות רגשיות כשעושים משהו שלא מוא 100% חן בעיניה.
* מהפעם הראשונה אבא שלה צעק עלי "זוז" כשעמדתי במטבח ליד מגירה שהוא היה צריך לגשת אליה, בלי לדבר בצורה נעימה.
* חברה שלי מפחדת כ"כ מההורים שלה, מהתגובה שלהם ומהידיעה שאין עם מי לדבר - שיש נושאים שהעליתי בפניה ונאלצתי לוותר עליהם רק מפני שהיא מפחדת לקיים שיח עם הוריה.
* ועוד שלל דוגמאות..
בסוף היום אבא שלה זימן אותי לדבר איתו, אני חששתי מאוד אבל הלכתי כי סוספסוף הייתה הזדמנות לשיח.
הוא אמר לי שהוא התנצל שהוא צעק עליי, אבל הוא מודע לכך שזה עלול לקרות שוב. ואם זה יקרה שוב אז הוא ינסה להתנצל שוב.
בנוסף הוא אמר לי כשהוא מחליט משהו אז אין מה להתווכח ואין אפילו על מה לדבר - כאילו שאני או חברה שלי ילדים קטנים..
בנוסף הוא אמר לי שכל פעם שאני מציע לעשות משהו או לביא משהו זה "לוחץ לו על נקודות רגישות" ועליי להימנע להביא מתנות קטנות ועליי להימנע מלעשות ג'סטות וכו'.
מצד אחד אני באמת מאוד אוהב אותה, והיא אוהבת אותי. טוב לנו ביחד. אנחנו שמחים ומאושרים ביחד.
אך אני דואג לגבי העתיד שלנו.
ברור לי שזו דפוס התנהגות שלא תשתנה, ההורים שטלתניים ולא נחמדים.
אני נעלבתי עמוקות ואני כאוב מאוד.
נעלבתי גם שחברה שלי לא הגנה עליי - אף לא פעם אחת.
אני חושש שבעתיד הוא ימשיך לצעוק עליי, ועל חברה שלי - הוא אף עלול לצעוק על ילדים שלנו בעתיד.
אני חושש שבעתיד האמא תמיד תעשה מניפולציות רגשיות בכדי שדברים יהיו כפי שהיא רוצה.
אני מפחד שההורים שלה יחליטו כל מיני דברים בשבילנו וימשיכו לאסור כל מיני דברים. עכשיו וגם בעתיד.
אני חושש שזה עלול להגיע למצב שבו חברה שלי תידרש לבחור ביני לבין הוריה - ואני רוצה להימנע מכך.
אמרתי לחברה שלי את כל הדברים האלה, ואמרתי לה שאני צריך מספר ימים לחשוב איך צריך להתקם מכאן והלאה.
האם למשיהו מכם יש ייעוץ עבורי?
תודה מראש!
